מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-16 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

שני משחקים חד צדדים הערב.

*
קליבלנד-טורונטו.

קליבלנד: הקאבלירס פתחו את המשחק עם הגנה נהדרת שמגבילה את לאורי ודרוזן מבחינת מצבי הזריקה שלהם וכופה על איבקה תפקיד גדול ממה שהוא רגיל לו בהתקפה. זה משהו שצריך לראות כמה שיותר, וההגנה הזאת יצרה יתרון של 12 נקודות ופתחה את הפער. הראפטורס לא עלו ליתרון פעם נוספת במשחק כשברבע השלישי קליבלנד עולה ליתרון של 25 נקודות הודות למשחק טוב של לברון. אני לא מבין למה הוא קיבל כמעט 9 דקות ברבע האחרון כשהמשחק כבר היה גמור, במקום לשמור אותו למשחקים הבאים.

מבחינת הרוטציה, יכול להיות שנראה יותר דקות של דריק וויליאמס בהמשך הסדרה כי הוא מתאים יותר מול פורוורדים אתלטיים מריצ'רד ג'פרסון המבוגר. הספסל של האלופה לא היה במיטבו היום, אבל כשהחמישייה כל כך טובה אפשר לחיות עם זה בשלום. לקראת המשך הסדרה, במיוחד המשחקים בטורונטו, שווה להדק את ההגנה על קייל לאורי – שאמפרט או ג'יי אר סמית' יכולים לעשות עבודה לא רעה עליו, כשלברון שומר על דרוזן ואירווינג מוחבא מול קארול או טאקר.

טורונטו: הטעות הראשונית והגדולה ביותר של טורונטו הייתה בחירת הזריקות ברבע הראשון. 10 מ-18 הנקודות שלהם באותו רבע באו מהצבע אבל חלק הרבה יותר קטן מהזריקות (9 מ-21) כשהם פחות משחקים על ואלניוצ'אס ומנצלים את החולשה הגדולה של קליבלנד בהגנה בפוסט. ואלניוצ'אס לא היה במיטבו היום בכל מקרה (3 מ-7 מהשדה), אבל הוא היה צריך לשחק חלק גדול יותר בהתקפה. אם הם היו חופרים בפוסט ברבע הראשון, ואולי מצליחים ככה להאט את קצב המשחק, יכול להיות שכל הסיפור היה נראה אחרת.

מעבר לזה, אני לא יודע כמה דמארה קארול מתאים לסדרה הזאת. הוא יכול להיות טוב בדקות של לברון כפאוור פורוורד אבל הראפטורס נראו טוב בהרבה כשהוא על המגרש ועושה עבודה טובה בהגנה. למרות זאת, צריך לשבח אותם על זה שהצליחו להגביל את כמות האסיסטים של ג'יימס (4 בלבד). אין יותר מדי מעבר, הם בכל זאת פיגרו ב-25 נקודות ברבע השלישי, אבל ראינו גם בסדרה בשנה שעברה את הפער העצום בין טורונטו של הבית לטורונטו של החוץ. יכול להיות שזה יקרה, החל מהמשחק השלישי.

*
סן אנטוניו-יוסטון.

יוסטון: הרוקטס הציגו מחצית ראשונה עם התקפה עילאית, כשהם עם 69 נקודות, 12 מ-27 מהשלוש ו-15 אסיסטים. בברלי, אריזה, הארדן, גורדון, אנדרסון ולו וויליאמס קלעו ביחד בכל המשחק 19 שלשות ב-44.1%, עשר שלשות יותר מהספרס. ככה הם הצליחו לקלוע 126 נקודות, וזה היה יום קליעה טוב מאוד – 44 מתוך 50 הניסיונות מחוץ לקשת היו תחת שמירה, כשרוב הזמן הרוקטס עושים עבודה טובה בלהוציא את אולדריג' ולי החוצה, מה שמנע משניהם להשפיע על המשחק גם בהגנה וגם בהתקפה.

מגיע גם קרדיט להגנה של יוסטון שעצרה את הספרס על כמות נקודות דו ספרתית, כשהם מובילים להמון זריקות של פארקר ודני גרין (6 מ-29 משותף) ומעט מדי של כל גבוהי סן אנטוניו. זאת גם בחירה התקפית לא משהו של הקבוצה עם יתרון הביתיות, אבל זה היה משחק פשוט מצויין של יוסטון. הוא רק הראשון בסדרה, אבל אם הם מצליחים לקלוע ככה בעוד 3 משחקים מה-6 הבאים הם בגמר המערב.

סן אנטוניו: הספרס כבר יודעים שאפשר לאבד סדרה אחרי בלואו-אאוט במשחק הראשון ולמדו זאת על בשרם שנה שעברה, אבל זה לא תירוץ. יוסטון פשוט קרעה אותם מרחוק כשהם שולחים את לי ואולדריג' להגן על שלשות. אולדריג' היה במשחק מזעזע (כמה גרוע אתה יכול להיות בשביל לסיים עם 36-?) ושאר שחקני הקו האחורי היו אאוט לגמרי ולא קלעו יותר מדי. זה נראה לפרקים שהם ניסו לנצח את יוסטון בסגנון שלהם שמתבסס על הרבה נקודות מהקו האחורי, וזה פשוט לא עובד לספרס.

מה שכן יכול לעבוד הוא ללכת לצבע פעם אחר פעם ולהראות הרבה פיזיות בהגנה. ההליכה לצבע היא החולשה הגדולה של יוסטון – קפלה לא יעמוד בעומס של לי, אולדריג' וגאסול בצבע. זה אולי הדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות, יחד עם השילוב של סימונס במקום גרין או פארקר בחמישייה. סימונס יכול להחליף בהגנה ולהגן על שלשות, מה שיסייע לגבוהים, ויחד עם גאסול על המגרש לא יהיה מחסור בפליימייקר. סביר שבמשחקים הבאים יוסטון ינסו לתקוף גם את פארקר, ולכן שדרוג ההגנה הכרחי.

רועי ויינברג

סגן עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. אבל הספרס כן(!) הלכו לצבע פעם אחר פעם, וקיבלו איבודים או החטאות מהפסול שימוש ששלכנו לסנאנטוניו (להלן גשר ישן). או הפג תוקף הספרדי (גאסול)

    1. גאסול דווקא היה בסדר. אולדריג'? המשחק הכי רע שלו שאני זוכר

  2. לא להאמין שהספרס הוכו ככה….
    הם הם אפים פופוביץ' מפטר את הפופ!

  3. תודה רבה רועי
    טורנטו – באמת נראה שקארול לא מתאים. הוא יתקשה מאוד מול לברון. לדעתי הם צריכים להמר על הרכב סופר כבד של JV איבקה וטאקר והימור נוסף הוא הזריקות של לברון. עוד דבר שבלט לי הערב זה האיטיות כאשר יש דאבל אפ – חיתוך אחד יכול פשוט לשבור את הלחץ הדי פשוט של הקאבס. כמובן שחסרות עדיין אנרגיות והראיה – הניצחון בריבאונד של הקאבס שלא אמור להיות מול קבוצה אתלטית כמו הרפטורס.
    עם הספרס התוצאה קצת משקרת – הם הגיעו ללא מעט זריקות טובות שלרוב נכנסות להם בעיקר מחצי מרחק. יכול להיות שהרכב עם קוואי ב4 ועם לי יכול לפתור את הבעיות הלא פשוטות שיש להם כרגע. עוד משהו שיכול להיות יותר טוב הוא ויתור על החילוף האוטומטי של פופ זה פשוט לא עוזר לו מול יוסטון וגם לא מול ג"ס של העונה שעברה.

    1. מסכים בקשר לחילופים, זה שיחק לידיים של הרוקטס הערב ביג טיים. שמירת פרמטר טובה כשמחביאים את פארקר על אריזה יכולה לפתור את זה באופן חלקי

  4. כנראה שלא תהיה ברירה אלא לרדת נמוך, אחרת הסדרה הזאת תתדרדר מהר וחזק

  5. יופי של ניתוח רועי
    מסכים איתך לגבי קארול, הוא בעונה לא טובה חוץ מהבלחות פה ושם וראינו שהוא מאוד מתקשה מול לברון גם בצד ההגנתי ככה שכרגע הוא לא תורם יותר מדי, לעלות עם טאקר בחמישייה יכול להיות אופציה חלופית אבל אז צריך לראות מי שומר על לברון בתחילת הרבע השני.

    בנוסף כמו שכתבתי לקראת הסדרה הקאבס הגיעו הם הטארפים על כל פיק מול דה רוזן ולאורי, הראפטורס לא הגיעו מוכנים וחבל מאוד, בטח אחרי שראינו את הקאבס משתמשים בזה מול אינדיאנה קייסי היה צריך להגיע מוכן. זה תקע להם את ההתקפה פעם אחר פעם ובנוסף גרם לאיבודים מיותרים.
    דה רוזן לא הופיע היום, מעבר לחוסר היכולת שלו לקלוע מחוץ לצבע היו לו כמה מסירות פשוטות שפשוט לא היו בכיוון, הוא לא יכול לחזור על הופעה הזאת עוד פעם והוא יהיה חייב לבחור את זריקות המיד ריינג' שלו בצורה נכונה ולשים אותן בפנים. יהיה לו הרבה יותר קל לעשות את זה אם ישברו את הדאבל אפ ויכריחו את הקאבס לשנות הגנה.

    דבר אחרון הוא הצוות המסייע- על קארול כבר דיברנו, אבל גם פטרסון בעונה לא טובה וגם הוא לא תורם התקפית וגם הגנתית הוא פחות טוב, ג'וזף עד עכשיו בפלייאוף חלש ונורמן פאוול מתקשה יותר כשהוא בא מהספסל. טאקר היום עם התעלות חד פעמית שאני לא מאמין שתחזור וכשלא הולכים מספיק לJV ההתקפה נראית תקועה כשאין מי שירווח ויספק עוד נק' וקל יותר לעצור את לאורי ודה רוזן. אני בטוח שטיי לו יחיה עם משחקים כאלה של דה רוזן במחיר של 15 נק' של איבאקה.

    1. בתחילת הרבע השני זאת אכן בעיה, והייתי מנסה שילוב כלשהו של פאוול מבחינת הפרמטר וחילוף של איבקה כל פעם שהוא נכנס לסל. אבל טאקר בחמישייה זה הכרחי.

  6. כל עוד לא יימצא פתרון ליכולת הריווח ויצירת מצבי הקליעה של יוסטון, כל הרכב גבוה פשוט יכשל באופן מוחלט.

    דייויס ברטנס חייב לשחק יותר. הוא 2.08 (אם לא הספיק לגבוהה מאז שנמדד), זריז מאוד לגובהו, ויודע לקלוע מ3.
    הוא צריך לשחק בעמדה 4, כשבעמדה 5 יתחלקו לי ואולדריג'.

    כל עוד לא יימצא פתרון להגנה על השלשות של יוסטון, אין שום סיכוי שהרכב גבוהים יעבוד.

    ברור מן הסתם שלכל הרכב יש יתרונות וחסרונות משלו – אבל יוסטון קולעים מ3 יותר טוב ממה שהספארס קולעים בשאר הטווחים, בטח ובטח מחצי מרחק, זריקה שגם ככה פגה מהעולם.

    זו גם אחת הבעיות של טורונטו – פטרסון לא קולע, ולאנצ'ונאס עם שלשה אחת בכל הקריירה ואיבאקה יכול להיות בגג כינור 3 בהתקפה.
    דהרוזן חייב להתחיל לזרוק יותר שלשות.

    1. אני מאוד אוהב את ברטנס, אבל הוא די הימור. יכול להיות שהרכב של סימונס ולנארד ב-4, שיכולים להחליף על המון שחקנים, יעבוד. גם מצב שבו קוואי משחק קבוע על אחד הביג-מנים של יוסטון ומשחרר את הגבוה השני מהצורך להחליף כל הזמן, וימנע מהרוקטס לשחק על אולדריג'.

      1. +1, סוג של תמצית של מה שרשמתי על הספרס בתגובה שלי.

  7. כרגיל, תודה על הניתוח רועי.

    לגבי טורונטו – קצת חבל שהמסקנה העיקרית היא שצריך לחכות שיחזרו הביתה כדיי לראות איזה ניצחון שלהם.. בסופו של דבר כולם קיוו שהם יוכלו להיות אלטרנטיבה לקאבס, אבל עם איך שהם נראים בפלייאוף הם מאוד רחוקים מזה.. מקסימום באמת לקחת חלק מהמשחקים הביתיים ולמשוך את הסדרה לאזור ה-6 משחקים.
    אלא אם תבוא ממש תפנית במשחק הבא והם ינצחו פתאום, הגורל של הסדרה יהיה חתום, אני לא רואה איך הם ייצאו מפיגור 0-2.

    סדרה שגורלה ממש לא חתום עדיין היא ספרס-רוקטס:
    רשמתי גם בסיקור של גיא, שזה ברור שכנראה לא יהיה לרוקטס עוד יום קליעות מוצלח כל-כך מה-3. אבל מה שהם כן צריכים לקחת מהמשחק הזה, הוא את הבטחון בקליעה ל-3, אחרי שלא פגעו כל-כך מול אוקלהומה.
    כל עוד הם יוכלו לחזור ולקלוע בשאר משחקי הסדרה כמו הממוצע העונתי שהוא כאמור משהו כמו 14 שלשות ב-36% דיוק פחות או יותר, המצב יהיה טוב. אולי לא עוד רמיסות של 27 הפרש, אבל העיקר שיגיעו עוד 3 ניצחונות לפני 4 הפסדים.

    מבחינת סן אנטוניו – לדעתי הם צריכים לנסות לשקול הרכבים נמוכים, בהם אולדריג׳ או לי ישחקו כ-5. זה עבד לפרקים לאוקלהומה כאשר גיבסון היה הסנטר, וקנטר ואדאמס נחו על הספסל.
    במקרה כזה ננה או קאפלה יימשכו מעט החוצה מהצבע, מה שיאפשר יותר חדירות לקוואי ולגארדים של הספרס, ובהגנה זה לא שיהיה בלתי אפשרי להתמודד מול קאפלה או ננה, במיוחד כל עוד ינסו לשבש את משחק הפיקנ׳רול ולא יאפשרו מסירות נוחות להארדן (משימה שגרין או קוואי יידעו להתמודד איתה).

    1. לזכות הרוקטס צריך לומר שאת הת'אנדר הם הצליחו לנצח גם כשהכדורים מבחוץ לא נכנסו,
      ושהם לא נלחצו מדקות בהם הם לא פגעו.

  8. תודה, רועי.

    אני מסכים לגבי דרק וויליאמס.
    הבעיה שלו היא שלאב היה לא רע בהגנה…

  9. קליבלנד-טורונטו: טורונטו חייבת ללכת יותר פנימה אל JV ולהתחיל לנוע בלי הכדור. דרוזן קיבל דאבל-טים כל פיק נ' רול ולכן חיתוך ותנועה יכולים להוביל לסל קל (דרוזן כבר הוכיח שהוא יכול להסתדר עם זה בסדרה מול מילווקי). היה נראה לפעמים שלטורונטו אין שום תכנית משחק וזה נראה ממש רע. לגבי קליבלנד, העניינים כרגיל, במיוחד אצל לברון ג'יימס. היה מפתיע אותי כשהמשחק היה גמור ועדיין השלישייה המובילה על המגרש במקום דקות מנוחה.
    ס"א-יוסטון: מטווח של יוסטון פשוט הרג את ס"א, במיוחד שהגבוהים של הספרס משחקים כל כך רע. עושה רושם שמול יוסטון לנארד יצטרך את עזרת החברים ולא יוכל להושיע כל פעם מחדש. היתרון של יוסטון הוא שיש להם כוח אש כמעט מכל מקום וגם מהספסל עולים גאנרים כמו וויליאמס וגורדון. יש הרגשה שיוססטון עושים השנה קפיצת מדרגה אם כי אני עדיין מהמר על הספרס בניצחון בסדרה הזו.

  10. אני בטוח שהספארס למדו. השאלה היא מה הם יכולים לעשות בנידון!
    תודה רועי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט