דירוג הרוקיז השלישי לעונת 2019/20 / עמיחי קטן

בערך חודש עבר מאז הדירוג הקודם של הרוקיז וזה זמן מצוין לעצור לדירוג נוסף, כאשר הפעם הדירוג יתמקד בתקופה שבין תחילת ינואר ועד לפגרת האולסטאר בה אנו נמצאים כעת. סביר להניח ששאלה מרכזית אחת מעניינת בעיקר אתכם הקוראים כעת, והיא האם והיכן מדורג זאיון וויליאמסון. בינתיים אני רק אגלה לכם שהוא נכנס לדירוג, כמובן לראשונה העונה.

נתחיל קודם באזכורים של כבוד:

מייקל פורטר ג'וניור (דנבר) (לא דורג) – 12.3 נקודות ו-6.9 ריבאונדים ב-64% אפקטיבי ו-48% לשלוש מאז תחילת ינואר. כשהוא בריא פורטר ג'וניור משתלב נהדר בדנבר, אבל זה לא קורה מספיק, וגם בחודש הזה ריבוי ההיעדרויות מוציא אותו מהטופ 10.

טרנס דיוויס (טורונטו) (לא דורג) – 9.5 נקודות ו-4.1 ריבאונדים ב-59.5% אפקטיבי ו-42.7% לשלוש מאז תחילת ינואר (21 משחקים). לא מספיק טוב כדי להיכנס לרשימה, אבל חייב לקבל אזכור. השחקן היחיד אצל האלופה מטורונטו ששיחק בכל המשחקים העונה, והראה יכולת לעשות הרבה כשצריך.

ג'ארט קולבר (מינסוטה) (לא דורג) – 10.4 נקודות ו-3.7 ריבאונדים ב-47.5% אפקטיבי ו-31.3% לשלוש מאז תחילת ינואר (21 משחקים). מפסיד בנקודות בקרב על המקום העשירי, בעיקר בגלל פתיחת עונה רעה מאוד. השיפור שלו משמעותי והמקום המוגבר שהוא מקבל במקום וויגינס מקנה לו את הזכות להיות מוזכר כאן.

10: קובי וויט

בחירה בדראפט: 7.
מספרים עונתיים: 11.1 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים ב-45.2% אפקטיבי ו33.8% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 10.5 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-2.7 אסיסטים ב-44.7% אפקטיבי ו-31.8% לשלוש.
דירוג קודם: לא דורג.

שיפור קל ביחס לחודש דצמבר מספיק לוויט כדי להיכנס שוב לעשירייה הפותחת, אבל האחוזים שלו עדיין רעים, והוא לא שווה מעבר לזה כרגע. נכנס לכאן די בקושי. הפוטנציאל ניכר בהופעות הטובות, אבל הן לא קורות מספיק, ולרוב אנחנו רואים מפגן חוסר יעילות שמספיק לכאן בקושי.

9: קאם רדיש

בחירה בדראפט: 10.
מספרים עונתיים: 9.3 נקודות, 3.7 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים ב-42.4% אפקטיבי ו-32.6% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 11.4 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ב-50% אפקטיבי ו-40.3% לשלוש.
דירוג קודם: לא דורג.

כניסה ראשונה לדירוג עבור הנציג השני של אטלנטה שהצליח להעלות את האחוזים שלו בתקופה האחרונה למספרים חיוביים שגם העלו את קצב צבירת הנקודות שלו. אם הוא ימשיך להתקדם כך גם בדירוג הוא ימשיך להתקדם.

8: טיילר הירו

בחירה בדראפט: 13.
מספרים עונתיים: 13.1 נקודות, 4 ריבאונדים ו-2 אסיסטים ב-50.8% אפקטיבי ו-39.3% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 11.7 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים ב-49.5% אפקטיבי ו-40% לשלוש.
דירוג קודם: 4.

הירידה הגדולה של הדירוג שייכת לטיילר הירו שסבל גם מפציעה שהשביתה אותו בחלק מהתקופה, וגם מירידה קלה בכל הנתונים שלו, למעט האחוזים מחוץ לקשת. ביחס להתקדמות של כמה אחרים זה מספיק עבור ירידה כזאת.

7: אריק פסקאל

בחירה בדראפט: 41.
מספרים עונתיים: 13.2 נקודות, 4.7 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים ב-51% אפקטיבי ו-28.2% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 11.7 נקודות, 4.9 ריבאונדים ו-1.7 אסיסטים ב-49.5% אפקטיבי ו-24.3% לשלוש.
דירוג קודם: 10.

בדירוג הקודם אמרתי עליו שבקצב הנוכחי הוא יהיה מחוץ לטופ 20 בפעם הבאה, והוא כנראה שמע את זה, ואחרי משחק אחד בלבד בדאבל-פיגרס בין ה-9/12 ובין סוף השנה האזרחית, את ינואר הוא פתח עם 9 משחקי דאבל-פיגרס מתוך ה-11 הראשונים, ובכלל חזר להיות דמות חיובית על הפרקט של הווריורס. הוא לא הכוכב הבלעדי של גולדן סטייט כמו בנובמבר, אבל הוא בהחלט שחקן בכיר שם כעת.

6: דאריוס גארלנד

בחירה בדראפט: 5.
מספרים עונתיים: 12.2 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים ב-47% אפקטיבי ו-35.2% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 13.8 נקודות, 1.7 נקודות ו-5.4 אסיסטים ב-45.9% אפקטיבי ו-33% לשלוש.
דירוג קודם: 8.

גארלנד נאלץ בתקופה האחרונה לקחת על עצמו יותר, ולכן למרות ירידה באחוזים הוא משפר את מעמדו, בעיקר בזכות שיפור משמעותי בכמות הנקודות והאסיסטים. ההגעה של דראמונד יכולה אולי לשפר עוד קצת את מספרי האסיסטים של גארלנד, ואולי ההמשך יהיה גם יותר יעיל.

5: דיאנדרה האנטר

בחירה בדראפט: 4.
מספרים עונתיים: 12.2 נקודות, 4 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים ב-48.5% אפקטיבי ו-34.5% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 11.5 נקודות, 4.1 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים ו-חטיפה ב-51.5% אפקטיבי ו-34.8% לשלוש.
דירוג קודם: 5.

האנטר בסך הכל קלע בתקופה הנתונה 0.7 נקודות פחות מהממוצע העונתי שלו, בעיקר בגלל אחרים שהצטרפו ונכנסו לעניינים. האחוזים שלו אפילו קצת השתפרו, וכך גם ההגנה של ההוקס שנראית מעט פחות גרוע. כל זה מספיק להאנטר כדי לשמור על מקומו.

4: ברנדון קלארק

בחירה בדראפט: 21.
מספרים עונתיים: 12.3 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ב-65% אפקטיבי ו-42% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 11.4 נקודות, 6.1 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים ב-60.9% אפקטיבי ו-33.3% לשלוש.
דירוג קודם: 3.

האחוזים של קלארק ירדו קצת בתקופה האחרונה, וכעת הם לא "הזויים", אלא רק "נפלאים". החלק המשמעותי שלו במאזן החיובי של ממפיס, יחד עם היעילות המרשימה, משאירה אותו בצמרת של הדירוג.

3: קנדריק נאן

בחירה בדראפט: לא נבחר.
מספרים עונתיים: 15.3 נקודות, 2.7 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים ב-50.9% אפקטיבי ו-34.1% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 14.1 נקודות, 2.6 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים ב-48.9% אפקטיבי, 32.3% לשלוש ו-91.7% מהעונשין.
דירוג קודם: 2.

קנדריק נאן ממשיך להיות ההפתעה הגדולה אצל הרוקים, אבל את הכותרות מהוא איבד, מכיוון שמעמדו בטוח והאחרים מתחדשים ומחדשים. ירידה קלה בנתונים ב-2020 אולי מראה לנאן את כיוון הקיר בו הוא אמור להיתקל, ואולי זה רק משבר קליעה זמני שיעבור. זה לא סותר את זה שהוא ממשיך להיות מצוין.

רגע לפני ההכרעה על שני המקומות הראשונים, הנה סרטון שימחיש את התחרות בין שני המועמדים המובילים, ואת הניסיון שלהם להגיע לתואר האישי…

2: זאיון וויליאמסון

בחירה בדראפט: 1
מספרים עונתיים: 22.1 נקודות, 7.5 ריבאונדים, 3.5 מתוכם בהתקפה ו-2.2 אסיסטים ב-59% אפקטיבי ו-36.4% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: כנ"ל.
דירוג קודם: לא דורג.

פתיחה מצוינת של זאיון לעונה, בה הוא הוכיח שהוא ראוי למחמאות שהורעפו עליו, וזכה לכרטיס למשחק הרוקים אחרי 3 משחקים בלבד ב-NBA. אם יצליח להישאר בריא יש לו כמעט את כל מה שצריך, ואת השאר הוא יוכל לשפר, אבל במירוץ הזה נקודת הפתיחה שלו נמוכה מדי, בגלל היעדרות של חצי עונה, ומוראנט מקבל עדיפות די ברורה בגלל זה.

1: ג'ה מוראנט

בחירה בדראפט: 2.
מספרים עונתיים: 17.6 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 7.1 אסיסטים וחטיפה ב-52.2% אפקטיבי ו-35.8% לשלוש.
מספרים מאז תחילת ינואר: 17.9 נקודות, 4 ריבאונדים, 8 אסיסטים וחטיפה ב-55.7% אפקטיבי ו-30.2% לשלוש.
דירוג קודם: 1.

העונה הראשונה של מוראנט בליגה מזכירה לי 2 שחקנים שיש דמיון בינם לבינו גם בסגנון המשחק, וגם בסטטיסטיקה מעונת הרוקי, כפי שאפשר לראות בהשוואה הסטטיסטית שבטבלה להלן:

נקודותריבאונדאסיסטחטיפותאיבודיםאפקטיבילשלושעונשין
ג'ה מוראנט17.63.57.113.152.235.878.3
כריס פול16.15.17.82.22.345.628.284.7
דרק רוז16.83.96.30.82.548.222.278.8

יש כאן יתרון קל לטובת כריס פול בכל מה שלא קשור לקליעה ולאחוזים, אבל מוראנט נמצא לגמרי שם. מדובר בשני רכזים רוקים שסחבו את הקבוצה הצעירה שלהם לפלייאוף (רוז במזרח) או לפחות קרוב אליו (פול במערב). שניהם גם הפכו להיות מועמדים ל-MVP בעונתם השלישית בליגה, כאשר רוז זכה בתואר בגיל 22, ואילו פול הפסיד לקובי במאבק צמוד. בקיצור – מוראנט שחקן נפלא עם פוטנציאל מאוד גדול, ויהיה קשה מאוד להתקרב אליו במאבק הזה על תואר רוקי העונה.

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. אתה רושם שטרנס דייויס לא מספיק טוב, למרות שהוא משחק בקבוצה סופר תחרותית וקולע באחוזים מדהימים, ואז אתה שם ב 9-10 2 שחקנים עם סטטיסטיקה של נגרים שמשחקים בקבוצות פח…

  2. תודה רבה חיים.
    אני מכור לדירוגי הרוקיז שלך.
    הלוואי ונקבל לליגה כריס פול או דריז רוז חדשים בדמות ג'ה מוראנט, אני חושב שהוא יכול להיות בקלות אחד מהם, גם מבחינת יכולת המסירה וגם מבחינת הקליעה לסל, ואני מאמין שהוא עוד ישתפר בקליעה מרחוק.

    מישהו יודע איפה נמצא אר ג'י בארט מהניקס? אני מניח שלא.

  3. נהדר חיים. אהבתי את הדירוג של גרלנד שמראה מגמת שיפור ראויה לציון. הבעיה הגדולה של פסקל, לדעתי, היא חוסר הכימיה שלו עם דריימונד גרין – הם לא מצליחים להשאר ביחד על המגרש. אם יצליח לפתח אחת עם אנדרו וויגינס אז אולי ישאר בווריורס, אחרת אני לגמרי יכול לראות אותם מעבירים אותו בטרייד על שחקן שיותר מתאים למה שהם מחפשים.

    1. רועי במה מתבטא זה שגרין ופסקל לא מסתדרים בהגנה? לא ראיתי בעיה בינהם. מי שכן היה לא בהרמוניה עם פסקל היה דילו שהפיק&רול שלו לא היה מותאם למשחק של פסקל שבנוי או על בידודים או על בק דור.

        1. אוקי אבל שוב במה זה מתבטא? האם הם חוסמים את התנועה אחד לשני? האם אחד מהם תופס את הצבע לשני? האם יש אלמנטים הגנתיים שהם לא מסתדרים?
          בסוף סגנון המשחק שלהם שונה מאוד מאוד

  4. קובי ווייט, קאם רדיש, ג'ארט קולבר, ודריוס גארלנד. הם לא צריכים להיות בטופ 10 (או 13) כלשהו. אנחנו מדברים על שחקנים בוסריים שבכל דקה שלהם על הפרקט, הם פוגעים בקבוצותיהם. לא שזה אומר משהו על הטווח הארוך (שכר לימוד. זה משהו שרוב מכריע של שחקני ה-NBA נאלצו לשלם בעונת הרוקי שלהם), אבל אלו העובדות כמו שהן.
    מי שחסרים ברשימה, ויש להם מקום בטופ 10 + 3 שצוינו בפוסט (במקום ה-4 שנמחקו) –
    .
    ראשון, ומי שיש לו קייס למקום בחמישייה הוא ג'קסון הייז. הילד יעיל להפליא, ויש לו קפיצים במקום רגליים. כבר בגילו הצעיר יש לו חלק משמעותי בעובדה שהפליקנס לא טבעו לפני חזרתו של ציון.
    .
    שני, מאטיס טייבול. הוא בבירור טופ 10 בקרב הרוקים. 3&D זה מצרך מבוקש ב-NBA. לראות אחד כזה תופס מקום ברוטציה של קבוצות פלייאוף, כאשר בגילו הצעיר הוא מביא איכות גם לחלק של ה-"3" (37.3% מהשלוש), וגם בחלק של ה-"D" (1" (יש לילד 1.4 חטיפות למשחק. יותר מלכל רוקי אחר. והוא עושה את זה כאשר הוא חלק מ-"הרכב ההגנה" של הסיקסרס), זה מרשים במיוחד.
    .
    שלישי הוא PJ וושינגטון. הילד תפס את עמדת ה-PF הפותח של שארלוט העונה, והוא מביא לקבוצה המון יציבות –
    11.7 נק' (52.9% אפקטיבי נאים, 37.6% מרשימים מהשלוש) ו-5.5 רב'. הוא אולי לא יהיה אולסאר בליגה הזו, אבל אני מנחש שבהינתן בריאות, לילד תהיה קריירה ארוכה בליגה.
    .
    אחרון – קמרון ג'ונסון. 7.7 נק' למשחק, 54.6% אפקטיבי, 39% מטווח השלוש. לילד חלק בלא מעט מהדקות הטובות של הסאנס העונה. כאשר הוא עולה מהספסל לצד מיקל ברידג'ס, לסאנס יש צמד פורוורדים שמתפקדים היטב בהגנה, שמביאים הרבה אנרגיות בהתקפה, וחשוב יותר – גו'נסון מביא אתו "ידית". לתחושתי, נתון ה-39% שלו, יזכר בעתיד כנתון הגרוע בקריירה שלו.
    .
    תודה, חיים.

    1. אתייחס קודם לאלו שאתה היית מכניס:
      ג'קסון הייז: ההגנה סבירה ביחס לפליקנס (וזה לא שווה כמעט כלום) ובינתיים הוא לא נותן הרבה.
      ת'ייבל: הוא נכנס בדיוק מהסיבה הזאת בדירוגים הקודמים, אבל האחוזים שלו ירדו משמעותית בתקופה האחרונה, וכך גם הדקות.
      וושינגטון: לא שיחק מספיק בתקופה הנתונה כדי להיכנס לדירוג.
      קמרון ג'ונסון: יעיל ועם פוטנציאל, אבל השתדלתי שלא להכניס שחקנים לא פעילים מספיק, כלומר כאלה שלא קולעים מספיק.
      אלו שאני הכנסתי:
      וויט וקולבר: באים ביחד על אותה משבצת של שחקן שרק קולע, וגם את זה עושה בלי יעילות, אבל לקלוע 10-11 נקודות באחוזים רעים זה יותר מלקלוע 7-9 באחוזים טובים.
      רדיש: בתקופה הנתונה האחוזים שלו סבירים לחלוטין ואפילו כמעט טובים.
      גארלנד: אחראי להכי הרבה נקודות חוץ מזאיון ומוראנט…

      1. ???
        לקלוע 10 – 11 נק' באחוזים רעים זה הרבה, אבל ממש הרבה, פחות מלקלוע כל סכום נקודות שהוא באחוזים טובים.
        הסיבה?
        העלות האלטרנטיבית של הזריקה.
        אין ואקום בכדורסל. בכל פעם ששחקן שקולע ב-45% אפקטיבי כמו קובי ווייט לוקח זריקה, הוא זורק אותה במקום שחקן אחר של קבוצתו.
        אבהיר: נכון, הבולס לא להיט, אבל עדיין הממוצע בקבוצה הוא 51.1% אפקטיבי. המשמעות היא
        המשמעות היא שווייט , לו יש 10 ניסיונות קליעה במשחק, "עולה" לקבוצתו משהו כמו 1.2 נק' למשחק (0.9 נק' לזריקה בממוצע לווייט, 1.02 נק' לכל שחקני הקבוצה).
        עכשיו, ברור שזה פשטני מדי. לא כל הזריקות נולדו שווה. כוכבים שזוכים להגנה הרבה יותר צמודה, "סובלים" מירידה באחוזים. אותם "כוכבים" מאפשרים לשחקנים שלצדם זריקות נוחות יותר, כאלו עם פוטנציאל לאחוזים גבוהים יותר (ע"ע קמרון ג'ונסון).
        כאן נכנת הפואנטה ליתר תוקף –
        קובי ווייט, או דריוס גארלנד, ובטוח קאם רדיש, הם לא "הכוכבים" של קבוצותיהם. ועדיין, הם מחטיאים המון.
        .
        השורה התחתונה –
        יותר נקודות, לא שווה "יותר כדורסל". זה רק אומר ששחקן X זרק יותר פעמים. ומה לעשות, יש שחקנים שכאשר הם זורקים לסל, הם לא מועלים לקבוצותיהם (להפך).

        1. האחוזים של רדיש מספיק טובים בתקופה הרלוונטית (50% אפקטיבי) וגם אם זה קצת פחות מהממוצע מדובר על אחוזים סבירים לחלוטין.
          אצל גארלנד העניין הוא השילוב בין הקליעה (13.8 נקודות בתקופה הנ"ל) ובין המסירה (5.4 אסיסטים, שני רק למוראנט).
          קובי וויט הוא לא "כוכב", כי הוא לא מספיק טוב, אבל הוא בהחלט עונה לקטגוריה של "לוקח זריקות רעות בגלל שהכדור אצלו הרבה" וזה פוגע באחוזים שלו. מכיוון שהוא מראה יותר "פלוסים" מאחרים, גם אם זה בא יחד עם יותר "מינוסים", זה מספיק כדי למקם אותו שם.

          1. השאלה היא האם הדרוג הוא רק על תקופה מדוברת, או מצטבר?
            אם רק על תקופה חלקית, אז לגבי רדיש אתה צודק. לגבי ווייט? ממש לא. האחוזים שלו היו, ונשארו, מזעזעים. הוא לוקח זריקות רעות לא בגלל הכרח, אלא בגלל כדורסל רע (בוסר, בשלב זה של הקריירה, זה תירוץ סביר). אבל בשום צורה שהיא הוא לא אחד מעשרת, או אפילו עשרים,הרוקים הטובים העונה. כנ"ל לגבי גארלנד.

            1. התשובה היא בין לבין.
              כתבתי שהדירוג מתמקד בתקופה הספציפית הזאת. זה לא מתעלם לגמרי ממה שהיה לפני, אבל תלוי בעיקר ממה שקורה בתקופה הנתונה, וכך גם אעשה בדירוג הבא. רק בסוף העונה יהיה דירוג עונתי בלבד שלא נותן עדיפות לתקופה כזו או אחרת.
              אני מסכים עם העיקרון לגבי וויט, אבל אני לא חושב שמישהו מהאחרים עדיף.
              לגבי גארלנד אני לא מסכים, ואני חושב שהאחוזים שלו אמנם רעים, אבל התרומה שלו נמדדת גם בעוד נתונים, כמו למשל 5.4 אסיסטים על 2.8 איבודים.

            2. 46% אפקטיבי, 33% משלוש, והגנה לא קיימת עד פשוט מזיקה, לטעמי, "מנצחים" 5.4 אס'. על אחת כמה וכמה כאשר יש מגמת הרעה ביעילות של גארלנד.

            3. אהה חיים אז!זה לא ברור תחליט. חשבתי זה דירוג רק מינואר עד עכשיו. אם זה של כל העונה……אתה לא באזור חיוג בדירוג

            4. פעם ראשונה שאתם רואים "דירוגי עוצמה"? לוקחים גם את כל העונה וגם את התקופה האחרונה בחשבון

  5. תודה חיים.
    מאמין שכל עוד ממפיס אכן יסיימו בפלייאוף וניו-אורלינס לא, התואר יילך למוראנט אפילו אם הממוצעים הנפלאים של זאיון יישמרו עד סוף העונה.
    מנגד, היה והשקנאים יעקפו את ממפיס ויקחו את המקום בפלייאוף על חשבונם (לא תרחיש בלתי אפשרי), זה יכריע את הכף לטובת ציון.
    היה ו-2 הקבוצות יהיו בתוך/מחוץ לפלייאוף – כאן זה כבר קשה להכריע. אולי זה תלוי בכמה האחוזים של ציון יתיישרו עד סוף העונה..

    1. עכשיו אני רואה שהפער הוא 6.5, לא מאמין שזה אפשרי בכלל. לדעתי רק פלייאוף של הפליקנס יכול לתת את התואר לציון

  6. תודה חיים, מעניין
    שים לב שסטטיסטיקה כמו של מייקל פורטר מבחינת נק'-ריב' אחוזים ואחוזי שלשות ממקמת אותו טופ 5 או טופ 3 ברשימה. למעשה רק מוראנט וציון באופן מובהק לפניו. הסטטיסטיקה שלו מצוינת. גם טרנס דייויס אמור להיות עמוק ברשימה לדעתי, לפי הנתונים שהבאת.
    שחקנים שקולעים פחות מ 50% אפקטיבי ופחות מנניח 33% שלשות למעשה מזיקים לקבוצות שלהם, שזה שכר לימוד מסוים כפי שהזכירו מעלי

    1. אני לא מסכים עם ההנחה הזאת, בעיקר לגבי שחקנים שאמורים ליצור לעצמם נקודות.
      אתם מניחים שאם אני מבטל את הזריקות של אותו שחקן אני אקבל במקום זה אחוז אפקטיבי ממוצע, אבל זה לא נכון, בוודאי אצל השחקנים שלוקחים זריקות קשות, שאם לא הם אז אחרים היו לוקחים זריקות קשות, וגם האחוז של שאר הקבוצה היה יורד בהתאם.
      מייקל פורטר אכן נותן סטטיסטיקה מצוינת כשהוא בריא, אבל זה לא קורה מספיק.

      1. אם רוקי לוקח זריקות קשות, זה לא אומר שמישהו אחר במקומו היה לוקח זריקות קשות. גם אין פה חלוקה ברורה של כאלה שמייצרים לעצמם נקודות וכאלה שלא.
        אחוזים זה נתון חשוב, שחקן רוטציה משני שהאחוזים שלו נמוכים, זה פחות טוב לדעתי, אבל בסדר, בוא נראה איך הדברים יתפתחו.
        שים לב גם שדיוויס ופורטר הם רוקיז בקבוצות צמרת, ששם התחרות יותר חזקה וצריך להצליח יותר בשביל לקבל דקות, זה דוחף אותם למעלה

  7. מייקל פורטר שיחק יותר מזאיון בתקופה הנתונה. לא הוגן לטעמי להתעלם ממנו.
    אגב גם לפורטר ג'וניור השני מגיעה מילה טובה.

    1. תודה חיים. מודה שלא אחרי כל המוזכרים עקבתי אלו שכן ובמיוחד הצמד של ממפיס נראים נפלא. דיוויס של טורנטו לא נכנס אומנם אבל הולך להפוך לשחקן סופר לגיטימי בליגה וכנ"ל פורטר ג'וניור אם יצליח להשאר בריא.

    2. הקפדתי שלא להתעלם ממייקל פורטר, אבל הוא לא עמד בקריטריון שלי של כמות המשחקים כדי להיכנס לטופ 10.
      המקרה של זאיון הוא חריג, וההשפעה שלו על הפליקנס בתקופה הנתונה מקפיצה אותו קדימה בניגוד לכללים היבשים שהגדרתי, למרות שלרגע שקלתי לעבוד בצורה יבשה ולהשאיר אותו בחוץ.
      מסכים עקרונית לגבי פורטר ג'וניור השני, אבל המקום מעט מוגבל.

  8. לקח לניקס חצי עונה לחסל את בארט. וחצי עונה של שנה שעברה להעלים את הנוקס. ולא זה לא האופי של השחקנים. מקווה שאבדיה לא יפול לשם. דיוויד חוס על הילד.
    ניקס או קאבס מה הייתם בוחרים?
    אני ניקס כי לפחות אני בעיר נורמלית😎

  9. תודה חיים.
    .
    רדיש עם קו שיפור מאוד יפה. ממש כל חודש שעבר למעט האחרון (בו הוא גם החסיר לא מעט)הוא שיפר את האחוז שלו משלוש והאפקטיבי. היו לו משחקים שהוא נראה בשוק מוחלט בהתחלה ועם בחירת זריקות לא טובה (הוא מנסה לא פעם לקחת מגנים לסל ומקבל חסימות ככה שהקבוצה לא מאבדת כדור כתוצאה מהמהלך אבל עדיין הוא לוקח הרבה זריקות שלא אמורות להיות בדרגת קושי של רוקי)
    זה נראה שהוא יוצא מהשוק. יש לו יכולות אתלטיות יוצאות דופן ואם הוא יוצא ממנו ומייצב קליעה על איזור ה35 אחוז מהשלוש אז ההוקס שיחקו אותה עם הבחירות שלהם השנה.

  10. שחקן שקולע ב 45% אפקטיבי הוא נזק לקבוצה שלו, אתה סתם מוטה בחירות דראפט. אולי יום אחד הוא יהיה שחקן אבל כרגע הוא עולה לקבוצה שלו, לא מרוויח

  11. שחקן שהיה צריך להכנס זה קווין פורטר ג'וניור מ קליבלנד, חודש אחרון נותן מעל 15 נק 3ריב 2 אס חט ו2 שלש.
    מקבל תדקות ב קליבלנד ומראה שהרבה גײמ טעו שפסחו עליו.

  12. גם אם ציון יכנס לפלייאוף אין סיכוי שעובר את מוראנט עם פחות מ40 משחקים בתואר רוקי העונה. אם כן זה יהיה הביזיון הגדול בהיסטוריה. מוראנט נעול כבר על התואר. רק פציעה שלו עכשיו עד סוף העונה איכשהו אולי עלול לשנות את זה.
    דבר שני הסגל של הפליקנס פי 10 על הסגל של ממפיס על הנייר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט