חמישייה: ג'רמי לין, דיאנג'לו ראסל, דמארה קארול, טרבור בוקר, טימופיי מוזגוב.
ספסל: אייזאה ווייטהד, אלן קראב, כריס לאברט, רונדה הוליס-ג'פרסון, ג'רט אלן.

כרגע זאת הרוטציה הבכירה של ברוקלין. מי שרואה אותה מהצד בהחלט עשוי להתרשם ממנה. יש כאן שחקנים וותיקים סבירים שבאים עם רצון להוכיח את עצמם (לין, מוזגוב וקארול), לצידם קיימים צעירים לא רעים (לאברט, ווייטהד, הוליס ג'פרסון ואלן) ואפילו שחקן צעיר עם פוטנציאל אול סטאר בדמות ראסל. ומאידך, יש כאן עדיין קבוצה שבנוייה מטלאים וחובת ההוכחה עליה להראות שהיא מסוגלת גם לנצח משחקים, כי למדנו לא פעם שגם כישרון בלבד לא מביא נצחונות רבים (מינסוטה של השנתיים האחרונות…). על אף זאת, הטריידים של ברוקלין מוכיחים שההנהלה שם מבינה היכן הקבוצה עדיין ממוקמת גם לשנה הקרובה. ומאידך, השנה הקרובה הינה חשובה, כי ביכולתה להתחיל לבנות כיוון מסויים למועדון המוכה לעז הזה (והטענה של לין על כך שהם יגיעו העונה לפלייאוף לא תורמות לרף הציפיות מהקבוצה הזאת).

הם עדיין לא צפויים למצוא את עצמם מחוץ לתחתית בשנה הקרובה. הם אכן כבר לא פייבוריטים מוחצים לסיים אחרונים, כמו בשנתיים האחרונות, אך אני מזכיר ששתי הקבוצות הגרועות במערב כרגע (פיניקס והלייקרס) עדיין טובות, כנראה, מ-5 הגרועות הצפויות במזרח בעונה הקרובה: אטלנטה, אורלנדו, ניו יורק, שיקגו וברוקלין.

ומתוך ה-5 קבוצות הללו, אורלנדו התחזקה ב-2 ווטרנים הקיץ שלטעמי, לצד מאמן מוערך יותר כמו ווגל, יצרו לקבוצה כיוון ברור יותר העונה ואי לכך, אני מאמין שימוקמו בהתאם לכך בתור אחת מהשתיים הבכירות כאן.

אחריהן ישנה הניו יורק "כאוס" ניקס. יחד עם פורזינגיס והסגל הצעיר שם, שהפתיע לטובה שם, והנהלה יותר שפוייה לעונה הקרובה, אני מאמין שהם גם יכולים לסיים בתור הבכירה השנייה מה-5, לצד אורלנדו.

וכאן אנחנו נכנסים לשאלה האמיתית – היכן אטלנטה ושיקגו יימצאו, לצד ברוקלין, בתחתית? מכיוון שהצמד צפוי לבצע העונה טנקינג וגם המהלכים שלהן הקיץ מרמזות לכיוון הזה.

אני מניח שבגלל שזהו הכיוון של הקבוצות, אך באטלנטה ההנהלה רצינית יותר, שיקגו תסיים העונה אחרונה, אחריה אטלנטה ואז ברוקלין.

לסיכומו של עניין –

1) לכלל אוהדי הליגה, אני מאמין שדירוג ה-"גרועות" בליגה, כרגע, הוא (מהגרועה ביותר, הממוקמת בצמרת ועד לטובה מביניהן בתחתית – אירוני. ידוע…):

שיקגו

אטלנטה

ברוקלין

אורלנדו

ניו יורק

לייקרס

פיניקס

דאלאס

סקרמנטו

אינדיאנה

2) לאוהדי הסלטיקס, אני מאמין שע"פ הדירוג ניתן לראות איך אני כרגע רואה את דירוג הבחירות של הקבוצה לדראפט הקרוב.

בחירה 3 מברוקלין, כאשר אם הלייקרס ללא תעלה בלוטרי, הבחירה של סקרמנטו ב-2019 תהיה המעניינת יותר.

שיהיה ברור שכרגע גם בדראפט הקרוב ישנם 4 שחקנים טובים בטופ 4 של הבחירות, אך זהו אינו דראפט עמוק כמו האחרון, כאשר בזה הנוכחי אכן יש 2 דברים שיכולים לעניין את בוסטון.

א – שחקן עם פוטנציאל לשחקן פרנצ'ייז ברור והוא נקרא מייקל פורטר ג'וניור. בעל מימדים של קווין דוראנט ותקרה גבוהה במיוחד. נחיה ונראה מה יהיה בכלל איתו בעונה הקרובה ואם ימשיך להראות התקדמות. כרגע לפחות ברור שהוא צפוי להיות #1, לכן אם בוסטון לא תסיים עם הבחירה הראשונה, עדיף שישכחו ממנו. וכמובן חשוב גם לציין – ברגע שיש שחקן פרנצ'ייז ברור על השולחן, הטנקינג העונה יהיה חסר מעצורים (וברוקלין תעשה הכל כדי לדחוף את עצמה מחוץ לטופ 3 הגרועות בליגה העונה).

אגב, לצד פורטר צפוי להיבחר גבוה גם אחד מהכישרונות הגדולים של אירופה בדור האחרון – לוקה דונצ'יץ'. שחקן שעוד לא בן 20 וכבר צפוי להפוך בעונה הקרובה לשחקן מרכזי בריאל מדריד (קבוצת פיינל פור כמעט קבועה בשנים האחרונות של ביורוליג). הוא מייצג את הגארד המודרני בענף. גבוה, וורסטילי, יכול לקלוע, יכול למסור (נק' חזקה מאוד אצלו) ואף לקחת את המשחק עליו כשצריך. אם גם העונה הוא יבצע קפיצת מדרגה, הוא צפוי להיחשב גם בעצמו כשחקן פרנצ'ייז.

ב – הדראפט הקרוב מכיל 2 סנטרים בעלי תקרה גבוהה. אחד מזכיר את דיוויד רובינסון וחלק אף אומרים שאת KAT. הוא נקרא דיאנדה אייטון. לצידו יש את מוחמד באמבה והוא מזכיר מאוד את מרקוס קאמבי כמעט באופן חסר עוררין. שוב, כמו עם פורטר – אנחנו רחוקים מאוד מלדעת מה יקרה איתם, אך הנקודה כאן היא שניתן להבין במעט מדוע הסלטיקס התעקשו בדיעבד להשאיר דווקא את הבחירה הזאת בשיחות של טריידים ולא את זאת של העונה אשתקד – זה דראפט שצפוי להיות יותר עמוס בשחקני פנים, כאשר הגולה הראשית הם הצמד שציינתי מעלה.

אבל חשוב לי לא לשחרר את אוהדי הקבוצה עם תחושות לא רצניונאליות, אז אציין שוב – כרגע, ברוקלין והלייקרס בעלייה. אז לשים את כל התקוות על הבחירות כרגע עלול לגרור שברון לב בעתיד.

יתרה מכך, אנחנו כמעט שנה מהדראפט. לשחקנים שציינתי יש עוד המון מה להוכיח, לכן כל הנאמר כאן הוא בעירבון מוגבל.

יתר על כן, חשוב לציין שלמרות הירידה על איינג' וגישתו הסבלנית לגביי "מכירת חוות הנכסים", אך ההתנהלות הקיץ (כוכבים לוקחים את השליטה על עתידם אל ידיהם + רבים מהם לא מוכנים להתחייב בשום צורה שהיא למועדון ללא הוכחות שהם מבצעים מהלכים בכדי לעלות במעלות הליגה) עלולה לאפשר לבוסטון לכוון לכיוונים אחרים העונה.

למרות שזה לא נראה כך, בוסטון מאוד גמישה כרגע, לטעמי, לגביי מה שהיא מתכננת לקיץ הבא (שכנראה יגלול סופית את הכיוון הדומיננטי של הקבוצה – ALL IN עם כמה צעירים או אולי דווקא ניסיון לכוון לתחילת בנייה סביב היווארד ושאר הצעירים שנמצאים ויגיעו למועדון).