מתחברים בדיוק בזמן – סיכום משחקי 2 בסדרות הפליאוף של ליגת העל / יאיר זעפרני

פורסם ב - 31. מאי, 2017 ע"י ב - כדורסל ישראלי

צילום: אלן שיבר, מינהלת ליגת העל

במוצאי החג יפגשו הפועל חולון ומכבי חיפה למשחק מספר 3 בסדרת רבע הגמר מה שאומר שעלינו להזדרז ולסכם את משחק מספר  2 בסדרות השונות, אשר אף אחד מהם לא היה צמוד אבל כחלק מסדרה שלמה כמעט כולם יצרו טוויסט בעלילה.

אז מה היה לנו:

מכבי חיפה (8) – הפועל חולון (1) 70-101 (1-1 בסדרה)

אחרי ההפסד המאכזב אחרי שתי ההארכות במשחק הראשון, חזרה מכבי חיפה הביתה חדורת מוטיבציה והשאירה להפועל חולון רק אבק. הקבוצה של עופר רחימי הובילה מהרגע הראשון עם ריצת 0-8, פתחה פער דו-ספרתי בשני עם מטווח מחוץ לקשת, שרדה ריצת 0-11 של חולון ברבע השלישי וסיימה אותו ב-18 נקודות יתרון וניצלה את הגארבג' טיים ואת העצבים של דן שמיר על השופטים בשביל להנחיל למנצחת הליגה הסדירה תבוסה ניצחת בסיום.

ג'ון דיברתולומיאו היה פשוט ענק בחיפה עם 28 נקודות (6/11 מה-3) מהספסל. בלייזר עם 13, ורגאס עם 12 נק' ו-8 אסיסטים, וורקמן עם 11, פינקני עם 10 נק' ו-7 ריב', מנדז-ולדז ופרימן עם 8 כ"א ושמחון עם 7 נק', היו שם בשביל לעזור לו. חיפה קיבלה 63 נקודות מהישראלים שלה וקלעה 15 שלשות מ-32 ניסיונות.

בצד השני טו הלוואי היה היחיד שבלט עם 21 נקודות באחוזים טובים כשג'ורדן טיילור עם 16 וגוני יזרעאלי עם 10 נק' היו היחידים שהגיעו לסכום דו-ספרתי בשורת הנקודות. חולון מסיימת את המשחק עם 12 אסיסטים בלבד.

לבוקס סקור המלא

מכבי ראשון לציון (7) – הפועל אילת (2) 73-97 (1-1 בסדרה)

גם מכבי ראשון לציון חוותה הפסד מאכזב במשחק הראשון אחרי שהובילה במהלך הרבע האחרון באילת וגם מכבי ראשון לציון מצאה את הדרך לשכוח את ההפסד הזה עם משחק נהדר והנחלת תבוסה ליריבתה מצמרת הליגה. ראשון לציון הגיעה אגרסיבית למשחק (לא קרה הרבה העונה) הובילה בפערים קטנים במהלך הרבע הראשון שהסתיים ביתרון 18-20 לטובתה אך שלוש שלשות של פטריק רישארד ברבע השני הקפיצו אותה ל26-41 באמצע הרבע השני. מכאן היתרון של ראשון נשאר דו-ספרתי ורק גדל עד הסיום (בשיאו הגיע ל-27, 66-93) כשהקבוצה מעיר היין מטווחת מחוץ לקשת עם 14 שלשות ומזכירה לכולנו שעדיין מדובר באלופה וגם בעונה שעברה אף אחד לא ראה את זה קורה עד חודש מאי.

צ'ארלס תומאס עם 18 נק' היה ראשון בין ראשונים, רישרד (4/4 מ-3) וזלמנסון עם 14 סייעו לו, חנוכי וכדיר עם 12 פר קפיטה לא פיגרו הרחק מאחוריהם ככש-7 הנק' ו-8 הריבאונדים של שון דאוסן ב-17 דקות, ראויים גם הם לציון.

חנן קולמן עם 13 נק' לצד אפיק ניסים וויל דניאלס עם 12 נק' לאיש הובילו את אילת ביומה החשוך כאשר לנדון מילבורן מסיים עם 8 נק' בלבד ורפי מנקו עם 6 נק' ונקע בקרסול שישבית אותו לשאר הסדרה.

לבוקס סקור המלא

בני הרצליה (5) – מכבי ת"א (4) 89-63 (0-2 למכבי ת"א בסדרה)

משחק חד-צדדי נוסף מהרגע הראשון שלו ראינו גם אולם היובל בהרצליה, בדרך כלל מבצר ביתי אבל השבוע, מקום בו הרצליה נפרדה כנראה מחלום הפיינל פור, כמו גם מהקהל הביתי התומך. עם כל הכבוד להרצליה, הסיפור במשחק ובסדרה עד כה הוא מכבי ת"א שנראית מחוברת מתמיד, אנרגטית, נלהבת ומציגה שחקנים עם מוטיבציה חיובית מאוד.

הצהובים מת"א פתחו את המשחק עם 0-6 ורצו 2-20 במהלך הרבע הראשון בדרך לביסוס יתרון בן 19 נקודות לקראת סיום הרבע. הסגל הקצר בישראלים של הרצליה (משחקת רק עם שארפ, יריב עמירם וכארם משעור שלא נראה בכושר משחק מלא אחרי שחזר מפציעה רק לפני שבוע) לא בנוי ממש לסדרת פליאוף והתקשה לרדוף אחרי מכבי ת"א שניצלה את הרבע השלישי בשביל להעמיד את ההפרש שלה על 30 נקודות עגולות (43-73 בסוף הרבע) כשהרבע הרביעי מנוצל ע"י אריק שיבק לרענון ההרכב הפותח שלו ודקות רבות לשחקני הספסל הצמאים לדקות פרקט.

קווינסי מילר הוליך את טבלת הקלעים של מכבי ת"א לראשונה העונה עם 19 נקודות ו-8 ריב', סילי עם 17, ראד עם 13 וגאודלוק עם 11 סייעו לו במלאכת הניצחון. גיא פניני היה הבולט מהישראלים עם 8 נק', גל מקל הפצוע בגבו עדיין לא כשיר לשחק ולא שותף.

בהרצליה ברנדון טריש עם 16 נק' וג'ף אדריאן עם 14 נק' וברנדון טריש היו היחידים בדאבל פיגרס כשיריב עמירם מעמיד שורה נאה של 9 נק' ו-12 ריב' וכארם משעור מסתפק ב-6 נק' ו-8 ריב' משלו בדרך אל חוף הים.

לבוקס סקור המלא

עירוני נהריה (6) – הפועל ירושלים (3) 64-77 (0-2 לעירוני נהריה בסדרה)

המשחק הצמוד (יחסית…) של המחזור הגיע מנהריה שם הפועל ירושלים עשתה צעד נוסף בדרכה להגדרת העונה הנוכחית כ'כשלון קולוסאלי' עם הפסד שני בסדרה.

נהריה פתחה את המשחק נחושה לנצל את ההזדמנות שנפלה בחיקה והובילה ברבע הראשון בפערים קטנים בדרך ל20-23 בסיומו. הרבע השני היה צמוד והפכפך יותר, נהריה בריצת 0-8 פתחה פער של 25-33 אבל ירושלים ענתה בריצת 2-11 וירדה למחצית ביתרון נקודה 35-36, היתרון האחרון שלה במשחק.

המחצית השנייה התחילה עם 6-14 של נהריה, ירושלים ניסתה להתקרב במהלך הרבע אבל נהריה שמרה על מרחק ביטחון וירדה לקראת הישורת האחרונה עם יתרון 50-56.  טיירון נאש התעורר לחיים אחרי בעיית עבירות ממנה סבל בחצי הראשון, שולדבראנד הפגיז מחוץ לקשת, והופסון ליהטט עם הטבעות גלובטרוטיות ויחד עם ניב ברקוביץ' הנחוש הם העלו את נהריה ליתרון 50-61 בתחילת הרביעי. גם פסק זמן של פיאנג'יאני לא עזר לאדומים מהבירה לעצור את הריצה של נהריה שברחה ל55-74 וירושלים ניצלה את הדקות חסרות המתח של הסיום בשביל לעבור את רף 60 הנקודות כשכמה מאוהדי הקבוצה חוסמים את האוטובוס של השחקנים מלצאת מהחנייה בסוף המשחק.

שולדבראנד עם 16 נק', נאש עם 14 נק' ו-8 ריב', הופסון עם 13 נק' ו-8 ריב', ברקוביץ' ופאוסט עם 11 כ"א וקיצ'ן עם 7 נק' ו-5 אס' בלטו בנהריה. ירושלים הבליטה את אליהו עם 13 נק' ו-8 ריב', קינזי עם 12, ג'רלס עם 11 ו-5 אס', דייסון וטימור עם 9 נק' ופיטרסון עם 8 כשריצ'רד האוול שנראה עד לא מזמן כמנייה בטוחה של ירושלים מסיים עם 2 נק' ב-16 דקות (ב-100 אחוז מהשדה…) ואמארה סטודמאייר שוב לא נכלל בסגל האדום (פצוע. כנראה בשריר החשק).

לבוקס סקור המלא

עד כאן עובדות ומכאן, כמה דעות:

*

1.

זה כבר מזמן לא סוד שבליגה שלנו כל מה שצריך לעשות בשביל לקחת אליפות זה להגיע בכושר לפליאוף, כי שם הכל פתוח. במרוץ השנים הייתה מכבי ת"א, האימפריה הנצחית של הכדורסל הישראלי, הנפגעת העיקרית מהשיטה כשקבוצות זבות חוטם ניצלו מומנטום חיובי מצידן ופגיעות מצד הצהובים מיד אליהו, בשביל לזכות באליפות.

ראתה מכבי ת"א כי טוב ועושה רושם שהשנה היא החליטה להעתיק את השיטה. אחרי עונה מחפירה ששיאה בסיבוב השלישי החלש עד מאוד של הקבוצה, מוצאת את עצמה מכבי ת"א עם כדורסל שלא נראה ממנה כל העונה בדיוק כשהכסף על השולחן. שלושה ניצחונות רצופים מעכשיו, כולם דרך אגב במגרש הביתי ומכבי ת"א לא רק תהיה אלופה השנה אלא אפילו דאבליסטית.

אבל, לפני שאוהדי מכבי ת"א מוציאים את האבוקות מהמחבוא ושונאיה נמלטים אבלים וחפויי ראש אל המקלט הקרוב עד יעבור זעם, אולי כדאי לשים את 'פסטיבל שיבק' בפרופורציה.

כי בסוף, מכבי ת"א, על הסגל המפואר והסוף-סוף כשיר לגמרי שלה (אני מקווה שכולנו מבינים שהעדרו של מקל לא באמת פוגע בקבוצה) משחקת מול קבוצה בפירוק, עם שלושה ישראלים כשירים ששניים מהם על המגרש כל הזמן, אחד מהם חזר מפציעה והשניים האחרים עלו לא מזמן מהנוער. וזה עוד לפני שהזכרנו את הפער התקציבי, את העובדה ששניים מהזרים של הרצליה נמצאים בסגל של גורקה רק סיבוב או פחות ממנו ושכנראה הרצליה היא הקבוצה הכי חלשה שיש בכדורסל הישראלי היום.

את מכבי ת"א תחת המאמן האלטרואיסט אריק שיבק, יהיה צריך לבחון ברגעי משבר, ברגעים שבהם לא הכל ילך חלק ושנשיפת 'פו' לא תעיף את היריבה למרחקים. אם וכאשר יהיו רגעים כאלה בפיינל פור, אני לא בטוח שמכבי ת"א תמצא את הדרך לצאת מהם. כל שנותר לי לקוות הוא שגם היריבות הפוטנציאליות של מכבי ת"א בהמשך הדרך, מבינות את זה.

*

2.

ומרגעי השיא של מכבי ת"א העונה נעבור במעבר חד לרגעי השפל של הפועל ירושלים העונה. לזכותם של הירושלמים נציין, שהם פוגשים קבוצה נחושה, איכותית, מאומנת היטב ובכושר משחק מהטובים בליגה. לחובתם ייאמר, שזה לא אמור לעניין אותם בהתחשב בסגל המפואר שעומד לרשותו של סימונה פיאנג'יאני.

מודה ומתוודה, לפני הסדרה הימרתי על נהריה ככזו שתנצח את הסדרה הזו, אבל גם אני לא חשבתי שירושלים מסוגלת להיראות כל-כך רע ולגלות כזאת רפיסות וחולשה בכל פעם שהיריבה לוחצת על דוושת הגז. הפועל ירושלים מתהלכת על המגרש כמו אסופת שחקנים מקרית, עדר ללא רועה, חסרת מנהיג, גיבוש או בכלל תרגילי כדורסל אלמנטריים. מספיק להסתכל על ריצ'רד האוול, האס החדש של הקבוצה שזרק פעם אחת לסל בכל המשחק כולו, כי אף אחד לא משחק עליו תרגילים וגרוע מכך, אף אחד לא טרח לפתור את הבעיה הזו, עליה אמארה סטודמאייר מלין כבר כמה חודשים.

אם ירושלים רוצה להוציא עוד משהו מהעונה הזו, היא תצטרך לנצח עכשיו חמישה משחקים ברציפות , דבר שלא קרה לה בליגה העונה ולו פעם אחת ולקוות שהבעיות ייעלמו באורח פלא. מכיוון שיש סיכוי נמוך ביותר שזה ייקרה, אולי כדאי להפועל ירושלים פשוט לחקות את מכבי ת"א בעניין נוסף ולהחליף את המאמן עכשיו… ובכלל, בהפועל ירושלים עסוקים כבר זמן ארוך בלנסות לחקות את ההצלחה הצהובה ואת הדומיננטיות של מכבי ת"א בכדורסל הישראלי. יש מצב שהם עשו לא מזמן עדכון גירסה והורידו את העדכון של מכבי ת"א שיצא בעונת 2016-17?

והערה אחרונה בנושא: אולי הפועל ירושלים עושה בסדרה מול נהריה את מה שהיא עשתה כל העונה – נותנת פור לליגה. חבל רק שמרוב 'פור', שירושלים נותנת במהלך העונה וגם עכשיו מול הקבוצה של אריק אלפסי, היא לא תגיע ל'פיינל פור'.

*

3

לניצחון המרשים של מכבי חיפה על הפועל חולון ברוממה אפשר להתייחס בכמה אופנים וכך נעשה.

קודם כל, כדאי וראוי לציין לטובה את ג'ון דיברתולומיאו, שעושה רושם שבכל פעם שהוא מתעלה מכבי חיפה מגיעה לגבהים חדשים (וכבר כתבתי העונה על המחסור בבעל בית בשורות הירוקים). דיברתולומיאו שיש לי תחושה ששנה הבאה נמצא אותו באחת משתי הגדולות של הכדורסל הישראלי, הוא שחקן ששמו ארוך יותר מגובהו , אבל על הנחיתות הפיזית הוא מפצה באמצעות סכין בין השיניים, נחישות, יוזמה, קליעה טובה, חכמת משחק ואינסוף מוטיבציה.

שנית, כמו במקרה של מכבי ת"א שהוזכר לעיל, גם את המקרה של מכבי חיפה כדאי לשים בינתיים בסוגריים. הקבוצה של עופר רחימי סיימה את הליגה, אם לא שמתם לב, עם הפרש הסלים השני בטיבו בליגה (אחרי היריבה שלה בסדרה). זה קרה למרות המאזן הלא מרשים של חיפה בליגה העונה (17-16, כיאה לעונה) אלא בזכות כמה התפוצצויות של חיפה העונה על יריבותיה וביניהן בני הרצליה, שתי התל-אביביות, גלבוע/גליל, מכבי ראשון לציון, הפועל ירושלים, נהריה, אשדוד וכמובן מכבי קרית גת.  ביותר ממחצית המקרים בהם מכבי חיפה ניצחה העונה היא עשתה זאת בפער הגדול מ-15 נקודות (9 מ-16 בליגה ועוד 1 מ-1 בפליאוף). רק פעם אחת היא ניצחה את המשחק הבא… המסקנה המיידית היא שלחיפה יש ים כשרון בסגל ולפעמים הוא בא לידי ביטוי. המשכיות לעומת זאת, עוד לא ראינו ממנה, אולי במשחק הבא.

ויש כמובן גם את הפועל חולון, שמסיימת משחק עם 12 אסיסטים כשדריון אטקינס וג'יימס בל שחיים לא מעט על החברים שלהם, מסיימים יחד עם 11 נקודות. עושה רושם שחולון משלימה בימים אלו את התהליך של הפיכת טו הולוואי לתואם קליף וויאט. כמו השחקן המצטיין הפצוע אותו החליף, גם הולוואי הוא שחקן שיודע לקחת את הקבוצה על גבו ולהוציא יש מאין. אבל ממש כמו וויאט, הוא לא בהכרח עושה את הקבוצה טובה יותר וזה רבותיי, בדיוק מה שהפועל חולון זקוקה לו בשלב הזה של העונה.

*

4.

והנה גם מכבי ראשון לציון מצאה לעצמה זמן להתחבר, בדיוק כשצריך. בניגוד למכבי חיפה, במקרה של ראשון לציון אני אופטימי יותר לגבי הסיכויים של הכתומים לעבור את יריבתם הדרומית. הפציעה של רפי מנקו עלולה להתגלות כקריטית עבור החבורה של עודד קטש, שכם מנקו הוא הרבה פעמים האקס-פקטור והאיש למשימות מיוחדות שמזרים דלק למנוע של אילת ועוזר לה להתגבר על קשיים מקצועיים.

רוח מנקו תהיה חסרה מאוד לאילת ביתר הסדרה (והעונה?) והיא תצטרך למצוא את הישראלי שימלא את מקומו ויפיח בקבוצה הזו אנרגיה. אפיק ניסים, בפעם המי יודע כמה, הוא המועמד המוביל אבל גם נאור שרון יכול להיות פתרון מעניין. ובכלל, עושה רושם שהסדרה הזו תוכרע על ידי הישראלים שבה. למכבי ראשון לציון יש חבורה מאוד מנוסה של שחקנים מקומיים, החל מאלישי כדיר, ניצן חנוכי ואבי בן שימול וכלה בשון דאוסן שכבר טעם משהו בלקחת קבוצה עד האליפות. לצד עידן זלמנסון הנהדר, לראשון לציון יש פוטנציאל תוצרת מקומית משובח שיכול לקחת אותה רחוק ולתת לה את האקסטרה מייל מול הפועל אילת.

אמנם אני לא יכול להבטיח שזה יקרה, אבל אם יש סדרה שהפוטנציאל שלה ללכת לחמישה משחקים הוא הגבוה ביותר – הפועל אילת מול מכבי ראשון לציון זו האחת.

Tags:

25 תגובות ל - “מתחברים בדיוק בזמן – סיכום משחקי 2 בסדרות הפליאוף של ליגת העל / יאיר זעפרני”

  1. Smiley

    31. מאי, 2017
    00:17

    ת"א-הרצליה: ההפסד בסוף העונה של הרצליה גרם למזל של מכבי, שקיבלו אותם, ומזל הפוך שירושלים קבלו את נהריה המוכשרת. לא יודע מה שיבק עשה אבל הוא לא פחות מקוסם אם קווינסי מילר נראה ככה. לדעתי מילר וגם גאודלוק הם שני שוברי שיוויון בליגה הזו, שאם הם בכושר שיבק יצא כמשיח.
    אני מאוד מקווה שמילר ימשיך שנה הבאה ואם הכנה ראוייה (וללא פציעות) נראה מה הוא מסוגל באמת.
    הרצליה נראת גמורה ועייפה, אדריאן וקנאסביץ' נראים מבולבלים וחסרי אונים מול האין גבוהים של מכבי. משעור שהיה אדיר כל העונה פשוט לא חזר טוב מהפציעה. הרצליה נראים כאילו השלימו עם גורלם.
    ירושלים-נהריה: פשוט תענוג לראות את נהריה, הופסון אולי השחקן הטוב בארץ, נכון לרגע זה. הקבוצה בהרמוניה מטורפת של זרים קפיצים ואתלטיים עם ישראלים יעילים ונלחמים.
    ירושלים נראה כאילו חזרו לעידן טרום אורי אלון עם הבלאגן שהולך שם. הקבוצה נראת אבודה לחלוטין כאשר הישראלים בכלל לא באים לידי ביטוי (ואני כולל גם את האוול כישראלי) והזרים מלבד ג'רלס וקינזי לא משפיעים בכלל (דייסון נוראי כבר כמה חודשים).
    חולון-חיפה: אני מאמין שיתרון הביתיות ישחק לטובת חולון בסופו של דבר, וגם כי הם קבוצה איכותית יותר עם מאמן טוב יותר. עכשיו שהם התרגלו לאגרסיביות החיפאית אני חושב שהם יגיעו אחרת להמשך הסדרה שתהיה כנראה חמישה משחקים.
    אילת-ראשל"צ: אני חושב שהאקס פקטור פה הוא דוסון שנמצא בעונה זוועתית ולא נתן קפיצת מדרגה עד כה יכול לשנות את זה עם הוא לוקח את ראשל"צ הכי רחוק שאפשר, ובעונה הזו זה גם אפשרי ולא יהיה מופרך בכלל.

    Reply to this comment
  2. Smiley

    31. מאי, 2017
    00:18

    חוץ מזה הסיקור פה של הכדורסל הישראלי פשוט מצויין. לדעתי לערוצים המסחריים יש מה ללמוד מהסיקור של הליגה פה (ולא הייתי מתפלא אם ינסו "לחטוף" כתב או שניים…).
    איכות הסיקור פה ברמה יפה מאוד עם זוויות שונות ומעניינות.

    Reply to this comment
  3. Smiley

    31. מאי, 2017
    00:19

    אני בשוונג, אז… שאפו!!!

    Reply to this comment
  4. ניב

    31. מאי, 2017
    00:32

    נהנה מהסיכומים שלך, מקווה שתמשיך. אוהב את הליגה המקומית על כל חולאייה (לא סגור על זה שכך כותבים את המילה הזאת) ושמח שיש מישהו כמוך שצופה ומעודכן במה שקורה עם כל הקבוצות ויודע לנסח ולסכם לנו את זה כל כך יפה.
    תודה זעפרני. יישר כוח.

    Reply to this comment
  5. רועי ויינברג

    31. מאי, 2017
    00:35

    ניתוח מצויין. אני חושב שחולון מבואסת שהיא לא בחרה בארנה לפיינל פור, במיוחד עכשיו.

    Reply to this comment
    • דקסטר

      31. מאי, 2017
      00:50

      היתה צריכה לבחור בארינה בכל מקרה.
      ארנה הוא לא אולם מיתי . ההיכל עוד יכול להתעורר ולשתק את היריבות, הארנה סתם אולם יפה ונייטרלי.

      Reply to this comment
      • פאקו

        31. מאי, 2017
        08:26

        בחולון היו מעדיפים ללעוס זכוכית מתוצרת שבירו לפני שהיו בוחרים בארנה (גם אם ירושלים לא הייתה עולה לפלייאוף). אין קבוצה יותר שנואה מאשר ירושלים בחולון, ואין סיכוי שהיו מקיימים את שני המשחקים האחרונים (בפוטנציה) של העונה במבצר של הנמסיס.

        Reply to this comment
    • MbK

      31. מאי, 2017
      09:12

      הרבה יותר קל להביא 5000 חולנים לתל אביב מאשר לירושלים ב 2008 היה להם כמעט יתרון ביתיות ואני יודע כי הייתי בהיכל

      Reply to this comment
    • Berch

      31. מאי, 2017
      09:18

      פפפחחחחחח…. קורע…… 🙂

      Reply to this comment
  6. דורון האסטבן

    31. מאי, 2017
    01:18

    מישהו מכובד מהנהלת הליגה הישראלית, או חבר/מכר,
    אנא הראה למנהלי הליגה את הכתיבה של זעפרני,
    אנא שיקראו בבקשה כמה מכתביו (כתבי אפלטון, כתבי זעפרני..),
    קראתי עיתונים ובכל מגיה אחרת 30 שנה,
    טוב אם תשקלו לשלם לאדון הנכבד
    הליגה תתמלא באוהדים חדשים,
    אני וחבריי כבר חושבים
    לקנות כרטיסים.
    רק בזכות זעפרני.

    Reply to this comment
  7. דורון האסטבן

    31. מאי, 2017
    01:22

    משיכה במכחול אומנותית, שירה, מלאכת מחשבת, נובל לספרות
    אלו רק חלק קטן מהמחמאות שמר יאיר זעפרני חטף כאן שנים.
    * מגיה=מדיה 🙂 התעסקתי במיסטיקה אך לא במגיה.

    Reply to this comment
  8. דורון האסטבן

    31. מאי, 2017
    01:24

    קראתי עיתונים כל יום ולא מצאתי מישהו כל כך אדיר כמו יאיר
    רק כאן באתר יש עוד כמה כישרונות אדירים,
    בישראלית זעפרני מיוחד מאד.

    Reply to this comment
  9. עידן עופר

    31. מאי, 2017
    01:33

    זעפרני, אתה ענק! תודה רבה .

    Reply to this comment
  10. ניב

    31. מאי, 2017
    05:19

    טור נהדר לפלייאוף ישראלי מצויין.
    ונסיים בנעירה- אייה אייה נהריה!

    Reply to this comment
  11. מנחם לס

    31. מאי, 2017
    06:27

    יאיר, היש סכוי שעם מכבי ת"א כל מה שקרה הוא שהשחקנים מראים את התלהבותם ורצונם לשחק תחת אריק שיבק ולא המאמן הלטבי (או מהיכן שהוא לא היה)?

    Reply to this comment
    • MbK

      31. מאי, 2017
      09:09

      מנחם לדעתי הלטבי היה אחד המאמנים הגרועים שנראו פה
      לא משנה מאמן – שיבק או הבובה דורה
      השחקנים אמרו שהם שמחים מאוד על השינוי ( קווינסי מילר וגאדולוק אמרו את זה בראיון אחרי משחק )

      Reply to this comment
    • Berch

      31. מאי, 2017
      15:46

      היתרון הגדול של שיבק הוא שהוא מדבר עברית ואנגלית, בניגוד לסלובאנית, סלובאקית וצ'כית ספרותית של המאמן הקודם….

      Reply to this comment
  12. שי אבן צור

    31. מאי, 2017
    07:16

    סיכום ופרשנות נהדרים!
    מאמין שיש סיכוי קטן לירושלים לעשות מהפך

    Reply to this comment
  13. פאקו

    31. מאי, 2017
    08:31

    פוסט ענק כהרגלך.
    ההבדל בין כמה נהריה מאומנת לעומת כמה ירושלים לא פשוט זועק לשמים. וזה כשלירושלים יש את המאמן הכי "יוקרתי" בליגה. חוץ מזה ג'נטילה נראה כמו עב"מ, והפציעות של אמארה זה משהו שאני לא מבין כמה הוא אמיתי.
    חיפה ודאי הייתה שווה נצחון אחד לפחות בארבעת המשחקים מול חולון השנה. נקווה שלא יותר מזה.

    Reply to this comment
    • אסף

      31. מאי, 2017
      13:01

      אלפסי כבר שנה שנייה עושה בנהריה עבודה מעולה, שילוב נכון בין ישראלים לזרים שהם מציאות עושים את העבודה, הקבוצה שהגיעה בכושר הכי טוב לפלייאוף.

      Reply to this comment
  14. MbK

    31. מאי, 2017
    09:11

    פוסט מעולה
    הנתון של חיפה אחרי ניצחון גדול מדהים וגם הפרש הסלים שלהם
    פוסט שמעלה את ה IQ הכדורסלני של כל חובב כדורסל ישראלי

    Reply to this comment
  15. Berch

    31. מאי, 2017
    09:16

    זעפרני אתה מלך…. איזו השקעה
    הולך לראות את משחק 3 בחולון. אולי הייתי צריך לארגן אקרטיזציה 🙂

    Reply to this comment
  16. האווי לאסוף

    31. מאי, 2017
    22:24

    טור נהדר, תודה רבה

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *