את הרומן שלי עם משחקי כדורסל ממוחשבים התחלתי כבר בתחילת שנות ה-90', כאשר שיחקתי לראשונה במשחק של ה"לייקרס נגד הסלטיקס" (שהופץ לראשונה ב-1989).
לא היה לי ממש מושג מי זה מי, ורק ידעתי שאני אוהב לשחק עם השחקן הגבוה עם המשקפיים שזורק קצת מוזר.
השנים חלפו להן, המשחקים התפתחו והשתפרו לרמות שאפילו לא חלמתי עליהן כילד, כאשר מדי שנה אנו נחשפים לגרסאות חדשות ומשופרות.
כך היה גם לפני חודשים, עם יציאתו של משחק הכדורסל הממוחשב הפופולארי בעולם – NBA2K18.
עוד לפני יציאתו הרשמית, נוצר עניין רב סביב עטיפת המשחק. הדבר נבע מכך שבאופן חריג ביותר, קיירי אירווינג, שתמונתו במדי קליבלנד עיטרה את עטיפת המשחק, הועבר בטרייד לבוסטון.
בנוסף, כמדי שנה חיכו שחקני הליגה בכיליון עיניים לראות כיצד נראה השחקן שלהם, ויותר חשוב, מה הציון שקיבלו…
בסופו של דבר, המשחק הופץ בהתאם לתכנון המקורי ב-15.9.17, כאשר גם דף הפייסבוק שלנו הצטרף לחגיגה, עם הגרלת שני עותקים (באדיבות הד ארצי) שכבר נמסרו לזוכים המאושרים.
אז איך המשחק עצמו? ובכן, לאחר כחודשיים של משחק (בעיקר בסופ"ש), אני יכול לספר לכם שמדובר במשחק מצוין.
הסגלים מתעדכנים באופן שוטף, תמיד ניתן למצוא שחקנים משאר העולם לשחק נגדם באופן מקוון, והמשחק עצמו זורם וקליל, ולפרקים מזכיר את הדבר האמיתי.
זה בא לידי ביטוי בזכות גרפיקה פשוט נהדרת, אינספור חסימות שהקבוצה היריבה מבצעת בהתקפה כדי לפנות קלעים, וחיקוי כמעט מושלם של תנועות השחקנים הבולטים.
https://www.youtube.com/watch?v=0reZuQOffwY
אמנם יש שחקנים שנראים פחות טוב (לדוגמא, פורזינגיס וניקולה יוקיץ), אך ברוב המקרים השחקנים נראים כמו העתק של עצמם, ובהחלט מרגישים הבדל כשזורקים, מוסרים או אפילו נעים עם שחקן זה או אחר.
מצבי משחק
מבחינת האפשרויות במשחק, יש לשחקנים מספר אופציות:
1.האופציה הראשונה היא "לשחק עכשיו" (Play Now).
באופציה זו אתם יכולים לשחק להנאתכם במשחקים העומדים להתקיים באותו יום, לשחק מול יריבים מרחבי הרשת, להצטרף למשחק כדורסל רחוב מקוון, והאופציה האהובה עליי – לשחק "משחק ידידות" מול המחשב או חבר שנמצא לידכם, תוך בחירה של קבוצת עבר גדולה או באופציה החדשה, במסגרתה הרכיבו עבור כל קבוצה את סגל השחקנים הטוב ביותר מכל התקופות.
כך למשל, אנחנו יכולים לראשונה לשחק עם שיקגו בולס עם ג'ורדן-פיפן ורודמן מחוזקים בדרק רוז בשיאו, בוסטון שתכלול בחמישייה את קוזי, בירד מקהייל וביל ראסל, וכמובן – לנסות להריץ את קובי ושאקיל עם מג'יק בעמדת הרכז.
2. האופציה השנייה והמאוד פופולארית, "הקבוצה שלי" (My Team), תאפשר לכם לבנות קבוצה חדשה לחלוטין, כשאת שחקניה תאספו דרך חבילות קלפים, ולצד ביצוע משימות שונות, תתחרו במנהלי קבוצות אחרים.
3. האופציה השלישית, וכנראה המזוהה ביותר עם המשחק בשנים האחרונות היא אופציית ה"קריירה" (My Career).
מדובר למעשה במצב שמאפשר לכם ליצור שחקן משלכם, שיכול לשאת את שמכם, להראות כמוכם (יש אפשרות לסריקת פנים), ואפילו להחטיא ליי-אפים מתחת לסל, בדיוק כמוכם!
עלילת הקריירה המשתנה מדי שנה משלבת גם הפעם דמויות חדשות, כשלפי התסריט, הפעם תצטרכו לפלס את דרכם לליגה דרך השכונה.
בלי קשר לשם שתבחרו, השחקן שיצרתם יגלם את דמותו של DJ, תקליטן צעיר וכדורסלן מוכשר במיוחד, שרק מחכה לצ'אנס להגיע לליגה הטובה בעולם.
אם להיות כן, באופן אישי פחות התחברתי לעלילה, שכוללת ידידה סוכן ועובד מועדון די מעצבנים, מה גם שאין אפשרות להעביר את קטעי המעבר בהשתתפותם.
עם זאת, חווית המשחק עצמה בהחלט מפצה על כך, כאשר במקביל לשדרוג היכולות השונים של השחקן שלנו, כך משתדרג גם מעמדנו בקבוצה משחקן ספסל שולי לשחקן משמעותי (כאשר בשלבים מתקדמים יותר, אני מניח שהשחקן שלנו יהפוך לפנים של המועדון).
4. אופציית ג'נרל מנג'ר/ליגה (My Gm/My League) – במצב משחק זה, יש בפניכם שתי אפשרויות. הראשונה היא לתפקד כמנהלים המקצועיים של הקבוצה, באמצעות הדמות שיצרתם, והשנייה – פשוט לשחק במשך עונות שלמות, תוך האפשרות להתמקד במשחקים עצמם ושינוי סגל הקבוצה.
באופציה הראשונה, העלילה מתחילה בחדר הטיפולים, בו אתם מתבשרים שחוויתם פציעה קשה ומסיימת קריירה. הסצנה הבאה לוקחת אותנו 6 שנים קדימה, בה אנו לומדים על המינוי שלנו לתפקיד הג'נרל מנג'ר של קבוצתנו לשעבר.
במצב משחק זה יש המון אתגרים ומשימות, כשאם לא תעמדו בהם, אתם עלולים למצוא את עצמכם מחוץ לקבוצה.
בצד החיובי, ניתן לדלג במהירות על המון קטעי מעבר, כשגם את המשחקים עצמם אין צורך לשחק בעצמכם, ופשוט אפשר לבחור באפשרות של סימולציה.
לגבי האופציה השנייה (My League), כפי שציינתי למעלה, זו בעצם אפשרות משחק קלילה יותר, ללא יותר מדי הפרעות.
חוויה אישית
המשחק האחרון בו השקעתי זמן רב היה NBA2K14, שבדיעבד נחשב לאחד ממשחקי הספורט המוצלחים אי פעם.
לאחר 3 שנים בהן שיחקתי פה ושם מול חברים במהדורות הקודמות, רציתי להמשיך מהנקודה בה הפסקתי, ואת העונה הראשונה שלי עם אינדיאנה המתחדשת פתחתי על הגדרת הקושי הגבוהה ביותר (Hall of Fame).
בעוד את ההפסד בתחילת העונה לברוקלין בלמעלה מ-20 הפרש ייחסתי לצורך להתרגל מחדש למשחק ולחוסר היכולת של מיילס טרנר לקלוע מתחת לסל (מאוחר יותר התברר לי שזה לא רק הוא, קשה לקלוע בצבע תחת שמירה).
התבוסה במשחק הבא לפורטלנד בלא פחות מ-70 הפרש, וניסיונות כושלים שלי לצרף בטרייד את האל היווני בהתהוות, יאניס אדטקומבו, גרמו לי להבין שחטאתי בחטא ההיבריס (חטא הגאווה), וסייעו לי להגיע לקתרזיס (התפכחות).
במסגרת ההליך, הורדתי את רמת הקושי, ולמרות הפסדים נוספים התחלתי להבין איך לשחק מול המחשב (מול שחקנים באינטרנט היה לי הרבה יותר קל), ואיך לזרוק עם כל שחקן.
מכאן, הדרך להנאה מהמשחק הייתה מהירה (כי זה לא באמת כיף לקבל תבוסות), כשסל ניצחון של דארן קוליסון על הראש של טימי הארדוואי ג'וניור מהניקס, העלה לי פלאשבקים ל-1998, בה חרשתי על NBA Live 98, עם לא אחר מטימי הארדוואי האגדי על עטיפת המשחק.
כמו כן, ראוי לציון משחק צמוד שלי מול אוקלהומה, בו לא הצלחתי לעצור את ווסטברוק או את האקס פול ג'ורג', אך דווקא כן את הת'אנדר, בזכות הטקטיקה המעולה של "זרוק רוברסון, זרוק. I dare you".
תכנית המשחק הייתה לדאוג להשאיר את אנדרה רוברסון חופשי בכל רגע נתון, ולשלוח אותו לקו מדי פעם. הוא קלע בערך פעם מ-13 או 14 ניסיונות, ו"עשה את העבודה" גם מהעונשין עם 0 מ-6.
אלא שבדקה האחרונה של המשחק, בה ניסיתי לחזור מפיגור מינימלי, רוברסון נקם בי עם 4 מ-4 מהקו, והפרעה לניסיון שוויון של אולדיפו…
באופציה של ה-MY Team שיחקתי פחות, מכיוון שנהניתי מהאתגר בלשחק משחק שלם מול יריב ברמה גבוהה (המחשב), שלא יוצא באמצע כי הוא מפסיד (או שהאינטרנט שלו נפל…), בעוד מצב הקריירה פחות מושך אותי, מכיוון שאני אוהב לשלוט באופן מלא על כל הקבוצה, ובהתאם לבצע שינויים קוסמטיים בסגל.
סיכום
NBA2K18 הוא משחק מהנה ומאתגר.
את הגרפיקה ומנוע המשחק כבר שיבחתי, הקריינות לפני ובזמן המשחק מעולה ותורמת רבות ליצירת אווירה של משחק אמיתי, וברגע שמגיעים לרמה גבוהה של משחק מול המחשב, מבינים את החשיבות בסימונם וקריאתם של מהלכים שונים.
כמובן שכמו בכל משחק יש חסרונות (קטעי מעבר וזמני טעינה ארוכים, החטאות מסמרות שיער מתחת לסל), אבל בגדול, ההשקעה העצומה ניכרת, ואני בהחלט חושב שזו גם דרך מצוינת להכיר שחקנים חדשים, ולהתחבר עוד יותר לליגה הטובה בעולם.
ינתי
19 נוב 2017 08:42:21אך נוסטלגיה
אהבתי לשחק בNBA 89 המשחקים החדשים מסובכים מדי בשבילי. ואני לא מצליח לשלוט בככ הרבה כפתורים בו זמנית. איפה הזמנים שכל מה שהיית צריך לעשות זה לקבל את הכדור על קשת השלוש, להטעות את השומר בפייק זריקה, לחדור לסל ולהביא דאנק מהדהד מאיזור קו העונשין. וזה עוד עם שחקן כמו צ'יימברס, צ'יימברס!
חגי - התותח הקטומוני
19 נוב 2017 11:45:04+1000
אסף
19 נוב 2017 15:23:10ולא לשכוח את הבאגים של ראשים מתנתקים מהגוף תוך כדי משחק או שחקנים שהכוח שלהם יורד ל-1 (מתוך 4 נדמה לי)… משחק ילדות…
MBK
19 נוב 2017 16:56:43מילא יורד ל 1
הם נראים כמו קשיש בן 86 אחרי מרתון ירושלים
אסף
20 נוב 2017 09:12:37צודק מידן, איך שכחתי מזה…
עידן עופר
19 נוב 2017 08:57:32פוסט לא פחות מגאוני ! מכור למשחק!
Berch
19 נוב 2017 09:06:40ב 97 כשרק נכנסתי לענייני המחשבים למד אתי בחור שהזמין אותי לשחק אצלו בבית DOOM.
הייתה לו קסדת תלת מימד וסאבוופר שאתה לובש על הגב.
שיחקתי אולי חצי שעה- 40 דקות.
הבעיה שבעולם האמיתי, כך התברר לי כשסיימתי, עברו 4 וחצי שעות….
בפעם הבאה שיחקתי קצת. הרגיש לי בקטנה… 30 דקות….
התברר שעברו שעתיים.
באותו הרגע הבנתי שזה לא בשבילי ומאז אני רק בסוליטר, טטריס,קנדי קראש ודומיהם.
פחד אילוהים
כל הכבוד למי שמצליח לשלוט בזה, הלוואי והייתי יכול גם 🙂
חובבן
19 נוב 2017 09:41:07משחק מחשב-כדורסל הראשן (והאחרון) שלי:
One on One – Dr. J vs. Larry Bird
https://www.youtube.com/watch?v=_o9l9a0XWiY
MBK
19 נוב 2017 16:55:42+86
רועי ויינברג
19 נוב 2017 10:38:14ביקורת מעולה. אני. עוד בדור הישן (אקס בוקס 360) אז מבחינתי אין הבדל כל כך בין 18 ל-16 או 14, אבל אחלה משחק. המצב של המיי קרייר כיף – הספרס שלי עם 50 ניצחונות מ-53 משחקים כשאני זורק רק שלשות. ממליץ לכולם.
tomer
19 נוב 2017 11:17:24אתה נהנה כי אין לך את האקס בוקס וואן, אצלי הקריירה ממש משעממת, אחרי כל משחק יש מעבר של שעה, וזה ממש מוריד את החשק
Ljos
19 נוב 2017 11:56:09בסך הכל מנסים להעביר לך את התחושה של משחק חי.
רועי ויינברג
19 נוב 2017 12:45:53כן, זה משפיע. אקנה פלייסטיישן 5 שיצא (2019), לא יהיה לי זמן לשחק עד אז
משה
19 נוב 2017 11:56:14אחד המשחקים הטובים (לאו דווקא ה18)
אפשר אפי' לבחור תרגילים בהתקפה וסוגי הגנות..
מה עם פינת גיימרס כאן באתר?
שגיא נאור
19 נוב 2017 14:05:17משחק הכדורסל היחיד ששיחקתי במחשב היה בימים שלג'ורדן קראו player כי הבנזונה החמדן לא הסכים ששמו יופיע במשחק.
Ljos
19 נוב 2017 14:23:23תופעות כאלו עדיין קיימות. טוב, לא בדיוק. מי שלא נמצא, לא נמצא. ובדרך כלל מדובר בשחקני עבר.
השנה צ'ארלס בארקלי, רג'י מילר וראשיד וואלאס הם הנעלמים הבולטים. שנה שעברה הצליחו איכשהו לעשות קבוצה היסטורית של פיניקס 2005, בלי נאש.
מנחם לס
19 נוב 2017 15:05:51יש לנו חבר צוות שהוא מקצוען בכל הקשור
האווי לאסוף
19 נוב 2017 16:13:43מצויין, מחזיר אותי לתחילת שנות התשעים, הפעם האחרונה ששיחקתי במשחקים הנ"ל (ועוד תקופה קצרה של תקן בזמן האוניברסיטה, כשחסר קנה את הפלייסטישן הראשון… וואו אני מזדקן…)
MBK
19 נוב 2017 16:54:42התחלתי ב 88 וסיימתי ב 97
פה ושם NBA JAM
אני חושב שב 88 אני בין הטובים ששיחקו אי פעם את המשחק
כל מי שטען לכך הפסיד לי אחר כבוד והודה – MBK is the best
אלון
20 נוב 2017 02:38:10ואף מילה על ה microtransactions?
יובל
20 נוב 2017 09:44:51אני כבר שנים חושב ש2k לא עושים שום קפיצה משמעותית במשחקיות ה gameplay וה set offense מאוד צפויים כשהשחקנים נעים בצורה איומה ב freelance, נכון יש כמה אפשרויות לסוג של motion offense כשהמובילה בהם היא המשולש שכן משוחק בצורה הגיונית התואמת את העקרונות שלה במציאות אבל כמו שאנחנו כבר יודעים זו לא ההתקפה הכי רלוונטית במשחק של היום כשהאיום בה מחוץ לקשת זעום
ראוי לציין שמבחינת התנועה של השחקנים עצמם כן ניכר שיפור והשחקנים כפרטים נעים בצורה חלקה
אבל הדבר שמפריע לי יותר מכל הוא העניין של mygm/myleague מהסיבה הפשוטה שזהו המוד האהוב עליי במשחק ואין בו שום קרבה למציאות (מתחיל בזה שהשחקנים זורקים בהתאם להגדרות שהוגדרו להם tendencies – לדוגמא שחקן כמו ג'יילן בראון שלא יקלע יותר מ16 נק למשחק גם אם הוא הופך לאופציה ראשונה בהתקפה או לדוגמא שחקן כמו יאניס שלא יזרוק שלשות לא משנה כמה תעבוד איתו על זה בקיץ כי ההגדרות שלו הם לזרוק מקסימום זריקה וחצי מחוץ לקשת במשחק) בנוסף ההתפתחות של שחקנים נורא קבועה ואין השפעה אם הם מצטרפים למערכת כזו או אחרת או עוברים בטרייד התקרה שלהם היא עפ"י הpotintial שקבוע מראש.
קראתי ש football manager עושים עבודה מדהימה עם זה כולל עניין של כמיה והשפעה בחדר הלבשה, מקווה שמישהו 2k יתחילו להשקיע – כנראה שזה לא יקרה עד שea יתחילו ליצור תחרות וזה יהיה עוד שנים רבות…
איתי גרסון
20 נוב 2017 15:12:16אמנם אני מהצעירים, אבל שיחקתי מאז 2K11 כל משחק ובינתיים שום דבר לא משתווה אליו. השנה יש משחק בינוני בסך הכל שלמרות התוספות המנצנצות למיי קריר המשחקיות לא השתנתה בהרבה והגרפיקה השתפרה רק במעט. ממשיך את מגמת הירידה של המשחקים מאז 2K16 (כי 15 ו14 היו מעולים, 12 ו13 היו סבבה).
מצבי המשחק שוב עומדים במקום, הריאליסטיות היא אותה אחת מאז 2014, ושום דבר באמת לא השתנה.
איתי גרסון
20 נוב 2017 15:12:17אמנם אני מהצעירים, אבל שיחקתי מאז 2K11 כל משחק ובינתיים שום דבר לא משתווה אליו. השנה יש משחק בינוני בסך הכל שלמרות התוספות המנצנצות למיי קריר המשחקיות לא השתנתה בהרבה והגרפיקה השתפרה רק במעט. ממשיך את מגמת הירידה של המשחקים מאז 2K16 (כי 15 ו14 היו מעולים, 12 ו13 היו סבבה).
מצבי המשחק שוב עומדים במקום, הריאליסטיות היא אותה אחת מאז 2014, ושום דבר באמת לא השתנה.