שיקגו עלתה ל-2-0 – סיקור משחקי שלישי / רועי ויינברג

3 משחקי פלייאוף הלילה, כשהקליפרס והראפטורס משוות ל-1-1 ושיקגו עולה ל-2-0 מול בוסטון, כששני המשחקים הבאים בעיר הרוחות.

*

טורונטו ראפטורס 106 (3)-מילווקי באקס 100 (6)

מצב הסדרה: 1-1.

משחק סביר של לאורי ודרוזן הספיק בשביל להשוות את הסדרה.

רבע ראשון הפכפך, ודי טוב של דרוזן, הסתיים ב-25-28 לראפטורס אחרי עשרה שינויי הובלה. הקנדים המשיכו להציג דומיננטיות כשהפעם זה תורו של לאורי, עם 12 נקודות ברבע השני. הם עלו ליתרון של 9 נקודות, אבל מילווקי הצליחה להוריד ל-52-55 במחצית ולהשאיר את המשחק פתוח. טורונטו רצתה לסיים את זה כשעלתה ליתרון של 13 נקודות (60-73) ברבע השלישי.

זה לא נגמר כאן. ריצת 15-4 של הבאקס צמצמה את ההפרש ל-2 נקודות, והם סיימו את הרבע בפיגור נקודה בודדת כשהגריק פריק, אחרי פתיחה לא משהו, מציג רבע שלישי טוב מאוד לצד מונרו ומידלטון. ברבע האחרון טורונטו, עם קו קדמי שכולל את פי ג'יי טאקר, פטריק פטרסון וסרג' איבאקה, החזירו לעצמם את היתרון הדו ספרתי עם 83-95, 09:12 דקות לסיום.

בנקודה הזאת הם התחילו לאבד את הראש עם רצף של איבודים וזריקות רעות בזמן שמילווקי מציגה משחק קבוצתי נהדר ומורידה את ההפרש. במשך כמעט חמש דקות טורונטו לא קלעה סל שדה, וכשהם קלעו זה היה בשביל לעלות ל-93-98 במשחק שנפתח מחדש. סל של ברוגדון ו-4 נקודות רצופות של אנדטקומפו השוו ל-100-100, 2:29 לסיום.

האם הראפטורס יאבדו עוד משחק? לא כשדרוזן ולאורי על המגרש. סל של דרוזן נתן לראפטורס את היתרון בזמן שברוגדון, דוולדובה ומידלטון לא מפסיקים להחטיא. לאורי קלע גם הוא והחטאה של ברוגדון מהשלוש, 6 שניות לסיום, חתמה את הסיפור בצורה סופית. המשחק נגמר בניצחון לראפטורס שמבטיח משחק חמישי בסדרה הזאת.

בטורונטו, דרוזן (9 ריב') קלע 23 נקודות ולאורי קלע 22, כשהשניים קולעים ב-50% מהשדה כל אחד. איבקה קלע 16 עם 7 ריב' ו-6 אס', ג'וזף 11, ואלניוצ'אס 10 עם 10 ריב' וקארול 9.

במילווקי, הפריק (9 מ-24 מהשדה) קלע 24 נקודות עם 15 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-2 חטיפות. מידלטון קלע 20, מונרו קלע 18 וסנל 14 (4 מ-6 מהשלוש).

לעמוד המשחק

https://www.youtube.com/watch?v=aPHwtcK_V2o

*

בוסטון סלטיקס 97 (1)-שיקגו בולס 111 (8)

מצב הסדרה: 2-0 לשיקגו.

ניצחון חשוב לבולס, שכעת צריכים לנצח 2 משחקים מ-5 הבאים, שלושה מתוכם בבית, כדי לעלות לשלב הבא.

הסלטיקס פתחו טוב ועלו ליתרון מוקדם של 7 נקודות, אבל שיקגו לא איבדה את זה והצליחה לנצל דקות סמול בול של בוסטון, עם קראודר כפאוור פורוורד והורפורד כסנטר, בשביל לברוח ולעלות ליתרון דו ספרתי בסוף הרבע הראשון. את אותו יתרון הם איבדו בשלב מסויים במהלך הרבע השני, אבל דקות טובות של רונדו, שנתן משחק מצויין, הורידו אותם לחדרי ההלבשה ביתרון של 54-46.

במחצית השנייה הפוקוס היה יותר על דווין וויד וג'ימי באטלר שייצרו נקודות מול ההגנה הקשוחה של בוסטון ונתנו הגנה טובה משלהם, ביחוד על אייזיאה תומאס שהוגבל ל-1 מ-5 מהשדה ברבע האחרון. כשהוא ככה, ושאר הקבוצה גם היא לא פוגעת, אנחנו בדרך להדחה שישית בהיסטוריה של מדורגת 8 ע"י מדורגת 1.

בשיקגו, וויד ובאטלר (8 ריב' ו-8 אס') קלעו 22 כל אחד. רונדו הוסיף 11 עם 14 אסיסטים, 9 ריבאונדים ו-5 חטיפות. זיפסר קלע 16 מהספסל, לופז 18 עם 8 ריב' ומירוטיץ' 13.

בבוסטון, תומאס קלע 20 נקודות. קראודר קלע 16, סמארט 13 עם 8 ריב', בראדלי 12 ואנלינק 11 עם 7 ריב'.

לעמוד המשחק

https://www.youtube.com/watch?v=Xlbnwlsf0gE
*

לוס אנג'לס קליפרס 99 (4)-יוטה ג'אז 91 (5)

מצב הסדרה: 1-1.

הג'אז לא הובילו פעם אחת במהלך כל המשחק.

הקליפרס פתחו טוב בשני צדדי המגרש, כשהם שולטים בצבע (קלעו 60 נקודות בצבע של יוטה והגבילו את הג'אז ל-33 ריבאונדים) ומציגים הגנה טובה, מספיק בשביל לעלות ל-18-29 בסיום הרבע הראשון. אף אחד ביוטה, להוציא את ג'ו אינגלס הקילר שסיים עם 9 נקודות (2 מ-3 מהשלוש), 6 ריבאונדים, 3 חטיפות ו-3 אסיסטים, לא התעלה, והם לא התקרבו למצב שבו הם יוכלו לקחת את המשחק. החיים קשים בלי רודי גובר.

אצל הקליפרס, בלייק גריפין קלע 24 נקודות. פול קלע 21 עם 10 אס' ו-3 חטיפות, ג'ורדן (9 מ-11 מהשדה) קלע 18 עם 15 כדורים חוזרים וקרופורד הוסיף 10.

ביוטה, מלבד אינגלס, היווארד קלע 20 נקודות. ג'ונסון ופייבורס (7 ריב') קלעו 13 כל אחד, היל קלע 12 עם 7 ריבאונדים משלו והוד 10.

לעמוד המשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=MkIGayXg5U4

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. תודה על הסיקור רועי!

    כפי שלא מעט ניבאו אתמול, שיקגו הצליחה לגנוב משחק בית נוסף ולסבך את בוסטון. מה שאומר שמשחק 3 יהיה משחק מלחמה שלא כדאי להחמיץ – בוסטון יעשו הכל כדי לנצח, כדי לא לאבד את הסדרה, ולשים את שיקגו בלחץ למשחק 4. יהיה מעניין.

    1. אם יש משהו שלא יפתיע אותי (לצערי) בעונה הזו של הבולס, זה אם יפסידו את שני המשחקים הבאים בבית.
      מצד שני, אולי בפלייאוף יפסיקו עם השטויות של העונה הסדירה כשווייד ורונדו מרגישים שזו אולי הריצה האחרונה הרצינית שלהם

  2. תודה! אעתיק מה שכתבתי אצל מנחם:
    רונדו – לטעמי, כשהראש שלו במקום הנכון, הוא אחד השחקנים הכי מהנים לצפייה. שילוב של מחול מודרני ושחמט.
    בכלל, אני תמיד אעדיף שחקנים שהראו מתישהו בקריירה שבשיאם הם מדהימים, גם אם רוב הזמן הם לא שם, על פני שחקנים יציבים ברמתם הסבירה

  3. תודה, רועי.

    יוטה, גם ללא גובר, פשוט מצליחים להיכנס לקליפרס מתחת לעור.
    והקליפרס, הם מסוג הקבוצות שנותנות ליריבות להיכנס להם מתחת לעור…

  4. תודה על הסיקור.
    לופז הפגין יד רכה מחצי מרחק בנוסף להגנה. הוא פשוט הרג את בוסטון עם 6-7 צליפות משם.
    רונדו שיחק ברמה גבוהה ביותר. תענוג לראות אותו משחק ככה. דוגמא: ריבאונד הגנה מתחת לסל ואחרי חצי שניה אסיסט על מגרש שלם לסל קל של באטלר מתחת לסל של בוסטון. לא הרבה שחקנים יודעים לעשות את זה.

    1. לא, כמעט תמיד ב-6 משחקים (ניו יורק ב-1999 היחידה שעשתה את זה ב-5 משחקים בסדרה של הטוב מ-7).

      הקבוצה השמינית היחידה שעברה גם את הסיבוב השני היא הניקס של 1999 שהגיעו לגמר באותה שנה

      1. דנבר הייתה הראשונה לעשות זאת 2-3 על סיאטל
        פירטתי את המקרים בבלוג החי הלילה
        2-4 תמיד בטוב מ 7
        פילי על הבולס
        ממפיס על הספרס
        GSW על דאלאס

  5. ממש מקווה שנבואת הדוק
    (אותה ביטל כשהסריחו) תתממש
    ונראה את הבולס מגיעים לגמר המזפח
    ומנצחים שם את להפלופ וחבורתו
    זה הולך להיות טוווווב!

  6. כואב הלב על תומאס.

    אני מבין לגמרי את מה שאמר בארקלי, לא בקטע רע. אלא זה פשוט מכמיר לב לראות אדם שבור על המגרש שמתחרבנת לו כל העונה.

    זה לא שזאת הסיבה היחידה: בוסטון חסרת ניסיון במעמדים האלה, ולמרות שהיא קבוצת עונה סדירה נחמדה מאד, בלי תומאס שמביא את הנאסטינס לקבוצה אין לה למכור.

    במיוחד כשמהצד השני, יש המון ניסיון פליאוף על הידיים של ווייד ושל רונדו ויש להם את אותו רוע מיוחד שפשוט גומר סדרות

  7. תודה על הסיקור רועי.

    לא מעט ציפו היום לעוד הפסד של בוסטון, לאחר שראו גם את הופעתם במשחק 1, אבל אני מתקשה להאמין שרבים חשבו שהמשחק ה-2 יראה כך.
    מהתצוגות הרעות שנראו מבוסטון השנה ואני חושב שלראשונה העונה, אפשר להרגיש שראשי השחקנים שם נפולים וללא אמביציה. יותר מכך – אחרי משחק כזה, כנראה שרוב האנשים מסתכלים על בוסטון ורואים לא יותר מאשר בלון שהתפוצץ חושף את האמת מאחוריו.

    כמה נק' על המשחק:

    1) חוסר יכולת לתפקד כפייבוריטית – בעייה מנטאלית: הסלטיקס תמיד טענו שהם קבוצה שמזלזלים בה והם אוהבים זאת, כי הם אוהבים לבוא מלמטה כאנדרדוגים. הגישה הזאת טובה לפעמים, אבל כשאתה פייבוריט במצבים מסויימים, מצופה ממך לעמוד בציפיות לכך. וזה נראה שכל פעם שבוסטון מגיעה למעמד מחייב בתור פייבוריטים, הם מפשלים.

    במשחק בטורונטו, לאחר פגרת אול-סטאר כשהראפטורס שיחקו ללא לאורי זה היה כך.
    במשחק מול הקאבס על הביתיות בבית במשחק שמשודר מחוף אל חוף – כנ"ל.
    משחק 1 בפלייאוף? נראו רע
    משחק 2 בפלייאוף – זה שהיה להם הזדמנות להכות בשיקגו שוק על גביי ירך ולהראות מי אמורה להיות הפייבוריטית בסדרה? הם נראו אפילו רע יותר.

    אני יודע בוודאות שכרגע הסלטיקס נמצאים במשבר מנטאלי עמוק עם עצמם. אני לא יודע אם התחושות של חזרה לעמדת האנדרדוג תעזור להם, אבל אם זה המצב, הוא יכול להיות טוב לטווח הקצר. בטווח הארוך, אין ספק שהבעיה הזאת מזיקה במיוחד ותפגע בקבוצה מלהתקדם ולהפוך בעתיד לקבוצה רלוונטית בשלבים האלה.

    2) ההבדל במיצוי הפוטנציאל – כשמסתכלים על החמישיות של כל אחת מהקבוצות, רבים יטענו שהפוטנציאל הכללי בשיקגו נראה טוב יותר מזה שבבוסטון. הריי בבוסטון הרוב נראים כמו overachiever, כאשר בבולס יש לך 3 שחקנים מוכחים ביכולתם. רבים (וגם אני בהם) האמינו שלמרות שהרוטציות מתקצרות בפלייאוף, לסלטיקס יש עומק ומגוון רחב יותר של שחקנים שעשוי לשים את ידם על העליונה. בפועל? אפשר לראות שלאחר 2 משחקים, שיקגו לא רק ממצה את כלל הפוטנציאל שלה, היא גם גם מוציאה מעצמה יותר ממה שהיא האמינה שהיא מסוגלת, עם הופעות לא שגרתיות מצד פורטיס (משחק 1) וכעת גם זיפסר (משחק 2). מעבר אליהם, יש לך סנטר בינוני שנראה אחד מהדומיננטיים שיש בליגה מולם, שחקנים מבוגרים (בהם וויד) שהשעון שלהם הוחזר כמה שנים אחורה ולא רק על ידם, וכמובן מאמן שהיה כל השנה מהפייבוריטים לעוף מקבוצתו וכעת הוא נראה כמו גאון.
    ובבוסטון?
    לאן נעלמה היכולת של בראדלי בקליעה? בריבאונד? בהגנה?
    למה קראודר פתאום לא קלעי קטלני מקו ה-3? למה הוא לא נראה כמו ריבאונדר מצויין לעמדתו?

    בוסטון לא ממצה כלל וכלל את הפוטנציאל הגלום בה. אפשר לטעון שכל היכולת מהעונה הרגילה היא פיקציה מסויימת וכעת אנו נחשפים לאמת הגלוייה. אני מעדיף להאמין שכמו שתמיד קורה בחיים, אין כאן שחור ולבן. לכן, אולי מתחילים להיווצר סדקים בהרמוניה מבוסטון, אבל גם יש כאן בעייה של מיצוי יכולת. השחקנים לא מתפקדים מנטאלית חצי משחק לפחות, כשזה רגע אמת מבחינתם, אז היכולת יורדת אוטומטית.

    3) מבט להמשך: כמה הערות קצרות.

    א – בעיית הריבאונד לא הולכת להפטר בבוסטון כרגע. כמו שנאמר לפני המשחק, בוסטון צריכים לנצל את היתרונות שלהם (קליעה והגנה) ולנסות לצמצם את החוזקות של היריבה (שבמקרה זאת גם נקה החולשה של בוסטון, ריבאונד). כרגע שיקגו לא רק מנצלת את יתרונה, היא נראית יותר טוב מבוסטון בתחומים שנחשבים נק' בחוזקה שלה, כמו קליעה והגנה.
    ב – תושיית מאמן. לדעתי, מקרים קיצוניים כמו שסטיבנס חווה עכשיו דורשים אומץ ומנהיגות מצידו. אני במקומו מחפש לשנות משהו לקראת המשחק הבא כדי להעיר את הקבוצה ואולי אף להפוך את היוצרות בכך. אם זה לנסות לפתוח עם זלר, או אולי להוריד את בראדלי לספסל במקום סמארט. לא משנה מה זה יהיה, צריך למצוא דרך להפתיע את יריבתך, להשתמש בתכסיסים חדשים ולהביא לגל של שינוי לטובתך ולנסות בכך לסחוף גם חלק מהמומנטום אלייך. על הראש מוטלת כעת האחריות הזאת וכאשר אתה כרגע המאמן עם המאזן הגרוע בהיסטוריה בפלייאוף, כדאי לך למצוא פתרונות. לא רק לטובת הקבוצה, אלא גם לטובת היציבות המקצועית והתעסוקית שלך.
    ג – מבנה הקבוצה. רבים (ושוב, גם אני בהם – אפילו ממובילי השיח הזה) שטענו שבבוסטון יש מבנה רוטציה טוב ויציב שרק ימשיך לתרום בעתיד. אם לא יקרו שינויים קיצוניים בהמשך הסדרה והם אף יודחו בסופה, אין ספק שיצטרכו לעשות חישוב מחדש שם לגביי אותה רוטציה, כי יהיה קשה אחרי מקרה כזה להתווכח עם הטענה שיהיה נכון יותר לקבוצה לבנות גרעין דומיננטי ולא לקוות לפיתוח שחקנים לצד שחקני "צווארון כחול" שמשתפרים תחת שיטת המשחק של הקבוצה, כי בפועל, ברגעי האמת של העונה, הם חוזרים לגודלו המקורי.
    יתרה מכך, אם הסדרה תוכרע לטובתה של שיקגו והם גם ימשיכו להראות כמו שהם נראים כרגע, בוסטון הולכת להפסיד כפליים: יהיה קשה להאמין שמישהו בבולס ימהר בקיץ לפרק את החבילה במקרה הזה. וזה מצב שבוודאות יזיק הכי הרבה לסלטיקס.

    לסיכומו של עניין – אחרי שהאמנתי, כמו רבים אחרים, שבוסטון לא יכולה להראות גרוע יותר ממשחק 1, היא הצליחה להפתיע אותנו וגם את עצמה. הבעייה הגדולה יותר היא שרבים אחרים אפילו לא הופתעו. ולמרות הטענות של הקבוצה שאותם חסרי אמונה שופטים אותם בצורה מוטעית, כרגע זה נראה שהקבוצה יותר מתיימרת לגביית יכולותיה, מאשר מודעת לעצמה. תדרש פה הרבה אמונה עצמית, חוסן מנטלי והתעלות מצידם של כלל המעורבים בכדי להחזיר את המומנטום לטובתם. אני אמנם כבר לא כזה אופטימי לגבי הכיוון אליו נושבות הרוחות, אבל עדיין קיימת בי האמונה של כל אוהד בקבוצתו, שזה עדיין אפשרי, אם באמת רוצים בכך. השאלה היא אם היא קיימת בשחקנים?

    1. ניתוח מעמיק של מצב קבוצתך.
      לא אכנס שוב לויכוח האם בוסטון היו צריכים לעשות מאמץ להביא עוד שחקן משמעותי לרוטציה העונה כי דשנו בכך רבות ואני מעריך את דעתך.

      אבל דבר אחד בטוח לטעמי: ישנם מספר שחקנים בבוסטון שלא מתאימים להיות ברוטציה של קבוצה חזקה בפלייאוף – למשל אמיר ג׳ונסון וג׳רבקו.
      וכאשר הרוטציה מצטמצמת, אתה חייב לקבל הרבה יותר מאלו שכן משחקים, והבעיה אצלכם היא שהחבר׳ה האלה חסרי ניסיון – סמארט וקראודר בעיקר, אשר לא מעלים הילוך בינתיים.
      נראה שאין מנהיג עם ניסיון פלייאוף משמעותי שידחוף אותם קדימה ויראה להם איך עושים זאת נכון. אל הורפורד יכול להיות כזה, אבל אולי ניסיון הפלייאוף שלו לא כזה חיובי.

      מצד שני אתה רואה ותיקים כרונדו ווייד שפורחים בינתיים, ובהחלט ייתכן שזה זמני ביותר, אך ההבדל ניכר.
      הם סוחבים את כל הקבוצה איתם, כולל הזיפסרים והפורטיסים למיניהם.

      את שני הסטארים אשר בשיאם – תומאס מול באטלר – השארתי בצד. בכוונה. כי שניהם דווקא מספקים את המצופה מהם ואף יותר (תומאס במצבו המנטלי), והם לא מייצרים את ההבדל כרגע.

      1. מדויק.

        חייב לציין – ההופעה של הסלטיקס עד כה מזכירה לי את הקבוצה של הסלטיקס בשלהי השושלת הראשונה של לברון בקאבס. למרות שהם נצצו, הם היו נכשלים ברגעי האמת, כאשר הסלטיקס היו מקרטעים לא אחת בעונה הרגילה, אך בפלייאוף הם הריחו פחד מקילומטרים.

        חשוב להבין שניסיון הוא לא תמיד מה שייקח. חשוב שהקבוצה יהיה כישרון. לא חסרות דוגמאות של קבוצות מנוסות שאותו יתרון לא באמת עזר להם, כדוגמת הספרס בכל הדחה שהייתה להם, הפלייאוף האחרון של המאבס, טורונטו בסדרה הנוכחית שלה, בוסטון בתקופת שושלת מיאמי. לא צריך לנתח כל דוגמא כאן לעומק כמובן, כי אלו דוגמאות אחדות מיני רבות וייתכן מאוד שגם יש טובות מהן, אך זוהי לא הנק'. החלק החשוב כאן הוא שאני מאמין שבוסטון עדיין כשרונית מאוד כקבוצה ובהחלט מסוגלת להראות טוב יותר משיקגו בסדרה. הבעייה כאן היא שלא רק ששיקגו רק מספקת קבלות בהופעתה, אני אישית מרגיש די בטוח כשאגיד שגם בוסטון מכניסה את שיקגו למשחק, גורמת לה להרגיש טוב עם עצמה ומערימה לה את הביטחון העצמי לשחקים.

        אם הסדרה תמשיך לאותו כיוון, הסלטיקס יצטרכו לשקול צעדים משמעותיים קדימה.

  8. בוסטון בלוף ואת זה כבר אמרתי מזמן.
    לא רק שהם בלוף, זה מראה כמה המזרח בלוף ותהיו בטוחים בלי קשר שקליבלנד שמחה יכיוונה לסיים במקום ממנו לא תקבל את מיאמי או שיקאגו.

    1. אנחנו לא צריכים להיות בטוחים בזה. העיקר שאתה בטוח בזה.

      מתנצל על הציניות, אבל מעולם לא הייתי חובב קונספירציות.
      יואש, לקליבלנד לא אכפת מאף קבוצה במזרח. הם מסתכלים על כולן כמו על ברווזי גומי באמבטיה. כל פעם מרימים אחד, עושים איתו אווירון ואז…בום. בתוך המים באמבטיה.

  9. תודה רועי. סיקור נהדר.
    משחקי המזרח מרתקים, הכל יכול לקרות שם ושום דבר לא יפתיע אותי חוץ מהפסד של קליבלנד.

  10. אחד הבלופים בבוסטון זה הרפורד. לא שהוא לא עושה עבודה. אבל הוא ממש לא מתעלה. ובלי זה אין לקחת אפילו משחק בפלייאוף.

  11. אמרו שבעבר 3 קבוצות הצליחו לחזור מפיגור 2-0 אחרי 2 הפסדים ביתיים..מי הן אותן קבוצות? ומתי זה קרה?
    בתור אוהד שיקאגו למוד סבל אני רוצה להכין את הקרקע😁

    1. לדעתי היו יותר מ-3 מקרים כאלה.

      כאוהד יוסטון אני יכול למנות לך את 2 הסדרות הבאות:

      1) בסיבוב הראשון של 2007 יוסטון הובילו 2-0 על דאלאס כשיתרון הביתיות של דאלאס, והפסידו 4-3.
      2) בחצי הגמר של 94׳ פיניקס הובילו 2-0 על יוסטון כשיתרון הביתיות של יוסטון, וגם כן הפסידו 4-3.

      בנוסף ב-95 יוסטון, בגמר המערב, הובילו 2-0 אחרי 2 משחקי חוץ בסן אנטוניו, הפסידו את משחקים 3 ו-4 בבית, אבל ניצחו שוב בחוץ במשחק 5 בדרך ל4-2 בסדרה.

      אני חושב שהיו עוד כמה מקרים כאלה עם קבוצות אחרות, אבל לא הרבה.

      1. נו נו נו, אתם לא קוראים את הבלוג החי? 🙂 הנה שוב:

        רק 3 קבוצות בתולדות ה-NBA חזרו מפיגור 2-0 *** בבית *** לנצחון בסדרה של 7:
        לייקרס 1969, על סן פרנסיסקו ווריורז, ניצחו 2-4
        יוסטון 1994, העונה האגדית, על פיניקס סאנס. ניצחו 3-4
        דאלאס 2005, על יוסטון רוקטס, ניצחו 3-4

  12. מה שכתבתי במעורב:
    לא מחזיק ממאמן טורונטו דוויין קייסי, הוא לא מוציא מהקבוצה שלו את המיטב (כבר שנה שנייה ברציפות). עדיין אצלי הם הפייבוריטים ויסלח לי יאניס.
    ווייד ורונדו ענקים. מעניין איך שני הצ'ילבות האלה (בעבר) מצליחים לשחק ביחד. אבל בוסטון עוד לא גמורה.

  13. לא מבין מה רוצים מבוסטון.
    איך נראו אורלנדו הצעירים בפלייאוף עם איזה שמן אחד שעבר ללייקרס אחר כך רק ששכחתי את שמו …רמז הוא היום בטלויזיה צוחק ממי שקולע פאולים טוב ממנו …
    ועוד אחד ..
    שורה תחתונה למאמן סטיבנס ולמנהל איינג אין אוצץ לתת את המפתחות לספסל כפי שעושה הויברג בשיקגו כשצריך.
    לסגור שחקן מסוים לא כזה קשה אם אין אופציות אחרות..שוב איפה בראון?

  14. לכל מי שמעוניין בתקצירים יותר נרחבים (של 10 דק בערך) אני מעלה לערוץ היוטיוב שלי כל יום את כל המשחקים … https://www.youtube.com/channel/UCVY-_9ZgfQvBSUadnr8z02Q

    תעקבו אם אהבתם 🙂

    ולמרות ההיסטוריה אני מאמין שבאמת בוסטון יכולים לחזור מהבור הזה (זה יהיה פשוט סיפור הליוודי קלאסי עם אייזאה) אבל לצערי הם לא יכולים ללכת איתו רחוק כשמהשחק נהיה פיזי ואיטי יותר בפלייאוף…

  15. ציוץ מדויק על בוסטון:
    Jimmy Butler: 22 points, 8 rebounds, 8 assists

    Nets draft picks: 0 points, 0 rebounds, 0 assists

    היו צריכים לעשות טרייד כשהיתה להם הזדמנות.

    אבל כנראה שהטרייד שהם באמת מצטערים עליו הוא דמרקוס קאזינס שעבר בעבור נזיד עדשים.

    זה חרב הפיפיות של הבחירה של ברוקלין, אף אחד לא יודע מה באמת יצא ממנה ומצד שני אף קבוצה לא מוכנה לדבר עם בוסטון בלי שהבחירה תעלה כבסיס לטרייד.

    1. נקודה יפה.
      איינג׳ ניסה להחזיק את החבל מ-2 הקצוות –
      גם להשיג חיזוק לסגל, וגם לשמור על הבחירה של ברוקלין.

      אם כבר עסקינן בטרייד שפוספס, אני לא מבין איך פספסו את הטרייד על איבקה. וואלה טורונטו נתנו להם מחיר מגוחך, אני בטוח שבוסטון יכלו למצוא שחקן ברמה של טרנס רוס אותו אפשר היה לשלוח לאורלנדו בתוספת כמה בחירות סיבוב 2, ולקבל את איבקה.
      לדעתי היה יכול להשתלב שם מעולה.
      ובניגוד לטרייד של ניו אורלינס וסקרמנטו, טורונטו היא יריבה לצמרת הקונפרנס של בוסטון, ככה שזה סוג של הפסד כפול של איינג׳ (למרות שהם יוכלו להיפגש רק בגמר המזרח, תרחיש בעל סיכויים נמוכים כרגע).

      1. Bobby, זה לא מהלך חכם בעיניי. אתה יוצק מצב בו עלולים להפסיד אותו בשוק החופשי או מחתימים אותו די בוודאות על סכום גבוה ומפסידים את ההזדמנות להביא סטארק חופשי בקיץ.

        למה?

        1. לטורונטו המהלך מועיל כי הם גם ככה עם גרעין שיכול לרוץ לאליפות או להתפרק. אין לו פוטנציאל לצמוח חלביות טוב יותר. מעבר לכך, אין להם גם מקום מתחת לתקרה השכר, כך שייתכן וזה הכי טוב שטורונטו יכלו להוציא. ומכאן כאשר אורלנדו רואה שזאת האופציה שלהם, ברור שזה היה המחיר. כנ"ל לגביי קאזינס. קל להגיד שהמחיר נמוך בדיעבד. ומאידך, אני מאמין שבוסטון לא הכניסו את ראשם לתוך העסקה הזה ובצדק. הם לא אמורים להביא אף אחד מהשמות הללו. איבקה לא היה יוצר להם יתרון גדול על השאר וגם היה דורש חוזה גדול יותר בקיץ וזה היה פוגע בדרך של בוסטון להשאר עם אופציות פתוחות מבלי להפסיד נכסים. וקאזינס? עם כוכבית גדולה על נושא ההתנהגות. האופי שלו לא תואם כל כך למרקם הקבוצתי וחבל שזה יפגע בקבוצה ויהפוך אותה למוקד שלילי של כתבות במדיה והתקשורת. הם יתמקדו (בצדק) על ג'ורג' ובאטלר ואותן קבוצות לא הסכימו למהלך עם בוסטון, למרות שהם הציעו הצעות גדולות מאוד שכוללות את הבחירה וגם שחקנים טובים מאוד. לפחות שניים כאלו.

          מבוסטון דורשים יותר. המחיר שרואים זה אחרי שאותו מוכרות מבינות שזה מה שיוצא להן. אם בוסטון הייתה נכנסת לשיחות, היו דורשים ממנה יותר. צריך להבין שאותם GM לא פראיירים ויש חשיבה לתהליך מאחורי אותם מהלכים.

  16. לדעתי תומס לא ישאר האלפא של בוסטון כולם יודעים שהוא חלשבהגנה אבל לא יודעים עד כמה (דוגמא מלך הרבע הרביעי עד האולסטאר הפסיד את הרבע הרביעי בממוצע של 2 נקודות עם כל חמישיה שלא תהיה . כל חמישיה זה מדהים רק מה. אם אתה נכנס לרבע ביתרון 4 קולע 20 נקודות וסופג "רק" 22 אתה עדיין מנצח את המשחק) תומס גם עומד בפני חוזה עוד שנה ככה שנראה לי שהוא יחזור להיות השחקן השישי של העונה. סתם יותר סביר שנראה את הכינור השני של בוסטון. אבל חוזה מקסימום הוא לא יקבל. לא מדני איינג'.
    בקיצור בוסטון עדיין מחפשת רכז ובדראפט עמוס ברכזים איכותיים אין סיבה לוותר על בחירה גבוהה
    . גבוהה כמו שרק ברוקליין יודעת לרדת.

להגיב על amitlahev לבטל

סגירת תפריט