סוויפ צפוי של הווריורס בדרך לגמר שלישי רצוף במשחקו האחרון (אולי) בקריירה של שחקן ענק /מאת שגיא נאור

סוויפ צפוי של הווריורס בדרך לגמר שלישי רצוף במשחקו האחרון (אולי) בקריירה של שחקן ענק /מאת שגיא נאור

סאן אנטוניו ספרס 115 – ג"ס ווריורס 129 הווריורס משלימים נצחון 0-4 בסדרה ועולים לגמר)

 

הווריורס פתחו חזק עם רבע ראשון של 31-19 כשקארי לא פוגע מבחוץ (1-6 לשלוש) אבל עושה את הנזק בתוך הצבע (5-5 בחדירות) ומסיים 12 דקות ראשונות עם 13 נק.

הספרס שברו את הטבעת עם 9-31 מהשדה כשאולדרידג' ממשיך לאכזב עם 1-6 וגם ההקפצה של ג'ינובילי לחמישיה לראשונה העונה ו-4 שנים אחרי הפעם הקודמת לא הועילה.

הקבוצה של פופוביץ' התאוששה בתחילת הרבע השני וההפרש ירד ל-7 אבל קווין דוראנט הוביל ריצת 11-0 ליתרון 51-33. הספרס התקרבו קצת אבל 5 נקודות של קארי הורידו את סגנית האלופה ביתרון 65-51.

סטף סיים מחצית ראשונה מפוזרת ומזלזלת גם בהגנה וגם בהתקפה עם 5 איבודים אבל גם 18 נק, בדיוק כמו דוראנט שהיה יעיל כהרגלו (7-9 מהשדה).

פופ הלך עד קצה הספסל וקיבל 10 נק מקייל אנדרסון ו-9 מדני גרין אבל כשהקבוצה שלו קולעת ב-35% מהשדה מול 60% של הלוחמים, לא עזרו גם שמירה מצוינת על הכדור (2 איבודים) ויתרון מוחלט בריב' התקפה (8 מול 2).

ג"ס ברחו בתחילת הרבע השלישי ליתרון 22 אבל הספרס לא רצו לסיים את העונה עם השפלה מול הקהל הביתי ושחקני הספסל הובילו ריצה וההפרש ירד ל-10 בלבד. הווריורס לא נבהלו וענו בריצה משלהם ואחרי 36 דקות לוח התוצאות הראה 96-78 לחבורה מהמפרץ.

 

אחד אול אין, השני אאוט לגמרי.

ברבע האחרון הספרס ניסו לשחזר את הקאמבק האדיר של הסלטיקס מאתמול אבל כל פעם שהתקרבו הווריורס נתנו לחיצה קטנה על הדוושה וההפרש לא ירד מדו ספרתי.

2 וחצי דקות לסיום פופוביץ' הוריד את ג'ינובילי לספסל כשכל הקהל על הרגליים, אולי במשחקו האחרון של האגדה הארגנטינאית אחרי 15 עונות בליגה בגיל 39. גם הווריורס ידעו לתת כבוד והערכה לאיש עם ארבע הטבעות,  אחד השחקנים המרגשים בליגה מאז תחילת המילניום.

סטף תפר 36 נקודות באחוזים נהדרים (14-24 מהשדה, 5-13 לשלוש) ודוראנט אפילו התעלה עליו עם 29 נק' ב-10-13 מהשדה לצד 12 ריב ו-4 אס. גרין נתן תפוקה רגילה של 16 נק, 8 אס ו8 ריב', איאן קלארק תרם 12 מהספסל ורק קליי תומפסון המשיך לאכזב עם 10 נק בלבד ב3-13 מהשדה. 56% קליעה, 30 אס בנוהל. וזה בערב לא גדול של הלוחמים.

הספרס יוצאים לקיץ עם תחושה חזקה של "מה היה אילו" וכמה טובים היינו לולא הפציעה של קאווי, שהצטרפה לפציעה של טוני פארקר בסדרה מול הרוקטס. יהיו להם הרבה החלטות לקבל במטרה לשוב בעונה הבאה מחוזקים בשביל לקרוא תיגר על הווריורס.

אנדרסון הוביל אותם הלילה עם 20 נק, מאנו הגדול קלע 15 עם 7 אס ו-3 חטיפות וסימונס הוסיף 13. דז'ונטה מארי שוב הראה ניצוצות של שחקן עם עתיד מבטיח והיו לו הלילה 9 נק, 7 אס ו-5 חטיפות.

למרכוס אולדרידג' שיחק רק 22 דקות ואולי זה סימן לבאות לגבי עתידו בטקסס וסיים ערב אנמי במיוחד עם 8 נק, 4-11 מהשדה, בלי הליכות לקו. השחקן שציפו ממנו לקחת עליו את הקבוצה בהיעדרו של קאווי פשוט נעלם.

 

ג"ס משלימה סוויפ שלישי ובאחד ביוני תפגוש את הקאבס באוקלנד, אם לא יהיו הפתעות מרעישות מכיוון מסצ'וסטס, למפגש שלישי ברציפות במעמד הגמר.

 

לפוסט הזה יש 174 תגובות

  1. תודה על הסיקור.
    יש המון כישרון בליגה. הרבה יותר מבעבר. אבל ריכוז כישרון כה רב בקבוצה אחת ביחס לשאר הליגה לא זכור לי שהיה (אולי בוסטון של שנות ה-60', אבל אני בהחלט לא מספיק בקיא).
    עוד לפני הפלייאוף הימרתי על פו פו פו & פו וזלזלו בי על זה.
    עכשיו, אני לא נביא ובמשחק אחד הכל יכול להיות, אז אולי קאבס יצליחו לקחת אחד בבית, כי ללוחמים לא יכאב לזכות באליפות באוקלנד, אבל אני עדיין מהמר על סוויפ.
    שלא יובן לא נכון – אני לא מתלונן על ג"ס, רק מציג את הדברים כפי שאני רואה אותם.
    אם קאבס ייקחו את שני המשחקים הבאים הם ינוחו שבוע וג"ס 10 ימים. מה עדיף?
    מצד אחד, יותר מנוחה, יותר החלמה ויותר הכנה זה עדיף. מצד שני, הפסקה של עשרה ימים ישר לאינטנסיביות הכי גדולה של העונה עלול להיות קצת טריקי.
    הנכונות של קרי ודוראנט להתגמש בשכר תקבע האם בעונה הבאה יהיה מעניין יותר או שהולכים לשושלת.

    1. למה ריכוז של כישרון כה רב אתה לא זוכר כאשר הייתה לך למשל את מיאמי שכללה את לברון וייד בוש וריי אלן או למשל קליבלנד הנוכחית שכוללת את לברון בשיאו,קיירי לאב וסוללת קלעים מטורפת שכל אחד יודע בדיוק את מקומו?
      אתה פשוט מסנוור מהשמות זה הכל.קבוצה כמו גולדן סטייט הייתה בעבר הלא רחוק ותהיה בעתיד.
      כבר התערבנו שהסדרה מול קליבלנד לא תגמר בסוייפ ומעבר לכך אני באמת חושב שכקבוצה קליבלנד יותר טובים מגולדן סטייט

      1. יניב, אתה מערבב בין דברים. אני לא טענתי שג"ס הכי טובה שהיתה או הכי מאוזנת, אלא שיש בה את ריכוז הכישרון הרב ביותר יחסית לליגה (ואם זה לא היה ברור – למרות שלדעתי הבנת שזו הכוונה – התכוונתי לריכוז כישרון בגיל רלוונטי). אלן היה וטרן במיאמי.
        כשלישייה, לברון-וויד-בוש הם גם ריכוז כישרון גדול, אבל הם היו רק שלישייה ולא רביעייה והשאר הצוות המסייע היה פחות מוכשר משמעותית (משהו בקליבר של איגי מהספסל?)
        "אתה פשוט מסנוור מהשמות" – אבל כל התגובה שלי היא על השמות מבחינת הכישרון.
        גם אם קאבס טובים יותר (ואני כמובן חושב אחרת) זה לא אומר שיש שם ריכוז כישרון גדול יותר. זה שכל אחד יודע את מקומו משפר קבוצה, אבל לא הופך את השחקן למוכשר יותר.
        ורק כדי להזכיר לך את ההתערבות – היא לא היתה רק על סוויפ. 5 משחקים אני גם לוקח.

        1. אני לא מודאג מהתערבות 🙂
          לגבי מסוונר מהשמות אז כן הכוונה שאתה מתייחס לשמות ולא לתרומה.עד עכשיו בפליאוף תומפסון ממש אבל ממש לא משחק כסופרסטאר ואפילו לא כאולסטאר. נכון לעכשיו הוא יותר מזכיר לי את בארנס מהפיינלס של שנה שעברה.אז נשארנו תכלס עם שלושה אולסטאר אמיתיים.ואם אתה מזכיר את איגי והקליבר שלו אז כן שיין בטייה הוא לא פחות מאיגי ונתן תרומה לא פחותה ממנו בטח ובטח בשלב הזה של הקריירה שאיגי נמצא בו.

    2. הקאס יותר טובים ממה שאתה חושב ויש להם את הסגל והיכולת לנצח את הווריירס עם דוראנט וגם הקאבס חזקה משנה שעברה. ובוודאי שלא יהיה סוויפ אלא סדרה צמודה בתקווה שלא יהיו פציעות שיפגעו בזה.

    3. הסלטיקס בשנות השישים בהחלט הייתה כזו והיא היחידה שהיו לה שלושה שחקנים בחמישיית העונה הראשונה ושישה שחקנים מהקבוצה הם בהיכל התהילה, יותר מכל קבוצה אחרת.
      ברוב שנות השישים היה את קייסי ג'ונס, סאם ג'ונס, האבליצ'ק, היינסון, ראסל, כולם מטובי השחקנים בעמדתם באותה תקופה. כשסאן והבליצ'ק וראסל הם ברמה היסטורית ששייכים אליה גם קוזי ושרמן שפרשו בשנים הראשונות של שנות השישים.

    4. מתן, לדעתי אתה טועה. בסלטיקס,לייקרס,וסיקסרס של שנות ה-80 היה ריכוז כישרון גדול יותר. אותו דבר לגבי הבולס השניים של ג'ורדן וגם הלייקרס של שאק וקובי.

      1. שים לב מה כתבתי: "ריכוז כישרון כה רב בקבוצה אחת *ביחס לשאר הליגה*". אם נתת 3 קבוצות בשנות ה-80 זה רק מראה שאחת ביחס לשניה לא היה ריכוז כישרון מטורף. פה לג"ס יש יותר כישרון מהשניה בפער ואת השלישית הם לא רואים עם משקפת.

    5. שני הפואים הראשונים זאת לא חוכמה גדולה, השלישי לא היה אמור לקרות כבר במשחק הראשון – הטיעון הכי לגיטימי בעולם – והרביעי לא רק שלא יקרה, האלופה תהיה קליבלנד.

  2. סיקור מהיר ואיכותי
    לא רק הספרס צריכה לשאול מה היה קורה אם …. יכלנו להנות מסקרה הרבה יותר טובה וחבל
    חוץ מגיים 1 ,3 משחקים לא מרתקים במיוחד וזה אנדר סטיטמנט

          1. * זה הבן דוד החורג של אשברייי,

            יואלל יא ליצן נראיתהה בדיוק כמוהו ליפניי שנה שהייתה נער המגבות של הגולדן בויז.

  3. הסלטיקס ינצחו אותם בגמר
    זו תהיה אליפות עם סולמית. הכוכבית קטנה מדי מכדי לתאר את רמת הצ'יעמום מהפלייאוף מרובה הפציעות. בלעדיהן היה לנו את רונדו מול קוואי בגמר. מינימום !!!

    תודה על הסיקור המשובח 🙂

    1. גם בלי פציעות הווריירס והקאבס טובים מכולם. לשיקאגו לא היה סיכוי מלכתחילה להגיע לגמר וגם עם רונדו לא הייתה מגיעה לשם.

      כל התגובה שלעיל אינה שייכת אם תגובתך צינית.

  4. אני בניגוד למתן כן מתלונן על ג.ס .
    וחושב שאת הרעה החולה שעוברת על הליגה הביא לברון במעברו הלוזרי ההוא למיאמי בשנת 2010 ושבר טאבו בליגה ועכשיו כמובן שדוראנט הלוזר השני אצטרך אליו.
    אמרתי כבר ב2010 זה לא משנה כמה אליפויות יקח לברון הוא בעיני ייזכר לדראון עולם כלוזר גדול.
    אז נכון שהוא עשה סוג של חזרה בתשובה כשחזר לקלילבנד.
    אבל מסתבר שהוא הצעיד את הנ.ב.א לעידן חדש.
    העידן הלוזרי .
    הנ.ב.א תצטרך לחשוב באופן יצירתי איך מונעים דבר שכזה.
    את הליגה הם הרסו …הנאת הפליאוף נהרסה כמעט לחלוטין עד הגמר ….ובה.וה.נ.בא הפכה לסוג של ליגה ישראלית של שנות ה 70 -80 חסרת עניין ותחרות.
    זה חבל וזה עצוב.

    1. לברון לא החל את המגמה הזו ולא שבר שום טאבו ואין שום קשר בין המעבר של לברון למעבר של דוראנט שאלו סיטואציות שונות לחלוטין (ואני לא מסווג עכשיו מה יותר טוב או רע).
      ההבדל היחיד הוא שאת לברון אתה שונא. כוכבים בטופ של הליגה עברו קבוצות הרבה לפניו וקבוצות כוכבים נוצרו הרבה לפניו, כולל קבוצת הכוכבים שגרמה לו לחבור לכוכבים אחרים (והוא אמר זאת בפה מלא9.

      1. מפגן לוזריות? אפשר להגיד אבל אחרי שרואים את היחס המזלזל שכוכבים בלי טבעת מקבלים (איך כערף עין מעלימים את הקריירה של מלון, איך בארקלי נאלץ להוריד את הראש בפני כל כוכב עם טבעת, כריס וובר שהפך להערת שוליים), מבינים כמה הטבעת חשובה, נוסיף על כך שלברון לא זכה לסיטואציה של מגיק מייקל ובירד וונבחר לרוע מזלו בקליבלנד,על המעבר של לברון הביקורת יותר הייתה על הדרך הגועלית שהוא עשה במעבר עם ״ההחלטה״ הבזוייה, ואחר כך נאום הטבעות שהצדיק כל בוז שחטף .נזכיר שכוכבים מאז ומעולם דרשו לשחק עם כוכבים אחרים הוא ביעדים אחרים מרכזיים יותר.
        עם זה דאנקן שהיה מרחק נגיעה מהסופר טים באורלנדו, עם זה קובי שדרש חיזוק ואיים מספר פעמים במעבר….

        1. בדיוק לשם כך נועדו הטבעות.
          מה שכתבת על מלון וברקלי זה רק בראש שלך. ואם ההיסטוריה תמשיך לשנמך את מעמדם, הרי זה רק טבעי. מה תגיד אם אבוא לך עכשיו עם איזה שלוימלה וילקינסון, שבמאה ה-17 לקח המון ריבאונדים כמה עונות רצוף?
          כריס וובר במילון = הערת שוליים. אתה יודע כמה כאלה יש?
          בקיצור כל תגובתך לקוחה מהתחום הנפשי ואינה קשורה לכדורסל.

          1. טבעות זה לא אוברייטד כלל ובוודאי זה לא יכול להיות כך בספורט תחרותי.
            אך כל זה אינו סותר שכוכב מוביל מסוים שלא זכה באליפות אינו בהכרח פחות טוב מאחר שכן זכה באליפות. כי ישנם גורמים נוספים המשפיעים על האפשרות לזכות באליפות והבסיסי ביותר איזה סגל נבנה סביב הכוכב המוביל.

        2. אף אחד לא מעלים את הקריירה של מלון ובארקלי אלא כולם רורים בהם מגדולי הפאוורים בכל הזמנים. לגבי ובר, הוא היה שחקן נהדר (מששת היחידים בכל הזמנים עם ממוצעים של לפחות 20, 9, 4) אך עדיין בדרגה פחות מבארקלי וממלון [ומביילור שגם הוא לא זכה באליפות] ומעוד כמה פאוורים ואין לו מקום אמנם בין עשרת הפאוורים הגדולים של כל הזמנים. (כי לא מספיק ממוצעים כמו הנ"ל בשביל זה) אך לבארקלי ומאלון וביילור כן.

      2. יש בהחלט קשר ודימיון בין המעברים של לברון ודוראנט, והקשר הוא "כוכבים שרוצים לשחק עם כוכבים".
        לברון היה פורץ דרך בתחום ודוראנט הלך בעקבותיו.
        וזה שינוי ניכר ממה שהיה פעם: "כוכבים שרוצים לנצח כוכבים".

        1. יאי, אז פעם זה היה "כוכבים (שכבר גם ככה משחקים עם כוכבים) שרוצים לנצח כוכבים", ועכשיו זה "כוכבים שרוצים לשחק עם כוכבים(כדי לנצח כוכבים)", בסוף מקבלים אותו הדבר.

        2. רק שהוא ממש לא היה פורץ דרך בתחום. ווילט, מוזס, דראקסלר, בארקלי, מלון, פייטון, שאק, השלישייה של בוסטון (במענה להם לברון עשה את המעבר למיאמי).
          ואין שום קשר בין המקרים. אם לברון היה עובר לבוסטון היה קשר בין המקרים.

  5. אני שם את האשמה דווקא על מגמה שלכאורה נראית חיובית – הנכונות של שחקנים לוותר על שכר כדי לפנות מקום לעוד שחקנים טובים.
    וכן, גם דוגמאות כמו דאנקן כספורטאי מופתי.
    כי זה מעוות את יחסי הכוחות לטובות קבוצות חזקות. הרי מה הטעם בלוותר על כסף בקבוצה בינונית\חלשה? אם לוותר על כסף זה עבור קבוצה חזקה – תקבל אולי טבעת , בוודאי תקבל הזדמנות להתחרות, תקבל חשיפה.
    שחקנים כמו ווסט, או קורבר, אפילו קרל מלון ופייטון בזמנו מוותרים על כסף עבור הסיכוי לתואר. מה שזה עושה זה לתת לקבוצות חזקות עוד כוח, בזול.
    אני מבין את האבסורד בלטעון שאולי צריך שכר מינימום גבוה או משהו בסגנון והאמת היא שאין לי פתרון. אבל העובדה שרול פליירס וותיקים נמשכים לסופר-טים והופכים אותה לעוד יותר חזקה היא בעיה.

  6. אין הרבה מה לומר על משחק שפופ העלה בו את מאנו בחמישיה כדי לתת לו את הכבוד לפני הפרישה (זה מה שהוא אמר בריאיון).
    ג"ס כבר לא טיקי טאקה ולא משחקת כמו בחלום אז שאף אחד לא יגיד שהוא אוהב אותם בגלל המשחק היפה, אבל מה זה בעצם חשוב?
    כשיש לך "נשק קטלני" כמו דוראנט שמוקף בקרי, תומפסון וגרין אתה לא צריך להתאמץ יותר מדי, רק לזוז קצת על המגרש, ליצור ריווח ולתת מאחד מהם
    to put the ball in the basket.
    היום הם נמנמו רוב הזמן על הפרקט, אני לא רואה איך קליבלנד תצא מזה, עם כל הכבוד. גם שחקן אחד טוב ככל שיהיה לא יכול לנצח קבוצה כזאת.

    1. אני אשלוף משפט מהפנקס של מישהו אחר אבל – אתה מוזן מהשנאה שלך. הווריורס עדיין משחקים בגדול את אותו כדורסל מאד יפה לעין. אז כן היו כמה התאמות למשחק של דוראנט אבל זה רק הפך אותם ליותר מגוונים. הם לא צריכים להתאמץ כי קאווי פארקר ולי לא משחקים, אבל אפשר היה לעצור כבר בקאווי.

      1. הופה פה אתה נכנס לעניין הסובייקטיבי. לא קשור לשנאה בכלל,בעיני המשחק שלהם השנה לא יפה, ממש לא יפה. הוא יעיל ומסוכן ובטח שלא מכוער אבל לא מדהים כמו שהיה בשנת ה 73-9

        1. אוקיי אז בוא תסביר מה כל כך שונה מהעונה שעברה.
          אני חייב להגיד שיש לי הרבה שעות ווריורס העונה ואני לגמרי לא מסכים איתך. הם משחקים באותו הסגנון.

          1. יש להם כמה סגננות, ואחד מהם שהם הוסיפו השנה, זה הבידודים של דוראנט, מוריד הרבה נטל מההתקפה, וחוסך אנרגיית תנועה בעיקר לקארי וקליי, מצד שני רואים שזה משפיע לפעמים על האיזון של קליי במשחק ונראה שגם על אחרים בדינמיקה ותחושת האחריות הקבוצתית, וכשדוראנט כופה, זה לא כזה נעים לצפייה. עדיין נשק יעיל ביותר יעידו הסטט', ובטוח שעדיף על האריסון בארנס האנמי.

          2. כן ולא . כמי שיש לו שעות ווריורס יותר מכל אחד אחר :
            הם משחקים באותו סגנון כאשר לא משחקים על בידודים לדוראנט .
            בריצה לאחר הפציעה של דוראנט , כשקרי חזר לעצמו ונזכר שהאחריות עליו , הם חזרו לשחק כמו בשנה שעברה. הבעיה היא שקשה לעשות סוויץ' בראש לצורת משחק אחת כש- KD על הפארקט ולאחרת כשהוא נח. ולכן המשחק של הלוחמים באמת השתנה ונעשה טיקי טאקה בחלק פחות גדול מהזמן . עדיין רואים אותו לפרקים , אבל חלק יותר גדול מהזמן הולך לבידודים .

          3. אתם פשוט מסתכלים על זה מתוך פחד להפוך ל-OKC. מה בשנה שעברה הבידודים האלו לא היו? כשקרי או אפילו בארנס עושים את זה אז זה יותר יפה? גם בשנה שעברה הם לא שיחקו ככה בכל רגע. אני לא רואה שדוראנט משתלט בכח על סגנון המשחק או מכריח את עצמו יותר מדי.

          4. קודם כל, ברור שאני לא רוצה שגולדן יהפכו לסוג של אוקייסי, ונראה לי שהכי לא רוצה זה דוראנט בעצמו, אחרת לא היה בורח משם..

            אז נכון, שגם קארי היה משחק בידודים (את בארנס ממש לא הייתי מכניס פנימה לדיון, לא דומה לאחוז שימוש של דוראנט, במקרה הטוב הוא היה אופציה שלישית בהתקפה, וגם שם פחות יוצר, ויותר מסיים)
            עכשיו תוסיף את דוראנט לקארי כמי שמשחקים "בידודים" בחמישיה, וכבר קיבלת 2/5 מהחמישיה, כלומר 40 אחוז פוטנציאלי למשחק בידודים, כש 2 השחקנים האלו מתוך החמישיה הנתח של בפועל הרבה יותר גדול מ 40%, עכשיו אין לי בעיה עם זה אם מתייחסים לזה כעוד כלי בארסנל, ולא מתמכרים לזה, מה גם שאני לוקח בחשבון שזו עונה ראשונה, והכימיה עוד נבנית, אבל אני באמת חושב שעם כמה שגולדן היסטורית מבחינה מספרית, היא עדיין לא הגיעה לקצה מעטפת היכולות שלה.

          5. כן, אבל קרי ממש צמצם את הבידודים שלו וגם קליי למעשה (וגם דוראנט אם נשווה נניח לקבוצה הקודמת שלו). כך שבפועל לא נראה לי שהם משחקים יותר בידודים מהעונה שעברה.

          6. אני לא פוחד להפוך ל-OKC. אני כן מתגעגע לטיקי טאקה של 2 העונות שלפני האחרונה. האם הלוחמים קבוצה טובה יותר היום ? בוודאי . כפי שאמר הממזר , HB היה אופציה שלישית בהתקפה וגם אז יותר לא פגע מאשר כן . ובוודאי שהחלפתו ב- KD עשתה שידרוג רציני לקבוצה ופתחה אופציות חדשות .
            ועדיין , ה- POETRY IN MOTION בהתקפה קיימת עכשיו הרבה פחות . בסך הכל המשחק של הלוחמים אולי יותר יעיל , אבל פחות כיפי לצפיה בצד ההתקפי .

          7. כמו שאמרתי – לדעתי הכל בראש שלך. אתה שוכח כמה פעמים הם היו הולכים לסטף נגד העולם. פשוט הוא היה בעונת קליעה מיטורפת אז זה היה "יפה" בעיניך.
            העונה יש לך גם את כל מהלכי ג'אבל מגי היפים (מצד שני אין את מסירות בוגוט המדהימות).

          8. לא נראה לי שקארי בחר במודע לצמצם רק את הבידודים שלו, אם כבר הוא צמצם גם את הבידודים, וגם את ההתקפות פיקנרול עם גרין שהו מולידות לו הוקי אסיסט, ז"א הכל צומצם. אותו דבר עם קליי, צומצם הקאץ' אנד שוט, וצומצם גם המהלכים שהוא היה לוקח שחקן לסל.

            אין סטט' לכל זה ? למה אחנו סתם מתווכחים ? לי בכל אופן בעין ברור שיש יותר בידודים מבעבר, זה לא מפריע לי כשמנסים לגוון את המשחק, להכריח את הקבוצה לנסות לחשוב מאיפה האיום יבוא, לתת לרגליים של קארי קללי, דריימונד מנוחה, ניצול מיס מאץ', משחק התקפה תקוע, וכ"ו, אבל זה מפריע כשמתעקשים על זה כמה התקפות רצוף, הופכים את זה לאופציה ראשונה בהתקפה אחרי 2 מסירות (קורה הרבה כשבמסירה ה2 או השלישית הכדור מגיע לדוראנט והשטף ההתקפי נעצר, במקום לחפש את הפירצה) וכשרואים שהאנרגיה של שחקנים האחריפ פשוט יורדת (אין לזה סטט', זה פשוט משהו שרואים בעין.

          9. אתה מסובב לי את היד.
            ווריורס בעונה שעברה:
            בידודים – 6.3%
            פוסט אפ – 6.1%
            זריקה במעבר על חסימה – 11.8%
            זריקה אחרי חיתוך – 10.7%
            אסיסטיים משניים – 9.7 למשחק

            בעונה הנוכחית:
            בידודים – 5.7%
            פוסט אפ – 5.1%
            זריקה במעבר על חסימה – 13%
            זריקה אחרי חיתוך – 12.3%
            אסיסטיים משניים – 9.6 למשחק

            בקיצור i rest my case
            דרך אגב הפיק אנד רול הגבוה בין קרי לגרין באמת צומצם משמעותית.

          10. חכה רגע עם הקייס..

            מה ההגדרה פה של בידודים ?

            האם מדובר בהתקפות שצלחו, שנכשלו, או שניהם ביחד ?

          11. נשבע שרציתי לשאול עוד בתחילת הדיון… מה אתה מגדיר "בידודים", כי זריקה במעבר על החסימה, יכולה במקרים מסוימים גם להיחשב כבידוד, וגם לפגוע בשטף של המשחק, זה הכל פונקציה של איך שאתה מבצע את הדברים.

          12. בידוד מוגדר כשחקן שמחזיק בכדור עם הפנים לסל ללא עוד שחקן אחר לידו מהקבוצה.
            זריקה מחסימה היא בדרך כל קאץ' אנד שוט.
            בכל מקרה זה כולל גם מקרים שהצליחו וגם כאלו שלא.

          13. זריקה במעבר על חסימה זה לא חסימה לשחקן העולה לזריקה בדרך כלל ?

            חסרים לי פה אחוזים… איפה כל האחוזים האחרים ? חסרים פה איזה 65 %…

          14. זריקה במעבר על חסימה זה כששחקן זורק אחרי שהוא עובר חסימה.
            שמתי רק את אלה כי הם האינדיקטורים העיקריים להבדל בין הקבוצתי (חיתוכים וחסימות) לבידודים (שזה זה כולל גם מהלכי פוסט למעשה).
            מה אתה עוד רוצה לראות? רוב השאר זה משחק מעבר, פיק אנד רול וספוט-אפ.

          15. האם זה כולל גם זריקות עונשין שמגיעות בעקבות עבירות בידודים ?

            (אנחנו נשתה לך את הפוסט שבועות היום " מי הזיז את הגבינה שלי – מה לברון יונק, ואיזה גבינות עובש עתירות טסטסטורון הוא אוכל בצרפת..)

          16. טוב, אני פחות מבודד את ההגדרה שלי לבידודים… בגדול מאוד.. זה כל מה שלא נובע ממהלך ושטף קבוצתי, ואני לא מתכוון לזה בהכרח במובן השלילי, אבל זה מה שמבדיל בין הזרימה דאשתקד, למשחק שלרבים הוא פחות נעים לעין (שעל זה דיבר עגל בתחילת הדיון)

            עכשיו, כנראה שהסטט' האלו פחות שמקפים כי קשה לראות איך ומתי הם נעשים. למשל, האם הספוט אפ שלא הכנסת הם זריקות נקיות ולא כפויות ?

            יש לך את הממוצעים של המסירות בהתקפה ?

          17. זריקות ספוט אפ הן בדרך כלל פנויות (סביב ה-80% בדרך כלל).
            אין לי בדיוק את מה שאתה רוצה אבל קצת מספרים שיעזרו:
            2016/17:
            מסירות למשחק – 317.2
            זמן ממוצע לנגיעה בכדור – 2.43 שניות
            הקפצות לנגיעה בכדור – 1.78

            2015/16:
            מסירות למשחק -323.1
            זמן ממוצע לנגיעה בכדור – 2.39 שניות
            הקפצות לנגיעה בכדור – 1.79

            כמעט ואין שום הבדל.

          18. הקצב השנה טיפה יותר גבוה 102.2 פוזשנים למשחק לעומת 101.7 בשנה שעברה.
            אבל מספר מסירות הוא לאו דווקא אינדיקציה. (פילדלפיה מסרו הכי הרבה העונה והפרש גדול, הניקס שלישיים). הסיבה לירידה במסירות אם אתה כבר רוצה הסבר היא בעיקר העלייה באחוז התקפות המעבר שנגמרות מהר 18.5% השנה לעומת 17.5% בעונה שעברה.

          19. זה נתון של גולדן או נתון כללי ?

            מסירות של קבוצות אחרות לא מעניינות אותי, ברור שצריך לדעת גם איך למסור.

            אז בוא תנסה להסביר לי, למה מציק לי בעין לפרקים משחק ההתקפה של גולדן, הרי זה לא שאני איזה הייטר, והיתה לי די ציפיה והתרגשות לבואו של דוראנט, ואני עדין מבסוט שהוא הגיע, רק שציפיתי ליותר זרימה שלא מורגשת במבחן הראה, ולפי הסטט' שאתה מביא פה, אני אמור להינות יותר מהעונה שעברה.

            האם התרגלתי לגולדן ? לי נראה יותר שמשהו בסכרון של הנתונים הסטט' בשטח פועל אחרת. יכול גם להיות שהעונה ההיסטורית של קארי באמת האפילה על המראה עיניים, אבל עדיין משהו קצת חורק עם דוראנט היעיל, יכולת לראות את ההבדל כשהוא היה פצוע, המשחק יותר זרם, קליי היה לגמרי בעניי נים, איגי כנ"ל, בקיצור, הסטט' במקרה הטוב לא מפרת את כל האמת. (אבל תודה בכל אופן

          20. הנתונים הם רק של הווריורס.
            אני חושב שכבר הסברתי. עמוק בפנים אתה חושש שדוראנט ישבור לך את הצעצוע. אתה כל כך מאוהב בקרי שמה שאתה לא מרשה לדוראנט אתה מרשה לו בלי להניד עפעף. נכון שכשהוא נפצע הם תפסו ריצה טובה אבל היו גם ריצות יותר טובות (ויפות לעין) עם דוראנט בהרכב. אל תשכח שזה לקח 8 משחקים של כדורסל ממש לא לעניין עד שהם נכנסו לזה.
            בכל מקרה יקירי, אני לא מבריז לך אבל עכשיו אני צריך ללכת לאמלל אנשים אחרים לכמה שעות. אז אם תרצה להמשיך זה יהיה רק בערב.

          21. אכזבת גילרוס, פרויד, צעצועים, וסיגרים לא רלוונטים לעניין.
            ואני סולד מהרבה שטויות שקארי עושה. במיוחד המונופול שלו על זריקות בסוף רבע, עם כל זה שהוא מאוד מפרגן כשאין 7 שניות על השעון..

            נציק לך בערב.

          22. בן ממזר וגילרי הדיון שלכם מאוד מעניין. אני די בטוח שישנו מספר שיכול להסביר את מה שאני והבן הממזר רואים.
            אם זה לא מופיע בנתונים הקבוצתיים אני מסיק שזה בפילוח הפנים-קבוצתי.
            כנראה שהנתונים של דוראנט באים על חשבון קליי תומפסון. ההקפצות והחדירות שלו באות על חשבון קליי וזה מה שמציק לנו בעין.

          23. תראה, מעשית קליי זורק טיפה יותר, קולע טיפה יותר, באחוזים נמוכים בטיפה (קצת יותר מטיפה משלוש), נוגע בכדור עוד כפעם במשחק, ובגדול הנתוני נגיעה בכדור שלו ממש דומים לשנה שעברה (אתה מוזמן לנבור בנתונים ולמצוא הבדל שיעשה עבורך את העבודה אבל אני לא ממש רואה כזה http://stats.nba.com/players/touches/#!?Season=2016-17&SeasonType=Regular%20Season&TeamID=1610612744) אז קשה קצת לטעון שזה בא על חשבון קליי.

          24. טוב אם זה לא קשור לקליי אז כנראה שהנתונים של דוראנט באים על חשבון אנדרסון ורז'או
            סוף סוף מצאנו במה דוראנט אשם!

  7. נכון שהפלייאוף משעמם יחסית, אבל בואו ניפגש עוד עשר שנים, כשכולם ידברו על ה"תקופה ההיסטורית" שבה הקאבס והווריירס "שלטו בליגה". כמו שמדברים היום על שנות השמונים של הסלטיקס והלייקרס.

    1. לסלטיקס הייתה תחרות די קשה מפילדלפיה ודטרויט בעיקר וגם הניקס הייתה אז נהדרת. ללייקרס הייתה תחרות בעיקר מהרוקטס וגם פורטלנד הייתה נהדרת.
      אמנם מבחינת תארים אם בירד היה מצליח לשמור יותר על בריאותו אז כנראה שלדטרויט לא הייתה אליפות.

      1. בדיוק!
        שחקן של שכל וביצים.

        יש דברים שאי אפשר ללמוד או ללמד, בד"כ הדברים הללו גם לא מתבטאים בסטטיסטיקה.

        1. מסכים בהחלט. סתם ציינתי עובדה. תמיד ראיתי בו "משלנו" כי הגיע מהכדורסל האירופאי, וכי אחד החברים הכי טובים שלי הוא ארגנטינאי שמשחק כדורסל (עכשיו מאמן)

      2. מה שתמיד הרשים אותי אצלו זה שנראה שכשמוסרים לו כדור הוא מחליט מה לעשות איתו עוד לפני שהכדור מגיע אליו.
        בקיצור, אני שפוט שלו 😨

  8. אני עומד ומצדיע לאחד השחקנים הכי מבריקים וחכמים בתולדות המשחק.
    אני מתחנן שיתלה את הנעליים שלו עכשיו בנקודה הכי טובה לפני שנרגיש את הנפילה.

    לארגנטינאים שבינינו:
    בעוד שמסי זכה בתארים רק בברצלונה, מאנו זכה 4 פעמים בתואר בספרס + מדליית זהב אולימפית + אליפות עולם.
    עכשיו כשתשימו את מסי בהיסטוריה של הספורט, תבינו איפה צריך לשים את מאנו

    1. מסי זכה גם באליפות העולם לנוער שהתקיימה ב-2005 בהולנד.
      נדמה לי שפעם הוא אמר שזה הגדול בהישגיו הספורטיביים.
      הנה קישור למשחק חצי הגמר שבו שחקו ברזיל וארגנטינה. רואים את היכולות המדהימות של מסי כבר בגיל 17.
      https://www.youtube.com/watch?v=D26dVpJ3vc4
      כדורגל ברמה הגבוהה ביותר. שווה לצפות בכל הקטע.
      בסגל ארגנטינה היו בין היתר, מלבד מסי, אגוארו, זבאלטה (עם שערות על הפדחת), גאגו, ביגלייה, גראיי ועוד שחקנים שעשו קריירת כדורגל יפה מאד.
      את השערים במשחק הבקיעו, איך לא, מסי ואגוארו.

    2. הרגשנו את הנפילה כבר ב-2013, ומאז הגיעה אחריה התעלות, נפילה, התעלות.
      בקיצור שיעשה מה בראש שלו, אני חושב שיחזור לעוד עונה.

    3. אני גם שפוט של מאנו, גאון כדורסל מבחינתי ברמה הכי גבוה שיש…
      ובהתייחס לסדרה פשוט באסה אחד גדולה ולא מבחינת המנצחת כאוהד אובייקטיבי (טוב נו גם זה סתם כי דפק לי את הבראקט) אלא בעיקר מהסיבה שסדרה שאני לפחות מחכה לה שנתיים וראינו מה יכולה הייתה לנפק במשך 2 וחצי רבעים הלכה לפח על חודו של קרסול אחד מרכזי.
      מקצועית אפשר להתייחס לעובדה שבניגוד לשנה שעברה הפעם הלוחמים ידעו לתעל את השיא לנק' הזמן הנכונה כאשר ב-30 המשחקים האחרונים בערך של עונה רגילה ופלייאוף הם עם שני הפסדים נדמה לי.
      המשולש של גרין-קארי-דוראנט מוביל את הקבוצה ובפלייאוף רואים היטב למה דוראנט הובא כשהעסק התקפית תקוע והוא לבדו ביום נתון יכול לחסל משחק, יצטרכו לקראת סדרת הגמר להחזיר לתומפסון את הביטחון ההתקפי ולדעתי להחזיר לעניינים את איגי וליווינגסטון שיחד עם קלארק, ווסט ומקג'י (ואפילו מקאו) יהוו קונטרה לעומק של הקאבס.
      לגבי הספרס זה יהיה קיץ שיצטרכו לקבל החלטות בנוגע ובהתאם למה קורה עם השלישייה הוותיקה של גאסול-פרקר-מאנו. בנוסף יש סימני שאלה סביב גרין ואולדריג' לאור היכולת שלהם. (אני אישית הייתי משאיר את אולדריג'- לא רואה משהו זמין מתאים יותר לספרס)
      אבל סה"כ עם קוואי ועדר הצעירים סביבו יש בסיס מצוין גם לשנים הבאות ואין כמו פופ וביופורד להפקיד את המשימה בידיים שלהם.

  9. המגמה של ריכוז כסף וכשרונות בקבוצות מעטות מציפה את העולם, בעיקר הכדורגל, ראו את הליגות באנגליה גרמניה ספרד, איטליה, ישראל עם 3 -6 קבוצות חזקות ופער ענק מתחתן.
    דווקא הנבא עם התקציבים השווים לכל הקבוצות, הדראפט ותקרת השכר היו אמורים לתת ליגה הרבה יותר מאוזנת. השנה יש ,משום מה ,2 קבוצות מפלצתיות , 6 חזקות והשאר בררה. למרות האמצעים שהליגה נקטה לצרכי האיזון.
    משונה.

        1. לדעתי אפילו אצל סוגדי המספרים הוא ייכנס, מה עוד שעם לא היה רוב הקריירה שלו שחקן שישי כנראה שהמספרים היו גדלים בהתאם.
          בנוסף יש לו קבלות של תארים כמעט בכל מסגרת אפשרית בה שיחק,
          ראוי לחלוטין.

    1. זה נו בריינר בחיאת מקריידי נכנס אז ג'ינובלי לא יכנס???
      רק על מדלית הזהב האולימפית עם ארגנטינה הייתי מכניס אותו(ואל תשכח שהוא היה הMVP האמיתי של הפיינלס ששדדו אותו ונתנו לדאנקן

          1. האמת שלא עובר לי מישהו ספציפי בראש חוץ מדניס ג'ונסון וזה יותר תחושה שלי בגלל שהם מבססים את זה בגדול על ממוצעי קריירה ומספר אליפויות.

          2. DJ ב50% רוב החברה באזור בפנים(שזה אולי מראה שהמדד הזה בעייתי מלכתחילה) וולטון אכן נמוך אבל יש שם נסיבות שמעבר להיותו לא "מבוסס מספרים"

    2. ב-ר-ו-ר. אליפויות, finals mvp ששטרן שדד ממנו ללא טיפת בושה.

      ואפילו אין צורך להעלות על בדל הדף את תחילתו של המשפט: "אבל טרייסי מגריידי..".

    3. מה כואבת?? זה ברור שהוא כן, על משחקו בnba ועל משחקו הבינלאומי, הבנאדם היה בשנות האלפיים המאוחרות שני רק לקובי

  10. אני לא זוכר סידרת גמר כזאת גרועהה בכל ענף ספורט….

    *
    מרוב כוכביות ופציעות אף אחד לא שם לב שהכדורסל במערב גרוע ומלא רפש כמו התגובות של הטרולים פה.

      1. אני לא קורא באתרים ממוסחרים כמו ואלה…

        עגל אתה לא חושב שהסידרה הזאת הייתה על הגבול של היתעללות בזקנים ?

        1. היתה התעללות ועוד איך.
          אבל אם קוואי ולי לא היו נפצעים אז אולי היה קצת עניין

  11. תודה, שגיא ועמית,
    על החילוף בפריוויו ובסיקור.

    לי אין ספק שלמאנו יש מקום ב-HOF.
    הוא שייך לזן המיוחד של השחקנים,
    כאלו שהמספרים שלהם לא מספרים את מלוא הסיפור.

    1. אם השאלה הייתה מבחינה אישית אז ללא ספק מאנו בHOF האישי שלי, ואני מעריך שזה נכון לרוב די גורף של אנשים שאובהבים כדורסל. אבל אם השאלה הינה טכנית האם הוא מעשית יכנס להיכל התהילה אז העניין קצת יותר מורכב וישנם גורמים שבהחלט יכולים לעבוד כנגדו.

    1. פעם אחרונה שזה קורה!

      סתם נו, גם ככה ס"א גמורים, פצועים, זקנים וחבולים, מה עכשיו גם ניפול עליהם עם מה יש להם ללמוד מההפסד? חאליק..

  12. אם לא היתה לו הקריירה הבינלאומית אז אולי אפשר היה להתווכח עליו.
    אבל על מה שעשה עם נבחרת ארגנטינה – הוא בוודאות בפנים.

  13. אשכרה התווכחתם אם מאנו ראוי להיות בהול אוף פיים? הוא יכנס בהזדמנות הראשונה שתהיה, הבנאדם היה שחקן מרכזי ב-4 אליפויות. מגריידי נכנס ולא עבר אפילו סדרת פלייאוף בקריירה שלו, והיו עוד רבים שלא עשו רבע ממאנו. אין פה בכלל דיון.

    1. הויכוח הוא לא על האם הוא ראוי. אני חושב שכאן לפחות יש קונצנזוס. השאלה היא האם הוא יצליח להיכנס למרות ה"נתונים" שלו.

      1. שום שאלה ושום נתונים. בפנים ב-100%

        אלא אם כן בא לך קצת להתווכח ולהתמקח (ע"ע סצינת הבריחה מהרומאים ב'בריאן כוכב עליון') ואז זה בסדר.

          1. כן..
            מסתבר שהבחירה היא בגדר סוד מוחלט בהחלט-

            ועדה סודית בוחרת את המועמדים ואז ועדה סופר-סודית בוחרת את ה-class של אותה שנה. הועדה הסופר סודית מורכבת מ-24 חברים כאשר יש צורך ב-18 הצבעות לאישור בחירת המועמד ל-hof.

            בקיצור, יותר פשוט להתקבל לבונים החופשיים ולהשפיע משם.

  14. טוב בן יקיר לי (וגם עגל) . יש לי זמן ויכוח עכשיו.
    אחרי עוד קצת בדיקה קליי הוא האחרון שהיה צריך לעשות ויתורים. מי שנוגע פחות בכדור זה סטף דריימונד גרין ודוראנט עצמו. אצל כל החברה ה"מקוריים" של הווריורס לא רואים שינוי בזמן הממוצע שהכדור "נתקע" אצלם אבל אצל דוראנט רואין שינוי חד לעומת העונה שעברה שמעיד כמה הוא הסתגל למערכת.
    בכוונה שעברה כל עם שהכדור היה אצלו הוא היה מחזיק בו 3.13 שניות בממוצע בעוד שהעונה זה ירד ל2.48 שניות בממוצע לנגיעה (די קרוב לממוצע הקבוצתי).

    1. כל הסטט' שלך שהבאת היום נראה לי כוללת יותר מרבע עונה שהוא בכלל היה פצוע…

      חשב מסלול מחדש.

        1. מה לגבי הקורולציה של רצף הניצחונות הפסיכי של גולדן מאז שקליי חתם לבאנדוואגן על טוסטר ?

          יכול להיות שהסטייה הקטנה בכל המדדים, (קצב פוזשן גבוה על כמות מסירות נמוך למשחק, זמן ממוצע לנגיעה בכדור, וכ"ו) כן מלמדים לפחות על איזשהו הלך רוח אחר ?

          ואם לא אז מה מפריע לי, ובלי צעצועים

          1. מפריע לך שהם משחקים קצת שונה. כמו כן כן יש לך הטיה מובנית (כמו כמעט לכולם) נגד דוראנט מהימים בת'אנדר ומההנחה של רבים שהוא יהרוס את השטף שלהם. אבל כן יש הבדל באיך שהם משחקים. כלומר יש הרבה פחות פיק אנד רול והרבה יותר תנועה לרוחב. הם גם משתדלים לסיים התקפות רבות יותר מהר.
            ויש את הקטע של זה שלא יעזור כמה הוא ירצה דוראנט לא מוסר טוב כמו קרי או גרין. אז כן הוא מניע את הכדור אבל לא מסוגל לתת את הניצוץ במסירה ששני האחרים מייצרים.

          2. אבל לא היתה לי הנחה כזו, הייתי בטוח שהוא ישתלב יותר זורם, ממש לא פחדתי שהוא יהרוס, אני גם בטוחשבעזרת השם אחרי האליפות השנה, נראה אותם יותר מסוכרנים עונה הבאה.

            איך אתה מסביר את הירידה של קארי ודוראנט באחוזים ? ועלייה שלהם בזמן שהוא היה פצוע ? אני לא מאשים אותו, קארי וקליי החטיאו הרבה פנויות, אבל יכול שפסיכולוגית הם לקחו צעד אחורה מבחינת תחושת אחריות.

          3. קודם תסביר על איזו ירידה אתה מדבר?
            אחוזי הקליעה שלהם ל-3 וגם האפקטיבים בזמן הפציעה ממש זהים לאחוזים שלהם לפני הפציעה.

          4. בעיקר האחוזים מהעונה שעברה.

            אבל הייתי מוריד את האחוזים מ ה 7 משחקים הראשונים אחרי הפציעה.
            בתמורה אתה מוזמן להוריד את האחוזים מ ה7 משחקים הראשונים של הסתגלות דוראנט בפתיחת העונה.

        2. נו זה כבר ממש אונס סטטיסטי. בוא ניקח רק את המשחקים שהקבוצה ניצחה ונראה מה נקבל.
          האחוזים של קליי לא ירד ביחס לעונה שעברה וקרי היה בעונה חריגה מכל בחינה סטטיסטית. תקרא לעונה הנוכחית התיישרות הסטסטיסטיקה.
          באותה מידה יכולתי להגיד לך שהיכולת המדהימה של קרי בפלייאוף הזה היא בגלל דוראנט (טיעון מגוחך באותה מידה).

          1. למה כפרה ? תקופת הסתגלות.. זה לא שאמרתי לך, "כך את המשחק הזה, וכך את המשחק ההוא:" , דיברתי על הבדלים בין תקופות רצופות.
            מה גם שעצמי אפשרתי לך להוריד את ה 7 משחקיי הסתגלות של דוראנט בתחילת העונה, כי אני זוכר שהמערכת חרקה שם.

            דוראנט היה פצוע מול פורטלנד, והחסיר משחקים גם מול יוטה נראה לי, וגולדן נראתה בפועל לא פחות טוב בלעדיו, אבל בגדול אני באמת די מבסוט על איך שהם השתלבו בפלייאוף, אם כי לא היה מבחן אמיתי, בגלל הפציעה של קוואי ופארקר (כמעט הפסידו משחק ראשון, לאותה קבוצה שניצחו בחוץ אחרי בק טו בק מול יוסטון, בלעדי דוראנט, אבל פלייאוף זה באמת אופרה אחרת וקשה להשוות.)

          2. למה? כי אתה מחליט בדיעבד מה תקופת ההסתגלות על פי תוצאות. כי 7 מתוך 20 זה משמעותי בהרבה לעומת 7 מתוך 60.
            אתה מחליט מה נראה טוב לפי מה?

          3. חחח איזה מצחיק אתה.. כן תקופת הסתגלות נקבעת על פי תוצאות.

            איך אתה יודע שהחולה הבריא ? כשהמדדים שלו יציבים..

            אני מנסה להשוות בין ההכי טוב של גולדן להכי טוב של גולדן… בגדול, כן ?

          4. כאילו… 16 ניצחונות רצוף (הפסד 1 הם זרקו.. ויתרו עליו מול יטה נדמה לי מחזור לפני הסוף, קליי הטוסטר לא נראה לי התלבש בכלל)

          5. אני מצחיק? כן כי לא יכול להיות לזה קשר נניח לעובדה שה-7 הראשונים היו בחוץ ו-5 מהם היו נגד קבוצות פלייאוף?

          6. אני אונס ??חחח

            גילרוס, בחיי, דיברתי על תקופה רציפה, עזוב רגע מספרים, אתה לא יכול לראו איך קבוצה מאבדת סופר סטאר שלה, נכנסת טיפה אובדן התמצאות במרחב ומשבר זהות, ולוקח לה קצת זמן לחזור לעצמה ?

            לא זכרתי את עניין המשחקיי חוץ, אשכרה 7 משחקים רצופים בחוץ ?
            אבל בכל מקרה, אחרי המשבר הזמני, הם לא ניצחו קבוצות פלייאוף, הן ניצחו קונטנדריות, חלק בבק2בק.

          7. טוב בדקתי והיה בין ה-7 אחד בבית. שבו הם הגיעו בטיסה מאטלנטה וישר אחריו יצאו בטיסה למינסוטה.
            לא אמרתי שהם לא שיחקו טוב אחרי ההפסדים האלה אבל אני פשוט לא מייחס להם את המשמעות שאתה מייחס להם. גולדן סטייט הם קודם כל שיטה והשחקנים מתורגלים בשיטה. אם תיזכר גם לפני הפציעה הם היו בתקופה לא טובה אחרי האול-סטאר וגם לפניו.
            אז במידה מסוימת הפציעה של דוראנט הייתה מקבילה למשבר היזום של לברון.

          8. אגב, שאני חושב על זה, הלו"ז הקשה של גולדן שאתה מתאר, נראה לי רק מחזק את הטענה שלי, תאר לך איזו תקופת הסתגלות קצרה היא היתה עם לוז קצת יותר נורמלי לקבוצה שרק איבדה כוכב.

            לא בטוח שהבנתי את העניין עם לברון ואם אתה ציני, בכל אופן, אוף טופיק כמי שנחשב לעכבר אן בי איי, נאיבי אמנם.. – לא נראה לך מוזר ששחקן חותך באמצע פלייאוף לפני סדרת גמר קונפרנס לאירופה ?

    2. והחישוב של החזקת הכדור לא צריך להיות מולהתקופה שלו ב OKC אלא אם כבר מול התקופה של בארנס בגולדן.

      1. המטרה של הנתון הייתה להראות שדוראנט התאים את עצמו לווריורס ולא להיפך. כלומר הוא חלק מהשיטה. ההשוואה לבארנס לא במקומה מכיוון שהויה לו תפקיד אחר לגמרי.
        רק לשם השוואה זמני נגיעה ממוצעים של פורוורדים אחרים העונה:
        לברון – 4.12 שניות לנגיעה
        ג'ימי באטלר 4.34 שניות
        קאווי (כפרה עליו) 3.54 שניות
        גריק פריק – 3.64 שניות
        גורדון הייורד 3.15 שניות.

        1. אבל אני לא משווה לקבוצות אחרות.

          וזה שלדוראנט יש תפקיד אחר מבארנס בהחלט קשור לעניין, דוראנט יעיל יותר, אבל נראה מחוץ לרצף, האריסון היה מסוכרן יותר, ובעיקר סוג של תחנת מעבר, אבל באמת כל פעם שזרק מחצי מרחק, נקבע ללפטופ שלי תור למעבדה למחרת. כנראה באמת שאם האחוזים של קלייוקארי לא היו נפגעים, לא היה מורגש לי כל זה בעין.

          1. לא, בניגוד לבארנס דוראנט שחקן שיוצר מצבים לאחרים ולכן הכדור יותר אצלו ביד. את העדיין לא יודע להגיד לי מה זה מסונכרן יותר ומה זה מחוץ לרצף. אז אולי מפריע לך שקרי נוגע פחות בכדור אבל זה דווקא מאפשר לקבוצה לנצל בצורה טובה יותר את תשומת הלב שהוא מקבל.

          2. אם למה קארי לא מנצל את כל תשומת הלב של דוראנט בשביל 45% מהשלוש כמו שנה שעברה ?

            יכול להיות שבאמת יותר אסטטי לי הבידודים של קארי על הבידודים של דוראנט, אבל שיהיה ברור, אני ממש לא מפחד שהוא יהרוס את גולדן, זה פסיכי לחשוב לכיוון הזה.

          3. לא חושב שקארי לא מסוגל לתת עוד עונות כאלו מבחינת אחוזים, במיוחד אם אתה אומר לי שהשמירה עליו פחות הדוקה בגלל תשומת הלב לדוראנט והיכולת שלו ליצור מצבים.

            יאללה תגיד את המילה האחרונה יא אובסס קאפקייק…

          4. אני אדייק את מה שניסיתי להגיד. אחוזי הדיוק של קרי מהשלוש לא היו חריגים ביותר (עבורו) אלא אחוזי הדיוק שלו מזריקה מכדרור ובמיוחד מטווחים רחוקים. זה משהו שקשה לי להאמין שהוא יחזור אליו. העונה הוא חווה ירידה בעיקר בקליעות מכדרור ומכאן הנפילה באחוזים. בהחלט סביר שהוא יקלע באחוזים גבוהים יותר כבר בעונה הבאה (כמה פסיכי זה ששחקן קולע 41% מחוץ לקשת ואנחנו מדברים על עונת נפילה?).

  15. מה היו ככה בגדול האחוזים מכדרור ?

    אני מניח שאתה מתכוון בטווחים רחוקים על זריקות מ 3/4 מגרש וכאלה. הם לא פרט שולי בסטט' מבחינת כמות ? יש לזה באמת השפעה ?

    ואני לא בטוח שהוא לא שווה נניח 38% אחוז מרבע מגרש עם מבט נקי, על פני שלשה על הקשת עם חצי יד על הפנים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט