אנומליה / מתן גילור

תוצאת תמונה עבור קליבלנד קאבלירס תמונות

באופן לא מפתיע, ה-NBA מזמנת לנו, בפעם השלישית ברציפות לראשונה בהיסטוריה, סדרת גמר בין גולדן סטייט לוחמים לקליבלנד פרשים.

בשל כך, נשמעים קולות רבים המבכים את הרס התחרות בליגה.

המסר שלי במענה לאותם הקולות הוא: נא לעצור סוסים.

חברות יקרות וחברים יקרים, אנחנו עדים לאנומליה שסיכויי ההישנות שלה, לא כל שכן בזמן הקרוב, נמוכים באופן קיצוני.

לא כל יום, לא כל שנה ואף לא כל עשור מתרחש מצב בו באזור אחד משחק אחד מגדולי המשחק, אשר הפרנצ'ייז הרכיב עבורו קבוצה התפורה למידותיו ומדגישה את היתרונות שלו תוך נכונות לעמוד בסנקציה שגורר ריסוק תקרת השכר, כשבאותו הזמן באזור המקביל מספר בחירות דראפט לא מאד גבוהות שכל הכוכבים הסתדרו להן כל אחת בנפרד ובעיקר כולן יחדיו, בשילוב עם ניהול מופתי ועם שכר באופן קיצוני מתחת לשווי שוק של כוכב הקבוצה בעקבות פציעה, וחבירה של שחקן בטופ של הטופ של הליגה רגע אחרי שכל המיזם הזה הגיע לשיאו.

כמות צירופי המקרים שקרתה כאן אינה פרופורציונלית לשום דבר שהכרנו. כמו כן, בהינתן כל זאת עדיין היינו צריכים שטיירון לו ימשוך את דיוויד בלאט או שקווין דוראנט וראסל ווסטברוק יפשלו בדיוק בזמן שקליי תומפסון נותן את משחק הפלייאוף של חייו, כדי שנקבל את ההיסטוריה הזו.

עוד שנתיים לברון כבר לא יוכל להיות כה דומיננטי, ג"ס תאלץ להתגמש אם תרצה לשלם לארבעת הכוכבים משהו קרוב לשכר שישקף את היכולת שלהם, אנדראה איגואדלה כבר לא יהיה שחקן ספסל ברמת חמישיית פלייאוף, סטפן קרי, קווין דוראנט וקיירי אירווינג שחקנים עם נטייה לפציעות וזה בטח לא הולך להשתפר במעלה הגיל. בנוסף, צריך להזכיר שקליבלנד די משכנה חלק נכבד מהעתיד (בצדק – זה הוכיח את עצמו) לא מעט עבור שחקנים שככל הנראה יהיה לא רלוונטיים עוד שנתיים או שחקני קצה רוטציה. כמו כן, בשושלות בלי כוכב על מובהק עלולים להתפתח קרבות אגו. כן, אפילו בחבורה מלוכדת כמו הלוחמים. להזכירכם, הגדולות שבאימפריות התמוטטו מבפנים.

לסיכום, נכון שהמצב בליגה כרגע אינו מרנין, אבל לא מדובר על הליגה הספרדית או הסקוטית בכדורגל. תוך שנתיים-שלוש תהיינה אימפריות אחרות ואני ממש לא רואה את התרחיש של גמר גב אל גב אל גב חוזר על עצמו בעשור הקרוב.

ועוד דבר קטן – עוד לפני הפלייאוף הימרתי על פו פו פו & פו לטובת הלוחמים. בינתיים ההימור הולך לי די טוב ואני דבק בו. תוצאת הגמר, לפי הניחוש שלי, תהיה 0:4 לטובת הדאבס.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. תזכיר לי גילור? בכמה כסף הקאבס מעל התקרה? בכמה כסף ג"ס תהיה מעל התקרה מתי שתשלם את הכמות עבור האיכות שהם מחזיקים?

    אם תקח את החלק היחסי שהם מעל המשכורת ותפזר אותו בין שאר 28 הקבוצות בליגה, כמה כל אחת מהן תקבל?

    עכשיו לפני אתה קופץ לליגה הספרדית. האם המשק בארה"ב הוא שיוויוני? מה קורה בליגות אחרות שהן בלתי שיוויוניות?

    נוצר מצב שסופרסטאר תפר לו קבוצה ו -2 הסופרסטארים הישירים מולו עשו קבוצה של HOF.

    גרוע מזה בשביל להתמודד עמם קבוצות חייבות לגייס 5 אולסטארים. וקבוצות אחרות נשארות עם בררה. ואז אתה רואה תופעות כמו… 73-9. טריפל דאבל עונתי .

    האנומליה זה הנורמלי החדש. יום אחד ג"ס וקאבס ירדו כי אמפריות נופלות אבל בטח נראה איזה לייקרס עם 8 אולסטרים בהרכב.

  2. פוסט מעולה,גם לי יצא לחשוב על ההסתברות הנמוכה שגרמה לסיטואציה הזו.
    השנקל שלי-

    1) לצירוף המקרים צריך להוסיף את הפציעות שעברו על היריבות של שתי הקבוצות(בעיקר הוויוריוס)לך תדע אם גולדן סטייט היתה מתפתחת למה שהיא אם ממפיס או קליבלנד היו בהרכב מלא ב2015.

    2)משום מה אתה יוצא מנקודת הנחה שכדי שb2b2b יקרה שוב,צריך צירוף מקרים ברמה דומה לזאת שהיתה,כשבפועל אין צורך בהישנות כזו.אתה יוצא מנקודת הנחה שגויה שעוד שנתיים הכול חוזר לנקודת ההתחלה אבל בהחלט יכול להיות שכדור השלג ימשיך להתגלגל ונחזה בעוד 2 קבוצות על שיווצרו כדי להתמודד עם האימפריות הראשונות.(וכן הלאה וכן הלאה..)

  3. דעתי היא איפושהו בין מתן לעידו – הבעיה העיקרית כאן היא הנטיה לסופר טימז, שבעונה או מספר עונות מוגבל, יכולות לשלוט בליגה, תוך שהן יוצרות תחרות של ממש רק עם סופר טימז אחרות. זה שינוי תרבותי שאינו מבורך, מזכיר בהחלט את הכדורגל האירופי, וצריך לשבש אותו רגולטורית (מה שהנבא יכולה לעשות והכדורגל האירופי, לפחות עד כה, לא עושה, ולא ברור אם רוצה בכלל לעשות, למעט הליגה האנגלית).
    יחד עם זאת, הנסיבות הפרטיקולריות שבהן נוצרו הפרשים והלוחמים של השנים האחרונות אכן נדירות וממוזלות ולכן הסבירות שהסופר טימז העתידיות יהיו בעוצמה של שתי אלה הוא נמוך, גם ללא התערבות רגולטורית. דומיננטיות לברון, מעבר דוראנט, ויצירת שלישית קרי-קלי-דריימונד, ובעיקר ההתממשות של שלושתן ביחד, הן תרחיש קיצון שסבירותו נמוכה.
    איך אפשר להתערב רגולטורית – לא יודע בדיוק אבל אני מאמין שסילבר וחבר מרעיו ימצאו את הדרך לפחות להקשות על סופר טימז בעתיד.
    לקחים לקבוצות האחרות:
    א. התנהל למופת – עשה על כוכביך את הרושם שהם בדרך הנכונה ומשוך שחקנים איכותיים אחרים. דוגמאות לחיוב – הספרס, ג"ס לפני דוראנט, ובמידה רבה גם יוסטון וממפיס. דוגמאות לשלילה – קליפרס, אינדיאנה ולצערי גם אוקלהומה.
    ב. שמור על רציפות או לפחות יציבות של השיטה והרוסטר – הן יאפשרו לך לשפר את סיכוייך גם במקרה של דפיציט הכשרון. חיוב – ספרס, ממפיס. סימן שאלה – אטלנטה, מינסוטה.
    ג. יצר יתרון מתמשך בעמדת המאמן וההנהלה- חיוב – ספרס, מיאמי. שלילה – קליפרס, ניקס, סקרמנטו. סימן שאלה – מיניסוטה, אוקלהומה, לייקרס.

    1. אפשר לבטל את התקרה לשחקנים ספציפיים. אם דוראנט היה יכול לקבל 60M לא בטוח שהיה עובר לג"ס. וכאשר יש לך תקרה של 100M ואתה נותן לכוכב 60M, קשה להעמיד קבוצת כוכבים.

  4. מתן צודק, בשנתיים הקרובות יש סיכוי לריפוי של הגמר אבל אחר כך זה יתפוגג. תבוא אימפריה חדשה מהמערב ואימפריה חדשה מהמזרח.
    בוסטון מול הסלטיקס שוב?
    לא, מילווקי מול יוסטון!

  5. מתן פוסט מצוין, מסכים אתך שלא מדובר בהרס הליגה ,גם בשנות ה-80 היה לנו בוסטון-לייקרס וזה התפוגג, שחקנים מזדקנים ,חוקי תקרת השכר מגבילים , אגו מדבר ולא תמיד סופר טים כאלה מחזיקות מעמד,
    ולכן דברים ישתנו.
    לגבי התחזית שלך ובתור אוהד אובייקטיבי במקרה הזה (עד שהלייקרס יחזרו להיות רלוונטיים במהרה בימינו) אני ממש מקווה שהתחזית שלך שגויה ושהגמר מצידי ייקח אותנו שוב כמו בעונה שעברה לשבעה משחקים,
    רק להזכיר שהיא לא הייתה רחוקה מלהיות שגויה אלמלא נחיתה אחת על קרסול אחד של קוואי . (לצערנו פציעות מבאסות הן חלק מהעסק)

  6. אני בהחלט איתך. בכל מקרה תמיד תהיה תחרות. מה שכן גם שנה הבאה בהיעדר פציעות הולך להיות אותו גמר. האכזבה שלי מהפליאוף הזה זה לא הדרך הקלה של גולדן וקליבלנד אלא ששאר הסדרות גם היו לא מעניינות. הסדרה היחידה שעוד הייתה דווה משהו זה וושינגטון נגד בוסטון

  7. הבעיה היא לא בקבוצות העל, הבעיה היא ברפיסות שמסביב. הקאבס והלוחמים לא ממש הזיעו בדרך כדי להגיע למעמד.
    יכלו לפתוח את העונה בסדרה הזאת ולחסוך מאיתנו את כל השיעמום של החודשים האחרונים.

  8. פוסט מצוין, תודה.
    אני חושב שזה לא רק עניין של בחירות דראפט ותקרות שכר. יש גם את הגורם האנושי – כוכבים במעמד של דוראנט לא היו מעלים בדעתם לחבור ליריב הכי גדול שלהם,כשהוא בשיאו. דוראנט לא הרגיש יותר ממכה קטנה בכנף כשהוא חתם בגולדן סטייט. זה חלק מהבעיה.

    1. נו מה יהיה עם המיתוס הזה?
      קארים לא דרש טרייד ללוס אנג'לס בהם נלחם במדי מילווקי? מוזס מלון הMVP לא עבר לפילדלפיה שזה עתה הפסידה בגמר?
      בואו נפסיק לצייר את העבר בצבעים נוסטלגים של טוהר ותמימות.

      1. עידו, גם קארים וגם מוזס עברו בטרייד, כלומר הייתה להם רק שליטה חלקית על הסיטואציה והקבוצה שלהם קיבלה תמורה (אמנם, טריידים לא משהו למילווקי וליוסטון). דוראנט אבר לקבוצה ההיסטורית של הווריורס כשחקן חופשי. היו לו מלא אופציות אחרות. אתה באמת לא רואה הבדל בסיטואציות?

        1. אתה יודע למה הם עברו בטרייד? כי לא הייתה להם את האופציה להיות שחקנים חופשיים. אבל הם בהחלט גפו את הסיטואציה ( כל אחד מסיבותיו שלו). התמורה ששתי הקבוצות במקרים הנ"ל הייתה מצחיקה. בכל מקרה שניהם בחרו את הקבוצות אליהן הם עברו.

    2. גולדן סטייט לא היו יריב של אוקלהומה, אם כבר היו ללוחמים יריבות עם הקליפרס. אוקלהומה שיחקו מול הספרס הרבה יותר ולכן יותר יריבות.

  9. העתיד של הדאבס שונה לגמרי מזה של הקאבאלירס , ואי אפשר לגזור לשתיהן גזירה שווה.
    קליבלנד, ברגע שלברון יתחיל בירידה, תדעך איתו . עם כל הכבוד לקיירי ןללאב , אין כאן אחד שיטען שהם בנויים לאליפות עם לברון דועך . ואם זה לא יקרה בשנה הבאה , זה יקרה בזו שאחריה.
    ג"ס נבנתה כקבוצה. כל אחד מרביעת הכוכבים שלה צעיר מלברון בשלוש שנים לפחות . ובגלל זוכויות בירד לא תהיה בעיה להשאיר אותם יחד. יותר מזה – בשביל ההנאה לשחק יחד הם גם יוותרו על כמה מיליונים מתקרת השכר כדי לאפשר צוות מסייע איכותי.
    בקיצור – ג"ס הולכת להישאר בפיסגה עוד שלוש או ארבע שנים לפחות . זמנה של קליבלנד קצוב לעוד עונה, לכל היותר לשתיים .

    1. ימים יגידו אם הם ישאירו כסף על השולחן כדי להישאר הבסיס של הרבעייה הזו, ובתמורה גם יקבלו צוות מסייע ראוי.
      בנוסף, השאלה גם תהיה רמת המשחק של כל שחקן ואפשרות אולי של טרייד עליו לטובת הקבוצה (תומפסון החשוד המיידי לאחר הפלייאוף המתסכל שלו).

  10. לא בדיוק. יוסטון בחרה להטריד את מלון בגלל מצוקת מזומנים ושינוי בעלים. בכל זאת, הם דרשו וקיבלו את קלדוול ג'ונס + בחירת סיבוב ראשון.
    ג'באר ביקש לטרייד לעיר עם brothers. היה לו יותר מדי לבן בעיניים במילווקי. אני חושב שהוא היה זוכה באליפות בכל קבוצה, ובכל אופן, הוא הגיע ללייקרס כמה שנים ל-פ-נ-י מג'יק ו-וורת'י. הוא לא חבר לשום מגה סופר-סטאר, הוא שיחק עם גייל גודריג' הנחמד, פט ריילי וקרמיט וושינגטון. ממש סטארים…

    1. לגבי קארים זה נכון שהוא לא חבר לקבוצה בשיאה.
      מאלון היה שחקן חופשי מוגבל. הוא לחלוטין בחר בפילדלפיה שהציעה לו חוזה שהרוקטס לא יכלו לחלום אפילו להשוות.

      1. בכל מקרה גם עם הלייקרס היו אז בשיא הוא היה דורש לעבור לשם. אז כנראה שלר התמודדות עם הטובים ביותר היחתה בראש שלו.

          1. כל מקרה של מעבר כוכב גדול הוא יחודי. המקרה של דוראנט באמת יחודי מאד בגלל הרבה נסיבות במיוחד בגלל המעבר אל הקבוצה לה הוא הפסיד . אבל הטענה שלך היא הרבה יותר חזקה. שכוכב במעמדו של דוראנט לא היה מעלה על הדעת וכו..
            ההיסטוריה מלמדת אותנו דווקא להיפך.וזה עוד בתקופה שלשחקנים לא היה את חופש הבחירה שיש היום.

  11. המשפט דור הולך ודור בא הוא כמובן מתאים לספורט. עוד עשר שנים גם ג"ס וגם הקאבס עלולות להיות בור הצואה של הליגה. זה מה שנותן עניין וטעם בחיים.

  12. ויש אומרים שעליית המשכורות יוצרת מצב שבו כוכבים מוכנים לוותר על משכורות עתק (כי גם מה שנשאר הוא גבוה מספיק) ובלבד שישחקו עם קבוצה עם סיכוי לאליפות.

להגיב על IDO לבטל

סגירת תפריט