סיכום גמר היורוליג הפיינל פור והעונה כולה

 

1. כשמביטים על גמר היורוליג מתחילתו עד סופו אפשר לראות כביש לכיוון אחד: גביע לפנר. גם אם נשים בצד רגע את אלפי האוהדים, את הביתיות, את המאמן המעוטר על הקווים ואת הכושר אליו הגיע הקבוצה. מרגע הנפת הכדור דרך האליופ לווסלי בהתקפה הראשונה ועד לסופו של המשחק, כיוון אחד – פנר.

איני יודע מתי ראיתי לאחרונה משחק כדורסל מושלם, עזבו משחק, מחצית, ללא טעויות. אם נחבר את החלק הראשון של הרבע השני אם המחצית השנייה של הגמר נקבל יותר מזה. כדורסל מושלם של פנר בכמעט כל אספקט של המשחק. הקבוצה הטורקית ידעה מה לעשות בהגנה מהרגע הראשון כשהוציאה על ספנוליס את אודו ו-ווסלי והיא גם ידעה מצוין לסגור את הפרימטר, איזו חדירה או שתיים של היוונים? כמה נקודות בצבע? מחיר לא רלוונטי. תביטו בהפרש ותבינו לבד.

אבל לא רק ההגנה. גם ההתקפה. יום אחד אכתוב פוסט שיסביר על המבנה הקריטי של ההתקפה באירופה בה הקצב הוא אטי וכל פוזשן צריך להיות מדויק. ההתקפה של פנר היית כזו – מדויקת וללא נגיעות מיותרות, הולכת על האיש החם או על המיס מצ' כמעט בעיניים עצומות. מחצית שנייה עילאית במשחק ששוחק נכון מתחילתו ועד סופו. ככה זוכים בגביע אירופה.

2. כמה שחקנים שראויים לדיון אחרי הניצחון הזה:

בוגדן בוגדנוביץ' – עשה את המוטל עליו מצטרף לרשימה הכי אקסקלוסיבית בתולדות אירופה – פוינט גארד שהביא אליפות. את השמות אתם מכירים לבד. מהרגע שחזר מפציעה ועד הגמר הוא הוביל את ההתקפה של פנר הפך אותה משבלונית ותקועה למגוונת ומהירה כשהוא מתפקד כסקורר המוביל. במשחק הגמר עצמו תפר 17 נקודות עם חמישה ריבאונדים ואסיסט, בחצי הגמר הוא קלע 14 פלוס 6 והיה השני רק לMVP של הטורניר. הילד המוכשר עליו נבנה פרוייקט פנר הביא גביע שהשם שלו חתום עליו בענק. אם רק היה נשאר באירופה היינו יכולים לדבר על העברת השרביט מספאנוליס לבודנוביץ', אבל הוא עוזב לNBA. ואם כבר עוזבים לNBA, בוא נעזוב ככה. אגב, יש איזה שחקן שזכה ביורוליג ועבר לNBA. הוא פרש שבוע שעבר לפי השמועות. קראו לו מנו ג'ינובלי.

אקפה אודו – אין שחקן ראוי יותר לזכייה בתואר הMVP של הפיינל פור. העוגן של פנר והשחקן הכי יציב בה לאורך העונה הביא את היכולת גם לפיינל פור. 18 נקודות 12 ריבאונדים 8 אסיסטים 2 גגות וחטיפה היו לסנטר בחצי הגמר. תקראו שוב, סנטר כן? בגמר עצמו קלע אודו 10 נקודות 'בלבד' אבל עם 9 ריבאונדים 4 אסיסטים ובעיקר – חמישה חסימות. המספרים המדהימים מספרים את הסיפור – אקפה היה מרכז ההתקפה וההגנה של פנר, הוא זה ששמר על ספאנוליס בכל הדקות המשותפות שלהם על המגרש, הוא זה שיצא החוצה בהתקפה כדי לאפשר לשחקנים ולקלעים לנוע, בוגדנוביץ' הוא רב החובל של ההתקפה אבל אודו הוא המנוע.  הוא נכנס בזכות לאחת מהרשימות המשמעותיות של המשחק – אנשים שהיו שם במאני טיים.

יאן ווסלי – ברבע שלישי היה רגע בו נשלח יאן ווסלי אל הקו. לא בדיוק אירוע מרגש. אלא מי מכם שזוכר את הגמר בשנה שעברה זוכר את ה2 מ11 של ווסלי מהקו, 9 נקודות שהיו שוות אליפות. שביקה מחרידה של שחקן מוביל מהמקום שאמור להיות מניה כמעט בטוחה. עונה לא פשוטה עברה על ווסלי מאז, הוא היה הרבה פחות דומיננטי מהשנים שעברו, וגם חלק משמחת החיים שאפיינה אותו נעלמה מהמגרש. גם כאשר פנר העבירה הילוך לקראת סוף העונה לא נצפה שינוי מטאורי בסטטיסטיקה שלו. אלא שאתמול זכה ווסלי למלא תפקיד אחר לחלוטין וחסר כל פתוס – מניה בטוחה על המגרש. הוא לא עשה טעיות, מילא את המשימות בהגנה ובהתקפה במלואן ובעיקר – לא שבק. אחד מהשחקנים הבודדים ששוזרים את פרוייקט פנר לכל אורכו זכה להיות שם שהתממש במלואו, אולי לא בעמדה שבה רצה, אבל כחלק מתפקודה של הקבוצה. ואחרי השביקה שנה שעברה, אולי היה זה דווקא טוב שלא כל האחריות הוטלה על כתפיו.

בסיס פרוייקט פנר חוגג
בסיס פרוייקט פנר חוגג

 

והנה שחקן שלא נדבר עליו הרבה אבל נראה: לואיג'י דטומה והפך את העסק לכיף בהרבה כשמקיים את ההבטחה ומוריד את הליפה.

 

והנה הטופ 5 של הגמר:

 

3. אולימפיאקוס פיראוס – מצד אחד, מקבוצה שהגיע לעונה עם סגל צנוע ושאיפות באותה הרמה, אולימפיאקוס הוציאה מהעונה הזו גמר. מעבר ללא מעט חלומות בבירת יוון. כך שעל אכזבה קשה לדבר. מצד שני, זו אולימפיאקוס. לא מעניין אותם דברים כמו על הנייר ומי אנדרדוג, הם שם כדי לקחת אליפות.

אולימפיאקוס היא הקבוצה שעלתה הכי הרבה לגמרים בשנות האלפיים. הצמד פרינטזיס – ספאנוליס הוא אחד הצמדים החזקים שנות האלפיים. המועדון הזה הוא מה שאירופה חולמת עליו ממועדונים, מקומי קשוח מאורגן מובל בידי רכז שהביא גביע. השנה הקבוצה נכנעה אמנם, אבל כשזוכרים שבמקום בו נכנעה היא הניפה גביע לפני שנים לא מעטות, ושבניגוד לכמה מועדונים שזכו בגביע כדי לא לחזור לגמר היא חזרה אליו שוב ושוב ושוב, אולימפיאקוס יכולה רק לצחוק. תעשו טובה ואל תדברו בפסימיות על העתיד של אולימפיאקוס, זה כל כך 2014.

4. ריאל וצסק"א – ריאל וצסק"א הן המאכזבות הגדולות של הפיינל פור ובמובנים רבים של העונה כולה. נתחיל מהשנייה. צסק"א הגיע לעונה הזו כאלופת אירופה שהסגל שה רק התחזק. בעונה שעברה, הצליחה צסק"א לייצר מחץ, אווירת אנחנו יותר טובים מכולם וגם נוכיח את זה. מחץ כל כך חזק עד שהצליח לשבור את תקרת הלוזריות של צסק"א בשנות האלפיים ולהביא לרוסיה גביע. והעונה היא גמגמה. במהלך העונה, בפלייאוף, היא נתלתה יותר מידי בצמד דה קולו תאודוסיץ' וחסרה את אותו המחץ מהעונה הקודמת שנעלם ולא שוחזר.

וריאל. מה נאמר על ריאל. אפשר לומר שפנר היית גדולה מידי עליהם. אפשר לומר שהקבוצה שילמה את מחיר הנעורים של לוקה דונציץ' שטעה לא מעט במהלך המשחק. אפשר, אבל אי אפשר שלא להתאכזב מכך שהקבוצה מהמקום הראשון עם ההתקפה הטובה בליגה והMVP הטרי לא עולה לגמר. פשוט אי אפשר. אמנם, בניגוד לשלושת חברותיה לפיינל פור, ריאל היחידה שבאה לעונה הבאה במצב היציב ביותר והיא כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לסבול פרידות משחקנים. ועדיין, מצב ייחודי כזה בו שחקן וותיק נותן עונת MVP ושחקן צעיר פורץ משתפים פעולה כדי להביא גביע לא ישוב על עצמו וחבל, זה היה יכול להיות סיפור מיוחד.

 

5. עונת היורוליג הזו היית מוצלחת מאוד. העונה היית אטרקטיבית עד הסוף אולמות מולאו בכמעט כל הערבים כולם הו מאכזבות גדולות כמו בארסה ומכבי ומפתיעות כמו הכוכב וז'לגיריס. המפעל קיבל מחדש את השחקן המקומי שהתגלה העונה במלוא חשיבותו לעומת מקבילו האמריקאי וכמו כן העבירה שיעור במעמד המאמן ובניהול נכון לקבוצות רבות ביבשת. עונה עם רגעים מתים ורגעים שמחים עם שחקני עתיד ועבר ובעיקר הרבה הרבה הווה ואלופה אחת ראויה במיוחד.

מה נאמר, היה ממש ממש כיף.

 

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. השועל הסרבי סוגר גביע 9! שאפו לפנר שעמדו בלחץ המארחים של בפיינל פור וקפצו את המדרגה שנותרה מעונה שעברה. דבר בולט בכל 4 העולות לפיינל פור היא ההמשכיות היחסית גדולה בסגלים שלהם מעונה ואפילו 2 לפני כן.

  2. מעולה.

    הכוכב הייתה הקבוצה המרגשת של העונה, חבל שברגע האחרון בלאט תפס את מקומה בהצלבה.

    לדעתי דווקא אנדולו הייתה הקבוצה הרביעית בטיבה ביורוליג העונה, אבל אול' הדיחה אותה בהצלבה, בגלל ספאנוליס אחד ובגלל שמדובר בקבוצה שהתגבשה השנה.

    1. מסכים לגבי אפס ומחכה בקוצר רוח לראות מה יהיה אתם בעונה הבאה. כולי תקוו שעיקר הסגל ישמר ושהורטל יתפוס את מקומו בשורה הראשונה של רכזים במפעל. אם כן, זו קבוצה שצריכה להגיע לפיינל פור.

  3. 1. בוגדנוביץ' הוא SG וגם יהיה כזה בNBA. הוא יכול להוביל כדור אבל הוא לא PG (וגם בנבחרת הוא לא כזה). חוץ מזה, עילוי כדורסל.
    2. עונת יורוליג מוצלחת במתכונת החדשה, ואולי אף כדי להרחיב את הליגה הזו ל-20 (אני חושב שיש מקום לעוד 4 קבוצות) וברגע שקבוצות ידעו לנהל את עצמן נכון עם הזמנים והעומס הליגה תהיה עוד יותר מעניינית.
    3. פיינל פור תמיד הוא הפתעה אחת גדולה. בגלל שנערך השנה בטורקיה נוצר מצב שריאל וצסק"א איבדו קצת מהפייבוריטיות שלהן לטובת פנרבחצ'ה (שזה לא מפתיע בכלל שזכו).
    4. אפשר להתחיל לחשוב על סדרות באירופה…

  4. מכבי צריכים להפסיק עם המחשבה המטומטמת של סגל לארץ וסגל לאירופה. הנה… אפשר גם עם שחקנים מקומיים להצליח.
    זה דופק את הזרימה של הסגל ואת ההירארכיה

    1. אתה רציני? אתה משווה את האין כישרון של השחקן הישראלי למקביליו ביוון או בכל מקום אחר?

      ולצערנו זה גם לא נכון עובדתית, מכבי לא בונה שתי קבוצות, מקסימום קבוצה וחמישית, רוב השחקנים הישראלים משחקים גם ביורוליג ונראים רע.

      אם כבר מכבי צריכה להתנתק מהליגה ולשחק רק ביורוליג, כבר השנה היורוליג היה מאוד עמוס וזה הולך רק להתגבר, והחוק הרוסי לא עושה טוב למכבי.

      1. למכבי אין זכות קיום (עם כל הכבוד למפעל חייהם של שמעון וחבריו) אם הם בורחים מהליגה הישראלי.

        לאט לאט קבוצות יבינו כיצד להתנהל עם היורוליג ולוחות הזמנים.

        1. למה אתה חושב?

          את הרוב המוחלט של אוהדי מכבי הליגה הישראלית מעניינת כקליפת השום.

          כבר השנה היו שבועות של שני משחקים לשבוע, אם היורוליג יגדל ל20 קבוצות כפי התכנון זה יהיה בלתי אפשרי.

  5. מצויין! תודה ולהתראות בעונה הבאה. אודו ללא ספק שחקן נבא, אבל לא הגיע לסיטואציה המתאימה. לפעמים עדיף להיות ראש לשועלים (בייחוד שועל כמו אוברדוביץ').

    1. עונה הבאה אני טוחן קוסט טו קוסט באיזה ב"ח חי"ר בארץ. אז מי ייתן שלפחות אצליח לעקוב כראוי, את הסיקור אשאיר למישהו אחר…

  6. תודה לביא על סיקור מצוין ומעמיק של הפיינל פור ושל כל העונה.
    אני מאוד אוהב כדורסל אירופאי למרות האיטיות וחוסר האתלטיות. השנה לא היה לי מספיק זמן לצפות אז הטורים האלה הם מאסט.

  7. יופי של סיכום, תודה.
    לצערי מאז ההתרסקות של מכבי די איבדתי עניין העונה ביורוליג, מקווה שהעונה הבאה תהיה יותר מוצלחת מבחינת מכבי אבל אני לא אופטימי.
    בשביל להתבסס על שחקנים מקומיים צריך שחקנים מקומיים עם כישרון ויכולת. ואת זה כרגע אין כל כך. הבעיה בכדורסל הישראלי היא בעיית עומק, יש כרגע שחקן אחד ברמה גבוהה וגם הוא מדשדש בNBA, כל השאר כרגע פשוט לא מספיק טובים. מקווה שאם יעשו את שידוד המערכות הנכון בגילאי הנערים והנוער נקבל דור יותר מוצלח עוד כמה שנים. בינתיים מכבי תצטרך להתבסס על מתאזרחים עם תוספת של שניים-שלושה ישראלים אמיתיים בשביל החיבור לקהל. יש אפשרות של התנתקות מהליגה הישראלית אבל אני לא רואה את זה קורה, בעיקר לא תחת ההנהלה הנוכחית.
    בעצם, תחת ההנהלה הנוכחית אני בכלל לא רואה דברים יותר מדי מוצלחים קורים…

  8. לביא כבר כתבתי לך וראוי עוד פעם תודה רבה על ההתמדה של שנה שלמה לא מובן מאליו בטח בכל השבועות של המחזורים הכפולים.
    התובנות שלי .
    1. שיטת הפיינל פור היא שיטה מעוותת אך אני כסוג של אדם נוסטלגי שזוכר עוד את הפיינל פור הראשון ב 1988 לא מסוגל לחשוב בהיגיון על המעבר לפורמט המעודכן .
    זה בדיוק כמו שמישהו יחליט להקים ליגה אירופאית בכדורגל ויבטל את גמר הצמפיונס' .
    בתור אחד שזוכר את הניצחון של ליברפול בגמר ברומא 1984 וממשיך עם ה 0-4 של מילאן על ברצלונה ולפני כן זוכר את הגול ההוא של קומאן ולפני כן ראבח מאג'ר לרשת מינכן בגמר 87 או את עצירת 4 הפנדלים של השוער הרומני מול ברצלונה בגמר 86 איני מסוגל לחשוב רציונלית בעניינים אלו .

    2. ולכן כל עוד קיימת שיטת הפיינל פור הרי שיש שתי ליגות נפרדות ללא קשר ביניהן ואם כבר אזי הקשר הוא בדיוק הפוך.
    הליגה הראשונה שבאה לבדוק איכות של קבוצה היא זו שהמנצות שלה מגיעות לפיינל פור.
    כאן חייבים לראות קבוצות עם עומק גדול ,כישרון ואם אין את העומק והכישרון אזי הם חייבות לחפות על כך באופי ענק ולכן המנצחות של הליגה הזו יהיו או קבוצות סופר מוכשרות ועמוקות כמו צסק"א וריאל (לאו דווקא של השנה אלא של השנים האחרונות ) או להבדיל קבוצות אופי וציפורניים כמו למשל אולימפיקוס של רוב השנים האחרונות או מכבי 2014.

    אבל הליגה השנייה היא ליגת הפיינל פור …ושם הרבה מאד פעמים אין קשר לכל מה שקרה בליגה הקודמת.
    בעבר הערכתי בכך בסדרת מאמרים באתר (שניבאו את זכיית מכבי 2014 ) ולא ארצה להעריך רק אציין עובדה ומסקנה.
    העובדה היא שבפיינל פור יש אחוז רב ביותר של הפתעות והרבה מאד פעמים דווקא הקבוצה הכי אנדרדוג מבין ה 4 על הנייר לקחה את הגביע.
    הנה כמה דוגמאות מהעבר להמשיל זאת.
    1. ספליט 89 שדורגה בסיכויים הרבה אחרי ברצלונה ומכבי שטרפו את אירופה וגם אחרי אריס של גאליס הענק.

    2. פרטיזן 1992 הייתה רביעית ואחרונה לרבע הגמר ומהבית שלה העפילו כל ה 4 לפיינל פור ..חובנטוד ומילאנו היו פייבוריטיות בהרבה.

    3. לימוז 93 לא הייתה אמורה לדגדג את ריאל או בנטון של קוקוץ.
    ולהם אפשר להוסיף את קובנה 99 ,,אולימפיקוס 2012 ומכבי 2014.

    עד כאן העובדה והמסקנה שלי לפחות היא שיש לכל העניין הזה סיבה.
    ואולי סיבות .
    נציין סיבה אחת .
    כשאתה פייבוריט מובהק הרי שלמעשה כל דבר פחות מגביע נחשב ככישלון ולא משנה מה עשית כל העונה …וזה יכול לגרום להשתנקות.
    צסק"א למשל היא הדוגמה הקלאסית לכך .
    היא 14/15 בפיינל פורים אך זכתה רק 3 פעמים.
    זה נכון במידת מה לברצלונה וריאל שלמרות סגלים עדיפים ברוב השנים זכו בגביע הזה רק פעם אחת ב 134 שנה האחרונות (כל אחת).

    לעומת זאת כשאתה מגיע למשחק הזה כאנדרדוג אז ראשית הלחץ יורד כי עשית את שלך ושנית עברת כבר מספיק משברים וגילית מספיק אופי בניגוד גמור לפייבוריטיות שעוזרים לך מאד בזמן אמת.

    בפיינל פור הנוכחי לא הייתה באמת פייבוריטית וגם אנדרדוג של ממש לא הייתה .
    ובכל זאת בשורה התחתונה .
    קיבלנו תוצאה בדיוק הפוכה לליגה הרגילה.
    ריאל הגיעה מהמקום הראשון וסיימה רביעית.
    צסק"א החליפה מקום שני בשלישי הפוף מאולימפיקוס.
    ופנרבחצה שהגיעה מהמקום הנמוך ביותר (5 ) לקחה את הגביע.

    בתגובה הבאה אנסה להתייחס למה שכתבת ולמסקנות נוספות שלי.

  9. תגובתי הנוספת .
    סיכום כל קבוצה.
    ריאל וקצת צסק"א.
    לאסו המשיך עם הרוטציה המוזרה שלו אמנם הוא כמעט ולא הוריד את יול מהפראקט .אך חלוקת הדקות של היתר הייתה תמוהה .קרול קלע 21 בהפצצה של 5/7 מחוץ לקשת. לא קיבל יותר מ 22 דקות.
    דוניץ הצעיר עשה במכנסיים עם 0/6 שדה אך קיבל 17 דקות מיותרות ומזיקות.
    רייס הוותיק והמנוסה האם וי פי בעבר הלא רחוק לא ראה פארקט.
    גם בצסק"א אוטיס היווני חילק רוטציה ונתן לתיאודיסיץ רק 22 דקות למרות שהסרבי קלע 23 .

    2. אוליפיקוס הוכיחה אופי כל העונה .
    מה שתפס אותי בסט' מול צסק"א היה בעיקר הכחול לבן תרתי משמע.
    לביא הצעת בעבר שכל אוהד מכבי מתוסכל ייקח עוד קבוצה בשביל העניין.
    בשבילי הבחירה הייתה קלה והיא אולימפיקוס שהיא כל מה שמכבי הייתה בעבר (באירופה באירופה ) קבוצה קטנה תקציבית וחכמה מאד שמנצלת יתרונות ולב מקומי רחב עם הרבה שכל שמחפה על חיסרונות אחרים.
    אולימפיקוס עם מספר מקומיים לא הכי כוכבים (למעט הקירח הזקו ) והם שיחקו 143 דקןת בחצי הגמר בהם קלעו 62/82
    שזה מעל 70 אחוז בדקות ו 75 אחוז בנקודות .
    ובכל זאת ניצחו את צסק"א הגדולה.
    אלו שחקני אקס פקטור כמו מנצריס שמ 6 נקודות עונתי קולע 12 עם 4 שלשות או פאפינוקאלו .וכמובן ספינוליס שלא משנה לו 3 רבעים גרועים והוא מקבל את הגיבוי לרבע אחרון.
    כאוהד מכבי שרוף ביורוליג אני הרבה פעמים חושב שההבדל הגדול בין היוונים לבינינו הוא בכך שהם נותנים גיבוי מלא לשחקנים כמו מנצריס בעוד אצלנו שחקנים מסוגל של אוחיון ומקל שבעיני לא פחות מוכשרים לא יקבלו את אותו הגב.
    וזה אחד השינויים המהותיים מהעבר במכבי.

    3. אובראדוביץ.
    לא לקח שבויים .
    בחצי הגמר שיחק כאילו אין גמר עם 39 דקות לקאליניץ ואודו.
    אנטיץ מצד שני לא ראה פארקט .ולמרות החלוקה הלא שוויונית כל אחד ידע את מקומו ו8 שחקנים קלעו 8 +
    4 קלעו בדאבל פיגרס.

    גם בגמר הוא קיבל תרומה יפה ממספר רב של שחקנים.
    דאטומה היה אקס פקטור יפה.
    סלוקאס עשה את מה שהוא יודע.
    דיקסון עלה מהספסל למרות שהגיע ככוכב גדול.
    וסלי שאשתקד פיקשש מהקו ידע לקלוע הפעם נראה לי 4/4 בגמר ובכי חשוב הפך לשחקן רביעי בהררכיה וירד ממנו הלחץ.
    בוגדנוביץ וקלאינץ הפציצו באחוזים יפים אבל מעל כולם היה אודו שראוי לפסקה נוספת.

    5. אודו או יודו נבחר לחמישייה הראשונה לפני מתחרהו בריאל גוסטבו שנבחר לחמישייה השנייה .לכן המאץ אפ ביניהם בחצי הגמר היה משמעותי וכך הוא נגמר.
    יודו 39 דקות עם 18 נקודות +12 כ"ח + 8 אס' 8/12 שדה +2/2 ומדד 36 הוכיח שהוא טראנס מוריס משודרג הוא לא חייב שהמשחק יעבור דרכו בהתקפה ובכל זאת תורם בכל אספקט .
    גם בהגנה הוא העלים את גוסטבו האומלל שסיים עם 2 נקודות בלבד ב 1/5 שדה ומדד מינוס 1 ב 17 דקות.
    בגמר למשל הוא סיים רק עם 1/2 מהשדה אך קלע מהקו באחוז נפלא ותרם בכל אספקט כולל 5 חסימות והוא אולי היחיד שתרם 5 + בפיינל פור בנקודות ,ר' ,אס וחסימות בלפחות משחק אחד בפיינל פור בודד.
    וזכה בגביע.

    אלו הדברים העיקריים לפחות מהפיינל פור ..על יתר העונה אולי נמצא את ההזדמנות בעתיד.

  10. הסיקורים שלך היו נפלאים ושמרו על העניין שלי אישית ירד חזק בגלל חולשתה הקולוסלית של מכבי באמת עונת mvp ללביא ולשאר מסקרי היורוליג

  11. סיקור מעולה ומעורר תיאבון
    אני תמיד נהנה לראות סקירות של הליגה הזאת. יש בה משהו מאד אמיתי ולא מסחרי וציני שקיים ב- NBA. גם הרמה לדעתי הולכת ומשתפרת.
    למרות שאם מנתחים פיננסית. הליגה נשלטת ע"י אוליגרכים מטורקיה ורוסיה.

    לגבי השאלה פיינל פור או סדרות?
    התשובה היא ברורה לחלוטין ונמצאת בסדרת הגמר של 5 משחקים בשנת 2000 של קינדר בולוניה עם מאנו מול טאו ויטוריה

    מבחינת צרות המוחין שלי שמקשרת כל דבר אם הוא טוב או רע ליהודים, אני יוצא מהשנה הזאת עם כמה שחקנים ב- wish list לספרס:
    א. בזמן שכולם דיברו אל תאודוסיץ' כעל העתיד של הספרס אני צעקתי שהמלך הוא עיוור. לא כל הנוצץ, הוא שן זהב ולא כל אירופאי שווה.
    רק להסתכל על דה קולו אימת ההגנות בליגה האירופאית וכישלון NBA (טוב, הוא לא באמת קיבל הזדמנות)

    ב. ולמרות זאת בוגדן סגור בפניקס. יש משהו שהם היו מוכנים לקבל עבורו?

    ג. בזמן שכולם עושים לינץ בלוקה דונציץ' האומלל. אני עומד עם שעון סטופר לרגע שהוא יתמודד בדראפט של השנה הבאה. תארו לעצכם כישרון בקנה מידה של רוביו, אבל מתממש.
    או שחקן עם פוטנציאל של הגריק פריק אבל הפעם גם בקבוצת כדורסל, שהיא גם קונטנדרית (נמצאת בטקסס וסובלת ממחסור ברכז). תנו לילד לגדול.

    ד. השם אקפה אודו נשמע לי מוכר מאיזשהו מקום
    אדון גוגל מספר לי שבשנת 2011, בין השנה השלישית בגולדן סטייט לשנה במילווקי, בחירה מס' 6 בדראפט שיחק בבני הרצליה.
    מכבי? האלו? מישהו בבית?

    ומילה על מר שועל, ז'ליקו היקר:
    אין ספק שהוא המועמד האולטמטיבי שלי לקבל את תואר מאמן האוברייטד הטוב ביותר ע"ש פיל ג'קסון.
    לקחת 9 אליפויות אירופה בתקציבי עתק זאת חוכמה קטנה מאד.
    לקחת אליפות אחת בלי כסף (כמו אלימפיאקוס או בלאט עם מכבי) – זה הישג.

  12. לביא תודה רבה. איזה השקעה וסיכום מאד מעניין.
    מעניין עם אקפה יודו ינסה לחזור לנבא? לדעתי יש לו סיכוי טוב להשתלב בתור סנטר מחליף בהרבה קבןצות ואולי אפילו שחקן חמישייה

להגיב על עידן עופר לבטל

סגירת תפריט