30 שנים ליורוליג (5): סנטרים / אהרון שדה

עלו מהסיבוב הקודם: פרדראג דנילוביץ' ודיאן בודירוגה

ישנן כמה תופעות מעניינות בכל הקשור לסנטרים הגדולים.

  1. היו הרבה מאד כאלו.
  2. כמעט אף אחד לא הצליח לשלוט לאורך זמן.

מסיבות אלו ומעוד סיבות ייחודיות החלטנו להרחיב את מעגל היריעה ללא פחות מ-9 מתמודדים על המקום ברשימה (שלושת האחרונים לא יהיו בטופ 30 של הופס).

כאמור היו הרבה מאד סנטרים מעניינים לאורך השנים וחלק ניכר מהם לא עמד בקריטריון הבסיסי.

אלו הבולטים שבהם:

לא עמדו בקריטריון הבסיסי

תחילה חוב מהשבוע שעבר – קווין מגי ששיחק בעיקר 4 יאוזכר כאן.

תראו איזו רשימה איכותית.

קווין מגי  המנוח: הבחירה ה39 בדראפט 82 (פינקס). לא שיחק בנ.ב.א .החל את הקריירה האירופאית בוארזה ואז עבר לסארגוסה, אותה הוביל לגביע היסטורי ועבר למכבי תל אביב. שיחק במכבי משך 6 עונות (6 אליפויות +5 גביעים מקומיים ). 3 פעמים הוביל את מכבי לגמר אך לצערו הפסיד בכולם (הראשון לפני עידן הפיינל פור) .קשה להסביר בכמה שורות מי היה מגי. לדעתי שחקן המשחקים הרגילים הכי יעיל והכי טוב בקבוצה ורק בשקלול הגמרים יורד בדירוג אך לדעתי טופ 3 בוודאי ואני הייתי בוחר בו כשני רק לפארקר.

הקלע הרביעי של מכבי בכל הזמנים (באירופה)  אך בעל הממוצע הגבוה ביותר (23). היה גם משאבת ריבאונד. חבר היכל התהילה במכבי ועוד ועוד.

אחרי הקדנציה במכבי חזר לסארגוסה והצעיד אותה לגמר גביע המחזיקות, וגם אותו הפסיד לפני שסיים את הקריירה בטורינו, רסינג פריז ועונה אחרונה בהחלט בראשון.

ויקטור אלכסנדר: "השודד בטרנינג" עם העבר במכבי (דאבל בעונת 98-99 ) נבחר 17 בדראפט 91 במדי ג.ס שם שיחק 4 עונות.

הסנטר המצוין הזה הוביל קבוצות ללא מסורת לגמר המפעל, תחילה ב.א.א.ק אתונה 1998 (הפסד לקינדר) .לאחר מכן הוליך את ויטוריה לגמר העונה המפוצלת ב 2001 ואז היה שותף לשני פיינל פורים עם צסק"א עמה זכה פעמיים באליפות.

סה"כ 4 פיינל פורים, שני גמרים, אך גביע אין.

שחקן חמישיית העונה בעונת 2003.

אאודי נוריס: עוד גבוה זכור מאד מברצלונה שנבחר 37 בדראפט 82 על ידי פורטלנד עמה שיחק 187 משחקים ב 3 עונות.

הגיע לאירופה לבנטון ואז לברצלונה עמה זכה בכמה תארים מקומיים והגיע פעמיים לגמר גביע אירופה והפסיד לספליט האגדית.

לבן מארסר: בתיכון עשה עונה של 30.8 כ"ח נדמה לי שזה שיא בכל ארה"ב  עד היום.

נבחר 60 בדראפט 80 (ס.א) אך לא שיחק בנ.ב.א .

תחת זאת שיחק 8 עונות בהפועל תל אביב עמה זכה בגביע ב 1984.

לאחר מכן עבר למכבי עמה זכה ב 5אליפויות  +4 גביעים.

הוא היה שותף לגמר 89 ולפיינל פור 91 שם היה אולי הפקטור המרכזי ביותר במכבי ההיא. שחקן ללא מחליף שסוחב כמעט לבדו את הקבוצה .

היה שנים רבות גם המתאזרח של נבחרת ישראל כולל המקום השביעי בשנת 86 ולדעתי הוא גדול מתאזרחי הנבחרת ב 30 השנה האחרונות (לפחות)  עם 1246 נקודות ב 79 משחקים, 15.77 למשחק.

טיאגו ספליטר: הסנטר הברזילאי הזה היה שותף ל 4 פיינל פורים ברצף במדי ויטוריה אך הצליח להעפיל לגמר רק בפיינל פור הראשון ושם הפסיד למכבי הגדולה.

בספרד היה שותף לאליפות וגביע. היה מועמד לקבוצת העשור הקודם.

נבחר פעם אחת לחמישייה הראשונה ועוד פעמיים לחמישייה השנייה.

עזב לס.א שבחרה בו בדראפט 2007 במקום ה 28.

היה שותף עמה לשני גמרים והפעם כן הצליח לזכות באליפות בעונת 2013-2014  .

אח"כ עבר  לאטלנטה ואז לפילדלפיה .

ננאד קרסטיץ: הסרבי הזה עשה קריירה יפה מאד בנ.ב.א,  בעיקר בנטס שם שיחק 4 עונות כולל בחירה  לחמישיית הרוקיז השנייה. הייתה לו עונה של 16.4 +6.8. עבר גם באוקלהומה ובוסטון וממוצעי הקריירה שלו עמדו על 10 +5.4 כ"ח

אח"כ עבר ל 3 עונות בצסק"א וזכה בעונות אלו באליפות הליגה הצפון אירופאית .

הגיע ל 3 פיינל פורים אך רק לגמר 2012 שם נוצח ע"י אולימפיקוס.

היה שותף גם למדליית כסף מאליפות העולם 2014 עם סרביה.

סיים את הקריירה בגלל פציעה במדי אפס.

שחקן חמישיית המפעל 2012.

אנדה טומיץ: הילד כבר בן 30 לא יודע מה עם החום… אבל הוא גבוה גבוה 2.17 …

הבחירה ה 44 ב2008 (יוטה) עדיין לא שיחק בליגה האמיתית אך ביורוליג שיחק בריאל מדריד וברצלונה.

קודם לכן שיחק בזאגרב עמה נבחר לשחקן השנה באדריאטית 2009.

שיחק 3 עונות במי ריאל ..זכה איתה בגביע הספרדי ב 2012 לפני שעבר לברצלונה שם סוגר כבר 4 עונות .

בריאל היה שותף לפיינל פור 2011 והפסיד למכבי בחצי הגמר.

בברצלונה היה שותף עוד פעמיים לפיינל פור אך לא זכה לשחק בגמר המפעל.

נבחר פעמיים לחמישיית המפעל הראשונה ועוד פעם לחמישייה השנייה.

ולאדה דיבץ : האגדה הסרבית הזו זכה בהכל או לפחות הגיע לגמר בכל טורניר… למעט היורוליג.

פעמיים אלוף עולם עם נבחרת יוגוסלביה +3 פעמים אלוף אירופה .

בנוסף 2 מדליות כסף אולימפיות + מדליית ארד מאליפות עולם +3 ארד מאליפות אירופה.

נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה ב 1990 ואפילו לאולסטאר 2001 .

26 בדראפט 89 על ידי ל.א עמה העפיל לגמר והפסיד לג'ורדן ..אחרי 7 עונות בל.א עבר לשארלוט בטרייד של קובי והיה  גם בסקרמנטו .

מאוזכר כאן משום שבתחילת הקריירה שלו בהיותו בין 20 סחף את פרטיזן לפיינל פור הראשון בהיסטוריה מהמקום הראשון בעונה הסדירה שם הפסיד למכבי.

מר אירופה 1989 וברשימת 50 התורמים ליורוליג (35 שחקנים אחד מחמש סרבים ).

פרדראג דרובניאק : עוד גבוה סרבי שהיה 6 עונות בפרטיזן כולל פיינל פור 98 .

אח"כ שיחק 3 עונות באפס עמה העפיל לשני פיינל פורים ב 2000+2001 לפני שעבר לאנ.ב.א שם שיחק בסיאטל (נבחר 49 בדראפט 97 במדי וושינגטון), עשה קריירה יפה שכללה 278 משחקים עם כ 8 נקודות +3.5 כ"ח (80 אחוז קו ואפילו 34% ל 3).

היה שותף גם ל 2 אליפויות עולם ואליפות אירופה עם יוגוסלביה/סרביה לפני שהוקמה מונטנגרו.

 

היו קרובים להיכנס אך נותרו בחוץ.

סטויאן וראנקוביץ : היה שותף לזכייה הראשונה של פאו בגביע בשנת 1996 …לא אשכח את החסימה (הבלתי חוקית שאושרה על ידי וירובניק שלנו ) בשנייה האחרונה מול ברצלונה. זה השכיח לו משחק של 0 נקודות והוכיח שאפשר להיות הגיבור של הגמר גם בלי לקלוע.

לאחר מכן עבר הרבה פציעות כולל בנ.ב.א (בוסטון ,מינסוטה וקליפרס) פרש במדי פאף בולוניה.

קורני תומפסון : יאוזכר כאן למרות שהיה בעיקר 4.

היה משאבת כ"ח יוצאת דופן. הוריד 11.7 כאלו בעונת 91-92 עת הוביל את חובנטוד לגמר בו הפסידה לפרטיזן.

שנתיים אח"כ יקלע שלשת ניצחון בתל אביב על אולימפיקוס בכדי להביא תואר היסטורי לחובנטוד.

היה 4 עונות במכללת קונטיקט ונבחר 50 ע"י דאלאס בדראפט 82 לפני שנפצע ועבר לאיטליה (6 עונות ) בדרך לקריירה אירופאית מרשימה.

דריל מידלטון : עוד שחקן שמילא למיטב זכרוני את עמדות 4+5 שיחק עד גיל 47 ובכלל יש לו סיפור מרתק אולי לפעם אחרת.

זכה בגביע עם פאו ב 2002 כשהוא כבר בן 36 היה גם בגמר עונה קודם לכן והפסיד למכבי.

25 שנות קריירה שהחלה באליקנטה (אם וי פי העונה בספרד) ועוד מספר קדנציות בג'ירונה כולל גביע יולב עם מארק גאסול.

שיחק גם בקאחה ,ברצלונה ו 4 עונות בפנרבחצ'ה לפני שעבר לפאו

גרגור פוצק'ה : האטרייה האיטלקית שיחק במילאנו 96 ולקח דאבל. חזר על המבצע כעבור שנתיים בפורטיטודו בולוניה. היה 3 פעמים בגמר קוראץ עם מיאלנו וטרייסטה ,עזב את ספרד לברצלונה שם לקח צמד אליפויות וגביע, אך חשוב מכך – גביע יורוליג היסטורי לברצלונה (עם נבארו ,שאראס ובודירוגה ) לאחר מכן זכה ביול'ב עם ג'ירוניה לפני חזרה לאיטליה בסוף הקריירה.

היה שותף גם לזכייה ביורו באסקט 99 (נבחר לאם וי פי ), זכה בכסף שנתיים קודם לכן במפעל והיה מר אירופה 2000 .

בכל הקשור ליורוליג היה כאמור אלוף 03 שיחק פיינל פור נוסף ב 2006 והיה בחמישיית הטורניר 2001 ומועמד לקבוצת העשור הקודם.

למרות כינויו וגובהו (2.15 )שיחק גם כ 4.

ניקולה פוקוביץ : היה שותף לזכייה בגביע בפאו 09 לפני קריירה ארוכת שנים במינסוטה .

נבחר לחמישייה הראשונה במפעל 2009 ולחמישייה השנייה שנה קודם לכן.

עשה 4 עונות דאבל פיגרס במינסוטה כולל 17.5 בעונת 2013-2014 (עם 8.7 כ"ח ).

3 אליפויות סרביה +2 אליפויות אדריאטית ואם פי פיינל פור האדריאטית .

מועמד לקבוצת העשור הקודם.

ראשו נסטרוביץ : סלובני שנבחר 17 בדראפט 98 (מינסוטה) .

החל את הקריירה בפאוק היוונית עמה זכה בגביע המקומי בהיותו בן 19 ואז בגביע קוראץ המנוח (עם סטויאקוביץ) לאחר מכן עבר ללובליאנה עמה זכה ב 4 אליפויות  +2 גביעים והיה שותף עמה בפיינל פור היחיד בתולדותיה (עם אריאל מקדולנד).

משם עבר לקינדר האיטלקית, לקח אליפות וגביע והגיע גם לשני גמר יורוליג. ב 1988 זכה בתואר תוך שהוא מצטיין בגמר (16 נק' +9 כ"ח ). משם עשה קדנציה בנ.ב.א של יותר מעשור במינסוטה ,ס.א ,טורונטו ( 2 קדנציות ) ואינדיאנה  .

היה שותף לאליפות הנ.ב.א עם ס.א (עם חברו לנבחרת סלובניה מיודענו  בנו אודריך).

סיים את הקריירה באולימפיקוס 2011.

דיאן טומשביץ : הסרבי הזה נבחר לאם וי פי של העונה המפוצלת ביורליג 2001 במדי בוצ'ונוסט הצנועה.

הוא נבחר באותה העונה לחמישייה הראשונה במפעל ולאחר מכן עבר לויטוריה וגם עמה נבחר לחמישיית המפעל.

אח"כ עבר בין היתר בולנסיה ובפאו שם היה שותף לשני זכיות ביורוליג כשב 2007 הוא קלע 16 נקודות בגמר מול צסק"א.

הוא אף היה מועמד לקבוצת העשור הקודם ולא נבחר למרות שבבחירת הקהל סיים במקום החמישי הכללי.

 

עוד כמה ראויים לאזכור :

פאסולאס : סנטר יווני שהיה שותף לזכייה באליפות היורו בסקט עם יוון 87 ולאליפות היורליג כעבור עשור עם אולימפיקוס.

(נראה לי שהיה גם באריס בתקופה שהיא הגיעה ל 3 פיינל פורים ).

ראשרד גריפית : עבר במכבי ושותף בתארי אליפות. עשה זאת גם בבורסה הטורקית לפני שהגיע לקינדר בולוניה וזכה עמה בעונה המפוצלת (חמישיית העונה השנייה) והגיע לגמר בשנה שלאחריה.

סופוקליס שוחרייניטיס : סופו שיחק ביוון בכל הגדולות  באתונה פאו אולימפיקוס  וכן בקבוצות של סלוניקי פאוק ואריס (ואפלון ) מחוץ ליוון בלט במכבי כידוע (ועבר גם בקאנטו והכוכב האדום).

כבר ב2006 היה שותף בסדרת רבע גמר נפלאה מול מכבי ונוצח.

בסה"כ היה שותף ל3 פיינל פורים בכולם הגיע לגמר.

את שני הראשונים הפסיד עם אולימפיקוס 2010 ו מכבי 2011.

זכה בפעם השלישית עם מכבי 2014 .

באמתחתו גם 3 אליפויות +4 גביעים +אדריאטית במכבי.

ואליפות ושני גביעים ביוון .

בנבחרת היוונית היה שותף למדליית הכסף מאליפות העולם 2006 תוך כדי שהוא צוחק על לברון ,הןןארד ושאר הכוכבים של נברחת ארה"ב 2006 (14 נקודות מול הנ"ל בתוספת פול ,וייד ,אנתוני ועוד) .

היה שותף לארד מאליפות אירופה 09 .

נבחר לחמישיית המפעל 2011 .

יואניס בורסיס : עוד סנטר יווני משובח מאד שבילה שנים רבות ביורוליג בספרד (ריאל ,ברצלונה וויטוריה) ,באתונה (פאו ,אולימפיקוס ואפילו א.א.ק) ובמילאנו.

הוא החל בא.א.ק אתונה הקטנה יחסית וזכה עמה באליפות מפתיעה לפני שעבר בינואר 2006 לברצלונה עמה חווה פיינל פור ראשון.

אח"כ עבר לאולימפיקוס עמה עשה שני פיינל פורים וגמר ראשון .

משם עבר לריאל מדריד שיחק בעיקר כמחליף והיה שותף לשני גמרים ולזכייה ראשונה בשנת 2015. עבר לויטוריה שם נבחר בפעם השנייה לחמישיית המפעל הראשונה לראשונה מאז 2009 במדי אולימפיקוס.

אשתקד עבר לפאו זכה באליפות ועזב לסין.

יש לו גם שלל תארים מקומיים באיטליה ספרד ויוון .

וכן היה שותף לאליפות אירופה 05 עם יוון

סה"כ 5 פיינל פורים ,3 גמרים וגביע אחד .

פעמיים שחקן החמישייה הראשונה במפעל.

גוסטבו איוון : סנטר מקסיקני ששיחק בספרד לפני שעבר ל.נ.בא שם שיחק במדי ניו אורלינס ,אורלנדו ,מילווקי ואטלנטה.

חזר לספרד לריאל ב 2015 וב3 עונות היה בשני פיינל פורים וזכייה בגביע אחד .

בשנתיים האחרונות בחמישייה השנייה במפעל.

אלכס מריץ : הוביל את פרטיזן להעפלה מפתיעה לפיינל פור 2010 (ע"ח מכבי ) תוך שנבחר לחמישיית המפעל ..אח"כ היה שותף זוטר בזכייה של פאו בגביע ב 2011 (שוב על חשבון מכבי). האוסטרלי שיחק גם באולימפיאדת לונדון וזכה ביורוקאפ.

ולתשעת הגדולים :

שוב, מכלול של נסיבות גרם לנו לחרוג ממנהגנו ולהעמיד לבחירה יותר שחקנים מתמיד – בין היתר מכיוון שהגדולים באמת לא שיחקו הרבה שנות מפעל ומעוד סיבות שננסה להסביר בשורות הבאות.

1.בוב מקאדו : לחובתו העובדה שהיה רק שנה אחת במפעל (וקצת מעבר לשיא אפילו באירופה) .לכן במבט ראשון חשבנו  לא להציב אותו ברשימה הסופית.

אך הוא היה ייחודי ובזכות ייחודיות זו חשבנו  לתת לקהל הרחב את הבחירה הסופית.

הייחודיות הסתכמה בכך שהוא נבחר לאם וי פי הראשון במפעל בשנת 88 עת הוביל את מילאנו לזכייה שנייה ברציפות (אך הראשונה לא נחשבת כאמור לעניינינו ).

הייחודיות השנייה הייתה בכך שמדובר בגדול שחקני הנ.ב.א ששיחק אי פעם באירופה ויסלח לנו דומיניק וולקינס . 3 תארי מלך הסלים ,תואר אם וי פי אחד ,האחרון לעשות עונה של יותר מ 30 נקודות +15 כ"ח בנ.ב.א וכמובן 2 אליפויות ועוד שני גמרים בליגה הטובה בעולם.

נבחר לאחד מ 50 התורמים הגדולים במפעל  .

  1. זוראן סאביץ : יותר ארבע מחמש והיה צריך להיות מופיע כ 4 אך נשכח. תחת זאת נאפשר לכם לבחור אותו כחמש (ואם לא ייבחר יזכה לצ'אנס מחודש במסגרת סקר התיקונים בהמשך).

בתחילת הקריירה היה המחליף של ראג'ה בספליט עמה היה שותף לשני גביעים.

בהמשך עבר לפאוק (קוראץ) לפני שעבר לקינדר עמה זכה בגביע בשנת 1998 תוך כדי שנבחר לאם וי פי הפיינל פור  ולעוד גמר שנה לאחר מכן .בהמשך היה שותף לפיינל פור היסטורי עם אפס ב 2000 .

היה שותף גם לזכייה באליפות עולם ו 3 יורו באסקט במדי הנבחרת היוגוסלבית דאז.

סה"כ 5 פיינל פורים ,4 גמרים ו3 גביעים .

  1. אפיי יודו : אמנם רק שנתיים במפעל אך בשניהם בגמר המפעל ובחמישיות המפעל.

אשתקד סגן ובחמישייה השנייה. העונה אלוף ובחמישייה הראשונה + אם וי פי הפיינל פור לאחר תצוגות רב גוניות בהגנה ובהתקפה.

הנה כמה נתונים שמוכיחים את השליטה שלו.

חצי גמר של 18 נקודות +12 כ"ח +8 אס' 8/12 שדה 2/2 קו ומדד 36.

ועל הדרך העלים את גוסטבו (יריבו למאץ אפ שחקן החמישייה השנייה ) שקלע 2 בלבד בתצוגה התקפית והגנתית מדהימה.

בגמר הסתפק ב 10 נק' +9 כ"ח +4 אס' אך 5 חסימות וחשוב מכך הוא עשה זאת ב 1/2 מהשדה בלבד אך עם אחוז קו מדהים (כתוצאה מר' התקפה )

כמדומני, היחיד שתורם  מעל דאבל דאבל בנק' +כ"ח + מעל 5 אס' ומעל 3 חס' בפיינל פור !

זוהי דומיננטיות ייחודית ולמרות שהוא רק שנתיים במפעל הוא ראוי בעיני לרשימה זו (בייחוד שרוב המתמודדים מולו לא הוכיחו דומיננטיות ארוכה בהרבה אם בכלל ).

היה גם בנ.ב.א (ג.ס ,מילווקי ופורטלנד) ואפילו בארץ למשחק אחד והפסד במדי בני השרון (בזמן השביתה בנ.ב.א ).

  1. קייל היינס : מה עדיף ממה כמות או איכות ?

היינס הסנטר הנמוך הוא לא ברמת הדומיננטיות שראינו קודם לכן אך הוא שחקן נשמה והאקס פקטור הקלאסי.

לאחר שלא נבחר בדראפט הנ.ב.א בעונת 2008 עבר לאירופה: תחילה לווראלי מהליגה האיטלקית השנייה ואז  לבמברג (זכה בדאבל ונבחר לאם וי פי ). מאז הוא 6 שנים ביורוליג ובכול הגיע לפיינל פור .

זה החל באולימפיקוס עמה זכה בשני תארי יורוליג מפתיעים בעונות 2012+2013 ומאז 4 פיינל פורים עם צסק"א כולל שחקן ההגנה 20163.

סה"כ 6 פיינל פורים ברצף  ו 3 תארים קבוצתיים ותואר שחקן ההגנה לשחקן הנשמה הזה.

אתם תענו על השאלה  האם האיכות קצרת שנים או כמות שנים רבה גם אם בפחות דומיננטיות

  1. זליקו רברצ'ה : בצעירותו שותף גם אם זוטר למדי בתואר המפתיע של פרטיזן בשנת 1992.

לשיאו הגיע בפאו 2000 עת זכה בגביע ונבחר לאם וי פי המפעל (למרות שהגיע לקטש..) שנה אח"כ הפסיד בגמר העונה המפוצלת (לאותה מכבי אותה ניצח בשנה הקודמת).

נבחר 54 בדראפט 94 (סיאטל ) ולאחר צמד הגמרים עזב לנ.ב.א לקריירה לא רעה שכללה 215 משחקים בדטרויט ,אטלנטה והקליפרס.

היה גם סגן אלוף אולימפי עם יוגוסלביה 1996.

  1. דינו ראג'ה : עוד אגדה גדולה אלא כזו שהייתה אף היא מכורח הנסיבות דומיננטית שנתיים בלבד.

הגבוה הקרואטי היה שותף לצמד הזכיות הראשונות של ספליט (אם וי פי בזכייה הראשונה בשנת 1989 ) .לאחר מכן עבר לרומא (לא שיחק בגביע הבכיר וזכה בגביע קוראץ) ואז בילה 4 שנים יפות בבוסטון (כולל עונת רוקי של יותר מ 15 +7 כ"ח ).

הספיק לחזור ולקחת צמד אליפויות  יוון עם פאו ,לעבור בזאדר ואולימפיקוס ולפרוש עם אליפות בציבונה אך לא חזר לדומיננטיות ביורוליג.

היה שותף לשתי אליפויות יורו באסקט (ומדליית ארד) עם נבחרת יוגוסלביה לפני שעבר לייצג את נבחרת קרואטיה (2 מדליות כסף אולימפיות +2 מדליות ארד מאליפות אירופה ועוד אחת מאליפות העולם ) .

  1. נייט האפמן ז"ל : הגניבה של דיוויד בלאט מפואלנדבריה הספרדית שיחק 3 שנים אגדיות במכבי שבכולן לקח דאבל מקומי .

אך הוא כאן מאחר ששבר את הבצורת של 9 עונות ללא פיינל פור אירופאי ועשה עם מכבי 3/3 .בשנתיים הראשונות היה דומיננטי באופן מוחלט .

בשנה הראשונה הצעיד את מכבי לגמר (ראשון זה 11 שנה) זכור במיוחד משחקו מול בולוניה בסדרת רבע הגמר בו קלע 29 נקודות כולל 19/19 מהקו.

שנה אח"כ הוביל את מכבי לזכייה בתואר המפוצל תוך שהוא נבחר לאם וי פי במפעל (17.9 נק'+ 9 כ"ח ) .

עונה לאחר מכן היה שותף עם מכבי לפיינל פור שלישי לאחר שחזר במהלך העונה לקבוצה.

אך הקבוצה הודחה בפיינל פור מול פאו בחצי הגמר.

הייתה  לו יד מצוינת מחצי מרחק והיה אתלט מעולה.

לאחר מכן חתם בטורונטו ל 3 שנים אך הספיק לשחק 7 משחקים בלבד ופציעה אילצה אותו לפרוש למעשה מכדורסל .נפטר אשתקד ממחלה קשה בגיל צעיר מאד.

  1. ארביאדס סאבוניס : לא שיחק יותר מדי במפעל הבכיר בתקופת עידן הפיינל פור… אך גם מה שעשה מספיק להיכלל במועמדות .

הוא החל את הקריירה בקובנה אותה הצעיד לגמר גביע האלופות 86 (טרם עידן הפיינל פור  ) הוא הורחק בגמר בהפסד לציבונה( ולאגדת כדורסל אירופאית אחרת דראזן פטרוביץ המנוח).

הוא הספיק לשחק בקובנה בעונת הפיינל פור הראשונה לפני שעבר כזר לויאדוליד הספרדית שם שיחק משך 4 עונות (שם הסתפק בקרבות גביע קוראץ עם שמעון אמסלם).

רק לאחר מכן עבר לריאל והספיק לחוות פיינל פור ראשון בעונת 92-3.

כעבור שנתיים הוא כבר הצעיד את ריאל לניצחון מרשים בגמר מול אולימפיקוס הוא קטף את תואר האם וי פי תוך כדי שצולף 3/3 ל 3.

משם עבר לפורטלנד לשש עונות בהם הגיע עמה לגמר המערב והיה כפסע מהעפלה לגמר הכללי (אני עדיין בתחושה שאלמלא העבירה השישית שקיבל בתחילת הרבע האחרון הם מנצחים  את ל.א ועולים לגמר ).

חזר לקובנה בגיל 40 אך זה לא מנע ממנו להיבחר לאם וי פי של המפעל בעונת הפרישה שלו ואלמלא השלשה ההיא של שארפ היה מגיע גם להופעת פרידה בפיינל פור .

זכה גם בכל תואר אפשרי עם ברה"מ ( 2 אליפויות אירופה +אלוף אולימפי 88 +אלוף עולם 82  ועוד מספר מדליות ) לאחר מכן ייצג את נבחרת ליטא עמה זכה בשתי מדליות ארד אולימפיות +סגנות אליפות אירופה . היה 4 פעמים שחקן השנה באירופה.

נבחר ל 50 התורמים הגדולים והיה מועמד לקבוצת העשור הקודמת.

כמובן חמישיית העונה 2004 .

בסופו של יום שני פיינל פורים, גביע אחד, מצטיין העונה הסדירה ומצטיין הפיינל פור. מעטים השחקנים שמחזיקים בשלל שכזה ולכן למרות מיעוט השנים מועמד חזק להמשך.

  1. ניקולה וויציץ : עשה חתיכת קריירה באירופה ולמרות שלא זכה להכרה בדמות תואר אם וי פי (בסדירה או פיינל פור ) או קריירה בנ.ב.א הוא ראוי וזכאי לקרוא תיגר על גדול הסנטרים ביורוליג בעידן הפיינל פור.

הוא החל בספליט שם שיחק 5 עונות וזכה בגביע קרואטי .

משם עבר למכבי אך בגלל חזרת האפמן הוא הושאל לוילארבן והיה שותף איתה לזכייה באליפות הצרפתית לאחר 21 שנה.

הוא חזר למכבי לשש עונות כשבחמש הראשונות זוכה בדאבל המקומי בכל עונה.

בכל העונות הללו הוא נבחר לאחת משתי חמישיות המפעל .

סה"כ 3 בחירות לחמישייה הראשונה +2 לחמישייה השנייה.

הוא היה שותף ל 4 פיינל פורים ,3 גמרים ושתי גביעים.

עזב את מכבי לאולימפיקוס (זכה בגביע) ומשם עבר לאפס לפני שפרש.

נבחר לקבוצת העשור הקודם כאחד משלושה שחקני מכבי יחד עם שאראס ופארקר.

היה שחקן חכם במיוחד שידע לקרוא היטב את המשחק עם כמות אס' נדירה לסנטר וידע לקלוע גם מבחוץ כולל מחוץ לקשת.

לפוסט הזה יש 140 תגובות

  2. יונתן

    8 אוג 2017 20:35:07

    סאבוניס אחד השחקנים שהכי אהבתי אי פעם. מה שהוא עשה למכבי בגיל 38.. מזל שלהם שהוא ירד ב6 עבירות.
    וכמה חבל על הסדרה ההיא מול הלייקרס

  3. הציפור הנדירה

    8 אוג 2017 20:39:19

    מה עם אזכור של לי ג'ונסון? אותה שכחה כמו לגבי קווין מגי בשבוע שעבר. ומגי היה מהגדולים ביותר לא רק במכבי אלא באירופה והוא היה מגדולי הפאוורים בכדורסל האירופי כפי שקרל מלון היה בנב"א והיה יעיל באותה מידה ויציב באותה מידה וקלע עונשין טוב יותר (לא בתקופה בראשל"צ).

    בחירותיי: ויצ'יץ' וסאביץ'. סאבוניס בחוץ רק בגלל שלא שיחק מספיק בשנות הפיינלפור והיורוליג, אחרת הוא היה הבחירה הבטוחה ביותר בכל העמדות.

    1. אהרון שדה

      8 אוג 2017 20:42:21

      לי ג'ונסון היה במכבי ב 1987.
      ב 1988 הוחלף בידי קני בארלו (שאוזכר בזמנו).
      ג'ונסון לא ראוי לאזכור על 88 ומעלה.
      על לפני כן בוודאי (ולו בגלל המשחק ההוא במילאנו שנסתיים תוצאה 94-79 מכבי )

      1. הציפור הנדירה

        8 אוג 2017 22:11:39

        שכחתי שעזב לפני הפיינלפור, מי היה הציר של מכבי ב-88'-89'?
        בכל מקרה מגי ולי היו מצמדי שחקני הפנים הטובים בכל הזמנים באירופה אף שלא הצליחו בגמר 87'.

  4. גיא הרשע

    8 אוג 2017 21:13:09

    אני אוהב את הפרויקט הזה.
    מעלה בי לא מעט זיכרונות.

    תוך כדי חיטוט בארכיון של הירורוליג,
    וניסיון לגלות מה המתאם בין מה שאני זוכר, למה שקרה באמת (לא גבוה…),
    שוב אני מוצא עצמי חוזר לספליט הגדולה.
    את אליפות אירופה השלישית שלהם, הם לקחו ללא ראדג'ה.
    מי שתפס את מקומו, ובגדול,
    זה זוראן סאביץ',
    שבחצי הגמר מול פזארו של דראן דיי הענק, קלע 25 נק',
    ואת משחק הגמר מול ברצלונה הוא סיים עם 27 נק'.

    מי שמתוך דף הסטטיסטיקה קפץ לי לעין, זה לוקה פביצ'ביץ' (קלע בגמר 7 נק')
    אני בספק אם החברה הצעירים זוכרים אותו כשחקן, ולא כמאמן,
    אבל הרכז המונטנגרי הנפלא הזה הגיע לשחק בארץ שנתיים אחרי הזכיה עם ספליט, במדי הפועל נהריה, אז העולה הטרייה ליגה הלאומית (באותם ימים של לפני ה-"על" או ה-"ווינר", או ה-"וואטאבר…").
    איך שבנהריה אהבו אותו ואת דינו (בילאלוביץ').
    פאביצ'ביץ' היה בלתי ניתן לעצירה מול קבוצות הליגה הישראלית.
    עיון קצר באתר מנהלת הליגה מגלה שהזיכרון במקרה שלו, לא רחוק מהמציאות.
    18 נק' למשחק באחוזים פסיכיים (40% מהשלוש, 65% מ-2),
    ומשחק אחד בלתי נשכח בו נהריה הפסידו למכבי תל אביב אחרי מאבק עיקש, משחק אותו לוקה סיים עם 28 נק' כאשר הוא כמעט ולא מחטיא מהלך המשחק.

    לא שכל זה קשור לסנטרים הגדולים של המשחק…
    ככה זה, עם הגיל, לפעמים המחשבות נודדות…

    אז ברשימה שלי –
    1. בוב מאקדו.
    2. סאבוניס.

    מאקדו, בעיקר בגלל שאני זוכר איך הוא האכיל את קווין מגי חצץ שנתיים ברצף.
    ואני הייתי אז אוהד הפועל עם מעט מאוד אהדה למכבי תל אביב או לקווין מגי…

    1. אהרון שדה

      8 אוג 2017 21:23:47

      גיא את לוקה אני זוכר נראה לי יאנקוב קוסטה היה המאמן .
      לא ידעתי שעד כדי כך היה סאביץ ענק בפיינל פור 91 ונשאלת השאלה מה עשה קוקוץ שקיבל את האם וי פי ?

    2. אלעד אייל

      8 אוג 2017 21:35:52

      סאביץ היה שחקן שטוחן אותך בשקט בלי הרבה חן, אבל פתאום בסוף המשחק אתה מגלה שהוא עם 2 נקודות +. הוא באמת היה שחקן יעיל וחכם מאד ואחד הגבוהים היותר טובים שהקפיד להגיע למאני טיים.

      אגב דארן דיי אם כבר הוזכר, הוא שיחק לקראת סוף הקריירה בגליל עליון של פיני גרשון, נדמה לי שבעונת 95. הוא נתן עונה מצויינת שם והגיע לגמר מול מכבי אחרי שהדיחו בחצי הגמר את קבוצת המיליונרים של הפועל חולון ונחום מנבר.

        1. אהרון שדה

          9 אוג 2017 11:44:28

          אפרופו דיי…איך הנוסטלגיה הופכת ברגע לאקטואליה ..אוסטיין דיי הבן של דיי הזה חתם הבוקר בירושלים (כמו אבא).
          מדובר במי שנבחר 15 בדראפט בעבר בן 29 2.11 שיחק אשתקד בגלאטסאריי 10.4 + 4.3 בליגה.
          25 משחקי יורוליג עם 8.7 נקודות (45 אחוז מחוץ לקשת ).
          למרות גובהו משחק 4

    3. avri

      8 אוג 2017 21:59:01

      זוכר גם זוכר את לוקה ודינו, צמד זרים פשוט אדיר שאני לא מבין איך קבוצות הרבה יותר גדולות מנהריה(!) לא שמו עליהם יד (וזה לא שלא ידעו עליהם! שניהם היו בספליט! בילוביץ׳ היה בפאקינג נבחרת יגוסלביה!!). ראיתי את דינו live באליפות אירופה המקוללת בה איבד פטרוביץ׳ את חייו. הוא היה ה-שחקן המוביל של בוסניה ואחד הטובים בטורניר כולו. אחד הצמדים הכי גדולים שאי פעם נחתו בישראל לטעמי

      1. אהרון שדה

        8 אוג 2017 22:18:09

        הסיבה המרכזית הייתה שלפני חוק בוסמן היה ניתן להחתים רק שני זרים ושחקנים גדולים מהם לא זכו בחוזה .
        (גם סאבוניס הענק הסתפק כמה שנים בויאדוליד )

        1. avri

          8 אוג 2017 23:06:05

          מאלו ששיחקו בארץ, לא זכורים לי הרבה צמדים שלוקחים את השניים האלו. ואני ראיתי ה מ ו ן כדורסל לייב בשנות ה80 וה90.

          1. אהרון שדה

            8 אוג 2017 23:10:44

            כל הקונספציה הייתה אמריקאים אתלטיים .
            (אני מסכים איתך שהיה ניתן לקחת יותר אירופאים …מי שלקח בדרך כלל הרוויח למשל ירושלים עם מוטאפצ'יץ המיתולוגי ).

    4. הציפור הנדירה

      8 אוג 2017 22:17:47

      כשחקנים בוודאי ששניהם שני שחקני הציר ושחקני הפנים בכלל הגדולים ביותר ששיחקו באירופה. אך בפיינל-פורים השיגו מעט ובייחוד מקאדו. אם הפיינל פור היה מתקיים מ-87' אז הוא היהעם שני תארים רצוף כולל מצטיין הפיינל פור ואז היה מגיע לו להיבחר אך מפני שהפיינל פור החל שנה מאוחר יותר אז לוויצ'יץ' וסאביץ' וראדג'ה מגיע בקלות לפניו במסגרת הבחירות האלה.

      1. אסף

        9 אוג 2017 10:25:05

        אוי איזה זכרונות העלת בי עכשיו עם האזכור של דובראש ,אחד הזרים בעיניי הכי גדולים שהיו כאן, רוצח שקט והתחליף הבוסני שהגיע אחריו ננו מרקוביץ' ולא נפל ממנו יותר מדי… היו ימים באוסישקין ז"ל.
        אני בחרתי בעמדה הזו את וויצ'יץ' ואחריו סאבוניס על אף פרק הזמן הקצר שהיה במפעל הבכיר ולא רק בגלל הדומיננטיות שלו גם בעונה האחרונה שלו בגיל 40

        2. אלעד אייל

          9 אוג 2017 19:44:30

          דובראש והשריף תרדקיל. פספסו את הזדמנות חייהם בעונת הדובדבנים לפיני גרשון והחבורה הנפלאה מהגליל. באמת הייתה להפועל קבוצה נהדרת אז.
          איזה קרבות היו להם מול הפועל ירושלים של גורדון ושפע ונוריס קולמן. היו ימים…

          1. אסף

            9 אוג 2017 22:49:00

            שברון הלב הראשון שלי בתור אוהד ספורט, הייתי אז בן 10 , שנה לפני כן אחי שמבוגר ממני בעשור התחיל לקחת אותי למשחקים ובעונה הזו כבר הייתי לראשונה בחיי ממש בטירוף אחרי קבוצת ספורט.
            איזה שלד ישראלי עצום היה לקבוצה הזו: אמסלם,שטיינהאור, זלוטיקמן,פירשמן וכמובן שחקן הנשמה האולטימטיבי עמי נאווי..

    5. עדי

      9 אוג 2017 16:59:23

      בשנים של לוקה פאביצ'ביץ' ודינו בילאלוביץ' שיחקו בנהריה (בנעמן..) גם שני מתאזרחים – ג'יימס טרי וקית' בנט. אם כבר זכרונות..
      ואחרי בילאלוביץ' הגיע בורקו ראדוביץ' (לא זוכר אם שיחק יחד עם פאביצ'ביץ').

      ד"א – קורני תומפסון שחקן חשוב בהיסטוריה של מכבי תל אביב.. הוא דרך על ווינפרד קינג, הפגע רע, ונתן לו תירוץ לפציעה של איזה חודשיים, בעונה בה מכבי איבדה את האליפות הראשונה אחרי 23 שנים (אאל"ט).

      2. אלעד אייל

        9 אוג 2017 21:06:32

        וינפרד קינג, מועמד למדליה על תואר הזר הגרוע בתולדות מכבי, וככל הנראה יש לו מקום בטוח על הפודיום. למרות שבשנים האחרונות הסתובבו פה כל מיני טיפוסים שלא ברור איך ולמה דרכו על הפרקט.
        לא אשכח איך אחרי סל של של מכבי הוא ניגש להוציא כדור חוץ ולהתחיל התקפה של היריבה…
        ולחשוב שהוא ודייויד אנקראם היו "קבוצת החלומות" של יעקב אדלר…

    1. אלעד אייל

      8 אוג 2017 21:40:40

      מגי היה שחקן אדיר. תמיד הגיע לעבודה ותמיד סיפק את הסחורה…תמיד למעט בגמרי גביע האלופות. כשפגש את מנגין בארלו ומקאדו, ואח"כ את ראדג'ה וסובין, הוא בד"כ נגרר אחרי הפרובוקציות ונקלע לבעיית עבירות או נסגר ביעילות.
      היה לו חיסרון אחד גדול ומשמעותי, והוא שלא ידע למסור. הוא תמיד היה תחנה אחרונה ובד"כ הדואר הגיע ליעד, אבל כשנסגר בדאבל טים, או נתקל ביריב חכם וגבוה ממנו הוא התקשה. סה לא קרה הרבה אבל מספיק כדי למנוע ממנו זכיה בגביע שהייתה מכניסה אותו ללא שום ספק לרשימה והייתה הופכת אותו למועמד רציני ללכת עד הסוף.

      1. חזיר יבלות צעיר

        9 אוג 2017 19:09:19

        מצד שני, הוא הוביל את מכבי לגמרים האלו והיה השחקן המשמעותי. להשוות אותו לשחקנים האלו זה כמו להשוות את הדוור שפה ושם לא הגיע לימי ראשון לדריימונד גרין

    2. הציפור הנדירה

      8 אוג 2017 22:32:22

      השחקנים האחרים שהזכרת שיחקו בחכמה ועם הרבה אינטלגנציה והיו מצוינים גם בגמרים, אך מגי לא שיחק בחכמה ולא מסר כשנסגר בשמירה כפולה וכדומה ולכן לא תפקד בגמרים. לכן הם לפניו ובכל מקרה בגלל שלא זכה בתואר לא יכול להיות בבחירות אלו מהמועמדים לבחירה.

  6. avri

    8 אוג 2017 21:49:09

    הסיבות שיותר לא הצביעו פה למקאדו הן 1. רוב המגיבים פה לא זוכרים אותו (גם אני הייתי ינוקא אבל אצלי בבית אגדת מקאדו לא מתה) 2. המעמד המיתי (המוצדק של סבוניס).

      1. avri

        8 אוג 2017 23:00:38

        במקאדו התכוונת… רק נזכיר פה שאם כל הכבוד לסבוניס שקופץ לעין, מקאדו נתן גם איזה 14 עונות בנבא, עם ממוצע קריירה של 22 נקודות למשחק, 3 מתוכן עם יותר מ30 נקודות למשחק. שחקן שבשנים הגדולות שלו זה היה הוא מול קארים. הוא היה האמ וי פי של הליגה בשנת 1975.

        עם כל הכבוד לסבוניס, מעולם לא דרך (וכנראה שגם לא ידרוך) שחקן בסדר גודל כזה ביורוליג.

    2. אלעד אייל

      8 אוג 2017 22:19:07

      מסכים איתך avri.
      אני זכיתי לראות את מאקדו ב87-88 והוא היה שחקן עם יד כל כך רכה, וטון של ניסיון וחכמה. בגיל 35/6 הרבה מעבר לשיאו, הוא עדיין היה שחקן אדיר שנתן למליאנו יתרון עצום. מעבר ליכולת על המגרש הוא הביא המון שקט ומנהיגות. הוא הצליח לתסכל את מגי ולהוציא אותו מאזור הנוחות, הרבה בזכות הניסיון והחכמה.

      1. אלעד אייל

        8 אוג 2017 23:17:48

        למרות סאת אני חושב שסאבוניס הגיע לאן בי איי קצת מאוחר כשכבר היו לו בעיות ברכיים.
        היה סנטר אדיר עם שליטה מדהינה בכדור ויד רכה מכל טווח. מוסר בחסד ושחקן חכם בצורה בלתי רגילה. הוא גם הגיע בעידן הסנטרים הגדולים ועדיין נתן עונות יפות מאד.
        אם היה מגיע כמה שנים קודם היה יכול להשאיר חותם משמעותי בהרבה לדעתי. צריך גם לזכור שהיה בין האירופאים הראשונים שפתחו את הדלת.

    3. הציפור הנדירה

      8 אוג 2017 22:42:59

      לא הצביעו למקאדו כי מדובר בכל זאת רק בשנה אחת. לפחות אני לא הצבעתי לו מסיבה זו וגם לסאבוניס לא הצבעתי מאותה סיבה כי לא השיג מספיק בשנות הפיינל פור. אחרת שניהם הבחירה הברורה ביותר מכל העמדות.

    4. MBK

      8 אוג 2017 22:56:55

      מק׳אדו היה פאקינג מלך הסלים של ה NBA ( פעמיים או שלוש ), השחקן השישי של העונה ,אלוף עם הלייקרס MVP של הליגה ( פעמיים )
      עם כל הסימפטיה והאהבה לסבוניס זה לא כוחות

  8. הציפור הנדירה

    8 אוג 2017 22:23:31

    לגבי קרסטיץ הוא זכור לרע לכל אוהד סלטיקס כי הגיע בעסקת החליפין ב-2011 ששלחה את פרקינס לקבוצה אחרת וזה פגע באיזון הקבוצתי של הקבוצה וביכולת ההגנתית ובכלל וממצב של מקום ראשון במזרח ומהקבוצות הטובות ביותר בליגה היא הידרדרה למקום שלישי ולהפסד למיאמי בחמישה משחקים בסיבוב הראשון או השני בפלייאוף.

    1. avri

      8 אוג 2017 23:47:47

      העיסקה הארורה הזאת, למה הזכרת לי… הכל עשה הגיון בזמנו, החסרונות של פרקינס שבסך הכל היה די עגלה היו ידועים לכל (והתגלו ביתר שאת בשנים אחר כך), וג׳ף גרין עשה בזמנו עוד רושם של פוטנציאל ושחקן שיביא את הגרוש שחסר ללירה. אבל לאוהדים (ולשחקנים) זה הרגיש לא טוב בזמנו ולצערי התחושת בטן ההיא היתה נכונה. ממש מקרה טקסטבוק שמסביר לתלמיד הצעיר מושגים אבסטרקטים כמו דינמיקה או כימיה קבוצתית ואת חשיבותן לקבוצות שרוצות אליפות. כתם שחור על הקריירה המזהירה של דני איינג׳.

  9. שם (נחוץ)

    8 אוג 2017 22:41:51

    1.איך אפשר לדבר על סנטרים באירופה ולא לציין את דינו מנגין וארל וויליאמס ?
    2.בוב מאקאדו שיחק במילנו בעמדה 4, הסנטר שלו היה דינו מנגין.
    3. גם סאביץ שיחק 4 יחד עם ראדגה בספחיט ששיחק 5.
    4. מה ההסבר לכך שהאפמן ברשימה וניקולה וויציץ לא ? אפילו לא שווה איזכור, האם הוא נשפט על תפקודו כמנגר ?
    5. ועכישו הרשימה שלי:
    ארווידאס סאבוניס ללא עוררין.
    ואלדה דיבאץ.
    דינו מנגין
    ניקולה וויציץ
    זלטקו רברצה
    סטייוון ורנקוביץ
    ארל וויליאמס
    ראשו נסטרוביץ
    פניטיס פאסולאס

    1. הציפור הנדירה

      8 אוג 2017 22:54:45

      מנגין הוזכר בעמדה 4 שבה שיחק אך לא הועמד לבחירה כי לא השיג מספיק בשנות, הפיינל פורים.
      חלק מרשימתך בכלל אינם מהמועמדים לבחירה אלא רק מהמוזכרים.
      וארל ויליאמס שיחק לפני תקופת הפיינל פור כמו גם שחקנים גדולים אחרים שיחקו במכבי באותה תקופה או בקבוצות אחרות באירופה.
      מדובר בבחירות לרגל מלאת 30 שנים לפיינל פור במפעל האירופי הבכיר לקבוצות שהחל ב-88'.

    2. אלעד אייל

      8 אוג 2017 23:01:17

      אתה בטוח שקראת עד הסוף? ניקולה ווייציץ בתוך הרשימה. מנגין היה ראוי לאזכור אני מסכים. הוא כבר לא היה בשיאו הקריירה מבחינת היכולת במילאנו, אבל היה אחד השחקנים המעוטרים ביבשת ואגדה אדירה.
      סאביץ שיחק לצד ראדג'ה והחליף את אותו בעונת הזכיה השלישית של ספליט כשעזב לרומא.
      דיבאץ לאזכה ביורוליג ולא עמד בקריטריון, אבל מאוזכר בכתבה.
      ארל וילאמס לא שיחק בעידן הפיינל פור.

    4. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 00:33:31

      האפמן לא היה מנגר אלא סנטר מעולה ומשחקני הציר הטובים ביותר באירופה!!! איך הגעת למנגר?!?!?!
      ויצ'יץ' נמצא גם נמצא במספר 7!

  10. MBK

    8 אוג 2017 22:52:20

    יש לא מעט אנקדוטות לגבי כל אחד ואחד מהשחקנים פה
    מק׳אדו היה PF בעוד מנגין היה סנטר הוביל את מילאנו ל 2 זכיות בגביע אירופה יחד עם מייק דאנטוני ( השחקן )
    אחד השחקנים הגבוהים הכי אהובים עליי היה דווקא ראדיסב צורציץ שבשיאו היה 2 נקודות בטוחות תחת הסל הוא לבטח שווה אזכור ( אם מאריץ שם )
    לאורך השנים סנטרים היו לרוב זרים ( בקבוצות המערב אירופיות ) ושחקנים ממזרח אירופה היו ז׳לובים בערמות

    לאורך השנים היו לא מעט אגדות באירופה ,כאלו שלא זכור לי שהוזכרו וראויים לאזכור הם זרקו פאספלי ,ולרי טיחוננקו ,מייק מיצל, אלפונסו פורד ועוד רבים וטובים

    1. אהרון שדה

      8 אוג 2017 23:04:20

      פאספלי היה צריך להיות מאוזכר באלו שלא זכו .
      טחוננקו למיטב זכרוני לא היה בתקופת הפיינל פור .
      פורד הוזכר בעבר .
      מיצ'ל עשה עונה בודדת ללא פיינל ]פור לא חושב שהוא שווה אזכור
      כנ"ל צורה שלא היה מעומד של ממש לחמישיית עונה …וירטואלית שכן לא הייתה בחירה בתקופתו (בניגוד למאריץ…שגם לקח תואר לא מפוצל ..בניגוד לצ'ורה ).

  12. אלעד אייל

    8 אוג 2017 23:04:15

    אלפונסו פורד המנוח ראוי בהחלט לאזכור. אני כבר לא זוכר אם קיבל אזכור או לא. אגב תואר מלךהסליפ קרוי על שמו.
    פספלי בהחלט ראוי. מיצ'ל היה רק עונה אחת, אבל זכור לי כשחקן אדיר עם יד רכה ואישיות נהדרת והמון קלאסה.
    טיחוננקו שיחק ביורוליג? לא נראה לי

    2. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 00:42:01

      אך השיג מעט במפעל הבכיר של אירופה בעידן הפיינל פור בלבד שהוא בלבד ששייך לבחירות כאן..

      בפועל היה פחות טוב מיואינג כי הגיע אחרי השיא ולא לגמרי בריא. אם היה מגיע צעיר ובריא היה יכול להיות משהו כמו וולטון בריא. זו ההשוואה המתאימה ביותר.

      1. ינון יבור

        9 אוג 2017 17:11:11

        יש קצת אידיאליזציה בכל הנוגע לסאבוניס באן בי איי. לדעתי קל "לרדת" על יואינג כי לא זכה בתואר וכי שיחק בניקס החבוטים, אבח הוא היה שחקן נפלא, ואני לא מאמין שהליטאי היה מגיע לרמתו ולאורך הקריירה שלו.

        ועדיין – בפרויקט הנוכחי בחרתי בסאבוניס

        1. הציפור הנדירה

          9 אוג 2017 20:11:35

          אך בעניין הפרוייקט הנוכחי הוא השיג מעט בפיינל-פורים וכך גם מקאדו שהוא השחקן הטוב ביותר כאן.
          בפרוייקט הזה וויצ'יץ' לפניהם כי השיג יותר והיה הציר הטוב באירופה בשירו והציר האירופי הטוב ביותר מאז סאבוניס ואולי אף הציר השני בטיבו בכל הזמנים.

    3. משה פ.

      8 אוג 2017 23:59:15

      חחח…. גם לי השם טקאצ'נקו עלה ראשון כשחשבתי על סנטר אירופי, אבל מה לעשות שזה היה באמת הרבה לפני היורוליג.

      דרך אגב, למרות דמות הענק המאיים שקיבל בגלל פרצופו הייחודי (תמיד הזכיר לי את הרשע מהיה היה) מספרים שהוא דווקא איש נחמד וידידותי.

  16. משה פ.

    8 אוג 2017 23:50:23

    בשנת 2000 נחכתי אישית בהרצאה של רלף קליין המנוח, והוא סיפר שקווין מגי לא ידע לשחק כדורסל. כלומר הוא לא ידע לכדרר ולא ידע למסור. אבל הוא היה מאד גבוה, חזק ואתלטי (היום היו אומרים סוג של לברון ג'יימס לאירופים) וזה הספיק לו כדי לטחון את הסל.
    בכל מקרה הוא לא היה סנטר, אלא פאוורפורוורד.

    כשהתחיל הפרוייקט הייתי בטוח שהפרק הכי מלהיב יהיה הרכזים. בכל זאת, אירופאיים לבנים זה בעיקר רכזים, אבל עכשיו אני רואה שהפרק על הסנטרים לוקח בענק.
    כשמסתכלים על הרשימה במרוכז מבינים איזה סנטרים אימתניים היו באירופה לאורך השנים והדבר הופך את הבחירה לקשה.
    לא קשה לבחור בטובים מכולם, אבל קשה להשאיר בחוץ שחקנים מעולים.

    הבחירה שלי היא סאבוניס בלי לחשוב פעמיים. הבן אדם היה דומיננטי באופן מוחלט באירופה בשנות שמונים בתקופת גביע אירופה לאלופות, אחרי זה בפיינל פור, אחרי זה קריירה מוצלחת בנבא ובסוף לקינוח שוב כיכב בפיינל פור.
    אחרי פטרוביץ' (וקצת לפני קטש) הוא הפספוס הכי גדול של כדורסלן אירופי בנבא. היו לו בחירות קריירה גרועות יחסית. ויאדוליד ששיחקה בקוראץ'? ריאל ב- 92? היתה לו אפשרות להגיע לנבא כבר ב- 90/91 כמו החברים מיוגוסלביה ואני בטוח שאם היה מגיע לשם בגילו הצעיר ובשיא כושרו הוא היה לוקח אליפות, או לפחות ממרר את החיים לשיקגו בולס.

    1. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 00:47:39

      אך הישגי סאבוניס בפיינל פור מעטים ויש כמה במועמדים שיש להם יותר הישגים קבוצתיים ואיישיים מסאבוניס כמו וויצ'יץ' וסאביץ' וראדג'ה ולכן בבחירות אלו הם לפניו ללא קשר לכך שהוא הציר האירופי הטוב בכל הזמנים.

  18. דורון האסטבן

    9 אוג 2017 01:09:20

    אהרון תודה רבה על הפרויקט המצוין שלך
    כיף להזכר (מקווה להספיק לקרוא הכל),
    מעניין ומעשיר מאד.
    בתודה בברכה ובהצלחה
    🙂

  19. אשך טמיר המקורי

    9 אוג 2017 06:57:46

    לא ממש זוכר את מקאדו, אז מבחינתי סבוניס וראג'ה.

    עדיין צורם לי הקריטריון הבסיסי שמחייב זכייה ביורוליג.
    אם הפרויקט היה נערך בנ.ב.א, לא היו נכנסים לרשימת הפאוארים הגדולים בהיסטוריה קרל מלון ובארקלי. כמובן שזהו קריטריון לא הגיוני.

    תודה רבה על כל ההשקעה!

    1. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 10:07:58

      לא בטוח שהם טובים מדאנקן ובטוח שמלון לא. אין דבר שמלון ידע לעשות שדאנקן לא ודאנקן היה מנהיג ווינר גדול בהרבה, שחקן הגנה גדול בהרבה, עם חכמת משחק גדולה לא פחות ומוסר לא פחות טוב, ויכולת התקפית גדולה לא פחות, ריבאונדר לא פחות טוב וחוסם טוב בהרבה. דאנקן עולה על מלון באופן ברור.

      אמנם בארקלי אצלי הוא הפאוור הטוב ביותר כי היה אדיר בגובה של גארד ושחקן חכם לא פחות מדאנקן וריבאונדר גדול יותר ויכולת התקפית טובה יותר.

      1. הציפור הנדירה

        9 אוג 2017 20:18:28

        בזה אתה טועה! בארקלי עולה עליו ביכולת הקליעה עם אחוזי קליעה גבוהים יותר בבירור ובשיאו היה שחקן של בסביבות 60% מהשדה, ריבאונדר גדול יותר, שחקן חכם חא םחות ומוסר לא פחות טוב וחוטף לא פחות טוב. במכלול היכולות והתכונות בארקלי עולה בבירור על מאלון. וגם גם דאנקן וגארנט שעולים עליו כמנהיגים וכווינרים (ודאנקן עוד יותר בווינריות), חכמים לא פחות ומוסרים יותר טובים (גארנט עוד יותר) והרבה יותר טובים בהגנה ממלון. כך שברור שמלון הוא לא הפאוור הטוב ביותר אי פעם.

        1. גיא הרשע

          9 אוג 2017 20:27:04

          אולי תנסה –
          "אני חושב אחרת",
          או –
          "לדעתי, בארקלי עולה…"

          ה-"בזה אתה טועה!", בסוגיה שהיא כל כך סובייקטיבית,
          זה סגנון של תגובה שמעקר את היכולת לדיון.

          זה לגיטימי לחשוב שבארקלי היה שחקן "גדול" יותר מקרל מלון.
          אבל תזכור –
          מלון הוא הקלע מס' 2 בתולדות הליגה.
          תופעת טבע של נק' רב' ויציבות.
          לבארקלי יש 2 עונות בקריירה עם 26+ נק'.
          למלון יש 8 כאלו.
          (מלון לא רק שקלע הרבה יותר בקריירה, הוא גם קלע בממוצע 3 נק' יותר למשחק)

          1. הציפור הנדירה

            10 אוג 2017 00:21:19

            אך בארקלי קלע מהשדה באחוזים טובים משמעותית ומלון לא התקרב לאחוזים של בארקלי שבשיאו היה שחקן של שישים אחוזים מהשדה ש לון היה יכול רק לחלום עליהם, והפער באחוזים משמעותי יותר מהפער בממוצע.

          2. גיא הרשע

            10 אוג 2017 06:50:15

            קרמר,
            כאשר ציינתי את האחוזים של קארים בהשוואה לאלו של ג'ורדן,
            אתה כתבת בתגובה שממוצע הנקודות חשוב יותר –

            מלון גם קלע יותר בקריירה מאשר בארקלי, וגם סיים את הקריירה עם ממוצע למשחק גבוה יותר,
            למרות ששיחק עד גיל מאוחר יותר.

          3. הציפור הנדירה

            10 אוג 2017 18:17:31

            תלוי בפערים: הפער בין בארקלי למלון באחוזים שווה ערך לפער בממוצע הנק' לטובת מלון, שלא לדבר על הפערים בין שנות השיא שלהם.

          4. גיא הרשע

            10 אוג 2017 18:35:52

            אז לשיטתך –
            קארים > ג'ורדן.

            בשנות השיא שלו, קארים הפער בין ממוצע הנק' שלו, לבין זה של ג'ורדן בשנות השיא שלו,
            היה קטן בהשוואה לפער באחוזים מהשדה (ובאחוז האפקטיבי).

        2. גיא הרשע

          9 אוג 2017 20:32:02

          ובכל הקשור ל-"חוטף לא פחות וחוסם לא פחות",
          צריך להוסיף – אבל שומר גרוע…

          ראיתי כל כך הרבה משחקים שלו במדי הסאנס,
          ואני יכול לומר בפה מלא –
          מלון היה שחקן הגנה טוב בהרבה.

          1. חזיר יבלות צעיר

            9 אוג 2017 20:46:57

            +1000 מי שמאמין שבארקלי היה שומר טוב ממלון זה רק אחד שמסוגל להאמין בחבר דמיוני שמצווה עליו לחתוך את איברי המין של ילדיו

          2. אסף

            9 אוג 2017 22:53:08

            גיא לדעתי הצנועה והסובייקטיבית כמובן (כי באמת אני מסכים אתך שאין פה נכון או לא הכל סובייקטיבי דיונים מהסוג הזה) בפן ההגנתי דאנקן עולה על שניהם ,עוגן הגנתי של הספרס במשך איזה 15 שנה, כולל בשלב דמדומי הקריירה שלו.

          3. הציפור הנדירה

            10 אוג 2017 00:16:29

            ההשקפה שהעולם נברא מאליו והחיים נוצרו מהדומם היא הדמיונית.
            שנית, לא כתבתי שבארקלי היה שומר טוב יותר אלא שהיה שחקן טוביותר אך אני יודע שמלון היה שחקן הגנה טוב יותר. כל שכל הבסיס לטענתך שגוי.

          4. הציפור הנדירה

            10 אוג 2017 00:23:50

            לחזיר: כהמשך לתגובתי הקודמת אליך אוסיף שאין ציווי לחתוך ת אבר המין אלא את העורלה שאינה חלק מהאבר עצמו אלא תוספת.

          5. גיא הרשע

            10 אוג 2017 06:45:33

            אסף,
            קודם כל, אני לא חושב שדעתך ענייה…

            בנוסף –
            דעתי הצנועה (סתם, אני הכל חוץ מצנוע…) מסכימה אתך. דנקן ראשון גם ברשימה שלי.

            הפואנטה שלי הייתה שיש פער בלתי ניתן לגישור בין דעה לגבי מושג שבמהותו הוא סובייקטיבי ("גדולה"),
            לבין עובדה או נתון.

            ה-"בזה אתה טועה!" של קרמר,
            זה היה רלוונטי (ועדיין לא ממש מנומס…) כתגובה למישהו שטעה בעובדות (משהו כמו – "מגי קלע 90% מהעונשין בקריירה…),
            לא עבור דעה.

    1. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 10:13:51

      ומה עם וויצ'יץ' שהיה הציר הטוב באירופה בשיאו ונבחר שלוש פעמים לחמישייה הראשונה של היורוליג וזכה בשני גביעי יורוליג?

      מגי בכלל לא מהמועמדים לבחירה! כי לא זכה בתואר ואף לא היה טוב כלל בגמרים.

        1. הציפור הנדירה

          9 אוג 2017 11:39:04

          במכלול וויצ'יץ' הי לא פחות טוב והציר הטוב באירופה בשיאו עם 3 בחירות לחמישיית העונה הראשונה ובוודאי היו באירופה עוד שחקני ציר מעולים ועם הגנה טובה יותר ממנו, אך ביכולת הכוללת הוא היה טוב מהם.

          1. אלעד אייל

            9 אוג 2017 19:11:29

            צריך לקחת בחשבון שהאפמן שיחק בקבוצה הרבה פחות מוכשרת מזו של ניקולה. מכבי של האפמן הייתה קבוצת הגנה אדירה אבל התקפית הייתה די בינונית. האפמן היה הכוכב של הקבוצה, אבל פארקר היה אז רק כינור שלישי בעונת הזכיה. מקדונלד היה המנהיג והמוח, אבל קומאג'ס בעונה הראשונה של האפמן היה שחקן שמעבר לשיאו, וגם בשיאו לא שיחק בקבוצות דרג ב ביבשת.
            האפמן היה האיש שכולם התמקדו בלסגור אותו. הוא היה שחקן הגנה טוב בהרבה מניקולה, חוסם בחסד ואתלט טוב בהרבה. הייתה לו יכול נדירה לשלב יכולות של גארד בגוף של סנטר והשליטה שלו בשנתיים הגאשונות באירופה הייתה מדהימה. להערכתי רק סאבוניס עלה עליו. ניקולה היה שחקן שמתבסס על חכמה נדירה, ויכולת מסירה נהדרת. היה סנטר גדול והייתה לו יכולת לנווט את המשחק מעמדת הסנטר, ולהשתלב בקבוצת כוכבים מדהימה, אבל באחד על אחד מול האפמן אני הייתי הולך בלי להסס על האפמן.

  21. הציפור הנדירה

    9 אוג 2017 12:15:07

    לגבי מגי, הנה מאמר עליו באתר על מכבי הקשור לאתר קריית החינוך הניסויית "דרור" שבמועצה המקומית לב השרון: http://www.kdror.co.il/studies/subjects/computers/bagrut06/lior%20html/html/kevin%20megi.html
    כאן כתוב על מגי שהיאחד הווינרים הגדולים, אך זה עד לגמרי גביע אירופה לאלופה, בדומה לקרל מלון בנב"א שסגנונם די דומה מבחינת הקליעה והריבאונד, אך קרל היה אם חכמת משחק גבוהה ומוסר מצוין ומגי לקה בזה בחסר. מגי היה טוב יותר מהקו וכנראה הטוב ביותר בזה בין שחקני הפנים באירופה.

    רציתי לשול למי שיודע: מהו ממצוע הכ"ח של מגי באירופה ומהם אחוזי הקליעה מהשדה ומהקו באירופה?

      1. הציפור הנדירה

        9 אוג 2017 12:59:01

        חשבתי שצ"ל נתונים בסיסיים כמו ממוצעי הנתונים העיקריים ואחוזי קליעה. אני מעריך שאחוזי הקליעה שלו מהשדה הם בסביבות 55 ומהקו בסביבות 90 וממצע הכ"ח הוא לפחות 12-11.

          1. אהרון שדה

            9 אוג 2017 13:06:44

            אני חושב כמוך מעל 80 די בטוח קשה לי להאמין שהגיע ל 85.
            כ"ח לדעתי יש מצב לא רע שמתקרב לדו ספרתי .
            מהשדה לדעתי 55+

    2. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 18:07:35

      אז תבדוק שוב. במכבי הוא היה שחקן של כתשעים אחוזים מהקו, והיו לו לא מעט משחקים של מספרים כמו 15-14, 22-19, וכדומה.

      1. גיא הרשע

        9 אוג 2017 18:20:29

        בדקתי. אין הרבה עונות עם תיעוד של אחוזי בקליעה שלו.
        העונות המתועדות של של 82%, ו-81% (העונה האחרונה במכבי, והעונה בראשון לציון)

  22. משיח

    9 אוג 2017 14:35:01

    אהרון תודה רבה על הפרויקט המושקע המעניין ומעורר הזיכרונות

    כמו שדנו בהרחבה בכתבות הקודמת
    1. לא הייתי מזיז שחקנים בין עמדות עפ"י שיקולי עומס בעמדה.
    2. גם את קריטריון הזכייה בתואר לא הייתי שם כפילטר

    בכל מקרה פרויקט נהדר שמהווה תשתית מצויינת לדירוגים דומים בעתיד

    1. אהרון שדה

      9 אוג 2017 16:54:55

      לסעיף 1 תהיה התייחסות בסקר התיקונים בסדרה שהוא המאמר הבא בסדרה.

      2. קריטריון זכייה בניגוד לנ.ב.א כאן זה שונה מכמה סיבות ..ייתכן שנבחר כפיצוי גם את השחקן הטוב ביותר מבין אלו שלא זכו

  24. דור

    9 אוג 2017 20:52:26

    יודו בפנים? ברצינות?
    לא הייתי מכניס אותו אפילו ב״שווה אזכור״. שיקרע עוד כמה זוגות נעליים ביורוליג ואז נדבר

    1. אהרון שדה

      9 אוג 2017 23:06:56

      למה לא ?
      יודו וראגה הגדול שיחקו בדיוק שנתיים ביורוליג .
      גם סאבוניס לא שיחק הרבה יותר .
      הפטמן 3 עונות .
      יודו בשנתיים הללו
      קבוצתי 2 גמרים גביע אחד.
      אישי חמישייה שנייה חמישייה ראשונה אם וי פי פיינל פור .
      וסט' ייחודית וחסרת תקדים .
      לא אמרתי שהוא טופ 2 אבל מקום בטופ 9שלא לדבר על שווה אזכור בטוח שיש לו .

  25. הציפור הנדירה

    9 אוג 2017 21:18:13

    הרבה ואולי כולם בחרו בסאבוניס ובחרו כמה וכמה גם במקאדו.
    לא מדובר בבחירת שחקני הציר הטובים ביותר ששיחקו באירופה ומקאדו בכלל שיחק פאוור והועבר כאן לציר. ברור שהם השחקנים הטובים ביותר כאן, אך מדובר כאן בבחירת שחקני הציר הטובים ביותר בתולדות הפיינל-פור ושניהם השיגו מעט מדי כדי להיבחר לטובים ביותר. בבחירה הזו וויצ'יץ וסאביץ' וראדג'ה קודמים להם בבירור.

    1. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 23:10:17

      לגבי ראדג'ה אז גם הוא השיג מעט. וויצ'יץ' ביחס לבחירה זו מעל כולם כי הוא זכה בשלושה תארים ונבחר שלוש פעמים לחמישייה הראשונה של היורוליג.

        1. הציפור הנדירה

          9 אוג 2017 23:17:34

          כי הישגים של שנה אחת מעטים מדי מכדי להיבחר. הוא אמנם הדחקן הגדול ביותר ששיחק באירופה בכלל ולא רק בעידן הפיינל פור אך שנהאחת זה מעט מדי גם אם שנה גדולה והכי טובה מכל שנה של שחקן אחר. זה לא יכול להיות עדיף על שלושת התארים והבחירות לחמישייה הראשונה של היורוליג ולנבחרת העשור הקודם. וגם סאבוניס שהוא כמובן שחקן הציר האירופי הטוב בכל הזמנים, השיג מעט מדיי בשביל להיבחר לטובים ביותר בשלושים שנות פיינל פור.

  26. הייט אשברי

    9 אוג 2017 23:11:33

    מקאדו . ללא תחרות . ולא מעניין אותי ששיחק רק שנה אחת במפעל .
    משכמו ומעלה מכל סנטר אחר . רק סאבוניס מתקרב קצת .

    1. הציפור הנדירה

      9 אוג 2017 23:24:33

      ראשית, מקאדו שיחק בשנה באירופה כפאוור.
      שנית, הישגים של שנה אחת אינם מספיקים להיבחר לטובים ביותר בשלושים שנות פיינל פור גם אם מדובר בשנה הגדולה ביותר של דחקן כלשהו. גם סאבוניס וראדג'ה השיגו מעט מדיי.
      וויצ'יץ עם שלוש תארים ושלוש בחירות לחמישייה הראשונה של היורוליג ובחירת חנבחרת העשור הקודם עדיף בבחירות האלה על מקאדו וסאבוניס!!!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט