הולכים למשחק שביעי – וושינגטון ניצחה בנקודה / רועי ויינברג

ניצחון קטן-גדול של הוויזארדס שלח את הסדרה האחרונה שנותרה בחצי גמר המזרח למשחק מכריע, שיערך בבוסטון.

*

וושינגטון וויזארדס (4) 92-בוסטון סלטיקס (1) 91

מצב הסדרה: 3-3.

אחרי שלושה בלואו-אאוטס, קיבלנו משחק צמוד בסדרה.

וושינגטון פתחו טוב, בעיקר בהגנה, ועלו ליתרון של 8 נקודות במהלך הרבע הראשון. דקות מצויינות של בראדלי, קראודר והורפורד הצליחו להוביל ליתרון של נקודה במחצית לטובת האורחת, שהרגישה שהיא יכולה להכריע את הסדרה. ההרגשה הזאת התעצמה במהלך רבע שלישי בו וושינגטון לא הובילה כלל ובוסטון עלתה ליתרון של 6 נקודות (ו-3 בסיום הרבע), כשרק ג'ון וול מתפקד בשורות המארחת.

בתחילת הרבע האחרון וושינגטון הצליחה לעצור את המומנטום של בוסטון מול ההרכב הנמוך של הסלטיקס שכלל את סמארט, תומאס ובראדלי. הם הגיעו ל-77-79, 5:30 דקות לסיום, כשההובלה מחליפה ידיים מספר פעמים אבל הם שולטים, בגדול, בקצב המשחק. אז הגיע איזייאה תומאס, שעם 8 נקודות, לצד 2 של קראודר, העלה את קבוצתו ל-87-82, 01:34 לבאזר.

וול ובראדלי בלי, שקלעו 23 משותפות ברבע, לא מוותרים כל כך בקלות. הם כפו רצף בחירות רעות (החטאות ואיבודים) על תומאס והצליחו לכפות שיוויון, 41.2 טיקים לסוף המשחק. בראדלי קלע אבל ביל השווה פעם נוספת. 14.1 שניות לסיום, כדור של בוסטון. הם שורפים שעון ואל הורפורד זורק מהמיד-ריינג'. הכדור נכנס.

עכשיו לוושינגטון יש הזדמנות לעשות אותו דבר – לכדרר עד השנייה האחרונה ואז לזרוק. ג'ון וול הולך על שלשה מרחוק אחרי כדרור, אחת הזריקות הפחות טובות שיש בכדורסל, והכדור איכשהו נכנס. 92-91, 3.9 שניות לסיום. כדור ירוק ותומאס זורק מחוץ לקשת בלית ברירה, פחות משנייה לסיום. הכדור בחוץ, והוויזארדס מנצחים.

בוושינגטון, ביל (15 מ-26 מהשדה) קלע 33 נקודות. וול קלע 26 נק' עם 8 אסיסטים ו-2 חסימות, מוריס 16 עם 11 ריבאונדים.

בבוסטון, תומאס (7 אס', 5 עבירות, 5 מ-13 מהשלוש ו-8 מ-24 מהשדה) ובראדלי (4 חטיפות) קלעו 27 נקודות כל אחד. הורפורד סיים עם 20 נקודות לצד 6 כדורים חוזרים, קראודר עם 10 ליד 8 אסיסטים ו-7 ריבאונדים. הספסל של הסלטיקס קלע 5 נקודות משותפות לעומת 13 של הוויזארדס.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=R3eh6ZvQGPI

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. תודה, רועי.
    לא כל משחק צמוד הוא בהכרח משחק טוב.
    המשחק הלילה,"הצטיין" במחצית ראשונה של כדורסל גרוע,
    ברבע שלישי בינוני,
    ובסיום נהדר, בו 2 הקבוצות העלו את רמתן, ובו כוכבי 2 הקבוצות סיפקו את הסחורה במאני טיים.

    עכשיו, עוד כאלו בבקשה!

  2. לא היו לבוסטון 3.9 שניות, הם ניסו להכניס לאוליניק והיתה עבירה שקיזזה לשניה ומשהו שלא איפשרה חדירה, רק ניסיון מרחוק

  3. סיכום טוב אבל שני תיקונים:
    1.כאשר היו 14 שניות לסיום לבוסטון היו רק 9 על שעון הזריקות. הזריקה של הורפרורד היתה עם כ 2 שניות על שעון ה 24.
    2.ב 3 שניות לסיום בוסטון ניסו להכניס כדור אבל לוושינגטון היתה עבירה לבצע, הם ביצעו אותה.
    לבוסטון היה כדור מהצד עם רק 1.7 שניות לסיום לפני הזריקה של תומס.

  4. לא כדורסל גדול, אבל פלייאוף במיטבו. מומנטום, אף קבוצה לא נותנת לשנייה לברוח, איבודים, חסימות, מהלכים גדולים בקלאץ'.
    בראדלי ביל נתן דקות מצויינות עם חדירות נהדרות. גורטאט לא שיחק הרבה, אבל כשהיה על המגרש נתן עבודה טובה במיוחד בהגנה.

    מישהו מוכן להמר על התוצאה של משחק 7??

  5. תודה רבה רועי.
    זה רק אני, או שהשיפוט מוטה באופן ברור לבוסטון? ממה שאני רואה כל מגע הכי קל נשרקת שריקה כשהירוקים עם הכדור אבל זה ממש לא הדדי והרבה מאוד מגע לא נשרק בצד השני.

  6. ראיתי חצי ראשון חי – היה נורא, הלכתי לישון והשלמתי בבוקר. שלשה לפנתיאון של וול, מהרגעים ששחקן זוכר כל החיים. תפקוד מצויין של כולם בקלאץ׳ – מישהו חייב להפסיד.
    למרות שהלב עם וושינגטון הלוחמת והמוגבלת, עדיף שבוסטון ינצחו בשביעי – אנשים שוכחים שיש להם יתרון ביתיות על הקאבס וקהל טוב ועויין – אולי מישהו סוף סוף יצליח למתוח קצת את הפרשים.
    במערב ייגמר 4:0

    1. לדעתי המצ'-אפ של המכשפים יקשה הרבה יותר על הקאבס מאשר הסלטיקס יקשו עליהם. כמובן שהחיסרון הגדול לשתי הקבוצות הוא מול המלך אבל בשאר העמדות לפחות למכשפים ישנו פייט מול הקאבס. מי תשים אל מול לאב בסלטיקס?, מול קיירי? והטחינה בריאבאונד תימשך מול הסלטיקס. מקווה בשביל העניין שוושינגטון יעלו ויגנבו אולי משחק ובעולם ורוד מאוד יגנבו שתי משחקים. כנראה שעל בוסטון יעשו סוויפ קליל.

      1. גם לי נראה שלוושינגטון מאצ' אפ טוב יותר מול הקאבס.
        השאלה הגדולה היא הספסל.
        הקאבס העלו את רמת המשחק מהספסל בפלייאוף,
        וושינגטון, להבדיל – לא.

        1. +1
          עוד נקודה היא שגם הדיפנסיג רייטינג של הקאבס השתפר. אבל יש סימן שאלה גדול מה היה יותר קאבס טובים או טורנטו רעים. באופן כללי אני עדיין חושב שהמחליפים של הקאבס לא נאלצו להתמודד עם מבחנים גדולים מדי וחוץ מאותו קאבמק מופלא אני עדיין לא התרמתי יותר מדי ולדעתי מול משחק חדירות או משחק פוסטאפ מחליפי הקאבס יתקשו מאוד. בהקשר הזה אולי הייתרון היחידי שיש לבוסטון הוא הספסל שלהם.

  7. בסיקור המשחק בוואלה (מותר להזכירו כאן ? פלורליזם וכאלה…) יש תגובה מעולה (מספר 11) – ממליץ בחום לקרוא.
    הטענה המרכזית – רק שתי קבוצות מאז שנת 2000 הגיעו לגמר הכללי עם אולסטאר אחד בלבד. שתיהן הובסו בגמר (4:1 ו-4:0). אפילו קליבלנד של 2007 נהנתה משני אולסטארים (אילגאוסקס).
    מציע לקרוא

      1. הלכתי לבדוק – בן וואלאס – אולסטאר 4 פעמים (גם לפני הזכייה). צ'ונסי בילאפס אולסטאר 5 פעמים (אחרי הזכייה). לפעמים הזיכרון מתעתע

          1. שכחתי את פרינס. תודה. בפועל – דטרוייט הגיעה לגמר עם שני אולסטארים – הוואלאסים – וזו בדיוק הייתה הנקודה של הפוסט.
            מותר להגיד "טעיתי"
            🙂

  8. בוסטון ינצחו בבית ויהיו באופוריה.

    ואז תבוא הקאבס ותגנוב את הביתיות בראשון אחרי משחק שמשתקים את תומאס במהלך זיקית של לו כלקח מהסדרה הנוכחית. פה התסריט מתפצל למשעמם בלייב, ומשעמם בדיעבד. או שקליבלנד תיקח עוד שניים, תפסיד אחד בבית ותיקח בבוסטון את החמישי, או שבוסטון משווים בשני, וזהו.

    הרבה יותר מעניין לראות מה יהיה במפרץ ביום ראשון. סומסום, לך ולואן גנדי יש הרבה מן המשותף – שניכם בעלי תובנות מחכימות ויכולת ניתוח מצוינת, אבל גם חיבה יתרה לדרמה והצהרות דטרמיניסטיות. הבעיה שסטטיסטית, לפעמים אתם צודקים. וזה כשלעצמו מחזיק את הדרמה בחיים. הלוואי שתטעו.

    1. בכיף, הלוואי מאוד שאטעה.
      ומצטרף למתן – אפילו תנו לי סן אנטוניו ובוסטון בגמר.
      במחשבה שניה, בוסטון… עדיף וושינגטון. רגע לפני המהלך האחרון בגיים 7, ג'ון וול וברדלי ביל מתווכחים בצעקות, מי ייקח את הקליעה. מאנו מנצל את המבוכה וגונב את הכדור. חותם על התסריט הזה.

          1. שמע, אתה חייב לראות דברים אחרים. אולי שרינק, לפני הכל.
            אני מתקצר –
            הייטר מפנה לסרטים של לקקני תחת מקצועיים לווריורז. מי לא רוצה ללקק את ישבנו של מצליחן.
            הלינק השני פשוט לא ייאמן.

            יושב שם אםד ומסביר, שעה ארוכה, מדוע הדבר הכי טוב שיקרה לליגה הוא נצחון מוחץ של הווריורז על הקאבס. ומדוע על כל האוהדים בלךיגה לייחל לתבוסה של לברון.

            הנימוק: שחקנים בקבוצות אחרות יבינו שאין להם שום סיכוי לאליפות בכל קבוצה שהיא. ולכן לא יעזבו את קבוצות הבית שלהם. פול ג'ורג' יישאר באינדי, באטלר בשיקאגו וכו'.
            "דומיננטיות מוחלטת של הווריורז = אין תנועה של שחקנים אחרים = טוב לליגה".

            הדבר הזה כה מטומטם, שאני מצטער שבכלל נחשפתי אליו. לכל הפחות, הריני להתריע.

          2. נ.ב. הייטר, ברכותי –
            הפכת לגרוע במכביסטים.
            אפילו האהדה שלהם לא הפכה בכזו מהירות לפשיזם ספורטיבי מהסוג שאתה עכשיו מתענג עליו, "הכי טוב שתהיה קבוצה אחת בלתי ניתנת להכנעה". הכוח אכן משחית.

          3. תשמע,
            יושב שם איזה עשיר לבן זחוח, ומדרבן את כל האוהדים, של כל הקבוצות, לייחל לתבוסה של אחד – לברון ג'יימס. והוא כפייתי – לא עובר שם יום בלי שהוא שוב, משחרר את השינאה שלו ללברון ג'יימס.
            רק שכח את המצנפת הלבנה, פחי הבנזין והחבל. קדימה, תצטרפו כולם. זה מסריח, בחיי.

      1. החור הוא כמובן בגיים 7 – שלא יהיה בתסריטים השמחים שלך. למעשה, באופן אירוני, התחרות היחידה שנראה בגמר היא, אם וכאשר, מול הקאבס.

  9. לא יודע מי תגיע לגמר המזרח, דבר אחד אפשר להבטיח – הקאבס הולכים לחטוף מכות.
    וושינגטון משחקים אגרסיבי מאוד ויש להם מאצ'-אפ חזק. על בוסטון אין צורך להרחיב, הגנת פרימטר מצוינת, ואיך נגיד בעדינות – לא קבוצה נקייה במיוחד. אוליניק מחכה לקווין לאב.
    ואף אחד לא רוצה לצאת סיסי כמו הרפטורז. בסדרה בין שתיהן, כאינדיקציה, יש לא רק קרסול נקועים ושן מתעופפת, אלא ה-מון עבירות. בד"כ שתיהן עוברות את ה-20 עבירות למשחק, לכיוון ה-25 פלוס פלוס – וזה יותר מהקבוצות הכי כסחניות בליגה, ובפלייאוף, בו מקובל לשרוק פחות.

    1. שווה להזכיר שבסדרה מול הראפטורס לברון עם 13.5 הליכות לקו במשחק ו-88.3% אחוז (11.3 קליעות). אירווינג עם 5 מ-5.5.

      אז אפילו אם יהיו פאולים, ויהיו, זה לא ישתלם להם יותר מדי.

    2. סומסום, עד שלברון יקבל עצבים על אוליניק… יחדור עליו וידרוס אותו כל הדרך לטבעת. נראה אותו גיבור גדול.
      לברון זה לא אוברה (שגם היה לא פראייר), אבל מול לברון זה לא כוחות 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט