אנחנו נמצאים כרגע 5 שנים מאז המעבר המתוקשר של ריי אלן מהסלטיקס אל ה-"נמסיס" מהדרום, מיאמי היט. הסלטיקס היו ידועים באותה עת כקבוצה בעלת קשר רגשי בין השחקנים העיקריים בגרעין הקבוצתי. בין אם זה רונדו, פירס, גארנט ופרקינס. אך עם זאת, במהלך השנים כבר נזרקו רמזים על חוסר ההתאמה של אלן בסיטואצייה. בהתחלה זה היה הקושי לשחק עם רונדו על המגרש. לאחר מכן זה היה הרצון של ריברס ליישם עם אלן את מה שפופוביץ' מיישם עם ג'ינובילי בספרס דאז. לאחר מכן הגיעה הבחירה בבראדלי והפציעה שלו שאפשרה לבראדלי לתפוס את מקומו בחמישייה. ואז הגיעו השמועות הבלתי פוסקות על טריידים עליו…
ולמרות כל אותם מקרים, אוהדי בוסטון קיבלו את עזיבת אלן כמו רעם ביום בהיר. נכון, הרבה מכך הגיע מתוך תחושת בגידה, כאשר בחר ללכת דווקא ליריבה העיקרית של הסלטיקס. וכאשר הגרעין בקבוצה מורכב משחקנים מלאי תשוקה כמו גארנט, פירס ורונדו – זה אפילו הפריע להם יותר.

כעת, 5 שנים לאחר מכן, ראינו איחוד של גרעין הקבוצה בתוכנית של גארנט ב-TNT, כאשר אפילו דוק ריברס הגיח לראיון טראנס אטלנטי קצר בטלוויזיה, ויתרה מכך, אפילו ביג בייבי היה בה (לא מבין למה צריך לראות אותו נדחף לכל פינה. הוא התחיל להיעלם ברגע שלוואר בול התחיל לתפוס זמן מסך וזה אולי אחד היתרונות היחידים בנוכחות שלו בטלוויזיה). ומה קרה בתוכנית, שהיה כל כך צפוי שיקרה?
שיח על הנטישה של ריי אלן את הקבוצה. למה הוא לא סיפר לפחות. למה למיאמי…

אך אם אתם חושבים שהשחקנים לוקחים את זה קשה (כאשר מדובר בסוף גם על העבודה והמטרות שלהם, כך שזה טיפה הגיוני שזה יילקח אישי, למרות שאני לא מצדד בכך), קיבלנו עוד פרק חדש בכל הסאגה הטרחנית והמיותרת הזאת.


ב-21 ביולי, יום לאחר היומולדת שלו, הועלה פוסט בחשבון אינסטגראם פופולרי של אוהדי סלטיקס. בפוסט הייתה תמונה של אלן מהקדנציה בסלטיקס עם כיתוב "יומולדת שמח". אך למרות הזמן הרב שחלף מאז (בנוסף לעובדה שהקבוצה נמצאת כעת ברנסנס מוצלח מאוד), אוהדים רבים עדיין ניצלו את ההזדמנות ושיחררו קיטונות של עצבים והערות פוגעניות כלפיי אלן. זה הגיע למצב שבאופן מפתיע אלן הגיב בצורה ישירה וברורה, לראשונה (!), ובתגובתו נכתב בעצם שאוהדי הסלטיקס "צריכים להתגבר כבר על המקרה".

אני אגיד את האמת – לא היה לי קל לראות את אלן עוזב אז וכמובן שלא למיאמי, אבל עברו כבר 5 שנים…חמש שנים! הכל לטעמי מתחיל מגארנט. פירס כבר הביע נכונות להשלים כבר, כאשר לטעמי השאר ילכו בעקבות מה שגארנט יחליט. נראה לי שהגיע הזמן להתגבר על השטות הזאת. בלי אלן לא הייתה אליפות ב-2008. הוא הגדיר אפילו את עצמו בפוסט כ-סלטיק ושתמיד יראה בעצמו ככזה.
אלן הוא עדיין אחד השחקנים האהובים עליי אי פעם וגם מהווה בעיניי מודל לחיקוי עבור ספורטאים רבים ואף אנשים רבים. ואם ניקח את זה למקום הנדוש שלנו, כישראלים מחפשי קשר תמידי להצלחה של אחרים, אלן מכהן כעת כשגריר של מוזיאון השואה בוושינגטון והינו מחובר מאוד לאירועי השואה והמשמעות שלה על האנושות בעתיד.

לטעמי, מעלה של אדם היא לדעת לסלוח ולשחרר ממקרי העבר. אלו משקעים מיותרים שתמיד, איכשהו, מונעים מאיתנו להתקדם באופן שלם ובריא קדימה. הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ושיסיימו כבר את אחת המחלוקות המטופשות שיש כרגע בקהילת הליגה.  

סגירת תפריט