לאן נעלם הדאבל טים? / ודיע סרסור

מרתון של משחקים משנות התשעים והשמונים גרם לי להרהר ולשאול את עצמי: לאן נעלמה לעזאזל הגנת הדאבל טים?

מחזה נדיר בכדורסל של היום.

בכדורסל יש שתי הגדרות לדאבל טים:

1.שחקן התקפה מקבל את הכדור וישר רצים לעברו שני שחקני הגנה כדי לנסות לקחת ממנו את הכדור ולהקשות עליו.
2.הדאבל טים על פיק אנד רול, כאשר שחקן שחוסמים בשבילו נתקל בשני שומרים שמנסים לחטוף או לחסום לו את נתיב המסירה לשחקן החוסם שמתגלגל פנימה.
זה לא שקבוצות של היום לא משתמשות בדאבל טים, אבל האופן שבו הן משתמשות בדאבל טים הוא השונה.

בתקופה הקודמת, זאת שמנחם תמיד מכנה "משחק של גברים", אם פטריק יואינג, האקים או שאקיל היו בדרכם לקבל את הכדור בפוסט, באופן אוטומטי עוד שחקן הגנה היה עוזב את העמדה שלו ואת השחקן שלו כדי לעשות עליהם דאבל טים.

הדאבל טים היה שימושי ביותר בתקופה של שנות התשעים, בהן הגבוהים כמעט השתלטו על הליגה, ואם קבוצות לא עשו נגדם דאבל טים הן היו חוטפות מהם 30+ בכל משחק. שחקן גדול כמו פטריק יואניג למשל שמסוגל לחפור בצבע וגם ניחן ביד רכה, סיבוב קטלני ופיידאויי, הוא מישהו שהקבוצות לא ידעו איך להתמודד איתו, ולכן הדאבל טים היה מתבקש ונחוץ.

במשחק של היום הדאבל טים בגדול נמצא בפיק אנד רול, כאשר לוחצים את הרכז עד הסוף. כמובן שמשחק ההתקפה השתנה אבל עדיין, אני לא מבין למה לא מנסים להפעיל דאבל טים על לברון כשהוא פותח במשחק אחד על אחד בדרכו לעוד חדירה לסל , או להפעיל דאבל טים על ראסל וויסטברוק בזמן כשהוא חם.

למה אין דאבל טים על הגבוהים?

הטענה שהביג מן נעלם היא לא לגמרי אינה נכונה. נכון שבתקופה מסוימת בליגה כריס קיימן נחשב לסנטר לגיטימי ומעלה, ומדי פעם אנו קוראים על היכחדותם של הביג מנס מהליגה, אבל זה לא לגמרי נכון.

הדרישה מהביג מן השתנתה וזה הכול. הוא לא מתבקש היום לקבל את הכדור ולחפור פנימה ולקלוע שתי נקודות. היום עדיף שהרכז יכדרר, יעבור שלושה שחקנים וילך לקלוע מהשלוש. אני די בטוח שאם ברוק לופז היה משחק בשנות התשעים הוא היה נחשב לסנטר טוב מאוד ועם קבוצה טובה היה מתמודד טוב בפלייאוף. הדאבל טים על הגבוהים כמעט ולא קיים כי הקבוצות כיום מעדיפות לקבל שלשה משחקני החוץ שפתאום יקבלו ידית חמה על פני חפירות בצבע. אם אתה משחק נגד זאק רנדולף למשל, שעדיין מייצג את הדור הישן במשחקו, הקבוצות ששומרות אותו היום היו יעדיפו לקבלו ממנו שתי נקודות ולהשאיר עליו שחקן אחד שיתמודד מולו, ולא להסתכן בהשארת שחקן חוץ חופשי יחסית.

הדור החדש של הגבוהים שכולל שמות כמו קארל אנתוני טאונס, אנתוני דיוויס ופורזינגיס, כולל חבר'ה שכמעט ולא משחקים עם הגב לסל, ולרוב מקבלים את הכדור מחוץ לבקבוק ועם הפנים לסל, או פשוט עומדים על קו השלוש. נכון, זהו איום חדש ומעניין אבל בגלל זה קבוצות כמעט לא שולחות עליהם דאבל טים. אפילו קאזינס, שנחשב לתקופה לסנטר מהדור הישן, התחיל לבנות על קליעה מהשלוש, לנסות להחזיק כמה שיותר בכדור ולדרוס את מי שמולו עם הפנים לסל.

התקפה חדשה דורשת הגנה חדשה:

טריסטן ת'ומפסון נחשב לשחק הגנה מעולה לדרישות החדשות. שחקן גבוה שמסוגל להתמודד גם עם גבוהים וגם עם שחקנים מהירים בסוויץ'. לכן, גם דריימונד גרין נחשב לשחקן הגנה מעולה בזכות הדברים האלה והיכולת שלו לקרוא את כל מהלכי המשחק.

איך זה קשור לדאבל טים?

מהסיבה הפשוטה שכיום כל שחקן חייב לדעת להתמודד מול כל שחקן שעומד מולו. הדרישה לדאבל טים אינה משמעותית ברגע שיש לך חמישיית שחקנים שיכולה להתמודד עם כל שחקן. חמישיית המוות של גולדן סטייט עם קרי, איגי, תומפסון, בארנס (או דוראנט) וגרין היא הדוגמה המובהקת לכך, או הגנת רוטציות בה כל שחקן מחליף שחקן באופן אוטומטי עם השחקן שעושה חסימה, כדי למנוע משחקני היריבה להתרוצץ חופשי ולקלוע קליעות חופשיות.

הבעיה היא כמובן, מה עושים כששחקן כמו קרי או לילארד מתחיל להתחמם ומעניש אותך באחד על אחד. אם אין לך סטופר הגנתי די טוב אכלת אותה, אבל בליגה בה למספר גבוה של קבוצות יש לפחות שלושה קלעים בכל רגע נתון, הגנת דאבל טים עלולה להיות מסוכנת מדי.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. יפה וראוי כתבת, ועל פניו נשמע זה הגיוני לחלוטין.

    מה שכן, מעניין גם לבדוק אם בימינו יש לרוב בכל קבוצה יותר משחקן אחד שחייבים לעשות עליו דאבל טים (לעומת אז).
    .
    אני מניח שאם אז היו בקבוצה שניים או שלושה מייקלים, הדאבל טים היה הופך לבלתי אפשרי.

    1. לא צריך שלושה מייקלים (דוראנט, קארי, תומפסון הכי קרובים). מספיק להחזיק אנדרסון ואריק גורדון. שלא לדבר על קורבר / לאב / סמית' / אירווינג / פריי.

  2. קאבס – פייסרס: לברון מגיע לדאבל טים כדי להוציא את הכדור מהיד של פול ג'ורג' והקאבס מנצחים.
    הנה שימוש בדאבל טים כדי לנצח את המשחק או לחילופין להוציא את הכדור מהיד מהשחקן הכי טוב של היריבה

      1. לאורך חלקים ארוכים בסדרה בין הקאבס לפייסרס, הקאבס שלחו דאבל טים על ג'ורג'.
        רק במשחק 3 הגיעו הפייסרס מוכנים עם מספר תרגילים שהענישו את הקאבס על ניסיונות הדאבל טים.

  3. יפה. אני חושב שהנקודה שאתה מעלה קשורה בעיקר לירידת קרנו של משחק הפוסט. ברגע שיהיה שחקן פוסט מספיק דומיננטי נראה עליו דאבל טים כמעט קבוע.

  4. כמו הרבה דברים טובים במשחק, הדאבל טים התפתח.
    כמו שציינת, הוא עדיין קיים. אטלנטה בשנה שעברה (קשה עם הווארד) ובוסטון השנה אהבו לשלוח את מילסאפ\הורפורד הזריזים לסגור את מוביל הכדור בפיק'נ'רול. מילווקי השנה חוגגים עם הגנה ממושמעת שכל תפקידה הוא לסגור את מוביל הכדור עם כמה שיותר שחקנים ובעזרת האורך שלהם לגרום לו לפחד למסור ולאחרים לזרוק. גם מהצד השני – גולדן סטייט התחילה את כל השיטה ההתקפית שלה מהדאבל טימים ההיסטריים על קרי. קבוצות כל כך פוחדות ממנו, שהן שוכחות כל מה שאמרת על השארת שחקנים חוץ חופשיים שהן שולחות כל מה שיש להן עליו. ואז גרין נשאר לנהל התקפה מהירה מול מקסימום שלושה שחקנים. לעזאזל, הסיבה שקרי הקטן והשברירי חוסם כל כך מעולה היא כי השחקן שנחסם והשומר שלו נאלצים לחשוב שבריר שנייה נוסף אם הם מעדיפים שניהם להישאר עם קרי. אם אתה רוצה לשלוח שחקן נוסף שיעזור על לברון, או קוואי (מדהים כמה שניהם משחקים בצורה דומה. מה שמעלה את השאלה – אחרי השינוי בשנים האחרונות של הספרס ממשחק קבוצתי מהנה למה שהם משחקים עכשיו, האם קבוצה בכלל יכולה לשחק קבוצתי, משתף ויפה לעין עם שחקן דומיננטי שמשחק בסגנון הזה? קפטן קיד, אני סומך עליך למצוא דרך) אז הם ימצאו בבולט פס את השחקן הפנוי בצד השני של המגרש.

    הדאבל טים חגג בתקופה של אייסו. כשאסור היה לשחק הגנה איזורית, וכל שחקן הוכרח לשמור על שחקן, דאבל טים היה הדרך היעילה למנוע אחד על אחד בין ג'ורדן לאיזה מרק מייקון. כל הקבוצה הייתה בורחת לצד אחד, ג'ורדן והג'רוד מוסטף שלו היו נשארים לבד עד שבאה עזרה, בזמן שכבר ג'ורדן היה חותך את הטוד ליצ'טי שמולו.
    ההגנות האיזוריות היום למדו להציף את הצד עם הכדור\השחקן המאיים ביותר בכמה שיותר שחקנים, ואז הדאבל טים קורה אוטומטית, כשתמיד יש מישהו נוסף באיזור הכדור (והופך את ההחלפות ליעילות יותר מאשר מה שהן היו יכולות להיות פעם, כשהמשחק התרחש במרחק חצי קשת לפחות משאר הקבוצה).

    בקשר לגבוהים – אפשר לראות כמה סוגים של דאבל טים עליהם. קודם כל, אם אתה רוצה לעשות עליהם עבירה מבלי להדביק יותר מדי לגבוהים.
    אחר כך, יש את הגבוהים המוגבלים וחסרי יכולת המסירה. הם זן שמתחיל סוף סוף להיכחד, אבל עדיין אפשר למצוא אותם, משוטטים להם באיזור הצבע, מדי פעם יוצאים להתאוור מחוץ לקשת, נהנים קצת מאור הכוכבים ואולי עושים איזו חסימה, אבל אז הם ישר מתגלגלים בחזרה לבית שלהם מתחת לסל. דאבל טים עליהם כנראה אומר איבוד כדור מהיר.
    יחד איתם אפשר למצוא את הגבוהים הכן מוכשרים, רק שאין להם שחקני חוץ להוציא להם את הכדור. מארק גאסול יושב לו בפוסט, רואה שחקן רץ אליו בזמן שהוא נשען על אחר, רוצה לנצל את היכולת הקוורטרבקית שלו, אבל אז הוא רואה את טוני אלן, האיש והבוגוט, מתחנן לכדור מחוץ לקשת. או קיט-קאט, שצריך לבחור בין 28% של דאן, 30% של רוביו או 35% של וויגינס (וואו, הוא השתפר השנה), בבחירה שסופי הייתה אומרת, "פאק, אולי פשוט תראה 'החיים יפים' במקום?".
    ואחרון, הפוסט אפ על הנמוך. כשקבוצה שוב ושוב לוקחת את הנמוך – נקרא לו The IT Guy – בפוסט, החלטות צריכות לבוא. לתת לקבוצות לחגוג על אייזיאה תומאס (בחייאת הוא מנסה. הוא ממש משתדל ומתאמץ. חבל שלא תמיד מאמץ שווה ערך ליכולת) או להביא עזרה לבחור הקטנטן והחביב.

    1. הרגת אותי עם טוני אלן האיש והבוגוט.. ובהחלט הזן שח הביג מן שמסתתר בתוך הצבע ולא יכול למסור פוחת לאת לאט.. כיום יש שחקנים כאלה בליגה כמו.. סטיבן אדאמס , גאהליל אוקפור , גרג מונרו .

  5. ראוי גם לציין שהיום אין דבר כזה הגנה לא חוקית כמו בשנות ה 90 (והיו אוכפים את החוק). המשמעות היתה קושי לעשות חצי דאבל טים, זה היה צריך להיות ברור מאד, ז"א השחקן שעוזר היה מוכרח להתחייב על הדאבל טים ולא רק להתקרב.
    בגלל זה גם היה מאד יעיל לשחק בפוסט, וגם לא היה צורך לרווח את המשחק עם קלעי 3, החוקים עשו את זה בשביל הקבוצה המתקיפה.
    לגבי היום, על לברון מאד קשה לעשות דאבל טים, כי הוא רואה את המגרש ומקבל החלטות ברמה מאד גבוהה. הקבוצה בנויה סביבו כך שהקלעים רק מחקים למסירות כדי לתפור שלשות. בנוסף, אם מביאים עזרה על קיירי, לברון יודע לנוע אל הסל כדי לקבל מסירות ללייאפ.

  6. פוסט מעולה שמגיע בדיוק בזמן. אני חושב על זה כל הזמן. למה לא עושים דאבל טים על לברון? כמובן שבדאבל טים אתה משחרר שחקן אחר וזאת שאלה של איזה רעל אתה מעדיף לבלןע. אני מעדיף רעל שלכל שחקן אחר, רק לא של לברון.

  7. כשאנשים זרים מציעים לך עוגיה באמצע רחובות ארצינו, אז או שסוכנות הביון רוקחת תבשיל מהביל או שאתה נמצא ברמאללה

  8. כתוב מצוין, תודה.
    השמירה הכפולה לא נעלמה. כמו שאמרו לג'וס ונתן זה קשור בעיקר לאפשרות השמירה האיזורית.
    מי שזוכר משחקים בשנות ה-80 וה-90, היו שם כמה וכמה שריקות בכל משחק להגנה לא חוקית.
    זה היה מעצבן לאללה.

  9. לדעתי יש קשר גם לחוק 3 שניות בהגנה. פעם יכלת להשאיר גבוה בבקבוק ולשלוח דאבל טים ועדיין להישאר צפוף. היום בנ.בא ההגנה פתוחה יותר והגבוהים צריכים להיות זריזים יותר וכבדים פחות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט