מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום השישי של הפלייאוף? / רועי ויינברג

פורסם ב - 21. אפר, 2017 ע"י ב - כללי

ממפיס השיגה ניצחון ראשון בפלייאוף 2017 בזמן שקליבלנד עשתה קאמבק היסטורי ומילווקי עלתה ליתרון מול טורונטו.

*
אינדיאנה-קליבלנד.

קליבלנד: פיקח יודע לצאת מצרות שהחכם יודע לא להכנס אליהן. המשפט הזה מתאים מאוד לקליבלנד של משחק שלוש. במחצית הראשונה ההגנה שלהם הייתה מזעזעת כשהם ספגו 74 נקודות בזמן שאינדיאנה קולעת באחוזים נהדרים ופול ג'ורג' עם 23 נקודות ב-6 מ-13 מהשדה ו-8 מ-8 מהעונשין. זה נראה מאוד חד צדדי, במיוחד ביום הרע של קיירי אירווינג וקווין לאב שלא פגעו.

במחצית השנייה הסיפור היה אחר, כשקליבלנד העלתה את דרון וויליאמס וצ'אנינג פריי לצד לברון (ברבע השלישי יחד עם לאב וג'יי אר סמית', ברבע האחרון יחד עם שאמפרט וקורבר). ההרכב הזה מתאים מאוד לקליבלנד בזכות זה שהוא משלב 4 קלעים שאסור להשאיר פתוחים ליד פליימייקר מחונן (LBJ) ונותן לו את הספייסינג שהוא צריך בשביל ליצור נקודות בעצמו, וזה עזר להם להכניס את ג'יימס למצב גמר. לצד זה הם עשו עבודה טובה בהגנה כשג'ורג' נראה כמו שחקן אחר לגמרי במחצית הזאת וטרנר היה חושך אחרי מחצית ראשונה סבירה. זה הספיק בשביל להוציא ניצחון, אבל לא בטוח שהם יוכלו לעשות זאת עוד פעם. הקאבלירס חייבים להגן יותר טוב לקראת ההמשך כבר מהדקה הראשונה.

אינדיאנה: הפייסרס עשו שינוי טוב כשהזיזו את מונטה אליס לספסל, אבל היה עדיף שלאנס סטיבנסון היה פותח על חשבונו של סי ג'יי מיילס. בסופו של דבר הוא קיבל יותר דקות ממנו והיה מהטובים במחצית הראשונה המעולה של אינדי. סטיבנסון סייע בהגנה הנפלאה על אירווינג ולאב, שרוב הזמן היו תחת שמירה והחטיאו גם לא מעט זריקות פתוחות. השילוב של מיילס/סטיבנסון כקלעים שמרווחים את המגרש לניהול המשחק של טיג הראה החזר מיידי בהתקפה, וזה משהו ששווה להמשיך איתו.

עדיין, הם הפסידו. מקמילן לא הצליח להגיב להרכב ה"חדש" של קליבלנד במחצית השנייה, אותו הרכב שרץ לא מעט פעמים במהלך העונה הסדירה, ושילוב בשלב יותר מוקדם של סרפיין על חשבון טרנר האנמי יכל לעזור. סרפיין היה נהדר בהגנה ויכל לתרום יותר מטרנר שהיה כבוי לחלוטין ב-24 הדקות האחרונות של המשחק. גם השילוב של סטיבנסון כמנהל משחק ליד גלן רובינסון בקו האחורי יכל לתרום כי שניהם שחקנים ארוכים שיכולים לתרום גם כשהם מחליפים אחרי חסימה וגם על קלעי שלשות פתוחים. בכל מקרה, הסדרה הזאת גמורה. אף קבוצה לא חזרה מ-0-3, וזה לא יקרה מול קליבלנד של לברון ג'יימס.

*
מילווקי-טורונטו.

מילווקי: ניצחון נהדר של הבאקס שהגיע בזכות ההגנה הנהדרת. דרוזן נעצר על 0 מ-8 מהשדה, ו-80% מהחמישייה (דרוזן, קארול, ואלניוצ'אס, איבקה) סיימו את המשחק עם 7 מ-29 משותף. זה קרה בזכות עבודה הגנתית נהדרת של כל הקבוצה – ביזלי, מייקר ומונרו עשו עבודה טובה מאוד בהגנה על הטבעת וכפו זריקות לא קלות על הראפטורס.

ההגנה הזאת שמרה כמעט על כל השלשות של טורונטו (20 מ-22) והכריחה אותם ללכת להירו-בול שנכשל במשחק הראשון. זה לא עבד והוביל ליותר איבודים מאסיסטים, כשהגריק פריק ומידלטון כופים לא מעט כאלו על הקבוצה היריבה. אף אחד בטורונטו לא הצליח לקלוע וזה היה נהדר. יחד עם יום ממוצע בהתקפה ודקות נהדרות של שחקני הספסל, זה הביא לבאקס יתרון חשוב בסדרה.

טורונטו: הראפטורס חייבים למצוא דרכים לגוון את ההתקפה שלהם. ברירת המחדל, iso של לאורי ודרוזן, לא עובדת בפלייאוף ובמיוחד לא מול קבוצה ארוכה כל כך. שילוב של שני מנהלי משחק בעת ובעונה אחת (קורי ג'וזף או דילון רייט לצד לאורי) עם עוד שלושה קלעים יכול לעבוד לא רע ולהוסיף לא מעט יצירתיות להתקפה שקלעה בסדרה הזאת 83 ו-77 נקודות.

דבר חשוב נוסף שהם צריכים לעשות, במיוחד במשחקים עם קצב איטי כמו זה, הוא שמירה טובה על השלשות של היריבה. מילווקי קלעה ב-12 מ-23 מחוץ לקשת כשביזלי, דוולדובה, הפריק ורשארד וון קולעים בלי יותר מדי התנגדות (9 מ-9 משותף). הראפטורס שמרו על לא מעט שלשות הערב אבל לא מספיק, כשטאקר שמר רק על שתי שלשות כל המשחק וכמות זהה נשמרה על ידי איבאקה. זה תוצאה של משחק לא רע בלי הכדור של מילווקי והראפטורס חייבים להיות מספיק זריזים בשביל להתמודד. אולי חמישייה נמוכה תפתור את הבעיה.

*
ממפיס-סן אנטוניו.

ממפיס: ניצחון טוב של ממפיס, גם הוא דרך ההגנה. לנארד ואולדריג' סיימו את המשחק עם 19 זריקות משותפות ולא הצליחו להשפיע ברמה שהם רגילים, וזה קרה בזכות שינוי כפול בחמישייה. השילוב של ג'יימס אניס במקום ווין שלדן (והורדת וינס קרטר לתפקיד של שוטינג גארד) עזרו לא מעט מבחינת היכולת של אניס לאתגר זריקות ולהאט את קוואי, וכך גם העברת זאק רנדולף להרכב הפותח במקום ג'מייקל גרין.

רנדולף הוסיף הרבה תנועה בלי כדור ויתרון תחת הצבע לממפיס. כשפאו גאסול ולמרקוס אולדריג' מקבלים את רוב הדקות של סן אנטוניו הם הצליחו לטחון אותם בצבע ולקלוע 10 נקודות יותר, הפרש משמעותי במשחק שנגמר בתוצאה די נמוכה (105-94). גם גרין נראה יותר טוב מהספסל ב-2 צדדי המגרש, כשהוא עושה עבודה טובה בתנועה בלי כדור וגרם לקבוצה להראות טוב. יחד עם ההתעלות ההגנתית של שלדן והאריסון כמחליפים זה היה שווה ניצחון ומאוד סביר שנראה אותה רוטציה במשחקים הבאים, כשלראשונה לגריזליס היה יתרון על הספסל של הספרס.

סן אנטוניו: הספרס חייבים להכניס את לנארד למשחק. הוא לא יכול לסיים משחק עם 11 זריקות, ואותו דבר תקף גם לגבי אולדריג'. נכון שהם לא קיבלו יותר מדי מבטים פנויים אבל זה די הגיוני בהתחשב ביריבה, וכל הקבוצה צריכה לעבוד בשביל לתת להם לזרוק. זה עדיף על זריקות של גרין, שלא פגע היום.

מעבר לזה פופוביץ' הגיב טוב כשנתן דקות למילס, אנדרסון וסימונס. הם הצליחו ליצור נקודות, אבל לא ברמה מספיקה בשביל לנצח את הגריזליס (בכל זאת, הם לא האפשרויות הראשונות שלו בהתקפה). יתכן שהשילוב של שניים מהשלושה לצד אולדריג' וקוואי יצור הרכב התקפי נפיץ, וזה משהו שאולי נראה במשחקים הבאים. גם חיזוק ההגנה בצבע, בדמות השארת דדמון על המגרש כשרנדולף ומארק גאסול עליו, תסייע מאוד.

Tags: ,

25 תגובות ל - “מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום השישי של הפלייאוף? / רועי ויינברג”

  1. Berch

    21. אפר, 2017
    11:26

    טור מצויין.
    חבל שהמאמנים תא יודעים עברית…. (היה אחד, חבל שהוא איננו)
    🙂

    Reply to this comment
  2. אפלטון

    21. אפר, 2017
    11:51

    תודה רועי.
    קיד קיבל הרבה ביקורות וחלקן בצדק. יש לו רוטציות מוזרות, לפעמים מרוב שהוא מנסה לחשוב מחוץ לקופסה נראה שהוא שכח איך צריך לשחק פשוט ובסיסי, כאילו הוא מנסה להוכיח משהו כמאמן על חשבון הצלחת הקבוצה.
    העובדה שהמשתכרים הגדולים של הקבוצה עולים מהספסל (מונרו, דלבדובה) או לא משחקים כלל (טלטוביץ', הנסון). למעשה חוץ ממידלטון, אף שחקן חמישייה לא מרוויח מעל 3 מיליון לעונה ועדיין לא שומעים שום מרמור או ציוץ מחדרי ההלבשה.
    אחרי הפציעה של מידלטון בקיץ לא חשבתי שהם בכלל יכולים לעלות לפלייאוף. עד שמידלטון חזר פרקר הלך לעונה ועדיין הם איכשהו הגיעו למקום ה-6 ואם יצליחו להדיח את טורונטו זה שם את קיד ברמה העליונה של מאמני הליגה.
    בנה קבוצה בדמותו ובצלמו כשחקן. לא קולעת משהו אבל יצירתית, קשוחה ועושה הכל מהכל.

    Reply to this comment
    • bobby

      21. אפר, 2017
      12:49

      מסכים. בהחלט עושה שם עבודה יפה בסופו של דבר.

      Reply to this comment
    • Ljos

      21. אפר, 2017
      13:16

      אם תחליף את ה"יצירתית" ב"ממושמעת ברמות אגדיות, מהסוג שהיו יכולים להחליף את אנשי ספרטה במלחמה, ויכולת הקרב רק תשתפר", אני איתך.
      ובטח שלא תשמע מרמור. שמעת מה קרה לאחרונים שהביעו מרמור כלפי ג'ייסון פרדריק קיד.

      Reply to this comment
    • רועי ויינברג

      21. אפר, 2017
      13:26

      מסכים. כשפארקר, יאניס ומידלטון ישלימו עונה שלמה בריאים השמיים (או גמר המזרח) הם הגבול

      Reply to this comment
  3. מיקי

    21. אפר, 2017
    12:44

    אחלה טור, תודה רבה רועי.
    ספרס – לכל קבוצה יש רגעים וסיטואציות שבהן היא נתקעת, איכשהו אצל הספרס נראה לי שהם לא כל כך יודעים לצאת מזה מספיק טוב ומספיק מהר. נכון שפרקר ומאנו לא פגעו, ואני מניח שיהיו שינויים ושיפורים במשחק הבא, אבל עדיין הייתי רוצה לראות אותם מגיבים יותר טוב לסיטואציות כאלה במהלך המשחק. לא רואה אותם מצליחים לעשות מה שלברון עשה הלילה – הסתבכות אבל גם תגובה מהירה וחדה.
    חבל על אינדי. לא נראה לי שהסדרה הזאת תגרום לפ"ג לרצות להישאר.
    כל הכבוד לבאקס, ממש קבוצה שאפשר לאהוב – צעירים, נמרצים וסימפטיים.
    טורונטו מסתמנת כגירסא של נבחרת ישראל בכדורגל (בשנים הטובות שלה) – יש כשרון, ואפילו הצלחה, אבל איך שהוא תמיד חסר הגרוש ללירה במאני טיים. איבקה היה אמור להיות הגרוש השנה, אבל כנראה יצטרכו לחשוב על עוד כמה גרושים.

    Reply to this comment
  4. bobby

    21. אפר, 2017
    12:56

    תודה על הניתוחים רועי!

    לדעתי יוג׳ירי יצטרך לחשוב על היפרדות מדווין קייסי. לא יכול להיות שהפער בין טורונטו של העונה הסדירה לפלייאוף, כל שנה מחדש, הוא כל כך גדול.
    נכון, יכול להיות שללאורי ודרוזן יש חלק לא מבוטל באשמה, אבל אולי מה שהקבוצה צריכה זה איזה מאמן שיידע להגיב ולעשות סוויץ׳ במשחק ההתקפה כשהוא נתקע.

    אגב, אני חלילה לא טוען שקייסי מאמן גרוע או משהו. אבל הוא כנראה לא בנוי להיות מאמן שסוחב את הקבוצה לשלבים גבוהים. הוא יותר מתאים לאמן קבוצה צעירה שמנסה להעפיל לפלייאוף, כמו שטורונטו היו לפני כמה שנים.

    לגבי ממפיס – ספרס:
    פיזדייל החל מהמחצית השנייה של משחק 2 הוכיח שהוא יודע להגיב למאצ׳אפ, והפעם השיג גם ניצחון.
    בניגוד להולינס וייגר, פיזדייל ידוע גם בתור מוטיבטור ודמות שהשחקנים מעריצים, כך לפחות היה במיאמי. במהלך פלייאוף זה טוב שיש מאמן שיודע לא לאבד את האשתונות, ולכן לא היה לי ספק שממפיס לא יפסידו בסוויפ.
    משחק 4 יהיה לדעתי משחק מאוד צמוד, אולי אף כזה שייגמר בהארכה. אם ידם של הסםרס תהיה על העליונה, ככל הנראה זה ייגמר ב-5. אם הדובים ישוו, אז בכיף יכולה להיות סדרה של 7 משחקים. יהיה מעניין זה בטוח.

    Reply to this comment
    • Smiley

      21. אפר, 2017
      13:04

      מסכים איתך לגבי סוגיית המאמן של טורונטו. קייסי מאמן עונה רגילה טוב אבל איכשהו בפלייאוף הראפטורס פשוט לא טובים שנה אחר שנה.
      הסגל שיש שם מצויין ולראייה רבים חושבים שהם יהוו יריב לקאבס, אבל הנפילה הלא מוסברת הזו בפלייאוף, שאולי מאמן אחר עם שיטה אחרת יוציא מהקבוצה הזו יותר

      Reply to this comment
  5. asi

    21. אפר, 2017
    12:59

    במידה והסדרה הבאה תהיה באקס מאבס, צפוי קרב מרתק של הגנה אדירה של מלווקי והתקפת השלשות של הקאבס.

    Reply to this comment
    • תום

      21. אפר, 2017
      14:28

      באקס נגד קאבס יהיה אדיר, כי נוכל לשים קטעים מהסידרה הזו בעוד 7 שנים כשיאניס ישלוט בליגה ללא עוררין, ולראות את השליט שהיה אז (לברון) נגד שליט העתיד

      Reply to this comment
  6. Smiley

    21. אפר, 2017
    13:02

    אינדיאנה – קליבלנד: אם את המשחק הזה אינדיאנה לא ניצחו כנראה שנגזר עליהם לעוף בסוויפ. במחצית הראשונה היה יופי של רוטציות אבל הנפילה במחצית השניה, אם בגלל בעיה מנטלית או אנמיות לא מובנת לי.
    אני חושב שזה נכון להעלות את סטיבנסון ואליס/מיילס מהספסל כי סטיבנסון מכניס הרבה התלהבות והא יכול לשמש כ-PG למחליפים, במקום לבזבז אותו ליד טיג וג'ורג' שגם ככה לוקחים את רוב ההחלטות.
    אם במשחק כזה שלאב וארווינג לא ממש במשחק קליבלנד מנצחים כנראה שאין להם מה לדאוג מהפייסרס שקרובים להזמין את החופשה השנתית שלהם בקאריביים.
    מילווקי- טורונטו: יופי של משחק של הבאקס שפשוט ממשיכים לאמלל את טורונטו שנראית מוגבלת וחסרת אונים. החמישיות האתלטיות והארוכות של הבאקס נותנות להם הגנה טובה וכיסוי שטחים שאין להתקפת הבידודים של טורונטו מענה.
    לגבי טורונטו, שיטת המשחק ממש צפוייה ואני חושב שאולי הם צריכים לחפור קצת מתחת לסל עם JV ואיבקה ואולי אף דרוזן במקום מהלכי האחד על אחד מרחוק.
    ס"א – ממפיס: ההתלהבות של ממפיס על דברי המאמן שלהם לאחר משחק 2 הביאו להם סוג של ניצחון מוצדק שהם היו שווים בסדרה מול הספרס. אני לא מאמין שנראה יותר מהגריזליס הסימפטים ושני המשחקים הבאים הם יתנו מלחמה אבל ירדו מנוצחים (ואשמח להתבדות).

    Reply to this comment
    • רועי ויינברג

      21. אפר, 2017
      13:28

      ואלניוצ'אס היה נוראי היום (1 מ-9 מהשדה), אבל מסכים בקשר לטורונטו ולממפיס.

      מבחינת אינדיאנה – אני חושב שסטיבנסון יתרום יותר עם החמישייה, במיוחד בפלייאוף כשהספסלים משחקים פחות. מה שכן, שווה אולי לנסות הרכב שלו כרכז ושל ג'ורג' כפאוור פורוורד ביחד. זה יכול ליצור חמישייה מאוד מסוכנת הגנתית שיכולה להתחלף על כל שחקן בערך.

      Reply to this comment
  7. אחד העם

    21. אפר, 2017
    15:31

    רועי-
    תודה, אבל לרשום שפופ הגיב היטב??
    ספרס ירדו למחצית במינוס 2, הרבע השלישי נפתח בבלואאוט, כל כניסה של ממפיס לצבע נגמרה באנד 1. ב8 -9 דקות משחק ההפרש צמח ל18 כשהספרס לא מסוגלים לקנות סל או סטופ.
    מי במגרש? פארקר שלא פוגע בכלום (חוץ מבקבוצה) וגרין.
    מי בספסל? קוואי ולמרקוס.
    פופ ישב ולא לקח אפילו טיימאאוט אחד.
    החילוף הגיע בערך 2 דקות לסיום הרבע. במינוס 18 +-.
    היה נראה שלא מעניין אותו.
    תראה בבלוג החי את התחינות שלי שיעשה כבר משהו ואז את הקללות..
    …….
    פופ הגיב טוב? אולי במשחק אחר.

    Reply to this comment
  8. אחד העם

    21. אפר, 2017
    15:32

    ובלי קשר, תודה על הטורים האלה

    Reply to this comment
  9. נתנאל

    21. אפר, 2017
    15:40

    סטיבנסון לא מאופס מנטלית על מה הוא עושה כשנותנים לו 3 מטר, כי אין לו ביטחון בזריקה, אפילו אתמול ביום כשהוא קולע את הזריקות הראשונות, ובאופן כללי הוא קלעי לא מזהיר.

    הוא חייב במצב כזה לכדרר לסל ולנצל את הספייס להחלטה – פלואטר או מסירה לשחקן חותך או קלעי, והקבוצה חייבת לעזור – אבל ג'ון וול הוא לא…

    אז סה"כ דעתי: הוא מועיל רק ברמת האנרגיה ואמנם זה עזר לפתוח את ההפרש אתמול (בתוספת סראפין שאיכשהו התחפש לשחקן התקפה במחצית הראשונה), אבל לאורך זמן זה שובר לאינדיאנה את המשחק הקבוצתי ומשם הם נלחצים, מחפשים רק את ג'ורג' ולא מוצאים זריקות טובות.

    וכמובן – פאקן לברון… פשוט איש מפחיד.

    Reply to this comment
    • אשך טמיר המקורי

      21. אפר, 2017
      17:55

      מה התחפש? סרפין אחלה שחקן התקפה

      Reply to this comment
      • נתנאל

        21. אפר, 2017
        18:38

        מוכן לנמק? הבנאדם עם 2 עונות סבירות מינוס התקפית כל הקריירה…

        Reply to this comment
  10. yamani1000

    21. אפר, 2017
    15:40

    תודה רועי.

    טורונטו נראים מתוסכלים ומיואשים. לא יודע אם קייסי זה המאמן להוציא אותם מזה. בכל מקרה, נראה שהם נותנים לדרוזן ולאורי יותר כסף ממה שהם שווים.

    ת'ון מייקר – להזיל ריר מהפוטנציאל של הבחור, אבל לא יכול להיות ש-7 פוטר יקח 2 ריב' ביותר מ-20 דקות משחק.

    Reply to this comment
    • רועי ויינברג

      21. אפר, 2017
      15:58

      מסכים, אבל יש משחקים שהוא לוקח יותר

      Reply to this comment
    • מנחם לס

      21. אפר, 2017
      20:55

      מייקר רזה מדי ודוחפים אותו תחת הסל. הוא אתלט צמויין אבל אני הייתי מתחיל לשחק איתו כסמול פורוורד!

      Reply to this comment
      • רועי ויינברג

        21. אפר, 2017
        21:43

        אני מאמין שהוא יעלה מסה בקיץ. גם הגריק פריק היה די רזה בעונה הראשונה שלו וצמח מאז. הוא עדיין בן 19 ויכול להמשיך לגדול.

        Reply to this comment
  11. אשך טמיר המקורי

    21. אפר, 2017
    17:55

    לא מבין את זה, חסר מאמנים שהעציץ מקמילן מקבל קבוצה?
    וקייסי הזה. טורונטו עוד יתעשתו וזה כנראה ייגמר ב-7, אבל איזה מאמן מוגבל.

    Reply to this comment
  12. מנחם לס

    21. אפר, 2017
    20:53

    כבר מזמן ציינתי שפופ נאלם דום ברגעי משחק חשובים. הוא מנהל משחק גרוע שלא לוקח פסקי זמן כשנהם צורחים שהגיע הזמן.
    ג'ף טיג ומונטי לא יכולים לשחק יחד. הם צריכים או זה או זה, ועם לאנס או וינס.

    Reply to this comment
  13. יואש בן טולילה

    22. אפר, 2017
    00:17

    טוב מאוד שהפסדנו (ספארס) ואולי כדאי שנפסיד גם את המשחק הרביעי.
    אחרי הסוויפ עם כל הפצועים בשנה שעברה, הגיעו לא מפוקסים לסדרה נגד אוקלהומה. (ותודה לדאלה שלא שרקו תוקף לדווין וויטרס.
    יש פשוט חור עצום בעמדות 1-2 שהפכו לתלויות לגמרי בלנארד.

    כאילו הספארס כבר מתחילת העונה שעברה שינתה לגמרי את השיטה ומשחקת יותר גמו קבוצות של לברון ופחות כמו קבוצות של פופ.
    הרבה תלוי בדאבל טים על לנארד וביכולת של האחרים לנצל אותה.
    הבעיה שגרין חלש מאוד מ2 ופארקר כאילו איבד את הזריקה וצעד.

    בסגנון הזה, בו אין לך כוכבים (חוץ מ2) אתה חייב שתהיה שיטת משחק יעילה ומגוונת. ואת זה לא נראה שיש לספארס
    יש לה מיס מאץ מהלך ושחקן שפותח את הצבע, שיטה לא.

    Reply to this comment

הגיבו