האשך התעורר כשהוא חובק את הגננת אשר שכבה לצידו.

העניק לה נשיקה קטנה על הלחי, הסיר את היד מן השד והתמתח בהנאה.

אז הסתובב האשך לצד השני, צבט בישבניהן של שתי הסייעות אשר היו שם, עדיין מנומנמות, וקם להכין קפה שחור בפינג'ן.

עוד בוקר יפה עלה בכפר ללל.

הלילה היה ארוך ומספק; הכפר כולו נאסף בבית המועצה לצפות במשחק השני של הגמר, מצויד ברעשנים (שהופעלו באקסטזה בכל פעם שלברון נגע בכדור), ובמשקפי תלת-מימד אשר נחבשו רק במהלך פסקי הזמן – כדי לקבל תמונה יפה וחיה יותר של המעודדות (לעיתים זה ממש נראה כאילו איבריהן המתנפנפים עומדים לחבוט לך בפרצוף).

ועוד לא דיברנו בכלל על ההפתעה הקטנה של הגננת עם שתי הסייעות, אשר קיבלו תשלום מלא עבור שעות נוספות כמובן.

הגננת והסייעות אף הן נכחו בהקרנה, מקפידות לשמור את עירנותם של ילדי הגן ולמנוע מהם להירדם תוך שימוש בסיכות בובות הוודו. חלק מן הילדים, החלשים יותר, עדיין היו עייפים בשעת הלילה המאוחרת, למרות שנת הערב שהונהגה בגן (הגננת החליפה את שנת הצהריים המסורתית בכדי שגם הילדים יוכלו להשתתף בצפייה במשחקים – בכפר ללל לא מוותרים לאף אחד ומשקיעים רבות בחינוך).

לאחר שתיית הקפה ויציאת הגננת משדה יעקב + הסייעות לעבודתן, החליט האשך לצאת לשוטט קצת במושב.

הוא היה ביום חופש, כמקובל ביום שלאחר משחק, ולא נקבעו ישיבות במזכירות.

הגננת שימשה גם כמזקירה הראשית במושב, והיא משכה בחוטים עבורו ופינתה את היום לחלוטין.

שמח וטוב לב, לאחר תבוסת השיקוץ במשחק השני, יצא לו האשך מביתו ופנה לכיוון הפרלמנט של מומי ויניב.

בדרכו חלף על פני לוח המודעות של הישוב, והתעכב על המודעות השונות.

מודעה אחת בישרה על הופעה קרובה של הזמרת זוהר וגנר בפאב המקומי. נכתב שם: "זוהר וגנר בהופעה מיוחדת לקראת הגמר: שרה משירי לברון". האשך גמל בליבו לקנות כרטיסים ולהיות שם עם הגננת.

 אחד מן השירים אותו ביצעה במהלך ההופעה. זוהר וגנר שרה לברון

עוד שירים שהופיעו בתוכנייה – "מאהבת שחורה" (על אגדת הקדוש דלונטה וגלוריה ג'יימס), "חומר זול" (על המועמדים לכפר אשר נכשלו במבחן הקבלה), ו"כואבות לי הברכיים" מתקופתו של לברון במיאמי, אשר הוקדש לדוויין ווייד.

כמו כן היה שלט גדול שהכריז על בואו הממשמש ובא של חג הדלונטה.

חג הדלונטה, הנחגג פעם בשנה ביום הולדתו של דלונטה ווסט, הוא חג משמעותי וחשוב מאוד בכפר לל"ל.

בחג זה מותר לתושבים לשכב גם עם אימותיהם של חבריהם למושב, מלבד נשותיהם בלבד, כבכל יום רגיל בשנה.

האגדה מספרת שהקדוש דלונטה, אותו מעריצים בכפר כאל, הודיע יום אחד בחדר ההלבשה של קליבלנד, בזמן ששיחק שם, על כוונתו לתנות אהבים עם גלוריה ג'יימס, אמו של לברון חברו לקבוצה.

על פי האגדה, השתוממו חברי קבוצתו, הקיפו אותו ותמהו בקול מדוע לו לשכב עם אימו של ג'יימס, שניחנה בפרצופו של לברון ובגוף של סרינה וויליאמס, ולא עם עדר המעריצות והגרופיות השוות אשר צבאו על חדר ההלבשה יומם וליל. מקורות שונים מספרים כי המינוח המדויק היה "מדוע תאכל מהרצפה כאשר בופה שלם מחכה לך על השולחן?!"

או אז אמר הקדוש, במה שהקנה לו את תהילתו ומעמדו לעד: "אני מעדיף לאכול מהחריצים של הרצפה של השירותים בתחנת מוניות של מומי, ולהשפיל את לברון, מאשר לסעוד את ליבי במיטב מאכלי הגורמה בעולם!"

הקדוש אכן עמד בהבטחתו, ביצע את המעשה והשפיל את לברון לעד.

האגדה מספרת כי גופו ונפשו נמחצו כתוצאה מהאירוע הטראומטי ומהתחככות קרובה כ"כ בד.נ.א הלברוני, וכי הוא הפך לחסר בית נווד ותמהוני, אשר הסתובב ברחובות תוך שהוא מדבר לעצמו ומדי פעם נושא דרשות חסרות פשר לאנשים החולפים.

האשך נאנח בהיזכרו בסיפור, עזב את לוח המודעות והמשיך בשביל המוביל לבית המועצה, אשר ברחבתו התקיים כל בוקר הפרלמנט של יניב ומומי, מזקני הכפר הראשונים.

בדרך עבר ליד מתחם הצימרים של המושב, ומחשבה שובבה גמלה בליבו.

הוא החליט למתוח את בעל המקום, גרמני אוהד נוביצקי אשר עשה עלייה לכפר לאחר ששמע את דבר הקמתו, ולבדוק את מוכנותו של המקום לקראת גלי המבקרים אשר היו צפויים להגיע מבחוץ לקראת חג הדלונטה (האירוע היווה אחד ממקורות ההכנסה החשובים בכפר, וכרטיסי אם+בן רבים נמכרו און-ליין מראש, והתפוסה הצימרים הייתה אמורה להיות מלאה).

האשך זרק על עצמו תחפושת זריזה והמציא לעצמו סיפור כיסוי, ונכנס למשרד הקבלה אותו ניהל הגרמני.

היה שם כלבון חמוד, והאשך חובב כלבונים ידוע; את שאר הסיפור נציג לכם, כפי שצולם במצלמות האבטחה של המקום:

לאחר האירוע הסתפק בכך האשך, ויצא מן המקום, מזועזע משהו.

הוא המשיך בדרך ליעדו המקורי.

כשמגיעים לבניין המועצה של כפר לל"ל, הדבר הראשון שתופס את עיניך הוא שלט ענק המוצב על חזית הבניין, אשר מציג לכל אדם אשר בא בפניו את היסודות עליהם הושתת הכפר, ערכיו ואמונותיו – לוח עשרת הדיברות של לל"ל.

וזה מה שכתוב בלוח הקדוש:

עשרת הדיברות של לל"ל:

1. לא יהיה לך אלוהים אחרים מלבד ג'ורדן;

2. לא תעשה לך פסל, וכל תמונה, מלבד בובת וודו לשימוש עצמי או מפס הייצור של יהודה שישליק;

3. לא תישא את שמו המפורש של השיקוץ הגדול;

4. זכור את יום הדלונטה לקודשו;

5. כבד את אביך (מומי), ואת אמך (יניב) – למען יאריכון ימיך;

6. לא תרצח את אופיו של אף שחקן אחר באותה העוצמה השמורה לשיקוץ הגדול;

7. לא תנאף לבדך – זכור להזמין חברים;

8. זכור – הדשא של השכנה תמיד ירוק יותר. ואם יש דשא – אפשר לשחק;

9. לא תענה ברעך תגובת שקר, או תשתמש בשקר הסטטיסטיקה;

10. לא תחמוד את אשת רעך לשווא – עמוד בהבטחתך לה;

תושבי הכפר אדוקים מאוד במנהגיהם, ומקפידים על קיום מצוות כהלכתם. לכן, כשניגש האשך ליניב ומומי, אשר היו באמצע משחק דמקה סוער, ויניב בירכו לשלום ומייד הזמין את האשך לבקר את אשתו בערב, לא יכל האשך לסרב וקיבל את ההזמנה – למרות שהיה סחוט ועייף עד מאוד מהלילה שעבר עליו עם הגננת וצמד הסייעות.

השלושה פצחו בשיחת חולין על חילופי זוגות, תשמישי קדושה (בובות וסיכות חדשות משוחות בסמוחטות של יואל, מדען הכפר), וסיכוייה של ג"ס להשפיל את לברון עד עפר בסוויפ.

האשך הציג בפניהם את הוידאו האחרון אותו שלח להם שליח לל"ל לסדרת הגמר, מייקל רפופורט.

מייקל, איש לל"ל בכל רמ"ח איבריו, קיבל אקרדיטציה מיוחדת בעזרתו האדיבה של מנחם, ומלווה את שתי הקבוצות בכל משחקיהן בגמר.

והרי הדיווח אותו שלח לקראת המשחק השלישי בקליבלנד, צפייה ראשונה ובלעדית לקוראי הופס!

https://www.youtube.com/watch?v=eZQADjvIc58

יניב ומומי נהנו מאוד מן הדיווח. מייקל עושה חיל בשליחותו, והשלושה הסכימו שהיה שווה להשקיע בתרומות הרבות שנאספו בכפר עבורו, אשר נועדו לשמשו במועדוני החשפנות השונים בשתי הערים – התנאי שלו לקבל עליו את המשימה.

לאחר מכן התנצל יניב והודיע שעליו לפרוש ולבקר את ביקורו השבועי במוסד הסיעודי של הכפר.

במוסד זה שכבו הנופלים; הגיבורים אשר נפלו על חרבם ומסרו נפשותיהם במהלך הקרב – חברי המושב אשר לא התאוששו מן האליפות האחרונה של לברון, ושכבו במצב צמח, מחוברים למכונות הנשמה, כשמבט של חלחלה, זוועה, בחילה ואימה טהורה קפוא על פניהם.

כשהלך יניב עבר מומי ללחישה והודיע, תוך שהוא מסתכל לצדדים ומוודא שאף אחד לא מאזין, שהכל מוכן לפעולת התגמול בכפר גללי"ם.

כפר גללי"ם, המושב שהיה היריב המושבע של כפר לל"ל, נמצא במצב מלחמה קבוע עם הכפר מאז שהוקם.

כפר גללי"ם הוקם בתשובה להקמתו של כפר לל"ל ע"י מועצת גל"ל (גילור / גיא למען לברון), והוא שנמצא אשם בהשחתת פסלו של הקדוש דלונטה בכיכר המרכזית במושב.

מומי, אשר שימש, בנוסף לתפקידיו כרכז התחבורה ומנהל מועדון החשפנות במושב, כראש הסוכנות החשאית של הכפר, הודיע על תפיסת מרגל גל"ל וחילוץ ההודאה ממנו בעזרת כישוריו של ד"ר ליאוניד. הוא המתין עד לכתו של יניב לספר על תוכניתו לפעולת התגמול, משום שיניב ידוע כפציפיסט וגורם מתון בכפר, ובוודאי היה מתנגד.

תוכניתו כללה פריצה לכפר גללי"ם והקמת פסל בגודל מלא של לברון בתוך חדר האוכל של הכפר, תוך שימוש בחומרים אשר יסופקו ע"י יהודה שישליק.

התוכנית אושרה פה אחד בהצבעה של 2-0 ושלושה אשכים כנגד אפס;

האשך עזב את בית המועצה, הלך לתקוע בורקס וכשקיבתו מלאה בבצק וראשו בחזיונות התוכנית, חזר לביתו לשנ"צ נהדר, עמוק ומספק.

*                                      *                                          *

האשך התעורר, הלום ומבולבל, כשהוא חובק את הגננת אשר שכבה לצידו.

העניק לה נשיקה קטנה על הלחי, הסיר את היד מן השד והתמתח בהנאה.

אז הסתובב האשך לצד השני, ונצמד בפניו לישבנו של הכלבון אשר ישן צמוד אליו. אשכיו של הכלבון השני היו מונחים על כף ידו.

האשך הזדקף, התבונן על סביבותיו והתנער משארית השינה העמוקה, תוך שהוא מוחה את פניו בשמיכה.

היה לו חלום נהדר.

הוא קם, ונפנה להכין קפה שחור בפינג'ן.

יום חופש שלם עמד לרשותו.

והוא התכוון לעשות בו את המיטב.