בעיה ושמה קאזינס -נשים, גברים והופס – הטור של סופי לפלייר
הטור של סופי לפלייר

בעיה ושמה קאזינס -נשים, גברים והופס – הטור של סופי לפלייר

הטור של סופי לפלייר

"אני לא אוהבת את הדרך בה דמרקוס קאזינס משחק!" אמרה סופי לטרי האגר, איש המחשבים של חברת האדריכלות בה היא עובדת וגיק אן בי איי לא קטן בפני עצמו. "זה לא כל-כך הפן ההתקפי, אם כי גם עליו יש לי הרבה מה לומר, אבל הבעיה שלי היא איתו היא לפני הכול שהוא חור איום ונורא בהגנה, ויותר גרוע: הוא פשוט לא מוכן לעזור לאחרים בהגנה, אולי כי הוא כל כך שם דגש על הריבאונד ההגנתי."

"מסכים לגבי ההגנה," אמר טרי האגר, אבל מה יש לך נגדו בהתקפה? הוא הרי הכלי ההתקפי הטוב ביותר שיש לפליקנס כרגע?"

"אכן כן. מעודכן לאחרי ההפסד מול טורונטו הוא קלע בממוצע 28.2 בתריסר משחקים, ומסר 6.5 אסיסטים, בשניהם הוא מוביל את הקבוצה אבל הוא הבעיה היא שהוא מוביל את הקבוצה גם באיבוד כדורים, הוא מאבד חמישה כדורים למשחק בממוצע, כשג'רו הולידיי, הרכז, מאבד רק 3.1 כדורים. אפילו המשחק הניצחון מול הקליפרס שנערך אתמול בערב (שעון ניו אורלינס) הוא איבד שמונה כדורים מתוך 23 שהקבוצה איבדה."

"וזו כל הבעיה שיש לך אתו?" שאל טרי.

"ממש לא. הבעיה העיקרית שלי אתו היא שהוא מתקשה להתפנות לקבל את הכדור ממסירות של אחרים ועל-ידי-כך תוקע את המשחק. ארתור רואו, מי שהיה מאמן טוטנהאם בשנת 1949 ומי שפיתח את הסגנון הטקטי ה-"לחץ ורוץ", אשר ידוע בכינויו העממי "תן ולך" או "דאבל פס", אמר פעם משפט מגניב: הוא אמר: "תשעה-עשר חלקי עשרים של המשחק אתה נמצא בלי הכדור. זה הזמן שאתה חושב בו. זה הזמן שאתה משחק ממש. כל ליצן יכול לבעוט בכדור כשהוא מגיע אליו. השחקן הטוב מביא את עצמו למצב שבו יגיע הכדור אליו." ואני חושבת שלתובנה הזו קאזינס עוד לא הגיע.

ארתור רואו

"אני חושב שאי אפשר לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה," אמר טרי, "את רוצה שהוא גם ייצור מצבים לעצמו, וגם יתפנה לאחרים. גם ייקח את המשחק על עצמו, וגם יאפשר לאחרים לקחת את המשחק על עצמם. פשוט אי אפשר הכול, זה כמו המשפט הזה מכדורגל על הקרן…" הוא עצר רגע וחשוב וסופי התפרצה לדבריו:

"אתה מדבר על 'להרים קרן ולרוץ לנגוח אותה?'" שאלה. טרי הנהן לאישור ועמד להוסיף עוד משהו אך סופי המשיכה בשטף: "לא, זה לא ככה. אתה יודע מה התכונה החשובה ביותר בקליעה בהתקפה מתפרצת כשההגנה חוזרת איתך? זה הידיעה מתי לעצור לקלוע, כלומר מתי לשנות את הזרימה. מתי להמשיך ו…מתי להפסיק!"

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. למרו, באיבודים לקאזינס יותר אס' מאיבודים לעומת מממוצעי הקריירה שבהם יותר אי'
    קוזינס דווקא לא כ"כ יעיל בקליעה לשחקן פנים עם 47.1% מהשדה בלבד וזה כי הוא זורק יותר מדי מהשלוש, 7.8 זר' למשחק, וקולע אותם באחוז טוב אך לא יותר מזה (כ-33%). הוא צריך לזרוק כמחצית מהכמות ורק זריקות ממש טובות ואז יגיע לאחוז גבוה יותר מהשלוש בפרט ומהשדה בכלל. לדייוויס עד כה 39.4% מהשלוש עם 2.8 זר'.
    לשניהם עד כה, 55.3 נק' (כ-57% משתיים, כ-35% מהשלוש, כ-56% אפקטיביים שיכולים להיות גבוהים יותר בצמצום הזריקות מהשלוש של קוזינס, וכ-78% מהקו), 25.9 כ"ח, 8.4 אס', 2.8 חט', 3.8 חס' ו-7.4 אי' ב-37.7 דק' למשחק.

  2. לא ראיתי מספיק את קאזינס העונה בשביל לגבש דעה.
    מהמעט שכן ראיתי –
    יש התחלה של שינוי במשחקו.

    תודה, מולי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט