מר נקודה למשחק (3) – סיכום קצר של סדרת הגמר / ינון יבור

אז כמו שציפינו, זה קרה. הקאבס באמת התנפלו ישר מהפתיחה, וראו בבירור שהם מנסים להכניס למשחק את שחקני המשנה. שנה שעברה, עמדה מולם קבוצה הססנית שדי התקפלה מול האגרסיביות המתפרצת בקיו. השנה, יש את KD. יותר מהכל, היכולת שלו ושל קליי לשמור את קבוצתם במשחק ברבע הראשון, שסטף לא קולע בו כמעט עד סופו, יצרה את ההבדל מהרבע הראשון של לפני שנה, ושתלה (שוב) במוחם של היריבים שהפעם יש קבוצה שלא באה להתרפס כי קצת נובחים עליה.

ההמשך היה נראה ידוע מראש, אבל ההתפוצצות של קיירי קצת דחתה את הקץ וגרמה לזה להיות הרבה יותר מותח. במבט קר על הנתונים, אנחנו רואים (עוד פעם) נפילת קצב אצל הקאבס עם רבע אחרון של 19 נקודות בלבד לעומת ממוצע של 31 בשלושת הקודמים. הסיבה שזה קרה ברבע האחרון ולא בשלישי (כמצופה) היא ההתעלות של הפוינט גארד ה"אוסטרלי", שקלע זריקות קשות באחוזים נהדרים.

בסופו של דבר, דווקא במשחק הזה, שבו הקאבס שיחקו נהדר, הם לא קיבלו את ה"מתנות" מהווריורס שדיברנו עליהן בטורים הקודמים (אחוזי קליעה נמוכים במשחק 1, איבודים במשחק 2). נדמה שהלוחמים ידעו שעליהם להגיע לחלוטין מפוקסים היום, ושלא יהיה להם שום מרווח טעות כמו במשחקים הביתיים. הם בהחלט עמדו במשימה, והצליחו להימנע מנטיעת תקווה ורוח גבית פסיכולוגית אצל יריביהם, שקיוו לשחזר את סדר הניצחונות של העונה שעברה, ובכך להפעיל קצת לוחמה פסיכולוגית לקראת משחק 4.

ועכשיו, לכמה תהיות קיומיות:
– מישהו זוכר שלאב נחשב חור בהגנה שצריך להחביא, ובדקות האחרונות מול הווריורס חייבים לתת לטריסטן האנרגטי וההגנתי לשחק במקומו?
זוכרים את השדר תוהה בקול רם כמה דקות לסוף לגבי יכולת המאני טיים של דוראנט? אז זהו – שכנראה יש לזה תשובה.

– לעוד מישהו נראה שהחסימה של איגי בסוף היתה מעשה (מאוד) מסוכן ולא אחראי שהיה יכול להוביל ל-3 זריקות עונשין, אבל הפעם פשוט הצליח?

– האם לבקר את סטיב קר על השארתם של קרי ודוראנט בחוץ בתחילת הרבע האחרון, או לשבח אותו על שהחזיר אותם מוקדם יחסית, כשחשב שהמשחק בורח לו?

-כנ"ל לגבי לו, עם סאגת דרון וויליאמס.

ושאלה אחרונה לחובבי המתמטיקה: האם מישהו עדיין לא בטוח ש-3 גדול מ-2?

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. קודם כל, תודה על הפוסט.

    יש לי תהייה משלי – נכון שהשנה יש את דוראנט, ונכון שקליי קלע יפה ברבע הראשון, אבל למה תמיד נשמע שסטף היה פחות דומיננטי או לא קלע? סטף בינתיים בסדרת הגמר הזאת עם כמות נק' מעולה (שלצערו, כבר התרגלנו אליה), עושה עבודה שחורה בלי סוף (כמות ריבאונדים התקפיים, אסיסטים בלי סוף, הכניס את קליי למשחק), ועדיין, למרות הכל, מתייחסים אליו כאילו הוא לא מספיק טוב, או לא נותן מה שמצופה ממנו, וזה קצת מוזר.

    לגבי התהיות – לדעתי, מבחינת חלוקת הדקות, קר עושה עבודה מעולה. אני לא חושב שהוא הכניס את קרי ודוראנט כשחשב שהמשחק בורח לו, אלא פשוט, זו בדרך כלל הרוטציה שהוא משחק איתה, לא שונה בהרבה.

    אציין כי סטף התבטא לאחרונה שבעבר הוא היה מבקש מקר לשחק יותר דק', אבל בשנה האחרונה הוא הבין שרק עם חלוקת הדק' הזו וניהול עייפות נכון, הוא יכול להביא את עצמו למאני טיים.

    מה שאני מאוד אוהב לראות, וזו נק' משמעותית לסדרה זו, בעיני, הוא שיש לנו פה שלושה שחקנים שעברו תהליך התבגרות מדהים. הראשון הוא סטף, שהבין שהוא לא יכול להסתמך רק על להטוטים ושלשות, והתחיל לעשות המון המון עבודה שחורה – חדירות, ריבאונדים, המון חסימות, הגנה טובה יותר, והרבה הרבה אסיסטים. השני הוא דוראנט שהגיע לקבוצה חדשה, הצליח להשתלב בה במהירות, למד במהלך העונה, ובעיקר בפלייאוף, שהוא לא צריך לכפות את עצמו על המשחק, אלא שהשיטה של ג"ס תפורה עבורו, והוא יכול לקבל את המבטים שלו לסל גם בלי להכריח את עצמו על השיטה. ואחרון הוא קליי – האמת שקליי הוא די בוגר, אבל לאחרונה אמר שהוא יודע שהוא משחק עם שני MVP בקבוצה, ויודע שכמות הזריקות שלו תרד, אז האימון שלו הוא להסתפק ב-12-13 מבטים פנויים לסל, ולעשות מהם את המיטב – יעילות מטורפת ובגרות מכובדת.

    מעל כל זה, ההנהלה וצוות האימון של ג"ס שפשוט הצליח לייצר מרקם חברתי שמאכלס כל כך הרבה כשרון וכל כך מעט אגו, וזה פשוט יפה.

    חובה לומר שג"ס שינתה לנו המון אקסיומות שהאמנו בהן בהקשרי ה-NBA. קצב המשחק בסדרות גמר, שימוש מוגבר בשלשות, מאבקי אגו בין כוכבים דומיננטיים, ועוד.

    זה רק מראה שעם הניהול הנכון, השיטה הנכונה והתמהיל הנכון, אפשר גם אחרת, וזה מדהים.

  2. in my book , לאב הוא ההפתעה הגדולה של הפלייאוף.
    אז הלילה הוא לא פגע. אבל הוא המשיך להיות מצוין בשאר חלקי המשחק,
    והראה הרבה אופי.

    1. +1
      אני זוכר שם איזה 5-6 דקות ברבע השלישי (נראה לי) שנראה שהווריורס לא יקבלו את הכדור עד שיהיה סל, כי כל הכדורים החוזרים הלכו אליו באופן כמעט לא טבעי

  3. דווקא הווריורס איבדו הרבה כדורים הלילה. הקאבס לא ינצחו כשהם לא פוגעים מחוץ לקשת. הם חיו על זה כל השנה ועכשיו הם מתים עם זה.
    דווקא החסימה של איגי לא כל כך מסוכנת עם אחוזי הקליעה של לברון מהקו. חוץ מזה כשגינובלי עושה את זה אז זה גאוני?

    1. שמת לב שלברון לא התווכח עם השופט???
      (סמיילי ממזרי)

      (אם הבן הממזר היה חד היום, זו הייתה צריכה להיות התגובה שלו)

  4. צודק לגבי הסיכון במהלך של איגי. אבל זה אינסטיקט של משחק. זה דומה לגג של מאנו. אבל של מאנו היה יותר בטוח כיון שבא מאחור ועם יד אחת. לעומת איגי שבא לפניו עם שתי ידיו .עם קריאה יותר דרק שארפית של המצב היתה נסחטת פה עבירה

  5. עוד נקודה שכדאי להרחיב עליה(בהזדמנות) היא בחירת הזריקות המצוינת של הכוכבים . קרי לברון ודוראנט. פתאום נראה הגיוני משחקים שלמים של הנל עם כ60 אחוזי קליעה בממוצע. שזה המון לשחקנים שמרויחיפ את לחמם גם ובעיקר מזריקות מבחוץ. לדור שעבר את קובי ובחירת הזריקות שלו (ווסטברוק גם כן ממשיך בדרכו) זה שינוי מרענן

  6. אני בטוח שמעולם לא הייתה שלישיית 1-2-3 שקולעת כה טוב כמו קרי-קליי-דוראנט, ואני חושב שניתן להוסיף גם כה טובה בשמירה, ובריבאונדים.

    1. מעניין לראות אם היו כזאת כמות של טעויות כאלה גם לטובת גולדן סטייט, ומה היה מבחינת שיפוט במשחקים הקודמים

  7. האקס פקטור לעומת 2 המשחקים הקודמים שהחזיק היום את קליבלנד במשחק וכמעט ניצח לה אותו הוא קיירי , שתפס יום מדהים . במיטבו הוא החודר הטוב בליגה. קליי שמר עליו מצויין גם היום, כמו במשחקים הקודמים. הזריקות של קיירי היו כולן contested .
    ולמרות זה הוא קלע מזויות ובצורות שונות ומשונות . בסוף העייפות הכריעה גם אותו.

  8. גם אם היה עברה של איגי אני לא בטו ח שלברון היה מניח 2 מהעונשים הוא כל כך נחלש מהקוו בשנה האחרונה
    ואולי היה לו מזל בכלל שלא שרקו כי אם הוא היה מחטיא אפילו 1 וג"ס היה מנצחת היו אומרים עליו שהוא לוזר

  9. תודה על התגובות.
    לא ניסיתי להקטין מתרומתו של סטף לניצחון הזה ובכלל בסידרה. למעשה, היה עוד קטע עליו שנפל בעריכה, ששואל מי לדעתכם הריבאונדר המוביל בווריורס עד כה. דוראנט אמנם מוביל עם 30, אבל לקארי יש רק ריבאונד אחד פחות. זו תרומה מדהימה לשחקן בגובהו ובתפקידו, ומה שאני חושב שקורה זה שטראומת טריסטן משנה שעברה גרמה להם לשנות אסטרטגיה, והסנטרים באופן כללי משתדלים לדחוק את תומפסון מהסל, אפילו במחיר זה שהם עצמם לא ייקחו את הכדור החוזר (זאזא למשל רק עם 3.5 ריב' למשחק). פועל יוצא מזה, זה יותר ריבאונדים לחבר'ה שמסביב – דוראנט, גרין, וגם קארי.
    לגבי השלשה – never foul a jump shooter – ובטח לשלשה. הייתי מעדיף שלשה תחת שמירה הדוקה מ-3 זריקות עונשין, כמעט עבור כל אחד.
    ולגבי השלשות של קליבלנד – לא ראיתי יותר מדי שלשות פנויות לחלוטין, כמו שראיתי בסיבובים הראשונים של הקאבס. גם אלו שכאילו נלקחו חופשיות, לא היו "בנחת" ונזרקו יחסית במהירות. ההגנה האתלטית של הלוחמים יודעת לחזור ולהלחיץ קלעים, אפילו אם בסטטיסטיקה זה נרשם כשלשה חופשית. לא ראיתי יותר מדי שלשות "קלות" שנזרקו, וזו גדולתה של גולדן סטייט.

    1. מדהים שקבוצת אנביאיי עושה בוקס אאוט שמלמדים בשיעור הראשון בקטסל. זה לא בהכרח קל לעשות כי טריסטן באמת ריבאונדר התקפה אדיר אבל זה כל כך ברור שפשוט צריך להרחיק אותו מהריבאונד ולא לנסות לקפוץ איתו. את זה זאזא עושה טוב.

      איתך לגמרי על המהלך של איגי. חשבתי על זה בדיוק.

      לגבי חלוקת הדקות של קר – כל העונה סטף משחק 12 דקות ברבע הראשון, נח ועולה ל6 בשני, 12 בשלישי ועוד 6 ברביעי אלא אם המשחק נגמר בבלואו אאוט.
      בגמר מן הסתם רוצים לתת לו יותר דקות אז הוא נח בערך 4 דקות ברבע השני.
      דוראנט יורד קצת לפני סוף הרבע הראשון ועולה לפני סטף ברבע השני, ככה קר מצמצם את הדקות ששניהם לא בחמישיה.

  10. העובדה שקר הצליח לשכנע את הכוכבים לנוח בשביל שיגיעו למאני טיים פחות עייפים היא ההבדל לעומת לו שלברון מחליט בלעדית כמה ישחק. לברון מגיע ללא כוחות למאני טיים פעם אחר פעם. 3.5 רבעים מופלאים, סיומת בינונית לשחקן העצום הזה.

  11. יכולות הריבאונד של קרי הן אכן מהטובות לעמדתו. קראתי לא מזמן מאמר שטען שהוא אחד מחמשת הריבאונדרים הטובים ביותר בעמדת הרכז, לצד וסטברוק ורונדו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט