כוחה של הזדהות / הגולש חגי ניסני ("חגי התותח הקטמוני")

******************
חגי ניסני – מגיב באתר תחת השם חגי התותח הקטמוני. עובד סוציאלי – עובד עם נוער ובבריאות הנפש.
******************


עולם אינו אלא סך הנרקיסיזם שהאדם מייצר ושאותה הוא משליך על סביבתו, לפי תומכיו של התאורטיקן הפסיכואנליטי היינץ קוהוט.

כל מה שאנו מרגישים אינו אלא גורמים מופנמים לטוב או לרע, הבנויים מיחסים אותם אנו עוברים, יאמרו חסידי זרם יחסי האובייקט (הגורם). מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, כי מי שסובל מזה הוא בראש ובראשונה אתה – יאמרו הבודהיסטים.

ההזדהות הינה צורך ראשוני ובסיסי ביותר. מי מאיתנו לא מרגיש זאת יום יום? האהבה או השנאה שמעוררים בנו מפלגה או איש ציבור מסויים – זאת בלי שדיברנו איתו לשניה ובלי שמעולם התעמקנו במה הוא מציע לנו כבוחרים, או שתיעבנו את השכן רק הוא הזכיר לנו מורה מניאק שהיה לנו בתיכון וברגע שהוא פתח את הפה והתוודענו אליו הוא הבנו שטעינו בגדול.

"8 הוא המספר של אורי מלמליאן שהוא בלי שום ספק גיבור ילדותי" שר שאנן סטרייט. אצלי היה צריך להעלות את הסיפרה ל-9 שהוא המספר של עדי גורדון, האליל שלי, זה שעד היום אין שום ספורטאי שיכול להידמות אליו. בתקופות מסוימות ייחסתי לו כוחות מאגיים. עד כדי כך.

בטור הזה אני רוצה להבין למה אני כל כך מסמפט דמויות מסויימות וסולח להן על כל הדברים הרעים שהם עושים בעוד אני מתעב דמויות מסויימות ולא מוכן להתייחס לכל הצדדים החיוביים שהם מביאים. מה שכל כך מרתק בדיון הזה היא הסובייקטיביות שדיאלוג מעין זה יכול לייצר. אין לי שום עניין ליצור כאן דיון האם זה "אמיתי" או לא אלא רק לפתוח דיון על היכולת שלנו לאהוב או לשנוא דמות מסויימת מהליגה שאנחנו כל כך אוהבים ולהבין למה היא עושה לנו את זה:

סטף קרי – אחרי הרבה שנים של הפסקה מצפייה ב-NBA, פתאום חזר לי החשק. פתאום הדמות הרזה, זו שלא ספרו בכלל, שוברת את כל המוסכמות. פתאום שלשות מנצחות ומביאות אליפויות, פתאום לא חייבים להיות אתלטי על, אלא אפשר להתאמן מאוד מאוד מאוד קשה וזה מנצח. פתאום לא צריך לפחד מן הבריונים מלאי השרירים, או אלה שמטביעים לך על הראש ודופקים לך מבט מסופק, כאילו הם הצליחו למעוך זבוב מעצבן – כי אפשר לדפוק להם שנייה אחר כך שלשה בפנים בלי שיש להם שום אמירה בעניין. הכוח חוזר לעם.

סטף קרי הוא בחור חמוד. כזה שאתה רואה ומזכיר לנו כמה חמוד יכול להיות אדם מבוגר שמתנהג כמו ילד. כזה שצוחק אחרי סל, אחד שנראה באמת שמח – מזכיר את רונלדיניו בתקופות הטובות שלו – קוסם שגם מחייך כל הזמן. סטף הוא מן מנהיג שקט כזה שנדיר לראות אותו מתעצבן על החברים לקבוצה, שנותן לצעירים סביבו להתפתח תוך כדי זה שגם להם מותר לטעות וכזה שלמד לריב רק בשנה האחרונה ולא מוכן שידרכו עליו.

דריימונד גרין ואייזאה תומאס – בעיתות מצוקה אני מסתכל בפאלפון ובתמונה של הדסקטופ במחשב. בפלאפון יש לי תמונה של המשפחה שלי, ועל הדסקטופ יש לי בעבודה את פרופסור יונה רוזפלד – העובד הסוציאלי האולטימטיבי, מי שנותן השראה ברגעים בהם אני חוטף בראש מהמטופלים שלי, או מהבוסים שלי. במחשב האישי שלי יש לי את דריימונד גרין. הוא ואייזאה נותנים לי את ההשראה, ברגעים שאני מרגיש שלא ממש מאמינים לי או בי. פאקינג מקומות 35 ו-60 בדראפט – לא מצביע על זה שמאמינים בך יותר מדי.

אבל אותם לא עניין כלום והם פילסו את הדרך שלהם למעלה, כששאבו את המוטיבציה שלהם דווקא מהמקום הזה. הם לא מפחדים מכלום ואני כל כך אהבתי לראות את דריימונד צועק על קווין דורנט – כשהוא לא עושה תרגיל כמו שצריך – לא על מקאו הרוקי או על איאן קלארק אלא על הכוכב של הקבוצה. דריימונד חכם על חזקים. אייזאה זו השראה בכל שנייה שלו על המגרש. אני מרגיש אותו אומר שהגובה הוא לא בעייה שלו אלא של ההגנה שמולו ונראה אם מישהו מעיז לערער על זה. אם הוא לא היה פצוע אין לי ספק שהסדרה מול קליבלנד הייתה נגמרת בתוצאה אחרת ועם הרבה יותר מלחמה, גם אם ברור לי שהקאבס בסוף היו עולים.

קוואי לנארד – הסוציולוג מקס וובר טען כי הקפיטליזם הינו תוצר של הדתיות הפרוטסטנטית: השגת העושר והרצון לתענוגות הינו מהלך פסול וראוי לגנאי, לדבריו, אך צבירת הון ושימוש בו בצורה מושכלת מצביעים על ברכת האל. קוואי הוא לדידי הדוגמא המושלמת לכך. הוא תחרותי בטירוף – רק צריך לראות אותו כועס על עצמו מחטיא עונשין. הוא העשיר שעושה את השימוש הכי נכון בכסף שלו – חי חיים צנועים ולכל זה נוספת ההילה של הטראומה שעבר, והיכולת האדירה שלו להשתקם ממנה בצורה הכי עוצמתית שאפשר. קוואי לדידי הוא המשלים של סטף. מן שלמות ערכית כזו אשר אתה נותן כדוגמא איך מצליחים ועדיין לא נהיים שיכורי כוח כתוצאה מזה. אשמח מאוד בשבילו אם יביא אליפויות נוספות לדורבנות.

קליי תומפסון – אני זוכר שכילד אמא שלי הסבירה לי את הרעיון הקומוניסטי, על פי המשפט הידוע "כל אדם עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". הקומוניזם לא ממש הצליח להביא את המשפט הזה לידי שלמות, אבל קליי תומפסון כן. הדרך בה הוא זז הצידה לטובת דוראנט ונתן 100% בכל משחק, הדרך בה הוא שמר על קיירי בגמר בלי טיפת אגו, וכל זה עם שקט תעשייתי שניתן לפרש כמעט כאדישות.

קווין דוראנט – סתם ככה לא הייתי מכניס אותו לכאן, אבל נאום ה-the real mvp לא יכול להשאיר אותי אדיש. בן אדם שיודע להגיד תודה למי שהוא באמת מרגיש אליו ככה, זה דבר שאני חושב שכדאי ללמוד ממנו.

קיירי אירווינג, קווין לאב וצ'אנינג פריי– עוד כמה שורות נגיע למלך הרשע, אבל אם יש נחמה בשלשה שצללה בסוף משחק 7 בשנה שעברה, זו הייתה העובדה שיש גם מי שאני מרגיש שאני אשמח בשבילו שייקח. קיירי הוא אחד השחקנים הכי הגונים שראיתי – בחיים לא רץ סתם לשופט ובחיים לא נכנס לתגרות מיותרות (דיוויד ווסט אני מדבר אליך), כזה שבאמת בא לשחק וליהנות מזה. הוא תמיד מכבד את שחקני היריבה ותמיד שומר על קלאס. על שני האחרים יש לי פחות מה להגיד. פשוט good guys, מה שבולט עוד יותר כאשר משחקים עם המלך.

לברון ג'יימס – אז הנה זה מגיע. האיש שאי אפשר להתעלם ממנו. עומד שם עם כל האגו ומשדר שהוא הדבר הכי חזק בעולם. אין שחקן שאני מתעב יותר מהמלך הרשע.

כולנו רוצים להיות עדים להיסטוריה שמתרחשת מול עינינו – פדרר, מסי, רונלדו, בולט ופלפס הם דוגמאות מצויינות לכך. שבירת שיאים על גבי שיאים תוך כדי מתן תצוגות שלא נראו קודם. חשבתי שלברון יהיה הגדול מכולם, זה שאספר עליו לנכדים שזכיתי לראות בלייב, ושהיום אין להם מושג בכלל מה זה שחקן גדול – ואז מגיעה ההחלטה. לא היה אכפת לי על המעבר אלא על הדרך – "וואלה חבר'ה באנו לפרק לכולם את הצורה" אמר המלך הרשע. בשידור חי הוא מודיע שהוא "לוקח את הכישרון שלו למיאמי". כמה חרא אתה יכול להיות בנאדם? לבורר – הלא הוא משה אבגי – ישנו משפט שאומר "לאף אשה לא אכפת שבוגדים בה, אכפת לה שכולם יודעים מזה" אז למה ככה? אם אתה רוצה לעבור, תעבור. אתה רוצה סופר טים – בכבוד. למה בצורה כה בוטה ומשפילה?!

מכונת דימוי עצמי מפותחת ומשומנת הלו הוא לברון ג'יימס. פעם המלכים היו זורקים מטבעות זהב לעניים על מנת ליצור לעצמם דימוי של נדיבות ומיתוס של אכפתיות. אז מה אם לברון תורם – כמה זה מתוך ההון שלו? כמה זה באמת חשוב לו?

לברון צועק על החברים שלו לעיני כל. לברון לא מאפשר לשחקנים צעירים סביבו להתפתח. לברון מעביר ביקורת בתקשורת. בניגוד למה שראיתי אנשים אחרים כותבים כאן, הוא ממש לא משפר את החברים שלו – לא מבחינת אחוזים ולא מבחינת יכולת. אם ישנה התנהלות שמזכירה את מכבי של פעם זו ההתנהלות שלו: לחוצה דורסנית ושחצנית.

לברון הוא לטעמי הדוגמה המושלמת לכך שגנים זה לא הכל. הוא המכונה המושלמת לכדורסל, ועם אופי יותר נוח ונכונות לשחרר את הפריק קונטרול הפנימי שלו יכל להיות אחר לגמרי. אני חושב שהדיון בקשר לג'ורדן כגדול ביותר היה מן קוריוז שמראה כמה נוסטלגיה יכולה לתעתע. הוא יישאר עם שלוש טבעותיו שבמקרה שלו כן קובעות את מקומו בהיסטוריה וב"מורשת" שלו, בעוד שככל הנראה סטף יחלוף על פניו בנונשלנט.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 215 תגובות

  1. קודם כל אחלה פוסט, אני תמיד בעד עובדים סוציאלים.
    לגבי קרי, אני חושב שזה היה מרק ג'קסון שאמר- "הוא הרס את הכדורסל".
    ולו רק בגלל שילדים חושבים שאם יזרקו 1000 שלשות ביום הם יהיו קרי. קרי עשה ברית עם השטן או שנגע בו האל, אחד משניהם, אבל זה לא תוצאה של אימון. כישוף.

    1. מסכים שזה פוסט מצויין. מלבד דבר אחד: ישנם מספיק דברים לבקר את לברון (אני אגב לא ממבקריו הגדולים) אז אין צורך להשתאות על לברון כתורם גדול לבני הגיטו. הוא תרם (ותורם) עשרות מיליונים, וכמובן שזה כספו, אם כי כשליש יורד ממס הכנסה.

  2. מעניין:
    כעובד סוציאלי עם נערים, אתה פוגש מן הסתם את האחד "הרע", שסובל משינאה קולקטיבית, אולי הוא נתפס כבריון אלים, שתלטן, מפונק.
    אתה נוטה גם במקרים כאלה להצטרף ללינץ'-מוב מסביב ולהחטיף לו, בדיוק אותו דבר כמו היתר, רק הפעם בשם האוטוריטה המקצועית שלך? ככה מאבדים אנשים.

    1. תקרא את הכותרת בצורה קצת אחרת.. יותר אישית…

      באיזשהו מובן היא נועדה רק בשבילך…

      עוד לא מאוחר לחזור…

      התגעגעתי…

      קאפקייק.

        1. סומסומיקו רק בתגובה הראשונה בשרשור הזה (תגובה מספר 5) הסגרת את עצמך :

          זו הקללה שלי, תאמין לי הדברים האלו קופצים לי ימהזכרון שר לעיניים בלי לשלוט בזה – "לינץ' – מוב"

          אז לא רק שאתה כנראה היחיד באתר שהשתמש בביטוי הזה לפחות פעמיים מהזכרון שלי, אלא שגם אתה היחיד ששם עליו בין שתי המילים מקף…(-) אולי בכל האינטרנט (מבדיקה שטחית בלבד)

          כמובן שזו לא הראיה היחידה… תתחדש על הספרס…

          להתראות רודמן
          שלום קוואי

          1. זוכר גם שבאחת הפעמים הוא זרק את ה "לינץ' – מוב" עליך.

            הפעם השניה – עלי. שניהם עם מקף (-) אף אחד (כמעט) לא כותב "לינץ' – מוב" בעברית עם מקף.

            בנוסף הוא השתמש היום בביטוי שהוא נורא אוהב לצטט מ 1984 –

            "מלחמה היא שלום (בערות היא כוח…)

            הוא קצת עיגל את הסגנון אבל הסגנון אותו סגנון.

          2. מעניין , יש לך קייס , אבל עדיין אסף יותר רהוט ומרוכך , ויותר הגיוני משומשום , הוא גם לא מזכיר את תסמיני ה"מזפח" הידועים.

          3. מה ?

            בעברית עם מקף..

            ושוב.. זו בכלל רק הראיה האחרונה..

            כבר לפני אולי יותר חודש שאלתי אותו אם הוא הניח בשבילי זר ורדים על הקבר של בובי.. (הכחיש…)

          4. הוא חזר יותר מרוכך.. כי גולדן לימדו אותו שיעור בצניעות.

            הוא משתמש באותו סגנון, אותו סגנון פיסוק, ביטויים, וכ"ו

            שם את האשך היחידי של האשך על זה…

          5. לפי זה גם אני יכול להיות סומסום :).
            לא יודע זה לא קרוב אפילו. חסר לי משהו. איך קראת לזה – הפירוטכניקה של המילים.

          6. תגיד, אתה באמת עד כדי כך דפוק נאיבית… ?

            אתה כתבת ככה, כי חזרת אחריו…

            הוא היחיד בגוגל (לא באתר… באנטרנט…) שכותב בעברית לינץ' – מוב עם מקף, לפחות 3 פעמים..

            בנוסף הוא השתמש בביטויים אחרים, שרק אותו אני זוכר מצטט..

            לגבי הפירוטכניקה – היום זה התחיל לקפוץ בגלל זה נדרכתי (בדיון שלכם בפוסט של הבחורה, תעבור על התגובות, זה אותו סגנון עם אותו חוש פיסוק.)

            ברור שאני מתגעגע…

            ואם אני איכשהו טועה… אז יצאתי קאפקייק.. קטן עלי..

          7. אז לא רק את היכולת לקרוא איבדת גם את הציניות?
            אם אתה צודק אז אני דווקא מרוצה. כי עם ורסיה 2.0 אפשר לקיים דיון.

          8. לא הבנתי את השאלה.

            שוב, אני בכלל לא צריך את הציטטות האלו, אני מריח את הסגנון הזה מקילומטרים.

          9. זה היה בהקשר של שני המשפטים הראשונים בתגובה הקודמת שלך.
            אני לקחתי את הדברים שלך לתשומת לבי ואמשיך לעקוב.

          10. אללה אתה גילרוס שתהיה לי בריא… חחח… לעקוב אחרי מה ?

            לעקוב אחרי הורדת פרופיל ?.. הצנע לכת ?.. חחח

            אבל קח עוד 1… רק היום או אתמול הוא הפציץ בדיון שלכם עם :

            "מלחמה היא שלום"

            אז קח : תגובה 13.2

            http://www.hoops.co.il/?p=89182

          11. שים לב שגם התגובה מהיום "מלחמה היא שלום" וגם התגובה מפבואר "מלחמה היא שלום" שתיהן נאמרות בהקשר של כיבוס והתדמית השלילית של דוראנט…

            מה הסיכויים ?….

          12. טוב קאפקייק, אחרי ששקלתי את כל הראיות אני חייב להסכים שאתה צודק. אין עליך, צייד הסומסומים הטוב בעולם.
            האמת שאני קצת מאוכזב מעצמי כי בפעם שעברה שהוא נכנס בזהות אחרת אז שמתי לב.

          13. דווקא את זה אני לא זוכר או שלא שמתי לב..

            אוהד ספרס מגן בחירוף נפש על מורשת לברון.. פה (גם) חשדתי.

          14. אוי זה נהדר.

            ממזר, יכול להיות שנחשפת מוקדם מדי, יכלת לבנות את הקייס עם קצת סבלנות..

            מצד אחד, אני מתקשה להאמין שסומסום יכתוב בשם בדוי ויבדה קבוצה חדשה, הכל למען הכתיבה וההשתתפות באתר לאחר שהכריז על היעלמותו.

            מצד שני, גם לי (לא תיאמתי גרסאות עם הבן הממזר) היה חשד כזה בעקבות מקרה בו סומסום פתאום צץ עם שמו והאווטאר ללא תגובה מילולית ולאחר מכן כשהבין שנחשף מיד כתב משהו בסגנון "ד"ש לכולם מאיסלנד, פינלנד וכו'" כאשר כל זה קורה כש"שם (נחוץ)" נכנס לחיינו. בנוסף, היה שימוש במילה ספרז (עם ז') כמו סומסום.

            מצד שלישי, אסף זה סומסום?? די נו.. זה הזוי מדי, ואסף 2.0 הוא מגיב נהדר שבכלל היה בקנדה ליד מונטריאול..

            "בלשים בלילה" בהופס! פרייסלס!

        2. אתה טועה, לא הכתובת. גם בפעם האחרונה לא היה טעם לנהל איתך המשך דו שיח. אם הנוכחות שלי מפריעה, נסה להתעלם. you're just annoying.

    2. אסף – אני דווקא מת על המופרעים הבריונים. אבל איתם אני יכול להזדהות כי אני רואה גם את החולשות שלהם, אני מבין איך הם הגיעו למצב הזה אני רואה כמה חרא הם אכלו. ברור לי שאם הייתי מכיר את הקינג באופן אישי הייתי מת עליו או לפחות מכבד אותו הייתי רואה עד כמה הוא סבל ואיך בסך הכל הוא עשה עבודה עם עצמו לא לפגוע כמו שהוא נפגע. אממה אני לא מכיר אותו בשבילי הוא בסך הכל דמות שאני יכול להוציא עליה שנאה.

  3. אחלה פוסט, אני יכול להגיד שאצלי פעמים רבות במרכיב ההזדהות קל לי יותר להתחבר למי שנראה לי אנושי או מין אנטי גיבור לחלוטין לכן גם למשל ברשימה שהבאת כאן יש ארבעה שקל לי להזדהות אתם במיוחד תמיד:
    קארי ותומאס שנראים בתוך ים הענקים והמפלצות אנושיים ורגילים יחסית
    גרין וקוואי שמאוד מייצגים עבורי את דמויות האנטי גיבורים שהפכו לפתע למנהיגים של הקבוצות שלהם…

  4. חגי אתה מלך.כל כך אהבתי את הפוסט שקראתי אותו עוד פעם 2 דקות אחרי שסיימתי לקרוא בפעם הראשונה.מעולם לא קרה לי כזה דבר

  5. קרי:
    "פתאום הדמות הרזה, זו שלא ספרו בכלל" – לא נכון
    "סטף הוא מן מנהיג שקט" – לא נכון. הוא לא מנהיג
    "פתאום לא חייבים להיות אתלטי על, אלא אפשר להתאמן מאוד מאוד מאוד קשה" – לא נכון. הוא סופר אתלט. והוא עובד מאד קשה. אבל נולד גם עם סופר סופר כשרון לאבא כדורסלן NBA מה שנתן לו את כל הפלטפורמה לקבל את ההכשרה ברמה הגבוהה ביותר, בניגוד לאנשים כמו גרין דורנט ולברון שבאו מכלום.
    "פתאום לא צריך לפחד מן הבריונים מלאי השרירים" – חשבתי שאתה אוהב בריונים מלאי שרירים (גרין)
    אם היה כהה עור לא היית מרגיש הזדהות של "הוא נראה כמוני" – נכון
    "אני כל כך אהבתי לראות את דריימונד צועק על קווין דורנט – כשהוא לא עושה תרגיל כמו שצריך"
    "לברון צועק על החברים שלו לעיני כל"
    יופי של דו פרצופיות.
    "לברון לא מאפשר לשחקנים צעירים סביבו להתפתח" – לא נכון
    "אז מה אם לברון תורם – כמה זה מתוך ההון שלו? כמה זה באמת חשוב לו?" כמה אתה? איך אתה יודע כמה זה חשוב לו? כמה אחרים במעמדו תורמים? כמה קרי? כמה דורנט?
    "בעוד שככל הנראה סטף יחלוף על פניו בנונשלנט" – גם אם סטף יזכה ב7 טבעות זה לא יעשה אותו יותר גדול מג'ורדן וגם לא מלברון. אולי מקובי.

    1. תגובה פופוליסטית נזעמת וחסרת טעם. "לא נכון" ושוב לא נכון ללא כל נימוק משכנע , גם הטיעון על דו פרצופיות הוא לא לעניין ומראה שלא הבנת את הפוסט . ההשוואה בין שחקן שבאמת בא מכלום ונבחר 35בדראפט ועושה את כל העבודה וצועק על כוכב הקבוצה לבין המלך הבלתי מעורער "התאגיד המהלך של הליגה שמשפיל שחקנים (ומאמנים ) חלשים ממנו היא לעג לאינטילגנציה.

      1. התגובה פופוליסטית והטור לא? תבדוק את ההגדרה שלך לפופוליסטיות.
        "באמת בא מכלום" – נראה לי ששוב יש לך בעיה של הגדרה.
        מקום 35 בדראפט זה לא בא מכלום. לגבי הסביבה שגדלו בה, אני מניח שלא לזה התכוונת…
        נימוק משכנע? בשביל מה? למה לכתוב משהו משכנע לטור שמלא בעיוותים סובייקטיבים לחלוטין תוך כדי הצגתם כעובדות?

        1. 'אין לי שום עניין ליצור כאן דיון האם זה "אמיתי" או לא אלא רק לפתוח דיון על היכולת שלנו לאהוב או לשנוא דמות מסויימת מהליגה שאנחנו כל כך אוהבים ולהבין למה היא עושה לנו את זה'

        2. הבעיה בהגדרות היא אצלך. לא הבנת את מטרת הטור , שדיברה על מה גורם לאהוב ולשנוא בעיני הכותב , לקחת את זה ישר לסיפורי המסכנים שגדלו עם אם חד הורית והכל כדי לשזור בסוף עקיצה קטנה (ומקורית) לקובי. וכן לעומת תאגיד לברון דריימונד הוא בא מכלום.

  6. פוסט מעולה . קצת הגזמת עם התמימות והטוב של סטף , הבחור סה"כ מאוהב בדמות הילד התמים עם מגן השיניים בחוץ ומשתחצן לא מעט. לגבי קוואי אני מזדהה לגמרי , הוא בגדול השחקן שאני הכי מעריך בליגה ,העבודה השקטה שלו בשני צדי המגרש פלוס השיפור המתמיד הוא מדהים, באישיותו יש קונפליקט מסוים ,מחד השקט שלו כורם לך להעריץ אותו ,ומאידך קשה להתחבר לשחקן עם כריזמה של צנון מיבול השמיטה הקודמת. ובאשר ללברון -אין מה להוסיף , יהיו שייזדהו עם הדברים עד אורגזמה ויהיו שיתרגזו זו נקודת השיח הבולטת הליגה ובאתר כבר כמעט 8 שנים.

    1. תודה אליקו – בוודאי שהגזמתי – סטף האדם הוא לא קרוב לסטף שאני רואה על המסך שלי. – קל לי מאוד להשמיט את החלקים המגעילים שלו – ובטוח שיש לו לא מעט כאלו אבל היות ומדובר פה בסך הכל בדמות ולא באשתי נוח לי לעשות את זה.

  7. ההישגים והתארים והמספרים של לברון הם התשובה הטובה ביותר לדברים נגדו. 4 פעמים ה-mvp של העונה ושלוש פעמים של הגמר, כשבאליפות האחרונה הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל הנתונים העיקריים והיה אדיר גם בגמר האחרון כשהוא הראשון עם ממוצע ט"ד בגמר והוביל את שחקני שתי הקבוצות בנק' וכ"ח ואס'.

    1. אוי קרמר. דווקא ממלך סיפורי הצדיקים ציפיתי ליותר, לא ראית מילה אחת בטור שמורידה מהיכולת של לברון. דובר בעיקר על האישיות שלו ושל האחרים ועל ההתנהלות הארוגנטית שלו. לדעתי גם כותב המאמר מסכים שלברון וגם קובי למרות אישיותם הבלתי נסבלת , טובים וישאירו חותם על הליגה הרבה יותר מהחברים האחרים ברשימה,

    2. כל הזמן אוהדי לברון מביאים סטטיסטיקה.מה עם ניצחונות?לברון חוץ מ 2007 לא היה אנדרדוג בשום גמר.בחלקם היה שווה לקבוצה השנייה ובחלקם פייבוריט
      ראיתי את סקיפ ביילס משפיט את הלקקן התורן של לברון שאנון שארפ בנושא הזה לפני כמה זמן וסיים את ההשפטה השחקן הכי טוב בכל הזמנים הוא מייקל גפרי גורדן.

      והנה מייקל רפפורט באחד התוכניות לפני הפלייאוף עם השאנון שארפ הלקקן הזה שמתעקש לקרוא ללברון קינג.תסתכלו על החבר של האשך מייקל רפפורט

      https://www.youtube.com/watch?v=2l_2ok-7wHA&t=174s

      1. עידן היום שבו אתה מביא את סקיפ בייליס לצד שלך וקורא לשאנון שארפ לקקן תורן הוא הזמן לעצור ולשאול את עצמך "איך הגעתי לכאן?"

        1. ראיתי כבר הרבה לקקנים של לברון אבל שאנון שארפ זה רמה מעל כולם.את סקיפ ביילס אני אוהב רק בקטע שהוא נכנס בלברון

          1. הוא אשר אמרתי – כאשר הגעת למצב שבו כל אחד נשפט על פי יחסו ללברון המצב קשה.
            שאנון שארפ הרוויח ביושר את הזכות ללקק לכל מי שבא לו.

        2. עכשיו בגללך נכנסתי לויקיפדיה לראות מה הבקראונד של הלקקן שאנון שארפ וראיתי שהיה שחקן פוטבול גדול אז הבנתי מאיפה האהדה שלך אליו.בתור משתתף ב UNDISPUTED הוא סיוט לאוזן בכל מה שקשור לכדורסל בכלל וללברון בפרט

          1. אם שאנון שארפ היה שחקן כדורסל יש מצב שהוא היה אצלי שנוא יותר מלברון.הוא ממש מביא לי פריחה שאני שומע אותו

          2. אני בורח מכל צהובוני הספורט כמו מאש.
            עבורי שארפ לעד יהיה שחקן ספר חשוב בקבוצה שהכי אהבתי אי פעם.

            (כשחושבים על זה, זה לא מפתיע ששוב אני ועידן נמצאים מ-2 צדי המתרס…)

          3. גיא זה נכון שאנחנו נמצאים תמיד משני המתרס אבל אתה אחד האהובים עליי פה באתר-מאגר של ידע וכותב הפריוויואים הכי טוב של ימי שני.אני רק שנה שעברה התחלתי לראות פוטבול וגם זה בזכותך אין לי ידע בהיסטוריה של הפוטבול.

      2. להגיד שלברון לא היה אנדרדוג מול גולדן סטייט ב3 השנים האחרונות
        זה פשוט בדיחה..

        יפה שהשנאה ללברון תגרום לך מה שאתה רוצה בלי שום טיפת קשר למציאות

        1. שכחתי את ההפסד בגמר הראשון שקיירי ולאב היו פצועים אז זה 2 גמרים שהוא היה אנדרדוג.מבחינת חומר שחקנים בשאר 6 הגמרים לברון לא היה נחות משום קבוצה..הוא פשוט לא כזה גדול כמו שעדת מעריציו עושה ממנו[הוא גדול אבל לא כזה גדול מבחינה היסטורית כמו שאתם עושים ממנו].עכשיו יתחילו להגיד 73-9 אבל זה קשור לשיטת המשחק של הוורירס לא לחומר השחקנים שלא רק שלא עלה על זה של קליבלנד הוא גם לא עלה על אוקלהומה של דוראנט ווסטברוק[2 שחקנים טופ 5 בליגה] איבקה ואדאמס.השנה 2 הקבוצות היו שוות מבחינת הסגלים על הנייר. זה לברון שבקושי הצליח להסדיר נשימה ברבעים הרביעים מהקצב משחק המסחרר של הוורירס

          1. עידן, יש לי הרבה הערכה אלייך בתור מגיב חיובי למרות שדעותינו רחוקות (בערך כמו המרחק מסאן פרנסיסקו לאוהיו :)).
            קצת מוזר לי איך אתה מגדיר אנדרדוג.
            לפי ויקיפדיה (תיאור מדוייק לדעתי): "אנדרדוג (מאנגלית: Underdog) הוא אדם או קבוצה של אנשים המשתתפים בעימות, תחרות או מרוץ, בו ההערכה או הציפיה הרווחת היא שידם תהיה על התחתונה"
            קשה לי לראות איך לא הייתה ציפייה רווחת שקליבלנד תפסיד ובפער ניכר באליפות האחרונה (גם בזו שלפני, אבל בטח ובטח באחרונה).
            הנה 3 אתרי חדשות של תחזיות שנתנו לגמר (נשבע שאלו הראשונים שיצאו לי והיחידים שבדקתי):
            https://www.cbssports.com/nba/news/nba-playoff-picks-expert-predictions-brackets-winners-upsets
            http://www.espn.com/nba/story/_/id/19473820/2017-nba-finals-expert-predictions-golden-state-warriors-cleveland-cavaliers-finals-matchup
            https://www.si.com/nba/2017/05/29/nba-finals-predictions-warriors-cavaliers-preview-lebron-james
            ברוב מוחץ שלא משתמע לשתי פנים, בחרו בג"ס. למעשה, זה היה אחד הנצחונות אולי היותר צפויים אי פעם.
            גם פה באתר היה ברור לפני הגמר ולאורך העונה כולה מי הרוב חושבים שתיקח את האליפות. חוץ מבערך מנחם (חייב לבחור במזרחית) גיא (המלך! שתומך באנדרדוג) ואתה (מטעמי ניחוס) היה ברור שלמעט פציעות אין לקליבלנד כמעט סיכוי ושהיא לגמרי האנדרדוג.
            אני חושב שבמקרה הזה, השנאה קצת עיוורה את הדעה שלך.

          2. ב-2007 קליבלנד לא הייתה נחותה מאוד מהספרס?!
            לברון היה פייבוריט רק במיאמי וניצח שניים משלושת הגמרים, ואת הווריירס ניצח אף שלא הי פייבוריט.

          3. וב-2014 (וכן ב-2013 שבה כן ניצח) לא היה פייבוריט כי הספרס היו לא פחות חזקים.
            לברון היה פייבוריט רק בעונות 2011 ו-2012 כשבעונה הראשונה עדיין לא תיאום כמו בהמשך ובעונה השנייה כבר זו.
            בעונתיים הבאות כבר פגש קבוצה לא פחות חזקה מקבוצתו ובראשון משני הגמרים נגד הספרס ניצח ובשני הפסיד אך באף לא אחד מהם לא היה פייבוריט וכן גם בספרס לא היו פייבוריטים אלא הי זה קרב שקול.

      3. שלוש אליפויות (עם שלוש MVP של הגמר) הן לא ניצחונות?!
        ואני לא אוהד במיוחד את לברון אלא את שחקני העל.

  8. יפה. רק שחסר לי פה קוואי, הוא ראוי יותר מכולם.

    סטף הרבה יותר חשוב למשחק ועתידו מאשר "הזונה מאוהיו"

  9. בן. האמנם אסף 0.2 הוט שומשום? או שזה רק התסמינים הפוסט טראומטים שלך . ואגב תקרא את הטור שוב , קוואי בהחלט מוזכר בו

  10. לגבי בחירות דראפו נמוכות, ג'ינובילי נבחר 57.
    הבחירה הנמוכה של שחקן מוערך בנב"א הוא של מריו אלי שנבחר במקום 160 (21 בסיבוב השביעי כשבעבר היונעד עשרה סיבובים שהצטמצמו עם השנים עד לשניים.

  11. ברוך הבא, חגי.
    הפוסט שלך, והתגובות שלך,
    הם הדוגמה הטובה ביותר לכך שלא חייבים להסכים עם הדרשה,
    בשביל לכבד את הדרשן!

  12. הערה אחת –
    כאשר אתה כותב:
    "בניגוד למה שראיתי אנשים אחרים כותבים כאן, הוא ממש לא משפר את החברים שלו – לא מבחינת אחוזים ולא מבחינת יכולת"
    זה לא מספיק. צריך גיבוי לטענה.
    (למען הסר ספק – בנקודה הספציפית הנ"ל, אתה טועה)

    1. אני חייב להודות שלא ברור לי איך מישהו אמור לעשות את זה אני זוכר שהבאת נתונים על פריי בשביל כביכול לנסות להראות אחרת והם ממש לא הראו את מה שטענת. אני די בטוח שגם נתונים סטטיסטיים שינסו להראות את ההופכי יהיו כושלים.

      1. "בניגוד למה שראיתי אנשים אחרים כותבים כאן, סטפן קרי ממש לא משפר את החברים שלו – לא מבחינת אחוזים ולא מבחינת יכולת",
        זו טענה לגיטימית כאשר היא נטולה כל גיבוי?

        אז כל הפוסטים, כל התגובות, כולם לא יותר מסתם התנצחות.

        (למען הספר ספק – מה שכתבתי בין " אחד ל-" שני, זו שטות גמורה)

        1. זו טענה לגיטימית, אבל היא ברמת הדעה האישית ולא מעבר. יכול להיות שהיא נכונה ויכול להיות שהיא שגויה. בכל מקרה אני לא רואה איך אתה מודד אותה בנתונים סטטיסטיים.
          אז כן, מדובר בטענה שהיא אכן טענה של סתם התנצחות.
          טענת המשפר שחקנים לא משפר שחקנים היא אחת מהטענות הכי לא ברורות מבחינתי. אין שום כלי שבאמת ניתן לבדוק את הטענה הזאת באמצעותו. זה אף פעם לא יותר מדעה אישית שנועדה להאדיר או לשנמך דעה על שחקן כלשהו. זה כמעט בלעדית כלי שמדברים איתו על שחקנים ברמה הגבוהה ביותר, ולא נבדק כלל ברמת כלל שחקני הליגה.
          מדוע בעצם אנחנו לא מסתכלים על שחקנים בינוניים ושואלים אם הם משפרים את השחקנים שמשחקים איתם?

          הדרך היחידה שאני מכיר שבה ניתן לתמוך בטענה מסוג זה היא באמצעות דברים ששחקנים ששיחקו עם השחקן אומרים על הנושא באופן ספציפי ואמרות כאלו הן נדירות ביותר.

          1. הוכחה ניצחת דרך התבוננות בסטטיסטיקות אחוזי קליעה –
            אני מסכים, לא נקבל.

            אבל אם אני טוען ששיטת המשחק הנוכחית של הקאבס מפנה את קלעי הקבוצה לקליעות נוחות,
            ואז מראה שאכן יש שיפור באחוזים שלהם כאשר הם במדי הקאבס,
            אז נכון – זו לא הוכחה. אבל זה בהחלט תומך בטיעון.

            פריי, לדוגמה?
            הוא פרח כאשר שיחק לצד נאש, ושוב כאשר שיחק לצד לברון.
            יכול להיות שזו לא יותר ממקריות.
            אבל אם יש עוד כמה שחקנים שאפשר להצביע על מגמה דומה אצלם, אז, לדעתי, אפשר לומר שהנתונים מאששים את הטענה.

          2. אני מדבר אפילו ברמת האישוש הבסיסי ביותר

            אם ניקח את הדוגמה שנתת אז נדרשת ראיה פשטנית ביותר בשביל לפרש את הנתונים בשביל לצאת עם המסקנה שיצאנו איתה. אנחנו מזניחים כל מיני סיבות אפשריות אחרות לזה(תנודתיות בסיסית טבעית באחוזי הקליעה היא אחת מהן) וניתוח מעמיק יראה שאין לנו מושג ממשי מה באמת הגורמים המשמעותיים שהשפיעו על הנתונים הסטטיסטיים שאנחנו רואים. מה גם שגם על עצם המובהקות שלהם כמשמעותיים ניתן להתווכח. אם אנחנו יכולים להשתמש באותם הנתונים בשביל להצדיק אי אלו טענות שונות ואין לנו שום אינדיקציה איזו מהן נכונה יותר ואיזה פחות אז זה אמור לומר לנו משהו על הבנתנו או ליתר דיוק המחסור בה.

            אין אצל התוצרת של פריי שום אישוש אמיתי לטענה שהוא היה טוב יותר כתוצאה ממשחקו לצד נאש או לברון. ממש לא ברור לי כלל איפה אתה רואה את זה.

          3. אתה לא כותב משהו שונה ממה שאני כתבתי.
            במפורש כתבתי "יכול להיות שזו לא יותר ממקריות".

            אני שואל –
            מה אם אנחנו רואים שיפור דומה אצל כמה שחקנים?

          4. זו שאלה שהתשובה אליה מאוד מורכבת. כמה שחקנים זה כמה שחקנים? מה אנחנו בעצם לומדים מזה שמדובר בכמה שחקנים ולא ברוב או כל השחקנים ששיחקו עם שחקן X. שחקנים גם(בדרך כלל) לא מוצאים את עצמם בהרבה קבוצות אז איך אתה מפריד בין השפעות הקבוצה והמאמן(לדוגמה) והשפעת שחקן מסוים. וזה אפילו לא גירוד עדין של פני השטח.

        2. אני מסכים עם מה שאתה כותב.

          אבל –

          אני חושב ששימוש בנתונים המראים שהשחקנים שלצדו של שחקן X (נגיד נאש) קלעו באחוזים טובים יותר בתקופה שהם שיחקו לצדו,
          זה שימוש הגיוני בשביל לאשש את טענת ה-"משפר".
          נכון, זו ללא ספק לא הוכחה (הרי אפשר לטעון שד'אנטוני הוא הגורם המכריע בשיפור הנתונים),
          אבל אלו נתונים שהופכים טיעון מסתם הצהרה למשהו שהוא בסיס לדיון.

          1. נראה לי שאנחנו נבדלים כאן רק ברמת הספק.

            במידה מסוימת אני חושב שהרגילו אותנו במשך שנים להסתכל על סטטיסטיקות בשביל לתמוך בטענה כלשהי לגבי איכות של דבר זה או אחר, ובמידה מסוימת זה מוטמע כמשהו שכל צופה nba חי ונושם. בזמנו כשנתקלתי עם טענות מסוג זה חשבתי שהן נורא יפות מנומקות היטב וחזקות. עם הזמן אני מגלה שזה לא באמת עובד ככה ואני הרבה יותר ספקני כלפי טענות מסוג זה.

          2. אני ממש בהלם. אנחנו מסכימים…

            אני חושב שלהצביע על המקום בו יש את הספק, לבדוק יותר לעומק –
            זה מה שמעשיר את הדיון.
            לי מציקות הצהרות אקסיומטיות
            (ע"ע הדיון שלי עם חגי).

          3. מסכים עם זה לחלוטין, אבל גם חושב שבמקרים כמו ההצהרה של חגי צריך באמת יותר להסביר את הבעיה בהבעת דעה בצורה כזו מאשר בדרישה לגיבוי. אם כי בקשה להסבר ופירוט הסיבות לדעה נראה לי סבבה לגמרי.

    2. גיא – בדקתי את העניין היות ואני טיפה קצר בזמן אני לא אצרף את כל הטבלאות אבל תבדוק את האחוזים של ג'יי אר שמפרט לאב (זה מי שאני בדקתי בזמנ) ותראה שאין שינוי משמעותי בשנים שלהם בקליבלנד ביחס לשנים האחרות – כמובן שיש תנודות אבל הן מתרחשות גם ללא קשר לקבוצה (כמו למשל אחוזי עונשין)

        1. גיא לשאלתך – הנתונים הללו מתייחסים לממוצע העונה הסדירה
          ג'יי אר סמית – את עונת השיא שלו באחוזי שלוש ושדה נתן בדנוור. מבחינת אחוזים הוא פחות או יותר עומד על אותו הדבר כל הקריירה.
          שאמפרט – בממוצע באחוזים משלוש ירד מאז שהגיע לקליבלנד (וכמובן שיש גם תנודות טבעיות שמתרחשות) ונשאר פחות או יותר על אותם אחוזים מן הקו
          קווין לאב למעט עונת 12/13 קלע בכל עונה באחוזים טובים יותר מן השדה מאשר בעונותיו בקליבלנד.

          כמובן שאם אעבור על הטבלאות בצורה אחרת אני בטוח שאוכל למצוא טיעונים לטובת לברון אבל זו לא המטרה שלי 🙂

          1. ב-3 השנים של ג'יי אר בקלילנד הוא קולע קצת יותר טוב מאשר האחוז הממוצע שלו בקריירה.
            בפלייאוף?
            שם כבר רואים הבדל.
            ב-3 השנים האחרונות בקליבלנד הוא זרק 373 פעמים מה-3.
            בשאר הקריירה הוא זרק במשחקי פלייאוף 286 פעמים.
            בקליבלנד הוא קלע על פני 3 השנים הנ"ל 41% מהזריקות מהשלוש אותן לקח בפלייאוף,
            בשאר הקבוצות?
            30.7% מהשלוש.
            וזה כבר פער משמעותי.

            אלו שחקנים מקצוענים. המושג "משפר" הוא קצת אמורפי.
            להשקפתי, מה שמנהל משחק טוב צריך לעשות זה לתת לשחקנים שלצדו את הכדור במקום בו הם יוכלו לתרום את המקסימום.
            זה אומר למצוא את ג'יי אר, קורבר, ופריי, כאשר הם חופשיים על קו השלוש,
            זה אומר לפנות את הדרך לקיירי בשביל שימקסם את יכולתו באחד על אחד,
            זה אומר למצוא את לאב, לא רק על קו השלוש, אלא גם בפוסט.

            את כל אלו לברון עושה, והנתונים מצביעים על כך שהוא עושה זאת בהצלחה.

  13. יש כאן איזה פער בין הפתיחה הפילוסופית והמהורהרת לבין אוסף ההצדקות והטענות שהם די אוסף של רעיונות שלא מאוד משכנעים אותי.
    יש הרבה אנשים בעולם מתחת לגובה 1.9 ואני לא מרגיש איתם הזדהות. גם אם הם שחקני כדורסל טובים. יש גם הרבה אנשים שאוהבים את אמא שלהם ומכריזים על זה בפייסבוק, בטקס אמ.וי.פי (או להבדיל בטקס העובד המצטיין במשרד) וזה עדיין לא גורם לי לסמפט אותם. זה אפילו די מעצבן אותי – תתבגרו כבר יא בכיינים..
    ובקשר ללברון, בתקווה שלא יהיה כאן לינץ'-מוב (עם מקף! חבורה של משוגעים..), יש הרבה שחקנים יותר מגעילים ממנו שאני מניח שלא שעוררו בך כאלה אמוציות (גארנט? בראיינט?).
    ולכן אני מחזיר אליך את הכדור כי ביקשת לפתח דיון על מקור ההזדהות. אולי התהליך הוא הפוך? אתה מתחבר לשחקן בגלל שאתה מסמפט את הקבוצה שלו, או שונא במיוחד את הקבוצה נגדה הוא משחק, או אוהב את הדרך שבה הוא משחק (כן כן אני מתכוון לקיירי) ומשם אתה כבר מוצא הסברים אישיותיים מתוחכמים כאלה ואחרים?
    זה נראה לי יותר משכנע

    1. ברלה אני לא בטוח שהבנתי. אני לא בא להוכיח משהו אלא רק לצייר את קווי החשיבה שלי בהקשר של יחסי אהבה שנאה שיש לי עם חלק מן הדמויות הללו. –
      בהקשר הזה אני חושב שאם הדיון נעשה בהקשר הנכון הוא מצמיח כי לא מדובר כאן על סטטיסטיקה או טיעונים פוזיטיבסטיים אלא בסך הכל קובץ תחושות שנאמרות בהקשר מסויים

      1. מה שאני אומר זה שמדובר בהצדקות בדיעבד. אתה אוהב את גרין, קרי, תמפסון ודורנט ושונא את לברון. אכישהו הם גם באמת נאבקים אחד נגד השני. יש לי חשד שאם גרין היה בקבוצה של לברון היית רואה אותו אחרת לגמרי (וכן קיירי חריג אצלך אבל הוא מושך הרבה פחות תשומת לב, לפחות עד השבוע האחרון).
        אם אתה אוהב את גולדן סטייט אתה תראה את קרי כילד מקהלה צנוע שמדבר בגובה העיניים. אם אתה נגדם אתה תראה אותו כמו שחצן שלועס את המגן שיניים שלו ועושה הצגות בזמן שהוא דופק שלשה מהחצי. כל הניסיונות "להאניש" את הגיבורים שלנו ולטעון שאנחנו אוהבים אותם בגלל האישיות שלהם הם פשוט תוצר של דיסוננס קוגנטיבי שגורם לנו לחפש הסבר מורכב לתחושה שבמהות שלה היא מאוד ילדותית (אני אוהב אותו כי הוא לובש חולצה צהובה ולא אדומה)

  14. יפה מאוד, אבל כל החלק על לברון תמוה. הוא לא משפר את חבריו? הוא הביא אליפויות וגמרים עם חבורות פחותות בהרבה משהיו לכוכבי-על אחרים. הרשע? הוא התורם הגדול ביותר לקהילה בנבא, ואחד הבודדים שמעז להיות אקטיביסט. באו מכלום? הוא ב א מ ת בא מכלום. מהזבל. להתעלם מזה זו עמדה תמוהה לעובד סוציאלי. בקיצור, לא חייבים לסמן "רשע" כדי להחמיא לכל השאר

    1. תודה תומש. כתבתי דברים דומים כבר למעלה – ברור לי שאם הייתי קצת יותר חשוף לסיפור של לברון והייתי מכיר אותו הייתי שם את את התכונות הללו בפרונט. אבל כשבונים נרטיב על טובים ורעים אין ברירה אלא להשמיץ – וזה בדיוק מה שעשיתי..

  15. אחלה פוסט. תודה רבה חגי.

    הייתי מוסיף גם את מאנו לרשימה – הוא שחקן הכדורסל הטוב ביותר מבין האנשים הרגילים, והאיש רגיל ביותר מבין הכדורסלנים הגדולים. בניגוד לקוואי, למאנו אין יתרון פיזי בכלל והוא ממש רזה. הוא בעצם גירסא מעט יותר גבוהה שלי…. אולי כמוהו וכמו סימונס גם אני אגיע לספרס יום אחד 🙂

  16. אהבתי את הפוסט וחייב לציין שהדיון הארוך בדבר הזהויות הבדויות בתחילת התגובות גם שיעשע אותי ביותר.

    רק דבר אחד…. אם ללברון היה את מבנה האישיות של מייקל או קובי באמת אפשר היה לסגור את הליגה. למזלנו (ולמזל שאר הקבוצות) הוא סתם מעאפן בדרכו המיוחדת….

  17. חגי פוסט מצויין תודה.

    מבחינת העדפות לשחקנים אני תואם אליך לגמרי.

    בנושא שומשום – איפה הוא באמת?
    פונה בקריאה נרגשת
    שומשום שומשום צא החוצה מנחם ומומי יתנו לך עוגה

  18. מה שיש בפוסט הזה, ואתה כעובד סוציאלי אמור לדעת יותר מכולם- נטו תדמיות. סטף נתפס כבחור צנוע כי הוא רזה , לבן יחסית ויש לו חיוך מגניב. והבחור הצנוע הזה ממשיך לכדרר ולירות שלשות גם ב10 שניות אחרונות של משחק כשהקבוצה שלו מובילה ב20 הפרש, ודורש (ובצדק) שכר צנוע של 200m. הזלזול שלו ביריבים תוך כדי משחק הוא מביש כמו גם טראש טוק על רוקיז מסכנים. ודוראנט עם הנאום הmvp המלוקק שלו עוזב שנתיים אחרי את ראסל תוך שהוא משחרר לכל עבר רמזים על הסבל שהוא עבר וכמה כיף לו בגולדן. ולברון, האיש שהכי מעורב פוליטית ותומך בקהילה מכל כוכב אחר בnba, הוא הרשע והשחצן. למה? כי הוא שחור ומכוער ולא "קול". קוואי בכלל לא קשור- בדומה למסי זה עוד בחור מופנם שלא מסתדר מי יודע מה עם תקשורת, חברים וחשיפה. אין קשר לצניעות. לברון משפר את החברים והאנשים סביבו (קיירי לדוגמא) הרבה יותר מאשר קובי שדיכא את שאק גאסול האוורד וכו'. שלא לדבר על נאמנות למשפחה אל מול קובי האנס

    1. מה הקטע של כל מעריצי התאגיד(אהבתי את הכינוי והחלטתי להשתמש בו) שכולם הזמן עושים השוואה לקובי ?? די צאו מהסרט שלכם להשוות כל הזמן לקובי.
      ואם כבר עסקנו בקובי אז תעמיד דברים על דיוקם:
      שאק-קובי ממש לא דיכא את שאק,נכון שהיו מריבות אגו מטורפות ונכון שהסופו של דבר הוא העיף אותו מהלייקרס אבל שהם שיחקו ביחד הם היו אחד הצמדים הטובים שאיפעם שיחקו ביחד.
      גאסול-אחד החברים היותר טובים של קובי בתקופה בלייקרס,שידרו על אותו גל ובהחלט הפרו אחד את השני מבחינת המשחק.
      הווארד-זה נכון שקובי לא סבל את האופי הרך שלו אבל גם אחרי הלייקרס ראינו מה הווארד שווה.

      1. "מה הקטע של כל מעריצי התאגיד"
        למה להכליל? מתי כתבתי על קובי?
        (אם לא ברור אז זה רפרנס על הפעם שכתבתי "חברי ה"ללל"")
        🙂

      2. קובי בהחלט דיכא את גאסול בשנים האחרונות שלהם ביחד. ראינו איך הוא השתפר כשעבר לשיקאגו (בעונה הראשונה, לפני הפציעה) והוא ממש לא שיפר אותו לפני- הוא היה שחקן טוב יותר בממפיס. והשוויתי את לברון גם לkd סטף קאווי ומייקל לא רק לממבה

    2. בוודאי – אני חושב שמאוד ברור מתחילת הטור שאני עוסק אך ורק בתדמיות ותוויות
      לא אתחיל להתפלסף כאן יותר מדי אז ממש בקצרה – בתחום המחקר הנרטיבי ישנה תופעה שנקראת "השמטה" – קרי האדם משמיט מסיפור חייו את החלקים הפוגעניים שלו. התופעה הזו חוזרת בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה בצורות שונות. – לכן התיאור שלי על סטף ולברון לצורך העניין הוא ממש לא מתיימר להציג את המציאות אלא איזה השלכות אני משליך על השחקן הזה ואיזה חלקים לקחתי שיכלו לבנות את הדימוי הזה
      אני חושב שאתה מתאר כאן משהו שגוי – זה שלברון שחור זה דווקא סיבה טובה להזדהות איתו על פניו נתוני הפתיחה שלו פחות טובים. השנאה אליו בניגוד למה שראיתי באתר היא לא היותו שחור מדי וחזק מדי אלא מהסיבות שאותן מניתי לעיל.

  19. דבר נוסף שהציק לי בפוסט –
    המשפט:
    "אז מה אם לברון תורם – כמה זה מתוך ההון שלו? כמה זה באמת חשוב לו?"

    ב-2015 לברון התחייב (הקצה כסף מהקרן שלו) ל-1,100 מלגות מלאות לילדי אוהיו עבור לימודים אקדמיים.
    זה 41 מיליון דולר.
    מאז הוא התחייב ל-1,300 מלגות נוספות, והסכום צמח ל-85 מיליון דולר.
    וזה רק חלק מהפעילות ההתנדבותית שלו.
    אנחנו מדברים על דור שלם של ילדים שגדלו בשכונות דומות לזו של לברון בילדותו,
    שמקבלים הזדמנות לפרוץ ממעגל העוני.
    המלגות ניתנות לילדים שעומדים בתנאים שהקרן של לברון מכתיבה –
    תנאים שדורשים מהם נוכחות בבית הספר, שדורשים מהם להשקיע בלימודים.
    הקרן גם מממנת עזרה לאותם ילדים –
    מסגרות שמוצאות לאותם ילדים מפלט מהרחוב, מקום בו הם מקבלים עזרה בלימודים, מקום אליו הם יכולים לברוח ממצוקות היום יום.

    תחשוב על המספר –
    2,300 ילדים, ברובם מאקרון וקליבלנד.
    זו עזרה אמתית לקהילה, תרומה משמעותית שמשפיעה ישירות על אותם ילדים, על המשפחות שלהם, על הסביבה הקרובה, ועל יכולתה של אותה קהילה לפרוח.

    לטעמי, לזלזל בסוג כזה של תרומה, זה קצת לא במקום.
    על אחת כמה וכמה מצדו של עובד סוציאלי.

    1. +100 למרות שבעיני לא פחות משמעותית התמיכה של לברון בהילארי (vs "רפובליקנים גם קונים נעליים" של אלוהי השקר)

    2. גיא אני אגיד על זה שני דברים
      א' אין לי באמת מושג כמה הוא תורם ויכול להיות שאכן הוא מדהים בתחום הפעילות שלו – בטוח שיש לו עוד איזורי פעילות ובטוח שהוא עושה טוב להרבה מאוד בוגרים וילדים – אין לי ספק בזה בכלל. יכול להיות שהוא גם אבא מדהים בן זוג לתפארת ובעל אישיות מזהירה בחוץ למגרש. עד כאן אנו מדברים בעולם המציאות
      ב' – סעיף א' ממש לא אכפת לי, כי התדמית בראש שלי על לברון ג'יימס שחקן הכדורסל היא שמדובר באדם שעושה הכל בשביל עצמו ושמנסה בכל מחיר לשמן את מכונת יחסי הציבור שלו – אם הוא היה תורם גם חצי מההון שלו הייתי מוצא בזה פסול אחר – זה בכלל לא משנה לדידי. הדמות הזו שמיוצגת על ידי המספר 23 היא מרשעת מניפולטיבית וכו' – ושוב אין לזה שום קשר למציאות (ולכן נתונים הם די חסרי משמעות בהקשר הזה)

      1. סבבה.

        היות ואתה במפורש כותב את זה בצורה שכזו,
        אני חוזר על מה שכתבתי במקור –

        אני לא חייב להסכים עם הדרשה בשביל לכבד (מאוד!) את הדרשן.

      2. אז בקיצור, שמת תוית על אדם ומאותו רגע כל אספקט וטיעון נבחן באיך הוא מתאים לתוית:
        מתאים – מעולה! תצטרף לבנק הטיעונים
        לא כ"כ מתאים, אבל אפשר להציג אותו בצורה מתאימה – יאללה! נלך על זה!
        לא מתאים בכלל – נתעלם ונפטור את עצמנו בהתעמתות מול האמת.
        אני מקווה שאתה משאיר את הדיכוטומיות ו"שריפת" אנשים ככה לעולם האישי והספורטיבי ולא מביא אותם למקצועך הבאמת חשוב (בלי ציניות).

        1. גם אני מקווה – כי אם אני עושה את זה בחיים המקצועיים אז המטופלים שלי יסבלו מאוד – אני רוצה מאוד להאמין שזה לא המצב.

          1. ואם אנחנו כבר בשרשור, אין מחילה לאדם? לא מדובר פה אפילו על משהו לא חוקי. בסוף מדובר על אדם צעיר בן 25 שמוקף באינטרסנטים שמונעים משיקולים כלכליים ועשה טעות.
            עכשיו אין לי שום כוונה להציג אותו כשה תמים. ההחלטה הייתה שלו והוא ביצע אותה.
            אבל בחייאת, מעבר לעובדה שעברו 7 שנים. הוא התנצל על זה. חזר לקבוצה ולאוהדים שהכי נפגעו מזה. היה הגורם הכי משמעותי (וייסלח לי דייויד בלאט P:) באליפות הראשונה של כל העיר בענף ספורט ראשי מזה עשורים.
            כלומר, אלו שהכי נפגעו מזה היו תושבי העיר שכנראה ובם ככולם די סלחו לו.
            נראה שהרבה הייטרים התחילו עם כדור שלג בהחלטה (אתה טוען זאת בפוסט) ומעולם לא הצליחו לשחרר.
            מה נניח היה חסר כדי להגיד "וואלה, נסגר החוב"? כי אני מניח שלפני החזרה לקליבלנד התשובה הייתה "שיחזור לקליבלנד וייקח אליפות"…

          2. חייב להגיד לך שמבחינתי אתה צודק בהחלט.זה היה הטריגר שממנו התחיל הכל ומאז לא מצליח לשחרר.מה שנכון נכון.אין דבר שהתאגיד יכול לעשות שיגרום לי לחבב אותו ויגרום לי להעריץ את המשחק שלו או את האישיות שלו(גם לא מעבר ללייקרס)

          3. מעריך את הכנות.
            שאלת המשך: קצת קשה כי לקובי היו אליפויות בחוזה הרוקי אבל אנסה לפשט, אז ניקח רחוק יותר. קובי מגיע ללייקרס. 7 שנים הוא ושקיל מגיעים הכי רחוק לגמר.
            עושה את "ההחלטה" מה אז?

          4. זה קצת היפוטטי אז קשה לענות בכנות.אני כן יכול להגיד לך שבזמנו מאוד כעסתי על קובי שהעיף את שאקיל(מאוד אהבתי את שאקיל) אבל בסופו של דבר זה כן נשכח ונסלח מבחינתי.
            תראה אני לא ממעריצי קובי באופן עיוור ואני מספיק כנה עם עצמי שאני אוהב אותו כי הוא שיחק בלייקרס.
            ועוד דבר שמאוד קשה לי לכתוב וזה עולה לי בבריאות מבחינת שחקן כדורסל אז כן התאגיד יותר טוב מקובי

    3. ארקדי גאידמק תרם כל כך הרבה לישראל. בזכותו אלפים שרדו את 2006 בשלום. ולא נדבר על בתי היתומים שלו באנגולה. אדם משכמו ומעלה.
      האחים קוץ' הוציאו מיליארד דולר בתרומות ובעזרה לאנשים להגיע לקולג', לאכול ולחיות.
      אנשים עשירים משתמשים הרבה פעמים בכוח הכלכלי שלהם כדי לקנות אהדה ציבורית. באופן יחסי ליכולת שלי, אני השקעתי בעזרה ציבורית השנה יותר מהם. איפה הפסל שלי?

      1. כל הכבוד.
        הפסל בדואר.

        אז יש מיליארדרים שמשתמשים בתרומות בשביל לקדם את עסקיהם.
        אז מה?
        מה הקשר?
        איזו תועלת כלכלית מפיק לברון ג'יימס מהתרומה שלו לקהילה שהייתה ביתו כאשר גדל?
        הרי ראינו כבר שאתלט צמרת לא צריך לתרום או להיות מעורב חברתית ופוליטית בשביל להרוויח הון עתק.

        1. עוד נקודה לגבי תרומות,אני חושב שזה די ברור שהתאגיד מכוון את עצמ להרבה יותר מאשר אתלט צמרת אז התרומות זה בהחלט חלק חשוב מהנארטיב גם לגבי העתיד.
          ואחרי שאמרנו את זה אני מבחינתי לא משנה בכלל המניעים שגרמו לאדם לתרום,ברגע שהוא תרם זה מבורך(גם אם המניעים עצמם פסולים)

          1. יש המון מי שתורמים.
            מכל מני מניעים.
            אני משוכנע שאם תקרא קצת על מה שלברון עושה בקליבלנד ואקרון,
            אז דעתך תשתנה.
            לברון, במידת המעורבות החברתית שהוא מגלה, שני רק לדיקמבה.

          2. התגובה אלי?
            אני לא נגד התרומות של לברון ממש לא,אני רק התייחסתי למשפט האחרון שלך שאמרת שבתור אתלט על הוא צריך לתרום.זה הכל

        2. כדי לקנות אהדה.
          כדי שאתה תכתוב את מה שכתבת כדי להוציא אותו טוב ולקדם את המורשת שלו.
          כדי שישכחו לצוקרברג שהוא גנב את ההמצאה שלו. כדי שישכחו שהאחים קוץ' הם נבלי על. כדי שישכחו שברוסיה נעלמו רכבות נפט והאופציה היחידה עכשיו לקנות היא מאברמוביץ'. הם קונים כוח להשפעה.

          1. כדי שיישכחו ללברון שהוא… בחר לעבור קבוצה!!!
            איך הוא העז?? איזה חתיכת אפס!
            אתה שם לב לאיזה אנשים אתה משווה אותו? זאת נראה לך השוואה רלוונטית?

          2. damn if i do and damn if i don't

            תרם?
            מניאק, עובד על כולם, עושה את זה לתועלתו האישית.
            לא תרם?
            מניאק קמצן.

            לכתוב שהתרומה המצטברת של משהו כמו 100 מיליון דולר היא בשביל לקנות יחסי ציבור,
            עבור מישהו שיחסי הציבור שלו מושפעים ב-99% מהצלחות –
            זה מרגיש כמו מקרה קלסי של לתקוע חץ ולצייר סביבו מטרה.

          3. P – אוקי. אז נשווה לביל גייטס. לא אדם רע, אבל כזה שתרם כדי לחזק את מעמדה של מיקרוסופט ואת שלו, במיוחד בתקופה שהם חטפו מאפל ברייטינג. אנחנו מדברים על מורשת פה, לא על מקרה ספציפי. אדם שמנסה בכוח לשנות דעה ציבורית.
            גיא – יחסי הציבור שלו לא מורכבים רק מניצחון. עם חצי מהאליפויות של ג'ורדן ורבע משל ראסל ש יש מי שמשווים אותו לגדולי המשחק, אז ניצחון הוא לא הדבר היחיד.
            100 מיליון מתוך כמה? זה שווה לחמש שקל שנתתי עכשיו להומלס?

          4. אני מבין שכל תרומה אוטומטית מונעת אינטרס שהוא גם מעבר לסיפוק העצמי שבעזרה לזולת/אחר.
            אהבתי שהבאת את ביל גייטס. אדם שכבר עזב את מייקרוסופט, הפסיק לנהל אותה (לא סותר שהצלחה שלה, עדיין תועיל לו כלכלית ה-מ-ו-ן) אבל קשה לי להאמין שמעניין אותו עוד כסף יותר מדיי. עם זאת, את הפעילות הפילנטרופית שלו הוא ממשיך בכל הכח.
            אין לי מושג למה לברון תורם, מה המוטיבציה שלו, אבל לפחות אני לא יהיר מספיק כדי לטעון בוודאות לסיבה כזו או אחרת.
            כל עוד האדם לא עשה רע (כגון הדוגמאות המובהקות שהבאת למעלה) אני מעריך לחלוטין את פועלו ההתנדבותי בין אם זה שחקן שאני אוהב ומעריץ ובין אם זה של שחקן שאני לא סובל ומקווה שזה בא מכוונה טובה בגדול גם אם לא רק. בסוף זה עזרה שיכולה לשנות ולהציל אנשים.

          5. גיא, אני ממש בספק אם לברון נתן 1/4 מהכסף שלו לתרומות (וגם די בטוח שהוא שווה יותר מ400 מיליון דולר). בכל מקרה מדובר על קרן של לברון על שמו, לא שהוא תורם מכיסו. בכל זאת ראוי להערכה, רק לא לעשות ממנו אמא תרזה. אני יותר מעריך תורמים בסתר מאשר אנשים שקוראים קרנות צדקה על שמם אבל הכל הולך.

          6. התחייב ל-85
            זה אומר שכאשר כל 2,300 הילדים יגיעו לקולג', אז הסכום יגיע ל-85 מיליון.
            בנוסף הוא תרם כבר לא מעט (5 מיליון למקבילה האמריקאית לצופים, כמה מיליונים למוזאון להיסטוריה שחורה, ועוד לא מעט לפרוייקט הדגל של הקרן שלו – פרויקט "i promise" שכולל בית ספר חדש שהוא פתח השנה באקרון, בית ספר לילדים בסיכון.

          7. א. לא אני, ולא אתם, יודעים בדיוק כמה לברון תרם לקרן שלו.
            ב. לפחות 15 מיליון, הוא תרם שלא מהקרן.
            ג. הוא הצליח לגייס כספים לנוער במצוקה, ולילדים בסיכון, ואתם מחפשים את מה ששלילי בזה???
            ד. מה שאני לא מבין בכלל –
            למה הוא שייך לקהילת ה-"אנשים רעים מאוד"?

          8. צמד המילים 'אימא' ו-'תרזה', לא הוקלדו על ידי בהקשר ללברון לעולם…

            אני את תגובתי המקורית כתבתי בגלל שהמשפט (שאחר כך בואר) –
            "אז מה אם לברון תורם – כמה זה מתוך ההון שלו? כמה זה באמת חשוב לו?"
            נכתב בפוסט.

          9. אז אתה טוען שלהקים בית ספר לילדים בסיכון,
            לפתוח תכנית שמטרתה לגרום לנוער לא לנשור מבתי הספר,
            ולחלק מלגות אקדמיות ל-2,300 נערים ונערות מאקרון וקליבלנד,
            זו לא עזרה אמתית לקהילה?

          10. ואיפה ההקשר – גם רסל ווסטברוק, קווין דורנט, דווין וויד, כרמלו אנתוני (אחד התורמים הגדולים! איפה הקפיצה להגנתו כל פעם שמאשימים אותו בעצלנות וחוסר אכפתיות), סטפן קארי, שיין באטיה, לו דנג, נואה וגאסול ועוד רבים, הם תורמים גדולים. אתה מנסה להציג כאילו הוא גדול מהשאר. לא. הוא פשוט מרוויח יותר.

          11. זו עזרה אמיתית. לא הופך אותו לאדם טוב יותר. גם ארקדי תרם. אם אתה חושב שמגיע לארקדי נאום בסגנון You da real MVP אז בסדר.

          12. קודם כל, לא מעניין אותי ארקדי.
            בנוסף, לא השוותי לאף אחד. לא כתבתי "הכי הרבה". כתבתי תורם.
            ולבסוף, התגובה שלי הגיע אחרי שבפוסט נכתב על התרומות של לברון.
            לא על אלו של קרי, דנג, או גאסול.

          13. נכון, אכן הוספתי ממד השוואתי.
            (הנתון, דרך אגב, של פורבס)

            וכאשר כותבים על התרומות של קרי, דנג או גאסול,
            גם אז אתה מזדעק להוקיע אותם כאילו היו ארקדי?

            אני בוחר להגיב על מי שבאותו הרגע מתחשק לי להגיב.
            כרמלו, הוא פחות מעניין אותי. ומסתבר שהוא מעניין פחות את שאר הגולשים (חוץ מדובי…).

          14. מישהו פה כתב על התרומות שלהם? ניסה להגיד שהם אנשים טובים בזכות התרומות?
            הוקעתי אותם כאילו הם ארקדי? תרומה שווה הרבה לאנשים שמקבלים אותה, אבל אמרתי שזה לא אומר כלום עליהם כאנשים, חוץ מזה שהם עשירים.
            מצאתי נתונים אחרים. מייקל ג'ורדן (גם רפובליקנים קונים נעליים) תורם להכי הרבה ארגוני צדקה וסטיב נאש מיד אחריו. כרמלו ולברון תורמים הכי הרבה למועדוני ילדים באמריקה. אתר אחר ששם את מג'יק כשני לדיקמבה (שהרוויח הרבה פחות בחייו מכל האחרים ברשימה). דיקמבה וביג סופטי הווארד תורמים הכי הרבה ליוניצ"ף.

          15. אני מכיר את המאמר המדובר –
            ג'ורדן תורם להכי הרבה ארגוני צדקה. לא הכי הרבה כסף.
            וזו בכלל לא הפואנטה.
            התגובה שלי הגיע לאור מה שנכתב בפוסט.
            לא נכתב שם על ג'ורדן או על כרמלו. נכתב שם על לברון.

          16. אז נלך להתחלה-
            מה אתה חושב שהתרומות אומרות על לברון שהן לא אומרות על כל שחקן או אדם עשיר אחר? הוא כתב את המשפט בתגובה לכל מי שאומר שלברון תורם לצדקה וזה אמור לשנות את איך אנחנו מסתכלים עליו כשחקן או כחבר לקבוצה.

          17. זה מה שנכתב –
            "אז מה אם לברון תורם – כמה זה מתוך ההון שלו? כמה זה באמת חשוב לו?"
            התשובה ל-2 השאלות שעולות בציטוט, לדעתי, לאור כל מה שקראתי במקורות אובייקטיביים –
            הרבה.
            חלק לא מבוטל מההון שלו,
            ומרמת המעורבות שלו – אלו קרנות שהוא הקים, כאלו שהוא מעורב בניהולן,
            כאלו שיש לי הרושם שמטפלות בנושאים הנוגעים ללבו,
            אני מסיק שזה אכן חשוב לו.

            מה זה אומר על כל שחקן או אדם עשיר אחר?
            זה בכלל לא רלוונטי.
            הפוסט המקורי כתב על לברון,
            לא על מישהו אחר.

            האם זה אמור לשנות על איך שאתה מסתכל עליו כשחקן או כחבר לקבוצה?
            ממש לא. בכוונה ההתייחסות שלי לפוסט נגעה ב-2 תגובות שונות רק ב-2 נקודות בלבד –
            היעדר הנתונים שמגבים את ההצהרה שהוא לא גורם לשחקנים סביבו להשתפר.
            וההצהרה עליה אנחנו כרגע דנים.

            על השאר בכלל לא הגבתי. סובייקטיבי מדי.

          18. הפסקה השלמה היא כזו: "מכונת דימוי עצמי מפותחת ומשומנת הלו הוא לברון ג'יימס. פעם המלכים היו זורקים מטבעות זהב לעניים על מנת ליצור לעצמם דימוי של נדיבות ומיתוס של אכפתיות. אז מה אם לברון תורם – כמה זה מתוך ההון שלו? כמה זה באמת חשוב לו?".
            אתה טוען שלקחת משפט מחוץ להקשר, תיקנת אותו מחוץ להקשר ואז דחפת אותו בחזרה לפוסט, בלי להוסיף דבר?
            שים לב שאל הנקודה השניה לא התיחסתי בכלל. בנוגע לשיפור השחקנים עשית משהו אחר בהקשר של הפוסט, ואין לי תלונה לגבי ההתנהלות שלך שם.

          19. איבדת אותי.
            במה ציטוט נרחב יותר משנה משהו?
            התשובה ל-2 השאלות שבסוף הציטוט, לדעתי, היא עדיין "הרבה" ו-"מאוד".

            אם כבר, הציטוט הרחב יותר בעייתי יותר.
            לברון לא פוליטיקאי. לא עסקן שתלוי ברגולציה.
            לטעון שמישהו תורם כל כך הרבה בשביל יחסי ציבור,
            זה מתקרב להיות דמגוגיה.

            (לא פשוט יותר לתרום פחות להרבה ארגונים, ואז יכתבו עליך "תורם להכי הרבה ארגונים"?
            פחות מאמץ, פחות הוצאה, ועדיין יופי של יחסי ציבור.

            (למען הסר ספק –
            הפסקה האחרונה נועדה להראות איך בקלות אפשר להוציא דברים מהקשרם.
            יש לי 0 טענות נגד כמה ולמי, ג'ורדן תרם.)

          20. הוא כן פוליטיקאי.
            הוא אדם שמתעסק הרבה מאוד במורשת שלו. זו בעצם אחת הביקורות הגדולות כלפיו. כמו אמא פולניה, יותר חשוב לו איך המעשה נתפס מאשר המעשה עצמו.

          21. לא, הוא לא.
            הוא לא פוליטיקאי –
            הוא לא נבחר על ידי אף אחד. משרתו לא תלויה בהצבעת הרוב. הוא לא נושא משרה ציבורית.

            כל מה שכתבת בנוסף?
            יכול להיות.
            לא רלוונטי לדיון.

            כמו שכתבת בתגובה הקודמת שלך –
            נחזור להתחלה. וההתחלה היא מה שנכתב בפוסט.
            ועם זה לא הסכמתי.

          22. מקומו בהיסטוריה, תפקידו לאחר הפרישה ותפיסתו הנוכחית בציבור – הן תלויות בציבור ובפוליטיקה שהוא מפעיל.
            רלוונטי, כי מדובר בהקשר של המשפט.

          23. התיאור שלך לעתידו של לברון?
            זו דעתך הסובייקטיבית.
            ההגדרה של פוליטיקאי ברורה –
            ולברון לא עונה להגדרה.

    4. יש דבר אחד שחשוב לציין לגבי התרומות הללו. הן tax deductible.
      למעשה מדובר יותר בבחירה של איך אני משלם את המיסים שלי מאשר בחירה של לתת תרומה באופן נקי משיקולים נוספים.

      1. tax deductible לא אומר שעבור כל דולר שאתה תורם, יורד לך דולר במס,
        אלא שאתה חוסך את סכום התרומה כפול המס השולי עליו הגעת.
        (יורד מס על סף הרווחים פחות סך התרומות)

        1. נכון. אבל הנקודה היא שיש כאן משחק תועלת כלשהו, ואני מעריך שרואה החשבון של לברון דואג להסביר לו כמה בדיוק הוא רוצה לתרום בשביל למקסם את הרווחים שלו.

  20. מעולה, תודה

    בתור פסיכולוג יש משהו בסיפור החיים של לברון ובצרכי הנראות שאני סולח לו. כן, ההחלטה הייתה דבר דוחה והוא מציף בחרדה כל קבוצה שהוא מגיע אליה, אבל אני יכול להבין איך חלקים רודפניים מתעוררים כשבתור אפרו אמריקאי גריפין הוא בעלים שנתקעת איתו, פעמיים.

    אם רק היו מצליחים לבנות קבוצה ראויה בקדנציה הראשונה שלו בקאבס הכל היה נראה האחרת, ההחלטה לא הייתה מתרחשת – אגב, אירוע שעיצבו עבורו – והוא אולי היה נשאר הילד שכל כך אוהב ונהנה לשחק כדורסל, והחזיר את בצופים ליהנות איתו בתקופות קובי בראיינט המרירות. אגב טיפוס מגעיל שראוי להערכה לעת בגרות

  21. תודה חגי,האמת שקלעת די בול גם לתחושותי לגבי השחקנים אולי חוץ מתומאס שאמנם אני מעריך את מה שהוא עושה אבל הוא לא מעורר בי כמעט שום רגש.

  22. איפה ווסטברוק ?
    לא קראתי את הפוסט.
    ממזר – אם עלית על סומסום זו תעודת כבוד אדירה לך אך גדולה אף יותר לו – זה אומר שיש לו סגנון !
    סופרים ומשוררים מעבירים חיים שלמים בניסיון לסגל להם אחד כזה.
    שאפו (לשניכם)

        1. תלוי.

          כשהוא נכנס למוד של לינץ' מוב (בלי מקף..) אז הכתיבה שלו שבלונית. כשהוא כותב על בלי אינטרסים מתוך אהבה לספורט כמו למשל בייסבול אז הכתיבה שלו יפייפיה, אם נטייה חיננית למלודרמטיות, אבל זה האיש.

          1. המרדף האובססיבי אחר הפנטום של סומסום – מה זה אומר עליך ממזר ?
            🙂
            ואשך טמיר המקורי (כינוי אניגמטי) – איך זה שלא התלוננת על היעדרותו של ווסטברוק מהרשימה ?
            שאלה קטנה :
            אם מתקיימים חמישה משחקים שקולים במקביל כאשר בכל אחד מהם משחקת אחת מחמש הקבוצות הבאות : ג"ס, קליבלנד, בוסטון, ס"א ו-OKC (לארבע הראשונות נציגות ברשימת "האהובים") – איזה משחק תבחרו לראות ?
            ראסל הוא ההצגה הטובה בעיר, איך אפשר לערוך רשימת מועדפים בלעדיו ?

          2. "לא הייתי מעלה על כף המאזניים "את אשכך את יחידך אשר אהבת" מבלי להיות בטוח… סמיילי"

            😉
            שמח לשים אשכי בידייך, זה מרגיש לי כמעט בטוח כמו בידיה של הגננת

          3. סטוקטון או whatevea… אם יש לך trolling עם מישהו, הוא כותב נגדך או שאתה כותב בשמו (אולי אתה כותב בשמי? אין בעיה, זה רק לשים שם) – עזוב אותי, לא קשור, אין לי מושג למה מהרגע שאני מגיב פה אתה נטפל מציק… לא אני, תפנה למוד/אדמין ותברר I.P או אם זה identity theft. מאן, או שזו המסורת פה, אבל זה לא עושה שום חשק … get a life

  23. היו לי משך הקריירה איזה 30 סומסומים. התענוג שלהם הוא כשמזכירים אותם. לכן אני שאלתי פעם אחת ושכחתי. מאז גיליתי שני ידענים גדולים ממנו בספורט שלו – בייסבול – ושמם חנן ואור. הסומסומים באים ונעלמים, והאתר ממשיך לפרוח יותר מתמיד, ובעיקר בבייסבול.

  24. לא השתכנעתי בקשר לסומסום המקורי עדיין.
    נהניתי מאוד לקרוא את הטור, תודה חגי.
    אם אני יכול לומר בעדינות, אז הדעות שהעלית קצת מוקצנות שלא לומר שיטחיות.

  25. טור מטומטם ואידוטי לחלוטין,אפשר לא לאהוב את לברון אבל זה מוגזם לחלוטין:״מכונת דימוי עצמי מפותחת ומשומנת הלו הוא לברון ג'יימס. פעם המלכים היו זורקים מטבעות זהב לעניים על מנת ליצור לעצמם דימוי של נדיבות ומיתוס של אכפתיות. אז מה אם לברון תורם – כמה זה מתוך ההון שלו? כמה זה באמת חשוב לו?״ לא היה ספורטאי בהיסטוריה שהתקרב לתרומה הכלכלית של לברון גיימס (במעורבות הפוליטית הוא בשורה של הגדולים ביותר, הפסיד 10 מיליון דולר על התמיכה בהילארי),כמות התרומות האנונימיות של לברון גיימס חסרת תקדים,רק לראות איך השחקנים שלידו פורחים לידו ולהבין שאין לך מושג קלוש על מה שאתה מדבר (פרי וקורבר דוגמאות מצויינות), פרט לארווינג אין חבר קבוצה שאומר עליו משהו רע, רוב כוכבי הNBA היו רוצים לשחק לידו כיוון שהם יודעים שלא רק שהוא ישפר אותם אלא ידאג בר גלוי להילחם מול ההנהלה על החוזים שלהם, אני בכלל לא מדבר על כך שהוא איש משפחה למופת,כן ההכרזה הייתה דוחה ונאום הטבעות הצדיק כל בוז שקיבל באותה תקופה אבל זה כדור שלג שיצא הרבה מפרופרציה,כשאתה מדבר על אישיות של אדם אתה חייב לדעת מה גרם לאדם להיות כזה, בטח שאתה בתור עוזר סוציאלי צריך להבין ילד שגדל עד גיל 14 בעוני מחפיר ללא אב (ואתה בטח מבין כמה זה השפיע ועיצב את לברון גיימס הבוגר). אתה רוצה גימיק שיווקי התרומה של קרי למלחמה נגד יתושים עם הרשתות.

    1. סימן שהטור טוב מאד, ברוך רובין הכי גרוע כאן
      מה שהוא כותב תמיד שקרי והפוך למציאות,
      לא כל בן 73 חכם יותר, אלא להיפך, טיפש יותר ויותר עם הגיל.
      בניגוד למנחם.
      טור מצוין חגי.

  26. מעולה.
    הגיוני מתוחכם ומעביר את רוח הספורט בצורה מצוינת.
    לא כל אחד יכול להיות טןב בכל ענף ספורט שהוא ,יש הגבלות טבעיות
    אבל כל אחד יכול לתת את המקסימום שלו .
    בקשר ללברון אנחנו מכיריפ חלק מהדמות ,חלק שאנחנו מאד לא אוהבים.
    יחסי הציבור שלו נוראיים ,מה בענין החלק שאנחנו לא מכירים העמידה על העקרונות שלו ,תמיכה בדמוקרטים תמיכה באובמה ,חברותו עם וורן באפט .
    הדמות הזו יותר מורכבת ממה שאנחנו רואים בפועל.
    קצת מוזר לי להיות פרקליטן של השטן במקרה הזה , תפקיד שאני לא אוהב.
    אבל ההגינות.מחייבת.
    תודה תותח .

  27. בלת"ק
    התחלת יפה, באמצע, מסתבר שאתה בסך הכל אוהד ג"ס, ושונא לברון (לא קראתי את ההמשך, כי אני לא אוהב הייטרים). אם יש מישהו שצמח מהאשפתות ע"י עבודה קשה (והמון כישרון), זה לברון.
    הראית קצת חשיבה מקורית, אבל נראה שהמחשבה שלך היא בסה"כ של עוד בורג במערכת. מחכים לך בללל.
    ונסיים בהמנון: לא חוכמה לנצח כשכל הכוכבים משחקים אצלך.

    1. לכבוד: נתן
      מאת: אגודת לל"ל

      לקוח יקר,
      לצערנו נאלצנו לדחות את בקשתך לטיפולי המרה בכפר, וטיפול אשך אצל צוות המדקרים המומחה שלנו.
      מבדיקה שערכנו עולה כי הדיבוק הלברוני השתלט על כל יישותך, וכי אין באפשרותנו להצילך.
      אנו מצטערים עמוקות ומאחלים המון בהצלחה בגלגול הבא.
      שלך,

      כללית לל"ל

      1. באמת שקלתי בכובד ראש להירשם לסדרה של טיפולי המרה.
        אבל החלטתי שזה לא בשבילי –
        הכובע הלבן המחודד פשוט לא מתאים לזקן שלי,
        והקטע עם הצלב הבוער בחזית הבית?
        גם ככה השכנים שלי עצבניים עליי בגלל המעשנת…

  28. פוסט מעולה. תודה רבה.
    הסכמתי עם רובו של המאמר, בעיקר עם הסיבות לאהבת/שנאת שחקנים.
    אבל כשכתבת שלברון לא משפר את השחקנים שלידו, הבנתי שבפסקה על חוסר הסימפטיה פשוט השלכת מילים מתוך הייטריות ולא מתוך השכל שלך שעבד מעולה בשאר הפוסט (ועם רוב המילים בפסקה על לברון הסכמתי)

  29. והכי מצחיק שמי שכתב את הטור הוא עובד סוציאלי, מקווה שההגיון והרגישות שהופגנו בטור לא מייצגים את עבודתו בתחום.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט