מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-15 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

הלילה בוסטון עלתה ליתרון 0-1 בסדרה מול וושינגטון, והקליפרס שיחקו מול הג'אז.

*
בוסטון-וושינגטון.

בוסטון: הסלטיקס פתחו עם החמישייה שניצחה להם את ארבעת המשחקים האחרונים וזה לא כל כך עבד מול שני הגבוהים של וושינגטון. השילוב של קלי אונלינק ליד אל הורפורד צמצם הנזק בדקות של מרקיף מוריס ומרצ'ין גורטאט ביחד (כשגורטאט היה בלתי ניתן לעצירה כמעט בהשוואה להורפורד) וזה הרכב שנראה לא מעט במשחקים הבאים במידה וקיף ישחק בהם. אותה מגמה המשיכה ברבע השני, בדקות עם מוריס ובלעדיו.

למרות זאת, השינוי החשוב ביותר מבחינת הסלטיקס היה במחצית השנייה, כשמוריס היה בחוץ והוויזארדס שיחקו עם סטרץ' 4 ושלושה גארדים, כצפוי. באותן דקות מרקוס סמארט שיחק לצד תומאס, בראדלי, הורפורד וקראודר והצליח לשמור בצורה נהדרת על וושינגטון שלא פגעה בכלל ברבע השלישי. הורפורד ותומאס הניעו את הכדור נהדר בכל המשחק והצליחו ליצור לא מעט מצבי זריקה טובים, אבל לא סביר שבהמשך הם יקלעו שלשות באחוז כל כך גבוה.

וושינגטון: הוויזארדס באו מוכנים. ההחלטה של ללכת על גורטאט כמה שאפשר בהתחלה, בניגוד כמעט מוחלט למה שראינו בסיבוב הראשון, הכריחה את בוסטון לשחק עם שני שחקנים גדולים על הפרקט ומנע ממנה את סגנון המשחק המהיר שלה רוב הזמן. זאת קריאה חכמה של היריב, ומגיע על זה קרדיט לברוקס.

ואז מוריס יצא. הוויזארדס שיחקו במשך רוב הזמן בלעדיו עם פורטר או אוברה כפאוור פורוורד, מה שאפשר לבוסטון לחיות עם שלושה שחקנים נמוכים על המגרש ולהציב הגנה חזקה (סמארט ובראדלי) על וול וביל. זה רע. היתרון הכי גדול על הנייר של הוויזארדס בסדרה הוא החור ההגנתי שמהווה איזייאה תומאס, ומצב שבו בוסטון יכולה גם להתקיף כמו שצריך בזכותו וגם להגן עליהם בצורה טובה צריך להמנע בכל מחיר. השילוב של ג'ייסון סמית' כפאוור פורוורד במקום אחד הגארדים (ג'נינגס, אובורה או בוגדנוביץ') היה מכריח את בוסטון לשחק עם אונלינק והורפורד ומאט את המשחק והקבוצה. נכון שיום הקליעה הנהדר של בוסטון והרע של הוויזארדס השפיע, אבל הם יכלו לעשות יותר.

*
קליפרס-יוטה.

יוטה: הג'אז נתנו יופי של סדרה, למרות שרודי גובר לא כשיר ברובה וזאת סדרת פלייאוף ראשונה של רוב הסגל. הם הצליחו לשחק גם כדורסל כבד עם גובר וגם, מה שבלט בעיקר במשחק השביעי, משחק מהיר יותר שכולל את פייבורס ליד ג'ו ג'ונסון. לצד התרומה של שחקני המשנה והרבה הקשיחות שהם הציגו בדמות ניצחון במשחק שביעי בחוץ הם השיגו המון ניסיון פלייאוף, ועכשיו פוגשים את גולדן סטייט.

קליפרס: הקטע העצוב פה הוא לא זה שהם הפסידו משחק שביעי בבית, אלא זה שכולם ראו את זה מגיע. כריס פול נתן סדרה מעולה והרס אותה עם משחק שבע חלש, בלייק גריפין שוב נפצע וכל השחקנים שמסביב לא תרמו יותר מדי. הם פיגרו ב-17 הפרש ברבע האחרון בבית במשחק 7 של הגמר, והוא היה נגמר בסדר גודל הזה אלמלא ההתעלות המאוחרת של ג'מאל קרופורד. סיום הולם לקבוצה האנדר-אצ'יברית שלהם בשנים האחרונות, שיתכן ולא תחזור בשנה הבאה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. מה שוושינגטון צריכה ללמוד זה שהיא חייבת לטפל יותר טוב בפיק&רול/האנד אוף של תומאס. אתה לא יכול להחליף כשגורטאט שומר על החוסם, וכשגורטאט עושה flat (מחכה למטה) תומאס ניצל את זה לעלייה לשלשה מכדרור שנכנסו באחוזים טובים היום או לחדירה שיצרה בשבילו נק' / הוצאה החוצה לשלשה חופשית שנכנסו באחוזים מדהימים היום. אתה לא יכול לתת לו להמשיך לעשות מה שהוא רוצה דרך חסימות כי זה מוביל להמון זריקות טובות עבור בוסטון.
    הייתי רוצה לראות ניסיון לhelp&recover מהיר או אולי אפילו טראפ על תומאס כי הטיפול במהלכים האלה במשחק הראשון פשוט לא עבד

    1. מאד מדויק. נכון שבוסטון קלעו באחוזים מטורפים אבל הזריקות מחוץ לקשת היו ברובן הגדול טובות וזה מה שגם אפשר להם לחזור למשחק בםצי הראשון.

  2. תודה על הניתוח.

    2 שאלות:

    1) לגבי וושינגטון, האם יש סיכוי שללא מוריס הם מסוגלים לנצח את בוסטון? ואם כן, האם יהיו מסוגלים/יש להם את הכלים לגנוב משחק חוץ? (אחרת אין להם סיכוי לעבור).
    אם נסתכל על המשחק של אתמול, הרי שהוא "מרמה" לגבי התוצאה שנראה כי כאילו המשחק היה צמוד…. מדוע? מכיוון שבמחצית הראשונה הם רצו לפלוס כ"כ גדול יחד עם מוריס, שלקח קצת זמן לבוסטון לסגור אותו.
    במילים אחרות, אם מתחילים את המשחק מתחילתו ללא מוריס…. הרי שהפער יכול היה להיות גם 30.

    2) יוטה – גולדן סטייט
    מול הלוחמים בעונה הרגילה היה משחק אחד של 40 הפרש ללוחמים, 7 הפרש במשחק חוץ (ללוחמים) וגם ניצחון אחד של יוטה בחוץ. גם סביב 7 הפרש.
    השאלה היא האם יש להם באמת משהו למכור בסדרה הזו כדי שיהיה עניין?

    אם נסתכל הל הליינים שהוציאו ה"בטים", הרי שנתנו מינוס 13 לגולדן סטייט. כלומר מצפים ל"שחיטה" חלקה.
    מדובר ב-2 סגנונות שונים לחלוטין (בדומה לסדרה של הספרס ויוסטון).
    יוטה תנסה להאט את הקצב… גולדן סטייט תלחץ על הגז (וגם גולדן סטייט יודעת לעשות הגנה).

  3. הנה ה-2 סנט שלי:
    1. בוסטון-וושינגטון: הפציעה של מוריס משחקת פה תפקיד משמעותי כי לבוסטון קשה איתו הגנתית והתקפית. הוא מיס מאצ כי הוא יכול לשמור על כל עמדה ולקחת כל שומר לסל (במיוחד שהוא מפוקס) – המטרה של בוסטון תהיה להוציא אותו מהמשחק כפי שאטלנטה הצליחה לפרקים. אסור לוושינגטון לזרוק 16 הפרש ורבע של 40 נקודות, זה פשוט בזיון לעשות דבר כזה בפלייאוף. הם גם חייבים תרומה גדולה יותר מהספסל.
    לגבי בוסטון, בראדלי ממשיך ביכולת ההתקפית הטובה שלו וזה יתרון כי הוא משחק בשני צידי המגרש. בנוסף, עושה רושם שהורפורד נכנס טוב לסדרה ומדובר בשחקן חכם וקבוצתי שיכול לרווח את המשחק וגם לנהל משחק.
    קליפרס-יוטה: עוד סיום עגום לעונה טיפוסית של הקליפרס. פשוט נראה שלא היה להם שום תכנית משחק ומה שהחזיר אותם למשחק היה חוסר היציבות של יוטה. הם היו חייבים לנצל את בעיית העבירות של גובר ופייבורס אך לשווא. קיץ מעניין יהיה להם. אני בדעה שהישארותו של פול חשובה יותר מאשר של גריפין כי קשה למצוא היום PG ברמה גבוהה בעוד גריפין עושה רושם קצת דורך במקום (אולי sign & trade עבר גריפין במידה והם מצליחים להשאיר אותו).
    אצל יוטה העניינים יכולים להיות אופטימים עד כמה שאפשר מול ג"ס. הם הראו סגל עמוק ואפקטיבי כאשר אין ממש ירידה ברמה שהולכים למחליפים. ג'ונסון, דיאו ואינגלס הראו הרבה שכל וניסיון ויש גם כוח אש מהספסל עם הוד ופייבורס (אם הוא לא פותח). השאלה איך הם ישחקו מול ג"ס (בסדרה שכמובן לא ממש תלוייה בהם) ואם הם יתחילו עם שני גבוהים (אני חושב שפייבורס צריך לפתוח מול גרין) או שילכו ישר לסמול בול.

    1. בנוסף, היה מדהים לראות כמה אין הגנה בקליפרס ושהקבוצה הזו תלוייה לחלוטין בהתקפה שלה. ושזאת לא פוגעת אין לקליפרס הרבה מה למכור. פול פתח טוב את המשחק אבל היל הוכיח שהוא פשוט PG לא מספיק מוערך.
      כולם אומרים פול לספרס. אני חושב שאם היל מגיע לשם זה, במיוחד בכושר הנוכחי, הוא עדיף למערכת שלהם.

  4. וושינגטון חייבת להחביא את הספסל שלה
    אסור לביל וול לשבת ביחד בחוץ
    בוסטון קלעה המון מדאון טאון
    יוטה תקבל שיעור רציני יותר מול גולדן סטייט
    הקליפרס לא טובה מספיק . רדיק היה בחזקת נעלם ופול לא פגע
    תודה על הפוסט

  5. תודה, רועי.

    מה הקליפרס יכולים ללמוד?
    שהכישלון הגדול ביותר שלהם העונה היה לא לקנות ערכת גירוש רוחות רעות מבית הבאבא סאלי…

  6. הספסל של יוטה קטלני ומשמעותי בפלייאוף הזה, עומק וחלוקת דקות נפלאה, ג'ו ג'ונסון מתעלה כהרגלו שצריך ומוביל את היחידה השנייה.

להגיב על אבי לבטל

סגירת תפריט