כמו שרבים יודעים, בוסטון אוהבת להתהדר בכך שלמרות שהיא בצמרת ומחזיקה כעת כבר ב-3 שחקנים איכותיים במיוחד כגרעין העיקרי שלה בקבוצה, היא אף מחזיקה בחווה של שחקנים צעירים שלאחר הקיץ הזה, הם הופכים בוודאות לחלק קרדינלי בהצלחת הקבוצה בעונה הקרובה ואולי גם הבאות.

דראפט 2016 – נזכיר טיפה במי מדובר בכלל, למי ששכחו או גם לאלה שלא מכירים בכלל.

זה היה דראפט עמוס במיוחד של בוסטון, שניצלה בו לא פחות מ-6 בחירות. כעת בסגל שלה נמצאים 4 שחקנים מאותו הדראפט שהיא עצמה בחרה אותם. הראשון הוא אבדל נאדר (בחירה 58). מדובר על ווינג גבוה שיכול לשחק בעמדות 2 ו-3. הוא היה ה-MVP של ה-D League בעונה האחרונה, אך למרות שזה אולי עשוי להרשים אחדים, הוא כרגע עדיין נלחם על המקום האחרון ברוטציית הקבוצה וגם אם יישאר, לא ברור עדיין מה יהיה תפקידו ברוטציה הנבנית. השחקן הבא ברשימה הוא אנטה זיזיץ' (בחירה 23). הוא בן 20, 2.11 סנטימטר, 2.23 של מוטת ידיים (סביר). החוזקה העיקרית שלו היא החולשה של הקבוצה מזה שנים – ריבאונד. הוא היה מהטובים בתחום הזה בעונה האחרונה בכל קבוצה או טורניר ששיחק ובקבוצה כרגע לא מצפים ממנו להרבה, מלבד תרומה באספקט הזה כאשר הוא מקבל דקות. לסנטרים לוקח זמן להתפתח, לכן אני מאמין שבוסטון לא ימהרו איתו יותר מדי. בכל מקרה, רבים מגדירים אותו ככישרון השני הכי טוב באירופה, עד מעברו ל-NBA, כאשר רק דונצ'יץ' דורג לפניו. בליגת הקיץ הוא לא כיכב במיוחד, אך עם ההתקדמות בה (והעצות מסטיבנס על איך להפעיל אותו נכון יותר), הוא השתפר.

בואו נדבר על שחקן נוסף מאותו דראפט, גרשון יבוסלה (בחירה 16). נחשב בהחלט להפתעה באותו מקום בדראפט והרבה מהבחירה בו במקום כזה היא העובדה שבוסטון לא האמינו שהוא יישאר על הלוח עד בחירתם הבאה, אותה ניצלו לבחירת זיזיץ'. היתרון הנוסף בבחירתו הייתה האפשרות להשאיר אותו עוד שנה באירופה במידת הצורך.

אך כעת, בבוסטון החליטו להשאירו וייתכן שהוא יפתיע רבים מאיתנו. הוא השחקן הכי "כבד" בסלטיקס כרגע, כאשר ניתן לראות שלא מדובר בעוד ביג בייבי, אלא בשחקן רחב גרם. לצד העובדה שהוא נראה כמו שחקן פוטבול, הוא דווקא מביא סט יכולות מגוון לקבוצה, אותו לקבוצה יצא לראות כבר בליגת הקיץ הקודמת. יש לו פוטנציאל להפוך לקלעי סביר מה-3 כבר מהעונה הראשונה בליגה. הוא יש לו טאץ' טוב באזור הצבע והדבר שהכי מסקרן ובולט לגביו כרגע היא הזריזות המפתיעה שלו, ביחס לגודלו. הוא נע מצויין במשחק מעבר, הוא יודע לבצע חיתוכים בצורה טובה ואף מצליח לחדור עם הכדור לצבע באופן יחסית מרשים. לא סתם הוא כבר כונה ע"י רבים DANCING BEAR. והאחרון והחשוב מהרשימה הזאת הוא ג'יילן בראון. אין מה להרחיב עליו, דווקא בגלל שהוא מוכר לרובנו. גם הוא שחקן בעל מבנה גוף מרשים. הוא הראה בליגת הקיץ 2 תכונות שהוא עמל עליהן בשביל שיוכל לתת לבוסטון אופצייה טובה לצד תומאס בעמדה הגארד השנייה. אותן תכונות הן הקליעה מה-3 (כאשר הוא הראה מכניקה משופרת ובכלל מגוון רחב יותר של ארסנל התקפי, בהחלט בהשוואה לשנה הקודמת), וגם יכולת הנעת כדור, נושא שהיה טעון שיפור בעונה הקודמת. הוא לא היה חייב לשחק בליגת הקיץ, אך דיווחים גרסו שהוא ביקש (ואף דרש) מאיינג' וסטיבנס לשחק ולנצל כל הזדמנות להראות שהוא השתפר והוא יכול לשחק דקות רבות יותר ולתרום בהן בהתאם. קפיצת מדרגה מצידו הינה הכי קריטית מכל ה-4 כאן ובמידה והוא יהיה מספיק טוב, הוא יהיה אופצייה מצויינת לצד היווארד ותומאס בחמישייה.

דראפט 2017 – עוד דראפט ממנו בוסטון יצאו עם מספר פרוספקטים. אתייחס כרגע רק ל-2 שלטעמי יהיו באמת רלוונטיים העונה. הראשון הוא כמובן, ג'ייסון טייטום (שהפך לצלע השנייה של הצמד SEVEN/ELEVEN יחד עם בראון). מדובר בשחקן שהוכיח כבר בליגת הקיץ עד כמה מלוטש התקפית הוא, באופן מעורר השתאות. הבחירה בו היא בהחלט נעשתה בעיקר בגלל יכולת יצירת המצבים שלו לעצמו. הוא בעל אופי ברור של "סקורר מלידה" ובמידה ויראה מספיק יציבות מהבחינה הזאת הוא יקבל כמות דקות יחסית מכובדת על ספסל שאינו יציב מבחינה התקפית כשמדובר על יצירת מצבים וקליעה.

ומאידך, חשוב לציין שמטייטום עדיין נדרש להוכיח את עצמו כשחקן סביר מבחינה הגנתית, אך לפחות כרגע, סטיבנס כבר דיבר על כך עם העיתונאים בליגת הקיץ וטען שכרגע הוא הפתיע אותו לטובה והוא נראה טוב מבחינת יסודות הגנתיים הקיימים בו (כי בכל זאת, אי אפשר להפיק מעבר לכך כשמדובר בליגת הקיץ). לצד טייטום, בחירה שבעיניי חשובה לא פחות וגם יכולה להתברר כגניבה קטנה מהדראפט הזה הינה הבחירה בסמי אוג'ליי (בחירה 37 – אחת מתחת לג'ונה בולדן, רכש הדגל של מכבי תל אביב הקיץ). הוא בעצם נבחר בחירה אחת מעל ג'ורדן בל – שחקנה של גולדן סטייט, אשר תפס יותר כותרות על הפוטנציאל שלו להפוך לגניבה, הרבה בגלל הגעתו למערכת שמתאימה מאוד לסגנון המשחק שלו. אך עם זאת, על אוג'ליי הרחשים לא היו זהים, למרות הפוטנציאל שקיים גם בו. לפני הכל, הדבר הראשון שבולט לגביו הוא שמדובר כאן על עוד שחקן עם מבנה גוף רחב כמו יבוסלה (ועל העניין שקיים לגביי הצמד הזה אגע בסוף הסעיף הנ"ל). הוא מראה סל של יכולות מגוונות שנותחו כבר לפני הדראפט ואף הראה אותן בהזדמנות הראשונה שהייתה לו במדי הקבוצה. בתמציתיות – בדומה ליבוסלה, הוא רחב אך זריז על רגליו, בעל יכולת קליעה סבירה מה-3 ויכול לשמור על שחקנים במספר עמדות, אפילו בעמדת ה-5. שיהיה ברור – הוא עדיין שחקן שימוקם בתחילת מחנה האימונים בסוף הרוטציה, אך סט היכולות הסגוליות שלו עשויות מאוד לאפשר לו להתקדם במעלה עם הזמן.

הצמד יבוסלה/אוג'ליי – אני חייב לציין שבתור אוהד שעוקב צמוד אחר הקבוצה, אחד הדברים שהכי מעניינים אותי הוא לראות את צמד השחקנים הללו על המגרש ביחד. שניהם גדולים באופן יוצא דופן (107 קילו של אוג'ליי ו-118 קילו של יבוסלה), אולם הם מהירים ומרשימים בזריזות שלהם. לי אישית יש תחושה שהניסיון להצמיד את שניהם יחד על המגרש יעבור מספר נסיונות עם סטיבנס ולטעמי אחד מהם יפתיע בעונה הקרובה וייתן תרומה נאה בכמה משחקים.

לסיכום השיח על הרוקיז הרבים מאוד בקבוצה, הנה ראיון עם המאמן סטיבנס על חלק מהם וקישור לראיון עם מנהל צוות השחקנים של הקבוצה, אוסטין איינג' (הבן של..) על חלק מאותם צעירים.

"הוותיקים" – סמארט ורוזייר.

כעת כאשר בראדלי עזב, נדרש שלפחות אחד מהם יבצע קפיצת מדרגה. הנושא שכל אחד מהם נדרש לעבוד עליו היה שיפור ניהול משחק ע"י רוזייר ויכולת קליעה ע"י סמארט. ישנו סרטון שהופץ בו סמארט מנסה להראות שהוא עבר מן טרנספורמציה במכניקת הקליעה שלו, אך עדיין מוטלת עליו החובה להראות זאת על המגרש כשתפתח העונה.

כרגע לפחות,  קל להגיד שהחשוב מהשניים שחייב לבצע קפיצת מדרגה לטובת כלל הקבוצה הוא סמארט. הוא טוב מרוזייר בהגנה (ורוזייר מגן לא רע בכלל) וגם יכול לבצע חילופים בהגנה. הוא מסוגל לנהל את התקפת הקבוצה ובהחלט השתפר פלאים בתחום בעונה האחרונה וכעת כל מה שחסר הוא שלקבוצה יהיה קיים ביטחון בקליעה שלו. אם זה גם יקרה העונה, יהיה מצחיק להגיד זאת, אבל זאת סוג של גניבה מצידה של בוסטון, כיוון ומדובר כרגע על סיטואציה שרבים בליגה לא מצפים לה כבר.

אסיים בלציין משפט לגביי רוזייר – הוא רכז מחליף אנדרייטד. זה שחקן שיכול היה להוות חלק משמעותי בקבוצות אחרות בליגה. הוא ריבאונדר מצויין בתור רכז, בעל יכולת חדירה טובה לצבע וקלעי לא רע מה-3. הוא שומר לא רע ובפלייאוף הוא אפילו הראה ניצוצות קלאץ' יפים (זה המשמעותי שבהם). העונה הוא צפוי לקבל הרבה יותר דקות ואני מקווה שהוא ייקח את ההזדמנות בשתי ידיים.