יא"ק 8#- הגיע הזמן אומרת אימי/ אסי שלם

בס"ד
הכל כבר מוכן, ללכת למורי

יא"ק 8#- הגיע הזמן אומרת אימי/ אסי שלם

נתחיל בעובדה שזה היה אחד מהפלייאופים המשעממים שאני זוכר בשנים האחרונות. אפילו "נבואת הזעם"  שכתבתי שניפגש ביוני (שוב) לקרב הטיטאנים פרק II ולמרבה הפלא… צדקתי.

מצד שני, כנראה שההמתנה תהיה שווה את זה. מדובר באחת הסדרות הטובות והאיכותיות שה- NBA סיפקה בעשורים האחרונים.

  1. זו סדרת המשך לשנה שעברה שהסתיימה ב7 משחקים. הרף גבוה ממילא. 7 משחקים בשנה שעברה. Cleavland this is for YOOOU!!!!
  2. 2 הקבוצות השתדרגו. הווריורס עם השחקן השני הטוב בתבל, הקאבס חיזקו את החוליה החלשה – הספסל – עם וויליאמס, קורבר, ויחד עם הספסל הקיים מהווה יריבה ראויה בהחלט.
  3. זו סדרה בין 2 קבוצות התקפה נפלאות. מי שחושב שמצפה לנו קרב חפירות שיסתכל שוב בנתון הבא.
השוואה בין ההתקפות הטובות בליגה. מתוך ESPNSTAT

אנו עומדים לצפות ב"טיקה-טקה" של הכדורסל מעבר לים. דאנקים, שלשות ושבירות עקבים לרוב.

ועוד סיבה אחת.

סיפור טוב.

כמו בכל סרט טוב, נעשה בילד-אפ רציני ואחרי שפספסנו בעשור האחרון גמר NBA בין קובי ללברון, זכינו לשנה שניה של לברון VS סטף/KD. אתם תחליטו. כולם רוצים לראות בגמר את נדאל – פדרר. או ג'יוקוביץ'. הסינדרלות נחמדות אבל למנה העיקרית אנחנו רוצים בשר.

אחרי ההקדמה, אני רוצה להציג זווית קצת שונה על הקרב הגדול הזה.

"תאורית צ'ארלס בארקלי" על הגמר היא שאם נבטל את כוכבי הקבוצות שסביר להניח יעשו את העבודה שלהם, מי שיכול להכריע את הסדרה נמצא מחוץ למשוואה. כלומר, בואו ונשחק לרגע 3*3.

שלישיית השחקנים הטובה בפלייאוף השנה נמצאת כמובן בגולדן סטייט ובמקום השני הלא מפתיע בקאבס. זו ע"פ נתוני השוואת השלישיות המנצחת בהפרש הגבוה ביותר:

כצפוי בקאבס אלו לברון, קיירי ולאב. מאידך בגולדן סטייט ניתן לראות שדווקא גרין בציוות עם KD וסטף זו השלישייה הטובה. אפילו יותר מקארי, דוראנט ותומפסון.

כלומר אם נוציא מהמשוואה את השלישיות (לפי תאוריית בארקלי) נקבל שקליי תומפסון יוכל להיות הקלף שיכריע את הגמר.

נשים לב שקליי הוא הנפגע העיקרי מהגעת דוראנט. כצפוי מישהו צריך לשלם על כמות הזריקות שדוראנט ייקח ונראה שחצי הספלאש משלם.

נתוני הפלייאוף של קליי בירידה. למרות שקליי משחק כמעט אותו דבר (הבדל של פחות מדקה) המספרים שלו בירידה. וזה כמובן הודות להיררכיה החדשה.

כששחקן זורק 5 כדורים פחות, רוב הסיכויים שיקלע פחות. 10 נק' הבדל בין העונות מראה את זה בבירור.

מצד שני, נשים לב שדווקא ה+/- שלו בעלייה גדולה. הכיצד?

ננסה לענות בכך שקליי משחק בקבוצה דומיננטית, לוקח זריקות יותר קלות (בגלל התמקדות ההגנות בדוראנט וקרי), ומשחק בקבוצת פלייאוף טובה יותר מאשר בשנה שעברה, לראיה המאזן המושלם של הקבוצה שבהחלט עוזר לכולם לשפר את המספרים שלהם.

אם הגנת הקאבס ישאירו אותו לבד, וקליי יראה שהוא עדיין הסקורר המפחיד מפעם, סיכויי האליפות של הקאבס נראים נמוכים מאוד.

נהמר על הווריורס ב- 6 משחקים. אם רעידת אדמה תקרה ולברון שוב יזכה באליפות הרבה חצילים יעלו על האש. שלא לדבר על אחד שמרבית הלחץ נמצאת עליו… קווין דוראנט.

ולמי שלא מכיר את השיר הנהדר הזה, מוזמן להיכנס לקצב.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. תודה, אסי.

    גם לדעתי לעמדת ה-SG תהיה השפעה אדירה על הסדרה.
    אין ספק שקליי הוא השוטינד גארד הבכיר בסדרה,
    אבל מולו, זה לא שחקן בודד שמשחק,
    אלו ג'יי אר, קורבר, ושאמפארט.
    כך שבעוד שבדקות בהם החמישייה של גולדן סטייט משחקים יהיה יתרון ברור לגולדן סטייט בעמדה,
    בדקות בהן קליי יהיה על הספסל –
    לקליבלנד עדיין יהיה קלע עילית על הפרקט.

    נקודה מעניינת נוספת היא השימוש של קליבלנד בהרכב הכולל את דרון וויליאמס וקיירי בעמדות הגארד.
    דרון וויליאמס שומר על עמדת השוטינג גארד (הוא חזק מספיק להתמודד עם רוב השוטינג גארדס), וקיירי על הפוינט.
    קשה לי להאמין שנראה את דרון על קליי,
    אבל זה בהחלט שלוב טוב בדקות בהן קליי על הספסל –
    אז הקאבס יכולים לתת גם ללברון לנוח, ועדיין להחזיק על הפארקט 2 מנהלי משחק איכותיים.

  2. התיאוריה שלי גורסת עדיין שהפלייאוף של קליבלנד מטעה אותנו
    וכעת כשהיא פוגשת את גולדן סטייט נראה בעיניים את ההבדל הענק בין הקבוצות. 4-0 קל

  3. התיאוריה של בארקלי בעיניי מופרכת מן היסוד.
    אני בטוח שבכל סדרת גמר נתונה, אם תיקח את שלושת השחקנים הכי טובים בכל קבוצה תראה שאין סיכוי שכל אחד מהם נתן "מה שמצופה ממנו" או "הגיע למעמד".

    שנה שעברה לברון נתן מספרים ב-20% יותר טובים בכל קטגוריה ממה שהיה "מצופה ממנו". לעומת זאת, קארי נתן מספרים פחות טובים מהמצופה, בעיקר מבחינת האחוזים והיעילות.
    להגיד "אני יודע מה אני הולך לקבל מהכוכבים, שחקני המשנה הם המשתנה החשוב" פשוט לא עומד במבחן המציאות.

    בקשר לקליי – הירידה המשמעותית אצלו היא בעיקר באחוזים. עם עוד נשק התקפי אדיר כמו דוראנו, האחוזים היו אמורים לעלות כתוצאה מההתמקדות בדוראנט וקארי, או לפחות להישאר כמו שהיו. בטח לא לרדת.
    הסיבה היא כנראה מנטלית ואולי איבוד בטחון מהירידה במעמד ובחשיבות שלו ובמקום בו הוא תופס כחלק מההתקפה.
    אין לי נתונים של זה אבל בהרגשה שלי הוא החטיא יחסית הרבה זריקות טובות ומבטים פנויים שבשנתיים האחרונות הוא קלע באחוזים הרבה יותר גבוהים.

    1. בכל הנוגע לקליי –

      בפלייאוף של השנה שעברה הקאצ' אנד שוט שלו היה 45.8%,
      והשנה הוא רק 36.6% .

      וזה לא שהוא "שכח" לקלוע. כשהוא חופשי, הוא קולע באחוזים מצוינים (58.8% מהשלוש, דומה לאחוזים של השנה שעברה).
      הבעיה שלו היא שהוא כבר לא קולע באותם אחוזים את הזריקות הקשות שנכנסו בשנה שעברה (זה הרגע שכל אוהדי אוקלהומה מזילים דמעה, כאשר הם נזכרים במשחק 6…)
      יש לי את התחושה שהנוכחות של דוראנט רק מגדילה אצלו את הלחץ להוכיח את עצמו.

  4. שאלת קליי תומפסון היא בהחלט מעניינת ומהותית לסדרה.
    אני לא כל כך מסכים לקביעה שזה בגלל ההיררכיה החדשה שנוצרה עם דוראנט.
    ראשית בעונה הסדירה הוא היחידי שלא היה צריך לוותר על מספר הנגיעות שלו מהעונה שעברה או על מספר הזריקות. למעשה אם נשווה את השורה שלו מהעונה שעברה לנוכחית לא נראה כזה הבדל.
    עכשיו בפלייאוף הוא ממש יורד אז השאלה האם מדובר בעניין עקרוני או בנפילה זמנית? אז כן הוא זורק פחות זריקות פנויות וגם נוגע בכדור פחות אבל גם קווין דוראנט למשל לוקח פחות זריקות ואף יורד בכמות הנגיעות שלו בכדור יותר מקליי.
    חלק מהעניין אבל הוא שהוא פחות מדייק מבחוץ אבל גם בזריקות מיד ריינג' הוא לא פוגע כהרגלו. אם הוא ימשיך להיות ההאריסון בארנס של הסדרה הזו אז קליבלנד עשויים לסיים עם עוד תואר.

    1. ההבדל ביניהם שתומפסון יכול לייצר לעצמו זריקות, ללכת לסל ולהוריד שחקנים לפוסט. לעומתו קורבר הוא קלעי נטו שנע על חסימות הוא מחכה בפינה

  5. בעייני דווקא דרון ויליאמס יכול להיות השפן שיעשה את ההבדל.
    די וויל הוא גם יוצר וגם מנהל ככה שאת היכולת יש לו
    את הרצון להוכיח בטוח יש לו
    נראה אם הוא יקח את ההזדמנות…

  6. לאן שאתה פונה אתה מוצא נקודת מבו מעניינת אחרת.
    הנקודה התחתונה? יותר מדי דברים נעלמים. יותר מדי דברים יכולים לקרות. יותר מדי שחקנים שעברו כבר זאת והידיים לא תרעדנה להם.
    הכל מוכן לסידרה שיש לה את כל הסכויים להיות אחת הטובות והמלהיבות בהסטוריה.
    תודה אסי על הסבר מעניין מאד של נקודה שבארקלי החל לדבר עליה, אבל לא בבהירות שלך.

  7. מעולה

    רק 2 הערות:

    1. זה נכון שלא נראה משחק חפירות, אבל על הנייר החגיגה ההתקפית של קליבלנד תתמתן מול קבוצת ההגנה הטובה בNBA, לעומת מה שראינו במזרח.

    2. הפלוס מינוס של תומפסון בעלייה משום שהתקפית גולדן סטייט לא נפגעת מהירידה שלו בגלל הצירוף של דוראנט, והעובדה שהוא צריך להיות פחות פעיל התקפית משפיעה באופן ישיר על ההגנה (המצוינת) שלו.

  8. המספרים מצביעים על ג"ס אבל בניגוד לכמה ניתוחים שראיתי לקליבלנד יש תשובה טובה לרוב מה שג"ס עושה ואת זה ראו בקריסמאס כששתי הקבוצות נפגשו (המשחק השני היה תצוגת אדישות של לברון כשהוא עסוק בלהכריח את קרובר החדש לזרוק כמה שיותר כדורים). הרעיון הוא עדיין בליץ על קארי כדי לגרום איבודים והעברת הובלת כדור לדריימונד. מול 99% מהשומרים זו התאבדות. לא מול לברון. עם התוצרת של kd יחיו בשלום ככקלע הוא פחות מכריע מאשר כעושה משחק.

    בניגוד להרבה ניתוחים מי שמכריע בג"ס זה עדיין קארי. לא סתם הוא השחקן היחיד בג"ס שכשהוא על הספסל ג"ס במינוס. אם יצליח לשבור בליצים ובחחלופים לקחת את הגבוהים של הקאבס לסל אז הסדרה תיגמר מהר. סטף של השנה ממש לא זקוק ליום קליעה מזהיר.

    הדבר השני שיכריע זה הריבאונד. בהרכב המוות של ג"ס שנה שעברה הקאבס הענישו אותם קשות בריבאונד. מה שגרם לאנדרסון ורזאו לשחק גייס חמישי (סתם הוא פשוט היה גמור) מכיוון שנגמרו לג"ס הגבוהים (אזילי קיבל פרופיל 21 מקב"ן) השמישים אחרי משחק 4 אז כל משחק המעבר של הווריורס נשבר מכיוון ששחקנים רבים נלחמו על ריבאונד הגנה מול המפלצות לברון ותומפסון. זו אגב הסיבה שב2015 בכלל הגענו ל6 משחקים. ממש לא בגלל ה40% של לברון מהשדה. לברון תומפסון ומוזגוב רמסו את הווריורס בלוחות. רק שנגמר להם בסוף האויר והווריורס הריצו את גרין ודיוויד לי עם הרכב הקלעים שגמר את הסיפור (קארי היה בבירור הmvp של הסדרה ההיא ולא ההוא שקלע זריקות חופשיות מדאבל טים קבוע על הראשון).

    האם זאזא מקגי ודוראנט ינתרלו את עקב האכילס הזה? האם קארי שמאבד כדור אחד פחות למשחק בפלייאוף וחוצב גבוהים בחילופים יסגור לקליבלנד את הטאקטיקה של השנתיים האחרונות?

    מי שחולם שהקאבס ישחילו 20 שלשות מול הווריורס חי בסרט. זו ההתמחות של הווריורס למחוץ קבוצות 3 טובות. קליבלנד תנצח במלחמה על הפוזשינים (ניצחון בריבאונד ובאיבודים) ובהכתבת הקצב שלה (כל ירידה מקצב של 100 זה מצויין) על ידי החזקת כדור של לברון והגעה מרובה לקו.

    1. אני ממש יושב ומחכה שתגמור את החופשה שלקחת (לפני שכתבת
      את המוק דראפט האדיר) לראות מה אתה חושב על הגמר,
      הלו בסדר נעלה לך את המשכורת,
      מי שחושב שג'ון כותב מצוין עכשיו, חכה ותראה מה הוא כותב
      באמצע העונה, כתבות עתידיות, ומחשבות עמוקות.
      תודה ג'ון יונתן גזלה הנהדר.
      תודה מראש על כל תגובה שלך.
      בהצלחה בכל. 🙂

  9. ברור אסי שאםהקבוצה פוצעת בכונה את כוכב הקב היריבה בזמן בו היא בפיגור , הסיכןי שלה למאזן מושלם עולה.
    אם הליגה לא מתערבת בענין הסיכוי של אותה קבוצה למאזן מושלם עולה כתוצאה מהתערבות או נכון יותר אי התערבות של הליגה.
    אי ההתערבות במקרה הזה היא בעצם התערבות בוטה .
    ומכאן ואילך כל היתר לא מענין כי אין כאן ספורט הוגן או בכלל.
    ואפשר לותר על ההמשך , מי ינצח , כמו בשנה הקודמת מי שהליגה תחליט כפי שהתערבה בשנה שעברה והרחיקה שחקן מפתח היא יכולה להתערב גם השנה ולקבוע .
    אותי לאתראה משתתף בבלוגים או בתגובות.להוציא התגובה הזו וודאי שלא אצפה,לא מענין תודה על הניתוחים המלומדים אבל לא תודה !

      1. אבל הענין עבר ללא תגובה איתות ברור ואינטרסנטי של הליגה שמשדר לגולדן ולליגה בכלל , אנחנו רוצים לראות דם , תעשו מה שאתם רוצים ,
        ואנחנו נדע לחפות עליכם ,וכאן נשאלת שאלה אחרת מה היתה תגובת הליגה לו עשו את העברה על לברון למשל ?

  10. תודה אסי. גם אני חושב שקליי הוא המפתח של ג"ס.
    המפתח מבחינתי של קליבלנד הוא פריי וכושר הקליעה שלו. אם הוא יהיה טוב זה יאפשר לקאבס גבוה נוסף וזה יכול להיות משמעותי.

  11. ג"ס: לכל הארבעה יש מה להוכיח
    קארי – היה "חלש" לרמתו בשני הגמרים וכמובן שיהיו לחשושים על כך שבזמן הכסף קארי לא שם (וזה היה בתור MVP של העונות האחרונות).
    תומפסון – פלייאוף רע שלו או לפחות מתחת לרמה שהרגיל אותנו. הווריורס חייבים אותו כי כשהוא טוב זה יתרון מוחץ בעמדת ה-SG.
    דוראנט – הגיע כמובן לקחת אליפות ומהצד השני השחקן הטוב בעולם. דוראנט עדיין לא הוכיח (לפחות לדעתי) שהוא מסוגל לגבור על לברון.
    גרין – אולי ההרחקה שלו בסדרת הגמר גרמה לאיבוד האליפות השנייה ברצף. אני בטוח שזה יושב לו חזק מאוד בראש אחרי "התעלול" שלו שנה שעברה.
    יתרון נוסף שעם הארבעה האלה יכולים להיות תמיד 2 על המגרש עם היחידה השנייה, משהו למשל שאין כל כך לקליבלנד כי הם ממש תלויים בלברון.
    קליבלנד: לברון הוא לברון ובפלייאוף הזה הוא פשוט משמיד את מה שבא כנגדו. לג"ס יש הרבה כלים אבל שלברון טוב אין כל כך מי שיעצור אותו ואפשר רק להפריע.
    בנוסף, קיירי הראה שהוא שחקן קלאץ אולי הטוב בליגה היום (ואני מאמין שזה יושב בראש של ג"ס) וגם לאב מגיע בכושר הטוב ביותר שלו בקליבלנד לגמר הזה.
    אני דווקא חושב שסמית צריך לעלות את הרמה, כי גם אצלו הפלייאוף הזה לא משהו. הוא שחקן של קליעה (ולדעתי יש לו את היכולת ליצור גם בעצמו בגלל האתלטיות) והראה שהוא שומר טוב.

  12. אחלה פוסט, תודה רבה אסי.
    לא חושב שהלוחמים יצטרכו את קליי באותה מידה כמו במשחק מספר שש המפורסם, אבל הוא יצטרך להופיע, ואולי לשחק תפקיד מרכזי בחלק מה משחקים (ע"ע ליווינגסטון בשנה שעברה), וכשהם יצטרכו אותו שם הוא יופיע. רוצח שקט וקטלני.

  13. הטבלה של הליינאפים המובילים, שבהם רואים שכל האפשרויות של 3 מתוך 4 הכוכבים של ג"ס על המגרש, נמצאים בטופ של הטופ של הטבלה, שי מראה את היתרון הגדול של ג"ס. נצטרף לראות את זה בגמר, אבל כנראה אף הרכב אחר של קליבלנד, מוצלחים כמה שייהיו דרון ויליאמס וקורבר ואחרים, לא נותן כנראה לקליבלנד כזאת יעילות התקפית

כתיבת תגובה

סגירת תפריט