מסר חשוב לגולשים המתנדבים לכתיבת פוסטים / מנחם לס

(עם המשפחה בארץ: הבת סיגל, בעלה ליאור, והנכדות דריה, אמי, ורומי, בחוף הצוק בנובמבר 2016)

 

אחד הדברים המועדפים עלי באתר הם פוסטים של גולשים מתנדבים – צעירים ופחות צעירים – שמדי פעם בא להם לכתוב על נושא מסויים. לי יש רושם שגם לאנשי הצוות וגם לגולשים ישנו עניין מיוחד בלקרוא משהו חדש בסגנון חדש, ומשם חדש.

כשמאמר נישלח אלי (או לחבר צוות אחר) לקריאה, עריכה קצרה אם יש צורך, והכנסה ללא תמונות, אין כל בעייה. הבעייה היא כשאתם מצרפים תמונות או לינקים לתמונות למאמר. ברוב המקרים אין לנו דרך לבדוק אם התמונה היא מורשית הכנסה או לא. הבעייה העיקרית הן תמונות עם GETTY IMAGE קרדיט. לפני שלוש או ארבע שנים הם תבעו אותי על שימוש בתמונותיהם בפוסט מסויים, ואז הם הלכו אחורנית ומצאו עשרות פוסטים בהם אני – או חברי צוות אחרים שלא ידעו ולא הוזהרו – השתמשו בתמונותיהם. הם תבעו אותי על $25,000, ולבסוף התפשרתי איתם על $6,000, ומאז כולנו ניזהרים מכל משמר לא להשתמש בתמונותיהם.

ה-GETTY IMAGE האלה די השתלטו על עולם תמונות הספורט (אני לא יודע בקשר לשטחי עניין אחרים). יש להם משרד עורכי דין בת"א שתפקידם למצוא "עבריינים" המשתמשים בגטי אימאג' ללא רשות וללא תשלום.

אנחנו גילינו שאם מוצאים תמונות מגוגל (או מנועי חיפוש אחרים), הן מופיעות כמעט תמיד ללא כל קרדיט ואז הן מורשות. גם תמונות מה-NBA.COM הן, ברובן, ללא קרדיט, וכן תמונות מאתרי הקבוצות.

לכן אני מבקש, א) לא להכניס תמונה לגוף הכתבה כי אם היא מופיעה בקובץ וורד אין לנו ממילא יכולת להשתמש מה מבלי להיכנס למקורה, או לשמרה במחשב של העורך ואז עליו להכניסה דרך  DROPBOX או מנוע אחר שמאפשר הכנסתה לאינטרנט, ותמונה המוכנסת מ-SAVE לוקחת נפח, ו-ב), אם אתם מצרפים לינק לתמונה תיבחנו אותה היטב לראות שהיא מופיעה ללא קרדיט.

ברוב הכתבות תמונות הן פחות חשובות מהתוכן עצמו, מלבד כתבות מסויימות כמו היום של NO FUNNY על דיאו שהתמונות שם הוסיפו מאד לכתבה. שאלתי אותו, והן נילקחו מגוגל ואין עליהן קרדיט. אז הבטוח ביותר הוא לשלוח כתבה ללא תמונות וסימכו עלינו שנדע מה לעשות איתן, או להיזהר ולעשות מה שביקשתי: לשלוח לינק על תמונה שבדקתם.

YOUTUBE הוא חופשי ומורשה. לינק ליוטוב הוא כל מה שצריך.

תודה והמשיכו לכתוב!

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. אם יש קרדיט, הוא מופיע על התמונה עצמה, או מתחתיה. אני יודע מנסיון שיש תמונות עם קרדיט, ואותה תמונה מגוגל היא ללא קרדיט. אז אם אי פעם אתבע שוב לדין אשמח להופיע בבית המשפט (נידאג שהשופט יהיה תומר, אחיו של ליאור, בעלה של סיגל) וביחד נקרע את גטי שהכריחו אותי לבוא מארה"ב וקיצרו לי את חיי ב-20 שנה מרוב עכ[גמת נפש).

    אם התמונה מגוגל, ואין עליה קרדיט, הכניסו אותה בגאווה!

  2. תודה על התגובה, מעניין מאד.
    על סמך מה גיליתם שתמונות ללא קרדיט הן מורשות?
    עד כמה שידוע לי, כל תמונה צולמה ע"י אדם מסוים, והוא בעל זכויות היוצרים.

    1. לצערי אני חייב להסכים אתך ובכל זאת אדם שלא מציין את זכויות היוצרים שלו על התמונה עצמה או בצידה הוא לא מודע לזכויות שלו או רשלן.

  3. אני משתמש רק מתמונות מויקיפדיה או מפייסבוק שאני בודק לפרטי פרטים שאין עליהן קרדיט. כמו שאחי לימד אותי.

    1. ואם יש עליהן קרדיט עדיין אפשר ליצור קשר עם הצלם ולבקש רשות. לא פעם אני מקבל פניות להשתמש בתמונות שלי ובדרך כלל מאשר אם זה לא לשימוש מסחרי. אם זה כן אז אני דורש כסף כמובן!

  4. כמה שטויות בפוסט ובתגובות.

    CC0 – רישיון המאפשר לכם להשתמש בתמונה לכל שימוש שתרצו, פרטי ומסחרי ולא חייב לתת קרדיט ליוצר.
    CC-BY – אפשר להשתמש בתמונה ולערוך אותה אך חייב לתת קרדיט ליוצר.
    CC-BY-ND – אפשר להשתמש בתמונה ולשתף אותה, אך אסור לערוך בה שינויים וחובה לתת קרדיט ליוצר.
    CC-BY-NC – אפשר להשתמש בתמונה, לשתף אותה ולערוך אותה אך חובה לתת קרדיט ולא ניתן להשתמש בה למטרות מסחריות.

    מומלץ לדלות את התמונות מאתרים גדולים בהם ניתן לעשות שימוש בתמונה וסהכ צריך לתת קרדיט של שניים שלושה מילים. פשוט.

  5. ברץ התשובה היא לא .אלה שהאמינו כמוך אני תובע אותם עם חיוך. כסף קל. אין לי כח להסביר אבל אל תעשו את זה כך. עדיף תמיד לתת קרדיט למקור כשיש ספק.

    מנחם אתה ענק בכדורסל. קראתי אותך עוד מחדשות אבל אל תתיימר להבין במה שאינך מבין. תנו קרדיט למקור התמונה זה יביא הרבה שקט..

  6. ולכל המפרסמים אל תעלו תמונות של סלבריטאים.

    תמונות של סלבס הכי בעייתיות שכן הן מוגנות בו זמנית גם על ידי זכויות יוצרים , גם על ידי זכויות פרסום וגם הגנת הפרטיות.

  7. יש דרך להשיג תמןנות בגוגל שהן מורשות לפרסום..
    אני אשלח לך פרטים בקרוב ..
    הזהרתי את רון בקשר לדבר הזה מקודם ומאוד שמח שהדבר הוכר ..

  8. האווי לאסוף – אותו דבר.

    מנחם , ודיע – יש מס' כלים חלקם מוטמעים, חלקם בסרגלי כלים וחלקם בתוכנות ואתרים שמחפשים אחר תמונות cco כלומר תמונות שאין חובה לתת קרדיט ואין צורך לרכשם..
    תמונות מגוגל – גוגל בעצמם מסירים מעצמם אחריות בתנאי השירות והמרכז עזרה כך שמי שיתבע ויגיש הודעת צד ג נגד גוגל בטענה שגוגל בעצמה מאפשרת כזה חיפוש זה לא יתפוס מים.

    תשמעו לי , הכי קל ובטוח מתחת לתמונה לפתוח סוגריים ולכתוב (קרדיט: ….) ונגמר הסיפור בסוג המתאים.

    יוסף – אני בבית אז אין לי לאיפה ללכת ובכלל אני לא סופר תגובות אידיוטיות .אם אין לך משהו טובלכתוב תשתוק. יש אנשים שזה חשוב להם ואני רק רציתי לעזור בחינם.

    האמור לא מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה לכל מקרה וגופו. הסתמכות על האמור באחריות המשתמש בלבד.
    דיני אינטרנט וזכויות יוצרים זה עולם ומלואו. לא רק תמונות אלא גם חלקי מאמרים שמועתקים זה סיכון גדול..
    אם זה מעניין את מנחם אכתוב מאמר/פוסט

  9. ושוב זכרו זה לא רק תמונות אלא מאמרים וחלקי מאמרים והכי חשוב לא להתעסק עם תמונות של סלבריטאים. יש אנשים שכל תפקידם לחפש התמונות ברשת ולזמבר…

    מנחם אם חסכתי לך דאגות עתידיות בגילך עשיתי את שלי…

    יום טוב חברים

  10. ככותב אני מאד נזהר. לא ניתן להסתמך על הופעת התמונה בחיפוש גוגל. הדרך הבטוחה היא להעלות תמונות המסויגות כ creative commons – כאן ניתנת מראש זכות שימוש בתנאים המוגדרים, ולתת שורת קרדיט למקור (אני גם כולל קישור לתמונה המקורית). הרציונאל של creative commons הוא ויתור על זכות היוצרים הכלכלית והיתר שיתוף תוך שמירת זכות היוצרים המוסרית (בדרך כלל מתן קרדיט, אי-עריכת שינויים, והפניה). תמונות מויקיפדיה מותרות לשימוש אך מציינות אופן מתן הקרדיט למקור. כשאתה עושה דאונלואד לתמונה קופץ חלון שמראה לך שורה שאפשר לגזור ולהדביק כדי להתאים לתנאי השימוש. הקפדה על החוקים מקטינה מאד את מאגר התמונות, במיוחד העדכניות, אך אי שמירת הכללים היא מסוכנת מאד גם (אולי דווקא)לבלוגר תמים. ישנם צלמים וישנן חברות שהפכו התביעות על שימוש בתמונות (גם אקראי וללא מטרת רווח) למקור הפדיון העיקרי שלהם. הם פשוט עוסקים באיתור ההפרות ומתפרנסים מהן.
    בהצלחה.

      1. Creative Commons הוא ארגון ללא מטרות רווח שנוסד ב2001, בעידן האינטרנט, כדי לאפשר מצד אחד ליוצרים להגדיר תנאי שימוש הוגן ביצירות שלהם ושיתוף נרחב יחסית תוך ויתור על חלק מזכויותיהם (בעיקר הכלכליות/דמי שימוש) ומצד שני לאפשר לבעלי אתרים וכותבים כמו באתר הזה להקפיד על שימוש הוגן ושמירת זכות היוצאים המוסרית. הארגון בעצם מעניק סוגי רישיונות המתויגים כcreative commons.
        בגוגל ניתן לבצע חיפוש המצומצם לתמונות המתויגות כ-creative commons וכמו כן לתתי-קטגוריות ותנאי ההגבלה. זה פשוט וניתן לקרוא הסבר כאן, בסוף יש גם קישור ישיר לדף חיפוש עם הסינון- https://googleblog.blogspot.co.il/2009/07/find-creative-commons-images-with-image.html
        בכל מקרה יש לקרוא מהם תנאי הרישיון של התמונה הספציפית שעושים בה שימוש. בדרך כלל מצוין אופן מתן הקרדיט ואם מותר או אסור לבצע שינויים ועריכה.
        גם ב-flckr ניתן לבצע חיפוש של תמונות עם הגדרת creative commons only.
        דרך נוספת היא לקחת תמונות של wikipedia או wikishare, כשאתה לוחץ על download לתמונה נפתח אוטומטית חלון שאומר לך how to attribute ואתה יכול פשוט לעשות לזה copy-paste.
        כל זה מקטין משמעותית את כמות התמונות שתגיע אליהן בחיפוש גוגל רגיל, ובמיוחד לא תקבל את תמונות הקלוסאפ המדהימות מיום לפני. שים לב למשל שבפוסטים שלי על מרתון ברלין שלשום הסתפקתי בתמונה של קיפצ'וגה מלפני כמה שנים, ולא יכולתי לשים תמונה מהמרוץ עצמו כשהוא חוצה את קו הסיום. אבל אנחנו רוצים לשמור על החוק וזכויות היוצרים, כפי שלא היינו רוצים שייקחו כתבות שלנו ויפיצו אותם בלי לתת קרדיט ולינק לכתבה. מתרגלים לזה.
        נושא נוסף הוא שיתוף של קטעי וידיאו מיו-טיוב (שבדרך כלל זמין ועדכני יותר ולכן מאד מועיל). אני לא נותן כאן כמובן ייעוץ משפטי שניתן להסתמך עליו, אבל להבנתי כאשר אדם מעלה סרטון ליוטיוב הוא יכול להגדיר אם לאפשר או לא לאפשר שיתוף. למיטב ידיעתי (וזה לא מוסמך או מחייב) בית המשפט בארה"ב קבע ש-embedding של וידיאו מבלי להעתיקו אינו מהוה הפרה של זכויות יוצרים (כשאתה מעלה וידיאו מיוטיוב אז ברור המקור ויש קישור אליו).
        אפשרות נוספת היא כמובן לרכוש מינוי מאתר שיתוף תמונות כמו getty images או reuters וכד' לצרכי האתר. אין לי מושג מהן העלויות.

  11. אני חושב שהפוסט הזה מאד במקום.

    היום יש דרישה במוסדות להשכלה גבוהה שכל שימוש בתמונה או איור או חלק כתוב יש לציין את המקור. לגבי תמונות, רצוי לקבל רשות מהצלם לפני השימוש, לפעמים זה כאב ראש! במיוחד שמחפשים צלם שלא רשם כלום על התמונה או ליידה. היה לי מקרה כזה שרציתי להשתמש בתמונה מבת גלים והצלם חזר אליי ב SMS רק שנה אחרי הבקשה כשכבר לא הייתי צריך את התמונה לפרק שכתבתי והתפרסם בספר (התמונה לא פורסמה בסוף בגלל שלא נוצר קשר בזמן). לצערי, למרות שאני צלם לא רע בכלל, אני צריך לא פעם להשתמש בתמונות של אנשים אחרים במצגות של קורסים, וכל תמונה לא שלי (הרוב המכריע שלי) מקבלת תמיד את כתובת האתר ממנו הורדה התמונה או את שמו של הצלם בגדול. יותר מכך, אני מיידע את הסטודנטים/יות שלי שתמונות בלי שם צולמו על ידי ואלו שעם שם צולמו על ידי אחרים. אני מציין שאני מצפה מהןם לאותה שמירה עז זכויות כשהן מכינות מצגות.
    להיות בצד השני של המתרס' כיוצר שזכויותיו "נגנבו" לא פעם' זה לא נעים. כשראיתי שתמונות שלי עוברות שינוי ומתפרסמות באתרים ואפילו במצגות בלי הקרדיט כעסתי. תמונה מצויינת שצילמתי והופיעה עם שמי ועם הבקשה לשמור על זכויותיי באתר מקצועי חשוב ביותר בתחומי המחקר שלי נלקחה, הורד ממנה הלוגו של האתר והיא הודבקה באתר חקלאות ימית אירני (אויבים יודעים גם לגנוב זכויות יוצרים!). דוגמה נוספת היתה בכנס בינלאומי בו השתתפתי במלון אכדיה בהרצליה בו ראיתי את אותה התמונה משמשת במצגת שהוצגה על ידי חוקר צרפתי ובלי לציין עליה את שמי או האתר. מצד שני לא חסרים חוקרים מהארץ וחו"ל שכן יצרו אתי קשר וקבלו רשות להשתמש בתמונות שצילמתי לצרכי עבודות תזה או פרוייקטים שלהם. כמו כן יצא לי לא פעם למכור תמונות שצילמתי להוצאות ספרים שמוציאות ספרי למוד עבור משרד החינוך.
    כאדם פרטי וצלם אין לי זמן לבזבז על תביעות משפטיות, זה מגרד אבל כשחושבים על הזמן (כסף) והפיצוי שהוא בדרך כלל עלוב בארצנו, זה לא משתלם. לכן גם הפסקתי לפרסם תמונות ואת התמונות האחרונות שפרסמתי העליתי עם שמי חרוט עליהן כולל סמל זכויות היוצרים.

      1. חוק שמוק, פה בארץ היחידים שמקבלים באמת מה שרוצים זה העיריות עם דוחות החנייה והבנקים 🙂
        חוק נתון לפרשנות ובתי המשפט נותנים לעבריינים הנחות גדולות מאד….

כתיבת תגובה

סגירת תפריט