מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-18 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

קליבלנד המשיכה את שליטתה בסדרה וסן אנטוניו השוותה ל-1-1. מה כל קבוצה יכולה ללמוד מכך?

*
קליבלנד-טורונטו.

קליבלנד: מה קליבלנד יכולה ללמוד מהמשחק? אין יותר מדי חדש. לברון ג'יימס השחקן הטוב בעולם כשהוא רוצה? ידענו. אירווינג סקורר מסוכן? ידענו. ההגנה שלהם הייתה מצויינת כשהיא אמללה את דרוזן ולאורי ושאר החמישייה, והם הצליחו לנצח גם ביום לא משהו של כל השחקנים מסביב. מה שהשתנה במשחק הזה היה הדקות של אימאן שאמפרט. הוא נתן הגנה טובה מאוד והוסיף 14 נקודות באחוזים טובים כשהוא משנה את המשחק.

שווה להתייחס להגנה – תומפסון היה מעולה בהגנת הטבעת ודרוזן לא קיבל מבט פנוי אחד. כל השאר עשו עבודה טובה ושמרו על חלק עצום מהשלשות של היריבה, מה שהראה שהם יכולים להתמודד בצורה מרשימה עם חבורת קלעים. וד"ש לאחת, גולדן סטייט.

טורונטו: אחת נקודות האור של הראפטורס, בעיקר התקפית, הייתה קורי ג'וזף. ג'וזף קלע 22 נקודות באחוזים טובים כשהוא משיג לא מעט זריקות פתוחות, ואני חושב שהדרך הכי טובה שלהם לשפר את ההתקפה היא לתת לו לשחק יחד עם לאורי (בלי דרוזן) כשהם מוקפים בקלעים. ככה שניהם יוכלו ליצור מצבי זריקה ואירווינג יצטרך לשמור על פליימייקר רוב המשחק, מה שיכול לסבך את קליבלנד. מהלכי פיק-נ'-רול בין השניים צריכים לקרות.

מעבר לזה ואלניוצ'אס היה מועיל מהספסל במחצית הראשונה העגומה, אבל יש דילמה בקשר לשיתופו – הוא כבד מכדי לרדוף אחרי לאב ופריי, ושילוב שלו ושל איבאקה מול שניהם פשוט לא יעבוד. לכן התפקיד מהספסל, בעיקר בדקות בהן תומפסון על המגרש, לא רע בכלל. מבחינת החמישייה לדעתי טאקר יותר מתאים מפאוול בגלל שהוא יכול להגן גם על שחקנים גבוהים. פאוול צריך לקבל דקות בהרכבים הנמוכים של קליבלנד (לברון פאוור פורוורד).

*
סן אנטוניו-יוסטון.

סן אנטוניו: ההתקפה של הספרס השתפרה. מגיע על זה קרדיט לשילוב של פאו גאסול שמסר המון והצליח לייצר ריווח שהוביל לחדירות של טוני פארקר ומצבי זריקה נוחים לדני גרין וקוואי. לנארד מסר 8 אסיסטים, נתון מרשים, והספרס קלעו באחוז גבוה מאוד. 54.5% מהשדה ותרומה מהספסל של ג'ינובילי וג'ונתן סימונס הובילו ל-121 נקודות, שיפור גדול מהכמות הדו-ספרתית של המשחק הראשון.

נוסף על כך, ההגנה שלהם הייתה מעולה כשאריזה, בברלי והארדן סיימו עם 3 מ-18 עגום מהשלוש. זה גם יום רע בצורה חריגה, כמו שבמשחק הראשון היה יום טוב בצורה חריגה, אבל לא רק. למרקוס אולדריג', במשחק לא משהו, הגן על 5 שלשות ב-30 דקות לעומת 11 ב-25 דקות במשחק הראשון. הספרס ניסו, במודע, למנוע ממנו להגן על שלשות. דני גרין הגן על יותר זריקות מחוץ לקשת ועשה עבודה לא רעה, וזה משהו ששווה לעקוב אחריו לקראת המשחקים הבאים.

יוסטון: כאמור, הפעם יוסטון לא הצליחה ללכת על אולדריג' מהשלשות, וזה השפיע על היום הרע שלהם מחוץ לקשת לדעתי. בהתחשב בזה, לדעתי הם צריכים ללכת על צעד די רדיקלי, אבל כזה שיכריח אותו להתמודד עם שחקנים שיודעים לקלוע מהשלוש – ראיין אנדרסון בתור סנטר ליד סם דקר, אריזה ובברלי או גארד אחר. דקר יכול לתרום בהגנה ולהחליף בכמה עמדות, גם אריזה, ובכל מקרה סן אנטוניו קולעת באחוזים טובים בצבע. הם יכולים להשתמש בזה בשביל לייצר את הנקודות שהם כל כך אוהבים מדאון טאון וזה משהו ששווה לחשוב עליו.

יכול להיות שזה היה סתם יום רע מרחוק (הם לא קולעים ב-32.4% עונתי מהשלוש), אבל זה משהו שצריך שיפור. אני לא מאמין שהארדן יסיים עוד משחק עם 3 מ-17 מהשדה, והם צריכים לחשוב על עוד מהלכים. אולי יותר מסירות פנימה לננה וקפלה בדקות של אולדריג' וגאסול, אם אחד מהם או שניהם על הפרקט.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. תודה רועי.

    כתבתי עוד לפני שהסדרה התחילה, ולפני שמשחק 2 התחיל, שדאנטוני חייב להשתמש בדקר.
    באמת שלא הבנתי איך במצב שבו הספרס רצו 9-0 בתחילת הרבע הרביעי ועלו ליתרון 97-83, ודאנטוני לקח טיים אאוט, הוא לא ניסה לשנות להרכב סמול בול ולהושיב את קאפלה.
    זה היה ברור שהמשחק במומנטום של הספרס, אז למה לא לנסות למשוך אותם קצת החוצה? ההתקפה לא הצליחה לייצר חדירות, אז סעמק למה לא לנטרל את הצורך בגאסול, שעשה באמת עבודה מעולה בהגנה על הצבע?
    נכון, הם היו הורגים אותנו עוד יותר בריבאונד, אבל לפחות בהתקפה היה אפשר לייצר ריווח ולקלוע קצת סלים. היא הייתה פשוט תקועה כל הרבע.

  2. תודה, רועי.

    מה שאני ראיתי הלילה, זה שההגנה של הקאבס מתחילה להראות כמו הגנה סבירה.
    הדיפנסיב רייטינג שלהם מול טורונטו (קבוצת התקפה מצויינת, מקום 6 העונה באופנסיב רייטינג) הוא באזור ה-100,
    שזה נתון נהדר.

    כאשר יש להם את ההתקפה מספר 1 ב-NBA,
    אז על מנת להיות קונטנדרים הם רק זקוקים להשתפר מ-"סביר" ל-"סביר +", כמו שהם היו בעונה שעברה.

          1. אין ספק שלשפוט על סמך 5 או 6 משחקים זה מצחיק.
            מה גם, ישנה שאלת היריבות מולן הושגו הנתונים.

            אבל אני חושב שלקאבס ההתקפה הטובה ביותר בגלל שיש לה את ההתקפה הוורסטילית ביותר:
            לברון + קיירי + סוללת קלעים.

          2. ההיעדרות של דוראנט היא נקודה נכונה, אבל מצד שני יש לקחת בחשבון גם את זהות היריבות –
            אינדיאנה הייתה בוודאות אתגר גדול יותר מפורטלנד מחוסרי נורוקיץ.
            טורונטו אולי לא קבוצה מוכשרת בהרבה מיוטה, אבל כן יש שם הרבה יותר ניסיון פלייאוף לחברי הקבוצה כקבוצה (אם כי לא נסיון שיש להתגאות בו עד כה).

            במידה ואכן 2 הקבוצוצ ייפגשו בפיינלס, נהיה חכמים יותר אחרי שנשקלל גם את תוצאות סדרות הגמר, כי זוהי הסדרה בה בוודאות המשוכה של הווריורס גבוהה יותר. (באמת, רוקטס/ספרס לעומת בוסטון או וושינגטון? אין מה להשוות).

  3. חייב לציין משהו לגבי הספארס.

    הם לא שינו כלום מהמשחק הראשון. אותה חמישייה פותחת, אותו סבב חילופים. הכל אותו דבר.
    רק מה שבמקום 40% גאסול הפעם הגיע 100% גאסול. במקום 20% אולדבריגד' הגיע הפעם 85% אולדרירדג'.
    האינטנסיביות בהגנה עלתה, המסירה הנוספת, הלא להכריח זריקות…
    רק מראה לנו כמו ההתאמות והציוותים משנים בסוף היום לעומת רצון ורוח לחימה.

  4. טורונטו פשוט אכזבה. איזו רכות הגנתית, שום רוח לחימה.
    אין התאמות לא בהתקפה נגד הדאבל אפים והדרך בה הקאבס מטרלים את דה רוזן ולא הגנתית, שום הימור כדי לנסות להאט את הקאבס, שום שינוי בהגנת הפיק&רול, אף דאבל אפ על קיירי/לאב לדוגמא.
    פשוט משחקים כאילו זה משחק עונה רגילה ומקווים שייכנסו להם זריקות ולקאבס לו, אולי זה יעבוד וייקחו משחק אחד בסדרה אבל בטח שלא יותר

    1. מסכים. אני כבר הפסקתי לפתח ציפיות מדהרוזאן וגם מקייסי אני לא צופה להרבה. הם בטח יתעוררו בבית כרגיל אבל הם הכניסו את עצמם לסיטואציה בה ניצחון בסדרה יהיה סנסציה לא סבירה בעליל.

      1. אני חושב שיוג'ירי כאן בדילמה, מצד אחד הם באמת הגיעו רחוק בשנים האחרונות תחת קייסי, מצד שני יש את ההרגשה שהם יכולים יותר בטח מבחינת סגנון משחק.
        בנוסף, אי אפשר כל סדרת פלייאוף להגיע לא מוכנים, להתחיל בפיגור ולהיכנס לבור, נגד מילווקי אתה עוד יוצא בזול, אבל כדי להגיע הכי רחוק ולעבור את הקאבס של לברון אין לך את הפריבילגיה הזאת.

        גם לגבי דה רוזן, סגנון המשחק הזה מקל את השמירה עליו בפלייאוף. אין שום תרגיל לדוגמא שיקבל את הכדור בפוסט לאחר שקיבל חסימה או שמירה תנועה שלו ללא כדור או אולי וויק סייד אקשן כשהוא משחק פיק&רול. גם כאן אני חושב ששינוי בסגנון המשחק הקבוצתי יקל עליו להיות דומיננטי גם בפלייאוף

  5. דילמת ולנצ'יונאס הייתה בולטת מאד. הוא היה מאד אפקטיבי בלטחון את פרייי ולאב בצבע אבל מהצד השני לא היה מסוגל לצאת בזמן לשלשות של השניים בהגנה.
    מעבר לזה אני מתקשה לראות את הקשר בין שאר הדברים שכתבת למה שקרה על המגרש.
    קיירי היה בערב נורא מבחינת היכולת שלו לעשות נקודות. הוא החטיא זריקה קשה אחרי זריקה קשה כשהוא בערך היחידי שמוריד את אחוזי הקליעה ההיסטריים של הקאבס במשחק הזה.
    שאמפרט שינה את המשחק? במה זה בא לידי ביטוי הוא היה מאד יעיל אבל בטח לא שינה את המשחק ואת רוב הנקודות ממילא עשה בגארבג' טיים של הרבע האחרון.
    הקאבס שמרו על השלשות של הראפטורס? כמעט כל השלשות שטורונטו לקחו (והחטיאו) היו מבטים פתוחים. מול בוסטון/ יוסטון/ גולדן-סטייט זה מתכון לאסון.
    קורי ג'וזף עשה את מרבית הנקודות שלו בג'ארבג טיים של הרבע האחרון. עד אז הוא היה יעיל בערך כמו שאר החברים שלו לקבוצה שלא עונים לשם קייל לאורי. מעבר לזה אתה מציע שהוא ולאורי יעשו פיק אנד רול אחד עם השני? אני ממש לא מבין איך זה אמור לעבוד.

      1. הוא בהחלט יצר מצבים לאחרים אבל דיברת עליו כסקורר ומה לעשות שהוא לקח המון זריקות קשות והחטיא אותן. ציינת שהאחרים היו ביום לא משהו כשבערך כולם פוגעים (למעט קורבר אולי).
        אני לא יודע כמה פעמים עוד להגיד את זה אבל הנתון של קונטסטד שוטס הוא פשוט לא טוב. קודם כל הסך הכללי לא אומר כמה זריקות היו מאותגרות (כי יכול להיות יותר משחקן אחד ששומר על הזריקה). אבל עזוב את זה תלך ותסתכל על המשחק הזריקות לשלוש של הראפטורס היו מבטים פתוחים לחלוטין. זה ששחקן מגיע בריצה ברגע האחרון כשהכדור כבר בדרך החוצה ומרים את היד לא משפיע בשום דבר על הזריקה. עד שהם לא ישנו את איך שהם מגדירים מה זה קונטסטד שוט זה פשוט מדד גרוע.

        1. רק לשם השוואה ניקח את המשחק הקודם (כי עוד אין את הנתונים של הנוכחי). לפי נתוני ההאסל שחקני קליבלנד הגנו על 20 שלשות מתוך ה-26 של הראפטורס. נשמע טוב? אם נסתכל על המרחק של השומר בזמן הזירקה (לפי מצלמות המעקב) 22 מתוך ה-26 האלו היו פתוחות (דהיינו השומר מעל 4 פיט מהזורק).

          1. הנה עכשיו עלו הנתונים על המשחק האחרון:
            13 מ-17 זריקות לשלוש היו פנויות כאשר 9 מתוכן פנויות לחלוטין (אף אחד לא במרחק קטן מ-2 מטר מהזורק).

        2. תודה על ההפנייה לנתונים, אשתמש בהם בהמשך. ועל התגובות בכללי – למרות שאנחנו רחוקים מלהסכים על רוב הדברים, מעריך את התגובות הענייניות שלך

    1. גילרי, איך ניתן לקבל פילוח של אחוזי השלשות שהיו מבטים פתוחים מול אלו שהיו בשמירה צמודה?
      ישנה דרך קלה להגיע לזה? בסקטבול רפרנס עושה לי תמיד חיים קשים.

      1. זה תלוי מה אתה רוצה. אבל עם תלך לדף של הקבוצה שבה אתה מעוניין לדוגמא ותבחר באופציית ה-tracking יהיה לך שם כבר את הפילוח הזה בין כל שאר הפילוחים.

          1. אין פלא שעד היום כל כך הסתבכתי עם האתר שלהם.
            לקח לי הרבה זמן להגיע באופן עצמאי לטבלה דומה לזו ששלחת
            תודה!
            הנה דוגמא, סתם בשביל להבין:
            http://on.nba.com/2qIyybS
            מזה אני מבין שבשני המשחקים האחרונים נגד ס"א יוסטון זרקו 13.1% מהזריקות שלהם כאשר המגן הוא במרחק של 6 feet או יותר והדיוק היה 27.3%?

  6. טוב אני לא רואה את הנתונים האלה במה שצירפת וגם הגדרת 3 המשחקים האחרונים.
    מול הספרס:
    http://stats.nba.com/team/#!/1610612745/shots-dash/?dir=1&Season=2016-17&SeasonType=Playoffs&LastNGames=2

    שזה עבור זריקות עם שומר מעל 6 פיט: 14.7% מהזריקות בדיוק של 40% או רק שלשות: 13.5% מהזריקות ב-39.1%.

    1. d'accord!
      הבנתי, היו לי כמה הסתבכויות עם העכבר ועם האתר.
      עדיין האתר של הנבא לא גמיש מספיק – אם אני רוצה נניח את משחקי 1-2 מול אוקלהומה אני לא רואה דרך לשלוף את זה.

        1. אבל אני לא יכול לבחור משחק 1 ומשחק 5, כלומר לקחת מקטעים של ימים שהם לא ברצף אחד.
          אולי פיספסתי את זה איפשהו.
          תודה בכל מקרה

  7. להערכתי הספרס יקחו משחק אחד בחוץ אבל לביתיות אין משמעות. מה שבטוח שלווריורס תהיה מנוחה יפה עד גמר המערב

  8. כל פציעה היא מכה קשה, אבל לספארס פציעתו של פרקר עלולה להיות מעז יצא מתוק כי לדעתי עם יונתן סימונס הם קבוצה חזקה יותר.

להגיב על עידו גילרי לבטל

סגירת תפריט