סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

 

אינדיאנה פייסרס (17 – 14) 111 – בוסטון סלטיקס (26 – 7) 112
איזה משחק אדיר!
כדורסל ברמה הכי גבוהה, עם מתח, יכולת גבוהה במאני טיים, וניצחון שנגנב (תרתי משמע) ברגעים האחרונים של המשחק.
ב-3 הרבעים הראשונים של המשחק, זה נראה היה שזה יהיה ניצחון קל לסלטיקס. הם הובילו כבר ב- 19 הפרש במהלך הרבע השני, 15 הפרש במהלך הרבע השלישי.
אבל הפייסרס נשארו צמודים צמודים, ובדקות האחרונות של המשחק, בניצוחם של אולדיפו וסבוניס, הם הפכו פיגור של 7 נק', 4 דקות לסיום, ליתרון של 5 נק', 31 שניות לסיום.
2 שלשות קלאץ' אדירות של קיירי, הורידו את ההפרש לנקודה אחת בלבד.
4 שניות לסיום, כאשר הפייסרס ביתרון נקודה, והכדור שלהם מהצד, בוגדנוביץ' מוסר מסירה קשתית רעה, וטוני רוזיר קולט את ההזדמנות לחטוף, ומשום מקום נותן זינוק אדיר, חוטף את הכדור, וממשיך כל הדרך עד להטבעה שמנצחת עבור הסלטיקס את המשחק.
אי אפשר היה לראות את הרגע הזה, ולא להיזכר בווינריות של הסלטיקס של פעם, אלו שניצחו את הפיסטונס עם החטיפה של לארי בירד.
ימים יפים בבוסטון.
קיירי אירווינג (30 נק'), טטיטם (16 נק'), ומרכוס סמארט (15 נק', 4 מ-4 מהשלוש) הובילו את קלעי הסלטיקס.
הסלטיקס כקבוצה סיימה את הלילה עם 16 שלשות מה-26 ניסיונות. 61.5% מהשלוש!
בשורות הפייסרס זה היה אולדיפו שהצטיין עם עוד לילה נהדר. הפעם עם 38 נק', 5 רב', 3 חטיפות.
לצדו הצטיין סבוניס הבן (18 נק').

 

שארלוט הורנטס (10 – 19) 109 – ניו יורק ניקס (16 – 13) 91
סיפור המשחק ב-4 מילים:
הניקס בחוץ ללא פורזינגיס.
הרבה סיכוי לא היה לניקס הלילה, ושארלוט, הם השתדלו מאוד (והצליחו) להבהיר לניקס מוקדם ככל האפשר שגם את מעט הסיכוי, אין…
60 – 42 לשארלוט בסיומה של המחצית הראשונה, הפרש שצמח ל-24 בסיומו של הרבע השלישי, הפכו את הרבע האחרון לא ממש רלוונטי.
בשורות ההורנטס המצטיין היה פרנק קמינסקי, שסיים את המשחק עם 24 נק' מהספסל,
בשורות הניקס, זה שוב היה ביזלי שסיים כקלע המוביל של הקובצה (23 נק', 9 רב')

 

אטלנטה הוקס (7 – 23) 110 – מיאמי היט (15 – 15) 104
ההיט שיחקו הלילה ללא וויטסייד, ג'ונסון, ווינסלו, ודראגיץ'.
אבל מי שכן שיחקו, ניסו. הם רדפו אחרי ההוקס במשך כל 48 הדקות של המשחק, כאשר בכל פעם שהם חוזרים למשחק, ההוקס פותחים שוב פער.
גם ברבע האחרון הסיפור חזר על עצמו –
7.5 דקות לסיום, ההוקס עוד הובילו ב-13 הפרש.
אבל מיאמי לא נכנעו, ודקה לסיום סל של ג'וש ריצ'רדסון הוריד את ההפרש לנק' אחת בלבד.
רק שזה היה אקורד הסיום של מיאמי במשחק.
2 סלי קלאץ' של בייזמור, כאשר בטווח איבוד של אלינגטון, העלו את ההפרש ל-5 נק', ומהפיגור הזה, ההיט כבר לא יכלו לחזור.
טיירון פרינס (24 נק', 7 רב', 3 חסימות), ושרודר (23 נק', 6 רב', 6 אס') היו מצטייני ההוקס הלילה.
ג'וש ריצרדסון (26 נק', 4 רב', 3 אס', 3 חטיפות, 2 חסימות), ודיון וויטרס (23 נק', 5 אס') היו הסיבה המרכזית שמיאמי נשארו צמודים עד לדקה האחרונה של המשחק.

 

שיקגו בולס (9 – 20) 117 – פילדלפיה סיקסרס (14 – 15) 115
ניצחון שישי רצוף לבולס הלילה, כאשר הם לא מחמיצים את ההזדמנות לנצח את הסיקסרס, ולנצל את העדרותו של ג'ואל אמביד.
אחלה משחק, נתנו 2 הקבוצות הלילה. הבולס פתחו חזק, והפכו יתרון של 5 נק' בסיום הרבע הראשון, ליתרון של 8 נק' במחצית.
אבל הסיקסרס, הם לא נכנעו. בהובלתו של סימונס שנתן משחק אול אראונד נהדר, הקבוצה "נדבקה" לבולס, צמצמה את ההפרש ל-2 נק' בלבד בסיומו של הרבע השלישי, וברבע האחרון עלתה ליתרון (מפתיע?) של 9 נק' הפרש, 7 דקות לסימו של המשחק.
רק שהבולס של התקופה האחרונה, זו קבוצה לוחמת. דאן, הולידיי, ומירוטיץ' לקחו את העניינים לידיים, ובדקות אחרונות של כדורסל מצוין, וסלי קלאץ' גדולים, הם חתכו את ההפרש של הסיקסרס, תפסו את היתרון, ולא השמיטו אותו עד לסיום.
כריס דאן (22 נק', 6 אס'), מירוטיץ' (22 נק', 13 רב'), והולידיי (20 נק', 5 שלשות), היו כאמור, מצטייני הבולס הלילה.
סימונס (עם משחק נהדר של 19נק', 11 רב', 9 אס', 4 חסימות), וסאריץ' (27 נק', 8 רב') רק כמעט והספיקו עבור הסיקסרס.

 

 

יוסטון רוקטס (25 – 4) 120 – יוטה ג'אז (14 – 17) 99
מסימני הקבוצות הגדולות באמת –
היכולת לסגור משחק בזכות רבע גדול אחד.
ליוסטון יש את היכולת הזו, ובענק. ההפרש הגדול בסיומו של המשחק לא באמת מספר את הסיפור של המשחק. במשך 3 רבעים, יוטה היו חזק בעניינים, כאשר במשך פרקי זמן לא קצרים, הוא היו מי שהובילו במשחק.
למעשה, 10 דקות לסיום, סל של ספלושה נתן ליוטה יתרון של 8 הפרש, ולאור החולשה של כוכבי יסוטון, שנראו עייפים מאוד, קשה היה להתעלם מריח ההפתעה האפשרית שהיה באוויר.
רק שיוסטון, היא לא רק הארדן ופול. הפעם מי שלחץ על דוושת הגז, ודרס את היריבה, זה היה אריק גורדון. 3 שלשות רצופות שלו (כולן אחרי אסיסט של כריס פול) התחילו ריצה של 15 – 0 לזכות יוסטון, ריצה שחיסלה את סיכויי יוטה לצאת עם ניצחון. יוסטון ניצחו את הרבע האחרון 41 – 15, ושוב הראו שהם קונטנדרים.
אריק גורדון (33 נק'), הארדן (26 נק', 6 רב', 6 אס'), קפלה (24 נק', 20 רב') וכריס פול (18 נק', 9 רב', 10 אס') היו מצטייני יוסטון.
הוד (26 נק') היה הקלע הבולט בשורות יוטה.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (15 – 15) 95 – דנבר נאגטס (16 – 14) 94
לא כל המשחקים הצמודים נולדו זהים. לדוגמה הניצחון של הת'אנדר הלילה.
מי שראה את הדקות האחרונות של המשחק, מבין שזה היה מסוג המקרים בהם אחת הקבוצות הצליחה להפסיד יותר מהשנייה.
9 דקות ו-40 שניות לסיום המשחק, ראסל ווסטברוק חזר לשחק. מאותו הרגע, עד לסיומו של המשחק, לת'אנדר היה אסיסט אחד בלבד (50 שניות אחרי שווסטברוק נכנס, פלטון מסר אסיסט לליי אפ של גראנט. בשאר 9 הדקות היו לתא'נדר בדיוק 0 אסיסטים).
אז ראסל יכול להראות בלתי עציר לפרקים, ושורה של פול אפס נכנסו, ועזרו לת'אנדר להשוות את המשחק.
אבל שורת ההחטאות מסמרות השיער שלו ב-3 הדקות האחרונות?
זה היה נורא.
בכל פעם שראסל החזיק את הכדור, כולם ידעו. השחקנים על הפרקט, השחקנים על הספסל, הצופים באולם, הצופים בבית. כולם ידעו שזו הולכת להיות עוד זריקה של ווסטברוק.
החטאה רדפה החטאה, רק שלמזלם של הת'אנדר, שיחקו 2 גורמים משמעותיים:
הנאגטס של הלילה לא היו מסוגלים לנצל את המתנות שנתן להם ראסל.
וההגנה, בעיקר של ג'ורג', שהייתה הסיבה המרכזית לכך שדנבר לא הצליחו לנצל את הבעיטות של ראסל בדלי.
ווסטבורק סיים את המשחק עם 38 נק' באחוזים טובים, 9 רב', 6 אס', ו-3 חטיפות. גם היה לו את ה-(+/-) הכי גבוה בקבוצה (13+). אבל קשה שלא לתת לו חלק מהקרדיט לעובדה שהת'אנדר סיימו את המשחק עם 13 אס' בלבד.
גארי האריס (17 נק', 6 אס') היה הקלע המוביל של הנאגטס.

 

מינסוטה טימברוולבס (18 – 13) 108 – פורטלנד טריילבלייזרס (16 – 14) 107
האם הלילה ראינו את נק' המפנה של מינסוטה השנה?
סיפר המשחק מבחינתי זה הרבע האחרון.
לרבע האחרון הגיעו 2 הקבוצות כאשר פורטלנד מובילים בהפרש של 9 נק', אחרי שהמשחק היה צמוד, צמוד, במשך 3 הרבעים הראשונים.
בניגוד להרגלם, הפעם מינסוטה ניצחו דרך ההגנה. 32 – 22 למינסוטה ברבע, כאשר הם מצמצמים את ההפרש בעקביות, ורק בדקה האחרונה עולים שוב ליתרון, אחרי שפגרו במשך כל הרבע.
השחקן של מינסטוה במשחק (ואולי, בכלל, העונה) היה ג'ימי באטלר. הוא היה בספק למשחק, אבל ב-35 הדקות שהוא שיחק, הוא היה בלתי עציר –
בהתקפה ובהגנה. 37 נק', 6 רב', 4 אס', 3 חטיפות, היו לבאטלר הלילה,
כאשר בדקות שהוא שיחק, לפורטלנד לא היו פתרונות עבורו (סיים עם (+/-) של 15+ , הגבוה במשחק).
לצדו של באטלר בלט קרופורד עם 23 נק' מהספסל.
נורקיץ', מקולם (20 נק' כל אחד), ולילארד (17 נק', 8 רב', 13 אס'), היו הבולטים בשורות פורטלנד.

 

סן אנטוניו ספרס (21 – 10) 109 – לוס אנג'לס קליפרס (11 – 18) 91
לא באמת היה ספק, אפילו לרגע, מי תנצח הלילה.
הספרס עלו ליתרון של 14 נק' כבר בסיומו של הרבע הראשון, ומשם כל שיכלו הקליפרס לעשות, זה לנסות ולצמצם את ההפרש. למצב בו הם יוצרים ספק לגבי זהות המנצחת בסיומו של המשחק, הם לא הגיעו.
אלדרידג' (19 נק', 8 רב') היה הקלע המוביל של הפספרס הלילה,
כאשר קאוויי ממשיך לקבל מכסת דקות (הלילה הוא שיחק 16 דקות, וקלע 7 נק').
דאנדרה ג'ורדן (13 נק', 14 רב'9 היה המצטיין בשורות הקליפרס.

 

דאלאס מבריקס (8 – 23) 91 – פיניקס סאנס (11 – 21) 97
אחד המשחקים החלשים שיצא לי לראות לאחרונה.
הסאנס סיימו את המשחק עם 44.3% מהשדה, ו-18 איבודי כדור. דאלאס סיימו את המשחק עם 36.4% מהשדה, ו-15 איבודי כדור.
הסיפור של המשחק, ועברו הסאנס, הסיפור של העונה עד כה –
היכולת של הסאנס ברבעים האחרונים. שןב הסאנס מגיעים לרבע האחרון בפיגור. שוב הם מוצאים את הדרך לחזור למשחק, והפעם גם לנצח.
29 – 16 , ניצחו הסאנס את הרבע האחרון, כאשר ההרכב שעשה את ההבדל היה ההרכב עם קאנאן כרכז של הקבוצה. 17 נק', 4 רב', 6 אס', 3 חטיפות, היו לו הלילה, רובם הגיעו ברבע האחרון.
לצדו של קאנאן בלט וורן שסיים את המשחק עם 19 נק', 5 רב', 3 חטיפות, וחסימה.
האריסון בארנס (26 נק') היה שחקן המבריקס היחיד שהציג הלילה כדורסל חיובי.

 

לוס אנג'לס לייקרס (10 – 18) 114 – גולדן סטייט ווריורס (24 – 6) 116
בלילה בו האטרקציה המרכזית הייתה הרגע בו תלו את הגופיות של קובי במרומי אולמם של הלייקרס,
היה גם משחק ששוחק.
גולדן סטייט, שהגיעו למשחק עם הרכב חסר במיוחד (ללא קרי, גרין, זאזא, ולווינגסטון), לא ממש התרגשו מהמעמד. ולמרות החוסרים הנכרים, מחליפי הקבוצה נתנו תפוקה מספקת בשביל שהקבוצה תוביל בהפרשים קטנים לאורך רוב שלבי המשחק.
סל של דוראנט, דקה לסיום, העלה את גולדן סטייט להפרש של 5 נק', ונראה היה שמזה הלייקרס כבר לא יחזרו,
אבל שלשה גדולה של קאלדוול-פופ וסל משווה של אינגראם בחדירה לסל, שלחו את הקבוצות, בפעם השנייה העונה להארכה.
בהארכה זה הפך לדו קרב בין דוראנט (12 נק' בהארכה, כולל סל הניצחון) ללונזו בול, ולונזו, למרבה ההפתעה, נתן קרב ראוי (7 נק' בהארכה),
אבל בסופו של יום דוראנט היה גדול על הלייקרס, וגולדן סטייט ניצחו את המשחק
(טוב, גם ל-13 החטאות העונשין של הלייקרס הלילה היה חלק לא קטן בהפסד…)
דוראנט (36 נק', 11 רב', 8 אס') היה הקלע המוביל של גולדן סטייט
(כספי היה לא רע בכלל, כאשר סיים את המשחק עם 26 דקות, 14 נק', 10 רב', 3 אס').
קוזמה (25 נק'), אינגראם (19 נק'), ולונזו בול (16 נק', 6 רב', 6 אס') היו מצטייני הלייקרס.

לפוסט הזה יש 84 תגובות

  1. המשגיח

    19 דצמ 2017 08:45:17

    סיקור מהיר ונהדר לערב קשה וצמוד ביותר (זו הפעם הראשונה מאז ה-19.12.2006) שחמישה משחקים לפחות הסתיימו בפער של 2 נק' ופחות

    2. הציפור הנדירה

      19 דצמ 2017 11:34:50

      ועוד שני משחקים של שש הפרש. גם שבעה משחקים של שש הפרש ומטה, לא חושב שיש הרבה ימי משחקים כאלו.

    3. מנחם לס

      19 דצמ 2017 16:17:56

      אחד הערבים המיוחדים עם כמה משחקים צמודים. הלייקרס נראים קבוצה עם פוטנציאל לשמיים. נאנס עשה כמב ניתורים – אחד מהם דאנק על פרצופו של קווין דוראנט – שיכולים להיכנס להיילייט

  2. עידו גילרי

    19 דצמ 2017 08:58:40

    גיא נראה לי שנפלה טעות פרוידינית קלה בסיקור. זה הגולדן סטייט ת'אנדר שניצחו את הלייקרס וזה ראסל דוראנט שקלע 36 נקודות.

  3. אהרון שדה

    19 דצמ 2017 09:00:19

    תודה רבה .
    אולי הערב המרתק עד כה העונה עם 3 משחקים שמוכרעים בנקודה וצמד משחקים שמוכרע ב 2 נקודות (אחד מהם לאחר הארכה ).
    גיא גם אני ישר נזכרתי בחטיפה ההיא מול דטריוט של הציפור שידע להתפטר בזמן בכדי לא להיות בצד השני של המתרס ( כמובן שהמשחק היום פחות חשוב בהרבה אבל זה ממש מזכיר ).

    שאפו גם לכספי שיוכל להיות אולי חלק מכובד ברוטציה של ג.ס

    בכל מקרה אני כבר מחכה לקרב השליפות מול ג.ס ליוסטון .
    קליבלנד מחכה להרוג בגמר. ..כמאמר הקריקטורה שפעם ראיתי על שולף מערבי נופל שדוד ומת .2 עוברי אורח ראו אותו
    אחד אומר לחברו
    הוא היה השולף הטוב במערב.
    החבר שואל אז מה קרה לו .
    והוא עונה .. עד שהגיע מישהו מהמזרח ….

  4. הייט אשברי

    19 דצמ 2017 09:03:00

    הלייקרס אמנם החטיאו הרבה מהקו , אבל הלכו אליו 35 פעמים . ג"ס – רק 21. ועוד יש מי שבוכה על השיפוט.
    הלייקרס הפסידו היום בעיקר בגלל הנחיתות בריבאונד – 45 מול 62 ללוחמים , מה שנתן ללוחמים עדיפות ברורה בכמות הזריקות הכללית .

    1. הייט אשברי

      19 דצמ 2017 09:07:58

      קליי , אגב , באחוזים רעים מהשדה – רק 25% . גם KD לא משהו – 34% . אבל לפחות השתלט על ההארכה.
      מי שהיו יעילים מאוד הם איגי , עמרי , סוואגי פי ווקוון לוני שקלעו כולם באחוזים טובים .

      1. השרת

        19 דצמ 2017 12:59:26

        מצד שני לא כל יום קליי ודוראנט זורקים לבנים, ובשלב מסויים קצת לפני ההארכה (בה דוראנט איזן בקטנה) הם עמדו על 12-48 מהשדה. אני חושב שהלייקרס כל יום יהיו מוכנים לקלוע 23-35 מהקו בתמורה למשהו כמו 30ֿ% מהשדה (16-53) משותפים של קליי ודוראנט.

  5. ולדי קוגן

    19 דצמ 2017 09:20:43

    אחלה סיקור לאחד הימים המוטרפים שהיו העונה. הלייקרס שוב הקשו על הווריורס מעבר למצופה, יש להם מצ'אפ טוב מולם.
    הנצחון על דנבר הושג בצורה לא סימפתית,אבל בשלב הזה ניקח כל מה שאפשר

  6. אסף

    19 דצמ 2017 09:45:04

    שני דברים חיוביים אצל אוקלהומה בעונה הצולעת שלהם עד כה:
    1.סטיבן אדאמס שלא שיחק הלילה
    2. ההגנה הקבוצתית שלהם נהדרת ומחזיקה אותם בעניינים.

  7. דינגו

    19 דצמ 2017 09:51:24

    יופי של סיקור.
    סימונס עוד פעם לא מנסה לזרוק לשלוש.
    יש איזה עדכונים על השמועות של כספי למינסוטה? מקווה ש(גם)המשחק הזה ישכנע את הלוחמים להשאיר אותו במקום חמים ונעים עם סיכוי לאליפות…

    1. המשגיח

      19 דצמ 2017 09:59:01

      זה לא היה בעונה שעברה?
      ובאמת, למה שג"ס תעשה את זה? בעלות שלו הוא בטוח אחד השחקנים היותר יעילים בליגה.

    3. ד"ר הופמן

      19 דצמ 2017 17:24:33

      דינגו ושות, מה אתם מאמינים לכל פיפס ששמעתם.
      אני קורא את המעורב של מנחם ומתעדכן במאמרים של הקליברים באתר. אם עד עכשיו זה רק שמועה בלי לינק כדאי להתייחס לזה בערבון מאד מאד מוגבל….

  8. בבא ספלאש

    19 דצמ 2017 09:55:58

    תודה על עוד סיקור עם שני משובח.
    שיקגו מעניינים קצת פתאום. אולי זה החזרה של מירוטיץ'?
    מה המאזן שלהם מאז שהוא חזר?

  11. מלובני

    19 דצמ 2017 10:09:19

    מירוטיץ' משחק מעולה ממש כיף לראות אותו ואיכשהו אנחנו כבר נחשוב שיש אצלנו קבוצה בטעות.

    הקבוצה ביוסטון מפחידה ,קפלה פשוט הפך להיות שחקן מעולה , וגורדון נהנה מהגנה הדלה שיש כלפיו בגלל פול והארדן , פשוט יהיה מפחיד סדרה שלהם ושל הבחורים מהמפרץ

  12. אחד העם

    19 דצמ 2017 10:27:14

    קפלה מביא עונה יפהפייה.
    הוא עדיין על חוזה רוקי, נכון?

    בנרמול ל36 דקות הוא מביא
    19.6
    15.7
    1.6
    2.6 בלוק
    1.1 חטי

    אחלה יעילות לגיל שלו

        1. גיא הרשע

          19 דצמ 2017 10:43:49

          צריך לדעת לקחת את מה שנותנים לך.
          כאשר דווייט שיחק לצד הארדן, הוא לא רצה/ידע להגיע לאותם מצבים שקפלה מגיע עליהם.
          אני לא חושב שיש מישהו שחושב שקפלה הוא התגלגלות נשמתו הכדורסלנית של אלאג'ואן.
          אבל הוא נע ללא הרף כאשר הוא ללא הכדור,
          וההשתפרות שלו בשאר חלקי המשחק (ריבאונד, הגנה), הופכת אותו לאחד השחקנים החשובים בקבוצה.

          4. עידו גילרי

            19 דצמ 2017 11:53:54

            בתכלס זה נכון אבל בפועל זו לא מיומנות מורכבת כל כך. מה שנדרש מקאפלה לרוב הוא לחסום ואז לרוץ לסל את השאר עושים החברים שלו לקבוצה. עכשיו בהחלט יש פה עניין של טיימינג אבל הרוב זה על המוסר.
            מעבר לזה קשה להגיד שהוא נע ללא הרף.

          7. ןעידו גילרי

            19 דצמ 2017 12:17:27

            נראה לי שהתבלבלת ברפרנס כי כאן הוא חוסם (אמנם לא למוביל הכדור) ורץ לסל. זה לא פיק אנד רול אבל הקונספט זהה מבחינת מה שנדרד ממנו.
            אני לא אומר שהוא סטטי או משהו כזה אבל נראה לי שאתה מייחס לו הרבה יותר תנועה ממה שהוא עושה בפועל כשכמו שאמרתי הוא ניזון בעיקר מיכולת המסירה של הגארדים.

          8. גיא הרשע

            19 דצמ 2017 12:23:22

            נראה לי שאנחנו אומרים את אותו הדבר.
            מה שאני אומר זה שקפלה אחרי כל חסימה עושה תנועה לכיוון הצבע, גם אם במשך כמה וכמה התקפות ההתקפה מסתיימת בזריקה מבחוץ.
            כל מה שהאוורד סירב לעשות בקדנציה הרקטית שלו…

            ברור שהעובדה שקלעי החוץ מרווחים את המשחק מקלה עליו,
            גם לקלוע, וגם לקחת רב' התקפה.
            וברור שללא מוסרים מוכשרים כפול והארדן, הוא לא היה מתקרב ליעילות שהוא מציג.
            הפואנטה היא שקפלה עושה כל הזמן את חלקו בהתקפה –
            חסימה, ותנועה לצבע. כל הזמן.
            וזה בדיוק מה שיוסטון צריכים ממנו.

          10. אפלטון

            19 דצמ 2017 16:05:38

            להוסיף לגבי קפלה גם זה טאץ' בלתי רגיל לתפוס מסירות ולסיים בשני ידיים ליד הטבעת. אם זה מסירת הקפצה, לוב, או כמעט כל מה שמגיע לכיוונו הוא יצליח לתפוס ובעזרת ניתור מהיר (גם אם לא גבוה במיוחד) הוא יכול לעלות מייד ולסיים. זו תכונה חשובה. עוזר כשאתה משחק עם שני המוסרים הגדולים שיש במשחק אבל עדיין מגיע לו קרדיט.
            השנה יותר ויותר רואים שהוא פיתח מיומנות מסירה וכדרור (סמלי) וכבר אפשר לזרוק לו כדור עם הגב לסל והוא יוכל להחזיר במסירה או למצוא קלעי לשלוש. בעבר היה מקפיץ וזהו, איבוד בטוח, היום זה כבר לא ככה.

          11. Ljos

            19 דצמ 2017 16:18:18

            קצת נשמע כאילו אתה מתאר איך הילד הקטן שלך בדיוק למד להחזיק (!) בשתי ידיים (!!) ואיך הוא מצליח לאחוז בצעצוע (!!!) אם מגישים לו אותו בעדינות (!!!!). אבל אתה לגמרי צודק.
            (מצטער. נפגשתי לאחרונה עם האחיינים של החברה. לא מבין את המשיכה)

          12. אפלטון

            19 דצמ 2017 16:26:22

            לא לא. אני דווקא קצת הורדתי מההייפ על קפלה בכל הדיונים האחרונים כאן לגביו אז חשבתי שיהיה נכון גם לציין את מה שהוא עושה בצורה יוצאת דופן.
            ואם מסתכלים על הרבה גבוהים בליגה רואים עד כמה הם מוגבלים ביכולת התפיסה והסיום כשזה לא דאנק. אז לקפלה יש את זה, למרות מוגבלות אתלטית יחסית וכוח מתפרץ, הוא מחפה על זה בתכונות אחרות.

  13. אחד העם

    19 דצמ 2017 10:29:28

    קוואי עדיין חלודה או קצת חושש מדריכות מהירות וצידיות. מאנו כרגיל עם טונות נסיון, מביא למגרש שכל וביצים שאי אפשר ללמד

  14. Berch

    19 דצמ 2017 10:40:47

    סיקור מצויין ומושקע לערב מלא מתח.
    נראה שבאוקלהומה זה לא עובד.
    רציתי,
    קיוויתי,
    ציפיתי,
    הייתי גם סבלני מאד
    אבל חלאס. להחליף את המאמן !!!!
    (יש שם מאמן בכלל ??)

  16. Ghost Rider

    19 דצמ 2017 11:05:38

    ווסטברוק השחקן היחיד שיכול להביא נתונים כאלה במשחק ועדיין להוציא מהבית אפילו אוהדים שלו. אוקלהומה חייבת מאמן.

  17. איתן

    19 דצמ 2017 11:32:51

    אחלה סיקור,שיקגו מאז שמירוטיץ חזר נראים נהדר,אבל בקצב הזה הם יהרסו לעצמם תסיכויים לבחירה טופ 3,שיעבירו אותו ואת לופז ויקבלו בחירות/שחקנים צעירים.
    דאן נראה מעולה,שמח לראות אותו פורח אחרי איך שקברו אותו עונה שעברה.

    1. john

      19 דצמ 2017 11:55:18

      אני שמח לגבי דאן. אני מעולם לא קברתי אותו מכיוון ששיחק אצל טיבס שרצח אצלו כל ביטחון עצמי ואפשרות לפרוח. זה שחקן שבמכללות נראה כסוג של רונדו/כריס פול ביכולת שלו לשלוט בשני צידי המגרש. מי שצריך ללכת מהר זה דווקא מירוטיץ'. חייבים ללכת אחורה כי כמעט כל שנה בקריירה שלו מאז עונת הרוקי יש תקופה בה נראה אולסטאר בטוח עם קליעה מטורפת ועתיד ורוד וכל שנה הוא נוחת במציאות שוב כמו סינדרלה בחצות. תמיד יש סיכוי שהפעם זה על באמת אבל אם ניתן להשיג עבורו משהו אמיתי וחזק שווה לנסות.

  18. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    19 דצמ 2017 11:33:30

    תודה גיא.
    תגידו, לרוץ לראות את המשחק של אוקלהומה או שלא כדאי? יש לי לב חלש.
    טוני פארקר היה מצוין הלילה, הלוואי שיחזור לעצמו. גם ג'מאל קרופורד קלע 16 נקודות ברבע הרביעי. איזה שחקן, הלוואי על כל קבוצה גאנר ללא רחמים כזה שיכול לספק נקודות ככה בשלוף.
    אריק גורדון טופ, הממם, הממם, לא משנה. שחקן מצוין.
    ארורה תהיה ג"ס. והפעם בגלל זה שהיא גורמת לי לצעוק לטובת הלייקרס ולהתעצבן על כל פעם שהם מחטיאים. לא יאמן לאן התדרדרנו אם הלייקרס מציגים קבוצה כזאת צעירה וסימפטית.
    לונזו בול יודע לחדור רק לכיוון ימין?

    2. הייט אשברי

      19 דצמ 2017 12:30:45

      לא יפה , עגל . לאן נעלמו הנימוסים שלך ?
      לפחות תלמד להעריך קבוצה שמשחקת בלי חצי מהסגל שלה.
      עוד מעט יחזרו הפצועים , והתיסכול שלך רק יגבר.

    3. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

      19 דצמ 2017 14:16:17

      הגעתי למצב שאני מעודד את הלייקרס (!)
      מצטער, לא יקרה לי שוב 🙂
      אין ספק שהקבוצה משחקת מצוין ועוד בלי חצי הרכב. המצב מצוין שכולם יכולים לנוח במשך רוב העונה ולשייט בהילוך שני. מה שחשוב לג"ס הוא שכולם יהיו בריאים בפלייאוף, נקודה.
      האמת, לא היה לי לרגע ספק שג"ס בסוף תנצח.

  19. רפי

    19 דצמ 2017 11:50:34

    יוסטון כרגע ברמה מעל כל הליגה מפחיד (ומצד שני כיף גדול) לראות אותם כשהם בזון כמו ברבע הרביעי בשבוע שעבר בפורטלנד והרבע הריעי אתמול – מדהים.

    לגבי קפלה – כאשר בקבוצה מסתובבים על קשת ה- 3 חבורת הגאנרים של יוסטון צריך לדעת לקחת ולנצל את הריווח שנוצר וקפלה עושה זאת מצוייין עם הניידות והאתלטיות שלו.

    לגבי שיקאגו – הקבוצה בטירוף ובכושר קליעה יוצא דופן. ההגנה של פילדלפיה גרמה להם בחירת זריקות בעייתית כמעט לכל קבוצה וסגרה להם את הסל והפינות אבל מירוטיץ , דאן והולידיי היו ביום קליעה משוגע .(47% מהשלוש לאחת הקבוצות הגרועות בליגה)

    לגבי בן סימונס- הדבר שהכי מפתיע אותי לגבי סימונס היא ההגנה שלו. יכולת ניהול המשחק , הסתבכות עם הקליעה והבגרות שהוא מפגין די ציפיתי להם אבל היכולת ההגנתית שהוא מציג פשוט מפתיעה והוא מנצל את היכולות הפיזיות האדירות שלו.
    ההגנה שעשה לפני שלושה ימים על ווסטברוק כמעט כל המשחק מול אוקלהומה והיכולת אתמול מפתיעות.

    1. רפי

      19 דצמ 2017 11:54:36

      דרך אגב ברט בראון התעקש להשאר בדקות הסיום עם ביליס על המגרש שנחרך ע"י כריס דאן בסיום כאשר על הספסל נשכח מקונל שמגן הרבה יותר טוב ממנו
      הסיקסרס 5-1 במשחקים שמוכרעים בפער של פחות מ-3 נקודות – הרבה בזכות ברט בראון

      2. john

        19 דצמ 2017 12:13:42

        לגבי בייליס יש מצב שבפילי עוד עושים ניסוי וטעיה. יכול להיות שבייליס בדרך לטרייד או שיכול להיות שהוא פחד שמקונל לא יעמוד בצעד הראשון של דאן. בסוף זה דלתות מסתובבות.

        מסכים שיש בעיה לבראון לפעמים ברוטציות אבל הוא מאמן מצויין שמכין את הקבוצה נהדר. שנה שעברה הם נצחו לא מעט משחקים צמודים. תסתכל גם על okc שבתחילת השנה הפסידו כל משחק צמוד ולאחרונה הכל מתהפך. וזה מבלי שתקנו כלום. יש גם אלמנט של מזל.

        הניסוי שלדעתי יכשל לטווח הארוך זה בן סימונס כפוינט גארד קלאסי. ללא קליעה הוא הופך לנטל ובסוף עדיף שיהפוך לסוג של יאניס כשלידו פוינט גארד נוסף עם אוריינטציה של קליעה. נניח פולץ…

        1. אשך טמיר המקורי

          19 דצמ 2017 13:30:33

          ג'ון, באופן קבוע בכל פעם שנכנסים לרבע הרביעי בראון מעלים את מקונל ושם את הכדור בלעדית בידיים של סימונס.
          ופילי כולה נעצרת, מפסיקה להניע כדור מהר ולבצע תנועה ועוברת לשחק איטי ושקוף.
          הם הפסידו הרבה בגלל הקיבעון הזה של בראון ויפסידו עוד בהמשך.
          הוא לא מאמן טוב לדעתי

  22. Ljos

    19 דצמ 2017 13:25:55

    עם כל הכבוד והדרמה לדאנק של Whole lotta Rozier, זריקת ההתאבדות על מרים הקדושה של קוליסון כמעט ונכנסה. זה היה יכול להיות רגע היסטורי.

    בערב לכבוד קובי, שתי הקבוצות עשו כל שהן יכולות להשאיר את קובי במשחק ובזכרון. במיוחד מגיע איזכור מיוחד לדוראנטולה על המאמץ שהוא עשה להראות כמה קובי יכול היה להיות רלוונטי גם היום.

    מה לעזאזל זה טורי קרייג ומאיפה זה בא?

    דאמיט שיקגו. הייתה לי תוכנית שלמה לעונה. להמשיך לנסות לשכנע שלהויברג מגיע להישאר, ושהם יכולים לשחק נפלא כשצריך. ואז… טוב, זו לא באמת תוכנית, אבל למה אתם חייבים להקדים? לא מצליחים לתת לי אפילו חצי עונה של טנקינג ותחושה של Ljos נגד העולם והתוצאות והמציאות?

  23. אפלטון

    19 דצמ 2017 16:12:51

    תודה גיא סיקור נהדר.
    לייקרס כמעט כמעט. וולטון קצת מעצבן בצנוניותו, אחרי שהשופטים די קרעו לקבוצה שלו את הצורה, בעיקר ברביעי. הוא חייב ללמוד לשים לחץ על השופטים, בעיקר כשגם הם יודעים שעשו טעות. אצל המאמנים הוותיקים זה מיתרגם אחר כך לשריקות לטובת הקבוצה שלהם כשיש ספק.
    חוץ מזה הלייקרס משחקים הגנה נהדרת וזו ההפתעה הכי גדולה שלי מהם העונה וקרדיט עצום למאמן. באמת קבוצה שהשנה אני נהנה לראות.

  25. no funny shtuff

    19 דצמ 2017 16:55:42

    סיקור מצויין לערב מצויין.
    המשחק בין הלייקרס לווריורס היה מהנה מאוד לצפייה. קליי ודוראנט לא מסרו בכלל אבל בסוף ניצחו.
    לונזו היה מעולה ברבע הרביעי ובהארכה. בפוזשן האחרון היה צריך לעצור באמצע הספרינט ולזרוק שלשה.

    1. הקרייתי

      19 דצמ 2017 17:17:49

      אני דווקא חושב שהוא עשה נכון כשחדר, אם ווסט לא שם זה סל 100%. שלשה סתם ככה לא הייתה מועילה כי כל ההגנה הייתה קופצת עליו.

  27. Wave bull bul

    19 דצמ 2017 20:52:37

    ראיתי את הנהלת האחרון של לונזו כמה פעמים
    הוא היה צריך לסיים בדאנק! יש לו יכולויות לעשות את זה
    ליב אנד לרן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט