סיקור יום רביעי/עמית טבול

פורסם ב - 07. דצמ, 2017 ע"י ב - כללי

10 משחקים היו הלילה. ב-4 מהם הקבוצות החלשות בליגה הראו שהן באות להילחם מול קבוצות עדיפות אך לא יכלו להן בסיום. קאזינס הציג לראווה מספרי שאקיל אוניל, ממפיס והקליפרס ממשיכות להפסיד, מילווקי גוברת על דטרויט ועוד…

 

אינדיאנה פייסרס 98 (11-14, מקום 7 במזרח) – שיקגו בולס 96 (20-3, מקום 15 במזרח)

הקבוצות של ג'ורדן ורג'י מילר חוזרות לזירת הפשע, 20 עונות אחרי גמר המזרח שהפגיש ביניהן:

 

הפעם ציפינו למפגש פחות מותח בעיקר לאור העובדה שלא מדובר פה על גמר המזרח ובעיקר בגלל ששיקגו בולס היא אחת הקבוצות החלשות בליגה, אם לא החלשה שבהן. אינדיאנה, לעומתה, היא קבוצה צעירה, מפתיעה ומוכשרת. כשמדברים על כישרון אפשר בהחלט לציין את מיילס טרנר וויקטור אולדיפו.

בפועל קיבלנו משחק צמוד מאוד ופייט ראוי מצד שיקגו שהוכיחה שגם נמושות הליגה באות כדי לנצח משחקים.

שיקגו התחילה מצוין את המשחק והובילה במחצית ב-16 כשהם קולעים 7 מ-15 מאחורי הקשת, לא רע בכלל עבור קבוצה כל כך חלשה התקפית. ברבע השלישי הקבוצות קלעו מספר דומה של נקודות ונכנסו לרבע הרביעי כשהיתרון של שיקגו עומד על 14. אולדיפו נכנס למשחק 8 דקות לסיום, 20 שניות לאחר מכן קבר שלשה וההפרש התחיל להצטמצם. 30 שניות לסיום אולדיפו קלע שלשה ענקית שהעלתה את אינדיאנה ליתרון 96-97. לשיקגו היו 2 הזדמנויות לנצח אבל דאן ומרקאנן החטיאו.

באינדיאנה אולדיפו הוביל חמישיה בדאבל פיגרס עם 27 נק', 8 ריב' ו-3 חטיפות, בוגדנוביץ' הקרואטי 17, קוליסון 14, טרנר 11, 7 ריב', 6 אס' ו-4 בלוקים, יאנג 10 ו-9 ריב'.

בשיקגו כריס דאן עם 18 פלוס 6 ריב' ואס', לופז 16, ולנטיין 15 (4 מ-7 מהשלוש) ו-8 ריב', פורטיס 12 ו-7 ריב', מרקאנן (6 ריב') ונ'וואבה 11 כ"א.

מצטיין המשחק:  ויקטור אולדיפו.

 

קליבלנד קאבלירס 101 (7-18, מקום 2 במזרח) – סקרמנטו קינגס 95 (17-7, מקום 14 במערב)

לכאורה היינו אמורים לקבל פה עוד משחק חד צדדי – מפגש של מלך ה-NBA עם ילדי המכללות של סקרמנטו. גם הפעם הקבוצה החלשה והפחות מוכשרת נלחמה, הפתיעה והובילה במשך שלבים רבים במשחק. הבעיה שאין לה את לברון ג'יימס. הפנומן ממשיך בעונה האדירה שלו ושובר שיאי יעילות. ברבע הרביעי הוא השתלט על העניינים ובעזרת קורבר שקלע 3 שלשות רצופות הקאבס חזרו למשחק. 15 שניות לסיום לברון ביקש מעוזרו טיירון לו להכין עבורו תרגיל. הוא קיבל את הכדור סמוך לקו השלוש וקבר את השלשה החמישית שלו שסגרה את הסיפור. קליבלנד כבר עם ניצחון 13 ברצף (השוותה שיא מועדון) וזה עוד לפני שאיזיאה תומאס חזר. מרשים ביותר.

בקליבלנד לברון עם 32 נק' באחוזים של סטיבן אדאמס (12 מ-18 מהשדה, 5 מ-8 מהשלוש), 11 ריב', 9 אס', 3 חטיפות ו-2 חסימות, לאב עם 18 ו-13 ריב', ג'ף גרין 17, קורבר 15.

בסקרמנטו רנדולף עם 18, 10 ריב' ו-3 חטיפות, הילד 17 ו-3 חטיפות, פרנק מייסון השלישי (מי בכלל היה הראשון?) 15 ו-3 חטיפות, היל 10.

מצטיין המשחק: לברון ג'יימס.

 

אורלנדו מג'יק 110 (15-11, מקום 11 במזרח) – אטלנטה הוקס 106 (19-5 מקום 14 במזרח) [הארכה]

אטלנטה היא קבוצה חלשה. בנוסף לכל הצרות מספר שחקני מפתח שלה פצועים. זה לא הפריע להם להילחם כמו שיקגו וסקרמנטו ואפילו לכפות על אורלנדו הארכה במשחק חוץ.

ההוקס ניצלו ערב קליעה לא טוב של אורלנדו ועוד הובילו 77-86, 9 דקות לסיום הרבע הרביעי. 5 נקודות רצופות של ארון גורדון צמצמו את ההפרש וסל חשוב של פורניה המצוין (יכולת שיא שלו ב-4 המשחקים האחרונים) קבעו 92-93 למג'יק כשעל השעון נותרו 2 דקות פחות שניה. 1:33 לסיום בייזמור קולע שלשה אדירה שנפסלה לאחר שהשופטים צפו בהילוך חוזר של המוניטור שהראה שהכדור עזב את הידיים של בייזמור לאחר ששעון ה-24 תם.

הקבוצות לא הבריקו בלשון המעטה ולאחר רצף החטאות בייזמור ושרודר העלו את אטלנטה ליתרון 3 בעזרת קליעות עונשין מוצלחות. נגמר? הצחקתם את DJ אוגוסטין שניגן שלשה 6 שניות לסיום אחרי שבודנהולצר החליט לא לבצע עבירה (בדומה למורו ורבו פופוביץ' שהחליט לא לעשות עבירה ביתרון 3, מה שהוביל לשלשה הגדולה של ריי אלן ולאליפות של מיאמי). השלשה השוותה את התוצאה והקבוצות נכנסו להארכה. בהארכה ההגנה של אטלנטה כבר התעייפה ואפשרה למג'יק לקלוע ליי-אפים באחוזים טובים.

באורלנדו הביג 3 היו מצוינים כשפורניה מוביל עם 27 (נפצע בקרסול במהלך ההארכה. אין נזק רציני), גורדון עם 24 ו-15 ריב' וניקולה ווצ'ביץ' עם 22 נק', 16 ריב', 4 אס', 4 בלוקים ו-2 חטיפות. ג'ונתן סימונס סיים עם 15 ו-6 ריב'.

מצטייני המשחק: ווצ'ביץ', פורניה וגורדון.

 

בוסטון סלטיקס 97 (4-22, מקום 1 במזרח) – דאלאס מאבריקס 90 (18-7, מקום 15 במערב)

דאלאס מאבריקס לא באה להוות תפאורה לבוסטון. הם התחילו טוב את המשחק והובילו במחצית ב-10. בוסטון העבירה הילוך בתחילת הרבע השלישי וחזרה למשחק לאחר שלשות של טאטום והורפורד שנתנו את האות לריצת 0-10. הרבע השלישי היה צמוד והסתיים ביתרון 3 לדאלאס.

בתחילת הרבע הרביעי הסיפור שוב חוזר על עצמו: בוסטון טסה 0-10 ועלתה ליתרון 7 רק כדי לראות את דאלאס שוב חוזרת למשחק ומשווה את התוצאה. בוסטון קלעה 8 נקודות ללא מענה ומכאן דאלאס כבר לא יכלה לחזור.

בבוסטון אירווינג עם 23 נק' ו-5 אס', הורפורד (8 ריב', 8 אס', 3 חסימות ו-2 גניבות) וטאטום (10 ריב') עם 17 כ"א, רוזייר 12 ו-9 ריב', לארקין 11.

מצטיין המשחק: אל הורפורד.

 

ניו יורק ניקס 99 (12-12, מקום 9 במזרח) – ממפיס גריזליס 88 (16-8, מקום 13 במערב)

ממפיס מידרדרת מרגע לדודלי. עד לא מזמן הגעה למדיסון סקוור גארדן הייתה יכולה להתחיל תהליך שיקום של קבוצות מפסידות. לא השנה. הניקס שחסרה את טים הארדווי ג'וניור הסתמכה הפעם על קורטני לי שלא אכזב. הקבוצות ירדו להפסקה בשוויון כאשר ממפיס טובה יותר ברבע הראשון והניקס טובה יותר ברבע השני. המגמה המשיכה ברבע השלישי כאשר המקומיים עולים ליתרון 51-68 לאחר ריצת 2-19. נראה היה שהניקס דרך לשיוט קליל אבל ממפיס הגיבה בריצה משלה ו-5 דקות לסיום ההפרש עמד על 6 בלבד. פורזינגיס ולי קלעו סלים חשובים והחזירו ליתרון 13 ממנו ממפיס כבר לא חזרה.

בניקס קורטני לי הוביל עם 24 נק', הלטבי 18, ביזלי 14, קאנטר תריסר נקודות וריבאונדים, ג'ק המפנק עם 10 נקודות, 6 ריב' ו-10 פינוקים.

בממפיס גאסול עם 17, 8 ריב' ו-2 בלוקים, אוואנס 15, צ'אלמרס 14, פארסונס 13.

מצטיין המשחק: קורטני לי.

 

שארלוט הורנטס 87 (14-9, מקום 12 במזרח) – גולדן סטף לס ווריורס 101 (6-20, מקום 2 במערב)

הלוחמים עלו למגרש ללא סטף קרי שייעדר לפחות שבועיים בעקבות פציעה בקרסול וגם ללא דריימונד גרין. זה לא הפריע להם מול שארלוט המאכזבת. כצפוי, מי שנטל את המושכות בהיעדרה של חצי הרביעיה הוא קווין דוראנט שסיים עם טריפל דאבל ראשון לעונה זו. הקבוצות ירדו למחצית כשהלוחמים מובילים ב- 15. גם בהמשך המשחק ההפרש נשאר פחות או יותר זהה מבלי שההורנטס מצליחים להתקרב יותר מדי.

בגולדן סטייט דוראנט הוביל עם 35 נק', 11 ריב', 10 אס' ו-2 חסימות, קליי תומפסון 22, יאנג 10, איגודלה עם 8 ריב', 3 חטיפות, 2 חסימות ו-8 נק'.

בשארלוט ווקר עם 24 נק' (שוב פעם באחוזים לא טובים), 6 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות, באטום 15, 5 ריב', 4 אס' ו-2 חטיפות, הווארד 14 ו-7 ריב' (6 מ-7 מהעונשין).

מצטיין המשחק: קווין דוראנט.

 

מילווקי באקס 104 (10-13, מקום 5 במזרח) – דטרויט פיסטונס 100 (10-14, מקום 4 במזרח)

ניצחון חשוב לצבאים שהפעם הפיקו יותר כ"ס מהבוכנות. המשחק משמעותי משום שככל הנראה 2 הקבוצות ישתתפו במאבק על מקומות גבוהים בפלייאוף (3 והלאה).

המחצית הראשונה הסתיימה ביתרון 9 למילווקי. ברבע השלישי דטרויט רצה 16-25, השוותה את המשחק והקבוצות התחילו את הרבע הרביעי בשוויון. הפעם זה היה תורם של הצבאים לרוץ. ריצת 1-14 העלתה את מילווקי ליתרון נוח. סל של ברוגדון 6:42 לסיום העמיד את התוצאה על 77-90 כשמהצד השני דטרויט לא מצליחה לקנות סל שדה במשך כמעט 8 דקות. סל של רג'י ג'קסון הוריד ל-3 הפרש אבל בלדסו עשה מוזס מאלון, תיקן החטאה של עצמו עם טיפ קטן-גדול והעלה ל-5 הפרש, 32 שניות לסיום. דטרויט הפסידה משחק רביעי רצוף.

במילווקי כרגיל הפריק הוביל עם 25 נק', 10 ריב', 4 אס', 2 חסימות וחטיפה, בלדסו 22, מידלטון 21, 5 ריב' ו-6 אס', וואון 11, הנסון (6 ריב', 2 בלוקים) וברוגדון עם 10 כ"א.

בדטרויט דראמונד היה ענק עם 27 (12 מ-16 מהשדה, 3 מ-8 מהעונשין) ו-20 ריב', האריס 20, 5 ריב' ו-3 חטיפות, בראדלי 20, ג'קסון 14, 4 ריב' ו-5 אס'.

מצטיין המשחק:  למרות ההפסד – אנדרה דראמונד.

 

ניו אורלינס פליקנס 123 (12-13, מקום 7 במערב) – דנבר נאגטס 114 (11-13, מקום 6 במערב)

ככה אנחנו אוהבים את בוגי! הסנטר האדיר הציג את אחד ממשחקיו הטובים בקריירה כשהוא נהנה עד תום מהיעדרותו של הגבה וגם מהיעדרותם של מילסאפ ויוקיץ' בדנבר. הוא עשה ככל העולה על רוחו וניהל את התקפת השקנאים.

המחצית הראשונה הייתה צמודה כשדנבר פותחת טוב יותר את המשחק וניו אורלינס חוזרת לעניינים. ברבע השלישי ניו אורלינס טובה יותר אך לא מצליחה לברוח. הרבע הרביעי מתחיל ביתרון 6 לניו אורלינס. ההפרש הלך וגדל וזה כבר היה יותר מדי עבור דנבר הפצועה.

בניו אורלינס קאזינס עם 40 נק', 22 ריב', 4 אס', 4 חסימות ו-6 איבודים, הולידיי 27 ו-7 אס', מור 14, רונדו 11, 6 ריב' ו-7 אס'.

בדנבר האריס המצוין עם 24, מודיאיי 17, מוריי ובארטון (7 ריב') 15 כ"א, ליילס 10, 11 ריב' ו-4 אס'.

מצטיין המשחק: בוגי קאזינס.

 

סן אנטוניו ספרס 117 (8-17, מקום 3 במערב) – מיאמי היט 105 (13-11, מקום 10 במזרח)

סן אנטוניו ממשיכה לסחוב יפה בעליה ללא קוואי לאונרד. לאחר מחצית ראשונה שקולה הדורבנות עצרו ההיט על 47 נקודות בחצי השני וקלעו בפרק זמן זה 60 נקודות עם התקפה מאוזנת שכללה 8 שחקנים בדאבל פיגרס (כולל כל שחקני החמישיה) כשאף אחד מהם לא מגיע ל-20 נק'.

בסן אנטוניו אולדריג' עם 18, פורבס 17, גיי 16, 7 ריב' ו-3 חטיפות, מילס 13 ו-6 אס', גרין (3 חסימות, 2 חטיפות) וגאסול עם 12 כ"א, פארקר 10 ו-9 אס'.

במיאמי טיילר ג'ונסון 25, ווייטרס 22 ו-5 אס', ריצ'ארדסון 19.

מצטיין המשחק: פופוביץ'.

 

לוס אנג'לס קליפרס 107 (15-8, מקום 10 במערב) – מינסוטה טימברוולבס 113 (11-15, מקום 4 במערב)

מינסוטה פגשה את הקליפרס החבולים שקיבלו חזרה את גלינרי (2 מ-13 מהשדה) לאחר פציעה ממושכת. הזאבים כבר הובילו ב-19 בתחילת הרבע השלישי. הקליפרס התקרבו עד 4 הפרש ברבע הרביעי אבל לא הצליחו להפוך את המשחק.

במינסוטה טאונס עם 21 נק', 12 ריב', 4 אס', 4 בלוקים ו-2 חטיפות הוביל חמישיית טיבודו בדאבל פיגרס. באטלר (8 ריב' ואס') וטיג (7 אס') עם 19 כ"א, גיבסון (14 ריב', 3 בלוקים) ווויגינס 16 כ"א, קרופורד 11.

בקליפרס וויליאמס (8 אס') וריברס 23 כ"א, דיאנדרה ג'ורדן 18 נק' ו-21 ריב'.

מצטיין המשחק: קארל אנטוני טאונס.

 

מצטיין המחזור: קאזינס.

 

108 תגובות ל - “סיקור יום רביעי/עמית טבול”

  1. בילבו באגינס

    07. דצמ, 2017
    11:15

    לברון נהייה חתיכת שחקן קלאץ'. האחוזים שלו והנקודות והחסימות שהוא נותן ברבע 4 שהמשחק צמוד פשוט מדהימים.
    מה שמעניין בקאבס השנה זה שהרבה מהמשחק החמישייה של הקאבס מול החמישייה של היריבה הם די פיטים ואז שנותנים לחמישייה השניה לשחק וויד קורבר גרין ופריי פשוט קוברים את היריבה. כרגע בעיניי קליבלנד פייבוריטים ברורים בגמר, במיוחד לאור העובדה שרוז תומפסון ותומאס צריכים לחזור.

    Reply to this comment
    • עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

      07. דצמ, 2017
      12:49

      לברון תמיד היה מצוין ברבע הרביעי ובקלאץ'.
      הרבה יותר טוב מקובי, לדוגמא.

      Reply to this comment
  2. קוין ג'ונסון

    07. דצמ, 2017
    11:24

    צרור ברכות מאליפות לאליל מוזמביק וגלילותיה – הלא הוא
    דוויט הווארד, שטיפס למקום ה19 בכל הזמנים בריבאונדים ועקף את (חבר היכל התהילה) דיקמבה מוטומבו.
    הווארד צפוי לעקוף עוד העונה את (חבר היכל התהילה) צ'ארלס ברקלי ולהגיע למקום ה18. כה ל-ח"י.
    יש לציין שעוד 29 חסימות הוא יגיע למקום ה19 בכל הזמנים בחסימות, כשהוא עוקף את תיאו ראטליף.

    Reply to this comment
    • קוין ג'ונסון

      07. דצמ, 2017
      12:40

      חלילה לשכוח את העובדה שדוויט הווארד צריך 153 נקודות כדי לעקוף את גראנט היל ולהגיע למקום ה90 בכל הזמנים עם יותר מ 17,000 נקודות.

      הוא צריך עוד חטיפה אחת כדי להשתוות לאדריאן דנטלי עם 944 חטיפות ולהגיע למקום ה188 בכל הזמנים, הבעיה שג'יימס הארדן מאחוריו עם 942 חטיפות. אל ירך לבבך דוויט.

      וברכות לקוין לאב שעבר בשבוע שעבר את 11,000 נקודות.

      Reply to this comment
  3. ג'ורג' חבש הסקרן

    07. דצמ, 2017
    11:38

    סיקור על הכיפאק. פופ מקום שלישי במערב עם פורבס, מארי, פול, המרפק של ג'ינו והגופה של טוני. מדהים.

    Reply to this comment
  4. יואל

    07. דצמ, 2017
    11:42

    אל הורפורד מדהים השנה

    Reply to this comment
  5. Berch

    07. דצמ, 2017
    11:42

    סיקור משובח ביותר. 🙂

    Reply to this comment
  6. אחד העם

    07. דצמ, 2017
    11:53

    פרסי שליש העונה

    mvp – פופ

    Reply to this comment
  7. נזיר הנשמה

    07. דצמ, 2017
    11:57

    סיקור מצויין

    Reply to this comment
  8. מתן גילור

    07. דצמ, 2017
    11:59

    סיקור מעולה. תודה רבה.

    Reply to this comment
  9. Avri

    07. דצמ, 2017
    12:03

    אולדיפו מוביל בענק לתואר השחקן המשתפר. טוביאס האריס אחריו.

    Reply to this comment
    • חזיר יבלות

      07. דצמ, 2017
      12:28

      יצא חוק חדש ששחקן ששיחק עם ראסל בעונה הקודמת לא יכול לזכות בmip

      Reply to this comment
    • יואש בן טולילה

      07. דצמ, 2017
      15:34

      ארון גורדון

      Reply to this comment
  10. ד"ר רזי הופמן

    07. דצמ, 2017
    12:18

    טוב אני אשים את זה פה.

    בוסטון עברה כמעט שליש ממשחקי העונה השליש יהיה בלילה בין שישי לשבת מול הדרבנות בביתם בסאן אנטוניו. זה באמת יהיה משחק מבחן ואם בוסטון תצליח לקחת אותו ואת המשחק הבא נגד דטרוייט אני רואה בהם מועמדים לגיטימיים כבר השנה להגיע לגמר האן בי איי ואולי אפילו להפתיע.
    מה ששמתי אליו לב בכל משחקי בוסטון העונה זו העובדה שהם לא מחפשים לשחוט את הקבוצות נגדם הם משחקים והניצחונות שלהם לא ב 30 הפרש ומעלה. בסך הכל הם משחקים מאד חברותי עם הקבוצות נגדם הם משחקים ולא מחפשים להשפיל כמו מספר קבוצות אחרות. הם מאד ממושמעים וכשסטיבנס אומר להוריד רגל מהגז, זה מה שקורה. לא מחפשים עוד סל אלא לגמור את המשחק בלי הרבה רעש וצלצולים. הם משחקים עד סוף השעון בהתקפה האחרונה והערב כמו בעוד כמה ערבים שראיתי חטפו סלים ממשפרי סטטיסטיקות בקבוצה מולם שיחקו בשניות הסיום. בוסטון משחקת ספורטיבי עד הסוף בשביל הניצחון אבל לא על חשבון ההוגנות בספורט.

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      07. דצמ, 2017
      12:20

      אני רק רוצה להבין מתי לדעתך סטיבנס אומר להם להוריד את הרגל מהגז?

      Reply to this comment
      • ד"ר רזי הופמן

        07. דצמ, 2017
        13:07

        זה קורה כשהמשחק גמור. אין פה ניסיון להשפיל כמו בשחיטות של ג"ס למשל. כשהם מובילים ה 10 ונשארה דקה לסיום הם לא לוחצים אם זה לא נחוץ. לא מבזבזים אנרגיה או מסתכנים בפציעה….

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          07. דצמ, 2017
          13:13

          נראה לך שב-10 הפרש ודקה לסיום הווריורס או כל קבוצה אחרת מנסים להשפיל? בליגה של היום זה הפרש שיכול להיסגר. כל קבוצה תעביר שעון במקרה כזה ותיקח זריקה לקראת סופו.
          זה לא להוריד את הרגל מהגז זה לשחק נכון.

          Reply to this comment
    • גיא הרשע

      07. דצמ, 2017
      12:32

      בהתחשב בעובדה שהיה שוויון, 5 דקות לסיום, ושדאלאס הובילו בתחילת הרבע האחרון,
      אז לפחות הלילה, אני לא חושב שההפרש היה בגלל רצון "לשמור את זה ספורטיבי".
      בוסטון, כמו כל קבוצה אחרת בליגה, כאשר היא יכולה, היא מנסה לסיים את המשחק מוקדם ככל האפשר.

      מה שכן –
      סטיבנס מנהל חלוקת דקות מרשימה:
      אין שחקן בסלטיקס שמשחק יותר מ-32.5 דקות למשחק,
      כאשר יש רוטציה של 11שחקנים שמשחקים 10+ דקות.
      וזה אחרי ששחקן שהיה אמור להיות שחקו חמישייה גמר את העונה.

      Reply to this comment
      • ד"ר רזי הופמן

        07. דצמ, 2017
        13:08

        שומרים כוחות ומקטינים סיכונים לפציעה נוספת.

        Reply to this comment
    • Smiley

      07. דצמ, 2017
      12:59

      מאיפה הקטע הזה של לשחק "ספורטיבי" ולא לדרוס?!?! אולי זאת היכולת של בוסטון שלא גומרת משחקים בריצה ל-20 הפרש ונותנת הנה לקהל שיהיה צמוד ומותח…

      ממתי תבוסות או הפרשים גדולים מראים על הוגנות? אולי זה מראה על פער בין הקבוצות או יכולת כזו או אחרת.

      חוסר הוגנות/ספורטיביות זה לשחק מלוכלך או להשפיל (למשל זלזול וכד' בהפרש גבוה).

      הסלטיקס פשוט קבוצה קבוצתית מאוד ואורגת במשחק (השיטה של סטיבנס). הם קבוצה עם שחקנים צעירים ועדיין אין להם כוח אש (יהיה שהצעירים ישתפרו).

      Reply to this comment
      • ד"ר רזי הופמן

        07. דצמ, 2017
        13:13

        לדעתי בוסטון יכולה לדרוס אבל לא עושים את זה בשביל להקטין סיכונים. תראה מה גיא כתב מעליי על חלוקת הדקות ועל מיעוט הזמן היחסי של הכוכבים על המגרש ביחס לקבוצות אחרות. גם העובדה הזו מקטינה את מספר הנקודות בהן בוסטון מנצחת. שוב לא מחפשים לדרוס אלא רק לנצח.
        זו דעתי ואני מקבל שיש שחושבים שאלו שטויות 🙂

        Reply to this comment
        • פומה

          08. דצמ, 2017
          01:48

          כמעט מדויק אך לא בוסטון אלא בראד סטיבנס .
          פילוסופית החיים שלו :
          לא לרדת על אף אחד ,ולא לגדל כוכבים בו בזמן .
          עובד לא רע עד עכשיו

          Reply to this comment
    • א.ב

      07. דצמ, 2017
      13:41

      הסבר חלופי- ההגנה מצויינת ונותנת להם ניצחונות אבל ההתקפה לא טובה מספיק בשביל לדרוס.
      בעיני עדיין נופלת מהגדולות, את קליבלנד יכולה אולי לקחת כי ההגנה שם (נדמה לי שהשתפרה לאחרונה) יכולה להיות זוועה אבל את יוסטון או גולדן סטייט בוסטון לא יכולה לקחת בסדרה.

      Reply to this comment
      • ד"ר רזי הופמן

        07. דצמ, 2017
        14:23

        נהיה יותר חכמים אחרי שני המשחקים הבאים. את גולדן כבר ניצחנו בבית העונה. כפי שאמרתי בהתחלה. לשני נצחונות עכשיו על ס"א ודטרוייט תהיה אמירה מאד משמעותית שהסלטיקס בהחלט יכולים להגיע לגמר ואולי אפילו לתת פייט המיתי ומפתיע לג"ס/יוסטון.

        Reply to this comment
      • Avri

        07. דצמ, 2017
        14:27

        לצערי ככה גם אני חושב. סטיבנס ממקסם את מה שיש בטירוף אבל אי אפשר להתעלם מהחוסר יציבות של הצעירים (כולל סמארט שאני לא יודע אם הוא עדיין נחשב לצעיר) וממשחקים כמו אתמול (והיו די הרבה כאלו העונה). הם בעיקר עושים מעל ומעבר מהמצופה ומהפוטנציאל אבל הם לא באמת יכולים לאיים על הגביע. פשוט לא שם.
        עוד שנה שנתיים – עם הייוורד בחזרה + שהילדים יתבגרו קצת (הווה אומר כשג׳יילן גם הוא יהפוך לסופרסטאר) אז נדבר על זה שוב.

        Reply to this comment
        • Avri

          07. דצמ, 2017
          14:28

          רק להבהיר – אני מסכים פה עם א.ב. וממש לא עם רזי, שרואה את המציאות עם משקפיים מאוד מאוד ורודות.

          Reply to this comment
          • Ish

            07. דצמ, 2017
            14:31

            זה היה די ברור

          • ד"ר הופמן

            07. דצמ, 2017
            17:25

            אברי,אני מאד ריאלי. תקרא שוב מה שכתבת כי נראה שלא הבנת או שנראה לך שאני מנחס 🙂 ולכן אחזור: אם בוסטון מנצחת את סן אנטוניו ודטרוייט בחוץ היא בהחלט קונטיינדרית כבר השנה לגמר האן בי איי. אני רואה באמירה הזו ריאליזם. אם בוסטון תהיה בריאה ויש צאנס שאפילו הייווארד יחזור לפליאוף היא תיתן פייט אמיתי לקבס ולברון ויכולה להעיף אותו בסוף. ברור לי שלברון כבר מודאג….

  11. ולדי קוגן

    07. דצמ, 2017
    12:21

    סיקור מדהים עמית, אתה ממש טוב בזה. איי בוגי תענוג איזה מספרים

    Reply to this comment
  12. דוד

    07. דצמ, 2017
    12:23

    בזכות 5 שלשות, לברון עלה אתמול למקום ה-25 ברשימת קלעי השלשות בכל הזמנים (סך הכל 1519 שלשות). על פי קצב הקליעה שלו (2.1 למשחק) הוא צפוי להגיע למקום ה-19 עד סוף העונה.
    ה"בעיה" היא שג'יימס הארדן נמצא במרחק של 39 שלשות מאחוריו, והוא נמצא בעונת שלשות אדירה: קולע 4.5 למשחק.

    Reply to this comment
  13. גיא הרשע

    07. דצמ, 2017
    12:33

    תודה, עמית. סיקור נהדר.

    Reply to this comment
  14. אביהו חן

    07. דצמ, 2017
    12:34

    קאזינס אדיר

    Reply to this comment
    • ד"ר רזי הופמן

      07. דצמ, 2017
      13:14

      תלוי על איזה צד קם בבוקר 🙂

      Reply to this comment
  15. אהרון שדה

    07. דצמ, 2017
    12:38

    נפלא אהבתי את הצטיינות הפלח …נכונה מאד בעיני (לא ראיתי תמשחק אך מספיק מבט בסט')

    Reply to this comment
  16. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    07. דצמ, 2017
    12:53

    "15 שניות לסיום לברון ביקש מעוזרו טיירון לו להכין עבורו תרגיל" – 🙂
    קליבלנד מנצחת אבל זה לא משכנע. לברון שיחק אתמול 41 דקות, ועוד נגד סקרמנטו (אפשר להבין, חסרים להם שחקנים משכנעים).

    Reply to this comment
  17. המשגיח

    07. דצמ, 2017
    13:01

    תודה עמית

    Reply to this comment
  18. Berch

    07. דצמ, 2017
    13:10

    עוד קצת דיוק מהעונשין לדראמונד וזה היה נראה אחרת.
    דווקא היום הוא חזר לסורו
    תודה על הסיקור המצויין 🙂

    Reply to this comment
  19. THE KING RUSSELL

    07. דצמ, 2017
    13:25

    תודה רבה על סיקור מעולה.

    ס"א העונה עומדת על 37% מחוץ לקשת. מהם המשחקים הטובים שלה מחוץ לקשת?

    1- שיקגו. 66.7% (18-27)שהם אגב, האחוזים הטובים בליגה של כל הקבוצות למשחק בודד. ואגב מולה היה לס"א את המשחק הגרוע ביותר העונה, שוב מכל הקבוצות. משחק בו קלעה 8.3%. (3-12)

    2-מיאמי. 58.8% (10-17)

    3- הקליפרס. 53.6 (15-28)

    4- מיאמי הלילה. 52% (13-25)

    רק מזכיר שהנט רייטינג שלהם הוא 4.1-. (=מקום 25 בליגה)
    מאד לא פופלרי לומר על מיאמי אבל בחירת הסיבוב שלהם בדראפט הקרוב שייכת לפינקס, והיא מוגנת טופ 7. האמת שנראה גם שדי הגיוני ש8 הקבוצות שנמצאות כיום טופ 8 של המזרח ישארו כאלו.(בוסטון, קליבלנדטורנטו, דטרויט פילי, מילוורי אינדיאנה ווושינגטון)

    טייקינג?

    Reply to this comment
  20. Ip

    07. דצמ, 2017
    13:52

    1. לברון ג'יימס – תאהבו אותו או לא, כבר אי אפשר לזכור כמה עונות שהאיש רמה בפני עצמו, בפער. ייתנו את הmvp למי שייתנו, אין שאלה מי השחקן הטוב בליגה.
    2. תלבישו את החמישיה של ס"א במדים של ניו ג'רזי והם לא עושים פלייאוף. תלבישו את החמישיה של בני הרצליה במדים של ס"א והם מגיעים לגמר מערב. פופ גאון!

    Reply to this comment
  21. צביקה

    07. דצמ, 2017
    14:38

    אחלה סיקור. תודה.

    Reply to this comment
  22. Mbk

    07. דצמ, 2017
    14:42

    תודה רבה עמית !

    Reply to this comment
  23. no funny shtuff

    07. דצמ, 2017
    15:11

    תודה על הסיקור (בחיי שהעסק פה דופק גם כשהעורך מעביר זמנו בטיסות טראנס-אטלנטיות וסגן העורך מעביר זמנו במצב 2 בטירונות תותחנים).

    קלדרון פותח בחמישיה של הקאבס, לא?
    זה יפה, הוא מחזיק את המקל ויעביר אותו ל-IT בבוא הזמן.

    Reply to this comment
    • עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

      07. דצמ, 2017
      15:51

      "מחזיק את המקל"
      התכוונת למקל הליכה

      Reply to this comment
  24. Zivke

    07. דצמ, 2017
    15:20

    הסיקור הכי טוב במזרח התיכון!

    אולדיפו מבחינתי לא במירוץ ל-MIP, מאותה סיבה שדראמונד לא, הם רק חוזרים לעצמם אחרי עונה בינונית (כל אחד והסיבות שלו). בינתיים KP וארון גורדון מובילים לדעתי

    לברון קיבל MVP אחרון ב-2013, יהיה די מוזר אם זאת תהיה גם הפעם האחרונה בקריירה שלו, לא?

    Reply to this comment
  25. יונתן .S.

    07. דצמ, 2017
    16:13

    באתי לכבות שמחות:

    1 – סן אנטוניו. אני מזכיר שהעונה הטובה של גיי ואולדריג' נעשתה ללא קאווי. כעת כשהוא חוזר לא בטוח שהשינוי ברוטציה יתאים לכולם. יתרה מכך, אמנם הוא ממש קרוב לחזרה, אך אנו עדיין לא יודעים איך קאווי יתפקד השנה. הפציעה שלו איננה פציעה קלה והיא אף עשוייה לחזור בהמשך.

    2 – גולדן סטייט. גם בלי קרי, אני לא כל כך חושב שיש מה להתרשם מניצחון על קבוצה במשבר כמו ההורנטס. מעבר לעובדה שהיא באופן קבוע הקבוצה המאכזבת של העונה עבור מישהו (שמשום מה עדיין מאמין בה), כעת גם מאמנם לא עם הקבוצה לאור נסיבות שליליות. וזה המאמן שהוציא הכי הרבה מהווארד בשנים האחרונות.
    אז אם נחזור לווריורס, כמובן שהם מעבירים לעצמם את העונה, אבל חשוב לשים לב למזג השחקנים והפציעות שלהם. כי למשל עם קרי – מי שזוכר, בתחילת הקריירה שלו עיתדו נראה לוט בערפל עם כל פציעות הקרסול. זאת פציעה טורדנית וכעת היא קרתה שוב. אז – פחות קריטי הנצחון ויותר שווה להעמיק מחשבה על סוג הפציעה של קרי. כי היא עוד עלולה לצערינו לשחזר עצמה בהמשך העונה.

    3 – בוסטון. הסלטיקס לא מביסים קבוצות, כי זאת בעיקר ההגנה שלהם שנותנת להם את ההזדמנות לנצח. הם עדיין קבוצת התקפה בינונית, למרות רצף המשחקים החיובי שהיה להם לאחרונה. אם נלך קדימה לפלייאוף, לבוסטון עדיין יש רק 2 סטארים במקסימום ושני צעירים שלא בטוח שבאינטנסיביות של הפלייאוף יוכלו להיות השחקן השלישי שבוסטון תצטרך תמיד בכדי להמשיך במעלה הפלייאוף. וחשוב מכך – אחרי הרצף של בוסטון, מעטים מוכנים לדבר על הרצף של הקאבס כעת. הם שברו את שיא המועדון הלילה עם כמות נצחונות רצופים. וכל זה עדיין ללא 2 שחקני חמישייה. תומפסון ולא פחות מהסטאר השני הכי חשוב שלהם – IT.
    הגעה לגמר עדיין תהיה לא פשוטה מול הקאבס והם עדיין פייבוריטים לטעמי. ואם הם ימשיכו בשיפור המתמיד שלהם, הם יכולים להיות אף טובים יותר מהעונה החולפת.

    Reply to this comment
    • ג'ורג' חבש הסקרן

      07. דצמ, 2017
      16:22

      party pooper

      Reply to this comment
    • גיא הרשע

      07. דצמ, 2017
      16:56

      קאוויי לא יחזור לפני שהספרס בטוחים שהטנדינופתיה שלו מאחוריו.
      זה אומר שהוא עובר/יעבור הליך שיקום שבמהלכו מגדילים את העומסים על השריר הירך הארבע ראשי בהדרגה, כאשר לא מתקדמים בהליך השיקום עד שמגיעים לנקודה בה כבר אין תסמיני דלקת.
      זו לדעתי הסיבה המרכזית שלוקח כל כך הרבה זמן –
      הספרס נוהגים במשנה זהירות.
      לטנדינופתיה אין השפעות ארוכות טווח על תפקודו של מי שהחלים ממנה.

      לגבי הקרסול של קרי –
      מי שראה את הפציעה, ברור לו שזה נטו מזל רע, ושזה לא דומה או קשור להיסטוריית הפציעות שלו.
      היות ואין נזק מבני,
      אז אחרי שתרד הנפיחות, אין שום סיבה שקרי של אחרי הפציעה יהיה יותר "פגיע" לפציעות קרסול מזה של לפני הפציעה.

      Reply to this comment
      • יונתן .S.

        07. דצמ, 2017
        17:31

        לגבי קאווי – בוא נקווה שהוא יחזור באופן מלא. אם יש ארגון שאשר לסמוך על ההחלטות שלו הם הספרס, אבל אני אעדיף לראות אותו שוב משחק במו עיניי כדי להכריע את הסוגייה כחולפת ולא רלוונטית יותר.

        לגביי קרי – ראיתי את הפציעה ולכן רשמתי את תגובתי. נכון, הפציעה לא קשורה לפגיעה במבנה האזור, אבל הדוגמא עם קרי באה להדגיש את החשיבות של המניעה מפציעות בווריורס. הריי ניתן לראות שקבוצות באות כל יום בהמון אנרגיה מולם ובשבילן זה בין 2 משחקים עד 4 בעונה. לווריורס רוב המשחקים הם כאלו. בגלל זה ההתנהלות של קר חשובה כל כך מבחינת חלוקת הדקות. אם אחד הכוכבים ייפצע ויחווה פציעה טורדנית, המקרה עלול להשפיע קדימה גם אל תוך הפלייאוף. אז הפעם היה יותר מזל עם קרי, אבל אם קבוצות ימשיכו להתחרות כך מול הווריורס והם לא ישמרו על עצמם ועל קור רוח, הם עלולים להפגע לטווח הארוך יותר כמו שלטענתם המרדף אחר השיא לנצחונות התיש אותם יחסית. צריך טיפה להרגיע את הרוחות ולהבין שהמטרה בטווח הרחוק קריטית יותר ממקרים נקודתיים במהלך העונה הרגילה. זה אולי נשמע עדיין Far fetched ושתחת קר יש שליטה ובקרה על המצב, אבל למדנו שב-NBA המון יכול לקרות וחלק משחקני הווריורס גם עלולים לאבד את המזג שלהם.
        זאת פשוט נק' למחשבה..

        Reply to this comment
        • גיא הרשע

          07. דצמ, 2017
          17:39

          בכל הנוגע לטיעוני הכדורסל, אין לי וויכוח אתך.

          אני התייחסתי נטו לאופי הפציעות –
          שחקן שחוזר אחרי קרע בגיד אכילס, לדוגמה, עליו בהחלט ניתן לרשום "לא ידוע איך הוא יתפקד אחרי הפציעה".
          קאוויי, וקרי,
          ה-2 סבלו מפציעות, שאם מטפלים בהן כראוי, אין להן השלכות על המשך העונה.
          (אני לא טוען שקאוויי לא יזדקק לזמן בשביל להוריד חלודה. רק שזה כל מה זה יהיה – חלודה.)

          Reply to this comment
          • הייט אשברי

            07. דצמ, 2017
            20:14

            יש מילה אחת שלדעתי מתארת אותך ואת התגובות שלך . היא שמורה למי שכותב פוסטים ארוכים ומייגעים , ונוטה כל הזמן לחזור על עצמו.
            מפאת הנימוס לא אזכיר אותה. תחשוב על זה .

          • הייט אשברי

            07. דצמ, 2017
            20:16

            אופס – נכתב כאן בטעות .זה לא אליך רשע.

        • הייט אשברי

          07. דצמ, 2017
          18:28

          יונתן :
          1. אתה פשוט לא מבין את אופי הפציעה של סטף .
          2. גם דריימונד גרין לא שיחק הלילה . וגם פט מקאו , שאם היה כשיר היה פותח ב- PG . קר החזיר את קווין קוק מהדי ליג כדי שיפתח.
          3. בשנה שעברה רבים בנו פה מגדלים על חוסר כימיה שתהיה בין הכוכבים בג"ס , על מריבות על הבכורה , ומה לא . חסר בסיס.
          4. גם מה שאתה כותב לגבי ההשתלבות המחודשת של קאווי בספרס זו סתם ספקולציה. הוא שחקן קבוצתי לעילא ולעילא , וישתלב בחזרה יופי . עוד פציעה ? סיכון קיים לגבי כל שחקן שחוזר מפציעה. אבל הוא קיבל זמן מנוחה רב מאוד. אם היה מאמן אחר ולא פופ , הוא כבר מזמן היה משחק. לכן , סביר הרבה יותר שהחזרה שלו תהיה חלקה.

          אם תכתוב יותר דברים שמבוססים על עובדות והיתכנות אמיתית ופחות ספקולציות , אקרא אותך ביותר תשומת לב, ולא רק ארפרף בחטף.

          Reply to this comment
          • הייט אשברי

            07. דצמ, 2017
            18:41

            כמעט שכחתי – גם זאזא שפתח שיחק רק 4 דקות ראשונות , צלע אח"כ לחדר ההלבשה ולא חזר.
            העומק של הלוחמים וחלוקת העומס ישתקפו השנה חזק בפלייאוף .

          • יונתן .S.

            07. דצמ, 2017
            18:47

            בגלל הקריאה בחטף פספסת את הנקודה שהטיעונים באים נטו לשקף הסתכלות כביכול רציונלית על המצב ולא לקבוע מראש בהסתכלות אופטימית איך דברים יראו.

            אין לי בעייה שלא יסכימו איתי על אופי הפציעות ועובדה שגיא הביע זאת ואני שמח לשמוע דעה ביקורתית שמנוסחת בכבוד.
            מאידך, ההתנשאות מצידך מעירה בי אינסטינקט של אדישות לדהרייך ולא להתייחס אליהם בכובד ראש כמו שאולי כדאי.

            רשמתי את דבריי נטו כנקודה למחשבה ובניסיון לאזן פה דעות שבעצמן אינן מבוססות בכך שאני מביא טיעונים "באותה רמה" מציגו השני של המתרס. אם עברת על דבריי ברפרוף זה כנראה למה פספסת את העיקר.

            בחירה שלך אם לקרוא את תגובותיי בכובד ראש או לא. רבים קוראים אותן בשמחה ואני בטוח שגם רבים מדלגים. תגובות שבאות להביע זלזול לא מניעות בי יותר מדי רגש.

          • הייט אשברי

            07. דצמ, 2017
            19:13

            מה שעניתי לך – או שמבוסס על עובדות ( סעיפים 2, 3 ) או שהרבה יותר סביר שיקרה ממה שאתה כתבת ( סעיפים 1, 4 ) .
            שיהיה לך יום טוב.

          • יונתן .S.

            07. דצמ, 2017
            19:53

            זה מצחיק בעיניי שבדברייך אתה מביע בן בטחון שאתנהל ואכתוב על פי רצונך. שוב – תעשה מה שאתה רוצה…רבים קוראים את תגובותיי וכתבותיי שנכנסו באתר וכמובן שקיימים כאלא שלא.

            קוראים שמתיימרים להאמין שהם המשכילים שמבינים הכי טוב את רזי המשחק לא ממש מניעים את דעתי לגביי כתיבתי ודעותיי. למרות שהקשבתי לדעתך במידה מסויימת והתיילסתי אליה בכבוד, אני לא רואה סיבה לקחת בכובד ראש את דברייך לתשומת ליבי כאשר אינך מבין את הנקודה בדבריי ולא בגלל שאינם מובנים (ועובדה שאחרים הבינו), אלא כיוון ואינך אפילו טורח להבין בכובד ראש את דבריי. אתה עסוק בלהעביר את דעתך ולהביע אותה בהתנשאות מאשר להבין בכלל את העניין ולכן תגובתך במקום מסויים נראית בעיניי אף מגוחכת.

            מקווה שענווה וצניעות יובילו את דרכך בהמשך הדרך. יום טוב 🙌

          • הייט אשברי

            07. דצמ, 2017
            20:16

            יש מילה אחת שלדעתי מתארת אותך ואת התגובות שלך . היא שמורה למי שכותב פוסטים ארוכים ומייגעים , ונוטה כל הזמן לחזור על עצמו.
            מפאת הנימוס לא אזכיר אותה. תחשוב על זה .

          • יונתן .S.

            07. דצמ, 2017
            23:06

            מדהים….אתה אשכרה ממשיך להאמין שאני אחשוב על הדברים חסרי הטעם שאתה רושם…הדברים שעדיין, למרות הכל, מתעסקים בי ולא בנקודה שהבהרתי אותה עבורך מספר פעמים. אתה ממשיך להקשיב לעצמך. עצוב…😂😂

  26. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    07. דצמ, 2017
    16:28

    אחלה סיקור ואחלה תגובות. תודה רבה.

    Reply to this comment
  27. IHater

    07. דצמ, 2017
    16:52

    סיקור מעולה, תודה. דוראנט יותר מידי טוב…

    Reply to this comment
  28. אפלטון

    07. דצמ, 2017
    17:03

    סיקור נהדר, תודה!
    סקרמנטו הפסידו בצעירות אתמול אבל באדי הילד ממשיך בהשתפרות. אם בהתחלה היה שחקן שבעיקר היה על תקן סקורר הוא שדרג את יכולת ההחזקה בכדור, המסירה וההגנה ונראה שהמשחק באמת "האט" אצלו.
    אין לו אתלטיות יוצאת דופן או מהירות אבל קורא את המשחק נהדר וקליעה אבסולוטית, עם 45% מהשלוש בכ 4 זריקות למשחק.
    לא משחק מספיק ולא זורק מספיק לדעתי. הוא חייב לקבל נפח משמעותי יותר בקבוצה.
    לגבי הוויכוח מאתמול עם איש, משום מה אין באפשרותי להוסיף תגובה בפוסט, כנראה שמישהו חסם את האפשרות בטעות.
    איש הזכרת את קארים וזו בדיוק הנקודה שלי. קארים זכה בהכי הרבה MVP בהיסטוריה של הליגה. 6 כאלו, האחרון שבהם ב1980.
    אתה יודע באיזו שנה עיתונאים התחילו לבחור את הmvp? ניחוש אחד. קארים הוא הדוגמא הכי בולטת לניסיון הקטנת המדיה והממסד הלבן שחקן כלשהו וסבל מזה החל משנות ה 80 כשהעיתונאים החלו לקבל כוח בסיקור הליגה וקבלת ההחלטות לגביה.

    Reply to this comment
    • מתן גילור

      07. דצמ, 2017
      17:12

      ניב, אני נוטה לא להסכים איתך. אמנם לא חייתי אז (וגם למי שכן בישראל לא היתה מספיק חשיפה למספיק משחקים כדי לשפוט לפי מבחן העניין), אבל יש לא מעט היגיון בזה שקארים לא קיבל אחרי 1980.
      ואם אתה חושב אחרת אודה לך אם תדקור שנה אחת והבא טיעונים לעניין, מעבר לשיטת הבחירה.

      Reply to this comment
      • דובי

        07. דצמ, 2017
        17:30

        אתה עוד לא 40 יא צעיר??

        Reply to this comment
        • מתן גילור

          07. דצמ, 2017
          18:14

          34 בשבת. 🙂

          Reply to this comment
          • גיא הרשע

            07. דצמ, 2017
            18:18

            מזל טוב.

          • עידו גילרי

            07. דצמ, 2017
            18:28

            רך בשנים.

          • חזיר יבלות

            07. דצמ, 2017
            18:37

            אחרון בזמן וראשון במעלה

          • עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

            07. דצמ, 2017
            19:13

            חזיר, גם אתה היית פעם ״חזיר יבלות צעיר״, מה קרה לצעיר?

      • אפלטון

        07. דצמ, 2017
        17:48

        מתן את הדוגמא של קארים לא אני נתתי אלא איש כדוגמא לכך שה"ממסד" חיבק גם שחקן שלא רצה ביקרו לתת לו את תואר MVP.
        אני רק נתתי קונטקסט לבחירה עצמה ועל ידי מי היא נעשתה ולא למורשת של קארים. דווקא אייברסון היה יכול להיות דוגמא יותר טובה וגם לכך יש סיבות תרבותיות שלא אכנס אליהם עכשיו.
        כמובן שאלו לא אותם זמנים והגזענות הממסדית הפכה לסמויה ובסאב טקסט לכן קשה עד בלתי אפשרי להוכיח אותה. איש מנסה להיתמם ולהגיד שלמה (ומי) שהארדן מייצג באיך שהוא נראה ומתנהג מחוץ למגרש יש השפעה מזערית על בחירת העיתונאים. אני אומר שיש לזה השפעה גדולה מאוד.
        הארדן יכול לזכות בתואר רק אם יוכיח עליונות מובהקת, ברמה שלא יכול להיות ספק. ברגע שיש מישהו בקרבה שאפשר למנף ולהרים, הם יעשו את זה.
        לא רוצה להיכנס לוויכוחי המספרים והוכחה למה מגיע\לא מגיע אלא רק לשים מול הפרצוף את העובדה שעיתונאים מושפעים משיקולים זרים בבחירות שלהם ולכן מפריע לי שיש להם כזה כוח על "מורשת" של שחקן בטח בבחירות שאמורות להיות מקצועיות גרידא.
        כולנו נופלים בזה, ובעיקר מושפעים מכיסוי תקשורתי לגבי איך שאנחנו מסתכלים על שחקן (או כל דמות ציבורית לצורך העניין), ורק צריכים להיות כנים עם עצמנו בנוגע לזה.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          07. דצמ, 2017
          18:11

          אז אני לא מבין את הטיעון שלך. אייברסון למרות הכל זכה ב-MVP.
          כנ"ל בארקלי. אני חושב שאתה מגזים בטירוף בחשיבות שאתה מייחס לזה.
          הארדן לא הפסיד למראה המתורבת של ווסטברוק אלא לחשיבות המיותרת שהאמריקאים מייחסים לבסיס העשרוני (איכשהוא רק כשזה לא מגיע למדידות של גדלים נורמלים כמו מרחק, משקל וכו').

          Reply to this comment
          • השרת

            07. דצמ, 2017
            18:16

            "הארדן לא הפסיד למראה המתורבת של ווסטברוק אלא לחשיבות המיותרת שהאמריקאים מייחסים לבסיס העשרוני (איכשהוא רק כשזה לא מגיע למדידות של גדלים נורמלים כמו מרחק, משקל וכו')."

            משפט השבוע!

          • מתן גילור

            07. דצמ, 2017
            18:52

            +1

          • הייט אשברי

            07. דצמ, 2017
            19:16

            100 +

            יש כמה סיבות למה אבו-זקן לא זכה עדיין ב-MVP . אפליה שלו בגלל היותו שחור/ עם כינים בזקן או כל שטות אחרת שנכתבה בשירשור אתמול – אינה ברשימת אותן סיבות , ומקומה בילקט הכזבים .

        • Ish

          07. דצמ, 2017
          20:40

          ניב, הנה אני אעזור לך קצת. את רשימת ההצבעות של המדיה ניתן להשיג כאן :

          http://official.nba.com/2016-17-nba-annual-award-voting-results/

          רבים מהם אתה מכיר, וגם לקרוא את כתביהם של אלו שלא לא יהיה אתגר גדול

          ספר לי בבקשה מי מאלו הינו חוטא בגזענות ממסדית סאבטקסטית?

          אוקיי עם קארים אבל גם מה שגילור אמר. אבל מה לגבי מאלון? ואתה מבין שאלו היו סתם שתי דוגמאות. אפשר ללכת הלאה לבארקלי אייברסון גארנט ואפילו גם לקובי.

          שוב לא אמרתי שאין לזה השפעה בכלל, יש לזה בהחלט השפעה על איך אנשים תופסים את השחקן אבל השפעה זו פשוט אינה מספיק משמעותית* כשזה מגיעה להצבעה על הmvp.

          *זניחה וחסרת השפעה ממשית

          Reply to this comment
  29. יואש בן טולילה

    07. דצמ, 2017
    17:37

    אם קליבלנד תסיים ראשונה במזרח – ללברון מגיע mvp
    בכל סיטואציה אחרת – התשובה חד משמעית לא.

    Reply to this comment
  30. יונתן .S.

    07. דצמ, 2017
    18:49

    @Toucherandrich: Danny Ainge just told us that Gordon Hayward is about two weeks away from being completely out of his walking boot for good.

    Reply to this comment
  31. Adisu

    07. דצמ, 2017
    19:54

    "ראס עצר את ויקטור אודליפו"

    ויקטור אודליפו
    עונה 13-14 :
    13.8 נקודות

    עונה 14-15:
    17.9 נקודות

    עונה 15-16
    16 נקודות

    עונה 16-17 (אוקיסי)
    15.9 נקודות.

    כנ"ל בכל שאר הקטגוריות אין הבדל משמעותי במיוחד.

    לקראת העונה הזו אודליפו לקח את עצמו ברצינות ,התאמן ,העלה מסת שרירים והתכונן כמו שצריך וכמובן עונה עם ראס עזרה לו לקחת עצמו ברצינות (תשאלו אותו) בכל הנוגע לגוף שמירתו ושיפורו.
    העונה רואים זאת שהשתפר בכל האספקתים .
    היותו השחקן המוביל של הקבוצה עזרה לו לשפר את הנתונים הללו מבחינה סטטיסטית כמובן.

    שאר השחקנים שעברו תחת "כנפיו" של ראס –

    סיפרו לנו על רג'י ג'קסון שעדיף אותו על ראס
    בינתיים לא רואים שום התקדמות ממשית כאשר הוא שנים מחוץ לחיקו המאיים של ראס.

    איבאקה-ירד בכל הסטטיסטיקות שלו מאז עזב את "מכבה השחקנים" ראס.

    קאנטר-היה מצוין גם באוקיסי אין שינוי לכאן ולכאן.

    סבוניס ג'וניור-היה רוקי בעונה שעברה וכמובן צפוי שיהיה שיפור בעונה עוקבת .
    פתח את העונה בגדול (גם בעונת הרוקי שלו הוא פתח מצוין) ועכשיו כשהוא ירד לספסל הוא לא ממש נותן מספרים….

    הסיפור על ראס המסרס הוא קטע מצחיק ביותר של הייטרים .

    Reply to this comment
    • שם (נחוץ)

      07. דצמ, 2017
      20:01

      סומסום מלך המלכים חזר מההגלייה.
      תרעדו כולכם כי איתו בפול כוח אנחנו ניקח את האתר בחזרה מהמזויפים.

      Reply to this comment
    • שונאים את ראס

      07. דצמ, 2017
      20:09

      סוףסוף מי שאומר את האמת לכל ההייטרים פה. ווסטברוק שחור מדי בשביל קהל הלבנים פה. הוא מתלבש שונה. כל רגע משחק שלו הוא קסם. והלבנבנים פה מפחדים. מזעזע את אמות המוסר נטולות הצבע שלהם. עיוורים לראות שכל מי שמשחק איתו הופך לאגדה. מי היה דוראנט לפני ראס? רוקי שמפחד לשחק. עכשיו הוא מלך הלבנבנים בקבוצת על. רק התרחק מראס והפך לנבל. ראסל ממליך מלכים ובהינף אצבע הופך את אויביו לנבלים מלוכלכים.

      Reply to this comment
      • הציפור הנדירה

        08. דצמ, 2017
        10:47

        דוראנט היה מעולה מאז שהחל לשחק ויכולתו לא הייתה תלויה בווסטברוק כמו גם הפוך. שניהם מעולים והיו מתפתחים אותו הדבר גם אם לא היו משחקים יחד.

        Reply to this comment
    • ADISU

      07. דצמ, 2017
      20:16

      עבודת קודש.

      Reply to this comment
    • הייט אשברי

      07. דצמ, 2017
      20:18

      יש מילה אחת שלדעתי מתארת אותך ואת התגובות שלך . היא שמורה למי שכותב פוסטים ארוכים ומייגעים , ונוטה כל הזמן לחזור על עצמו.
      מפאת הנימוס לא אזכיר אותה. תחשוב על זה .

      Reply to this comment
      • ADISU

        07. דצמ, 2017
        20:21

        תשתולל גם אתה. כמו שאר החברים שלך שלא מקבלים את האמת והם רק הייטרים. זה אפילו בשם שלך.
        אתם לא מסוגלים אחרת. רק תוקפים את מי שחושב אחרת ונראה אחרת. יש לזה שם. נאצים.

        Reply to this comment
        • Adisu

          07. דצמ, 2017
          20:23

          אין לך כינוי משלך?
          אין לך שם משלך?

          Reply to this comment
          • שם (נחוץ)

            07. דצמ, 2017
            20:24

            אין לך 700 משלך?

          • Adisu

            07. דצמ, 2017
            20:25

            השתלטתי על כל שוק השמות. הם שלי בטאבו. וגם כל הדעות הנכונות שצריכות להיות לאנשים באתר.

      • יונתן .S.

        07. דצמ, 2017
        23:10

        חחחח אתה רק ממשיך להוכיח את דבריי מהתגובות למעלה…גם מקשיב רק לעצמו וגם תקליט שבור….איזה מזל שיש היום אינטרנט ואתה יכול לקבל את תשומת הלב שאתה זקוק לה כדי להשביע את האגו שלך?

        שיהיה בתיאבון 😃

        Reply to this comment
    • עידו גילרי

      07. דצמ, 2017
      21:30

      Adisu חבל על זמן שלך אתה מתעסק עם טרול מתוסבך במיוחד. אתה יכול לפתור את הבעיה על יד הכנסת תמונה ליד השם שלך באתר:
      gravatar.com
      זה יוריד אותו מהגב שלך (בסופו של דבר).

      Reply to this comment
      • Adisu

        07. דצמ, 2017
        22:03

        תודה

        Reply to this comment
      • Ljos עצבני

        07. דצמ, 2017
        22:19

        די שקוף שהוא נפגע ומתחיל להטריל בתגובה

        Reply to this comment
      • שונאים את ראס

        07. דצמ, 2017
        22:20

        "השתלטתי על כל שוק השמות. הם שלי בטאבו. וגם כל הדעות הנכונות שצריכות להיות לאנשים באתר" –
        יש לך את זה בפחות מתוחכם? עלק סופר איסלנדי

        Reply to this comment
        • תכלס השם הוא יוסי

          07. דצמ, 2017
          22:22

          דווקא יש פחות. תגובה 31.2 למשל

          Reply to this comment
  32. תומש

    07. דצמ, 2017
    23:14

    טריגר כדורסל-פואטי-אישי. דריק רוז. אני מזדהה. האיש הזה היה האמ.וי.פי הכי צעיר בתולדות המשחק, רק לפני שש שנים. בגיל 23. מאז הוא נפצע כרוני. מזדהה. הייתי נפצע סדרתי כל חיי. פיזית, בקרסוליים, במפרק היד, בלב, בראש, בגב,איפה שאפשר. אני כמעט לא חולה אף פעם אבל אני נפצע, נשרף, מורעל, נשבר, נוקע… זה אומר משהו. משהו על החזקת הגוף והשמירה העצמית אל מול גלי החיים השוצפים. עכשיו הוא פתאום נעלם ואף אחד לא מבין למה. פורש? התחרפן? מה-דה-פאק קורה לו כשהמכונה הגדולה של המשחק ממשיכה לצלצל מצלצלים? אז לי זה די ברור. הנשמה יכולה לעמוד בכך-וכך מכות, וככל שהפוטנציאל המוכח של אדם הוא גבוה יותר, כך המכות כואבות יותר, כי האדם ניגף מול אבסורד. מול מקרה. ואולי האדם הספציפי הזה, למרות כשרונו האלמותי, לוקה בלהחזיק את הקרסול כי מיתר עדין ונסתר אצלו רפה מלכתחילה? אחי דריק, אני איתך. לא תחזור להיות מה שהיית. אבל אולי תהיה אחר. העמדת עונה בתזונה, האמת. תחזור, תחזור. אתה שחקן מיוחד. אנחנו אוהבים אותך. לא כל אחד הוא לברון. יש כאלה שהם לברון ואז נהיים קצת וודי אלן

    Reply to this comment
  33. הציפור הנדירה

    08. דצמ, 2017
    09:36

    מי השמיני בספרס עם לפחות 10 נק'? מופיעים שבעה.

    Reply to this comment

הגיבו