יא"ק 9#- איש המפתח / אסי שלם

בס"ד

יא"ק 9#- איש המפתח / אסי שלם

ימים קשים עוברים על כוחותינו. איירון מן הולך ונחלש, קיירי נראה בסך הכל כמו UNCLE DDREW- להטוטן ששייך למגרשי החוץ בהארלם ולאב כמו לאב. שחקן טוב ולא יותר.

האם חלום האליפות של הקאבס נגוז?

אם נסתכל בהשוואה לשנה שעברה נראה באופן מדהים שהתוצאות די זהות.

פלייאוף 2016-

משחק ראשון 104-89 לגולדן סטייט. הופעת ענק של ליוינגסטון שנותן 20 מהספסל לניצחון קליל.

משחק שני- 110-77 לגולדן סטייט. דריימונד גרין עם משחק מפלצתי של 28 נק' ושליטה טוטאלית במשחק.

פער של 48 נק' בין הקבוצות בסיכום 2 המשחקים.

פלייאוף 2017-

משחק ראשון- 113-91 לגולדן סטייט. חיסול מוחלט של הקאבס בריבאונד וגרימה לכמות איבודי כדור אסטרונומית. וקצת דוראנט…

משחק שני- 132-113 לגולדן סטייט. רבע שלישי מהסרטים, הפעם קליי מופיע ועוד קצת דוראנט…

פער של 41 נק' בין הקבוצות.

על הנייר מצבה של האלופה קצת יותר טוב אבל מצד שני הפעם יש לגולדן סטייט את דוראנט. התוספת הכי גדולה שגולדן סטייט יכלו לקבל מלבד לברון ג'יימס.

דוראנט. תוספת גדולה

האם נס כזה יכול לקרות?

כן! בספורט כמו בספורט הכל עניין של מומנטום. אם הקאבס שיפתחו במוטיבציית שיא במשחק 3 יצליחו גם לחבר את הזריקות עם הסל ויצליחו לגרום לשחקנים המשלימים (כי את דוראנט-קארי כנראה ואי אפשר לעצור) לשחק פחות טוב הם יהיו בתמונת המשחק. ניצחון בנקודה, זה המשימה היחידה.

לא!!! כי בכל זאת מדובר בדוראנט. האיש משחק בקלילות ונראה כאילו נולד לשיטת המשחק הנהדרת של הדאבס.

בכיכר העיר נשמעות קריאות לפיטורי לו, להכתרת דוראנט למלך החדש, לקביעה כי גולדן סטייט היא הקבוצה הכי טובה בכל הזמנים.

בואו נעצור לרגע…

מה ההבדל בסדרה עד עתה בין LBJ לKD?

ההבדל המשמעותי ביותר בין השניים הוא ב"מבטים" שהם מקבלים מול הסל. ההגנה של ג"ס מתכווצת ומונעת בכל מחיר את החדירה של לברון לסל. הוא מוצא את עצמו מכוסה משני צדדים ושחרור הכדור שלו לקלעים לא מספיק חד ומהיר. כתוצאה מזה נמנעות קליעות השלוש שיגרמו את הזהובים לשנות טקטיקה בהגנה בפוזשן הבא.

שימו לב לסרטון הנפלא הבא(החל מ30 שנ'). קצת ארוך אבל לחובבי המשחק הכבדים תראו פה הרבה פתרונות הגנתיים של גולדן סטייט. לחסרי הסבלנות אני ממליץ לעקוב בעיקר אחרי הטיפול של סטיב קאר בלברון.

לעומת זאת אצל KD ראינו במרבית ההזדמנויות שיעדיפו לרוץ ולכסות את קרי בפינה מאשר למנוע דאנק של…דוארנט. כלומר דוראנט נשאר ברוב הפעמים לאחד על אחד מה שמקל עליו מאוד לעשות את העבודה. היחידי שמקבל כרגע את המרחק כדי להביא עזרה על האחרים הוא דריימונד גרין שקולע מבחוץ 2.5 שלשות למשחק.

קליבלנד מצאו פיתרון התקפי זמני בתחילת המשחק השני. לברון הלך לטבעת במעבר מה שמנע את העזרה מצד שחקנים נוספים ואת כמות הנקודות הגבוהה בפתיחה. המחיר היה גבוה ולברון מאוד התעייף בסיום המחצית הראשונה ובשניה הקונצרט של גולדן סטייט לא נעצר עד לסיום.

ונחזור להשערת הפתיחה לסדרה… כתבתי שלאחר "קיזוז הסטטיסטיקה" של שלישיות הכוכבים של הקבוצות מי שינצח את הסדרה יהיו שחקני המשנה. כרגע הווריורס מביסים את הקאבס בתוצר מהספסל. מבחינת שחקני המשנה התוספת של קליי עשתה את ההבדל במשחק 2. מי שכרגע הוא הנעלם העיקרי מהסדרה הוא השוטינג גארד של האלופה. שימו לב לנתונים שלו ב2 המשחקים בסדרה(מתוך NBASTAT):

ביומן אשתקד כתבתי כאן בשנה שעברה על הקאם-בק הנפלא של JR במשחק 3 שהשווה את יחסי הכוחות בסדרה. כדי שהקאבס יפסיקו לעשות קולות של שטיח בסדרה הם חייבים שמיסטר סוויש יכבה את הג'וינטים בחדר ההלבשה ויצטרף למאמץ.

שחקני המשנה קולעים טוב יותר בבית, אם ההנחה הזו תתממש במשחק מס' 3 הרי שזו האקסטרה שאמורה לתת ללברונים את הסיכוי לנצח.

 

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. תודה אסי. מעניין מאוד, ומסכים לגבי סמית. מה שאני שמתי לב זה שהם מתעקשים לכסות אותו ואת קורבר (ואת טריסטן) גם במחיר של השארת לברון לאחד על אחד, מה שפוגע בתוצרת שלהם וגם מעייף את לברון.

    1. איפלו לא צריך שלברון יהיה פאואר.
      תומפסון עדיין ריבאונדר מפחיד, אז ששאמפארט יפתח על חשבון סמית (וישמור על דוראנט) ושאר החמישייה תישאר אותו דבר.
      במיוחד לאור זה ששאמפארט יכול ליהיות גם אופציה 4-5 בהתקפה.
      כמובן שאני לא מומחה גדול אבל כך זה ניראה במבחן העין.

      1. אני לא הייתי משנה את החמישייה, מה גם שבמשחק 2 זה עבד יפה ופחות איבודי כדור בהחלט פקטור משמעותי.
        הבעיה היא איך משחקים עם הרוטציה שקורסת מול הדאבס. צריך לשחק עם הרכב הגנתי יותר טוב, עם שאמפרט וג'פרסון ופחות עם וויליאמס וקורבר.
        בנוסף השלשות של המשלימים חייבות להיכנס אחרת לברון יתקשה לנשום בסיומי משחק כשהוא עושה הכל לבד.

        1. זה או לוותר על התקפה או לוותר על הגנה… ובסוף מנצח מי שקולע יותר ככה שעדיין יצטרכו שקורבר יהיה על המגרש.
          וויליאמס הוא הרכז (האמיתי) היחיד בסגל כי ארווינג יותר סקורר בסדרה הזו (ואף פעם לא היה ממש רכז ליד לברון).
          שחקני המשנה פשוט צריכים להעלות את הרמה שלהם, כמו שקורה בג"ס.

    2. יכול להיות נסיון מעניין רועי עד כה בשני המשחקים שאמפרט היה היחיד בקאבס שהראה שהוא יכול להפריע לדוראנט (בהנחה שלו לא רוצה להתיש את לברון מולו גם בהגנה)

      1. גם ליכולת הזו יש גבול כי דוראנט יכול בקלות להוריד אותו מתחת לסל. שאמפרט לא שמר עליו לאורך זמן ככה שזה נראה שהוא עוד מצליח לעצור אותו

  2. תודה אסי.

    ההשוואה בין הסדרות, זו של השנה שעברה, וזו של השנה,
    היא בהחלט מעניינת.
    נקודה אחת בולטת בהשוואה בין הסדרות אחרי 2 משחקים –
    ההגנה על ה-3.
    כמו שכתבת, גולדן סטייט מצליחים לעצור את הקליעה מבחוץ של הקאבס.
    הם גם עשו זאת מצוין ב-2 המשחקים הראשונים של השנה שעברה –
    השנה, אחרי 2 משחקים לקליבלנד יש 19 שלשות מ-60 ניסיונות (31%).
    בשנה שעברו היו להם אחרי 2 המשחקים הראשונים 12 שלשות מ-43 ניסיונות (28%).

    את משחק 3 של השנה שעברה הקאבס כבר סיימו עם 12 שלשות מ-25 ניסיונות (48%).

    יהיה מעניין על אילו פתרונות לו עובד בשביל לאפשר לקלעים שלו את חצי השנייה שחסרה להם.
    אני מהמר על יותר תרגילים שמתחילים עם קיירי.
    בגלל שמספר הקסם הוא 10.
    כאשר לקיירי יש 10+ אסיסטים (10 פעמים העונה), הקאבס לא מפסידים.
    (כאמור, מאזן 10 – 0, כולל ניצחונות על גולדן סטייט, אוקלהומה, בוסטון, ופעמיים טורונטו)

    1. אני לא חושב שחסרים לקלעים של קליבלנד חצאי שניות. מה שהווריורס עושים טוב בדרך כלל הוא למנוע את הזריקות אבל בינתיים זה מרגיש יותר שהקאבס החטיאו זריקות פנויות. אז לברון וקיירי זה הרבה פעמים זריקות קשות אבל הם די תלויים בעצמם ולאב לרוב קיבל מבטים פנויים וגם דייק. הבעיה היא ארבעת האחרים: סמית', קורבר, וויליאמס ושאמפרט שפשוט לא פגעו. כשכמעט כל הזריקות שלהם היו מבטים טובים. מן הסתם זה יתיישר בהמשך הסדרה.

      1. אתה צודק.
        6.5 מ-23 למשחק במבטים פנויים.
        28%

        לצורך השוואה, בסדרה נגד בוסטון הם קלעו 11.6 מ-26 למשחק במבטים פנויים.
        44.6%

  3. טור מצוין כרגיל,רק כשמדברים על קבוצה בה נמצא לברון .
    ולברון הוא זה שדואג שלא יהיה כוכב בקבוצתו שיתחרה בו וחמשוך ממנו את אור הזרקורים .
    אז ברגעי האמת הוא נשאר לבד …לא מפתיע ולא צריך מוח כדורסל משובח לזה.

  4. יופי אסי, חיכינו לטור שלך.
    ברור שסמית' חייב להתעורר ומהר.
    ברור גם שקורבר ופריי בינוניים מינוס, ודרון וויליאמס ממש מחריד. לא ברור לי למה כי הוא הגיע למצבים לא רעים כל כך ובכל זאת הכדור לא נכנס לסל.

    1. מסכים, אם כי לטעמי במשחק 2 היו לדי וויל כמה וכמה החלטות שנויות במחלוקת שהרגישו כאילו הוא מנסה להיכנס למשחק בכוח. זה משהו שהוא לא יכול להרשות לעצמו לעשות בגמר, נגד הלוחמים בחוץ. אולי בעונה הרגילה או בסיבובים המוקדמים, אבל זה סיכון עצום וראינו את התוצאות.

  5. ניתוח נהדר אסי. אהבתי את הנקודה לגבי הנקודות במעבר בחצי הראשון, גם אני שמתי לב לזה אבל ראינו כמו שציינת שזה לא יחזיק משחק שלם.

    יש קווי דמיון בין הסדרות, וסביר להניח שעכשיו בבית עם האנרגיות גם הכדורים יותר ייכנסו לקאבס וגם נראה יותר hustle plays שהולכים לצד שלהם, וסביר שאפילו TT יתעורר. אבל עדיין יש לי הרגשה שזה תלוי בלוחמים.

    הגנתית הם יותר טובים ויש להם מאצ' אפ יותר טוב לדעתי, ובנוסף אם יבואו מרוכזים לגיים 3 ויביאו את הA גיים שלהם שלדעתי עדיין לא ראינו מהם כקבוצה מהשחקנים המובילים לפחות אז גם המשחק הזה יילך לצד שלהם.

    בA גיים אני מתכוון בעיקר לשמירה על הכדור (לא 4 איבודים אבל משהו באיזור ה10-12 גג) , ריכוז הגנתי (משהו שהם נוטים לאבד כשהם באים sloppy), ומשחק טוב של כל 4 הגדולים ביחד, עדיין לא ראינו כזה בסדרה. אם קר ידע להביא אותם חדים ומרוכזים ובמטרה להילחם בשיניים על המשחק הזה מהטיפ אופ זה כנראה ייגמר ב0-3

  6. והסרטון שצירפת נהדר.
    ממחיש עוד יותר איזה שומר גדול קליי (וגם דוראנט) ומראה שוב כמה דריימונד הוא שומר נהדר בעזרה בהגנה, יודע מתי להיות ואיפה בצורה פנטסטית

  7. עידו אני לא מסכים איתך לגבי השלשות. יכול להיות שהם פספסו שלשות פנויות, אבל ההצלחה הגדולה של הווריורס היא שלא היו להם הרבה כאלה. אני לא זוכר את סמית עומד פעם אחת פנוי ומשגר שלשה. גם על קורבר הם יצאו באגרסיביות ולא איפשרו כמעט מבטים פנויים (אני זוכר גם כמה זריקות פנויות שלו מטווח סטף, שזה גם משהו שהלוחמים יכולים לחיות איתו). בקיצור – זה לא רק החטאת שלשות פנויות, זה גם העובדה שאין להם כמעט כאלה. גם קיירי שלוקח את המגן שלו לסל לא נתקל בדאבל טים כמעט, ולכן לא מוציא לשלשה. הוא (וגם לברון) הולכים בדר"כ עד הסוף, ואו שקולעים או שמחטיאים, אבל מה שבטוח – מייבשים את החברים שאחר כך קרים מדי לקלוע את (מעט) השלשות הפנויות.

    1. זה שהלוחמים יוצאים טוב על השלשות זה ידוע ונכון.

      אבל עדיין, לקאבס היו לא מעט זריקות פנויות יחסית שהם קברו באחוזים גבוהים בשבועות האחרונים. אין לי מספרים אבל כפי שעידו ציין, מדובר בתחושה.

      1. 25 זריקות לשלוש היו לקאבס השנה בפלייאוף (עד הפיינלס) ממבטים פנויים,
        והם קלעו 43% מהם.

        23 זריקות לשלוש נגד גולדן סטייט ממבט פנוי,
        והם קלעו 28% מהם.

        1. תודה על הנתונים חבר

          בסהכ די תואם את התחושות כפי שכתבת לעידו למעלה. בעיניי זה בראש ובראשונה ידיים רועדות לכל הטוטאל הרוקיז של הגמר הזה – קורבר, וויליאמס. סמית הרוויח מספיק והוא מפחד ממשחקי חוץ נגד הלוחמים, פריי? סתם נדנדה. ובטוח שגם חוסר ההחלטיות של לו בניהול השיתוף שלו בפלייאוף לא תרם יותר מדי.

  8. אבל מה הטעם להשוות לשנה שעברה?
    סטף פצוע. גרין מורחק.
    ההשוואה חסרת טעם.
    (הם גם יותר טובים היו לפני קיי די)

  9. מיסטר סוויש אכן נעלם חסר מאוד לקאבס כל עוד הוא לא פוגע סטף יכול לנוח בהגנה וקליי להתמקד החיסול של קיירי.

  10. לברון מנסה לשחק כמו חמישייה שלמה והוא חוזר על הטעות מלפני שנתיים (למרות שלא היו לו ממש ברירות)
    צריך לתת לקיירי לרכז ולא לנסות לקלוע וכל המכונה תחזור לעבוד

    1. לפני שנתיים בלי לאב ורוב הסדרה אירווינג באמת לא הייתה לו יותר מדי ברירה , הוציא זהב מהגרים כמוזגוב ואפילו הדינגו האוסטרלי באותה הסדרה.

  11. תודה אסי

    למרות הטור המלומד – וכמו שציינו לפניי כבר ההבדלים שצריכים להדאיג מאוד את הקאבס בין השנה לשנה שעברה הם שלושת האולסטרס שלהם:
    שנה שעברה לפחות בשתי המשחקים הראשונים הם התבזו במשחקים הראשונים ואז נתנו בראש. השנה לברון ולאב מצויינים וקיירי סביר מינוס וזה לא מדגדג.

  12. הדימיון בתוצאה לשנה שעברה מטעה.
    א. גם בשנה שעברה זה היה אמור להגמר אחרת במצב נורמאלי (בוגוט והפציעה, בארנס והאויר, סטף מוגבל, גרין והביצים,)
    ב. KD
    ג. הם למדו מהכשלון
    ד. לברון בטוח רוצה לנצח אבל גם בטוח שהמוטיבציה אחרי האליפות שלקח פחתה
    ה. הכושר הכללי של גולדן סטייט. בשנה שעברה השיא היה באמצע העונה והשנה זה בפלייאוף.

    בקיצר. 4-0 כשמקסימום משחק אחד צמוד וגם אותו גולדן סטייט יקחו

  13. כרגע נראה שאיש המפתח של הקאבס זה ג'יי-אר, אבל מסיבה אחרת לחלוטין –

    כל יהבם לנצח את הסדרה טמון ביכולתו לפצוע את הקרסול של דוראנט ולפתוח את הסדרה כמו שלברון עשה בשנה שעברה עם דריימונד.
    גיים צ'יינגר אמיתי של הרשעים.
    אין דרך אחרת לראות את זה לאחר שצופים בסרטון שלו שהביא לנו טריפלדאבל בבלוג החי:
    https://www.youtube.com/watch?v=7CwccKUM1m0

    להרגשתי יש לנו סיכוי לא רע בכלל לראות את זה קורה בשני המשחקים בקליבלנד

  14. תודה קואץ' אסי.
    לפני תחילת הסדרה חשבתי שהספסל המנוסה של הקאבס, יהיה האקס פקטור לטובתם (אבל בינתיים דרון וויליאמס+קורבר+פריי+שמפרט וג'פרסון 5 וטרנים מתוכם 3 אול סטארס לשעבר נכנעים ללא תנאי לאיגי ליווינגסטון מקגי, קלארק ווסט ומקאו)
    בשנה שעברה הלוחמים הפסידו את הסדרה יש ייתן מונחת להם בכיס יותר מאשר הקאבס ניצחו.
    השנה הם לא ייתנו לזחיחות ולביטחון העצמי העודף לחזור על עצמם.
    חוץ מזה בארנס לא נמצא בשביל להחטיא את השלשות החופשיות השנה, השנה קליי תומפסון הוא מס' 3 ברוטציית הקלעים, ובשעה טובה ביום ראשון החולף, גם הוא הגיע לפלייאוף.

להגיב על שייקה לבטל

סגירת תפריט