מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-22 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

קליבלנד עברה סיבוב, יוסטון ו-וושינגטון כפו משחק שישי. מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהמשחק הזה?

*
טורונטו-קליבלנד.

קליבלנד: עוד סיבוב, עוד סוופי ומעט מאמץ. לברון היה מעולה כהרגלו ונתן סדרה טובה מאוד בדרך לשבוע חופש, אבל יש שני דברים חשובים מהסדרה הזאת – ההגנה ושחקני הספסל. הקאבלירס שמרו טוב בכל אחד מהמשחקים ואם הם יציגו הגנה כזאת, או טובה יותר, מול בוסטון/וושינגטון וגולדן סטייט, הם יכולים להשיג ריפיט. הדבר החשוב השני זה שחקני המשנה – קורבר התחיל לרתוח בשני המשחקים האחרונים, פריי קלע באחוזים מצויינים, וגם דרון וויליאמס היה לא רע בכלל. כששחקני המשנה של הקבוצה משחקים ככה היא יכולה להיות רגועה.

טורונטו: הראפטורס התחילו לשחק נכון במשחק הרביעי. פי ג'יי טאקר בחמישייה, הנעת כדור סבירה (קורי ג'וזף במשחק מעולה, יותר טוב מלאורי של שני המשחקים הראשונים) ועבודה לא רעה בפוסט. הבעיה היא שהם התחילו עם זה 4 משחקים מאוחר מדי. יש להם את התירוץ של הפציעות, אבל המועדון הזה צריך לחשוב על העתיד. מצד אחד הם ניצחו פעמיים ברצף מעל 50 משחקים ונעצרו רק מול האיש ששולט בקונפרנס ב-2 העונות האלה, אבל מצד שני בכל פלייאוף רחוקים מלהרשים. חומר למחשבה.

*
וושינגטון-בוסטון.

וושינגטון: הוויזארדס הסתבכו בגלל הספסל שלהם ברבע השני, אבל אז ג'ון וול סגר את ההפרש בדקות טובות מאוד שלו. השינוי הגדול ביותר שלהם הגיע ברבע השלישי, וזה בלט אחרי רבע ראשון די מהוסס של הוויזארדס (וחמישיות זהות). ההבדל היה בעיקר הדקות של מוריס, שהיה מעולה עם 3 אסיסטים ברבע הזה. השימוש בו כשחקן שמכריח את אל הורפורד לצאת ומכניס מסירות יעילות לוול וביל היה מעולה וסיבך את ההגנה של הסלטיקס, ואחד מהגורמים החשובים לריצת ה-0-26 המדהימה של המכשפים.

יתר על כן, הם השתמשו טוב בגורטאט. במקום לנסות לסדר חסימות לוול וביל הוא יותר שיחק מתחת לסל, כשהוא לוקח 4 ריבאונדי התקפה ומונע מבוסטון את המשחק הרגיל שלהם – מישהו היה חייב להשאר איתו בצבע. בלי זה, לא בטוח שהם היו מצליחים להגיע לריצה כזאת מרשימה. מעבר לזה הם עשו עבודה נהדרת בריבאונד ובצבע, כשהסלטיקס קלעו שם 38 נקודות בלבד. אייזיאה הוגבל טוב הערב (בדומה למשחק השלישי) וגם בראדלי היה רחוק ממיטבו בהתקפה. כשמוסיפים לזה את ההגנה הטובה מאוד של גורטאט על הטבעת והיעילות של בוגדנוביץ' מהספסל, אפשר להבין כיצד הוויזארדס ניצחו ככה.

בוסטון הסלטיקס היו לא רעים ברבע הראשון וברוב הרבע השני, אבל הם צריכים למצוא דרך טובה יותר להתמודד עם וול. מרקוס סמארט ובראדלי לא הצליחו מולו וסטיבנס יצטרך לחשוב על דרך אחרת, או שמא ינסה לתת לוול לנצח את היריבה לבד, משהו שלא בטוח שהוא מסוגל לעשות ב-1 נגד 5. אבל הבעיה הכי גדולה של בוסטון הייתה ברבע השלישי, כשהורפורד יצא וכיסה את מוריס.

העדר הזרימה בהתקפה, בדקות של ג'ונסון והורפורד על המגרש, אמור להתאזן עם ההגנה וזה לא קרה הערב. הורפורד לא יכול לצאת לאורך זמן ולשחק מול שחקן מרכזי בהתקפה כמרקיף מוריס. לכן, אולי השילוב של אונלינק, ג'רבקו או אפילו ג'רלד גרין כשחקן נמוך שיכול ליצור בעיות מיס-מאץ' היה הכרחי ואני מאמין שנראה אותו במשחקים הבאים, כשהוויזארדס יתחילו לרוץ, סביר שנראה משהו כזה.

*
יוסטון-סן אנטוניו.

יוסטון: כשהרוקטס קולעים מהשלוש, קשה לנצח אותם. ימים של 19 מ-43 מהשלוש נדירים, אבל כשהם קורים הם נדירים ושווים ניצחונות. משהו ששווה לשים לב אליו זה המסירות של בברלי ואריזה, שהניעו את הכדור טוב. כששניהם מוסרים ככה וכל הקבוצה מצליחה לנוע טוב עם ובלי הכדור הם משחקים טוב, וזה שווה ניצחונות. מעבר לכך, הם הצליחו לגרום לאולדריג' לצאת לשלשות פעם אחר פעם וזה עוד קלף משמעותי בדרך לניצחון, ומשהו שבלט גם במשחק הראשון.

סן אנטוניו: יוסטון היא קבוצה שיכולה לסגור משחקים בשלב מוקדם ולכן חשוב להגיב מוקדם וטוב לזה שהם רותחים מחוץ לקשת. השילוב של כמה שחקנים אתלטיים שיודעים להגן לא רע מחוץ לקשת יכול לעבוד, ולכן אם סימונס היה עולה על חשבון מורי או סלו-מו אנדרסון במקום אולדריג', בהרכב עם שחקנים ארוכים שיכולים להחליף ולסגור על שלשות, הסיפור אולי היה נראה אחרת לגמרי.

רועי ויינברג

סגן עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. טורונטו צריכים לעשות כמה שינויים גדולים כדי להוות איום על כתר המזרח בשנים הבאות והפוטנציאל שם, השאלה מה יעשו איתו וכמובן האם איבקה יישאר.
    קודם כל אין ספק שבמקום קייסי צריך להביא מאמן שיביא שיטת משחק של יותר הנעת כדור ותנועה ללא כדור מה שיקל גם על דה רוזן לבוא לידי ביטוי בפלייאוף, בנוסף שני שחקנים שהיו אמורים להיות מאוד משמעותיים ברוטציה אלה קארול ופטרסון ושניהם בעונה חלשה מאוד (קארול כבר שניים ברצף) ואני הייתי מנסה להשיג עליהם משהו.
    טאקר היה נהדר בפלייאוף אבל השאלה היא אם הוא יכול להיות SF פותח כשהקליעה שלו לא מספיק יציבה ודה רוזן לידו. פאוול לעומת זאת חייב לקבל הרבה יותר דק' באופן קבוע.

    לגבי הקאבס- כשלברון זורק וקולע בכמויות האלה מה3, וזה כבר ככה לאורך כל הפלייאוף אז באמת לא ניתן לעצור אותו. וכל עוד החבר'ה ימשיכו לקלוע בחוזים כאלה את המבטים שהוא מסדר להם אז באמת יהיה קשה מאוד להתמודד איתם.
    דווקא קיירי ולאב לא בפלייאוף גדול בכלל עד עכשיו. לאירווינג יש הבלחות כמו הרבע האחרון היום אבל בינתיים האחוזים שלו בפלייאוף ממש לא מרשימים.

    אצל בוסטון אנחנו כבר אחרי 4 משחקים בסדרה ועדיין כל משחק יש ריצה של לפחות 16-0 של החמישייה הראשונה שלהם. סטיבנס ניסה את ג'ונסון ואת גרין ושניהם לא עבדו ואני מסכים איתך שאוליניק יכול להיות פתרון מצוין גם התקפית וגם הגנתית הוא יכול להסתדר עם מוריס. כנראה סטיבנס אוהב את השילוב שלו מהספסל אז לא הקפיץ אותו לחמישייה בינתיים אבל אי אפשר לתת לוויזארדס לרוץ ככה כל משחק.

    היום וול פתח עם 0/9 מהשדה, בוסטון כבר היו בפלוס 10, הספסל החלש של וושינגטון היה חסר את אוברה ועדיין זה נגמר בכזה בלו אאוט. זאת הייתה הזדמנות מצויינת לבוסטון לקחת משחק חוץ ולקרב את הסדרה לסיומה והם פספסו אותה.

    1. בדיוק מה שרתיתי לכתוב. כמה שקאבס יכולים להיות מעודדים מקורבר ופריי זה כאין וכאפס לכמה שהם צריכים להיות מודאגים מקיירי שרק מבליח ובעיקר מלאב שנראה רע הגנתית והתקפית.

      1. אירווינג לדעתי יתעלה בדומה לגמר בשנה שעברה. לאב קיבל מצ'-אפ קשה ב-2 הסדרות, אני מאמין שמול בוסטון הוא יראה טוב יותר

        1. בהנחה שהוא לא יפחד מאוליניק

        2. אם זה וושינגטון הוא מקבל את מוריס שזה גם מאצ' אפ בעייתי בשבילו

        3. לדעתי הוא יקבל את וושינגטון בטח ובטח עם הכושר הנוכחי של וול ואם המשחק היום מסמל את הגעתו של בראדלי ביל לסדרה אז בוסטון בכלל בצרה. מוריס זה בהחלט מאצ' אפ בעייתי מאוד ללאב. וגם וול עבור קיירי הגנתית זה סוג של מבוא לצרה צרורה.

  2. זה עצוב שהליגה מתחילה להיראות כמו הליגה הספרדית בכדורגל.
    סאן אנטוניו על תקן אתלטיקו מדריד

    אני מקווה שמאזן הכוחות ישתנה כשלורנזו בול יגיע סוף סוף….

    תודה על הפוסט

    1. אוי, הצחקת אותי מלא… בול? בול שיט 🙂

  3. הלילה היו דקות מצוינות של חמישייה שכללה את קיירי, דרון, ולברון.
    זה הרכב, שלמיטב זיכרוני, לא קיבל יותר מדי דקות העונה –
    והוא עבד מצוין.
    תשובה מוחצת להרכב הנמוך של גולדן סטייט.

    1. וכמובן –
      תודה!

  4. אני מאוד מחבב את וושינגטון עד עכשיו בפליאוף.למרות שהסדרה היא בשיוויון ההרגשה היא שמי ששולטת בסדרה היא וושינגטון .השאלה לגביה מה היא צריכה לעשות בשביל ששנה הבאה הם יוכלו להיות איום אמיתי על קליבלנד.
    משהו שמעצבן אותי ואני מניח כי אני מוטה ולא אובייקטיבי אבל זה הריצה של קליבלנד העובדה שקבוצה שסיימה עונה עם 30 הפסדים שזרקה אפשר לומר את העונה הרגילה לפח שסיימה רק שלישית בקונפרנס בכזאת קלות מנצחת את הקונפרנס שלה.ואני לא מדבר על מזפח או לא מזפח זאת באמת לא הנקודה אלא העובדה שנכון שתמיד אומרים שהליגה לא כל כך חשובה אבל פער כזה אני ממש לא זוכר(ויוסטון של האליפות השנייה זאת לא דוגמא)ץסתם השערה שנה הבאה קליבלנד בכלל ינוחו בעונה רגילה שהמטרה היחידה שלהם תהיה להיכנס לפליאוף וזהו.

    1. זה נכון, יתרון הביתיות לא ממש חשוב. יותר חשובים הם המצאפים.
      תמיד אמרו שהפלייאוף זו עונה חדשה שמבדילה בין הגברים לילדים. זה היה נכון ותמיד יהיה נכון

    2. שניה בקונפרנס.
      ד"א, אאל"ט, השחקן היחיד במזרח שסיים פעמיים במקום הראשון ב-4 העונות האחרונות הוא אל הורפורד. קונפרנס שלם ורק אחד עשה יותר מפעם אחת במשך 4 עונות. לעומת זאת במערב 6-7 שחקנים (לא סגור על זה) עשו 3 פעמים.
      רק מראה לך איזה קונפרנס תחרותי ואיזה לא.
      (וזו היתה תגובה צינית כמענה לתגובות המטופשות של כל הצדדים בנושא).

      1. שניה עם אותו מאזן כמו השלישית ושוב לא התכוונתי לעורר את הויכוח איזהקונפרנס תחרותי או לא דיברתי רק על הפער האדיר בין הליגה לפליאוף,עכשיו אני מניח שגם גולדן יבינו את זה ומה שנראה זה ליגה לשבירת שיאים אישים למינהם ,שהמטרה היחידה זה להגיע לפליאוף.לצורך העניין שנה הבאה לברון כבר ינוח לא 6-7 משחקים אלא 20 או גולדן סטייט יתנו מנוחה לשחקנים שלהם בערך חצי עונה כי מה שחשוב זה רק להגיע לפליאוף וזהו.

        1. לא כתבתי את זה לך. סתם ניצלתי את הדיון לעקוץ בנושא. 🙂

    3. יש איזה שחקן שגדל שם, וגם ברוקס אימן אותו, שכחתי איך קוראים לו מתחיל ב-ד' אם אני לא טועה, אולי יחליט לעשות לברון ולחזור הביתה אם יזכה העונה באליפות ויוריד את הקוף מהגב.

      1. אני מניח שזה לא יקרה אבל בוא נלך על תסריט אחר האם נגיד גירפין חותם בוושינגטון זה מספיק?

        1. גריפין בוושינגטון זו הפנטזיה הכי גדולה שלי לקיץ. זה ידרוש מהם להטוטנות עם חוזים ותקרת השכר אבל אם זה יקרה יש שם פוטנציאל לאלופת מזרח חדשה. הלוואי. (אני מנסה למצוא סיבה לבלייק לבוא, חוץ משינוי אווירה והזדמנות להיות פעם ראשונה בגמר קונפרנס אבל לא מוצא אחת משכנעת מספיק).

          1. גריפין הוא לא שחקן לאליפויות. הוא שחקן להיילייטס.
            הוא תמיד יעדיף הטבעה טובה על ניצחון.
            יש ויגידו שזאת מנטליות של ילד בן 3.
            ההתנהגות שלו מחוץ למגרש רק מוכיחה את זה

          2. הייתי מחליף את למרקוס בגריפין בהינד עפעף

        2. אין סיכוי, וושינגטון צריכים עוד קלעי ברמה גבוהה ורצוי לעמדה 3, גריפין יגיע ויתיישב במשבצת של מרקיף מוריס והוא רחוק מלהיות החוליה החלשה בחמישייה שלהם. חוץ מזה אף פעם לא החזקתי מגריפין מי יודע מה, הוא לא שחקן של מעמדים גדולים.

    4. הספרס ב-2007 (24 הפסדים), הלייקרס ב-2001 (26 הפסדים) ודאלאס ב-2011 (25 הפסדים). לא תמיד צריך להתאבד על העונה הסדירה בשביל אליפות.

      1. באמת הלייקרס זה מקרה דומה לגבי דאלאס אז זה יותר דומה ליוסטון מבחינת זה שהכל התחבר להם לריצת פליאוף מדהימה,לגבי הספרס אז מודה שאני לא כל כך זוכר מה היה בכלל באותה עונה.
        שוב אני לא מדבר על להתאבד על העונה הרגילה אבל התחושה שלי גם בעקבות מה שקרה שנה שעברה וגם מה שקליבלנד עושה השנה ותאמת זה לא היה משנה ביננו גם איזה מקום גולדן סטייט היו מסיימים השנה,הם היו מגיעים לגמר.אז נכון שיש 2 קבוצות על שגדולות על כל הליגה אבל בעוד גולדן סטייט נתנו כבוד לליגה ,קליבלנד פשוט זורקת ז** שזה לגיטימי מבחינתה כי מה שמשנה זאת התוצאה הסופית אבל לי זה קצת צורם ואני חוזה עוד הדרדרות בנושא

        1. אתה לא לוקח בחשבון שחלק לא קטן מההפסדים הגיעו בעקבות שרשרת פציעות לשחקני מפתח של הקבוצה.

          (וכן, הם ללא ספק "זרקו ז" לאורך כמעט כל החצי השני של העונה)

          1. נקודה חשובה ונכונה.

            אני מאמין שלולא הפציעות, הקאבס היו מנצחים יותר, וכך הייתה עולה המוטיבציה לנסות להגיע למאזן שקרוב יותר לג״ס, לפחות עד הנקודה בה היו רואים שזה לא הולך.
            כלומר – לולא הפציעות הם בכיף היו מתחרים עם יוסטון וס״א על המאזן ה2-3 הכי טוב.

        2. מסכים שהמאזן לא משחק תפקיד גדול מדי במהלך רוב הפלייאוף, אבל אני חושב שזה לא נכון לגבי הגמר, או בכלל מפגש עם סופר טים אחרת. רוצה לומר שללוחמים לא משנה איזה מאזן יש להם כל עוד הוא טוב יותר משל קליבלנד. אמנם בשנה שעברה לברון ניצח גם בלי ביתיות, אבל זה עדיין יתרון בסדרה שוויונית. מול הקבוצות הרגילות זה נייס טו האב אבל פחות הכרחי.

    5. לא מדברים על זה מספיק אבל בינתיים ברוקס די נותן סוג של נוקאאוט על הקווים לסטיבנס, מגיב מהר והרבה יותר טוב למתרחש על המגרש בזמן אמת.

  5. אני למדתי שגון וול זה שחקן ששווה לקום בשבילו בבוקר, לא ייאמן שאפילו בערב שהקליעה לא נכנסה לו הוא השתלט בכזאת צורה מוחלטת על המשחק והוביל את הבריחה הגדולה ברבע השלישי והקאמבק בשני.

    1. טופ 3 של השחקנים המופיעים בפלייאוף עד כה מבחינת השפעה ושליטה על קבוצה אחרי לברון וקוואי.

  6. עוד סיכום מדוייק. לדעתי הקאבס משחקים את הכדורסל הטוב ביןתר שלהם, והיו דקות שגם וןושינגטון נראו במיטבם כשהם פותחים את המשחק ואז משאירים את גורטאט (או גבוה אחר) באחד-נגד-אחד נגד שומרו. זה לרוב הצליח.

  7. טורונטו-קליבלנד: הקאבס בפורמה מצויינת (בעיקר לברון). גם הספסל נכנס לעניינים וזה מצויין בשבילם. ישנה רק בעיה שלאב בפלייאוף חלש יחסית (ולכן אולי כדאי לשחק עליו כמה דקות בהתחלה כמו בעונה הרגילה על מנת שיכנס למשחק) לגבי קיירי, אני לא דואג כי הוא מוכיח פעם אחר פעם שכצריך סל הוא שם ועושה זאת אפילו בצורה טובה יותר מלברון.
    טורונטו חייבים להחליט מה לעשות עם הסגל הזה. ג'וזף הוכיח שהוא PG מחליף ראוי על גבול החמשייה ופאוול הוכיח שיש מחליף שיכול לשים נקודות מהספסל. יש להם בעיה עם לאורי שפשוט לא טוב בפלייאוף שנה אחר שנה וקארול שהובא בשביל המשחקים הללו ופשוט יצא מהרוטציה. אני מקווה שאיבקה וטאקר ישארו. אני חושב שקייסי מיצה את עצמו ואולי יקוו להביא מאמן שיביא אותם יותר גבוה. הימור פרוע – לאורי מקבל טרייד (אולי עם קארול) תמורת PG או SF רציני.
    וושינגטון-בוסטון: הוויזארדס חייבים שהספסל שלהם יצור משהו במשחקים הללו, ממש נקודת תורפה אצלם כי החמישייה חייבת לנוח מתישהו. אצל בוסטון הבעיה שלאורך כל הסדרה הוויזארדס עם ריצות מטורפות שלסלטיקס קשה לחזור מהם. פעמיים זה נגמר בנצחונות צמודים ופעמיים בהפסדים עם המון גארבג' טיים.
    יוסטון-ס"א: שיוסטון מפציצים ככה מהשלוש קשה לעצור אותם, אבל אני שס"א עדיין חייבת לטחון פנימה ולשחק אולי רק עם אולדריג' או אולי גם עם לי (כי גאסול איטי מדי) שיצליחו לרדוף ברוטציות אחרי קלעי השלוש. השאלה אצל יוסטון מה יקרה שלא כל יום השלשות יכנסו, אם יש להם תכנית גיבוי.

  8. לדעתי לברון צריך עזרה כי המזרח חזק מאוד
    יחסית למערב

  9. תודה רועי, אחלה סקירה! מהרגע שסטיבנס עבר להרכב נמוך אני חושב שהוא צריך לשלב את בראון יותר בעמדה מס׳ 4 מאשר את גרין. הוא אמנם חסר ניסיון אבל מוכשר ופיזי יותר נגרין ולדעתי זה יכול להשתלם לו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט