מעורב הופס ליום רביעי / מנחם לס

1. מאנו ג'ינובלי החזיר אחורה ל-OLD TIMES וככה שיחק

קודם הדאנק המרעיד את הסל, דאנק שלא האמנתי שיש לו עוד, ואז החסימה על ג'יימס הארדן שעלה לשלשת שוויון בסיום ההארכה. אילו היה מחמיץ את החסימה בחמישה סנטימטרים הארדן היה מקבל שלוש זריקות לשוויון.

מה שתמיד אהבתי אצל מאנו זה ה'גיימריות' שלו. לא משנה באיזה רמה ועל איזה פרס, הוא  ייכנס כשהוא מרגיש כשהוא יכול; הוא זורק מרחוק כשהוא מרגיש שהוא יכול, והוא אפילו עולה לחסימה כשהוא מרגיש שהוא יכול.

הוא לא תרם הרבה: רק 5 נקודות. אבל הקאנד שו, שהקריין כינה "GERIATRIC DUNK" (דאנק מבית הזקנים), וקריין אחר כינה אותו "דאנק מ-2007".

כשהפלח החליט להחתימו לעונה נוספת על כסף גדול כתבתי נגד זה. הוא היה גרוע במספיק פלייאוף לתת לי רשות לומר זאת. אבל לפלח יש רגשות "אב-בן" גם לג'ינובלי וגם לטוני פרקר, והוא החתים אותו. אולי הערב – בשני הדברים שעשה – הוא הצדיק את כל החתימה.

ולכל הדבילים שצחקו עלי כשלא הבנתי מה הפלח רצה מגאסול, ועידו מוריה בא עם הפתרון לשאלה שהפלח רצה "ELEVATOR" (זה כנראה מושג מקריקט או פוטבול אוסטרלי), אז רק תדעו לכם, טירונים, שבמצב כזה  מ-כ-נ-י-ס-י-ם  כדור לגבוה תחת הסל לסל, או פאול, ולא מבקשים ממיילס לנסות שלשה תחת שמירה משמונה מטרים!

קודם הדאנק:

 

2. קווין דוראנט: "לא רציתי לעבור לקבוצה שצריכה אותי אלא לקבוצה שרוצה אותי!"

קווין דוראנט סוף סוף פתח את פיו בקשר להחלטתו לחתום עם הווריורס: "רציתי שירצו אותי ולא שיצטרכו אותי. הווריורס היו יכולים כנראה להיות היום במצב די דומה שבו אנחנו נמצאים עכשיו. זה מה שחיפשתי וזה מה שמצאתי".

הם לא היו נמצאים במצב שהם נמצאים בו עכשיו כי היום הם הקבוצה הטובה בליגה יחד עם הקאבס, ובלעדיו הם היו רק מקום שני, ואולי אפילו לא זה

מי שראה את המשחק הרביעי של הווריורס נגד יוטה (121-95) מבין בדיוק למה שהוא התכוון. הווריורס היו מנצחים בכל מקרה, אבל הוא עשה מהעסק דבר קצת יותר פשוט ובטוח.

ללא דוראנט הווריורס היו העונה 4-17. עדיין מצויינים אבל לא בלתי מנוצחים. אז דוראנט חיפש קבוצה בה הוא יהיה האופציה הטובה ביותר, אבל לא האופציה ההכרחית שאי אפשר בלעדה..

היי. סטפן קרי היה הפנים של הווריורס והוא עדיין הפנים שלהם. כשמדברים "ווריורס" פניו של קרי מיד מופיעים. גופייתו נמכרת  3 ל-1 מבחינת כמות לעומת גופייתו של דוראנט (כשהמספר "3" הוא גבוה בהרבה נגד כל שחקן אחר בליגה).

אבל אותי דוראנט לא יכול לתחמל, ואף אחד מהקבוצה המכוערת הזאת לא יכול לתחמל:

ללא דוראנט?

היו נילחמים על חייהם ובסוף מנצחים את פורטלנד 2-4. נגד יוטה? אולי 1-4 אבל יותר מרגיש לי כמו 2-4. הסידרה הבאה – נגד יוסטון (או ספארס) ללא דוראנט? הסיכויים היו שווים. נגד הקאבס ללא דוראנט? אל תצחיקו אותי, אוקיי? זאת שאלה רצינית או סתם רטורית? אליפות שנייה רצופה ללברון, ובלי יותר מדי הזעה.

הם לא "רצו" את דוראנט. הם היו חייבים להביא את דוראנט או לוותר מראש על האליפות, אז שאיש – כולל דוראנט – לא יבלבל לנו את האשכים!.

 

3. הו-הא מה קרה? דריימונד גרין מצא אותה!

(בהרצאת ביומכניקה ב-USC בסמסטר הסתיו אשתמש בתמונות האלה כ-"למידה שלילית", הווה אומר, 'כיצד לא לזרוק ג'אמפ מה-3'.)

כאילו שדוראנט לא הספיק לווריורס, פתאום נתגלתה עוד בעייה: דריימונד גרין מצא את השלשה שנעלמה ממנו רוב העונה.

רק חולי ווריורס אמיתיים שחושבים שהקבוצה היא  מתנת אלוהים למן האנושי לא יסכימו איתי שמשהו היה חסר העונה בקבוצה. איש לא יכול היה להסביר בדיוק מדוע הקבוצה לא משייטת לה באגם שקט עם רוח אידיאלית ללא חתחת (היחיד של חתחתים, אם יש דבר כזה). הקבוצה פשוט לא נראתה חלקה כמו הטיטניום בו כיסו לפני 9 ימים את כדור עצם ה'פימור' של הזקנה, כדור העצם החייבת לנוע בתוך כיס הירך כמו מחליקה על קרח. הקבוצה שיחקה בסדר וטוב אבל היו מחסומים ובורות בדרך לרקורד הטוב ביותר בליגה…

מה שהכתים פה ושם את משחקה הנפלא של הווריורס היתה העובדה שדריימונד גרין איבד את הקליעה מהפרימטר בחלקי עונה רבים. איתו – ועם דוראנט, סטפן קרי, וקליי ת'ומפסון יורים שלשות, אתה לא יודע על מי לשמור קודם ארבעת מקולעי השלשות.

הוא מצא את קליעתו כבר בתחילת הפלייאוף ובכל משחק נוסף הוא נראה נינוח יותר ויותר עם השלכת העור. במשחק האחרון – טריפל דאבל של 17, 11, ו-10

אז מה בדיוק קרה לגרין משך העוה?

ישנן כמה תיאוריות הצפות באתרים השונים. הראשונה – שאני לא מאמין שאחד כמו דריימונד גרין יחתום עליה ויסכים לה בקלות – היא שהוא התבקש, או החליט מרצונו, להקטין את מספר היריות של עצמו כדי לתת מקום ומספיק כדורים למכונת הירייה של קווין דוראנט. התיאוריה השנייה היא שהוא נפגע ביותר מההשעייה שלו מהמשחק החמישי בעונה שעברה והוא לקח את ההפסד, ובכך את הפסד הסידרה כולה קשה מדי על עצמו, ולפיכך ניסה לפצות את הקבוצה יותר מדי, וככל שהיה יותר אגרסיבי וניסה יותר – כך הוא החמיץ והחטיא יותר.

בעונת 2015-16 הוא קלע 38.8% מכובדים ביותר מה-3, אפילו שזריקתו יכולה לשמש עבורי דוגמא בשעור ביומכניקה לכמה וכמה שגיאות ביומכניות בהסרטת 'פריים-ביי-פריים'. אבל בקליעות מדאונטאון מה שיותר חשוב מביומכניקה זה המספר לימין ה-"%". בעונת 2016-17 – בה ניסה יותר מדי או רצה להשאיר חלק מהבמה לדוראנט הוא התנדנד ודידה בין 29.5% בנובמבר ו-26.8% בינואר לבין חודשים לא רעים כדצמבר (36.8%) ומרץ (37.5%) אבל הס"ה לא הגיע לרמה שמחפשים בווריורס.

הוא עצמו אמר:

“It was pretty frustrating,” Green said. “I had games where it felt good and I just didn’t hit them. And then I had — early on in the season, my shot didn’t feel good at all. I just really didn’t feel used to the ball. As the season went on, I was kind of getting the rhythm back. All the sudden, they felt good but they weren’t falling. I knew it was kind of coming back.”

הוא התאמן משך שעות עם בן קבוצתו לשעבר טראוויס וולקר, וראה זה פלא: השלשה חזרה בגדול 51.2% מה-3 בפלייאוף.

הוא אמר אמש:

“This is the best time of year,” Green told reporters. “Every game matters, every single possession matters. I love to play that way. When you’re just out there playing and it doesn’t mean anything, it does not matter, it is kind of boring to me. Every possession matters in the playoffs, every little detail. I love playing that way. The stakes are higher, you are chasing a championship. That’s the funnest time of year from me.”

אותי הוא מעצבן ואני לא סובל אותו, אבל אני לא טיפש עד כדי כך שלא אודה שהוא אחד משחקני הפלייאוף הטובים ביותר מכולם.

4. לברון לא עושה זאת לבדו 

לדעתי – ובמקרה זה דעתי קובעת (או יותר נכון 'נכונה') יותר מדעתכם כי ב-2011 הייתי עדיין בפלורידה, כמו ב-2012, וחלק מ-2013, וראיתי את ההפסד לדאלאס ואת הניצחונות ב-2012, וחלק ממשחקי 2013 לפני שעברתי למדינת הרדניקים והפכתי  לרדנק בעצמי (אני מגיע ארצה בנובמבר עם מטפחת פסים וכוכבים קשורה לראשי כשאני לועס טבק 'בורסקו', ואני מקווה רק ש'באלדן' ישנם אופנועי 'הארלי דיוידסון' להשכרה). אז רגע, מה ברצוני לכתוב על 'דעתי'?

נזכרתי. לברון משחק עתה את הכדורסל הטוב מאי-פעם בחייו הצעירים. הוא לא סתם יותר טוב מאשר היה במיאמי היט. הוא הרבה יותר טוב! הקליעה שלו מרחוק השתפרה, והכניסה שלו לסל השתפרה מאד. אבל ישנם עוד דברים טובים שקרו לקאבס:

  1. טיירון לו נראה לי שולט בעניינים טוב יותר משטדי קולק שלט פעם בירושלים. הוא נמצא עם האצבע על ההדק; הוא נראה שליו; הוא מחליף בזמן וקולע בול בהחלפות, ויודע כיצד לשמור על כוכביו מאקסטרה מאמץ. נראה לי גם שלברון אינו פוצה פה ומצפצף ופשוט מקשיב למאמנו.

2. אחת החולשות של הקאבס העונה היתה ההגנה שלהם, במיוחד נגד פיק-אנד-רול. זה היה עקב האכילס שלהם. מה שהם עשו נגד טורונטו היה "TO BLITZ" את הפיק-אנד-רול ולא לתת לו להיגמר. ג'יי אר סמית, אימן שומפרט, והאחרים מצאו דרך 'להישאר עם מוביל הכדור', וע"י כך מנעו משחקן גבוה להישאר עם נמוך וההיפך, והם גם הכריחו כתוצאה מכך את טורונטו לקחת זריקות לא נוחות. לפי הרפרנס, הקאבס הירשו רק 0.90 נק' לפוזשיון ורק -44.4% בקליעה של נושא הכדור (שהיה כמעט תמיד דמאר דרוזן או קייל לאורי), ואחוז זה מציב את הקאבס באמצע הקבוצות שנשארו בפלייאוף. נגד ה-ROLL MAN הם הירשו 1.03 נק' לפוזשיון (עם 48.6% קליעה), וגם אחוז זה מעמידם כקבוצת הגנה "אמצעית" בזמן שהם היו כמעט בתחתית במשך העונה.

3. הסיבות לשיפור בהגנה? גם ג'יי אר וגם שומפארט הם בריאים לחלוטין מזה זמן רב.

4. השיפור החשוב ביותר הוא משחקו של דרון ויליאמס. הוא נותן לקאבס 16.8 דקות מצויינות, והוא מפתיע את כולם בקליעה מצויינת מה-3 כשבפלייאוף הוא קולע בינתיים  60% מדאונטאון. הוא לא מרבה לזרוק, אבל 9 מ-15 מויליאמס? מים לנפש צמאה במדבר.

5. קייל קורבר הוא וותיק נוסף שעושה את הדבר שהוא יודע הכי טוב – קליעה משלוש. ב-19.5 דקות הוא קולע 8.8 בדיוק של 51.2%, כולל 48.5% מאחורי הקשת, משם באות רוב נקודותיו.

6. צ'נינג פריי הפך במידה רבה ל-X-פקטור כשהוא תורם 14.3 נק' בדיוק מקסים של 60% – 52% מהשלוש.

7. קיירי אירוינג (19.5 נק' למשחק) וקווין לאב (13.8 נק' ו-9.1 ריב') עושים בדיוק את המצופה מהם..

5. גולדן סטייט ווריורס (8.7) נגד קליבלנד קאבס (8.9)

זה לא מוקדם מדי?

כמובן שזה מוקדם מדי. יש ארבע קבוצות נוספות שעדיין לא אמרו את המילה האחרונה. אבל לשתיים שכבר עלו לחצי הגמר במערב ומזרח אני נותן ציונים של 8.7 לוורורס ו-8.9 לקאבס נכון להיום, בחצי המשחק בין הספארס והרוקטס שהרוקטס מובילה ב-2.

6. ראז'ון רונדו: "אילולא נפצעתי היינו מנצחים 0-4"

ראז'ון רונדו אמר בתכניתו של קווין גארנט "AREA 21" שאילולא פצע את כף ידו "הינו מנצחים אותם 0-4".

אתה באמת מאמין בזה? שאל גארנט

"Honestly, yeah,"

"It was very frustrating, especially the way we were clicking at the time. We had a good chemistry going, and I thought we were making great adjustments."

 

 

 

 

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 107 תגובות

  1. כתבה נהדרת!
    המשחקים של הספרס והרוקטס מרגישים כמו סוג של מיני גמר לפני הגמר שכולם מצפים לו (וכנראה יקרה)
    מסכים לגמרי שהווריורס לא נראים במיטבם למרות שהם מנצחים בצורה חלקה יש תחושה שמשהו שם רק נפגע בדינמיקה מהרגע שדוראנט הגיע…

    התקציר המורחב של סן אנטוניו יוסטון למי שמעוניין -https://youtu.be/FXGuHm6dOj4

  2. מעורב מעולה
    המאנו מדהים אין מילים לתאר את האיש
    פעם בשנה הוא מוציא דאנק ששייך למיליונים הקודם שעוד היו לו שערות
    רונדו צודק ,לא יודע אם סוויפ אבל הבולס הייתה עוברת את בוסטוןנ

  3. פופ כעס על גאסול כי התרגיל היה שאם החסימה הראשונה עם אלדריג' לא צלחה אז גאסול היה צריך לעלות למעלה ולתת חסימה נוספת למילס אבל גאסול נתקע מתחת לסל במאבק על ריבאונד שלא משנה כלום כי במילא לא היה מספיק זמן לקחת ריבאונד

  4. קצת נסחפת לטעמי עם הכורח של גולדן סטייט בדוראנט. בל נשכח שגולדן סטייט של העונה הקודמת אולי הייתה הקבוצה השנייה בטיבה בהיסטוריה, וההבאה של דוראנט הורידה את האיכות בעמדת הסנטר ובספסל.

    גם במהלך העונה, עובדתית, גולדן סטייט לא ניצחה פחות בלי דוראנט. להפך, היא נראתה לפרקים שוטפת יותר. גם בפלייאוף כשדוראנט לא היה מול פורטלנד גולדן סטייט נראתה נהדר.

    מה שמעלה את השאלה איך בלעדיו הם היו 4-2 אם הוא שיחק רק במשחק אחד מול פורטלנד…

    1. אני חסר אונים נגד אהבלים כמוך שלא מבינים עבריץ\ת. כל מטרת הקטע היתה להסביר שדוראנט עבר אליהם כ]י ה-ם ל-א מ-מ-ש היו צריכים אותו. אלי בולס זה בוודאי עוד ילד הבן 11 באתר.

  5. אחלה מעורב תודה רבה
    אם ישנה נוסחה שעל פיה הציונים נקבעו נשמח לשמוע כי מה מפריד ביניהם על פניו זה יותר מ0.2 או שזו בעצם התייחסות למצ'אפ עתידע ביצור שיהיה יום נהדר לכולם

  6. מעורב יפה , גם אם אני לא מסכים לגבי חלקים.

    בנושא דוראנט וג"ס – שים לב , מנחם . ה-17 :4 לא משקף . ה-4 היו הראשונים כשהוא נפצע , כולל משחק הפציעה שלו בוושינגטון . הלוחמים עדיין שיחקו כפי שהתרגלו כשהוא על השדה . לקח להם 4 משחקים והרצאות שסטף קיבל מקר ומגרין שהוא צריך לחזור להיות הציר של הקבוצה. ואז הם התפוצצו , כולל ה- B2B המופלא ביוסטון ובס"א.
    ג"ס היו מגיעים השנה לגמר ה-NBA גם בלי דוראנט . צריך אותו בהחלט למאבק מול הלברונים .

    לנושא משחק הלילה – מזמן לא צחקתי כל כך מהערות בבלוג החי .
    הנה כמה :

    הממזר של סטוקטון :
    זה היה שפת גוף של אחד שיודע להעריך פלופ טוב ( על הזקן ).
    דובי :
    ספרדי שוקיסט ואוסטרלי צולע מנסים להפיק מהלך סיום .
    המלך ראסל :
    הפועל עכו שמה גול בזמן שאין סל .

    פרייסלס .

      1. לא הבנתי . החמאתי למעורב שלך כי הוא באמת יפה ומהנה . כך אומרים . אתה חי בטראמפ-יאדה – אז אולי שכחת

  7. מאנו היה ענק (אגב היו לו 12 נקודות ולא 5 נקודות) וגם דני גרין הזכיר נשכחות.

    אבל תאכלס המשחק הזה היה יותר הפסד של יוסטון מניצחון של הספארס לספארס אין מה למכור כשלנארד פצוע וכשאולדרידג' כל כך נוראי ויוסטון היו צריכים לנצל את זה. במקום לנצל את ההתקפה התקועה של הספארס יוסטון נתנו להארדן לכדרר 20 שניות בממוצע להתקפה. המון איבודים מיותרים של הארדן ומעט מדיי תרגילים היו הסיבה העיקרית לניצחון של הספארס.

  8. ג'ינובילי לא עם 5 נקודות –
    אלא עם 12 נקודות, 7 ריב', 5 אסיסט (0 איבודים) ובלוק אחד ענק. זה בלוק של "זקנים" שחוסמים כשהכדור עדיין על היד – שילוב של תזמון וחכמת משחק.

    1. אל תבלבל אותו עם עובדות….הוא עוד יחשוב שגם אתה מאוסטרליה….
      זאת תמונת מראה לאנשים שגרים באמריקה…..אין להם מושג מה קורה בעולם

      1. כלכל האנשים שגרים באמריקה מטומטמים, אבל מה לעשות שהם שולטים בעולם?
        ואתה, שבקושי גומר את החודש ונוסע בווספה, בגילך כבר הייתי פרופסור, בעל בעלי דירות, ונהגתי אימפלה קונברטיבר בת 6 חודשים

        1. מנחם למה אתה כל כך כעוס? אפילו כשמחמיאים לך כמו הייט אשברי

          אני מבין שעבר שבוע קשה….ג'וינט ירוק קטן ירגיע אותך ואת הזקנה הנפלאה שלך…..היום קראתי כותרת של מחקר שקובע שגראס עוזר לזקנים לשמור על הזיכרון שלהם אז עוד יתרון חחח
          Take it easy redneck

  9. תודה מנחם!
    אין מילים על ג'ינובילי.
    דוראנט מוכיח מדוע הוא ו-ווסטברוק היו הצמד 1-2 המטומטם ביותר שאי-פעם אחז בכדור.
    שני אהבלים גמורים.

    1. אני שם את נפשי בכפי כי אני משתדל בחירוק שיניים לא להגיב על דברים מקוממים , אבל אני לא מסוגל להתאפק :
      בעונה שעברה צמד המטומטמים הזה הדיח אתכם בסיבוב השני לאחר עונה של 67 נצחונות , משחק זוגי זה השפיל אתכם ומשחק אי זוגי השני רמס אתכם .
      לנארד ברבע זוגי שמר את ראס וברבע אי זוגי שמר את kd תלוי מי פרק אתכם ברבע לפני כן .
      זה היה בדיוק לפני שנה , ואני זוכר את זה כי מדי כמה ימים אני צופה במשחק 4 ההוא בליג פאס כדי לחשוב מה יכול היה להיות .
      התגובה הבאה שלי אם תהיה , בסיום הפלייאוף .

      1. בעניין הסגנון, לא התכוונתי להכעיס
        לגופו של טיעון – אין ספק שאוקלהומה של שנה שעברה הייתה קבוצה מצוינת, הרבה בגלל דוראנט, גם בגלל אחרים, וגם בגלל היכולות של ווסטברוק, אבל:
        א. גם בשנה שעברה הייתה לראסל קבלת החלטות בעייתית משהו.
        ב. לא זוכר בדיוק את השנים, אבל היו שנתיים עוקבות שבהן אחד מהם היה פצוע והשני לא. בשנה שדוראנט היה פצוע, ראסל פספס את הפלייאוף בקצת. בשנה שראסל היה פצוע, אוקלהומה רצה מצוין, ודוראנט לקח MVP. רוצה לומר שהבעייתי בצמד הוא ראסל ולא דוראנט.
        ג. דוראנט עזב, ולדעתי, בלי להכנס לסוגית קאפקייק או לא קאפקייק, זה היה גם בגלל שחשב שראסל לא הולך להשתנות. לדעתי יותר משעזב את אוקלהומה עזב את ראסל. בגלל הגירושין נאלץ לעזוב את הבית, ולא הפוך.
        כך שמקצועית אני בהחלט מבין את הנטייה לחשוב "מה היה יכול להיות", כי זו הייתה קבוצה אדירה, ואני עדיין לא שכחתי גם את משחק מספר 6 נגד הלוחמים, אבל אני חושב שלא היה מנוס מלפרק אותה מסיבות אישיות/של כימיה. הטעות, לדעתי, הייתה שמכל השחקנים המובילים האיש הכי פחות נכון לבנות סביבו את הקבוצה הוא זה שנשאר. במובן זה, ובאמת בלי להעליב, אני באמת חושב שהוא קצת "אהבל" או "דפוק".

        1. אל תפתה אותי להמשיך להגיב אני מתחנן ..
          אולי אני טועה אבל לפי הכרותי עם האתר , אני מבין ומתמצא בענין OKC לפחות כמו כל אחד אחר מאחר וראיתי כמעט את כל משחקי הקבוצה מ-2011 עד סוף עונה קודמת . ( ברשת , לא בגוף ראשון )
          רכשתי עם הזמן תפישה די טובה של הנפשות הפועלות כדי להבין אחרי 7 משחקים בעונה הקודמת ש-KD יעזב את הקבוצה אם לא תנצח את המערב ( לפחות ) ואחרי הההפסד לגולדן צפיתי שהוא יחבר לקבוצה שתפסיד בגמר , רק שבאותו זמן היה קונצנזוס שזו תהיה קליבלנד .
          יש לי הרבה תובנות בענין KD והעזיבה , אבל בשורה התחתונה החיבור עם ראס היה הסימפטום ולא המחלה עצמה .
          אם אתה רוצה לנהל דיון יותר מעמיק צור איתי קשר , אני לא חושב שזה מענין את קוראי האתר וגם קשה לתקתק כאלו תגובות ארוכות .

          1. דווקא זה מעניין מאוד, ושווה פוסט נפרד.
            אם אתה מעוניין להרים את הכפפה ולכתוב את נקודת ההשקפה שלך אתה מוזמן לשלוח מייל לאחד מאנשי הצוות.

          2. אני לגמרי מסכים עם עגל – סוגית דוראנט, דוראנט-ראסל, אוקלהומה-הארדן, ואוקלהומה בכלל, היא אולי הדבר הכי מעניין שקרה בפן הניהולי מקצועי של קבוצה כלשהי בנ.ב.א בשנים האחרונות (כן, בנוסף להוא שחזר לקליבלנד)
            אני מרגיש "נוח" עם מקרים כמו בוגי/סקרמנטו, פול ג'ורג'/אינדי, ווייד/מיאמי, אבל אני לא מצליח להשתחרר מהתחושה שאוקלהומה היו יכולים להתחיל שושלת כמעט ספרסית, אולי עם קצת פחות אליפויות, של קבוצה טובה בשוק קטן, ואיכשהו זה ברח להם מהידיים, אולי לבלי שוב.

    1. תגובה אחרונה בהחלט :
      יש לך בקבוצה
      kd
      ראס
      גימי הארדן .
      כדור אחרון לנצחון :
      למי אתה הולך ?
      מאוהד שנשבר לאוהד שמן הסתם לא נשבר .
      והסיבה היחידה שאני תומך בגולדן זה בגלל קווין .
      אם הוא לא היה שם הייתי לחלוטין עם לברון כמו בעונה שעברה .

      1. 1. KD
        2. הארדן
        3. ראסל

        בעיקר בגלל שאם הדבר הנכון יהיה למסור את הכדור הזה למישהו אחר, הראשון והשני יעשו את הדבר הנכון בעוד שהשלישי קרוב לוודאי שלא.

        1. למיקי
          התגובה המרירה שלי היתה למכונה אשך שהבנתי שאוהד ס"א .
          את התגובה שלך הבנתי , הפנמתי ולא נפגעתי .
          בעידן הזה , מאז 2010 , השחקנים האהובים עלי בסדר הזה בדיוק :
          kd
          harden
          russ
          ואני הראשון שיודה שלברון עדיף על שלושתם אך ברמה האישית מעולם לא התחברתי אליו .
          אני לא משתמש בדרך כלל בסטטיסטיקה להצדקתי אך ראיתי בעונה שעברה סטטיסטיקה שקווין וראס היו הצמד הפורה ביותר מאז מלון/סטוקטון . לכנות אותם בכינויים כאלה זה לטעמי ביזוי של הספורט
          שאני אוהב כבר קרוב ל-50 שנה .

    2. אתה כנראה צודק, אבל זה קצת מצחיק, "הכי טוב בעולם" – שבזמן אמת לא היה הכי טוב בעולם.
      "הכי טוב בעולם לאחר פרישת לברון".
      זה כמו להגיד על אנטואן גריזמן, נניח, "הכי טוב בעולם אחרי שמסי ורונאלדו יפרשו".
      ה"הכי טוב בעולם" הבא יהיה כבר מהדור שהוא פוסט-לברון.

          1. בשיאו אמנם היה השולט הטוב ביותר בכדור, אך השחקן המוביל והמנהיג היה פלה וגם בגיל 17 הוביל את ברזיל, כשיחק גם גם גארינצ'ה, לזכייה בגביע העולם ב-58' עם שני שערים בגמר.

          2. חברה , אתם מאלצים אותי להגיב :
            קודם כל זה באמת מפתיע ומרגש שהשם גרינצה עדיין מוכר למתי מעט .
            ממש לא התכוונתי לאמר שגרינצה היה גדול מפלה .
            בשבילי פלה הוא ה-GOAT ללא עוררין .
            מה שכן התכוונתי להגיד זה שהיו לא מעט אנשים שאהבו את גרינצה יותר בגלל הוירטואוזיות שלו שזה דבר שרואים פעם בחיים .
            אני בהחלט מכיר ומקבל שלברון שחקן גדול מדוראנט ואולי אפילו בהרבה .
            מצד שני לראות שחקן של 206 ( או 211 ) עושה קרוסאובר שלא מבייש
            גארדים טובים מאוד זו וירטואוזיות סטייל גרינצה ואני מתחבר לזה יותר מאשר ל-power moves של לברון , אז תרשו לי.
            אם אכן גולדן תהיה בגמר , המאץ אפ הזה לדעתי יהיה המפתח .
            המח אומר לברון אבל הלב …
            אני מחכה לזה כבר 5 שנים , אולי אולי .
            לחובבי ה-MMA :
            אם זה אכן הגמר אזי ההרגשה שלי היא כמו בערב הקרב האגדי בין רויס גרייסי לסאקורבה . ( ברור לכם את מי אהדתי )
            קווין צריך להכנס למצב סאקורבה .

      1. אתה צודק – כשלברון יירד מעט מגדולתו, דוראנט יירש אותו בתור הטוב בעולם. יש מצב שזה יקרה כבר השנה.
        לגבי הדיון על אוק' סיטי שהתפתח כאן – בתור אוהב שרוף שראה את כל המשחקים (חוץ מההפסד הכואב ביום השואה) – אני חושב שדיון זה כבר מוצה עד תום. אף אחד לא עשה כאן שום טעות. ראסל, הארדן ודוראנט לא נועדו להיות שושלת. יותר מדי אגו מהסוג של העידן החדש. מה שכן – אליפות בשנה שעברה (לא מופרך) הייתה משאירה את דוראנט באוק' סיטי.

        1. דה שוט, אני נוטה להסכים איתך, אבל גם אם אכן כך, השאלה המעניינת היא האם אי אפשר היה להוציא יותר מהיד הזו? ב-2012 לפרסטי היו ביד דוראנט, ראסל, הארדן ואיבקה, (ועוד כמה כמובן, אני לא זוכר), וב-2017 יש לו רק אחד, האחד הזה הוא ראסל, ואני לא רואה שקיבל יותר מדי נכסים אחרים במשקל דומה. האם אי אפשר היה לנהל את זה אחרת? אם כן – איך? לדעתי זה דיון מעניין מאד. למשל, ובאמת לא כדי לעצבן, אני חושב שאם היו כבר אז אינדקציות לאופי המשחק של ראסל, צריך היה להטריד אותו ולהשאיר את האחרים. תחשוב על הסדרה מול הלוחמים בשנה שעברה עם הארדן, בלי ראסל, ועם נכסים נוספים שהיו מתקבלים עבור ראסל. כמובן שלעולם לא נדע, אבל אני לא משוכנע שאפילו התצוגה ההיסטורית של קליי הייתה מספיקה על מנת לעצור אותם.

  10. מעורב מעולה.

    1. ג'ינובילי הוא שחקן נשמה וסמל של המועדון. טוב שהשאירו אותו. מדי פעם יש לו הברקות. בפלייאוף התזמון של ההברקות האלה מכריע והפעם זה היה במאני טיים ובגדול.
    2. אני מקבל את הרושם שדוראנט נטש את אוקלהומה בעיקר מסיבה חברתית/התנהלות של הקבוצה. לאוקלהומה של סוף שנה שעברה היה חסר שדרוג אחד או שניים בנוסף לדוראנט כדי לקחת אליפות. אולי פשוט לא היה לו טוב שם והוא לא ראה איך הדברים יכולים להשתנות.
    בכל מקרה דוראנט הובא לגולדן סטייט בעיקר לשים את הכדור בסל כששום דבר לא הולך (ראינו שבינתיים אי אפשר לבנות על הקליעה של קרי בסדרת הגמר). גם אם הוא קצת פוגע בשטף ההתקפי או בזרימה של המשחק, זה שווה את זה כי את הכסף סופרים במדרגות ולא בעונה הסדירה/סיבוב ראשון או שני נגד יריבות נחותות מהם.
    3. סדרת הגמר הצפויה תקום ותיפול על דריימונד גרין. אם הוא ימשיך לשחק ככה גם קליבלנד לא תוכל עליהם. הוא השחקן הכי חשוב אצל הלוחמים והוא מוכיח את זה כל פעם מחדש.
    4. קליבלנד ובעיקר לברון נראים מצוין. לא בטוח שזה יספיק מול הלוחמים. קווין לאב חייב לתרום יותר. אם הוא לא יחזור לאזור ה-20 נקודות ו-10 ריב' למשחק כוח האש של קליבלנד לא יספיק מול ג"ס.
    5. רונדו כמעט צודק. היה נגמר 1-4 איתו. הוא שלט לגמרי במשחק.
    חבל…

  11. דריימונד שחקן שיודע להגיע במאני טיים, גם בפלייאוף הקודם הוא היה כזה.
    לגבי לברון, הטענה היא שהוא חייב לשחק טוב, הזריקה חייבת להיכנס, והניהול של המשחק חייב להצליח כדי שקליבלנד תהיה ברמה של ג"ס, הוא לא משחק לבד, במיוחד לא בהגנה.
    בג"ס גרין יכוך לשחק (טוב) הגנה, דוראנט וקרי התקפה, תומפסון מה שבא לו, ועדיין, זה יספיק להיות מעולים, כי יש גם ספסל טוב ושיטת משחק ברורה שלא תלויה ביכולת אישית של שחקן אחד או שניים. זה אולי ההבדל הגדול בין הקבוצות, ג"ס יכולה לייצר ריצות גם עם הספסל, קליבלנד הרבה פחות.

    1. עד עכשיו בפלייאוף,
      הריצות הגדולות ביותר של הקאבס היו בדקות בהן הספסל עלה לשחק.
      במהלך משחק, בכל רגע נתון, או לברון, או קיירי (או שניהם, כמובן…),
      נמצאים על הפארקט.
      בדקות בהן קורבר ודרון וויליאמס שיחקו לצד לברון, הן הדקות בהן הקבוצה נתנה את הריצות הגדולות שלה (כולל בקמבאק מ-26 הפרש מול אינדיאנה).

      1. אני חושב שהוא התכוון לדקות בהן לברון לא על המגרש . ברור שאיתו ועם מחליפים מהספסל קליבלנד יכולה לייצר ריצה.

      2. העניין הוא פשוט בעיני, קליבלנד תלויה בלברון שישחק טוב. לג"ס יש יותר אופציות, ולכן אם הייתי צריך לתת חוות דעת, הייתי אומר ג"ס. אם אני צריך להמר, אני הולך על קליבלנד (במקרה שיהיה גמר כזה), כי אני מאמין שלברון ימצא את הדרך, והם יכולים לעלות ברמה.

        1. הכל טוב ויפה אבל על מנת שגולדן ינצחו את לברון בגמר כ-ו-ל-ם חייבים להיות מעולים ולא רק חלק ולכן זה לא משנה

          1. ממש לא מסכים.
            גולדן סטייט בלי דוראנט עדיין הכי טובה בליגה, ובהפרש. עם דוראנט זה כבר נעשה מגוחך ממש. ובכל מקרה היא יכולה בקלות לנצח, כל משחק, כשקארי ביום חלש, תומפסון ביום חלש, דוראנט ביום חלש, ואפילו שניים מתוכם ביחד.
            לקאבס אין שום מותרות כאלה. חייבים את לברון בשיא, כל הזמן, כתנאי הכרחי. וגם הוא לא מספיק, הרי היו צריכים את קיירי, בתצוגה שבכל שנה אחרת הייתה נותנת לו FMVP. אבל זה ההכרחי: לברון בשיאו, כל הזמן.
            וזה כל ההבדל בין שתי הקבוצות.

          2. הקאבס על מנת לנצח את גולדן סטייט צריכים את לברון וקיירי בשיאם על זה אין ויכוח אבל הפרביליגיה שיש לקאבס והרבה פחות לגולדן סטייט זה שבכל משחק תמיד יהיו עוד 2-3 שחקנים שהם טובים מאוד באותו משחק ספיצפי.אם זה קורבר/פרי/שומפארט/ווילאמס/סמית .גולדן סטייט יצטרכו בשביל לנצח 70-80 נקודות מדוראנט-קרי-תומפסון.אז אם משחק לא טוב של אחד מהם זאת אומרת ששניים יצטרכו לקלוע באזור ה40 נקודות.

          3. סומסום,
            לדעתי, אתה "מוכר בזול" (באנגלית זה נשמע טוב יותר…) את הקאבס.

            הקאבס של השנה חזקים בהרבה מהגרסה של השנה שעברה –
            וההבדל הגדול הוא מהספסל.
            בשנה שעברה הייתה רוטציה של 8 שחקנים, כאשר בעוד שהחמישייה זהה לזו של השנה שעברה,
            בקרב המחליפים יש הבדל:

            בשנה שעברה אלו היו דלבדובה, שאמפרט, פריי, וג'פרסון.
            הם נתנו ביחד 19.3 נק' למשחק.
            השנה, פריי, שאמפרט, קורבר, ודרון, שווים 27.4 נק' למשחק.
            גם באחוזים, יש פער ניכר לטובת רוטציית המחליפים השנה.

            הנתון שהכי צריך להדאיג את יריבות קליבלנד?
            לאב, ג'יי אר, וקיירי, עדיין לא בכושר קליעה טוב.
            הספסל + לברון, גורמים לכך שהגרסה הנוכחית של הקאבס תראה טוב יותר מזו של השנה שעברה.

            או אולי נתון אחר, שממש צריך להדאיג את יריבות הקאבס:
            בשנה שעברה לברון סיים את הפלייאוף עם 26.3 נק' למשחק.
            בסיבוב הראשון הוא קלע 22.8 נק' למשחק,
            בסיבוב השני 24.3 נק' למשחק,
            בגמר המזרח 26 נק' למשחק,
            ובפיינלס 29.7 נק' למשחק.
            מגמת השיפור ברורה.

            השנה,
            בסיבוב הראשון הוא קלע 32.8 נק' למשחק,
            ובסיבוב השני הוא קלע 36 נק' למשחק.

            בשנה שעברה האחוז האפקטיבי של לברון עלה מסיבוב לסיבוב עד לפיינלס (לא כולל).
            גם השנה האחוז האפקטיבי שלו עולה מסיבוב לסיבוב,
            רק שהשנה, מול טורונטו, הוא כבר על 66% אפקטיבי.

          4. גיא, עם הנתונים אי אפשר כמובן להתווכח. אבל ראיתי מספיק את הקאבס השנה, ואיכשהו, אני לא קונה לגמרי את ההסבר לקפיצה עכשיו בפלייאוף.
            הם פשוט לא היו מספיק טובים, בטח לא לרמת החללית של גולדן סטייט. אז בפלייאוף עד עכשיו הם בכושר מפחיד, ולברון בכלל, על גבול הלא ייאמן (גם בסטנדרטים שלו), מספרים לא נורמליים.
            ועדיין – זו קפיצה שתתיישר למטה. מניח שהסדרה עם וושינגטון תיתן לנו מושג יותר טוב (בלי לבאס את בוסטון – הם פשוט במאצ'-אפ איום מול הקאבס). הוויזארדס משחקים חזק על גבול המלוכלך, ג'ון וול הוא זכר אלפא אנטיפט שלא רואה בעיניים. זה יהיה מבחן טוב.

          5. אה, ועוד קטנה, אם מסתכלים כבר לגמר המסתמן –
            קווין דוראנט, ולאו דווקא בצד ההתקפי. דוראנט על לברון – זה האקס-פקטור העצום של גולדן סטייט השנה במאצ'אפ הזה.

          6. עוד לא ראינו השנה את גולדן סטייט ואת הקאבס משחקות אחת נגד השנייה בהרכבים מלאים.
            אבל על המאצ' אפ בין לברון ודוראנט כן אפשר ללמוד משהו.
            במשחק בקליבלנד (אז ג'יי אר היה פצוע, קורבר שיחק באטלנטה, ודרון בדאלאס),
            דוראנט היה נהדר.
            36 נק', 15 רב'.

            הבעיה שלו הייתה להתמודד עם הפיזיות שיש בהרכב של לברון, ו- TT.
            לברון סיים את המשחק עם 31 נק', 13 רב' (5 מתוכם בהתקפה),
            ו-TT סיים את המשחק עם 6 רב' התקפה.

            גולדן סטייט קבוצה אדירה. יש לה קלעים היסטוריים.
            מה שאין לה –
            זה מאצ' אפ מול לברון בעמדה 4.
            היכולת שלו לקחת את דוראנט מהמרפק עם הגב לסל,
            או לעבור את גרין בכדרור,
            נותנת יתרון יחסי גדול לקאבס.
            ועכשיו, כאשר יש מלוא החופן קלעים, וכאשר יש הנהל משחק מצוין מהספסל,
            קשה עוד יותר מולם.
            דאבל טים נענה בשחקן עם מבט פנוי מהשלוש.
            אחד על אחד בלי גיבוי של גבוה דומיננטי מתחת לסל?
            זו הזמנה לחגיגה. גם של לברון, וגם של קיירי.

          7. בגמר קיירי יעלה מדרגה. זה קורה אצלו תמיד כשהרמה עולה והמעמד יותר מחייב. משהו במבנה האישיותי שלו – הוא לא נהנה אם אין "כסף" על השולחן. רק אז הוא מתעורר. ג"ס חייבים את דוראנט.

        2. נתן נקודה נכונה, מכאן הניתוח הבא: מה הסיכוי יותר גדול:
          1. לברון במוד הכי טוב שלו כל משחק בסדרת הגמר, ושאר הסגל המעולה של קליבלנד, חצי יהיו ביום טוב.
          2. כל משחק לפחות 3 מה-4 (גרין, קלי, דוראנט וקארי) ביום ממש טוב.

          בכל משחק נתון בסדרה הסיכוי שיקרה 1 יותר גבוה מאשר שיקרה 2. גם כשקורה 2 ו-1 במקביל, המשחק די מאוזן.
          המסקנה שלי מזה שהסיכויים בכל זאת לטובת לברון, למרות החד פעמיות הנדירה של ג"ס. זה לא יאומן.
          באמת אם KD תהיה לו התעלות הגנתית מדהימה והוא באמת יצליח להוריד את היעילות של לברון, אז באמת ישתנה משהו במאזן הכוחות.

  12. Mנאחם, ג'ינובילי על חיתולים זה לא יספיק בשלב הבא.

    גריימונד צוחק מהבית כי הוא יודע שהוא הולך לקבל עוד קבוצה פצועה בכל מיקרה.

      1. אני כבר לא יודע מה יהיה טיול יותר נוח אחריי הפציעה של קיווי,

        קבוצה בלי סנטר ומאמן גאון כמו ד'אנתוני או קבוצה בלי רכז ועם כוכב פצוע?

        1. הטיול הנוח ביותר יהיה זה של המלך-עכברוש שלך מול המנצחת מזוג האימפוטנטיות מוושינגטון ובוסטון – ולא משנה באיזה הרכב הן .

          1. לא תחסום שוורים בדישם… ואני מבין שהעניין חשוב לכם, אבל ברצינות – אני לא מבין על מה כל המהומה. שתי קבוצות אדירות, דורסות וכנראה ימשיכו לדרוס, את הקונפרנס שלהן, ויפגשו בגמר לקרב של טיטאנים. גם אם אחד הקונפרנסים קל יותר ממשנהו, זה כנראה לא בהמון (אחסוך לכם את הנתונים שמצוטטים כאן השכם וערב), ובכל מקרה לסדרת הגמר דינמיקה ולחץ שונים. ההשפעה האמיתית של פציעתו של בלייק גריפין או רונדו על מה שיקרה בסדרת הגמר באמת נראית לי זניחה. שימו את זה בצד ותחשבו פרקטית – איך עוצרים את האימפריה מהצד השני? זה נראה לי אחלה דיון בין שבט לברון לשבט הלוחמים, לא?

  13. בקשר ל-KD, מה שמתפרסם בימים האחרונים הוא דווקא על התחדשות הקשר בינו לבין ראס.
    קנדריק פרקינס מגלה את זה, מביא היישר מפיו של דוראנט, שהעדיף לא לעשות מזה עניין במדיה. לדבריו, דוראנט לא היה יכול להישאר אדיש לציון עונת הטריפל-דאבל והרים טלפון לברך. פרקינס גם הוסיף הערכה ש-KD עשוי בעתיד לחזור לאוקלהומה, לברון-סטייל, מתוך היכרות שלו עם השניים. which I highly doubt, אבל מי אני הזבוב להגיד.

  14. מה שיש לספרס עכשיו לא יספיק הגמר האזורי נגד הלוחמים ואחר כך לא יספיק בגמר נגד קליבלנד ובסוף לא יספיק אפילו לחגיגות הניצחון ולמשחק כדורגל נגד ארחנטינוס גוניורס בבןאנוס איירס …
    זהו זה אין להם את זה יותר….

    1. קראתי בהחלט מעולה,אבל זה גרם לי לחשוב על כל הויכוח של הסמים.גיא כל הזמן טוען שהשפעות הסמים לא יכולות להיות רלוונטיות לגבי לברון(לא נכנס לעומק אבל הטיעונים כרגיל אצל גיא מנומקים וטובים) אבל אני שואל משהו אחר האם זה כל כך מופרך ולא הגיוני להאמין שלברון שמשקיע כל כך הרבה בצוות שמלווה אותו,לא יכול להיות שיש שם איזה 2-3 אנשים שמומחים לעניין(כמו כל המעבדות ששמענו עליהם)שזה תפקידם לייצר שילוב או קוקטייל של סמים שאנחנו עדיין לא מכירים שנותן ללברון יתרון אם זה מבחינת הפיזיות,אם זה מבחינת העניין שהגוף עמיד בצורה בלתי הגיונית,אם זה מחינת סיבולת שמאפשרת לו לשחק הכי הרבה ובפול טיים?
      שוב אני לא מאשים אני באמת באמת לא יודע אני רק אומר שלדעתי זה לא מופרך לחשוב ככה.

      1. בו ונהיה כנים.
        ברור שזה לא מופרח לחשוב ככה.

        אבל זה לא נכון לגבי כל ספורטאי ברמות הגבוהות ביותר?

        לא ניתן לחשוב שקובי, לדוגמה, שמר על קריירה כל כך ארוכה תוך שימוש ב-PED?

        או שקרי, עבד על שיפור חוסנו, וחוסן קרסוליו, תוך שימוש ב-PED?

        אני מנחש שזו שאלה של השקפה.
        אפשר לחשוב שכולם אשמים,
        או שאפשר לתת את חמת הספק.

        אני מעדיף להבין מהכתוב שלברון הוא לא מישהו שמפחד מעבודה קשה,
        אני מעדיף לחשוב שקובי היה פריק של המשחק,
        ושסטף קוסם.

        ברגע בו יהיו ראיות המצביעות אחרת, יכול להיות שאאלץ לשנות את דעתי.

        1. בזה אני מסכים איתך.אבל אני חייב להודות שאני הרבה יותר סקפטי.למשל מבחינתי האישית אני פחות נותן את הכבוד שבולט אמור לקבל כי כל הזמן מקנן בי החשש שהשיאים הבלתי הגיונים שלו נעשו תחת סמים.ולצערי (לפחות באתלטיקה)ההיסטוריה מראה שייצרני הסמים תמיד היו צעד אחד לפחות לפני אלא שאמורים לבדוק.אז למרות שאני חושב שבולט ענק,אני מניח שאם לא היה לי את החשש הייתי מעריץ אותו יותר.

          1. אין סמים בספורט.
            מהטעם הפשוט שסמים לא יכולים לשפר יכולות קרא מאמרים של מנחם .
            אז בזה נגמר הדיון כולם זכאים וצחים כשלג במיוחד שני פלטי שדרסה למוות את גל בק ומאחר ואין בדיקת שיכרות חיובית בתיק הפרקליטות נגדה.
            מי שלא מאמין שישאל את עורך דינה שמעון מזרחי ולכן היא חפה מפשע כל עוד אין ראיות המצביעות אחרת.

        2. הגדולה של המלך היא הרבה מעברר לעליונות פיזית או גנטיקה מושלמת שהוא קיבל מאמא שלו.

          מדובר בשחקן עם האייקיו הכי גבוה ששיחק את המישחק ובכל מה שקשור לחוכמת מישחק אין שום סם שיכול לשפר את זה.

        3. קצת הערות …
          מופרך בכף סופית לא בחית…
          שנית אני קורא די הרבה את התגובות שלך .
          יש קו בולט בתגובות אבל אני מעדיף להתיחס רק לקובי .
          שחקן ספסל במשך שלוש שנים במשכורת ענק .
          שרק מנסיון דאנק כל הגוף שלו התפרק .
          אז איפה הקריירה הארוכה ?
          למה אתה מביא טיעון ולא מציין את העובדות המוכיחות ההיפך מהטיעון ?
          על מה ההתפרקות שלו של קובי גופו נכון יותר מעידה להבנתך ?
          אם אתה לא יודע לענות אז אולי רופא צרחך להסביר לך מה קורה כאשר ההחלמה היא מהירה אך שטחית כלומר העצם לא נבנית לעומק .
          על מה התפתחות כזו מעידה לדעתך ?
          אני יכול להמשיך ולהסביר מה בטיעון הזה ובטיעונים שלך בכלל מפריעים לי.
          ההרגשה שלי היא שאתה מעלה טיעונים שטחיים ללא מחשבה מעמיקה ובלי לבדוק אותם לעומק .
          מאחר ואתה אינך טיפש אז כנראה שאתה מסתמך על טיעון אחר ממישהו אחר שאותו לא בדקת.
          אז בדוק כי הטיעונים שלך מיצגים אותך לא אחרים ,גם אם העתקת ללא הבמה מרובה.

          1. בדבר אחד אתה צודק ב-100% :
            מופרח, אפשר לכתוב על בלון פורח…

            בכל הנוגע לקובי ו-PED:
            תבדוק את עצמך. תקרא קצת על השמועות שרצו אחרי טיוליו של קובי לגרמניה.
            ואז חשוב יותר, תקרא את הקונטקסט בתגובה שלי.

            "מעדיף לחשוב שקובי היה פריק של המשחק".

            דרך אגב. קריירה ארוכה:
            קובי בראיינט 7 בהיסטוריה של ה-NBA בדקות משחק בקריירה.
            48637 דקות.
            כן, קריירה ארוכה.

    2. מזכיר קצת את טום בריידי והאימונים והחיים שלו סביב הפוטבול ואיך שהוא שומר על עצמו בצורה אובססיבית (כולל זמני שינה מדוייקים)

      1. אם כבר מחפשים חשודים ומסוממים רציניים אז הייתי מתחיל לחקור את עונת הטריפלים של ווסטבריק ואת עונת המאזן של הגולדן בויז.

        למרות שפה מדובר בעיקר בחולשה של הקבוצות המערביות.

    1. שום מורד נהר. אני אולי בן 80 אבל ממשיך לחרוש כלפי מעלה. בסמסטר הבא אני מלמד ביומכניקה ב-GRADUATE SCHOOL של אונ' דרום קרולינה! פרופ' בן 80 שיפלרטט עם כל הדרומיות שיבואו עם מיני סיקרטס להרצאות, וגופיות שדרכן כל הציצים נישפכים.

      1. מנחם במורד המהר הכונה לביטוי למישהו לא חשוב לא משפיע,שקוף מישהו כזה שאף אחד לא מתיחס אליו ,הכונה לא למישהו כמוך שאנשים כמו גרג פופוביץ הגדול נכנסים לאתר שלו ,לפני שהם מחליטים על החתמת שחקנים !

  15. 1. הגינה למרגלות מגדלי אקירוב;
    2. הרחבה למרגלות מגדל נחושתן בנוה-צדק;
    3. מתחת למגדל הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד;
    4. מתחת למגדל השופטים (מגדל G) בפינת אבן גבירול – השופטים;
    5. מתחת למגדל פרישמן-דיזנגוף (בין רח' פרישמן לרח' אסתר המלכה יש מעבר שנקרא "מעבר-הפתוח-הפרטי");
    6. הגלריה ברחבת מלון רויאל ביץ';
    7. רח' דיזנגוף מספר 101 (זה נראה כמו אתר בנייה אבל אל-חשש, לא בונים שם שום דבר).

  16. בטוח שקוואי נפצע? אני לא ראיתי פציעה. יש מצב שפופ הושיב אותו פשוט בגלל שהוא שיחק לא משהו, בעיקר לקראת הסוף, ניסה יותר מדי ולא הלך לו.
    מה עוד למדתי מהמשחק? שסימונס לא יישאר בספרס, אם הוא לא יישפר את ההתקפה שלו. הקליעה לא מספיק טובה, וגם לא קבלת ההחלטות. אתלטיות לבד זה לא מספיק לספרס

  17. מי שטוען שלברון הוא תוצאה של שימוש בסמים לא באמת צופה בנ.ב.א. כל מי שרואה את לברון חצי דקה משחק מבין שהוא קודם כל תופעת טבע. אין סמים שיכולים ליצור שילוב כזה של גודל, כוח ואתלטיות. אולי בעתיד שיהיה אםשר להנדס גנטית תינוקות…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט