30 רגעי פיינל פור גדולים (א') – הרגעים המקומיים / אהרון שדה

בתחתית הפוסט: הסיבוב השני בגמר בחירת השחקן המצטיין של 30 שנות פיינל פור. ההצבעה עד חמישי ב-10 בבוקר.

אנחנו מסיימים את פרוייקט הקיץ של הופס  עם דירוג הרגעים הגדולים במפעל. היו המון רגעים בלתי נשכחים ב 30 שנות הפיינל פור.

כאוהד כדורסל, אך כזה שראה בעיקר את  מכבי תל אביב חשתי שדירוג זה קצת בעייתי כי רגעים גדולים במסגרת המקומית שלנו אולי יהיו קצת יותר קטנים במסגרת הכללית.

בייחוד שגם ככה כל דירוג הוא דירוג סובייקטיבי שקשה למדידה.

ולכן החלטתי לדרג את 30 הרגעים הגדולים של המפעל…אך לעשותם בשני חלקים ובשני דירוגים נפרדים.

החלק הראשון הוא החלק המקומי ובא לדרג את 15 הרגעים הגדולים ביותר שקשורה בהם מכבי ת"א (ועקרונית כל קבוצה ישראלית אחרת…אך לא היה שום רגע לשום קבוצה אחרת שיכול להתחרות ברגעי מכבי לצערי הרב).

החלק השני  הוא החלק הבינלאומי ובו דירוג 15 הרגעים הגדולים ובתנאי שמכבי (או קבוצה מקומית אחרת) לא כלולות בו.

היום נדבר על החלק הראשון:

לפני שנתחיל כמה הבהרות קטנות:

א. הדירוג סובייקטיבי  לחלוטין  שלא מחייב אף אחד מן הסתם יהיו מחלוקות והסתייגויות אשמח מאד לשמוע דעתכם בתגובות.

ב. לפעמים ישנו באמת רגע אחד יחיד ומיוחד רגע שהוא מזוכך וברור..על פי רוב ככל שהרגע הוא יותר ברור כך מיקומו יותר גבוה.

אך לפעמים זה איננו רגע בודד זהו רבע ואפילו משחק שלם…אך השתדלתי מאד  "שהרגע" יהיה קצר ככל שניתן או מקסימום משחק ייחודי ולא מעבר לכך.

החלק הראשון – הרגעים הגדולים בזווית מקומית.

היו כמובן אינספור רגעים בחירת הרגעים הגדולים ודירוגם הפנימי היה לא פשוט ואילץ אותי להשאיר הרבה מאד רגעים/משחקים גדולים. הנה הבולטים שבהם.

לא נכנסו אך ראויים לאזכור (ולו בשביל הנוסטלגיה).

נאזכר זאת לפי סדר כרונולוגי

1988: זכור במיוחד משחק הגמר והכניסה של איציק כהן נער הפוסטר שהוביל לשוויון אך מכבי נוצחה לבסוף מול מילאנו.

עוד רגע זכור היה בפורים חודש קודם לכן מכבי הובסה ע"י אותה מילאנו ב 30 הפרש ופראמייר אמר שנתראה בגמר וידע מה אמר.

1989: בבית הגמר זכורים לי במיוחד הניצחונות בפזארו עם שלשת הניצחון של חן ליפין והניצחון בספליט לאחר שמכבי כמעט איבדה את המשחק אך בארלו ניתלה על הסל  ומנע סל ומכבי ניצחה איכשהו.

הרגע הזכור היה כמובן הגמר..כאוהד צעיר התחושה הייתה שבאים להניף גביע אך מגי ז"ל לא ידע למסור וככה הפסדנו לספליט הקטנה שהסתבר בדיעבד שהייתה הגדולה מכולם (לפחות על פי הופס).

1991: עונת מלחמת המפרץ..הזיכרונות שלי הם ניצחון דרמטי מול ספליט ואז צפירה ראשונה באמצע הלילה שגרמה להחלפת ביתיות וכמעט סיבוב שלם של משחקים בחוץ.

הרגע הזכור: לא בפארקט אלא הנחיתה של ברצלונה כאן בארץ..לאחר המלחמה.אריס יריבתה הישירה של מכבי על הכרטיס האחרון לפיינל פור סירבה להגיע ארצה..למזלה של מכבי שבוע לפניה הייתה צריכה לבוא ברצלונה ובנחיתתה אילצה את אריס להגיע אף היא למשחק מכריע.מכבי ניצחה הן את ברצלונה והן את אריס העפילה לפיינל פור רק בכדי להתבזות (ת"מ) מול ברצלונה במשחק ששוחק כשבארץ יום הזיכרון.

1992: על הרגע הכי זכור תקראו בהמשך עד הרגע ההוא הרגעים הזכורים לעד היו

בצד החיובי החסימה של ווילי סימס שעלה לתקרת האולם בכדי לחסום את אגדת הכדורסל סאן אפיפניו שכונה אפי לניצחון חוץ מרשים ויוצא דופן.

בצד השלילי השלשה של זדובץ בשניית הסיום שהביאה לניצחון של בולוניה כאן בהיכל.

יתר שנות ה 90:

הסל של קודלין מ8 מטר כשצביקה לא עשה עבירה על שחקן על שקלע כל שלשה במשחק שהביאה להפסד ביתי לצסק"א.

ההצגה של קטשפר שלא הספיקה למשחק המכריע מול בולוניה (המשנית) של ווילקנס  הגדול.(שמינית גמר 98).

וכמובן ה 0/14 (או משהו כזה) של תום צ'ימברס במשחק שבו הגעתי במדי צבא (מצאתי עצמי באזור די במקרה מבין שלא הספיק לראות את המשחק בבית בירושלים אז..באתי ליד אליהו) …מכבי אגב ניצחה 80-84..

היה גם מהפך מטורף מול פאו שהגיעה כאלופת אירופה מכבי הובילה 17 פאו הפכה ל 17 לה..במינוס 7 חצי דקה לסוף הייתה שלשה של דניאל וחטיפה ויחד עם הנפלד מכבי ניצחה משחק הזוי.

2000: אחת העונות הקסומות החל מההפסד הביתי לבולוניה וכלה בניצחון החוץ המדהים שם וכמובן ה 19/19 של נייט מהקו.

אח"כ ההתפוצצות בפיינל פור מול ברצלונה (51-65).

הגמר ידובר בהמשך עד אז הרגע הזכור היה דווקא השקי שינה בקופות ע"מ לזכות לכרטיס במשחק המכריע לפיינל פור שהגיע אחרי 9 שנות גלות.

2001: עד הגמר הרגע הזכור היה הכניסה של שלף בפיגור כמעט דו ספרתי ברבע שלישי מול צסק"א..שלף הפך את המשחק בדרך לגמר שני ברציפות.

2004: אולי העונה הכי זכורה וכמה מהרגעים יככבו בצמרת אך כאלו זכורים שלא זכו להיכנס לטופ אך שווים אזכור: השלשה של פארקר במוסקבה, השלשה של בורשטיין בבולוניה ומשחק חצי הגמר המשובח מול צסק"א בפיינל פור בתל אביב.

2005: הפיינל פור והניצחונות על פאו וויטוריה בגמר.

שנים אחרונות:

הסדרה ובעיקר המשחק השלישי מול ברצלונה ברבע גמר 2008(משחק מכריע אני ואלעד בחתונה של חבר טוב שכלתו שרופה של מכבי..הריקודים התחילו באמת רק בסוף…). ההפסד המתסכל בתחילת סדרת רבע הגמר מול פרטיזן אחרי שמכבי שומטת 20 הפרש והסדרה המשובחת מול פאו ב-2012, בעיקר הסוף שלה.

ולטופ 15 (יחד עם המאמר הבא יתנו לנו טופ 30 רגעים ל 30 שנה)

מקום 15: הסל של שארס מול סיינה (טופ 16 05 מחזור 1).

סיפור בקצרה: משחק ראשון בטופ 16 ועוד בבית.

טופ 16 מקוצר (4 קבוצות בלבד) זה ממש פליאוף ואסור בתכלית האיסור  להפסיד בבית.

מכבי מינוס 2 ושארס 0/8 מחוץ לקשת ואז בפיגור 84-82 הוא דופק את שלשת הניצחון.

הסל  הזה ביטא את מכבי של אז  שהיה לה את הביטחון והיה מי שייתן את הביטחון.

בעבודות יצירתיות נותנים לעובדים לנסות ולהתנסות גם ברעיונות הזויים כי יודעים שרק ככה היצירתיות והכישרון יתפוצצו בסוף. זה מה שביטא בעיני הסל הזה שבאמת הריץ את מכבי ל 0-10 בשלבים המכריעים ואת קולע הסל לאם וי פי של המפעל.

מקום 14  המהפך של מיקי מול ברצלונה (בית הגמר 1988 מחזור 1).

סיפור בקצרה ברצלונה מובילה 107-100 2 דקות לסוף עד שבא מיקי שמוביל מהפך בקור רוח מופתי לניצחון שאמנם היה אז מחזור ראשון אך משחק קריטי שבדיעבד אף הפריד בין הקבוצות לעניין הפיינל פור..היה זה למעשה משחקו האירופאי הראשון של מיקי (אם נתעלם מהמוקדמות) מאז גמר 87 שם לא שיחק את השניות האחרונות.

עונתו האחרונה בצהוב  שבו כבר הגיל עשה את שלו אבל את השניות האחרונות אף אחד לא יכול לקחת למיקי.זה מה שמפריד אותו עם מי שלפניו בדירוג זה.

מקום 13 סל הניצחון של ג'מצי מול ציבונה  1996 (75-78 למכבי בבתים).

אם נתעלם מהמשמעויות של מעבר לרגע בודד אזי הסל הזה היה צריך להיות בראש הדירוג.

אלא שלסל המטורף הזה לא הייתה משמעות לבד מעצם הניצחון במשחק .

מכבי של אז דשדשה מאד בשנים בהם לא היה פיינל פור בהישג יד ואפילו את הבתים מכבי לא עברה. זו אולי הטרגדיה הספורטיבית של ג'מצי שאת הרגעים שזוכרים לו הם הסלים המטורפים במשחקים חסרי חשיבות היסטורית.

כשזה הגיע לרגעים החשובים בהחלט הוא לא היה שם,לא באייר בול 87 (למזלו לפני הפרויקט) ולא בעוד רגעים..נזכור ממנו בעיקר את יכולת הקליעה האבסולוטית והסלים המטורפים הללו.

מקום 12:ההתפוצצות של מכבי ברבע הראשון פיינל פור 06 מול ויטוריה.

התוצאה הסופית הייתה סבירה יחסית (70-85) אך מכבי כבר סגרה עניין בחצי ברבע שני מצוין.

אמנם מבחינת מי שראה זאת בזמן אמת לא היה רגע בודד.

אך מבחינתי היה רגע אחד מכריע הבית כנסת  ערב שבת העדכון האחרון שעוד ניתן  לקבל לפני כניסת שבת שסיפר שמכבי רומסת…. מי שיודע מה זה לא לדעת תוצאה במשחק כמו של פיינל פור עד 24 שעות לאחר מכן מבין שהרגע הזה שאתה כבר יודע בכניסת שבת שמכבי בגמר זה רגע מיוחד.

מקום 11: השלשה של הלפרין מול ריאל שמביאה להארכה (מחזור 5 טופ 16 08).

סיפור משחק: מכבי מגיעה למדריד למשחק מכריע הפסד והיא הולכת הביתה..ניצחון והיא מסיימת ראשונה בבית (מותנה בניצחון ביתי על קובנה במחזור הסיום) עם יתרון ביתיות לפיינל פור…במדריד.

יותם הלפרין הוא הבחור עם התדמית של ההוא שבורח מהכדור ומהרגע המכריע..אבל כאן במשחק הקריטי הזה במינוס 3 הוא קולע שלשת בזאר משווה ל 86-86 ובהארכה מכבי מנצחת 100-103.

מארחת הפיינל פור מודחת מכבי תסיים ראשונה ותדיח את ברצלונה ותבצע מהפך של ממש מול סיינה בפיינל פור לפני שתפסיד בגמר.

והלפרין ? למרות הרגע הגדול הזה ולמרות שיהיה הישראלי הראשון והיחיד להיבחר בחמישיות היורוליג (באותה העונה)  הוא יפסיד את גמר גביע אירופה,גמר הגביע וייצא בחמש עבירות בהפסד בגמר הפיינל פור מה שיראה בעיני רבים כבריחה מאחריות..וכך למרות הרגע המדהים הזה שהשפיע על עונה אירופאית שלמה יותם הלפרין לא נתפס כשחקן של הכדור האחרון רחוק מזה..ובכל זאת יש לו סל בזאר מהחשובים בתולדות מכבי.

מקום 10 מכבי מתפוצצת בויטוריה במשחק על העלייה לפיינל פור 02.

שוב מול ויטוריה זה מתמשך…העונה הראשונה של הטופ 16 הייתה העונה הזו.

בזמנו הלחץ היה אדיר מ4 קבוצות ממשיכה 1 לפיינל פור כל היתר מודחות.

מכבי חטפה כאן שלשת בזאר כואבת מבנט…ולאחר שאולקר החרימה כאן משחק ולאחר שהתוצאות בין צסק"א לויטוריה הסתדרו הגיעה מכבי למשחק אחרון שבו היא צריכה ניצחון ב 5 הפרש ומעלה בכדי להיות תלויה בעצמה ללא קשר לצסק"א.

מכבי התפוצצה ולאחר 43-33 בחצי מכבי רצה ל 3-13 בתחילת הרבע השלישי וסגרה עניין.

הייתה זו עונתו הראשונה של בלאט כמאמן ראשי ולאחר כל ההספדים והירידות הוא עשה זאת והגיע לפיינל פור.

מקום 9: סל הניצחון  של פארגו בויטוריה (רבע גמר 2011 משחק 2).

שוב ויטוריה אבל עכשיו כדור אחרון שוויון 81 אם מכבי מפסידה זה כבר 2-0 בסדרת הטוב מחמש.

פארגו לוקח את המשחק עליו ומנצח..מכבי ממשיכה עד לגמר ומפסידה לפאו.

הלקח הוא שלפעמים קורים הדברים הכי טובים בלי שתכננת אותם בכלל.פארגו לא היה אמור לשחק בכלל במכבי אך הפך לאיש של הקבוצה בכדור האחרון והיה חתום על עונה מיוחדת במינה.

מקום 8: השלשה,החטיפה והאס' של בלו פיינל פור 2014.

צסק"א כבר הובילה 15..מכבי הורידה ל 4 ואז בלו נכנס לפעולה

19 שניות לסוף פסק זמן בלאט בדיוק אחרי סל של אחד ויסמס שהעלה את צסק"א ל 67-63 בלו  מקבל את הכדור איפה שאוהב מחוץ לקשת ורק רשת. 14 שניות לסוף.

5.5 שניות לסוף בלו יחטוף את הכדור מהתמנון הרוסי חריאפה ויצליח להתגבר על ניסיונות החסימה של הרוסי ובאס' נפלא לרייס מכבי סוגרת מהפך.

לא לפני שויסמס החטיא שלשה (כשהיה לו זמן למסור לחריאפה תחת הסל) ומסתבר שויסמס פעם היה מאד שימושי למכבי..אך לא ניקח את הרגעים האלו לבלו האקס פקטור האולטימטיבי שקלע 15 נקודות והוביל את מכבי (5/9 ל 3.).

לאחר המשחק הכותרות היו נס מילאנו 2 מה שמביא אותנו למקור.

מקום 7: נס מילאנו:101-99 למכבי בהארכה ו 1-0 בסדרת רבע הגמר.

אולי המהפך הדו ספרתי הגדול בתולדות אירופה.

מילאנו מובילה 12 הפרש 1.35 לסוף ומכבי יוצאת מזה .

כחצי דקה לסוף עדיין 7 הפרש למילאנו אך שלשה של מכבי ועבירה בלתי ספורטיבית של מילאנו החזירו את מכבי למשחק.

רייס ניצל את ההזדמנות ועם 3/3 מהקו ועוד סל שדה העלה את מכבי ליתרון 1.

מילאנו יצאה להתקפה אחרונה וקיבלה שריקה ביתית 0.7 לסוף.

לנגפורד האקס כבר השווה בכדור ראשון מהקו אך החטיא את הכדור השני ואחרי הארכה מורטת עצבים מכבי מנצחת במהפך מדהים.אני זוכר דיון אחרי המשחק האם ניתן להשוות זאת לנס קובנה היו שטענו שאם המשחק הזה יביא גביע הוא בדיון.

אז הוא הביא גביע…וכמשחק שלם אולי היה מדורג גבוה יותר אך אין איזה שהוא רגע מזוקק  לקחת ממנו.ובסופו של דבר הרגע הנקודתי הכי משמעותי היה שלילי בהחטאה ההיא של לנגפורד בזרריקת העונשין המכריעה.

מקום 6 הניצחון על פאו בגמר יורוליג 2001.67-81

20 שנה מכבי לא זכתה בגביע אירופה למרות שהגיעה ל 5 גמרים מאז הניצחון ההוא ב 81 כולם הסתיימו בהפסד..לרבים היה נדמה שהם לא יזכו לרגע הזה בייחוד לאור השנים הקשות בשנות ה90.

והנה בגמר מול השועל זה שיודע רק לנצח במעמדים כאלו זה התהפך.

הרגע הזכור: הסיום שהמשחק נגמר והמשימה הושלמה..במשחק עצמו זו ההטבעה של ברושטיין בסוף החצי הראשון הטבעה שבעצם הכריזה הפעם זה יהיה שונה.טל בורשטיין ילד צעיר בן 21 בא לעבוד והסתכל עמוק בעיניים של בודירוגה והחברים הירוקים. הוא סיים גמר נהדר עם 15 נקודות.

מקום 5 הגמר מול סקיפר ב 2004  (74-118).

כמשחק הוא היה היסטורי אך לא היה לו רגע מיוחד באמת.

הרגע הגדול מבחינתי היה דווקא האווירה בחימום וההבנה שאת הגמר הזה אין סיכוי שמכבי תפסיד .

למרות המשחק ההיסטורי לא נכנס גבוה יותר מכיוון שאנו רוצים את הרגע שלנו מדויק.

מקום 4 ההחלקה של ג'מצי מול אסטודיינטס.(הפסד 55-54 במשחק המכריע).

כאוהד זה היה המשחק אולי הכי עצוב ב 30 השנה הללו ועוד בפורים..שמרבים בשמחה.

מכבי הגיעה להצלבה ללא ביתיות אך מול קבוצה חסרת ניצחון.

מיצ'ל הוביל את מכבי לניצחון במשחק הראשון..במשחק השני מכבי הובסה במדריד וגם המשחק הקובע היה במדריד.  במינוס 1 גודס מסר לג'מצי שהחליק ומכבי מחוץ לפיינל פור.

שאל פעם אפלטון (שלנו לא המקורי) מה ההבדל בין מיקי לג'מצי אז זו התשובה היחידה בעיני שכן במה שקשור בכישרון נטו אין אולי חולק שג'מצי היה מוכשר ממיקי.

אך בעוד אצל ג'מצי ברגעים המכריעים נזכור את ההחלקה כאן ואת האייר בול בגמר 87 למיקי נזכור את כל סלי הניצחון ולכן דווקא הוא ולא ג'מצי בהיכלי התהילה השונים.

מקום 3: השלשה של קטש בגמר  מול מכבי 2000.

תסריט כזה קשה לדמיין הבן היקר עוזב את הקבוצה.

למכבי לא הייתה כל ציפייה באותה עונה אחרי שכמעט איבדה את האליפות שנה קודמת.

בכל זאת מכבי בעונה קסומה מגיעה לגמר ונותנת פייט לפאו הגדולה..בשיא המומנטום כשמכבי מורידה ל 57-60 והמהפך נראה קרוב מתמיד נועץ קטש את השלשה הזו בלב שסוגרת למעשה את המשחק.

הייתה זו תחושה ייחודית ומוזרה ביותר וקטש הגדיר אותה היטב שאמר שזה הרגע השמח והעצוב בקריירה שלו.

מקום שני: ההחטאה של רייס והקמבק שלו בהארכה בגמר 2014.

יש משפט שאומר הכל לטובה.

לפעמים אדם עושה מהלך נכון והתוצאה הסופית כושלת למשל מישהו קולע סל 2 שניות לסוף וחוטף שלשה ממגרש שלם בבזאר…ואם רק היה מחזיק את הכדור ואפילו מתברבר היה כבר יותר טוב.

לפעמים בעצם הכישלון נולד חלון חדש ומדהים.

רייס הגיע להארכה במצב מנטאלי לא פשוט לאחר שמכבי שמטה 4 הפרש דקה לסוף והוא החטיא בגונג..אבל אז בהארכה הבחור יצא מלוע של תותח הוא קלע 14 ללא החטאה

כולל 8/8 מהקו ו 2/2 ל 3 ועוד אס' נהדר לטיוס.

בסופו של יום במשחק הרגיל הוא קלע 12 ובהארכה 14 (אחד יותר מכל ריאל)

אם הוא קולע את השלשה המנצחת היה לנו רגע לגמרי מיוחד אבל אני לא יודע האם הוא אם וי פי (לדעתי בלו היה מקבל) הוא החטיא אך בהארכה הייתה זו תצוגה של איש אחד.

תקומה שכזו לאחר נפילה מנטאלית שכזו זה לא עניין של מה בכך בטח לא בגמר גביע אירופה פשוט אגדי.

מקום ראשון הסל של שארפ בנס קובנה שהביא להארכה ולפיינל פור.

טוב למרות שהדירוג סובייקטיבי לא נראה לי שיש מישהו שיחלוק על הרגע הזה.

כולם כבר מכירים אותו והמשמעות הספורטיבית ידועה לכל.

בכל זאת הייתי רוצה להדגיש לטובת הצעירים 2 נקודות ראויות לציון.

  1. פיינל פור ביתי:

מכבי שנים רצתה לארח את הפיינל פור עשור קודם לכן עד שזכתה לכך איבדה את האליפות (היחידה שאיבדה ב 40 שנה) וממילא את הזכות להופיע במפעל (כן פעם היו ימים שרק האלופה או האלופה וסגניתה שיחקו במפעל הבכיר…).

כעבור 10 שנים הולך להגיע התיקון ומכבי מציגה את הכדורסל הכי טוב שנראה ביבשת מזה שנים עם הצגות יוצאות דופן.

גם הטופ 16 מתחיל מצוין עם ניצחון חוץ על ולנסיה של ריקודו והכל נראה מוכן לקראת פיינל פור ביתי..אלא שהמצב הביטחוני -מדיני והחרם של ולנסיה שסירבה להגיע לכאן לגומלין שמו הכל בספק.

הלך הרוח הכללי היה שהפיינל פור לא יגיע לתל אביב..כל הפוליטיקאים לא עזרו בכלום ובמצב שכזה הגיע שמעון לישיבת היורוליג המכרעת וזכה לניצחון יוצא דופן  הפיינל פור בתל אביב (+ ניצחון טכני על ולנסיה).

אחרי מס' ימים קובנה צריכה לבוא לכאן למשחק מכריע אך היא כבר חטפה 20 הפרש בעונה הסדירה הניצחון נראה ברור ומכאן עוגמת הנפש הגדולה שהייתה אלמלא  הנס הגדול הזה.

  1. ההשלכות ההיסטוריות:

כחובב ספורט המשחק הזה גרם לי למחשבות  לא מעטות.

שכן מכבי הקבוצה אולי הטובה שאירופה ייצרה  ולבטח האטרקטיבית ביותר הייתה יכולה להיות עוד שורה בהיסטוריה.סביר להניח שהפסד במשחק הזה והקבוצה מתפרקת.פיני גרשון הולך ואיתו הזרים היקרים והכושלים. בסוף הייתה זו שושלת שהגנה על התואר ועשתה 3 גמרים ברצף.

"השפיץ של הנעל" אמר פעם שלמה שרף או בצורה קצת יותר אופטימית "המזל הולך עם הטובים" אבל בסוף המשחק הזה המחיש לי יותר מכל כמה ההיסטוריה יכולה להיות אחרת.

קחו למשל את הולנד 88 המרשימה והמבריקה של ואן באסטן בשיאו…אלמלא השער המאוחר של קיפט (לא יודע אם מישהו כאן שמע /זוכר אותו) הולנד כישלון טוטאלי כבר בשלב הבתים.

זה נכון לעשרות קבוצות גדולות כמו ברצלונה,ריאל,ל.א ,נבחרת צרפת ורבות וטובות אחרות. לפעמים הכל תלוי ברגע קסום אחד ולפעמים בס"מ בודד אחד. למשל ביורו האחרון בדקה ה-90 בזמן החוקי המחליף הצרפתי בעט לקורה כדור שלא ניתן לעצירה..אם זה נכנס אין גביע לפורטוגל.

זה כל היופי וכל האכזרי בספורט, ולכן בעיני זה הרגע המשמעותי ביותר בזווית המקומית לפחות ב 30 שנות עידן הפיינל פור.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

    1. אהרון שדה

      26 ספט 2017 18:13:38

      יש מצב לפחות 5+6 בבחינת הרגע המזוקק יותר .
      גם אצלי הדירוג משתנה מיום ליום …למעט המקום הראשון שנשאר יציב כל הזמן

  2. מלובני

    26 ספט 2017 16:44:24

    נכנסתי לכתבה אמרתי אני קורא מקום ראשון, במידה וזה לא שארפ אני יוצא וקורא לאהרון שדה רפה הבנה.

    ירדתי עד למקום הראשון ויצאתי מרוצה, חזרתי אחורה וקראתי הכל , מרב סיפוק כבר הסכמתי איתך לכל אורך הדרך .

    1. אהרון שדה

      26 ספט 2017 18:15:48

      מלובני הרגע של שארפ היה הרגע הכי מרגש שלי בכל ענף ספורט שהוא יותר מ 1-2 יונייטד יותר מהבישול של דייגו בגמר 86 יותר מהסל של עדי גורדון והמהפך של בריידי או הריצה של מייקל ג'ונסון .
      וזאת למרות שעקב נסיבות מוזרות לא ראיתי את הרגע הזה בלייב …אך השלמתי 1000 פעם לערך ביוטוב ו…תמיד הלב רוגש מחדש.

      1. מלובני

        27 ספט 2017 10:16:19

        אני ראיתי את המשחק בלייב( ילד קטן ) ואח שלי אוהד שרוף של מכבי , ואני לא זוכר התרגשות גדולה יותר מזה, וראיתי גם את הסרטון אלפיים פעם ביוטיוב וכל פעם הלב שלי דופק כאילו הוא יחמיץ את זה מחדש

      2. מייקי

        27 ספט 2017 10:18:57

        וואללה, גם אני לא ראיתי בלייב. הייתי באוטובוס עם גברת שלבסוף לא זכתה להיות אשתי. כשהאוטובוס רעד משמחה לא יכולתי שלא לציין בפניה: "בטח היה עכשיו איזה סל חשוב של מכבי", תוך שאני מנסה להפחית מחשיבות העניין עבורי.
        בסוף הדייט שאלתי חבר אם היה איזה סל חשוב במשחק. הוא צחק עלי: "איזה סל חשוב?!?!"
        לקח כמה זמן עד שהגיע אחי סרטון 30 הדקות האחרונות ברוטו, כולל הארכה. לא יודע כמה פעמים ראיתי, תמיד אותו החשמל, כאילו בלייב!

    1. אהרון שדה

      26 ספט 2017 17:10:12

      חברים תודה .
      אשר לסקר הגדולים 3 מועמדים .
      אם הראשון מקבל 50 אחוז ומעלה או לחליפין מנצח ב 10 אחוז יש לנו את שחקן ה30 .
      אם אין …שני הראשונים לקרב ראש בראש אחרון בהחלט.

    1. אהרון שדה

      26 ספט 2017 19:23:40

      מתן הכוונה ל 30 שנות פיינל פור בעידן הפיינל פור במבחינה זו דווקא הסופר ליג יותר מתאים …בכל ופן לא חילקתי ואם היה /יהיה רגע מתאים ביורוליג בעונה המפוצלת גם ייכנס …מטבע הדברים בכל הקשור למכבי (ובכלל קבוצה ישראלית ) לא היה רגע של ממש ביורוליג.

  6. יאיר

    26 ספט 2017 21:40:13

    תודה אהרון על ההתמדה וההשקעה.

    שלושת הרגעים הזכורים מבחינתי (רגעים נצחיים ובלתי ניתנים לשכחה):

    במקום השלישי: אסטודניאנטס מדיחה את מכבי ת"א ברבע הגמר ב-92' אחרי שדורון 'צ'וקר' ג'מצ'י מחליק במשחק השלישי.

    במקום השני: סוף 2015: מכבי ת"א מודחת בסיבוב הראשון של היורוליג ע"י דראשופקה בבית די חלש ונופלת ליורו-מה זה-קאפ. הפנים של שמעון אמרו הכל וגם ז'אן טבק נראה מבסוט…

    במקום הראשון: סדרת רבע הגמר המהוללת של מכבי ת"א מול פרטיזן בלגרד. הקבוצה האלמונית עם התקציב האפסי (יחסית) מדיחה את הפרצופים הזחוחים בצהוב והבלון של פיני גרשון המתנשא חטף וואחד סיכה. בו מקאלב האדיר, יאן ווסלי הנהדר, אלכס מאריץ' האימתני, דושאן קצ'(אנד שוט)מן הצלף, לורנס רוברטס היעיל, לעד נזכור אותך פרטיזן 2010!

    זהו, הייתי חייב להוציא את זה מהסיסטם (טים סיסטם 97/98 כמעט ונכנסה) ולהוסיף קצת נוגדי בחילה לכל הרגעים הצהובים הדביקים שהוזכרו לעיל

    1. אהרון שדה

      26 ספט 2017 22:13:18

      יאיר אבל את הרגע של אסטודינדס הזכרתי ואפילו כמעט במקום שלך .
      גם פרטיזן אוזכרה (הגם שלא דורגה).
      אך בתור אנטי מכביסט דע לך שהמקום הראשון בהליכה הייתה ההחלקה ההיא של ג'מצי .

  7. אסף

    26 ספט 2017 21:52:07

    אהרון כהרגלך מאוד מושקע ושאפו על העבודה.
    רק הארה קטנה ,קצת מצחיק לקרוא לזה רגעים מקומיים, היית יכול פשוט לקרוא לזה רגעי מכבי ת"א ביורוליג שהיא היחידה ששחקה בו (למעט איזה עונת אפיזודה של י-ם נדמה לי) והמקומית היחידה שמשוריינת אליו לעוד איזה 4,000 שנה קדימה בלי קשר להישגייה במפעל עצמו או בליגה המקומית בו משחקת.

    1. יאיר

      26 ספט 2017 21:58:24

      1+ אסף.

      ירושלים עשתה שתי עונות ביורוליג, אחת במתכונת מלאה ואחת במתכונת הליגה המפוצלת.

      מכבי רעננה נתנה עונה לפנתיאון (טוב, לא) בסופורליג.

    2. אהרון שדה

      26 ספט 2017 22:14:45

      אסף אתה צודק לחלוטין והתייחסתי לכך.
      הלוואי והיו עוד רגעים במפעל הבכיר של עוד קבוצות .
      לא היה חוץ מהתבזויות גדולות.
      במפעלים הפחות בכירים יש ויש כמה רגעים מענגים של ירושלים .הפועל תל אביב ,גליל ,מכבי רמת גן ואפילו נהריה ואילת.

  8. אלעד אייל

    26 ספט 2017 22:14:12

    אהרון כתב בפתיח שהבחירה היא סובייקטיבית. כל אחד והרגעים שלו.
    אני באופן אישי שמח בהצלחתה של כל קבוצה ישראלית, גם של הפועל ת"א שהיא הקבוצה הכי פחות אהובה עלי בארץ.
    מצד שני אני בהחלט יכול להבין על מה יאיר מדבר גם אם לא לגמרי להסכים. הייתי שמח אם יותר קבוצות היו מתמקדות בניסיון להיות יותר מוצלחות ופחות להוציא לאחר את העין, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
    אני די מסכים עם הרשימה והמיקומים.
    ההחלקה של ג'מצ'י די מתמצתת בעיני את הקריירה שלו. שחקן סופר מוכשר שהתמחה שרדף כל הקריירה אחרי הצל של מ.י.ק.י בנסיון להאפיל עליו, אבל התמחה בעיקר בהחמצת הזדמנויות לעשות זאת.

  9. Berch

    27 ספט 2017 09:09:53

    טור פצצה…. מחכה לחלק השני 🙂
    שתי הערות קטנות
    1. אם היית יכול למצוא קליפים לחלק מהרגעים זה היה יכול להוסיף.
    2. במקומות 7, 4 ו 1 לא מצויינות השנים, ואני בתור זכר לא זוכר כבר. אשמח אם תציין את השנים כדי שהסדר הכרונולוגי יהיה ברור לי יותר.
    תודה רבה על ההשקעה וכל הפרויקט הזה.

    1. אלעד אייל

      27 ספט 2017 10:28:38

      מקום ראשון נס זלגיריס היה בשנת 2004
      מקום רביעי ההחלקה של גמצי בשנת 1992
      מקום שביעי נס מילאנו שנת 2014

  10. Carmel

    27 ספט 2017 09:14:00

    1.אחלה כתבה.
    2.חסר לי סל ניצחון בבאזר של פרקר במוסקבה, בזריקת פייד אוואי סטייל ג'ורדן/קוב. צריך להיות בין 10 הגדולים.
    3. אם מותר ללכת קצת אחורה, הרגעים הגדולים של הפעם הראשונה ב 1977, הניצחון בווירטון על צ.ס.ק, סדרת הצליפות של גימבו בגמר.
    הפאסט ברייק של מיקי ומוטי בניצחון 90:81 של מכבי על ריאל מדיד ביד אליהו.
    4. סלי ניצחון של מ. י. ק. י. בגמר 1981 ועוד…
    5. הופעה בלתי נשכחת של מיקי עם 40 חום מול ריאל מדריד (מזכיר מישהו אחר, שנולד באותו תאריך).
    6.דרזן פטרוביץ מתעתע ב 7 שומרים של מכבי שניסו לשווא לעצור אותו
    7. פרקר בהופעה הכי קרובה לשלמות בניצחון חוץ בלימוז.
    8. ולסיום, יש קונצנזוס הסל של שארפ הוא הרגע הכי גדול, שווה לרגעים גדולים במשחק האמיתי Hoops

  11. amitlahev

    27 ספט 2017 09:28:29

    מעולה אהרון!
    הייתי מוסיף לרגעי השפל את המשחק מול ציבונה זאגרב בו שתי הקבוצות רצו להימנע ממפגש עם יריבות חזקות בהמשך. מכבי הבינה שהיא מפסידה וניסתה להפסיד בהפרש גבוה. השחקנים החטיאו בכוונה ואז ציבונה קלטו את זה וגם הם החטיאו בכוונה. איזה ביזיון…
    רגע ה"שיא" במשחק הזה היה שלשה עם הקרש שגיא גודס קלע בטעות…

    1. אהרון שדה

      27 ספט 2017 10:03:46

      שקלתי להכניס זאת …ויכול להיות שאם לא היה מקרה דרואשפקה הייתי מזכיר זאת ……
      אשר להכנסת קישורים אדבר עם רועי ואנסה בחלק הבא לטפל בכך.

  13. הציפור הנדירה

    27 ספט 2017 10:53:23

    הקרב על השחקן הגדול בשלושים שנות פיינל פור ממש צמוד עד כה כשלפארקר 37% ולדיאמנטידיס 33 ולקוקוץ' 30. כל אחד מהם ראוי כשלפארקר אמנם חיסרון שהיו לו שני גמרים לא טובים כלל, אך ביכולת היה לא פחות טוב כשהוא מצוין בשני צדי המגרש וחכם ומגוון מאוד ועושה הכל, וכן בכל זאת זכה במצטיין הפיינל פור ופעמיים שחקן העונה.

  14. אלעד אייל

    27 ספט 2017 11:32:20

    קישורים לרגעים הגדולים
    1. נס מילאנו https://www.youtube.com/watch?v=abEdPkO00h0
    2. נס זלגיריס https://www.youtube.com/watch?v=T44ijSraSlY
    3. נס מילאנו השלישי ניצחון על ריאל בגמר https://www.youtube.com/watch?v=-Z2S4YMUACQ
    4. נס מילאנו השני החטיפה של בלו https://www.youtube.com/watch?v=pr3dIN6pGUA
    5. החלקה של ג'מצ'י https://www.youtube.com/watch?
    6. סל ניצחון של פארגו בויטוריה https://www.youtube.com/watch?v=O2XkkcfVy1A
    7. ניצחון בויטוריה 2002 https://www.youtube.com/watch?v=-GxtYQr8Lak
    8. שלשה של קטש גמר 2000 https://www.youtube.com/watch?v=4vybQKYJTOc
    9. שלשה של גמצי מול ציבונה https://www.youtube.com/watch?v=XjDUt5DtFLg

  17. אהרון שדה

    27 ספט 2017 12:37:49

    בדיוק 100 מצביעים.
    21 שעות לסוף בקירוב.
    37 פארקר
    33 דמינטינדיס
    30 קוקוץ.
    כרגע סיבוב מכריע אך ההפרשים קטנים מדי.

  18. אהרון שדה

    28 ספט 2017 10:06:43

    טוב .
    נגמר הדד ליין .
    ובשעת סיום הדד ליין
    1. פארקר 39
    2. דמינטינדיס 34.
    3. קוקוץ 27 .
    צר לי מאד על קוקוץ שלדעתי האישית היה צריך לעמוד בראש הפודיום ולא רק בצד הראש.

    פארקר לא השיג 50 אחוז או רוב דו ספרתי .
    לכן לאחר יום כיפור נתכנס כאן למאמר אחרון מכולם .
    וכמובן לבחירה אחרונה ומכרעת .
    פארקר בצד אחד ודמינטינדיס בצד שני .
    המנצח בדו קרב הוירטואלי הזה יהיה שחקן ה30 של הופס.

    לצד ההצבעה יופיעו 15 רגעי ה30 שנה הטובים ביותר (אך ללא רגעים בהם משתתפת מכבי )

כתיבת תגובה

סגירת תפריט