האנדרייטד, המאכזבת, המפתיעה – חמישיות עונה מזנים אחרים

האנדרייטד, המאכזבת, המפתיעה – חמישיות עונה מזנים אחרים

עונת הNBA ורובו של הפלייאוף עברו ואנחנו עוד בצחצוח החרבות לפני הגמר הצפוי הגדול והאדיר. כדי להסיח קצת את הדעת מהמתח המצטבר הנה פוסט שיחזור קצת לעונה שעברה עלינו וינסה לתת לה זווית קצת אחרת באמצעות המבנה הקלסי של חמישייה לפי תפקידים. אלא שבעוד שבחמישיית העונה המוכרת משובצים הטובים ביותר לפי עמדות, אנחנו נשבץ לפי שלל קטגוריות שונות ומעניינות: חמישיית אכזבות העונה לפי תפקידים, חמישיית האנדרייטד והחמישייה המפתיעה שהגיעה משום מקום. אתם מצדכם מוזמנים להעניק חמישיות חילופיות משלכם לחמישיות המוצעות כאן, ובנוסף ולהציע חמישיות תחת כותרות פרועות עוד יותר. לטס גו רוק.

 

חמישיית האנדרייטד

 

PG מייק קונלי – ממפיס גריזליס

השחקן האנדרייטד ביותר בNBA בעיני. ללא בחירה לאול סטאר השנה, שום דיבור על חמישיות עונה, פרס גדול יותר? פחחחח. מייק קונלי העונה: 20.5 נקודות 6.3 אסיסטים 3.5 ריבאונדים ו1.3 חטיפות ל33.2 דקות משחק בממוצע. לצד הממוצעים האישים מייק קונלי גם הוביל קבוצה לפלייאוף והוא אחד מפני האופי והזהות של ממפיס שכבר שנים רצה בפסגת המערב. כל זה לא מעניין יותר מידי את האחראיים על המיתוג והתעמולה בליגה הטובה בעולם

וכמו רק כדי להעלות את הערכה כלפיו, לא תשתמעו ממנו מילה על זה. בעוד כוכבים בNBA נוהגים לשחרר לא מעט מזווית הפה ולפעמים במלוא הפה על מעמדם ושכרם, מייק קונלי שותק ועובד, כמו הקבוצה שלו אגב. ואם כבר הקבוצה שלו, ממפיס היא קבוצה שיודעת דבר או שניים על להיות אנדרייטד. הידיעה הזו היא אולי מה שאפשרה לה לשלם לו חוזה עתק בקיץ כדי להשאיר אותו. תביטו שוב בממוצעים, מה נאמר? מצדיק כל דולר.

הנה מה שהיה לו לומר ל- PLAYER TRIBUN, ראו, מילים של שחקן גדול:

https://www.theplayerstribune.com/mike-conley-2016-memphis-grizzlies-nba-free-agency/

 

SG  אייברי בראדלי – בוסטון סלטיקס

נכון, אחרי הפלייאוף האחרון שמענו עליו יותר, ובכל זאת. אייברי בראדלי היה העונה מעוגני ההתקפה וההגנה של בוסטון. בהגנה בעיקר. הוא היה הSG הפותח של קבוצה שכבשה את פסגת המזרח והגיעה עד לגמר הקונפרנס, שם הוא כבר כיכב. ביטוי להיותו אנדיירטד היא אי מועמדותו לרשימת ההגנה של העונה, וזאת כאשר הוא לדעת רבים, שומר אחד על אחד הטוב בליגה כולה. הממוצעים שלו טובים אבל לא ברמת אול סטאר: 12.1 נקודות 3.1 ריבאונדים 1.7 אסיסטים ו1.1 חטיפות. אבל מי שראה יודע: האיש היה העוגן ההגנתי של אחת מקבוצות ההגנה החכמות והטובות בליגה. הוא גם ידע להתעלות בהתקפה שהיה צריך. וכל זה, כמו קודמו, בלי הרבה דיבורים.

(כמעט נכנס: בראדלי ביל: אחרי החוזה הגדול הוא היה שם כמעט ללא פציעות להוביל התקפית את הוויזרד לצד וול עם הממוצעים הטובים בקריירה.)

 

SF האריסון בארנס – דאלאס מאבריקס

האריסון בארנס היה אחד החוגגים הגדולים בקיץ האחרון, עם טבעת בכיס וגמר לאחריה ועם מדליית זהב עם נבחרת ארצות הברית הוא פנה לדאלאס לקבל מקיובן את המקסימום – וקיבל. למזלו, דאלאס לא הייתה קבוצה מדוברת במיוחד העונה, מה שאפשר לו להשתלב בשקט. ואיזה השתלבות היתה לבארנס העונה: 19.2 נקודות, עלייה של כשמונה נקודות מממוצע הנקודות בשנה שעברה, 5 ריבאונדים ו1.5 אסיסטים. בארנס לא הוביל את דאלאס הקצת מפורקת של העונה אל הפלייאוף, ולא בטווח שיוכל להיות כוכב בלעדי, אבל הוא התמקם היטב. כעת, עם נואל הדראפט והשוק החופשי, תוכל להתחזק דאלאס בידיעה שיש לה שחקן צעיר מוכשר וסקורר בעמדה הכי חשובה בליגה: עמדה מספר 3.

 

PF ג'יימס ג'ונסון – מיאמי

המספרים לא יספרו את כל הסיפור. לא מזמן רועי אמר באיזו תגובה שהוא הדריימונד גרין של המזרח, וההשוואה הזו היא קרובה מאוד. מיאמי של העונה היא אחד מהפלאים של העונה הנוכחית: קבוצה שהייתה אמורה להתחרות בברוקלין בקרב עד מוות על המקום האחרון במזרח. ובכל זאת, מיאמי אחרי התחלה רעה, הצליחה להיכנס לקצב קבוצתי מרשים שכלל הגנה חזקה עד בלתי אפשרית, ביתיות מתבצרת וקבוצתיות מרשימה. כמו מקבילו בסגנית האלופה, גם כאן ג'יימס ג'ונסון  הוא השחקן החשוב במבנה הקבוצתי. מספרים? הטובים בקריירה, 12.8 נקודות 4.9 ריבאונדים 3.6 אסיסטים 1.1 גגות וחטיפה. אול ראונד אמיתי, גם במספרים.

יש דריימונד במזרח. ג'ונסון

 

C מארק גאסול – ממפיס גריזליס

נכון, הוא אול סטאר. נכון, מדברים עליו מידי פעם. בכל זאת, בין כל הטאונסים, הדיוויסים, הקאזינסים והוויטסיידים של הליגה יש סנטר אחד שמצליח להביא תוצאות מהמכולת וזה מארק גאסול (גובר עשה את הפריצה השנה ונראה אותו אם וכאשר היוורד יעזוב). ולא רק תוצאות, אלא גם כריזמה (מצרך נדיר בהחלט בעולמות בהם אנתוני דיוויס הוא בחמישיית הליגה הראשונה והפנים של הסנטרים  בליגה), וותק ושלווה. מבחינת מספרים, מארק העמיד העונה 19.5 נקודות 6.3 ריבאונדים 4.6 אסיסטים ו1.3 חסימות פר 34.2 דקות. הממוצעים טובים בקריירה. אלו מספרים של אול סטאר, והוא אכן זכה לכבוד. אבל, העובדה שהביא את ממפיס לפלייאוף ותפקד בו בצורה נפלאה במאבק מול אחיו, הייתה צריכה להביא אותו לחמישיות הליגה. שם הוא זכה להתעלמות. ותסלחו לי על חוסר האובייקטיביות, אבל כששחקן וותיק מוכר ובעל מעמד בליגה זוכה להתעלמות כל כך מופגנת למען מפלצות סטטיסטיקה שמסיימים עונות במאי באופן קבוע, זה קצת מכעיס.

כמעט נכנסו: חסן וויטסייד. הצדיק את החוזה, שיפר ממוצעים, הבסיס של מיאמי שהתגלה כיציב בהרבה משציפו.

 

החמישייה המאכזבת

 

הם היו אמורים להיות X והיו… לא לגמרי בטוח מה הם היו. הם כן היו אכזבות גדולות ומהדהדות והם מרכיבים חמישייה שלפני העונה הייתה נתפסת כחזקה מאוד. אחרי העונה הנוכחית? נדנוד ראש מאוכזב.

 

PG רג'י ג'קסון – דטרויט

דטרויט של תחילת העונה היית קבוצה שרבים ציפו לראות. חמישייה מוכשרת עם בסיס צעיר חזק, הגעה לפלייאוף בעונה הקודמת, כוכב בעמדת הסנטר שעוד נגיע אליו ו- כוכב עולה בעמדה הכי קריטית לקבוצת פלייאוף. את הדי האכזבה שומעים עד לכאן. רגי' ג'קסון, צריך לזכור, היה פצוע בתחילת העונה והופיע חזרה במלוא חלודתו בדיוק כשהקבוצה הצליחה לתפוס איזשהו קצב. מאז ועד לתום העונה, הוא אכזב בענק ונכשל בניסיון להוביל את החמישייה הפותחת. הכישלון הוא עד כל כך מחריד עד שקולות רבים העדיפו את איש סמית' על פניו. וכשאתה מגיע למצב בו איש סמית' עדיף על פניך בהובלת קבוצה, המצב שלך קשה. מאוד.

 

SG דווין וויד – שיקגו בולס

נו באמת לביא, קצת כבוד לפלאש. כן, בהחלט יש כבוד לפלאש, ודווקא בגללו. דווין וויד עבר לשיקגו בקיץ באחת ממהלכי ההנהלה הכי מעוררי עצבים שאני זוכר, ולא, ראיונות עם וויד על המקצוענות של ריילי לא תשנה את דעתי בעניין. ביחד עם רונדו ובאטלר הוא הרכיב קו אחורי מסקרן וקצת מוזר. כך או כך, הוא היה אמור להוביל, להנהיג בשקט ולתת לבאטלר את הביטחון והבמה. בפועל, וויד הוא אחד הפרצופים של הכישלון בשיקגו הנוכחית. הוא נפצע הרבה גם כשלא היה חלש ופגע בקבוצתיות, כשקולות מאבקי האגו שעלו מאחד מחדרי ההלבשה הפרוצים בליגה לא עומדים לזכותו. וויד נכשל העונה במנהיגות בשיקגו, וזה מאכזב. כשאתה אחד השחקנים הכי גדולים בשנות האלפיים ואולי הSG הטוב שבהם, אנשים עשויים לצפות ממך להרבה, ולהתאכזב בהתאם.

 

SF אוון טרנר – פורטלנד בלייזרס

באחד המהלכים התמוהים של הקיץ, החתימה פורטלנד, קבוצה מלהיבה שיצאה מעונה מוצלחת במיוחד, את אוון טרנר מבוסטון על חוזה שמן. ולא שחסרו לה פוורוודים: אלן קראב ואל פרוק אמינו עוד היו שם. ובכל זאת ואף על פי כן,  אוון טרנר, מומחה הגנה עם יכולות התקפיות וקליעה חשודה הובא לפורטלנד לעמדה מספר שלוש. על הנייר, הכישרון בקבוצה רק גדל והציפייה נמהלה בסקרנות. בפועל, כל פורטלנד הייתה אכזבה העונה, וההחתמה הזו היא אולי הפנים של אותה אכזבה. נכון, הקבוצה הצליחה להציל משהו בטרייד שהביא לה את סנטר העתיד שלה, ובכל זאת, אוון טרנר לא השתלב בשיטה ופגע בה. הוא היה פצוע לא מעט והיכולות ההגנתיות ירדו מאוד, וחוזה של ה70 מליון כוסה דוק של גיחוך. או עצב. תלוי מי אתם. החוזה הזה גם סותם את תקרת השכר של קבוצה שתזדקק לה, נספר לכם שהיה אחד שראה את כל זה מראש ממש באתר הזה, עומר הגאון והטוב:

 

PF סרג' איבקה – אורלנדו, טורונטו

סרג' איבקה עשה מספרים יפים והשתלב יפה בטורונטו בחלק השני של העונה. אבל כל זה שקר די גדול שכדאי לפוצץ. איבקה היה מזעזע באורלנדו המזעזעת עוד יותר, ואם נתרץ שמספרים הוא נתן, נאמר שאת המנהיגות לה ציפו משחקן וותיק עם וותק של קשיחות לא קבלו ממנו בסנט. בטורונטו זו כבר היה רע עוד יותר. נכון, מספרים הוא נתן – בכל זאת הוא שיחק בקבוצה מצוינת – אבל במאני טיים הוא נעלם. בתפקיד שלשמו הובא – לשמור על לברון – הוא נכשל לחלוטין ולא נתן טיפה של מנהיגות לקבוצה ששוועה לזה. הוא יוצא מהעונה הזו כשהוכיח שהוא שחקן חמישייה טוב אולי אפילו פלוס, אבל שום דבר יותר מזה.

 

C אנדרה דראמונד – דטרויט פיסטונס

אכזבת העונה בהא הידיעה. את ההקדמה על דטרויט קראתם בחלק על רג'י וכעת פרקו מיפרקים כי אנחנו הולכים להיכנס באנדרה הגדול: כישלון טוטאלי וחוזה שנראה כמוהו אחרי העונה הזה – ענק ולא ממומש. אנדרה לא התקדם במילימטר, נראה כמו הגרסה הצעירה חסרת המוטיבציה ובלי ההגנה של דוויט האוורד. בכלל, נראה שכל העסק של אשכרה להנהיג על המגרש קצת גדול עליו. תוסיפו לזה סיפורים קצת דוחים על ניצול שחקני הרוקי של דטריוט (דבר שבשגרה כנראה בליגה הזו ועדיין, משחקן שהרגע יצא מחוזה רוקי ציפיתי לטיפה אמפתיה) לשלל משימות קריטיות כמו סחיבת תיקים לכוכב ההו – כה – גדול לא מוסיפות לו הרבה. אנדרה הוא כישלון בדטריוט שסוחב אתו את המחלה הכי נוראית של סנטר בשנות האלפיים, הקו, שגם בה אם תהיתם, הוא לא התקדם במיוחד. אנדרה מחזיק מעצמו ואנשים מחזיקים ממנו כסופרסטאר. ודווקא בגלל זה צריך לצעוק את זעקת אוהד הכדורסל הנייטרלי: איש, החוזה הזה לא מגיע לך. תתחיל להצדיק אותו כי זה כבר קשה לצפייה.

אוי אנדרה אנדרה

 

החמישייה המפתיעה

הם שחקנים טובים, חלקם היו אפילו מוכרים. ועדיין – לזה אף אחד לא ציפה.

 

PG אייזיאה תומאס – בוסטון סלטיקס מלקולם ברוגדון – מילוואקי באקס

כן, שני שחקנים, ואני אסביר.

איזייה תומאס הוא כוכב ומועמד ראוי לMVP בעיני, עד כדי כך. ועל כן אני מרגיש קצת לא נעים לשים אותו כאן. ועל כן בקצרה ולצד שחקן אחר – אייזיאה תומאס הגיעה לעונה כשחקן חמישייה מוכח ומסיים אותה כסופרסטאר. ולא, אף אחד לא ראה את זה מגיע. לא עד כה לפחות. אבל כאמור, הוא בקטגוריה נפרדת משאר השחקנים שכאן.

מלקולם ברוגדון – סיפור נהדר מהעונה הנוכחית שמומלץ מאוד לעקוב איך יתפתח. מלקולם 'הנשיא' ברוגדון מגיע למילווקי בסיבוב השני של הדראפט לאחר ארבע שנים בקולג' ותואר בכיס. ככל שעוברת העונה הוא זוכה לקרדיט מג'ייסון קיד, ובתמורה מחזיר בשקט נפשי ניהול משחק בוגר וחכם ובקשיחות הגנתית – מוצרים נדירים שעד לא היו קיימים אצל שחקני רוקי. ברוגדון משחק כבר עכשיו כשחקן מנוסה שמכיר את הליגה, את הקבוצה ואת עצמו. בשנה הבאה הוא כבר אמור לקבל יותר דקות והוא חלק מהבסיס הצעיר ומלא האופטימיות של הבאקס. שווה לעקוב.

 

SG דיאן וויטרס – מיאמי היט

איזה סיפור. וויטרס, סקנד גארד מוכשר שהצליח לבזבז כל הזדמנות בשנים האחרונות, מגיע בקיץ למיאמי המפורקת מנכסיה כדי לחתום על חוזה מזערי של  מיליון דולר, התחנה הבאה הנידו הראשים, כבר לא תהיה בNBA. שינידו. עונה ענקית נתן הגארד בלי הברגים בראש, והיה חלק מההצלחה של מיאמי בעונה הנוכחית. עד כדי כך שכאשר נפצע לקראת סוף העונה, הקבוצה גמגמה ופספסה את הפלייאוף. משהו טוב קרה לוויטרס בסאות'ס ביץ', ובקיץ הוא הולך לקבל מריילי חוזה גדול שאחריו יוכל לנפנף לשלום לכל אילו שוויתרו עליו. הוא כאן כדי להישאר, ובבגד ים.

אמרו לו שחלאס ואחרי כל השנים הגיע הזמן לים. ובכן

SF שיין קילפטריק – ברוקלין נטס

מסיפורי הדי ליג האלה. והראשון שבהם העונה. שחקן שחי ממגרש מוזנח אחד לאחר במהלך ניסיון להרשים סקאוטים מפהקים, מקבל קריאה מברוקלין המתחדשת (איזה ביטוי שקרי) ומנצל אותה כדי להיכנס לחמישייה, לתת תחילת עונה משוגעת ולקבל חוזה ארוך טווח לשנים הבאות. במקרה הזה, לא רק שאף אחד לא ראה את זה קורה, אף אחד לא ידע עליו בכלל. הוא לא הולך להיות אול סטאר כנראה, אבל בהחלט אפשר לדבר על שחקן חמישייה איכותית בקבוצה בה שחקנים איכותיים נדירים כמו שכונה ללא יהודים.

 

PF ג'ו גו'נסון יוטה ג'אז

ג'ו ג'ונסון הוא שחקן מוכר וותיק בליגה שגם ידע למקסם את נדיבותו של בעלי ברוקלין בכדי להפוך לאחד מהעשירים שבשחקני הליגה. כל זה לא מנע מנו לקום מפוך הכסף בברוקלין. אם ציפיתם שג'ו יחפש קונדטורית כדי לחפש טבעת ולפרוש בסטייל, הוא הצליח להפתיע אתכם. ג'ו העביר כמה חודשי אביביבחופים של פלורידה ובקיץ, מכל המקומות, עבר ליוטה בחוזה בינוני. הצעד התמוה הזה הוסבר על ידובכך שרצה להיות חלק מקבוצה שמשחקת את הכדורסל בו הוא מאמין.  אחרי שנים בברוקלין הקפריזית הוא רצה להיות חלק משיטה מסודרת. ואילו לא היו רק דיבורים, ג'ו היה אחד מעוגני הספסל של הג'אז בעונה החולפת, והעניק לקבוצה מנהיגות וותק שהיא הייתה זקוקה לו מאוד במירוץ לפלייאוף. מאחד השחקנים הלא מרשימים במנהיגותם, ממי שנחשב למפונק למדי ועשה כמה החלטות מעוררות מחלוקת במהלך הקריירה, זו הייתה בהחלט עונה מפתיעה שהאירה אותו באור אחר. על הבחירה המפתיעה והעונה המרשימה, הוא זכה למקום של כבוד בחמישייה. אגב, הקיץ, כשהיווארד יתלבט לאן ללכת, הוא יוכל להביט על שחקן שוויתר על קונדטורית כדי לשחק כדורסל בו הוא מאמין ולשאוב ממנו מעט השראה.

אור אחר מאוד. ג'ונסון

 

C יוסוף נורקיץ' – פורטלנד בלייזרס

תואר השחקן המפתיע לחלק האחרון של העונה הולך ליוסוף נורקיץ'. כשדנבר הטרידה אותו רבים סברו שהיא ניצחה בטרייד. כמה משחקים אחר כך היה ברור עד כמה האירופאי הגבוה היה מסורס בהרי קולורדו. לא הרבה משחקים שיחק נורקיץ' בפורטלנד, ובכל זאת, הוא הציג ארסנל התקפי מדהים שילוב נהדר עם ליליארד את מקולום, ובאחת נתן טעם קצת יותר מתוק לעונה של פורטלנד וגם עזר לה להגיע לפלייאוף. בזכותו העונה הבאה של פורטלנד תתחיל עם יותר תקווה ואחרי העונה הנוכחית, זה בהחלט דבר מפתיע.

 

 

 

לפוסט הזה יש 31 תגובות

  1. פוסט כיפי ואפשר בהחלט עוד להוסיף קטגוריות ולהתווכח על מה שכתבת. אני אתחיל בלהתווכח : אין שום דבר אנדרייטד בהאריסון הארנס. הוא קיבל מקום קבוע ו35 דקות בחמישיה, ואפשרות לזרוק חופשי. הוא משחק השנה 35 דקות במקום 30, הוא זורק 16.2 זריקות במקום 9.6 בשנה שעברה, שבהתאם גדלו הנקודות שלו. היעילות שלו לא השתפרה בכלום, הPER שךן הוא 16.2 שזה נמוך, ואני חושב שהוא עדיין לא הצדיק בשום צורה את החוזה מקס שהוא קיבל. בטח אי אפשר להגיד שהוא אנדרייטד.

  2. מבחינתי כל שחקן שלובש גרביון ארוך על זרועו הוא אכזבה.
    ואם זה שחקן שחור שלובש גרביונים טייטס שחורים על 2 רגליו שאתה מתחיל לתהות אם זה צבעו האמיתי ואז בודק את ידיו ומגלה זרוע אחת מכוסה בגרביון – טוב, נעבור לזרוע השניה – היא מכוסה בקעקועים, אין ברירה אלא להסתכל על פרצופו הענוג.

  3. טרנר אכן היה אכזבה העונה אבל עמדת ה-SF מבחינת המאכזבים צריכה להיות שמורה לאיש הפצוע תמידית והחוזים המופרכים צ'נדלר פארסונס

    1. אכזבה בנויה על ציפיות. ציפית מפרסונס למשהו מלכתחילה? אני לא.

      1. לבושתי כן!
        חשבתי שהחוזה שקיבל מופרך אבל שלפחות יצדיק אותו חלקית… טעיתי!

  4. נהדר, אבל אני חושב שיש מקום לניקולה יוקיץ' והגריק פריק בחמישיית המפתיעים. יוקיץ' זה מאוד צמוד עם נורקיץ' אמנם.

  5. תודה רבה על הפוסט!

    אגב, אם כבר ג׳ונסון במיאמי שווה לציין גם את טיילר.
    נכון, אולי לאור החוזה השמנמן שקיבל בקיץ הוא לא לגמרי ״אנדרייטד״, אבל לא מעט קטלו את מיאמי על החוזה, ובפועל טיילר, יחד עם הג׳ונסון שצויין בכתבה זו, הביא אחלה אנרגיות והאסל מהספסל של מעאמי.
    אם ג׳יימס ג׳ונסון הוא סוג של דריימונד גרין, אז טיילר הוא סוג של דלבלדובה – עם הגנה אולי פחות טובה, אבל התקפה מעט יותר טובה, ולא פחות האסל ורוח לחימה.

  6. כנראה שלא הבנתי את הפוסט
    איך שחקן שקיבל 150 ומשהו מיליון יכול להיות אנדרייטד ?
    מרק גאסול כבר היה שחקן ההגנה של העונה ובחמישייה הראשונה ,אול סטאר העונה יותר הערכה מזה ?
    האריסון בארנס ואנדרייטד באותו משפט ? הבן אדם היה בסגל של נבחרת ארה"ב לריו על לא לעוול בכפו . 19 נקודות למשחק בדאלס לא עושות ממנו אנדרייטד בטח שנוביצקי היה פצוע

    ג'ו ג'ונסון ממש לא PF ואם כבר PF אז פאו גאסול אכזב ביג טיים בספרס ,גם פורזינגיס אכזב ביחס לציפיות
    לא שהיו ציפיות אבל לואל דנג ניפק עונה של בושה וחרפה בגיל 31 נראה כמו בן 38
    מפתיע ? סת' קארי זו דוגמא נהדרת כנ"ל יוגי פרל

    1. לכלכו על בארנס המון הקיץ והוא נתן עונה יפה שעברה מתחת לראדר. זהו. מסכים שאין הרבה מה להעריך כל הקשור לווריירס או לנבחרת ארה"ב אבל קרדיט על העונה הזו מגיע לו ואני מאמין שהוא עוד יעשה דברים יפים, הוא יזדקק לשחקן מוביל נוסף לצידו וזה יקרה.

      1. הוא לא נתן שום עונה יפה במיוחד. האחוזים שלו לא השתפרו, הוא רק הפך להיות המוציא לפועל העיקרי כי הדקות של נוביצקי ירדו. אין שום דבר מפתיע לטובה או אנדרייטד בהאריסון הארנס. אולי בליגה של היום למה שהוא נותן בתור מספר 3 יש הצדקה לחוזה (אני חושב שלא שבמקרה שלו, אבל יש מקום לדיון), בכל מקרה אין פה שמץ של "אנדרייטד".

    2. וסת' באמת דוגמא נהדרת, ברוגדון הגיע לפלייאוף כרכז מחליף על הרבה קרדיט בעונת רוקי, זה ההבדל.

    3. MBK צודק מאה אחוז

  7. אחלה פוסט – קונלי, מ. גאסול, וייטרס וג'וג'ו לגמרי לגמרי זכאים לתואר. תודה רבה

  8. אם יש מישהו שחסר לי בחמישיה המפתיע זה רודי גובר.
    אמנם אני עוקב אחרי הנבא רק שנתיים וגמר אבל רק עד אחרי תחילת העונה לא שמעתי עליו כמעט בכלל, ועכשיו מועמד לשחקן ההגנה של העונה.

  9. אהבתי את הטור
    גם אני לא מבין למה בארנס ברשימה. לשחקן שחירב אליפות, קיבל חוזה של אלפא דוג ונהיה שחקן חמישיה לגיטימי עם ניצוצות מדי פעם זה כבוד גדול מדי 🙂

  10. בחירות הגיוניות מאד!

  11. בעקבות הפוסט הזה, אני מצפה מאשך להנפיץ לנו הגדרות חדשות ומפתיעות לחמישיות שונות

  12. אף אחד לא ציפה מנורקיץ' ?

    תבדוק את דירוגי 10 הסנטרים הטובים בליגה לפני תחילת העונה בהופס… 😉

    ולדעתי ג'ו אינגלס חייב להיות בין המפתיעים.

    1. לכן הדגשתי את החלק האחרון של העונה. הוא הגיע לפורטלנד כבוי לחלוטין וזרח שם. היה נפלא לראות

    2. לגמרי. באמת נתן עונה נהדרת ופלייאוף מופלא. אינגלס מצדיק כל דולר שהושקע בו ויקבל עוד שנים בליגה.

    3. אותי ג'ו אינגלס לא הפתיע

  13. נהדר לביא, אחלה של פוסט!

  14. פוסט נהדר!

    1. אני מחכה לשמוע את החמשיות ה"????" שלך…

  15. מצויין,הייתי אולי מכניס את דראגיץ' לאנדרייטד.

  16. יכולת התבטאות מרשימה עם הרבה הומור. +1.

  17. כתבה מעניינת. מחתי לקרוא אותה.

    אני אישית חושב שאוון טרנר לא שייך לרשימת המאכזבים. כאשר העניקו לו את החוזה התמוה שלו זה כבר היה אמור לשים לאנשים ערפל שמטשטש את מה שהוא ייתן לפורטלנד העונה. אך מעבר לכך, אני אישית מאמין שלא ישתמשו בו נכון בקבוצה. בבוסטון סמכו עליו באופן מובהק להנהיג את החמישייה השנייה, כאשר בפורטלנד אני אישית לא חושב שסטוטס נתן לו מספיק אמון בכדי לבצע זאת. יתרה מכך, מדובר בקבוצה ששיטת המשחק שלה פחות "זורמת" מזאת של הסלטיקס, בה השיטה נותנת לשחקנים רבים את המקום לקלוע, כאשר טרנר ניהל את המשחק על המגרש.

    אם כבר, אני חושב שההבדלים בהתנהלות של טרנר משקפים לנו את היכולת הטובה של סטיבנס למקסם את מה שיש לו בידיים כמעט תמיד, לעומת סטוטס, שלא עושה זאת בצורה טובה כמו מאמן הסלטיקס.

    ומצד שני, תמיד אפשר לטעון שטרנר הוא מסוג השחקנים שסוגרים חוזה עתק ומשם כבר לא מרגישים צורך להוכיח את עצמם, כי בסלטיקס הוא היה במן סיטואציה בה הוא עם החרב על גרונו.

    אבל אני כן מסכים במיוחד כאן על הבחירה ברג'י ג'קסון ובאנדרה דראמונד (שהוכתר גם כמאכזב העונה) – אני חושב שחבל שבתור סנטר בן 23, הרף ציפיות ממנו רק יורד. זה התחיל בתור ה-סנטר של הליגה, לאחר מכן ה-סנטר של הליגה בהגנה וכעת נראה שכבר רבים מתחילים לעקוף אותו בדירוג ואני חושב שגם ראוי להכווין זאת לכך ששובץ איתו רכז גרוע ואנוכי ומדובר בסנטר שחייב רכז קלאסי לצידו. בנוסף לכך, הוא הפרוטוטייפ של הסנטרים מהדור הישן יותר וכיום, בגלל שהוא לא וורסטילי מספיק, עם השנים הבעייה שלו רק תמשיך ותגדל, ללא שיפור בקטגוריות מסויימות במגרש (קליעה, הגנה…).

  18. כאוהד ספארס, המפתיעים : דדמונד, סימונס, דייויד לי. המאכזבים : למארכושלאעמק, דני גרין, פאו גאסול.

    1. גאסול מבוגר ו-"פציע" בשנים האחרונות. לא חושב שנכון לצפות ממנו להמון, בעיקר לא בעידן ששם יותר ויותר דגש על יכולת אתלטית, או טווח קליעה (מה שדווקא כן יש לגאסול, אך הכיוון בספארס היה יותר לנסות לשלוט דווקא בצבע איתו ועם אולדריג'). בסופו של יום, השחקן בן 36. צריך להתאים את הציפיות למציאות.

      לגביי גרין – שאפו למאמן שמוציא ממנו את היכולת שהוא הפגין בשנים האחרונות, אך אני לא חושב שמישהו הופתע יתר על המידה מהירידה ביכולתו העונה (ירידה שאציין שלדעת רבים עוד התחילה מסוף העונה הקודמת). העובדה הקיימת בשטח מדברת על כך שהספארס צריכים להבין שעם כל הכבוד לכך שהם יודעים לבנות מערכת שגדולה מסך חלקיה, אולי כדאי לחפש עוד עזרה בעמדה הזאת. מאנו HOF, אבל צריך לחשוב גם על המחר ועם יש קבוצה שעושה זאת היא הספארס.

      היחיד שיש לגביו תמימות דעים לגביי מידת אכזבתו בקבוצה הוא באמת אולדריג'. מהלך שנראה אז כאחד שעשוי למצב את הקבוצה בעמדה מצויינת להארכת ה-DYNASTY, מוצאת עצמה כיום בעמדה בה היא מבינה שהיא תקועה עם שחקן מוגבל שלא מצליח (או רוצה?) להתאים את עצמו לדרישות המערכת (בעיקר בהתקפה). אני דווקא מאילו שנוטים להאמין שהבאת CP3 היא לא נכונה לקבוצה, אבל בדבר אחד אני כן רואה לנכון במהלך כזה של הבאת רכז לקבוצה והוא לנסות לחפש PG שיכול למקסם את היכולת של אולדריג' בהתקפה, כמו שפול מצליח לבצע זאת עם גריפין בקליפרס. זאת נקודה טובה למחשבה בשביל הספארס לקיץ הקרוב.

      אגב, אם אני הייתי אחד מאנשי ההנהלה בקבוצה אני מכוון על ניסיון להיכנס ללוטרי של השנה. הבעייה היא שאני לא רואה אותם מצליחים לאחד נכסים בכדי לעשות זאת. וחבל…כי כרגע הקבוצה חייבת למצוא דרך לשפר את האתלטיות של הקבוצה ולמצוא אופציה התקפית דומיננטית נוספת שתהיה נוכחת לצידו של קוואי על המגרש, כי העונה הזאת הייתה הכי מבוססת על בידודים שהייתה בספארס מזה שנים.

      יהיה מעניין לעקוב אחרי הקבוצה הקיץ. אני מקווה שהם שוב יפתיעו את כולנו וימצאו דרכים טובות להשתפר לקראת העונה הקרובה.

  19. סרג' איבקה היה מהיחידים שתיפקדו בפלייאוף. בעיקר בסדרה מול קליבלנד.

    מסכים שהיה אכזבה גדולה באורלנדו, אבל לדעתי דווקא מצא את מקומו.

  20. מצוין! נהניתי מאוד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט