אדמה משוגעת – סיכום המחזור ה-27 בליגת העל בכדורסל / יאיר זעפרני

פורסם ב - 19. אפר, 2017 ע"י ב - כללי

צילום: עודד קרני, באדיבות מינהלת ליגת העל

חול המועד פסח הביא עמו את משחקי המחזור ה-27 ומשחקי המחזור ה-27 הביאו עימם לא מעט מתח, שינויים בטבלה ועוד קצת מן הבלבול אותו אנו חווים לקראת הישורת האחרונה.

אז מה היה לנו? במשחק המרכזי של המחזור גברה הפועל אילת, השלישית ערב המחזור (והשנייה אחריו) על הראשונה, הפועל חולון 81-84 לאחר הארכה, לא לפני שחולון שמטה יתרון 4 נקודות כשנותרו 18 שניות לסיום הזמן החוקי. ניצחון של חולון היה יכול לתת לה מקדמה רצינית במקום הראשון בטבלה לקראת ששת המחזורים האחרונים אבל במקום היא קיבלה את אילת, משחק אחד מאחוריה ועם יתרון במאזן בין השתיים. טו הולוואי הוביל את חולון עם 26 נק' וג'יימס בל הוסיף 18, באילת אפיק ניסים היה מצוין עם 16 נק', קליעות עונשין בקלאץ' וחוכמת משחק שהכריעה את המשחק.

בני הרצליה התבססה במקום הרביעי עם ניצחון קליל על הפועל ת"א המדרדרת 60-75. גרין עם 16 ומשעור עם 15 הובילו את הרצליה. לימונד עם 16 הוביל את הפועל ת"א שהשלימה במהלך השבוע האחרון מהלך בו נפטרה משני הגבוהים שלה, ריצ'רד האוול שעבר בטרייד לירושלים ודריל וויליאמס ששוחרר בשל אי התאמתו למאמן רמי הדר.

מכבי אשדוד המשיכה את התקופה הנהדרת שלה, הבטיחה את הישארותה בליגה ושומרת על מרחק סביר ממקום בפליאוף לאחר ניצחון נאה ברוממה על מכבי חיפה 77-82. צ'ייס סיימון היה מצוין באשדוד עם 22 נק' ומריו ליטל הוסיף 16 לקבוצה של מאיר טפירו שרושמת ניצחון שישי בשמונה משחקים. ורגאס עם 17 וגרייבס עם 16 הובילו את מכבי חיפה ששוב מפסידה בבית ועדיין לא מצליחה לגלות יציבות לאורך זמן.

האלופה, מכבי ראשון לציון השיגה ניצחון חשוב בנהריה 70-71 במשחק מותח ורב תהפוכות. צ'ארלס תומאס עם 21 נק' ו-10 ריב' הוביל את הקבוצה של שמוליק ברנר שנצמדה לנהריה והפועל ת"א בקרב על מקומות 7-8 שמבטיחים כניסה לפליאוף. יונתן שולדבראנד עם 18 נק' הוביל את הנהריינים שנעצרו אחרי 3 ניצחונות רצופים ושוב גילו אופי חלש בדיוק שהיה צריך אותו.

יום שישי בצהרים, יום שבדרך כלל מוקדש להרגעות ולמנוחה, היה גם הזמן בשבוע הקודם בו נפרדה מהליגה מכבי קרית גת, באופן סופי ומוחלט לאחר שהפסידה בביתה לגלבוע/גליל 79-82. את גלבוע/גליל שרחוקה רק נקודה אחת ממקום בפליאוף הוביל מייקל קוואלס עם 19 נק'. ג'סטין קרטר עם 21 נק' הוביל את קרית גת שנפרדה מהליגה (יש לה עוד 6 משחקים לפרוטוקול) לעיני 250 צופים בלבד במשחק ביתי (חלק ניכר מהם של האורחים מהגלבוע).

והיה גם משחק כדורסל בין הפועל ירושלים למכבי ת"א, שתי הגדולות של הכדורסל הישראלי, כך לפחות על-פי אגף התקציבים. כדורסל גדול לא היה שם, כדורסל סתם גם לא ממש ובסיום 40 הדקות קטעה הפועל ירושלים רצף של שלושה הפסדים עם ניצחון 57-65 על מכבי ת"א שממשיכה לשבור את שיא הליגה שלה עם ארבעה הפסדים רצופים. ליאור אליהו, שהספיק לריב עם פיאנג'יאני בשבוע שעבר (ע"פ מקורות זרים) הוביל את הירושלמים עם 14 נק'. גל מקל עם 22 נק' סחב כמעט לבדו את הגוויה הצהובה.

את הטבלה תוכלו למצוא למטה ועכשיו הגיע הזמן לסכם את המחזור ה-27.

*

ליגה משוגעת יש לנו השנה, אולי הכי משוגעת והכי פתוחה שהייתה לנו כאן שנים. כל הקבוצות להוציא את היורדת עוד בתמונת עלייה לפליאוף (או שכבר עלו למעשה), שלוש קבוצות מתקוטטות על המקום הראשון וכמעט לכל קבוצה הייתה תקופה בשנה בה היא להטה ודהרה קדימה. פייבוריטית מובהקת? דבר כזה אין בליגה שלנו השנה. כל קבוצה יכולה לקחת אליפות, כמעט כל קבוצה יכולה למצוא את עצמה בטעות מחוץ לפליאוף.

ובכל זאת, יש קבוצה אחת שאף אחד לא מצליח לדמיין מניפה את הצלחת בסיום העונה,. קבוצה אחת שבשום שלב בעונה לא איימה על אף אחד, לא הצליחה לייצר רצף ניצחונות ולא גרמה לאוהדיה לפנטז על הפסגות הכי גבוהות.

על פניו, לפי סגל השחקנים בתחילת העונה הפועל ת"א הייתה צריכה להיות אחת הקבוצות הטובות בליגה השנה. לעובדה שהיכולת של הקבוצה הייתה בינונית בתחילת העונה ניתנו תירוצים כמו 'המאמן לא מספיק טוב', 'רביב לימונד פתח את העונה פצוע ועוד לא חזר לכושר' ו-'צריך בעל בית מובהק בעמדת הרכז'. לכל התירוצים הללו ניתן מענה: רמי הדר הגיע במקומו של שרון אברהמי, לימונד חזר להרכב ואף חזר לעצמו לאחרונה ומארק ליונס הוחתם לצידו של אדריאן בנקס. אלא שהפועל ת"א לא זזה מילימטר אחד קדימה. להיפך, ככל שהעונה מתקדמת היא נראית פחות ופחות רלבנטית.

מה בדיוק הבעיה בהפועל ת"א? עכשיו טוענים בקבוצה שמדובר בכימיה לא טובה בין השחקנים, על כך שריצ'רד האוול ודריל וויליאמס לא הסתדרו עם רמי הדר, על הפציעה של אלאנדו טאקר בארובת העין בגללה הוא נעדר כבר למעלה מחודש ועל כך שמארק ליונס אנוכי ולא באמת מנהל משחק. אז יכול להיות שחלק מהתירוצים מצודקים אבל האמת עושה רושם ששוב בהפועל ת"א נחפזים לתלות את האשמה בגורמים חיצוניים במקום להסתכל פנימה. עושה רושם שבהמשך בעונות הקודמות – יש כאן דפוס חוזר.

זו העונה החמישית מאז שחזרה קבוצת האוהדים של הפועל ת"א לבמה המרכזית של הכדורסל הישראלי. אחרי שטיפסה ארבע ליגות בחמש שנים נדמה היה שהפועל ת"א תשתלט גם על ליגת העל או לפחות תהווה את אחת מקבוצות הצמרת. בפועל, זה לא ממש קרה. פעמיים סיימה הקבוצה במקום השביעי (כרגע היא גם שביעית בטבלה), פעם אחת סיימה הפועל ת"א במקום השמיני ופעם אחת במקום הרביעי. בכל העונות שלה בליגת העל זה הסתיים בהדחה ברבע הגמר. שלוש פעמים (כולל העונה) ניצלה הקבוצה את מלוא מכסת הזרים שלה, פעם אחת הוחתמו רק 7 זרים במהלך העונה ופעם אחת כל הזרים שפתחו את העונה גם סיימו אותה. ארבעה מאמנים סך-הכל עמדו על הקווים של הקבוצה מאז שבה לליגת העל. באופן לא מפתיע חשוב לציין שהפעם היחידה בה הקבוצה סיימה במקום הרביעי בליגה הייתה הפעם היחידה בה המאמן (ארז אדלשטיין) סיים שתי עונות רצופות על הקווים (שתי עונות בליגת העל, 3 סך הכל) ובה אף אחד מהזרים לא הוחלף במהלך העונה.

מה אני מבקש לומר בנתונים הללו? שהדבר הכי חסר להפועל ת"א זה יציבות, שהצורה בה מתנהלת קבוצת האוהדים (בעיקר מהיום בו נפרדה מארז אדלשטיין) היא אולי הבעיה הכי גדולה של הפועל ת"א. יכול להיות שלא כל הזרים של הקבוצה חלשים אלא הקבוצה לא יודעת להתנהל איתם? או שאולי הסקאוטינג לא מספיק טוב? יכול להיות שמאמנים בקבוצה לא מקבלים מספיק קרדיט כשהם טועים וכשהקבוצה מפסידה? יכול להיות שהקבוצה שקמה מחדש מליגה ב' וצעד אחר צעד חזרה אל כור מחצבתה בליגת העל, לא מסוגלת לחכות שתהליכים יקרמו עור וגידים?

והנה גם עכשיו, אחרי ששחררו את הוואל וויליאמס, בהפועל ת"א רצים לחפש זר חדש בתוספת לדאוסון שנחת כאן לפני שבועיים. במקום לסיים את העונה ולהתחיל לבנות הלאה עם דרך, תהליך וסבלנות שכ"כ חסרה שם, בהפועל ת"א שוב מחפשים פתרונות אינסטנט. וזו בעצם תמצית הבעיה של האדומים מתל אביב, הפועל ת"א היא כבר לא הסיפור המיוחד שהביא את הקבוצה עד כאן אלא סתם עוד קבוצה טיפוסית בליגת העל…

*

אמרנו כבר שליגת העל שלנו מעניינת השנה יותר מתמיד ושכמעט בכל משחק כל האפשרויות פתוחות? אמרנו. אבל יש עוד משהו שנותן טעם לעונה המשוגעת הזו וזה המשחקים הצמודים. כמעט בכל מחזור יש לפחות משחק אחד או שניים שמוכרעים בדקות האחרונות ואפילו בשניות האחרונות. במחזור האחרון היו שלושה כאלה, באלו שלפניו שלושה וארבעה והגדיל לעשות המחזור ה-21 שניפק שתי הארכות ועוד שלוש דרמות.

ובכל זאת יש משהו שקשה שלא לתת את הדעת עליו במשחקים הצמודים שקצת מאפיל על הריגוש של סיום מותח – רמת ביצוע נמוכה. קשה שלא לשים לב כמה קבוצות הליגה מתקשות לסגור משחקים, מתקשות בביצוע פעולות פשוטות כמו קליעות עונשין, הוצאות כדור, כדרור מול לחץ על כל המגרש או סתם לבצע את מה שהמאמן שרטט בפסק הזמן האחרון.

שתי דוגמאות לקטסטרופות כאלה היו לנו במחזור היוצא. הראשונה קרתה באילת כש-18 שניות לסיום מצאה את עצמה הפועל חולון ביתרון 4 נקודות מול יריבתה על המקום הראשון. כל מה שחולון הייתה צריכה לעשות בשביל לנצח זה לנהל נכון את העבירות עד הסיום וזה מה שהיא התחילה לעשות. מילבורן נשלח לקו, קלע אחת והוריד את הפער לשלוש נקודות. אלא שכאן ג'ורדן טיילור איבד כדור בשלומיאליות ואפיק ניסים צמצם את הפער מהקו לנקודה בלבד. ג'יימס בל נשלח לקו וקלע שתיים (חולון שוב ב-3 נקודות יתרון) ו-4 שניות לסיום אפיק ניסים נשלח שוב אל הקו. כל מה שחולון הייתה צריכה לעשות היה לסגור לריבאונד (העבירה על ניסים הייתה כנראה במקום) אלא שטוני יאנג, השחקן המבוגר בליגה, סגר כמו טירון שזה עתה עלה מהנוער, וויל דניאלס השתלט על הכדור ויאנגר בשביל להוסיף חטא על פשע שלח אותו לקו בשביל להשוות את המשחק. בהארכה אילת כבר ניצחה (ותודה לאפיק ניסים שמוכיח שוותק, ניסיון ועמידות של בטון אלו מהמצרכים הכי חשובים שאפשר להביא למשחק).

הדוגמא השנייה הייתה נוראית עוד יותר בעיניי. 1.41 לסיום מצאו את עצמן עירוני נהריה והאורחת שלה, מכבי ראשון לציון בשוויון 68. ראשון יצאה להתקפה ואבי בן שימול (פעם ראשונה) איבד את הכדור בצעדים. נהריה החטיאה (גיינס מקרוב. טוב נו, הוא שיחק רק דקה במשחק הזה) ועודד ברנדווין נשלח לקו. הוא קלע שניים וראשון מובילה 68-70. אריק אלפסי מסמן תרגיל אבל משום מה סטו דאגלאס מנהריה לוקח זריקה נוראית משלוש וראשון קולטת את הריבאונד. אבי בן שימול (שנכנס במקום ברנדווין) נשלח אל הקו. בן שימול (פעם שניה) מחטיא את שתי זריקות העונשין וראשון עדיין מובילה ב-2, נהריה יוצאת להתקפה. מה הנהריינים עושים בהתקפה? מאבדים את הכדור ועל השעון 14 שניות לסיום. מה עושים בנהריה בפיגור 2 ועם כל-כך מעט זמן? שולחים את ראשון לקו. פטריק רישרד קולע אחת והאלופה ביתרון 3, 68-71, 13 שניות לסיום.

עם חשבתם שהחטאות עונשין, זריקות מיותרות ואיבודי כדור היו השיא של קושי בביצוע ובקבלת החלטות בדקות האחרונות חכו לסוף של המשחק: 13 שניות לסיום ונהריה יוצאת להתקפה. לא יודע מה אריק אלפסי שירטט בפסק זמן אבל שולדבארנד זרק מטווח לא נוח והחטיא, אבי בן שימול תפס את הריבאונד ונשלח לקו. מה עשה בן שימול (פעם שלישית) מהקו? נכון, החטיא שתיים.  עכשיו נותרו משהו כמו 2.5 שניות על השעון, שולדבראנד לוקח את הריבאונד מהחטאת העונשין השנייה ומוציא את הכדור קדימה. סטיוארט דאגלאס מקבל את הכדור בחצי ומתרומם לזריקת ייאוש. אלא ששחקן כתום עושה עליו עבירה ושולח אותו לקו ל-3 זריקות עונשין. מי מבצע את העבירה? נכון! אבי בן שימול (פעם רביעית!). דאגלאס קולע את הראשונה, קולע את השנייה וכשהוא מגיע לשלישית שיכולה לשלוח את המשחק להארכה הוא מחטיא אותה. ראשון לציון, אלוהים יודע איך, מנצחת…

נכון שטעויות הן חלק מהמשחק ואפילו יש סיכוי שבעבר היו לא פחות טעויות ורק הזיכרון שלי וההרגל האנושי להאדיר את מה שהיה על חשבון ההווה האפרפר, מתעתעים בי. ובכל זאת נראה שככל שהקבוצות יותר ארעיות (שחקנים מתחלפים כל הזמן), מעמד המאמן בשחיקה והזרים שמגיעים לא דופקים חשבון לאף אחד ומעדיפים לשחק הירו בול על חשבון טובת הקבוצה ובלבד שתהיה להם תמונת ניצחון (גרגורי ורגאס מול מכבי ת"א לפני כמה שבועות לדוגמא) – אזי רמת הביצוע יורדת. בעיניי זה פשוט חבל אבל יש מצב שיש מי שמרוצה מהמצב. בכל זאת המאמצת הרשמית של הליגה היא המועצה להסדר ההימורים בספורט…

*

והיה גם משחק בין מכבי ת"א להפועל ירושלים שבימים כתיקונם היה דורש מאיתנו תילי תילים של מילים ובימינו אנו, הוא לא יותר מאשר קוריוז ומנת לעג על שתי הקבוצות שנמצאות רחוק מהכושר שציפינו מהן והורגלנו מהן.

מהמשחק בין האדומים לצהובים והניצחון האדום המוצדק אך לא מרשים אפשר ללמוד כמה דברים והרי הם לפי סדר החשיבות (סתם, סתם, לפי 'מה שיוצא לי מהראש', אף אחד מהם לא ממש חשוב):

1. ליאור אליהו. אחת לכמה זמן ליאור אליהו מוכיח לנו איזה שחקן הוא. כמה חוכמת משחק יש לו, כמה הוא מסוגל להשקיע בהגנה. כמה טריקים ויכולת סיום מוכחת יש לו בהתקפה וכמה הסלים שלו מסוגלים לסחוף את הקבוצה לניצחון. סליחה, אני אנסח את זה שנית: אחת לכמה זמן ליאור אליהו מוכיח לנו איזה שחקן הוא היה יכול להיות אם רק הוא היה משחק ככה באופן קבוע.

2. יותם הלפרין. אין ספק שהסל שהכריע את המשחק (כדברי פיני גרשון: התים את הטקס) היה השלשה של יותם הלפרין כ-50 שניות לסיום. השדר בטלוויזיה הילל את הלפרין על השלשה הנהדרת, הקהל קרא בשמו, מאמנו האיטלקי טפח על ישבנו באלגנטיות ובשביעות רצון ונראה היה שהלפרין הוא גיבור השעה. ורק אני חשבתי לעצמי, שאחרי שקרטיס ג'רלס כדרר את עצמו לדעת במשך 20 שניות מההתקפה ועוד תקע את יותם הלפרין עם כדור בזווית קשה לזריקה משלוש כשעל השעון שתי שניות, אז זה חתיכת פוקס שהכדור הזה נכנס..

3. איינראס בגאצקיס. תגידו שם במכבי 'פוקס' ת"א: השתגעתם? למה לא פיטרתם אותו עוד? הבן-אדם פשוט חסר מושג. אז נכון שדי.ג'י סילי, יוגב אוחיון ואנדרו גאולדוק פצועים ונכון שהגארד היחיד בסגל של מכבי ת"א היה גל מקל (זה רק אני או שהגיע הזמן להקפיץ את עמית עבו לבוגרים?), אבל בחייך בגאצקיס, לתת לויקטור ראד להוביל כדור? פשוט נשגב מבינתי.

4. דווין סמית' וקווינסי מילר. במכבי ת"א התלבטו מי יהיו הזרים שירשמו לליגה לתקופה של סוף השנה. בסופו של דבר עשו במועדון הצהוב את השיקול הכספי וויתרו על שירותיו של דיימון סימפסון בשביל לרשום את מילר והן את השיקול התכל'סי (שקרה בשבוע של הגביע) בשביל לרשום את דווין סמית'. ובכן… הנה עוד דוגמא של חשיבה לטווח קצר שתפגע במכבי ת"א בטווח הארוך.

ככל שהעונה מתקדמת דווין סמית' פשוט לא מסוגל לזוז. הייתה סיבה מדוע רשמו אותו בתחילת העונה רק ליורוליג והיא הייתה הייתה שהוא לא מסוגל לשחק בשתי מסגרות מבחינה פיזית. זה השתנה? ממש לא. אז למה בכל זאת דווין סמית' הוחתם במכבי? כאן יש שתי אסכולות ושתיהן גרועות באותה מידה. אחת שאומרת שבצוות המקצועי של מכבי ת"א ממשיכים להאמין בניסים וחשבו שזה איכשהו יסתדר והשנייה, שגם במ-צב-ו הנוכחי דווין סמית' עדיין עדיף על מה שיש למכבי ת"א להציע.

וקווינסי מילר? עם ככה הוא משחק, עדיף היה שישאר פצוע. זאת הייתה תמורה יותר טובה לכסף שמשלמים לו.

5. תגובות לאחר המשחק. הפועל ירושלים: "מכבי ת"א היא הקבוצה היחידה שאנחנו יכולים לנצח" (שקר. קרית גת עדיין איתנו). מכבי ת"א: "איזה מזל שיש פיינל פור ולא סדרות" (אמת. אבל גם את סדרת רבע הגמר אני לא רואה את מכבי ת"א הנוכחית עוברת)

.

 שם הקבוצהניצחונותהפסדיםהפרש סליםנקודות
1מכבי ת"א1014+2
2בני הרצליה1014+2
3הפועל ירושלים108+2
4גלבוע/גליל107+2
5הפועל ת"א103+2
6הפועל חולון013-1
7מכבי אשדוד017-1
8עירוני נהריה018-1
9הפועל אילת0114-1
10עירוני נס ציונה0114-1
11מכבי חיפה000
12מכבי ראשון לציון000

Tags:

22 תגובות ל - “אדמה משוגעת – סיכום המחזור ה-27 בליגת העל בכדורסל / יאיר זעפרני”

  1. ניב

    19. אפר, 2017
    23:03

    מעולה יאיר, תודה לך

    Reply to this comment
  2. Smiley

    20. אפר, 2017
    00:47

    1. בהפועל ת"א יש בלאגן וחוסר שקט תמידי. נראה כאילו מישהו בהנהלה (שלדעתי היא הגורם המפריע מספר אחת שם) תמיד ממחפש איזו כותרת להתפאר בה.
    השנים הטובות היו עם עמי שלף ז"ל שפשוט ניהל נכון ושמר על שקט בקבוצה, כאילו ידעו על מי לסמוך ומי בעל הבית.
    2. הליגה שיוויונית ומעניינת אבל לצערי זה בגלל הרמה הנמוכה ועדרי הזרים שחושבים קודם כל סטטיסטיקה.
    3. מכבי נגד ירושלים – אכן משחק שירושלים היו צריכים לקחת אבל שתי הקבוצות במשחק פשוט מזעזע. כמו שרשמת, אליהו מראה איזה שחקן הוא יכל להיות עם יציבות ויותר קשיחות (בעיקר מנטלית בלי כל ה"אכלו לי, שתו לי") והלפרין במופעים האנמים שלו שמדי שם איזו קליעה חשובה (שבמשחק בהחלט היתה במזל גדול) ונותן לכולם תחושה של איזה שחקן חכם הוא (שתמיד הוא היה אבל ללא כל "פלפל").

    Reply to this comment
    • ינון יבור

      20. אפר, 2017
      10:27

      התכוונת לאורי שלף?

      Reply to this comment
      • Smiley

        20. אפר, 2017
        14:52

        כן, צודק. זה שהיה מנהל בהפועל עד שהלך לעולמו.

        Reply to this comment
  3. Berch

    20. אפר, 2017
    00:57

    גדול. תודה על ההשקעה….

    Reply to this comment
  4. אהרון שדה

    20. אפר, 2017
    01:02

    יאיר נפלא כרגיל.
    1. נתחיל בטבלה.
    אפשר לחלק אותה ל 2 ולהוציא את קריית גת .

    חלק ראשון מקומות 1-4
    יש פער של לכל היותר משחק ביניהם וסביר מאד להניח שאלו יהיו 4 הקבוצות עם יתרון הביתיות .
    חלק שני מקומות 5-11.
    שם יש פער של עד משחק בין קבוצה לזו שמתחתיה .
    אפילו אשדוד בפיגור 2 משחקים בלבד מהפליאוף ובתקופה מצויינת …למרות היא צריכה לסגור מינוס 2 על 2 קבוצות ו6 מחזורים לסוף זה מסובך.

    2. אני איש של מספרים ….וקצת משוגע עליהם …אז מבדיקה מהירה שעשיתי היה זה המחזור הצמוד מפתיחת העונה ….הגיוני לאור החשיבות של כל משחק.

    3.ליאור אליהו .
    עקרונית מסכים אך לפחות בליגה שלנו …יש אשמה במאמן שהוא לא נותן יותר הצגות כאלו.

    4. יותם הלפרין מסכים בהכל אגב כך הזכרת את תם הטקס של פיני מה שגרם לי להרהור מה נאמר יותר תם הטקס על ידי פיני או הללויה על ידי יורם ארבל.

    5.בגצקיס.
    כתבתי השבוע שמי שמפטר מאמן ( נבחרת ישראל ) אחרי שבועיים ואומר שההחלטה קלה …בוודאי יתקשה לפטר את המאמן הרביעי בחצי שנה ….והפעם ההחלטה קשה וזה אולי התשלום במזומן שמכבי משלמת ( וארז ממש לא כוס התה שלי ).
    האמת חשבתי שיפטרו אותו בשביעי של פסח …זה היה בדיוק הקונטרה לשביעי של סוכות אז פוטר ארז.

    6. מילר וסמית.
    אשר לסמית ….כרגע נותרה מסגרת אחת ואני חושב שהוא דווקא יעזור במסגרת המקומית.
    מילר נראה. לי כטעות אך אפשר להבין את ההגיון שמאחורי המהלך גפ כחשיבה לטווח ארוך ( שיקבל דקות לקראת העונה הבאה ).

    7. התגובה לאחר המשחק…..לדעתי מגיע לי זכות יוצרים כי כתבתי אותה לאלעד אייל טרם התפרסמה ברבים….☺

    Reply to this comment
  5. עידן עופר

    20. אפר, 2017
    04:23

    מעולה יאיר, תודה רבה על ההשקעה !

    Reply to this comment
  6. אפלטון

    20. אפר, 2017
    08:30

    תודה יאיר נהדר.
    בלעדיך לא היה לי מושג מה קורה בליגה הישראלית

    Reply to this comment
  7. מתן גילור

    20. אפר, 2017
    08:48

    תודה רבה.
    ממש מקווה לסדרת רבע גמר בין ת"א לי-ם.

    Reply to this comment
  8. חעעאכה

    20. אפר, 2017
    08:49

    יאיר נראה שמשהו במכבי שמע אותך כי באגצקיס (כנראה בשם ההנהלה) אמר משהו בסגנון של "עמית יכול לעזור" ןאולי גם יקבל דקות…
    לדעתי אבו חייב לקבל דקות כי בעונה הבאה הוא יכול לשמש כרכז שלישי במקום אוחיון/ מקל ולטווח הארוך יותר אני יכול לראות אןתו אפילו כרכז שני (אחרי הפרישה של אוחיון/ מקל) אני מניח שאתבדה אבל פעם אחת יכולים לחשב שם מעבר למשחק הבא

    Reply to this comment
  9. המשגיח

    20. אפר, 2017
    09:12

    מעולה

    Reply to this comment
  10. אסף

    20. אפר, 2017
    10:41

    כאוהד וחבר עמותה כמעט כל מילה על הפועל ת"א מדוייקת יאיר, נראה שהשנה בסימן איזה אובדן דרך קל ניהולי וקבלת החלטות מקצועיות לא טובות (לא ברור עד עכשיו מה למשל סמכותו והשפכתו על הצד המקצועי של בירנבוים למשל) . מה שכן הסתייגות אחת:
    1. רמי הדר נכשל ביחסי אנוש ודי פירק תחתיו את חדר ההלבשה ובעיקר זרים שעושים מה בראש שלהם וגם מקצועית הוא לא הברקה העונה, לא צריך להוריד ממנו את האחריות.

    Reply to this comment
  11. משיח

    20. אפר, 2017
    11:14

    תודה יאיר סיכום מעולה כרגיל

    Reply to this comment
  12. ינון יבור

    20. אפר, 2017
    11:23

    תודה יאיר.
    רואים יפה איך קבוצות עם המשכיות וסבלנות בעמדת המאמן מצליחות יותר בסופו של דבר: חיפה ונהריה שפתחו חלש התחילו להתייצב, כמו גם אילת. חסרי הסבלנות הם אלו שחווים עונה מאכזבת – שתי התל אביביות למשל.

    Reply to this comment
  13. האווי לאסוף

    20. אפר, 2017
    12:58

    אחלה טור, כמו תמיד, הרבה יותר מעניין ומחכים מהליגה אותה הוא מסקר…
    אם כבר להעיר על דבר קטן וחסר ערך, על פי הפרסומים דיימון סימפסון שוחרר כי הוא חתם בקבוצה אחרת. אם הוא באמת שוחרר כדי לחסוך כסף, הפסדנו שחקן שיכל להוסיף לקבוצה (למרות שכפי שהיא נראית כרגע, כל מי שיש לו דופק יכול להוסיף לה)

    Reply to this comment
    • יאיר

      20. אפר, 2017
      17:52

      חד משמעית בגלל כסף. מילה שלי

      Reply to this comment
  14. מנחם לס

    20. אפר, 2017
    20:06

    לי קשה מאד לעקוב וליזכור כי אני לא מכיר יותר מאיזה תריסר שחקנים בכל הליגה.

    Reply to this comment
  15. אהרון שדה

    20. אפר, 2017
    22:48

    ומכבי בעוד הפסד ושבוע הבא קריית גת תעמיד את דברי יאיר במבחן לקרב הקבוצות הגרועות בליגה נכון לעכשיו.

    Reply to this comment
    • יאיר

      20. אפר, 2017
      23:15

      הם בטח יגיעו לקרית גת עם מאמן חדש וככה יהיה אפשר לייחס את הניצחון לשינויים על הקווים

      Reply to this comment
      • אהרון שדה

        21. אפר, 2017
        00:56

        בהנהלת מכבי הרכיבו חמישייה ….רק על הקווים.
        1.ארז.
        2. הדר.
        3. ליובין .
        4. בגצגיץ.
        5. שרף /דרוקר/שיבק/ גודס.

        Reply to this comment
  16. אהרון שדה

    21. אפר, 2017
    03:05

    לא בסדר הדובר של מכבי כבר 03.05 והוא לא מוציא הודעת פיטורים …שילמד מהדובר בתקופת ארז….

    Reply to this comment
  17. חתוליו

    22. אפר, 2017
    12:31

    מצוין כרגיל יאיר, תודה רבה!
    רק ניטפוק קטן כי זו שגיאה שחוזרת על עצמה:
    אם= if
    עם= with

    Reply to this comment

הגיבו