סמוך על הדני / כתבת אורח (דרור פרידמן)

פורסם ב - 19. מאי, 2017 ע"י ב - כללי

 

*****

"דרור פרידמן התגורר שנים רבות בארה"ב שם למד תקשורת וקולנוע ובין השאר גם כתב בידיעות אמריקה. כיום הוא עוסק בכתיבת וניהול תוכן לחברות תקשורת בימים, וכתיבה למגירה בלילות."

*****

סמוך על הדני

מאת דרור פרידמן

הכותרת היא כמובן פרפרזה על מנטרת ה "סמוך על התהליך" מבית מדרשו של סם הינקי. אותו תהליך טאנקינג מפורסם לשמצה שהינקי הנהיג במצוות הנהלת הפילדלפיה 76' ורק כיום אפשר להתחיל לראות ממנו פרות בוסר, תלוי כמובן במצב הבריאות של ג'ואל אמביד ובן סימונס. הינקי, כמו משה רבינו, לא זכה לראות את הארץ המובטחת של הבשלת התהליך ולאוהדיי פילדלפיה ידרשו כמה שנים טובות להתאושש משנות הגלות במדבר העליבות שהקבוצה שלהם צעדה בו.

בינתיים, לא כלכך רחוק מפילדלפיה, דני איינג' מנהיג בשקט תהליך אחר אחד הרבה יותר מוצלח שדי חמק מתחת לרדאר של הליגה. תהליך שבו הוא לקח אלופה מזדקנת בשקיעה ותוך כדי תנועה, בלי טאנקינג קיצוני ובלי טריידים בומבסטיים, בנה ממנה (בערך) קונטנדרית. יש רק עוד ג'נרל מנג'ר אחד בליגה שעשה דבר דומה בעשור האחרון ר. סי. ביופרד מסןאנטוניו (וגם הוא חולק את הקרדיט עם פופוביץ'). אין פלא שאלו, לעניות דעתי, הם שניים משלושת המנג'רים הטובים בליגה, יחד עם בוב מאיירס מגולדן סטייס.

איינג', למי שלא מכיר, היה צלף חצוף וחסר מורא בשושלת הענק של הסלטיקס בשנות השמונים. זאת שמודל 86 שלה תמיד בדיון על הקבוצה הגדולה בהיסטוריה, ולבטח החזיקה בקו הקדמי הטוב איי פעם עם בירד, פאריש, ומקהייל. המהלך הכי מדהים שזכור לי ממנו היה דווקא במשחק חסר חשיבות. איינג' יצא להתקפה מתפרצת כשהשטח לסל פנוי לגמרי. במקום לסיים בלייאפ קליל, הוא פתאום האט לפני קשת השלוש, הביט אחורה כדי לראות שאף אחד שדלק אחריו לא יכול לחסום אותו, ואז כמעט בלי לכוון שחרר שלשה חורכת רשת. וואו. סטף קרי עשה ממהלכים כאלו קריירה, אבל אז זה פשוט נראה כמו משהו שהקדים את זמנו. אפשר רק לפנטז איך איינג' ולארי בירד (שלוש פעמים אלוף השלשות באולסטאר) היו משתלבים בכדורסל הסטטיסטיקות המתקדמות המודרני.

דבר חשוב נוסף שכדאי להזכיר על השנים ההן שמלמדות על אופיו החזק, ויכולתו לקבל ביקורת עד גבול מסויים, היתה העובדה שהוא היה "שק החבטות" המועדף של לארי בירד. לא קרה דבר רע אחד בתולדות הסלטיקס ש'לדעתו' של בירד לא קרה באשמתו הישירה של איינג', כולל הסטייק שהיה יבש ושרוף מדי. אבל כשלארי עבר את הגבול, דני איינג' תמיד מצא דרך להחזיר ל'ציפור' כגמולה, אם במסירה חזקה במיוחד לחזהו של בירד, או שלשה שבעקבותיה באה אצבע אמצעית ישר לפניו של אוסף הזבל לשעבר, ובירד תמיד ידע לחייך ולקבל את הקונטרה בחיוך.

(ברגע שאיינג' הגיע לסלטיקס, לארי בירד החליט שיש לו פרצוף של RENEGADE – מורמוני והכל – אבל עדיין פורק עול; ממרה; זומם; וסורר, והוא יתאים מאד להיות 'שק החבטות' שלו. איינג' ידע לקבל הכל בחיוך, עד גבול מסויים!)

איינג', הביא את הקשיחות לכס הניהול של הסלטיקס. כיום יש לו מוניטין של הבן אדם האחרון שהיית רוצה לפגוש בשולחן פוקר הוא עד כדי כך טוב בניהול טריידים ואגירת נכסים. ד"ש לברוקלין על הבחירה הראשונה הטרייה בדראפט. אבל בשנים הראשונות בתפקיד, הסגנון דווקא קצת הזכיר את הינקי כשאגירת הנכסים הייתה מלווה במאזניי הפסדים מחפירים ושליחת שחקנים פופולריים לקבוצות אחרות. התחושה בקרב האוהדים הייתה שאין לאיינג' מושג לאן הוא מוביל את הקבוצה ושהוא מבזה את המסורת של המועדון המאותר ביותר בהיסטורית האן.בי.איי. אפילו לפול פירס נמאס מקבוצת העב"מים שהקיפה אותו והוא דרש טרייד.

(רק מעטים יודעים – או זוכרים – שדני איינג', שהיה 'שק החבטות' של לארי בירד – היה שחקן בייסבול מקצועני בטורונטו בלו ג'ייס לפני שרד אורבך הביאו לסלטיקס)

אבל איינג' שמעולם לא פחד להתעמת עם כולם על המגרש, כולל סנטרים אימתניים, ממש לא התרגש מהביקורות או מהלחץ. הוא חיכה בסבלנות לתזמון וההזדמנות הנכונים והמתאימים לו. פתאום הכל הסתדר בקיץ אחד כשכל הנכסים שאגר תורגמו לקווין גארנט וריי אלן שהצטרפו לפירס. שלישיית G.A.P הפכה בבת אחת את קבוצת התחתית של הסלטיקס למפלצת. הם השיגו את השיפור הטוב ביותר איי פעם במאזן הניצחונות, דרסו את הליגה, מיתגו את עצמם כאחת מקבוצות ההגנה הטובות איי פעם, ושברו את בצורת האליפויות הארוכה בתולדות המועדון עם סדרת גמר מרגשת מול היריבה המיתולוגית מלוס אנג'לס.

הקבוצה שאיינג' יצר וההצלחה המיידית שלה היוו השראה לעידן ה super-teams הנוכחי, זה שמאגד שלושה ואפילו ארבע כוכבים לאינסטנט קונטנדרית. אם אתם מאלו שמתלוננים על הגמר הכלכך צפוי בין קליבלנד לגולדןסטייט אתם יכולים להודות על כך במידה מסוימת לאיינג'. אז מה הפלא שהאוהדים של הסלטיקס מתחילים שוב לאבד את הסבלנות כשממציא השיטה לא מיישם אותה שוב על הקבוצה הנוכחית. קבוצה ,שלמרות המקום הראשון במזרח וההגעה לגמר החטיבה, נהיר גם לאוהדים הכי אופטימיים שאין לה שום סיכוי של ממש לאיים על הכתר עם ההרכב הנוכחי.

לסלטיקס יש, לכאורה, שניים וחצי כוכבים וים של נכסים לביצוע מגה טרייד שיביא את הצלע השלישית המיוחלת (ושוב באמת תודה לברוקלין). כן רק לכאורה, ולמרות שאייזיאה תומאס היה בדיונים על ה MVP. באמת שאי אפשר שלא לאהוב את האיש הקטןגדול, עם הלב הענק ויכולת הקלאצ' המשובחת בליגה ובלי גישת הערס של האייזיאה תומאס המקורי מדטרויט. אבל גם אי אפשר להתעלם ממגבלות הגובה ומזה שבראד סטיבנס מעדיף על פניו את מרכוס סמארט בפוזשנים הגנתיים קריטיים. גם סטף קרי כיום וסטיב נאש בזמנו היו חורים הגנתיים,  אבל לפחות אופטית הייתה תחושה שקצת קשה יותר לקלוע מעליהם ג'אמפרים.

(דני איינג' מוכן ומזומן ללכת ישר לעברו של השופט, ואז…)

אל הורפורד הוא דריימונד גרין לעניים שעושה קצת מהכל מינוס הפרובוקציות של הדוב המרקד מהמפרץ. למקרה שלא שמתם לב הוא גם ארבע פעמים אולסטאר. מכובד. אבל הוא כנראה גם האולסטאר הכי אפור בליגה וברירת מחדל לתואר מפאת המחסור בביגמנים. ממש לא התלהבתי מכל ההילולה סביב ההחתמה שלו בקיץ. זה לא שלא רציתי אותו אצל הירוקים, עם מוסר העבודה, הקבוצתיות, יכולת הריווח של הצבע עם שלשות, והגישה החיובית בחדר ההלבשה. הבחור מתאים בינגו לרוח המועדון. אבל לא בתור המשתכר הגבוה בקבוצה בפער אדיר והצורך לשחק אנדרסייזד סנטר בקבוצה עם בעיית ריבאונד כרונית.

אייברי בראדלי מראה בפוסטסיזן שהוא לא רק אחד המגינים הטובים בליגה. הפוטנציאל ותקרת הזכוכית שלו נושקים לאולסטאר גבולי. הוא ממעט לעשות טעויות ולא לוקח על עצמו בכוח את המשחק. שקט שקט ומאוד יעיל הבחור. אבל להיות כוכב זה גם עניין של גישה ולפחות כרגע בראדלי מרגיש כמו תוספת מעניינת ולא המנה העיקרית.

חוץ מהם ג'יילן בראון מראה ניצוצות כישרון, אבל קצת קשה למצוא עוד שחקן ממש בולט בצוות שמקיף את השלושה. זה הרכב ממושמע, מאומן היטב, קשוח, מתאמץ בהגנה, ויחסית צעיר. זאת קבוצה שמשיגה מעצמה יותר מהכישרון הגולמי שלה ותהיה יעד אטרקטיבי לשחקנים בזכות הקבוצתיות שמנהיג סטיבנס והיכולת של תומאס ליצר נקודות בשטף המשחק ולא בתור הצגת יחיד. האנטיתזה לאוקלהומה, אם תרצו. הצוות הזה גם חתום על חוזים מאוד ידידותיים. אף אחד חוץ מהורפורד ואמיר ג'ונסון לא משתכר יותר יותר מ- 10 מיליון דולר לעונה. נכסים זה לא רק בחירות דראפט, אלא גם כל מיני טיילר זלרים שאפשר להוסיף כדי להשוות משכורות בטריידים פוטנציאלים. האוהדים צודקים בעיקרון. השדרוג של הקבוצה הזאת לחלוטין מתבקש.

העניין עם איינג' זה לא רק תזמון נכון לבצע את המהלך הגדול. העניין אצלו, כמו המנהלים הגדולים באמת, שהוא בונה תמהיל של שחקנים קבוצתיים ולא רק מחתים כוכבים. אז נכון שהיה אפשרי לחלוטין להביא את דמרקוס קאזינס כדי לתת נוכחות ממשית בצבע, להסיט את הורפורד לעמדת ארבע הנוחה לו, ולפתור את בעיית הריבאונד. אבל לבוגי אין את המזג הנוח של תומאס והורפורד ואת הנכונות להשתלב בשיטה של בראד סטיבנס. בוגי פשוט לא התאים לתמהיל. לונזו בול רומז שהוא לא רוצה שהסלטיקס יבחרו בו בבחירה הראשונה? אז לא תודה. איינג' לא צריך אגו מגודל שכזה בתמהיל האובראצ'יברים המגובש שלו.

האמת שלא משנה את מי הסלטיקס היו מביאים בטרייד דדליין האחרון, קשה לדמיין שההשתלבות שלו בחצי עונה הייתה מספיק חלקה כדי להתגבר על המשוכה הכפולה הבלתי עבירה של קליבלנד וגולדן סטייט. לכן איינג' פשוט החליט לחכות לקיץ בשביל להביא כוכב יותר מתאים לדי.אן.איי של הקבוצה ומתוך ידיעה שיהיה לו עוד נכס סופר אטרקטיבי בדמות בחירת דראפט גבוהה. הסלטקיס משלמים 30 מיליון דולר פחות במשכורות מקליבלנד ו20 מיליון פחות מגולדן סטייט. כל הגרעין הצעיר והורפורד בחוזים גם לעונה הבאה והגמישות הזאת אמורה להספיק כדי להחתים כוכב גדול בשוק החופשי, גם בלי לבצע טרייד.

למרות כל הנאמר כאן שעון החול של הקבוצה כן מתקתק. איינג' לא יוכל רק להמשיך לשבת על הגדר ולהסתפק בהשבחת הקבוצה דרך הבחירה הראשונה בדראפט. הוא יהיה חייב לשים את הג'יטונים על השולחן בקיץ. תומאס ובראדלי מוחתמים על חוזים שביחס לעלות\תפוקה ומצב המשכורות בשוק עושים אותם לקו האחורי המשתלם בליגה (ואולי אחד המשתלמים בהיסטוריה? אתם מוזמנים להציע קו אחורי יותר משתלם בטוקבקים). ביחד הם מרוויחים פחות מטימופיי מוזגוב, עובדה שמעידה על איכות הניהול של הסלטיקס לא פחות מהבלגן אצל הלייקרס. אבל הפריבילגיה הזאת  תימשך רק עוד עונה אחת. אם איינג' לא יביא כוכב הקיץ כדי לשדרג את הסלטיקס לקבוצת על, בקיץ הבא כבר יהיה הרבה יותר קשה כשהוא יאלץ לשלם ארבעה חוזי מאקס כדי לשמור על תומאס ובראדלי.

האם המאסטרו של הגמישות הכלכלית מוכן להיתקע עם מצב כזה? אני מניח שכן. תוספת של סקורר איכותי להורדת העומס מתומאס ושיפור בעיית הריאונד תסמן הגעה לגמר כמשימה בהחלט אפשרית, בהנחה שהמיפלץ הביוני תוצרת אקרוןאוהיו יתחיל להרגיש את סימני אבא זמן. אבל היה הרבה יותר קל לדמיין אליפות עם שלישיית ההולאופפיימרים של פירס, גארנט, ואלן מאשר שלישיית האולסטארים מחוסריי האינצ'ים (גם בראדלי קצת אנדרסייזד) והקצת מוגבלים הנוכחים. לכן זהות הצלע הרביעית כלכך קריטית.

אין בקיץ הקרוב תותחים בקאליבר של דוראנט בשוק החופשי. סביב בלייק גריפין מרחפות שאלות של אופי ופציעות. גורדון הייוורד שחקן נהדר שמתאים לאופי הקבוצה, אבל גם עליו תיוג הסימפתי יושב בול. מה שאומר שאיינג' כנראה הולך לרקום סוף סוף טרייד מעניין ולהשתמש בים הנכסים שלו. אל תתפלאו אם הוא יצליח לשדוד מקבוצה אחרת איזה פורזינגיס שכזה צעיר רעב ומוכשר בטירוף שרק רוצה להגיע לארגון מנוהל למופת. אני סומך על הדני בעניין הזה.

Tags:

44 תגובות ל - “סמוך על הדני / כתבת אורח (דרור פרידמן)”

  1. חנן

    19. מאי, 2017
    08:25

    יופי של כתבה! תודה רבה

    Reply to this comment
  2. גיא הרשע

    19. מאי, 2017
    08:36

    פוסט מצוין!

    משהו קטן –
    0 משותף בין הורפורד לדריימונד גרין.
    במבנה הגוף, בסגנון המשחק, במנטליות.

    הדבר היחיד שדומה בין ה-2 הוא יכול ניהול המשחק.

    נקודה נוספת –
    התנהלות 2 הקבוצות המובילות בליגה הפכו את שוק השחקנים החופשיים לבעייתי עבור קבוצות השואפות להיות קונטנדריות –
    זכויות בירד הפכו למרכיב קריטי לבניית צוות משלים,
    כאשר כסף גדול בשוק השחקנים החופשיים כדאי להוציא רק על מגה סופרסטאר (לברון, קרי, דוראנט).
    הסיבה היא שאחרי שחוזי המכסימום תופסים את רוב התקרה (ובשביל להיות קונטנדרים צריך 3 שחקני מכסימום), שחקנים משלימים אפשר להשאיר רק עם שימוש בזכויות בירד.

    Reply to this comment
    • דרור פרידמן

      19. מאי, 2017
      18:05

      מסכים שדריימונד הוא אחד השחקנים המיוחדים בליגה שקשה לשכפל בסגנון אפילו יותר מסופר-סטארים. שחקן שכל שיטת הסמול בול של גולדן סטייט מבוסס עליו. אבל אני רואה קצת יותר נקודות דמיון בין הורפורד לדריימונד. שנהם פוואר פורוורדים שמתפקדים בתור סנטר אנדרסייזד לעת מצוא. קולעים שלשות טוב. מנהלים את המשחק של של הקבוצה שלהם ומובילים אותה באסיסטים במספר לא מבוטל של משחקים, עושים את העבודה השחורה, לא ממש סקוררים אבל חשובים מאוד לנצחונות בדברים שלא רואים בסטטיסטיקה. הורפורד גם שומר טוב. אבל ממש לא בליגה של דריימונד.

      Reply to this comment
  3. שליו

    19. מאי, 2017
    08:36

    אחלה כתבה
    אם בוסטון מצליחים להביא את פורזינגיס בטרייד ולהחתים את היוורד בקיץ זה יהיה מדהים לדעתי

    Reply to this comment
    • דניאל

      19. מאי, 2017
      18:17

      אחת הכתבות המהנות שקראתי כאן לאחרונה. אני אוהד בוסטון כמובן

      Reply to this comment
    • דרור פרידמן

      19. מאי, 2017
      18:36

      אין להם שום בעיה להחתים את הייוורד אם הוא ירצה להגיע. יש להם אפילו יותר גמישות משציינתי כי החוזה של אמיר ג'ונסון מסתיים.

      לגבי פורזינגיס זה כמובן יותר מורכב. הוא בחוזה רוקי לעוד שלוש שנים שבסופם לניקס יש זכות להשוות כל הצעה. לכאורה אין להם שום סיבה לעשות עליו טרייד כשגם כרגע החוזה שלו כל-כך נוח. השאלה היא מה עובר בראש של פיל ג'קסון. מצד אחד האם הוא מוותר על הבחירה המוצלחת הדיי יחידה שלו בקדנציה עד עכשיו ועל כישרון סופר נדיר שבהחלט אפשר לבנות סביבו קבוצה מצליחה. מצד שני האם הזן מאסטר באמת רוצה להחזיק בכוח שחקן ממורמר שסולד בבלאגן שהולך בתפוח הגדול? וואלה קשה לדעת מה ילך פה. הצורך של הניקס תמיד "לנצח עכשיו" והאכזבה שלהם מהמיקום היחסית נמוך בדראפט אולי יאפשרו לטרייד הזה כן לקרות. בליגת משופעת רכזים, אני לוקח את פורזינגיס בטרייד על מרקל פולץ בלי למצמץ. למעשה אני לוקח את פורזינגיס על פני כל רכז אחר בליגה. הטרייד הפוטנציאלי של הסלטיקס הולך לעשות לנו קיץ מעניין.

      Reply to this comment
  4. Kami

    19. מאי, 2017
    08:49

    מעולה! תודה.

    Reply to this comment
  5. סתם מישהו

    19. מאי, 2017
    08:49

    תודה רבה. כתבה מעניינת מאוד

    Reply to this comment
  6. אחד העם

    19. מאי, 2017
    08:58

    יופי של מאמר!
    בקיץ ממש רציתי שדוראנט יגיע לשם, קצת פייט לאוהיו.
    בחורף ממ רציתי טרייד על ג'ורג או באטלר, קצת שמירה על לברון.
    בקיץ הבא.. יאללה שיקרה כבר משהו.
    ואני לא מאוהדי בוסטון

    Reply to this comment
    • איתן

      19. מאי, 2017
      18:15

      מסכים לחלוטין. מאמר מעניין הכתוב מצויין. מקצועני ממש.

      Reply to this comment
  7. סלים ווארזה

    19. מאי, 2017
    09:11

    יופי של כתיבה באמת.
    בוסטון צריכה לחשוב טוב איזה שחקן היא יכולה להביא לעצור את לברון. אם יחכו שבראון הילד יתפתח לגבר הם יפספסו את החלון שיש להם.
    הדרך לגמר המזרח עוברת דרך ג'יימס וגם אם בוסטון יביאו שם גדול זה לא יעזור להם. בוסטון לא תצליח לאסוף ארטיליריה התקפית סטייל ג"ס.
    אין הרבה בליגה שיכולים להאט את ג'יימס ועל שחקן כזה שווה לשים הרבה כסף.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      19. מאי, 2017
      09:53

      השאלה אם יש שחקן כזה בפתח ועד כמה שידוע לי אין.

      Reply to this comment
      • סלים ווארזה

        19. מאי, 2017
        10:05

        זה יכול להיות:
        1. שחקן חזק ומהיר מספיק להיצמד לג'יימס ולהאט אותו.
        2. סנטר הגנתי רציני שיכול לסתום את הצבע ולהקשות על ג'יימס לחדור.
        3. שילוב של השניים.

        כנראה ששילוב של השניים הוא מה שנדרש כי אין באמת שחקן שיכול למנוע ממנו גם את ניהול המשחק וגם את החדירות לסל.

        אבל גבוהים מאוד מוגבלים כמו בוגוט והיברט הצליחו להאט אותו. תשיג אחד כזה, עוד אחד שימרר לו את החיים מבחוץ, ויש לך נקודת התחלה.

        בלי למצוא פתרון חלקי לג'יימס אין לאף אחד סיכוי.

        Reply to this comment
        • א.ב

          20. מאי, 2017
          15:08

          אולי בראון נבחר כדי להיות כזה? למרות שקשה לראות שחקן כל כך צעיר מפריע ללברון.

          Reply to this comment
      • Smiley

        19. מאי, 2017
        13:55

        שחקן חופשי שהכי עונה על ההגדרה הזו אין ממש. פול ג'ורג' שרוצה טרייד הכי קרוב, אבל השאלה זה הטרייד והאופי של ג'ורג' לבוסטון

        Reply to this comment
  8. trusttheprocess

    19. מאי, 2017
    10:00

    דני איינג' התאהב ביכולת ה"מיסטית" שלו לעשות טריידים(כי בחירות הדראפט שלו על הפנים) אבל בעצם זה הבזיון שהחבר שלו קווין מקהייל נתן לו במתנה את גארנט וסירב להצעות טרייד יותר טובות(זה הרבה יותר גרוע מהטרייד של פאו גאסול ללייקרס)
    ואז התמזל מזלו שהבעלים הגרוע בליגה פתח איצטדיון חדש בברוקלין ונתן הוראה ל GM הכי גרוע בליגה לעשות כל מה שצריך כדי להביא שמות גדולים ולמלא את האיצטדיון וזה הוביל לטרייד עם הנטס.
    אבל מאז כל מה שדני איינג' עושה זה לשחרר הדלפות למקורבים על כל מיני טריידים מגוכחים שהוא רצה לעשות ובחירות דראפט שהוא היה עושה ומפחד לעשות טרייד משמעותי שבאמת יקדם את בוסטון.

    Reply to this comment
    • עמרי

      20. מאי, 2017
      05:11

      חצי מסכים .
      הוא בהחלט מקבל יותר מדי קרדיט על הטרייד עם ברוקלין שקרה בגלל פרוחורוב שציווה על בילי קינג כמו שאמרת אבל –
      הטרייד על רונדו ? גניבה
      הוא הביא את איזיאה תמורת כמעט כלום
      הורפורד השחקן חופשי
      אולי את ג'ורדן הייוואד בקיץ .
      בסהכ הוא בנה קבוצה נפלאה שעם קצת מזל (אף אחד לא אמר שזה לא חוקי ) קיבל בחירות דראפט שנתנו לו סיכוי להפוך את הקבוצה לקונדיטרית .

      אתה לא יכול לקחת את הטרייד עם ברוקלין נגדו

      Reply to this comment
  9. רועי ויינברג

    19. מאי, 2017
    10:21

    ניתוח פנטסטי. אני מסכים שאיינג' אנדרייטד ובינתיים הוא עושה עבודה טובה כשהקבוצה שלו פועלת במקביל בשני צירי זמן –

    אחד זה ההווה כשהם הקבוצה השנייה הכי טובה במזרח, והשני זה העתיד (ג'יילן בראון, בחירה ראשונה השנה ועוד בחירה גבוהה שנה הבאה) שהם מטפחים לעידן פוסט-לברון. בראון נראה מעולה בפלייאוף וגם האחרים יקבלו קרדיט, ולא רחוק היום שהם יצליחו לקחת אליפות נוספת. זה ניהול כמעט ספרסי.

    Reply to this comment
  10. עגל

    19. מאי, 2017
    10:21

    כתבה מצוינת, מברוק! רואיםש אתה אוהד אמיתי.
    לא הייתי מציע להם לחפש לברון סטופר כי אין שחקן כזה. אם היו משיגים את פורצינגיס זה היה נהדר אבל כנראה שזה לא יקרה. גם AD או דוראנט היה פותר להם הרבה בעיות. איינג' לןקח הימור, כמו כל מנהל בליגה, ואי אפשר לדעת מראש אם ההימור יצליח או לא. גם בפילדלפיה ההימור נראה חכם בתחילה אבל הפציעות הרסו המון.
    בקיצור ההבדל בין מנהל מצוין למעולה זה רק מזל.

    Reply to this comment
  11. MBK

    19. מאי, 2017
    10:32

    אחלה פוסט
    לגעתי איינג' היה צריך לסחור בחלק מבחירות הדראפט שלו בשנה שעברה
    בכל מקרה הרעיון לפרק את מה שנשאר מהביג 3 ולהשיג את בחירות הדראפט של הנטס ( איך הם נתנו בחירות לא מוגנות )
    בלייק גריפין בבוסטון יכולה להיות אופציה מעניינת

    Reply to this comment
    • avri

      19. מאי, 2017
      12:48

      אני די בטוח שהוא ניסה – השאלה כמובן היא מה השוק הציע לו ואם היה משהו על הפרק שיכול היה באמת לקדם את הקבוצה. אני ממש לא בטוח שבשביל איזה נרלנס נואל כזה היה שווה לוותר על הבחירות של הנטס. נכון שהיו גם ים בחירות סיבוב שני אבל המחיר שוק של בחירות כאלו די ברצפה.

      בלייק אכן יהיה נהדר תודה רבה, גם גורדון הייוורד שהוא הרבה יותר ערס ממה שהפרצוף בייבי פייס שלו מסגיר (תראה את אשתו – רק ערסים משיגים כאלה פצצות, ואם זה לא מספיק לך אז תזכר רגע במה שהוא עשה לדיאנדרה על הראש אחרי שהטמבל איתגר אותו).

      Reply to this comment
  12. לינק

    19. מאי, 2017
    11:01

    נדמה לי שבוסטון הם הקבוצה המעוטרת בליגה ולא הקבוצה המאותרת… כתבה מצויינת אך כרגע נראה שאין כוכב להביא טרייד לכן אני במקום איינג' מסתבר על השוק החופשי ומנסה להתמקד בשלוש מטרות:
    בלייק גריפין – ריבאונדר לא רע ויכול לשמש ספק נקודות שלישי רביעי
    גורדון הוורד – ספק נקודות שני, קבוצתי מאוד
    רנדולף – נקודות בפוסט, מלחמה, הגנה ונשמה יוסיף אופי לקבוצה ובמידת הצורך יוכלו לעבור בחמישייה של ת'ומאס/ בראדלי, היוורד, גריפין, הורפורד שנשמעת לי מעניינת מאוד.
    לגבי האם זה אפשרי להנחית את שלושתם לפחות לדעתי אפשרי בהחלט ובמידה שזה קורה בוסטון קונדטרית חזקה ועמוקה בהחלט (יותר מקליבלנד של השנה ובטח של שנה הבאה, לדעתי הגמר השנה הוא האחרון של לברון ולא בטוח שגם אם כולם נשארים הם יצליחו לסחוב עוד שנה בטופ, הם קבוצה מאוד מאוד מבוגרת) גם לשחקנים החופשיים שהוזכרו לעיל אין יעד אטרקטיבי יותר. בנושא קצת אחר- הצוות הרפואי של בוסטון נחשב לטוב?

    Reply to this comment
    • avri

      19. מאי, 2017
      12:52

      למה הסקת שזה הגמר האחרון של לברון? ראית איך הוא נראה? אפילו תוריד לו הילוך והוא עדיין השחקן הכי טוב בליגה ובהפרש (עם כל הכבוד לכל מיני ראסים והרדנים חמודים כאלו). ומה זאת אומרת לא בטוח שכולם נשארים? קיירי וקווין לאב חתומים לעוד הרבה שנים – קליבלנד זה פה להשאר.

      Reply to this comment
      • לינק

        19. מאי, 2017
        13:11

        והספסל?

        Reply to this comment
        • avri

          19. מאי, 2017
          13:31

          קייל קורבר וג׳יימס ג׳ונס רחמנא לצלן, לא חתומים לעונה הבאה. אלוהים, איך הם יסתדרו?

          Reply to this comment
  13. המשגיח

    19. מאי, 2017
    11:07

    מעולה

    Reply to this comment
    • שאול

      19. מאי, 2017
      18:14

      אחד הטובים שקראתי כאן לאחרונה

      Reply to this comment
  14. avri

    19. מאי, 2017
    12:39

    כתבה נהדרת. אין כרגע מישהו שריאלית אפשר להביא ויעזור לנו להתמודד עם הטנק מאוהיו או עם חבורת הקסם מהמפרץ, ולכן ממש לא בטוח ששווה לנו לוותר על העתיד (ימי הפוסט לברון) בשביל להגיע לאותו המקום שאנחנו כבר נמצאים בו בכל מקרה (גמר המזרח)..

    חוקי השכר החדשים מאוד רלוונטים כאן. בעקבות זכויות בירד והיכולת לשלם סכומים ממש מטורפים לכוכבים שעושים את אחת מחמישיות הליגה, נהיה הרבה, הרבה יותר קשה להביא כוכבים מקבוצות אחרות. שחקנים לא ממהרים כל כך מהר על חוזה של 200 מליון דולר. אם פולטס יהיה מה שכולם חושבים שהוא יהיה (וזה בגדר ׳אם׳), אז זה פרנצ׳ייז מהסוג שפשוט לא נוכל להביא יותר בטרייד בעתיד, וכשאחד כזה נופל לך ליד ממש לא צריך למהר להעביר אותו הלאה.

    Reply to this comment
  15. הייט-אשברי

    19. מאי, 2017
    13:47

    אני חושב שאיינג' טעה בחלון ההעברות , אם השמועות שאינדיאנה היתה מוכנה לבצע טרריד על PG היו נכונות .
    אם הבנתי נכון , אינדיאנה היתה מוכנה לשלוח אותו לסלטיקס תמורת הבחירה שבוסטון קיבלה מניו-ג'רסי פלוס פורווד מחליף לג'ורג' , קראודר או ג'יילן בראון , ואולי רול-פלייר נוסף .
    ראינו איך ג'ורג' היה מאצ'אפ מצויין לקאוואלירס בסיבוב הראשון , ואיך אינדי מתחה את הלברון למשחקים עם הפרשים קטנים מאוד.
    אני חושב שאם הוא היה משחק עכשיו בבוסטון בפלייאוף היה להם סיכוי לעבור את קליבלנד.
    העתיד מעורפל יותר. קשה לסמוך רק על בחירות דראפט , וצריך ללכת על כוכבים מוכחים ומנוסים . מי כמו איינג' צריך לדעת את זה , כמי שיזם את הטריידים של אלאן וגארנט שהביאו לסלטיקס את האליפות האחרונה שלה .

    Reply to this comment
  16. גיא

    19. מאי, 2017
    16:28

    נהדר תודה על הכתבה

    Reply to this comment
  17. מנחם לס

    19. מאי, 2017
    18:13

    מסכים עם כל המחמאות מעלי. דני איינג' היה אתלט עליון. מעטים ביותר (דה בושר, הבליצ'ק, מייקל ???, אולי עוד 3-4) הצליחו לשחק בשני ספורטים מקצועניים ברמה הגבוהה ביותר. דני איינג' היה גם גולפאי עליון עם הנדיקאפ של 1, ובכל קיץ היה מנצח את כל שחקני ה-NBA שהשתתפו בטורניר הגולף שלהם שפעם היהמ מסורת. היום סטפן קרי הוא הגולפאי מס' 1 ב-NBA. הנדיקאפ של 3 או 4

    Reply to this comment
  18. מנחם לס

    19. מאי, 2017
    18:19

    כמובן שבוסטון לא היתה תחנתו האחרונה אבל את יכולתו מהסלטיקס הוא לא הצליח לשחזר

    Reply to this comment
    • פה איתמר

      19. מאי, 2017
      23:48

      היה קרוב בפיניקס של מארלי, קיי ג׳יי, בארקלי

      Reply to this comment
  19. Take that

    19. מאי, 2017
    18:47

    אחלה כתבה אבל…..
    אתה משווה את נקודת הפתיחה של הינקי לנקודת הפתיחה של איינג?????
    איינג פירק אלופנ זקנה ויכל להוציא ערך מהשחקנים המזדקנים (ותמיד עוזר שיש GM דביל קינג שקל לסחור איתו….) . הינקי הגיע לפילדלפיה אחרי פשיטת הרגל עם הטרייד של ביינום.
    לפעמים צריך מזל בחיים….
    מי שחשב שאייזאה תומאס יתפתח למה שהוא היום … שיקום.
    רונדו היה נשאר בריא בפלייאוף ולא רחוק שהירוקים היו עפים בסוויפ .
    ו2005 2006 איינג ניסה את שיטת הטאנקינג ופירק את הסלטיקס. עבור נכסים עד שהגיע החבר מקהייל לעזרתו של דני שובבני…..

    Reply to this comment
    • avri

      19. מאי, 2017
      20:19

      איינג׳ גם הביא בטריידים את רונדו ואת קראודר כשאף אחד לא ידע מי הם, ובחר בדראפט את אייברי בראדלי במקום ה19. הוא בנה את הקבוצה הנוכחית ביד אמן, ועוד יש לו כסף לבזבז ובחירות דראפט מפה ועד הודעה חדשה. בסך הכל הייתי אומר שהוא מנג׳ר לא רע.

      מהינקי אני דווקא די מחזיק ואוהב את הלקיחת סיכון המטורפת של הפרוסס, אבל אף אחד עוד לא יודע אם הוא גאון או דביל. אמביד שיחק בינתיים בערך שבועיים וכבר עושה קולות של לא מוכן להאריך חוזה. סימונס עוד לא שיחק דקה. יש עוד סיכוי לא רע שכל הפרוסס הזה מתפוצץ בפנים.

      Reply to this comment
      • דרור פרידמן

        20. מאי, 2017
        10:44

        תודה רבה.

        פילדלפיה הייתה קבוצת פלייאוף לפני הינקי. אתה יכול כמובן להשוות את תחילת הקדנציה של איינג' להינקי. והזכרתי את זה בכתבה. שנהם באו בגישה של עדיף להיות גרוע על פני בינוני ולכן גם איינג' עשה טאנקינג כי הקבוצה הייתה תקועה במצב שמזכיר את טורונטו כיום. אבל להבדיל אלף אלפי הבדלות לא ביזה את ערך הספורטיביות כמו הינקי (למרות ,לפי מה שקראתי הבוסים של הינקי הם אלו שהחליטו לקחת את התהליך לקיצוניות.)

        כולם מדברים על הטובה שמקהייל עשה לאיינג' בטרייד על גארנט, אבל מה בקשר לריי אלן? גם טובות או יכולת ניהול מו"מ?

        מנהל טוב הוא בסופו של דבר סה"כ ההחלטות שלו. אבל כולם צריכים גם קצת מזל. תאר לך שדייויד רובינסון לא נפצע והספארס לא לוקחים את דאנקן בדראפט שנה אחריי זה בגלל הטאנקינג שנכפה על הקבוצה. היינו בכלל שומעים על ביופרד ופופוביץ ככאלו ענקים??

        בנתיים נראה שאיינג' עושה גם החלטות טובות וגם יש לו מזל, כולל ההימור על בראד סטיבנס (כמה מאמניי מכללות הצליחו במעבר למקצוענים?). זה עושה אותו כרגע לאחד המנהלים הטובים בליגה ואת הינקי לאחד הביזארים שהליגה ידעה, ללא שום קשר לנקודות הפתיחה שלהם.

        אם רונדו לא היה נפצע. אוקיי? ומה אם אייזאה לא היה עובר את הטרגדיה המשפחתית שלו? אולי בכלל היה סוויפ של הסלטיקס? אני חושב שגם בהרכב מלא, רונדו או לא רונדו, הסלטיקס היו עוברים את שיקאגו ב6 משחקים קשים.

        Reply to this comment
  20. צביקה

    19. מאי, 2017
    19:34

    איזה כיף של כתבה!

    Reply to this comment
  21. קלמנטה

    19. מאי, 2017
    23:12

    כל כך אהבתי את דני איינג' ואת דן מרלי כשהייתי ילד.

    Reply to this comment
  22. פה איתמר

    19. מאי, 2017
    23:49

    אחלה כתבה

    Reply to this comment
  23. יוסי

    20. מאי, 2017
    01:21

    החתיכה שהכי חסרה לבוסטון זה סנטר במקומם היייתי בודק את וייטסייד וקוזינס , אם הם מחכים שלברון יגסוס שלא יעשו שום מהלך , אם הם מאמינים שאפשר לקחת אליפות עוד בתקופת מלכותו אז שיעשו מהלך מנצח אמיתי סטייל להביא סנטר אמיתי כמו שאמרתי + סמול פורווד כוכב באטר/גורג/היירוד , לבוסטון יש את כל הכלים כדי לשלוט ולבצע את מה שהם מאמינים בו

    Reply to this comment
  24. עידן עופר

    20. מאי, 2017
    05:58

    נהדר, תודה.

    Reply to this comment
  25. פה איתמר

    20. מאי, 2017
    09:48

    כתבה נפלאה

    Reply to this comment
  26. א.ב

    20. מאי, 2017
    15:23

    לדעתי הוא לא יעשה טרייד על הבחירה הראשונה. בשביל לבנות לטווח ארוך חייבים פרנצ'ייז מהדראפט. לדעתי זה הכיוון עם מאמן מבטיח אבל לא משופשף ועוד בחירות עתידיות.
    ריינג'רס רוצה להיות סאן אנטוניו, לא לחזור להיות בוסטון של השלישייה.
    הוא יעשה טרייד רק אם פולץ יאכזב במבחנים בבוסטון מבחינת יכולת או אופי. גם במקרה כזה יכול להיות שיעשה טרייד לרדת בבחירה ולא על שחקן ותיק אם יאהב מבחינת אופי מישהו אחר בדראפט.
    לדעתי הוא יכול לעשות טרייד מול פיניקס או סקרמנטו על בחירה 5/4 השנה + זו של השנה הבאה (בדראפט שאין לי מושג איך הוא אבל יש פה טענות באתר על עומק רציני).

    Reply to this comment
  27. איתן זאב זרצקי

    20. מאי, 2017
    21:47

    לדעתי לבוסטון יש אופצייה מעולה שלא עלתה. יש להם המון כסף מתחת לתקרה והם יכולים להחתים את היוורד. אבל אם יעשו גם טרייד על אמיר ג'ונסון וקראודר גם יקבלו בחירות עתידיות וגם יחסכו כסף שיאפשר להחתים את מילסאפ. לא על חוזה מקסימום אומנם אבל סיכוי גבוה שלחוזה גבוה יסכים כי אז גם בא לקונטנדרית וגם משתף פעולה עם הורפורד חברו מאטלנטה. היום שחקנים באים על הרבה פחות מהז בגילו. חוזה של 17M הוא יפה ואפשרי בסיטואצייה שהצעתי.
    תחשבו על חמישייה של תומאס, בראדלי היוורד הורפורד ומילסאפ. בהחלט מצאפ חזק לקליבלד וג"ס. תוסיפו ששומרים על פולץ כבחירה ראשונה ופרנצייז עתידי יחד עם בראון שיש עתיד לפניו ועם הספסל המעולה שלהם(סמארט, אוליניק, רויזר ועוד) ויש כאן קבוצה אדירה. אגב נשאר להם עוד זכות בחירה מברוקלין שתהיה גבוהה כמובן נראה לי עוד שנתיים. מה שאני מציע גם מאפשר להם ללחוץ על תומאס ובראדלי שנה אחר כך על חוזים פחות גבוהים כי יודעים שלא ימצאו קבוצה במצב כזה ויודעים שבוסטון לא תשאיר אותם בכלל מחיר ככי יש לה את פולץ כגיבוי.
    כך יש קבוצה מעולה עם קלפים מעולים להמשך ובסיס להרבה שנים הבאות

    Reply to this comment

הגיבו