אבודים במערב / יובל עוז

 

אבודים במערב

 

אפשר להגיד בבטחון מלא שמינסוטה טימברוולבס היא הקבוצה הכי חסרת מזל העונה ב-NBA. קבוצת הליג-פאס של העונה שעברה הייתה אמורה לעשות את הצעד הבא קדימה העונה בדמות העפלה ראשונה לפלייאוף מאז עידן קווין גארנט. בפועל, הזאבים לא הצליחו למנף את המומנטום מהעונה שעברה, בעיקר עקב פציעות של הכוכבים הראשיים, קווין לאב וריקי רוביו.

אבל האם חוסר מזל היא המילה המתאימה? מינסוטה בהחלט ראויה לרחמים, אבל לא חסרות קבוצות בליגה שממש לא הרימו ידיים כשהכוכב שלהם נפצע. שיקאגו מעוררת הערצה בדרך בה היא מתמודדת עם חסרונו של דרק רוז, כוכב הרבה יותר גדול מקווין לאב. בוסטון ממש לא הפכה לסמרטוט רצפה עקב פציעתו של ראג'ון רונדו ואינדיאנה אפילו השתפרה בזמן שדני גריינג'ר ישב על אזרחי. אז למה דווקא מינסוטה נעלמה מהרדאר מהרגע שקווין לאב שבר את היד?

תמונההיד שלו לא התאוששה מהמכות עם וינס ב"פמליה". קווין לאב

לטעמי, כמו בהרבה מקרים, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לדייוויד קאהן, הג'נרל מנג'ר של הוולבס. קאהן כשל להבין את הכיוון אליו הולכת הליגה. בעוד סם פרסטי מייצג זן נכחד של GM שבונה קבוצה דרך הדראפט לטווח ארוך ונותן לה להתבשל ולהתפתח לאורך שנים, רוב קבוצות הליגה עברו לבניית אינסטנט. קאהן היה צריך להבין, שלאור העובדה שהוא נפל חזק כמעט עם כל בחירות הדראפט שלו בשנים האחרונות (זה הזמן להיזכר בערגה בווסלי ג'ונסון, שנבחר במקום ה-4 ב-2010, ג'וני פלין, שנבחר במקום ה-6 ב-2009, ודרק וויליאמס, שנבחר במקום ה-2 ב-2011), הוא צריך ללכת בכל הכוח על הכוכבים הגדולים של הליגה כדי לא להישאר מאחור. במילים אחרות, הוא כשל איפה שדריל מורי (הג'נרל מנג'ר של יוסטון) הצליח.

במציאות הקיימת בליגה, סטטוס קוו הוא מילה נרדפת לצעד לאחור. קווין לאב כבר הביע את מורת רוחו מחוסר ההתקדמות והיעדר התוכנית הגדולה במיניאפוליס, ועל אף הסלידה שלי מהדרך בה הוא נקט, קשה שלא להסכים איתו כשמסתכלים על הסגל של מינסוטה. לריק אדלמן יש 3 רכזים מוכחים (רוביו, לוק רידנאור וג'יי.ג'יי בראה) שבלתי אפשרי לשחק עם אחד מהם כשוטינג גארד (מספיק לראות את אחוזי הקליעה של הוולבס מחוץ לקשת, 30%, הכי גרוע בליגה, כדי להבין את גודל הפיאסקו) ומעבר לכך, אם וכאשר יהיה לו סגל בריא, יהיה לו פקק אסטרונומי בעמדות 3-4 עם אנדריי קירילנקו, צ'ייס באדינגר, דאנטה קאנינגהאם, וויליאמס ולאב. כל זאת בזמן שאין שחקן אחד במינסוטה שעונה על ההגדרה של שוטינג גארד.

בהשראת האוסקר, נזכרתי ברגע משמעותי מאוד מהסרט "אמריקה X", בו פרופסור סוויני שואל את אדוארד נורטון כשהוא בכלא, "Have Anything You've Done Made Your Life Better?". הגיע הזמן של דייוויד קאהן לשאול את עצמו את אותה שאלה, ועל אף שהוא יכול להשתמש בהמון תירוצים כגון פציעות וחוסר מזל, סביר להניח שהתשובה שלו תהיה שלילית. הדאגה שלי היא שהאסימון עוד לא נפל, בעיקר מכיוון שמינסוטה לא ניסתה לעשות שום שינוי בטרייד דד-ליין, לדוגמא, להביא את ג'יי ג'יי רדיק, שהיה עוזר לה עם הנכות שלה בקליעה מבחוץ וגם הוא שחקן עם חוזה נגמר. אבל ה-21 בפברואר עבר חלף לו, ושום דבר לא קרה.

עם זאת, בקיץ למינסוטה יהיה מספיק מקום מתחת לתקרת השכר כדי להתחזק, וזה יהיה המקום של קאהן לפעול. דריל מורי היה בסיטואציה דומה לפני שנה והוא עשה המון פעולות חסרות שפיות בקיץ האחרון, שאני אישית ביקרתי המון, אבל עם תוצאות אי אפשר להתווכח. יוסטון כרגע בתמונת הפלייאוף ועם פרנצ'ייז פלייר מוכח יותר בסגל בדמות ג'יימס הארדן בזמן שמינסוטה היא המייצגת הגאה של אזור הדמדומים. לא נמוך מדי, לא גבוה מדי.

תמונהשומר את מינסוטה מעניינת. רוביו

באמריקה X אדוארד נורטון משנה את דרך חייו, הבעיה היא שזה שנייה אחת מאוחר מדי. התחושה שלי היא שמינסוטה גם כן פספסה את המועד בו הטרנספורמציה שלה תהיה יעילה כך שהיא תהפוך לפקטור רציני במערב, כמו שחשבנו שהיא תהיה בשנה שעברה. עם זאת, אם הם לא ינסו, לעולם לא נדע. ויותר גרוע מכך, אם הם לא ינסו, קווין לאב לא ישאר שם אחרי עונת 2015 בה מסתיים חוזהו, וזאת בהנחה שהוא לא ידרוש טרייד לפני, כמו שהוא רמז בראיון שהוא נתן מוקדם יותר העונה.

בעונה הבאה, מינסוטה כבר לא תוכל להגיד שאין לה מזל ושיש פציעות ושהמערב חזק. בעונה הבאה נגמרים התירוצים. בעונה הבאה, זה Make or Brake עבור הוולבס.

באדיבות

yuvaloz.wordpress.com

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. קודם כל, אני אוהב את הפוסטים שלך.

    מינסוטה עשו שתי טעויות:
    א. הימור לא נבון על רוי כשהיה די ברור שהוא גמור (לצערי).
    ב. לאב שחזר לשחק מוקדם מדי.

    מלבד המקרים האלה, אין למינסוטה (ולאף אחד) שליטה על כ"כ הרבה פציעות והם בסה"כ פועלים נכון לדעתי.

    אני חושב ששיקגו היא דוגמה לא כ"כ מוצלחת לקבוצה שמסתדרת היטב עם פציעות, למרות שבעונה הרגילה הם מוציאים מעצמם קרוב למאה אחוז. בפלייאוף אשתקד הם התפרקו. ובוא נראה איך בוסטון תיראה בפלייאוף. ימים יגידו.
    אני לא כותב את זה כביקורת על הקבוצות האלה אלא בעיקר כסנגוריה על מינסוטה. כל הכבוד לג'ורג' שהתגלה כקליבר בהיעדרו של גריינג'ר, אבל לך תבנה על הפתעות נעימות כאלה…

    1. דבר ראשון, תודה על המחמאה.
      עכשיו, בקשר למינסוטה, ההימור על רוי היה הימור עם מעט סיכונים והרבה פוטנציאל רווח, אחרי שהם לא הצליחו להחתים את באטום בקיץ. הם לא בנו עליו כשחקן מוביל אלא כרול-פלייר, כך שהעובדה שהוא נפצע לא הייתה אמורה להשפיע כל כך.

      עכשיו מה זה פועלים נכון? הדרך שבה מינסוטה פועלת (לבחור שחקנים מהדראפט ולתת להם להתבשל) כבר כמעט לא קיימת בליגה, ואם אתה לא פוגע בבחירות אתה חייב לעשות איזשהו מהלך כדי לשנות את עתיד הפרנצ'ייז. זה היה נכון לפני כמה שנים, היום, כשרואים קבוצה כמו יוסטון, שהפכה את כל הרוסטר שלה ומצליחה יותר, חייבים להעמיד בסימן שאלה את ההתנהלות הזו.

      1. לא קל לקבוצה כמו מניסוטה להחתים שחקנים.
        ההחתמה של קרילנקו היתה טבה.
        ההחתמה של שבד מצויינת
        הבחירה ברוביו ולאב היתה טובה וניראה שגם ווליאמס היה בחירה לא כזאת רעה. גם ההבאה של פקוביץ.
        צריך לזכור שרק לפני שתי עונות מניסוטה היתה הקבוצה החלשה בליגה.
        ובשתי העונות האחרונות ישנו שיפור יחד עם הפציעות.

      2. תראה, מה שאני מנסה להגיד זה שלדעתי אתה "מלביש" על מה שקרה העונה למיני (כן, בעיקר חוסר מזל) בנייה שגויה והתנהלות לא נכונה באופן בדיעבדי ומגמתי.

        יש הימורים סבירים ויש הימורים לא סבירים, יש דברים שיש לנו שליטה עליהם ויש כאלה שלא.

        ההחתמה של רוי לא סבירה. הם זרקו 10 מליון לפח ודפקו את עמדה מס' 2 כפי שאתה עצמך מציין. קשה לדבר על הרבה פוטנציאל רווח כשמדובר מראש בשחקן שיש לו פיסות לגו במקום ברכיים. אני לא יודע מה עבר להם בראש. ולדעתי שבד כן יכול לשחק 2 באופן מספק ברוטציה עם סקנד גארד סביר שהיו מחתימים במקום רוי.

        מעבר לזה, על הפציעה (הראשונית) של לאב, הפציעה של רוביו, ופציעות כאלה ואחרות של כמעט כל היתר – לא ניתן לשלוט. אני לא רואה שום קבוצה נותנת עונה טובה בתנאים הללו. ההשוואה צריכה להיות כזאת: דמיין את יוסטון ללא הארדן, בשיק או לין ופארסונס נניח במשך מרבית העונה. איך הם יתפקדו לדעתך?

        מה זה פועלים נכון? זה לבנות רוסטר משובח למדי בחוזים סבירים לגמרי, שאלמלא מכת הפציעות יכול לרוץ לדעתי לסיבוב שני במערב. וזה בקבוצה ששוכנת באזור שאינו מהווה מוקד משיכה מיוחד לשחקנים, בלשון המעטה.

        בריאה, לוק, רוביו (החתמה מבריקה), שבד (עוד הברקה של מיני), קאניגהאם, באדינגר – שחקנים סבירים עד טובים בחוזים מצוינים.
        עליהם תוסיף את וויליאמס (שלדעתי לא ניתן להגדירו בשום פנים ואופן כנפילה חזקה) שצריך לתת לו עוד שתי עונות צ'אנס להשתפר ובמשחקים האחרונים הוא מצוין, את פקוביץ' (בחירה מעולה מהסיבוב השני של מיני!) שניהם בחוזים טובים, קירילנקו ולאב…

        למינסוטה יש מספיק על הראש לקראת העונה הבאה: ליישר קו עם לאב (שלדעתי טועה או בכל אופן מגזים בטענות שלו), לקוות שיחזור טוב מהפציעה, לראות אם קירילנקו רוצה להמשיך עוד עונה, לנסות לסגור עם פקוביץ' שמן הסתם יבקש יותר, לנסות להיפטר מרוי, להביא 2 במקומו…
        מעבר לזה, אני לא חושב שיש איזשהו צורך להתחיל במאני בול קיצוני נוסח מורי. וכאמור, אני לא חושב שמיני עושה דבר מה שגוי באופן מהותי.

        1. קודם כל, תגובה לעניין ורהוטה. סחתיין אחינו.
          לגבי שבד, הוא לא יוכל להיות שוטינג גארד בליגה אם הוא ימשיך לקלוע ב-30% מהשלוש ו-37% מהשדה. כשאתה ראג'ון רונדו או דרק רוז זה מתקבל, לא כשאתה אלכסיי שבד.

          אני ממש לא רואה את מינסוטה, גם עם כל הסגל בריא, עוברת סיבוב בפלייאוף. אני חושב שהפציעות די חשפו את התקרה של הקבוצה הזו, שהיא גג סיבוב ראשון. כשאני משווה אותם ליוסטון זו השוואה שמדברת על התקרה של הסגלים הללו. לאב עדיין לא הוכיח שהוא יכול לקחת קבוצה לפלייאוף, ואני אישית חושב שהעידן הזה של להמתין עד שהכוכב שלך מספיק טוב כדי לקחת אותך לפלייאוף, כמו שהיה בממפיס בתקופת פאו גאסול, נעלם לאט לאט ודייויד קאהן צריך להתאים את עצמו. זה לא אומר להיות לגמרי כמו דריל מורי ולהפוך את כל הרוסטר, אבל לפחות לנסות.

  2. אני מסכים איתך, אבל אני לא חושב שהטימברוולבס אמרו את המילה האחרונה. יש להם בחירת דראפט גבוהה, והם יוכלו להעביר מישהו ובחירת הדראפט בשביל בחירה גבוהה יותר (נניח הבחירה החמישית ורוי תמורת הבחירה הראשונה), ושם להחתים שחקן כמו שאבאז מוחמד, שישפרם בגדול.

  3. פציעות הן לא חוסר מזל. הן חלק מהביזנס. ואני לא מסכים שרוביו היתה בחירה מעולה. רוביו יכול להעצים את גדולתו בקבוצה כמו מיאמי, לייקרס, או בוסטון, אבל בתוך 20,000 האגמים, והקרח של מינסוטה. תרומתו הולכת לאיבוד והיא מינימלית. אפילו בריאה תורם יותר ממנו פר דקה (ולא רק בנקודות).
    אני לא מבין מה הבעייה של רוביו בקליעה לשחקן בעל קואורדינציית יד-עין כמו שלו. זה כנראה דפקט פסיכולוגי יותר מכל.

  4. תשמע הם נפלו בבחירות דראפט זה נכון,אבל רוביו נבחר בדראפט של פלין כמדומני וזאת לא נפילה. יש להם קטע עם שחקנים לבנים ואירופאים,אולי כדאי לכספי לעבור לשם ואז מישהו יקלע שלשה מדי פעם.

  5. מנחם, לאור כמות הדקות שרוביו מקבל מאדלמן כנראה שהוא לא מסכים איתך לגבי תרומתו. רוביו יכול להיות על המגרש 20 דקות בלי לקלוע נקודה ועדיין להיות השחקן הטוב במגרש. את מה שרוביו שכח לגבי איך להשיג נצחונות, איך לרווח את המשחק ואיך לשלוט בקצב 95% משחקני הנבא לא ילמדו לעולם. בקבוצה טובה יותר, כפי שאמרת, היה לו ממוצע של 15 אסיסטים למשחק. הוא גם שומר חכם וחוטף נפלא, וכל זה כשהוא כרגע בלא יותר מ80% מיכולתו, בגלל הפציעה הקשה שעדיין משפיעה עליו מאוד. גם כשיהיה בשיא יכולתו אין שום צורך או סיבה שיקלע יותר מכ-12 נקודות למשחק בכ-10 זריקות לסל, תפקידו למסור לקלעים ולגבוהים שהם סקוררים טובים ממנו, והשבח לאל, רוביו מבין זאת היטב.
    שים לב למה קורה לדרק ויליאמס לצד רוביו, או מה קרה ללאב לידו בשנה שעברה. אין ספק שרוביו צריך להשתפר כקלעי, אבל הוא לא צריך להיות סקורר, הוא צריך לנהל התקפות ובזה הוא בין הטובים במשחק. מנטלית ההשפעה שלו על מועדון כדורסל היא עצומה, הוא מאמן מנהיג ווינר.

  6. קריאת המצבים של רוביו היא גאונית, הוא לוקח בחשבון שאם לא ייכנס כדור פנימה בפיק אנד רול יש לו קלעי שם וחיתוך מהויקסייד בבקדור וכו' וכו' ראיית המשחק שלו הופכת אותו למאלתר בחסד, וגורמת לשחקני קבוצתו לנוע בלי הכדור, נו בקיצור, כמו שאראס, מה לעשות שלהחזיק מוסר כזה במגרש זה הרבה מעבר לסטטיסטיקה שהאמריקאים התמכרו אליה אבל אפילו סטטיסטיקאים אומרים שהיא יכולה לשקר ולא תמיד משקפת את מה שקורה. ולמה לא לוחצים עליו בהגנה?
    לא ברור ששחקן שחזר מקרע בצולבת יהיה סופר לחיץ ויאבד כדורים כי קשה לו לנוע בטבעיות? חסר שומרים אתלטיים מרוביו בליגה? כמה פעמים צריך לראות אותו משחק עד שיבינו שאסור לתת לו לנהל את ההתקפה?

  7. They're definitely the ideal rusty hearts gold ive at any time owned. Been a supporter of rusty hearts gold for years and these are generally the best most exclusive design ive ever before observed. They are really incredibly great. I couldn't be additional delighted with them. Ive worn them out for only like two several hours tonight and had Anyone seeking at them heaps of compliments, couldnt consider it. These are the Will need to have of this period!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט