האדם והטבע / הגולש מתן בניטה

************************
כותב המאמר הוא מתן בניטה בן 30 מישוב  שדה בועז (בגוש עציון)
אבא ל-2, מתמטיקאי מהאוניברסיטה העברית, והיום עובד כמתכנת
********************

האדם והטבע

מאת מתן בניטה

מנחם הציע שכל מי שרוצה לשלוח ידו בכתיבה לאתר תבוא עליו הברכה גם אם – איך נאמר –  הדיו לא נשפכת מהעט הכי רהוט בקלמר…

מאמר זה עוסק בשני  נושאים.

האחד זה הופס. והשני, חלק שנילקח מכתביו של ה"זקן" הלא הוא (אולי בעתיד זה יהיה גיא שלנו) אהרון דויד גורדון.

===========================

התאריך: הראשון לאפריל 2017,

המיקום: טארגט סנטר מינסוטה.

עוד טריפל דאבל של מינסוטה (32 נק' לוויג, 13 אסיסטים לריקי ו12 ריבאונדים לדאנקן; סליחה, טאונס) נגמר בהפסד.

לא סתם הפסד… הפסד בייתי לקינגס שכנראה מאותת סופית… גם השנה Crunch the Wolf הקמע של הקבוצה יראה את הפלייאוף מהבית.

נתחיל בציטוט מהמסה המפורסמת של גורדון – "האדם והטבע"

"עולם מלא לפנינו, מרחבים, מרחקים, מעמקים, חיים, אור לאין תכלית ואין חקר, – טבול, בן אדם, בתוך מעמקי הים הגדול הזה, פתח כל חדרי לבך וכל בתי נפשך לזרם החיים והאור – חיה!  חיה בכל אטומיך, חיה חיי עולם!  חיה – וראית  כי  עוד  יש  מקום  לאהבה,  לאמונה,  לאידיאליות,  ליצירה!  ואולי מי יודע? – אולי עוד ישם עולמות שאין לך אפילו מושג עליהם!.."

בחלק שלפני הציטוט גורדון מבקר את האדם על בריחתו מן הטבע. בהיותו שקוע בחושך הניתוק הוא איבד את חייו ושכח מה זה לאהוב, להאמין ועוד… הדרך שבה האדם המנוכר פוגש את החיים היא דרך פעולות יבשות מוגדרות בצורה אקדמית משהו.

בכדורסל זה משהו בצורת    נ – צ – ח – ו – נ – ו – ת!

אוהדי מינסוטה יודעים שגם אם תנחית בממלכת השלג את לברון ג'יימס וחבריו לא היית מחליף אותם בחבורה הצעירה והלבבית שהתגבשה לה.

הלב החי, הפועם של הכרטיס הגדול, של "פליפ" סונדרס, אותו הלב שמצליח לרגש ולהפוך העפה בסיבוב הראשון ע"י הלייקרס ב2003 לחוויה מרגשת.

הלב הזה יחזור לפעום בזאבים לא על ידי טנקינג (אהמ.. אהמ.. boycott the process), לא על ידי חוזים מנופחים לפרי אייג'נטס (כנראה כי אין מספיק כסף בעולם למשוך שחקן למיני–קנדה), אלא פשוט כי "החלטנו לשחק כדורסל", לעשות את מה שאנחנו יודעים ועל הדרך נפסיד ונלמד.

מבחינתי זה כדורסל שאני רוצה לראות!

מסירת אמן של רוביו (איך התבאסתי שהטריידו אותו), חדירה חתולית של וויגינס (אם היה עושה הגנה מיני הם היו בפלייאוף) ומשחק שכונתי של ג'ורגי דיינג. זה היופי שבשבילו אני אוהב לקום בבוקר!

כאלה עבורי הם גם הקליפרס, מילווקי, הבלייזרס, הדובים ועוד…

די לטנקינג. די למדיניות של "קונטנדר או שלח את הכוכב בטרייד על טנדר". תן לראות חיים תן לראות הקרבה, נחישות, אמונה.

מבחינתי זה היופי של הכדורסל…

וא.ד? מבחינתו יש ליופי עוד כמה צדדים:

"אולם מה הוא היופי?  מתוך הרעיון היסודי של כל האמור יש, כמדומה, להגדיר;  היופי הוא זיו גלוי מבהיק מאור החיים הנעלם.  על כן, כשם שיש חיים של התפשטות ויש חיים של צמצום, כך יש יופי של התפשטות ויש יופי של צמצום.  אולם צריך להטעים, כי ההבדל אינו בטבע מצד עצמו, כי יופי של צמצום אין פירושו יופים של הצמח והחי.  בטבע מצד עצמו אין צמצום.  יופי הבריות החיות של הטבע הוא עדיין בגדר יופי של התפשטות.  היופי של צמצום הוא יצירת החיים של צמצום, יופי הבא מתוך החיים של צמצום, זיו שהסתנן דרך צינורות ההכרה המצומצמת – ונצטמצם.".." ולפיכך אומרים, כי האמן משלים מה שלא השלים הטבע."

הצמצום… האנושיות אם תרצו…

אני זוכר את ג"ס של עונת 2013. איזו קבוצה!!!

התאריך: 27 לפברואר 2013

המיקום: מדיסון סקוור גארדן, ניו יורק.

ג"ס מפסידים את המשחק 109 – 105 אבל כל מי שראה את המשחק יכל לעשות רק דבר אחד… לחפש את התקציר ולראות שוב את הפלא הצנום (הנה התקציר והפלא):

https://www.youtube.com/watch?v=O70rVNKIUGE

וואו!! פלואטר.. ואז no-look pass ואז שלשה מהפינה ורגע.. מה הוא עושה?? עוצר במתפרצת 3 על 1 וזורק שלשה??? בום זה בפנים…

54 נקודות לקרי במשחק לפנתיאוון. " זיו שהסתנן דרך צינורות ההכרה המצומצמת". הכרה שאולי אפשר להיות the real deal כשאתה מתבסס על שלשות. הזיו הזה שבר כל כך הרבה מוסכמות שקשה לספור אותן. הזיו הזה לקח אותם לסיבוב שני בפלייאוף להדחה מול סן אנטוניו המדהימה (קארי עם קרסול נקוע סטייל קאוואי). האמן הזה הצליח להשלים מה שלא השלים הטבע (ורג'י מילר) שלפניו.

מאז, היופי המצומצם הלך והתפשט חלק (כמו הייט וחבריו) יודעים להעריך יופי של התפשטות. אנוכי? סאקר של צמצום.

לסיכום רציתי רק לומר שאני מקווה שהכתבה תתפרסם.

תודה לכל הכותבים של האתר לכל המגיבים ולמנחם על היצירות הבלתי פוסקות.

ומנחם לפני שאתה מפזר את האפר מעל חופי בת גלים תזכור את מה שאמר רבינו הצדיק החילוני:

"החיים הם יצירה, התחדשות תמידית, התיצרות שאינה פוסקת, – והאדם שותף לטבע ביצירת החיים. אור החיים האנושיים הוא לא במה שהאדם לוקח מן המוכן, אף לא במה שהוא נותן לאחרים מן המוכן, כי אם במה שהוא יוצר.  ביצירה הוא נותן את כל עצמו ולוקח את כל עצמו."

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  2. מולי

    17 אוג 2017 09:28:38

    אהבתי את האזכור לא.ד.
    אהבתי את כתיבתך.
    אך פחות אוהב את תפישת היופי שלך.

    צמצום, תמצות וזיכוך, הם לטעמי רק סוג אחד של יופי.
    אני רואה יופי גם במופרז, בקיטשי ובמוגזם.

    שהרי איך יוכל מי שהצמצום נר לרגליו לאהוב תופעות מוגזמות כמו מייקל ג'ורדן או ליאו מסי למשל?

    1. מתן בניטה

      17 אוג 2017 11:23:38

      אני מסכים עם החלק הראשון.. ובאמת " בטבע מצד עצמו אין צמצום" וזה מה שא.ד גורדון קורא לו יופי של התפשטות… זה היופי שניתן למצוא כמו שתיארת במופרז בהתפרצות למיניה השונים ובכיאוס…
      אגב ג'ורדן או מסי או כל אומן אחר לעניינינו נכנסים תחת יופי של צמצום במובן הזה שהם מצליחים להכניס עולם שלם לתוך תבנית מצומצמת שנקראת כדורסל/כדורגל/ציור וכו..

  4. שי אבן צור

    17 אוג 2017 09:35:43

    יפה.
    אתה בעד תהליך של צמיחה אמיתית עד ההצלחה וזה מאד יפה.
    מאד מקווה שמינסוטה ישלימו את התהליך ויגיעו לפלייאוף סוף כל סוף.

  6. הציפור הנדירה

    17 אוג 2017 11:18:22

    "הזקן" המפורסם הוא בן גוריון.
    בהגנה "הזקן" היה יצחק שדה.
    ו"הזקן מנהריים" הוא פנחס רוטנברג (שבשנותיו האחרונות גר בחיפה קרוב לרחוב יפה נוף (לא רחוק ממלונות דן פנורמה ודן כרמל ועוד מלונות ומטיילת לואי והגנים הבאהיים (הכניסה העליונה) עם נוף הצופה למפרץ חיפה וצפונה.

    1. מתן בניטה

      17 אוג 2017 11:27:28

      צודק לחלוטין… אני לא זוכר איפה אבל ראיתי אזכור של ברל כצנלסון המכנה אותו "הזקן" יכול להיות שזה כינוי פרטי ביניהם(א.ד גורדון היה כמו אב רוחני של כצנלסון) אבל אני אחפש

  7. גיא הרשע

    17 אוג 2017 12:34:40

    המרחק ביני לבין "הזקן" גדול כמו המרחק בין זקני הדליל לבין זקנו המפואר של אהרון דוד גורדון.

    אני מתחבר לכתוב בגלל שהקבוצה הראשונה שבאמת אהדתי הם הסאנס של KJ, הורנאסק, וצ'יימברס.
    הם לא הגיעו לפיינלס כמו הגרסה שכללה את בארקלי,
    אבל הכדורסל שלהם, לטעמי, היה יופי צרוף.

    תודה על אחלה פוסט!

  8. עגל

    17 אוג 2017 13:03:15

    יופי של פוסט שגם כתוב טוב וגם מעורר מחשבה.
    וכל הכבוד על הכבוד ל א.ד. גורדון שהיה איש גדול באמת.
    אגב נשמעה לא מזמן טענה כאילו גורדון היה הוגה הדעות של ההיתישבות אבל בעצמו לא החזיק מעדר בידיו. אז קודם כל זה שקר, דבר שני, הוא באמת היה מאוד מבוגר כשעלה, ועוד לארץ שטופת יתושים, ביצות ושאר כולירע, ולמרות זאת התעקש להיות עם הצעירים בשדה.

  9. אפלטון

    17 אוג 2017 13:09:03

    כתיבה נהדרת!
    אין ספק שהסיפוק שבצמיחה מקטן הוא הסיפוק הגדול ביותר אך הכי כיף זה ההגשמה ולהגיע עד הסוף.
    אף פעם לא אהדתי קבוצות שהיו למעלה לזמן ארוך, אך אני מניח שה"כיבוש משחית" והופכים גם ליותר אפאתיים עם כל ניצחון ורק מחכים לבוטום ליין

    1. גיא הרשע

      17 אוג 2017 13:41:47

      זו הסיבה שאני לא מבין את התלונות כלפי גולדן סטייט –
      אפשר, ואפילו כיף, לאהוד קבוצה גם כאשר היא לא קונטנדרית.

      1. אפלטון

        17 אוג 2017 16:11:15

        הכל עניין של ציפיות. אם הקבוצה שלך בשלב הצמיחה והגדילה אז זו ההנאה שבעניין, יחד עם התקווה והציפייה שיום אחד תהיו מספיק טובים להתחרות על האליפות.
        אם הקבוצה שלך כבר בשלב ההתחרות על האליפות, אז אתה רוצה להרגיש שיש קמצוץ של סיכוי. גולדן סטייט לקחה את התקווה וזה די מבאס. אני לא חושב שהיה מצב כזה בעידן המודרני. קבוצה אחת כל כך דומיננטית על פני השאר. אפילו בתקופה של ג'ורדן, היתה הרגשה שאפשר לנצח אותם, גולדן סטייט זו מפלצת מסוג אחר.

  11. Berch

    17 אוג 2017 14:24:51

    ברגע שגיליתי שיש אנשים שבאמת אוהבים את שירי שלמה ארצי
    כאשר ממש פגשתי אותם במציאות ולא דרך דיווחי מצעד הפזמונים
    זה היה הרגע שהבנתי שהוא גדול
    שיש אהבות שונות משלי
    ולסיכום
    טעם זה עניין של טעם 🙂

  14. מנחם לס

    17 אוג 2017 17:03:04

    נהניתי מאד כשקבלתי את המאמר וקראתיו לפני ההכנסה. הנאה גדולה שיש לנו כל מיני פוסטים, כל מיני גולשים מבקראונדים שונים, ובגילים שונים הכותבים על נושא אחד – כדורסל – מכל מיני כיוונים.
    שאלה: האם א.ד גורדון היה מפא"יניק או מפ"מניק? או הוא היה לפני הזמן, וגם נדמה לי שהוא היה מייסד 'הפועל', כמו הפועל ת"א. מה שאני יודע עליו הוא שבגלל שהתחתן עם בת דודה דור ראשון – שגיאה גינטית איומה – נולדו להם 7 ילדים ורק 2 שרדו. לי ישנם 5 בני דודים (רובם כבר אינם) משני אחים שהתחתנו שניהם עם בנות דוד ראשון, ואני יודע שזאת בעייה רצינית. אני יודע שלדרוזים (אולי לכל הערבים) אסור להתחתן עם בני דוד ו בני דודה, ואני מתפלא שביהדות לא אסרו את זה.

    1. מתן בניטה

      17 אוג 2017 23:29:36

      ממה שידוע לי הוא לא היה משוייך לזרם ספציפי. שימש יותר כמו אב רוחני לרוב הזרמים בהתיישבות בייחוד למתיישבים שראו אידאל בחקלאות ובחיבור האדם לאדמה..
      ש"י עגנון אמר לימים שעל היישוב הישן השפיעו יותר מכל 4 דמויות:
      גורדון,ברנר,כצנלסון והרב קוק.. כולם כולל ברנר שסלד באופן אידאולוגי מקיום מצוות דגלו באהבה ואיחוד העם ולא לקחו חלק בשנאה שהיתה בין אנשי האצ"ל וההגנה

  15. ד"ר הופמן

    17 אוג 2017 17:26:17

    יופי של פוסט
    רוצים עוד כאלה.
    סקרמנטו השנה אחת מהחמש הגרועות באן בי איי וכך גם בשנה הבאה. עם כל הצעירים אני לא רואה אותם מצליחים להתקרב לפליאוף, אם או בלי טנקינג. אולי בעוד 3 שנים…

  18. אסף

    18 אוג 2017 08:22:20

    "חיים הם יצירה, התחדשות תמידית, התיצרות שאינה פוסקת, – והאדם שותף לטבע ביצירת החיים. אור החיים האנושיים הוא לא במה שהאדם לוקח מן המוכן, אף לא במה שהוא נותן לאחרים מן המוכן, כי אם במה שהוא יוצר. ביצירה הוא נותן את כל עצמו ולוקח את כל עצמו" לא יודע למה זה הזכיר לי את תמצית היופי בליגה מבחינתי הספרס. עשרים שנה של יציבות אבל תוך כדי יצירה והתחדשות ,העברה טבעית של שרביט המנהיג מאב לבנו (רובינסון לדאנקן ועכשיו ללאונרד) ,יכולת של מתווי הדרך פופ את ביופורד להתאים ולשנות סגנונות בהתאם לכלים. לא סתם כנראה אולי הארגון ספורט הכי יציב בארה"ב זה שני עשורים.
    ומעבר לזה כמובן תודה על טור נפלא וכתיבה נפלאה,תענוג לקרוא,
    תמיד קנאתי האנשים שיודעים להתבטא בכתיבה כך.

  19. אשך טמיר המקורי

    19 אוג 2017 02:32:32

    מעניין מאוד, מסכים עם הרצון לראות קבוצות מוציאות הכל ממה שיש להם (בלייזרס, יוטה), ופחות קבוצות של "הכל או כלום".

כתיבת תגובה

סגירת תפריט