מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-14 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

בוסטון והוויזארדס בסיבוב השני והקליפרס כפתה משחק שביעי. מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהמשחקים שלה היום?

*
יוטה-קליפרס.

השפיע לטובה הערב. אוסטין ריברס.

קליפרס: השינוי החשוב ביותר מבחינת הקליפרס היום היה המעבר לחמישייה הנמוכה, עם מבאה א מוטה כפאוור פורוורד ועוד שלושה גארדים. החמישייה הזאת הייתה זריזה והקשתה על יוטה, במיוחד ברבע השני כשמוריס ספייטס שיחק כסנטר והכריח את רודי גובר לצאת החוצה מאזור הנוחות שלו, הלואו פוסט. הפער בין גובר של הצבע לגובר של הפרמטר די גדול (לא ברמה של רוי היברט, אבל עדיין) והם שיחקו על זה הערב.

החמישייה הזאת הגיעה לשיא כשמבאה א מוטה דווקא היה על הספסל, וקרופורד ופירס חלקו את המגרש עם פול וריברס. השילוב של שחקנים כל כך מנוסים השפיע לטובה מבחינת ההחנקות המסורתית ברבע האחרון של הקליפרס (שהגיעה גם היום), וקרופורד הצליח להיות אופציה טובה בהתקפה לצד פול, בסדרה טובה מאוד, וריברס שמצטיין בהרכבי שלושה גארדים. בכל מקרה, הם לא יכולים לאבד יתרון של 10 נקודות כמו שהם כמעט איבדו היום גם בבית, כי המשחק הזה (והפסקאות האלו) היו יכולות להראות אחרת לגמרי אם השלשה ההיא של ג'ו ג'ונסון הייתה נכנסת.

יוטה: הג'אז צריכים למצוא דרך כלשהי להגיב להרכבים הזריזים של הקליפרס. החמישייה שלהם הייתה בסדר אבל הספסל היה נוראי היום, וזה משהו שיכול להשפיע. יכול להיות שהשילוב של 4 שחקני חוץ (היל, הוד/אינגלס, היווארד או אינגלס וג'ו ג'ונסון) מסביב לגובר יכול לעבוד מולם, כשגובר על הספסל ודיאו משחק כסנטר בדקות נטולות-דיאנדרה.

מעבר לזה, הם הראו לא מעט אופי ביום טוב, אבל לא מדהים, של היווארד (45% מהשדה) ורע של כל שחקני הספסל, בזמן שהקליפרס קולעים באחוזים גבוהים (ועדיין לא מצליחים לכפות את הקצב שלהם על המשחק לאורך זמן – 2 הקבוצות קלעו כמות דו ספרתית של נקודות). הם יצטרכו הרבה מהאופי הזה בשביל לנצח משחק 7, בחוץ, וזה משחק די מעניין.

*
שיקגו-בוסטון.

בוסטון: בראד סטיבנס, שנכנס לסדרה הזאת עם מאזן לא סימפטי של 2-8 בפלייאוף, הראה שהוא יכול לעשות את ההתאמות הנדרשות כשהעלה את ג'רלד גרין במקום אמיר ג'ונסון בחמישיה ועבר לסמול בול ששיחרר את אל הורפורד, שהיה הרבה יותר טוב ב-4 המשחקים האחרונים מאשר בשניים הראשונים, ובזכותו את שאר הקבוצה. ההתאמה הזאת הייתה גאונית ואפשרה לסלטיקס לנצח למרות כל הסיפור עם איזייאה. כמובן שגם המזל בדמות שבירת האגודל של רונדו השפיע, אבל הם במצב די טוב – יצאו מהבור ונכנסים לסיבוב השני עם ארבעה ניצחונות רצופים.

שיקגו: הסדרה הזאת מסכמת את שיקגו בולס של 2016/17 בצורה נהדרת. התחילו בתור אנדרדוג והפתיעו את העולם עם הסטאר קווליטי שלהם כשניצחו את שני המשחקים הראשונים בבוסטון בצורה מפתיעה רק בשביל לקרוס במשחקים שלאחר מכן. זה קשור, כמובן, לפציעה של רונדו, אבל זה לא התירוץ היחיד. פרד הויברג ניהל את הסדרה בצורה רעה מאז שהוא נפצע, בעיקר במשחקים 5 ו-6 כשהעלה המון חמישיות שונות (בעיקר במשחק החמישי) ומשונות על הפרקט, וגם וויד ובאטלר לא יכולים להראות ככה. אחד מסיים עם 1 מ-10 מהשדה והשני עם 0 אסיסטים במשחק מכריע בבית מול בוסטון? אפשר רק לשער מה ג'ורדן היה עושה במצב כזה.

*
אטלנטה-וושינגטון.

וושינגטון: יותר מהכל, זאת הייתה הסדרה של ג'ון וול. הוא היה בכל מקום כשהוא מחזיק את ההתקפה בניצחונות ובהפסדים, ובלעדיו היינו הולכים פה למשחק 7. כשהוא משחק ככה הקבוצה יכולה להיות מעודדת, גם מהכושר של בראדלי ביל שקלע 25.8 נקודות במשחק לאורך כל הסדרה. הצוות המסייע לא הצטיין לאורך זמן, וזה משהו שהם יצטרכו לראות בהמשך – בעיקר מבחינת מוריס, פורטר והספסל. גם החזרה של איאן מהנימי במהלך הסיבוב השני, אם תקרה, יכולה להיות משמעותית.

אטלנטה: מעניין מאוד לראות מה הם יעשו בקיץ. מצד אחד, פול מילסאפ שחקן חופשי ולא סביר שישאר בשביל בנייה מחדש, ויש גם את החוזה הגדול של הווארד (70 מיליון דולר ל-3 שנים, עברנו שנה אחת), אבל לא נראה שהם מספיק טובים בשביל להתחרות במזרח בצורה רצינית. הם ראו בפלייאוף שדניס שרודר וטאורן פרינס הם בסיס לא רע בכלל ויכול להיות שילכו לבנייה מחדש, כי הם לא נראים לי כמו קבוצה שמרחק סופר-סטאר אחד מלהיות קונטנדרית של ממש או סתם כמה שנות התבגרות.

*
הטור של יום שני יעלה רק עם יציאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. תודה על הפוסט
    לאטלנטה יש בסיס טוב בשביל לשמור על היציבות המפורסמת שלהם…. איפשהו במרכז הטבלה.
    אבל הי, גם הפועל חולון הייתה במצב הזה הרבה שנים עד שלקחה אליפות.
    הם הם ישכילו ללמוד מזה הם יעשו כמונו ויביאו מטורונטו את פי ג"יי טאקרררררררר….. טבעת פתאום אפשרית 🙂

    וושינגטון קצת מאכזבת מהספסל. התפלץ הפולני לא יכול לעשות הכל לבד.

    בוסטון סבבה. נראים סבבה כמו כל העונה. זה הספיק למקום ראשון אז מי יודע. סה"כ סבבה.

    בקליפרס הכל בידיים של פול. הוא המאסטרו האמיתי והשאלה מה יעשה עם הנגנים שלו ממדינת הפופ.

    ולשיקאגו יש עתיד. רק חבל שהקריירות של חלק ניכר מהשחקנים שלה יגמרו לפני שהוא יגיע….

    1. קרעת אותי עם שיקגו. מסכים בקשר להכל, מבחינת גורטאט – הייתי משחק עליו יותר, כי כרגע הוא יותר מתמקד בלחסום לביל ולוול מאשר לקלוע. מול בוסטון הוא יכול להיות שימושי כי זה יכריח אותם לשחק עם שני גבוהים.

  2. לא כל כך מבין את הניתוח שלך לקליפרס-ג'אז. מרגע שגריפין נפצע היה ברור שהקליפרס יצורכן לשחק המון עם הרכבים נמוכים יותר. אז נכון שהם פתחו את שניהקודמים עם ספייטס ליד ג'ורדן אבל בגדול הם משחקים רוב הזמן עם 3 גארדים על המגרש. כשספייטס לא פוגע גם אין יותר מדי סיבות שהוא יהיה על המגרש והחזרה של ריברס אפשרה לרדת מהציוות שלו לצד ג'ורדן (לא שהוא היה כל כך בעייתי עבורם , פשוט אם ספייטס לא אפקטיבי עדיף שייתן מנוחה לג'ורדן).
    לא כל כך ברור לי איפה ראית שהקליפרס הלכו על ספייטס מול גובר כי הם בקושי היו יחד על המגרש (את הורדת הפער הקליפרס עשו כשהוא ירד לספסל). בכל מקרה הקלפרס ימשיכו לשחק גם במשחק ה-7 הרבה עם 3 גארדים אבל זה לא משהו חדש, הם שיחקו ככה ב-3 המשחקים האחרונים גם כשהג'אז ניצחו.

    1. אני חושב שהיום ההבדל היה שהם פתחו עם ההרכב הזה ולא רק שיחקו איתו כשהג'אז ביתרון (בדומה למה שקרה במשחק 4 או 5), וזה השפיע.

      זה היה די מובן, נכון, ובטורים הקודמים כתבתי שהם צריכים לשחק יותר עם ההרכבים הנמוכים.

      1. אבל איך זה מה שעשה את ההבדל? גם במשחקים הקודמים הם שיחקו רוב הזמן עם שלושה גארדים וזה שלא שההרכב של ג'ורדן וספייטס יחד חטף בראש כשהוא היה על המגרש. זה שהם פתחו עם הרכב כזה לא ממש משמעותי במיוחד שהם ישר נכנסו לפיגור.

  3. הג'אז במשחק הגרוע ביותר שלהם בסדרה הפסידו בחמש נק' (ולמעשה יכלו להשוות בהתקפתם האחרונה). תכל'ס אם הם יאמינו בעצמם אין שום סיבה בעולם שלט ינצחו בלוס אנגלס. גם לא כריס פול

  4. "מה כל קבוצה יכולה ללמוד…" זה הדבר הראשון שאני קורא בבוקר. ומכיוון שאני אוהב כדורסל אבל לא ממש מבין, זה החומר שבו אני משתמש בהמשך היום בוויכוחים סוערים 😉

    תודה ענקית רועי!

  5. תודה רועי.
    מי שלא תעלה בסדרה קליפרס-יוטה תהיה מאכל טעים לאריה שיעלה במערכה הבאה.
    בוסטון-וושינגטון הולכת להיות סדרה מעולה.
    גם יוסטון-ס"א

  6. בהקשר למה שמייקל ג'ורדן היה עושה במצב הזה. עם לוקחים את הסגל של שיקאגו ב-1985/86 כנראה היינו רואים משחק של 70-80 נקודות מצידו. אם לוקחים את שני הסגלים העיקריים של שנות ה-90 (1990/91 ו-1995/96) כנראה שהם היו קורעים את כל הליגה (אולי מלבד גולדן סטייט, קליבלנד והספרס) 4-0. אין מה לעשות, ג'ורדן זה ג'ורדן. עכשיו בואו נבחן את מה שיש לשיקאגו הנוכחיים לעשות. לדעתי, דווין וויד לא יוותר על חוזהו, אולי יקבל ביי אאוט ויעבור לקבוצה שנלחמת על האליפות. אבל לדעתי עם תוספת נחמדה לשיקאגו יש להם על מה להילחם בעונה הבאה. הם קבוצה הפכפכה שיכולה מצד אחד לעלות לפלייאוף מהצמרת או להתפרק לגמרי. אבל אם משאירים את השלד- באטלר, רונדו עם ברגים מחוזקים ואפילו וויד המזדקן- יש להם מה לעשות. למרות כל ההפכפכות הם לא קבוצת לוטרי ותוספת כוח בינונית תעשה את שלה. אפשר טרייד על כרמלו בתמורה לוויד וכמה נגרים. (ניו יורק תקועים עם כרמלו ושיקאגו עם וויד). עכשיו אני יודע שזה לא אידיאלי אבל כפי שכתבתי כבר בימים האחרונים ב-NBA הכל אפשרי.נקווה למשהו שידליק את הזיק של וויד ואפילו כרמלו.

  7. תודה על הניתוחים המעולים כרגיל, רועי.

    יפה שהקליפרס מצאו דרך אפקטיבית לנצח את יוטה, תוך נטרול ההשפעה ההגנתית של גובר.
    אם תיאורטית גריפין היה חוזר למשחק הבא, הייתי עולה עם הרכב דומה לזה מהלילה בעמדות 1-4, כשגריפין פותח כ-4 נוסף במקום דיאנדרה.
    אולי שווה לפתוח עם ספייטס ב-5?

    מסכים לגבי שיקגו –
    ברור שהפציעה של רונדו השפיעה עליהם ומנעה מהם להשלים את הסנסציה, אבל להפסיד 4 ברצף, כשבכל אחד מ-4 ההפסדים הם לא היו אפילו קרובים?
    מילא היו מתעקשים לנצח הלילה במגרש הביתי ולפחות סוחבים את הסדרה למשחק נוסף, בו מי יודע מה היה יכול לקרות? אבל לא, הם נראו ממש רע.
    אני זוכר שדווקא בפלייאוף הקודם של רונדו, לפני שנתיים עם דאלאס, הוא שיחק ממש מזעזע ב-2 המשחקים הראשונים בסדרה בה דאלאס הפסידו ביוסטון, ולמשחק 3 הוא לא חזר לשחק בגלל פציעה או יותר נכון "פציעה" (קרלייל והוא ממש לא הסתדרו ולא נראה לי שהוא שש להמשיך לשחק איתו) ובהמשך הסדרה, למרות שהודחו, הם נראו הרבה יותר טוב.
    איכשהו עם שיקאגו רונדו חזר להיות רונדו של בוסטון, בעל השפעה חיובית על הקבוצה, והיה מעניין לראות מה יקרה איתו בעונה הבאה.

  8. שאלה גדולה מה בוסטון עושים עם אייזיאה בהגנה, אין מצב שהוא מצליח לשמור על וול או ביל. לטעמי וושינגטון פייבוריטית בסדרה. קליפרס יוטה יהיה משחק 7 מצוין לדעתי.

    1. JOHN נתן רעיון מעניין בכך שיציבו את תומאס על פורטר בהגנה. פורטר כרגע גם ככה לא נמצא במומנטום חיובי והוא אינו שחקן שיוצר לעצמו מצבים. הנק שלו באות בעיקר בהתקפות מתפרצות כשהוא נע לסל או בשלשות מהפינה בעיקר. הצבת תומאס עליו לא בהכרח תקשה עליו, אבל מאידך, זה מציב את בראדלי על וול ואת קראודר על ביל וזה דווקא נותן משמעות אחרת למאצ'-אפ בסדרה.
      יהיה מעניין לראות אם בוסטון יהמרו על ניסוי שכזה. בנוסף, יהיה גם מעניין לראות אם הקבוצה תמשיך עם החמישייה המרווחת שלה, או שהיא תכניס את ג'ונסון שוב לחמישייה, עקב העובדה שגורטאט יותר מוגבל בהתקפה, אך פיזי מאוד.

      אני אישית לא בטוח שבוסטון פייבוריטית בסדרה, למרות יתרון הביתיות, אבל הרבה תלוי בכמה בוסטון תצליח למנף את המומנטום מהמשחק האחרון שלה מול שיקגו (מה שהיה לטעמי המשחק הטוב ביותר שלה העונה). אם כן, יש להם סיכויים טובים בסדרה הזאת. במידה ולא, הם בבעייה. ומנגד, ניצבת קבוצה שלמרות שמאמינים הרוב שהיא פייבוריטית כאן, היא לא מקבלת כמעט כלום מהשחקנים, פרט לוול וביל. כאשר ישמרו עליהם הפעם שחקנים הרבה יותר טובים בהגנה, קריטי מאוד ששאר הקבוצה תעלה מדרגה, כי במידה והם לא יעשו זאת, הם בבעייה גדולה יותר.

      בכל מקרה, יש כאן פוטנציאל לסדרה חמה ומלאת מאבקים ואין ספק שהיא יכולה להיות מאוד מעניינת.

      1. מעניין מאוד הרעיון של תומאס על אוטו פורטר, אבל צריך לראות גם באיזו חמישייה סטיבנס יעלה, השארה של גרין בחמישייה תכריח במצב זה שגרין ישמור על מוריס (או שקראודר יעשה את זה ואז גרין על אחד מבין ביל\וול) ואני חושב שזה חור לא פחות גדול בהגנה.
        בגלל זה גם בסדרה הזאת מעניין לראות עם איזה חמישייה ייבחר סטיבנס לעלות במשחק הראשון ואיזה התאמות יהיו בהמשך.

        אין ספק שבוסטון-וושינגטון צריכה להיות סדרה נהדרת שיכולה בכיף גם להגיע ל7 משחקים אחרי המון מהפכים ושינויי מומנטום.

        אגב, חוץ מהסדרה של ג"ס שלא משנה מול מי היא תהיה לא אמורה להיות מעבר ל5 משחקים כל סדרות חצי הגמר נהדרות ומעניינות מאוד על הנייר, נקווה לפחות ל2 משחקי 7

  9. תודה על הניתוח רועי.
    אני חושב שסיכום הסדרה של הסלטיקס מול הבולס במילה אחת תהיה – החמצה.
    פספסנו הזדמנות לראות סדרה ענקית ואין לדעת איך המשחקים היו נראים ואיך התגובת נגד שלהסלטיקס הייתה נראית כאשר רונדו עדיין מנהל את המשחק לבולס.
    ייתכן מאוד שבור של 0-2, כששני ההפסדים בבית, היה גדול מדי לגישור. אולם, ייתכן שבוסטון הייתה מצליחה לתפקד טוב גם עם רונדו בחמישייה, לאחר ההתאמות שהם ביצעו עם זאת שלהם.
    אפשר להגיד שעם רונדו המשחקים היו צמודים יותר, אבל בוסטון הייתה מעפילה עדיין.
    בסופו של יום, לאף אחד אין את היכולת לאמוד באמת את נראות הסדרה ללא הפציעה וזה עוד בלי להחשיב גם את ההשפעה המנטאלית שהיה למוות של אחותו של תומאס על הסדרה (אני חושב שיהיה שגוי לטעון שלא הייתה לכך השפעה, כאשר זה די ברור שהסלטיקס מוזנים מהאנרגיה של תומאס, כמו שיוסטון ו-OKC מוזנות מהארדן וראסל ווסטברוק).

    מה שכן, ככל שהסדרה התקדמה, המשכנו לראות קבוצה שלקח לה הרבה זמן להכנס לקצב וקבוצה שנייה שגם כאשר יריבתה לא משחקת בשיא היכולת שלה, היא עדיין מתאמצת מאוד בכדי לעמוד בקצב שלה. המשחק האחרון נראה רע במיוחד ולטעמי הראה את שתי הקבוצות במצבן הקיצוני. בוסטון קיבלה כאן מתנה, כי היא נתנה אולי את המשחק הכי טוב שלה העונה וזה מול יריבה שהיו לה קשיים מנטאליים איתה בפלייאוף הזה. כשאתה מתמודד מול מחסום פסיכולוגי ומצליח לפרוץ אותו, אתה מתחשל ואתה מסוגל למצוא את עצמך מתעלה בעוד מצבים לא פשוטים שתתמודד איתם לאחר מכן.
    ולגביי שיקגו? אני חושב שההפסד בסדרה הוא בסופו של יום מתנה בהסוואה. הריי ברור לכל שגם אם הם היו עוברים את בוסטון, הם לא היו מגיעים רחוק באמת. רובנו נשבנו לתוך חלום לא מציאותי בו חשבנו שרונדו, וויד ובאטלר הם טריו לגיטימי שמסוגל להיות טוב בהרבה בפלייאוף והאמת היא שכנראה שגם עמדה מולם קבוצה שממשיכה לקבל כאפות בכל פעם שמתייחסים אליה כפייבוריטית. זאת קבוצה שחייבת לבנות עצמה מחדש. אולי עכשיו אחרי מה שראינו הם צריכים לחשוב שלחכות עוד שנה עם הבנייה מחדש תהיה טובה להם, אבל לא הייתי פוסל בכלל הצעות טובות בקיץ. וויד כנראה ייקח את השנה האחרונה בחוזה, כי אף אחד לא ייתן לו עוד 24 מיליון דולר בחוץ. יתרה מכך, אני מאמין שבנייה מחדש בבולס בקיץ הבא תדחוף אותו לפרוש. לפי מיטב הבנתי הוא השתקע חזרה בעיר הולדתו והוא כבר לא יתלהב במיוחד לעבור לעוד מקום חדש. שלא לדבר משחק הדחה עם 2 נק' ב-1 מתוך 10 מהשדה הוא מכה מסנוורת של מציאות בפנים.
    אני במקום הבולס מנסה לבנות מחדש כבר הקיץ. עדיף למכור את באטלר במחיר גבוה, מאשר להוריד את המחיר שלו בשוק, עקב חוזה שקרוב יותר לפקיעה. בנוסף, רוב השחקנים היום שנתקעים במערכת שאינה מטיבה עמם ו"מבזבזבת" את שנות השיא בקריירה שלהם בסוף תמצא את עצמן במצב פחות נעים עם השחקן (דרישה לטרייד או עזיבה מפתיעה לקבוצה אחרת מהשוק החופשי). חשוב גם לציין – ייתכן שבנייה מחדש תכריח את וויד למצוא מקום אחר להיות בו לשנה שייתכן מאוד שתהיה האחרונה בקריירה שלו. וכמובן – להעביר את רונדו בטרייד יהיה גם פשוט יותר הקיץ לאחר הניצוצות שהראה בסדרה עד שנפצע והעובדה שהוא גם עם חוזה נגמר וסביר יחסית בעונה הקרובה. לצידו גם יש את לופז, שנראה הרבה יותר טוב ממה שהוא בסדרה ובעיקרון המחיר של שניהם יכול לתת כרגע יותר לקבוצה, מאשר ריצה נוספת איתם שלא בהכרח תראה טוב.

    בשורה התחתונה – צריך לדעת לזהות הזדמנות כשהיא דופקת לך על הדלת (אירוני שאני אומר זאת בתור אוהד של קבוצה שמנהל אותה GM "הססן". ידוע….אבל אני ציינתי בעבר שאני תומך במעשיו. כרגע). שיקגו צריכים לנצל את ההופעה הטובה של השלד היקר שלה בסדרה ולנסות למכור אותם עכשיו במחיר גבוה. שיקחו דוגמא מנקבוצה שהדיחה אותם שהייתה במצב דומה לאחר ההפסד בפלייאוף 2013 לניקס. גארנט, פירס וטרי היו בהחלט מעבר לשיאם ולמרות הקשר הענק שהיה למועדון עמם (כשאני מרגיש די בטוח בלהגיד שהוא קשר חזק בהרבה ממה שיש לבולס עם באטלר, וויד ורונדו), היא העבירה אותם לטובת עתיד המועדון. ההצלחה מהטרייד שמה אותם כמנצחי הטרייד באופן קיצוני ולא נכון להאמין שזה יקרה בהכרח שוב ברמה כזאת, אך הצעד הזה הוא אכן עדיף מאשר לבזבז עוד שנה במצב כזה, כאשר סביר להניח שיהיו יותר קבוצות טובות מהם במזרח וגם בפלייאוף הם לא יהיו (קליבלנד, סלטיקס, DC, טורונטו, מילווקי, פילי ומיאמי נראות טוב ממנה ולא נופתע אם עוד קבוצת לוטרי תשתפר מספיק בכדי להכנס במקום ה-8 במקומם).

    בכל מקרה, כרגע קשה לסמוך על הנהלת הבולס לבצע את המהלך הנכון, אך נקווה שהם אולי יפתיעו אותנו. שאף אחד לא יטעה – הכדור אכן בידיים שלהם. לא בידיים של וויד ואופציית השחקן שלו.

    ולגביי הסלטיקס? הם עברו סדרה שהייתה להם יותר קשה מנטאלית ממקצועית ועכשיו הגיע מבחן רציני יותר, כאשר הם מחושלים יותר. בכל מקרה, הם כבר עשו כמעט את רוב הדרך לרף המינימאלי שקובע שהעונה שלהם הינה הצלחה ולא כישלון. האם הם גם ירשימו ויגיעו לגמר המזרח? אין לדעת, אבל אני אישית אוריד בפניהם את הכובע גם על סדרה תחרותית שבסופה הם יסיימו בחוץ. הסדרה הזאת תהיה הרבה יותר מרתקת והיא גם תהיה חמה ובעלת המון עצבים משני הצדדים, אז מי שפילל לסדרת פלייאוף מזרחית OLD SCHOOL, אני מאמין שקיבלנו אותה.

  10. מה שמאמן הקליפרס היה צריך ללמוד הוא שבנו חייב להיות שחקן חמישייה פותח,ולהיות על הפארקט יותר זמן מכל אחד אחר מלבד, אולי, כריס פול

  11. דווקא לגבי הקליפרס ומו ספייטס מול רודי גובר אני פחות מסכים איתך, מה שהכי בלט לי זה שספייטס שיחק בתחילת הרבה השני מול דריק פייבורס והיה מצוין בדק' האלה עם 9 נק' וריב' התקפה אחד לפחות מול פייבורס שהיה חלש בשני צידי המגרש והפסיד לספייטס גם בקרבות המיקום

  12. יוטה – קליפרס: הקליפרס הראו המון אופי בניצחון הזה. פול הראה שעדיין מוקדם להספיד אותו והוא עדיין בדיבור על אחד מה-PG הטובים בליגה. פשוט סחב לבדו את הקליפרס.
    יוטה יכולים להרגיש אכזבה שהם לא גמרו את הסדרה הזו בבית והם הולכים למשחק 7 בחוץ, בו הכל יכול לקרות ואני חושב גם שהלחץ עליהם (עקב פציעת גריפין הם הפכו לפייבוריטים). מול הכדורסל הנמוך של הקליפרס אני חושב שהם צריכים לטחון פניה וזה הזמן של פייבורס להראות שהוא אפקטיבי.
    אטלנטה – וושינגטון: זאת כנראה הסדרה שהקפיצה את וול לדיבור על בכירי ה-PG בליגה (רק שלא יפצע עכשיו בסיבוב השני… חמסה חמסה חמסה). הבנאדם אחרי הרבה תקוות לקח את המשחק (והסדרה) על עצמו והראה שהוא אולי ה-PG הטוב במזרח. ביל ממשיך בכושר קליעה הטוב שלו ומראה אינספור דרכים ליצירת נקודות. נקודת המפתח אצל הוויזארדס תהיה גם בעיית העבירות של מוריס, כי כל עוד הוא משחק ובעניינים הוא יתרון גדול כ-4 שיכול לייצר נקודות מפנים ומבחוץ.
    אצל אטלנטה השאלה עכשיו מה יעשה מילסאפ ומה עושים בקיץ. אני חושב שהם צריכים להבין ששרודר זה לא ה-PG שיובי אותם (עדיין טוען שזו טעות לוותר על טיג) אבל יש שם כמה צעירים נחמדים שיכולים לספק סגל טוב לסופרסטאר או שניים.
    בוסטון – שיקגו: בראדלי נתן קפיצת מדרגה בסדרה כבר אין להתייחס אליו רק כשומר טוב, אלא גם כמישהו שיכול לשים נקודות על הלוח. בוסטון בהתאמות שלהם (ובחולשת הבולס עם פציעת רונדו) הפכו את הסדרה והבולס פשוט לא מצאו תשובה.
    אצל שיקגו צריך לבצע איזו מהפכה (גם ניהולית יכול להיות פתרון). אין מה לעשות אבל סיפור וויד לא נגמר בטוב (לטעמי היה חייב להישאר במיאמי) והוא בהחלט לא שווה את הכסף הגדול, בטח שהוכח שרונדו, וויד ובאטלר מתקשים לשחק ביחד. דווקא רונדו הראה כמה הוא חשוב כמנהל משחק ואני חושב שבאטלר בהחלט יכול לשחק לצידו ושניהם יהוו קו אחורי מצויין שגם שומר טוב מאוד.קיץ חשוב לבולס

להגיב על מיקי לבטל

סגירת תפריט