פינת הגולש הצעיר: מי חייב להשלים את 'חמישיית ה-MVP'S? / אורי בן עמי (14) מפ"ת

הקיר החמישי:  הסיבות שבגללן ג׳ון וול חייב להיות החמישי במירוץ הMVP אחרי 'ארבעת הגדולים' (ומדוע הוא השחקן האנדרייטד ביותר בליגה!)

מירוץ הMVP השנה הוא מירוץ דו-ראשי/תלת-ראשי/ארבע-ראשי, תלוי איך אתם מסתכלים עליו. אין שאלה שארבעת הרצים המובילים ל-MVP הם ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן, לברון ג'יימס, וקאווי לינארד.

כאן אין כמעט ויכוח. הויכוח היחיד הוא מי מהארבעה יזכה בתואר, אבל – בינינו – כולנו יודעים שהמירוץ האמיתי הוא רק בין ווסטברוק והארדן. לינארד ולברון הם 'שחקני ספסל' לשני המועמדים הראשיים, ולדעתי 90% ומעלה מהבוחרים יבחרו בווסטברוק או הארדן. בלברון וקאווי יבחרו רק אחוזים בודדים מהבוחרים. אבל זה נושא למאמר אחר.

אז אם אנחנו מסכימים שיש לנו ארבעה ב"חמישיית ה-MVP", מי הוא החמישי שמגיע לו להיכנס, להשלים את החמישייה המיטולוגית?

כאשר ישאלו מי החמישי, יתעורר הויכוח.  איזה שם להעלות? הרוב יקראו בשמם של סטפן קרי, קווין דוראנט או אייזיאה ת׳ומאס.  אבל ישנו עוד שם, שפחות מוזכר ולדעתי מגיע לו לעלות למקום החמישי יותר מכל אחד מהשלושה – או כל אחד אחר בליגה. שמו – תתפלאו! – הוא ג'ון וול. כן, ג'ון וול מהוושינגטון ויזארדס, הוא ולא אף אחד אחר…

רוצים סיבות? טוב, אני צעיר בן 14 ולא דוקטור לס שקובע עובדות ללא סיבות או הוכחות, אז חובתי להסביר את עצמי. אז בבקשה:

אתחיל עם דרך השלילה: מדוע סטפן קרי, ודוראנט לא יכולים להיות 'השחקן החמישי' ברשימה?

נתחיל עם קרי ודוראנט. שניהם באותה קבוצה, שניהם שחקני כדורסל מצוינים, אבל אף אחד לא באמת יודע מי יותר חשוב לקבוצה. אם סטפן היה מראה את היכולות שהוא מראה מאז הפציעה של דוראנט במשך כל העונה, הוא לא רק היה נכנס לחמישייה אלא הוא היה הופך את זה למירוץ של חמישה אנשים לתואר. ודוראנט? הוא לא יכול להיכנס לחמישייה גם בגלל הפציעה וגם – כמו שהזכרתי קודם – סטף לידו, והשניים די מחסלים אחד את השני לבחירת MVP.

עכשיו נעבור לאייזיאה תומאס. אייזיאה הוא שחקן שקל לאהוב – משהו כמו קרי לפני שתי עונות רק בקטן יותר, ועם הרבה פחות הגנה משל קרי. בעייתו של תומאס היא חוסר הגנה כמעט טוטאלי.

מי שירצה לרוץ ולכתוב בתגובות שקרי לא מגן טוב, תצפו בסרטון הזה:

https://youtu.be/gsKCyNvnt7k  ואז יחזור אלי.
*

*
בקיצור, אייזיה תומאס הוא חור בהגנה. לא רק בגלל הגובה שלו, אלא הוא גם די מתעצל. אייזיאה שחקן התקפי מדהים, עם 29 נקודות בממוצע, אבל חוסר הגנתו מוריד מאד מהערך שלו כשחקן התקפי.

הנה. שני נתונים.

הראשון הוא שאייזיאה מקום 104 בליגה בפלוס-מינוס, מה שאומר שההגנה שלו מבישה. הנתון השני הוא, שבבדיקה שרשת ESPN ערכה, ת׳ומאס נמצא במקום האחרון מבין כל רכזי הליגה בDRPM  – DEFENSIVE REAL PLUS-MINUS מה שאומר שמתוך 86 רכזים בליגה, הוא המגן הגרוע ביותר.

אמנם כשבראדלי וסמארט איתו על המגרש הם איכשהו מפחיתים מהצרה, אבל מה קורה כשבוסטון משחקת מול טורונטו או וושינגטון? על מי הוא שומר? (אפשר לפתור זאת בעזרת דאבל-אפ על המתקיף עם הפורוורד הקרוב ורוטציה בין שחקני ההגנה הזריזים של בוסטון, אבל אתם מכירים את האמריקאים: לא מתים על נטרול התקפי) חיסרון כזה לא יכול לאפשר לאף אחד להתקרב לדיוני הMVP.

 

אחרי שהסברתי  ״למה לא" הגיע הזמן ל״למה כן״, אבל "למה כן" לא לקרי, לא לדוראנט, ולא לתומאס, אלא לשחקן ששמו ג'ון וול.

.השם "וול" חייב להישמע – ובקול רם הנשמע בחוצות –  כשמדברים על השחקנים הטובים בליגה ומי הוא ה-MVP אחרי הרביעייה שבה אני מסכים שאין לגעת.

 

ג'ון וול הוא הבחירה החמישית שלי, בעיקר  בגלל יכולתו המיוחדת להוביל קבוצה מבלי לקחת הכל על עצמו, ובאותו זמן לשפר את האחרים המשחקים איתו. בלעדיו וושינגטון תקועה, ובלעדיו ביל הוא לא הביל שאנחנו מכירים. וול הוא המנוע המניע את וושינגטון, ואני לא מכיר הרבה שחקנים שהיו יכולים לעשות מה שהוא עושה בוושינגטון: להיות המנוע של הקבוצה ללא כל אנוכיות, וללא כל הרגשה שהוא מחפש כותרות ורוצה להיות 'הגיבור' ו'המציל'.

 

הוא הלב והמוח של הקבוצה הזו. עם ממוצעים של 23-10-4, הוא מוביל את וושינגטון למקום 3/4 במזרח לאחר פתיחת עונה זוועתית שהורידה אותם למקום ה12, והיו כבר דיבורים על טרייד שיסגור את הבאסטה. אז וול התעורר ויחד איתו – כמו בקסם – כל חברי קבוצתו והם רצו ריצה מטורפת עד לצמרת המזרח, עד שנגעו במקום השני.

וול הוא מנהיג. הוא הקפטן הבלתי מעורער על המגרש ומחוצה לו. אבל הוא לא גונב את ההצגה ולא מחפש לעשות הכל בעצמו כמו ווסטברוק.

וול הוא עם אותו סוג של סקיל-סט של ראסל ווסטברוק, אחד מהמועמדים המובילים לזכייה בתואר הMVP. אתלטיות נדירה; חדירה מסוכנת, וריכוז מצויין. חסרונו היחיד היא קליעה מרחוק טיפה מוגבלת אבל  כשחייבים שתי נקודות הוא ימצא את הדרך להשיגן… יכולות המסירה של וול עדיפות על אלה של ווסטברוק וכך גם ההגנה שלו. וול הוא אחד הרכזים השומרים הטובים ביותר בליגה-  בין שלושת הראשונים לפחות. את זה חייבים לזקוף לזכותו.

אם לוול היה אותו USAGE RATING  כמו זה של ראסל, הוא היה מעמיד ממוצע של 31.7 נקודות למשחק, ואם נחשב גם אסיסטים (קצת לא ריאלי כי לא ניתן לנבא ולנחש קבלת החלטות), הוא היה מוסר 14.6 אסיסטים למשחק!!

ממוצעים של 31-14 אלו ממוצעים פשוט פסיכיים!

עוד שתי עובדות מעניינות על ג'ון וול, שאולי פחות קשורות לנושא המאמר, אבל לי הן מוכיחות שוול נמצא בדרך להיות אחד מהרכזים הגדולים אי פעם. נכון, הוא עדיין לא נבחר אפילו פעם אחת לחמישיות העונה, אבל שתי העובדות האלה תכנסנה אתכם לשוק.

  1. ג'ון וול העמיד בשבע עונותיו הראשונות בליגה ממוצעים למשחק של 18.8 נקודות, 9.2 אסיסטים ו1.7 חטיפות. עדיין לא מספיק מרשים? הבה נראה מי הם השחקנים האחרים שעשו 18-9-1.5 בשבע העונות הראשונות בליגה: קווין ג'ונסון, טים הארדאווי, כריס פול, אייזיאה ת'ומאס (לא החור ההגנתי אלא האייזיה של 'הבד-בויז') ומג'יק ג'ונסון. כבר עכשיו זה מציב אותו בין כמה שמות גדולים מאוד. אם גם זה לא הספיק, חכו לעובדה הבאה
  2. בעונות 5-7 לקריירה שלו וול סיפק ממוצעים של 20.2 נקודות, 10.3 אסיסטים ו1.9 חטיפות למשחק. השחקנים היחידים שעשו 20-10-1.5 בעונות 5-7 בקריירה שלהם הם…. אף אחד. ג'ון וול הוא היחיד בהיסטוריה שעשה זאת!

ג׳ון וול הוא השחקן האנדרייטד ביותר בליגה. הוא חייב להיחשב כסופרסטאר, מה שלא קורה. ג׳ון וול הוא שחקן שיכול להוביל קבוצות למקומות שהן לא אמורות להגיע אליהן, שחקן עם פוטנציאל ענק וארסנל יכולות רחב.

ג׳ון וול בן ה26 עוד יגיע לשיאו, וכשהוא יגיע אליו, נצפה במפלצת שתשאיר אותנו פעורי פה.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. מעולה בהחלט אבל אין סיכוי שבעונה הזו הצלע החמישית היא לא איזייאה תומאס הקטן גדול.
    ואם הייתי נדרש לבחור חמישייה לפי עמדות אז מבחינתי הרביעייה שציינת בפתיחה של ווסטבורק,הארדן,קוואי ולברון לדעתי הסנטר שהייתי מצרף הוא מארק גאסול.

  2. מעניין ולגמרי יש בדבר הזה הצדקה, לדבר על וול שמוביל קבוצה למקומות הגבוהים של המזרח. אבל ממליץ להתרחק קצת מהסתמכות על סרטוני מייק קורזמבה וחבריו. לא הכרחי.

    1. לא ממש הסתמכתי עליו, רק לקחתי ממנו את שתי העובדות המעניינות שראיתי אצלו. כל השאר דעות אישיות שלי. אני חייב לציין שגם ראיתי את הסרטון אחרי שסיימתי לכתוב והחלטתי להוסיף את הנתונים האלו.

  3. כתבה מצויינת. מפורטת ומנומקת ברמה גבוהה מאד.
    אני גם מסכים שג'ון וול שחקן על אנדרייטד.
    מה שאני לא מסכים זה שהוא מועמד לMVP לפניי אייזאה. טיעון ההגנה לא בהכרח רלוונטי משום שכפי שציינת לקבוצה יש גיבוי להגנה שלו ולתרומה ההתקפית שלו אין תחליף. דומה מאד לסיפור של הארדן ביוסטון.
    אגב – מי שנתן עונה לא פחות מרשימה משל וול זה דראגיץ'.

  4. מאמר מעולה ומנומק היטב, אבל עדיין הייתי נותן לאיזייאה לפניו. גם בגלל שמעריכים יותר התקפה בליגה, וגם בגלל שבוסטון תסיים שני מקומות לפני וושינגטון וזה משמעותי.

    1. תודה רבה על הפרגון. אין לי צורך לכתוב שוב מה שכתבתי, אני רק אוסיף שיש לו על הספסל אחד מהמוחות המבריקים בעולם הכדורסל. וזה בהחלט תורם.

  5. תודה על הסיקור מנחם.

    וול באמת אנדרייטד. אני אישית לא מתחבר לגישה שלו, בה הוא גם מנהיג את השחקנים, אבל הוא ללא ספק ראוי להיות חלק מחמישיות העונה.

    האם זה יקרה? אני לא בטוח בכלל…

    בתור אחד שרואה קבוע את משחקי הסלטיקס, אני יודע שתומאס לא מגן טוב, אבל זה באמת רוב הזמן עקב גובהו. בגלל שרוב השחקנים הטובים הם רכזים, אז בראדלי שומר אותם ובמקרה הזה יוצא שתומאס שומר על שחקן שגבוה ממנו לפעמים גם ב-30 סנטימטר (!). זה אומר שהוא גבוה ממנו לפחות בראש. שחקנים זורקים מעליו במקרים כאלו בנוחות של משחק אימון, גם כשתומאס מנסה לשים את ידו מול פניהם. וכמובן אין מה לדבר אם קורה מצב של סוויץ' בהגנה ותומאס שומר פתאום על אחד מהפורוורדים.

    בכל מקרה, לא יהיה קל לבחור את רכזי החמישיות השנייה והשלישית (כי ברור שווסטברוק יהיה בראשונה). אני מאמין שתומאס צפוי להכלל בשנייה, כאשר וול ימצא בשלישית.

  6. אני האחרון שיתלונן על כתבה על וול.
    מעטים כאן אוהבים את וול כמוני אבל אין כרגע מה לדבר עליו בדיון על הMVP(מה שנכון גם על תומאס ולברון(עם האנדרפרפורמנס של הקאבס העונה)). הוא כן נותן עונה מצויינת (וגם לדעתי אכן יותר טובה משל תומאס) אבל אני לא רואה את הצורך להעלות את מושג הMVP בשביל לדבר עליה או עליו. מותר להעלות כל שחקן לדיון בלי למשוך לשם אנשים עם נושא מפוצץ. אם מישהו מעוניין לדבר לדוגמא על פי ג'יי טאקר אין צורך לתת כותרת שמספרת איך הרפטורס איתו הם פתאום מפלצת שמאיימת על התואר.

    הדבר שהכי חסר לוול בשביל להיות חלק מהדיון הMVP הוא רצון(שיפור מיסטי בקליעה גם לא יזיק). לא אעלה ספקולציות לסיבות אבל יותר מדי מהזמן על המגרש(ובעיקר בהגנה) זה נראה כאילו הוא לא נותן(או מתאמץ לתת) אפילו שמונים אחוז ממה שהוא מסוגל. בהתקפה כביכול יש לזה את הצד החיובי שזה מאפשר ביטוי לשחקנים האחרים אבל בהגנה אין לזה באמת תירוץ. אם הוויזרדס רוצים להגיע רחוק בפליאוף הם יצטרכו לקבל ממנו יותר מזה.

    וול אינו אנדרייטד, לא נתקלתי במישהו שמביט בו ומדבר עליו שמעריך אותו בצורה שגויה במיוחד(לכאן או לכאן). אם כבר הוא אנדרדיסקסד, לא מדברים עליו בהתאם לראוי ביחס לתוצרת שלו ותוצאות קבוצתו. אבל זה בסדר, כשמתחילים לדבר על מישהו זה הרבה פעמים הופך לכדור שלג ופתאום מדברים עליו יותר מדי, והדבר האחרון שאנחנו צריכים זה לדבר יותר מדי על עוד שחקן.

    מה שכן, וול בפתיחת השיא של הקריירה (של כדורסלנים) והשנים הקרובות יהיו השנים בהן נראה כמה גבוה ורחוק הוא מסוגל להגיע. אני מקווה שיהיה מהנה כמו שאני חושב שיהיה (ושלא נראה אותו נפצע או עובר משבר נפשי).

  7. העונה האינדיבידואל לפני הקבוצה בסימן ה MVP
    בעבר האם וי פי הגיע מהקבוצה הטובה ביותר ראו לפחות מהטופ 3 בקונפרנס
    נאש לקח פעמיים אם וי פי בגלל זה

  8. מאמר מצוין על שחקן שאישית אני מאוד אוהב.
    כמה נקודות קטנות שלי:

    1. הסרטון על קארי די ישן ולא מאוד מעודכן. אפשר לזרום עם חלק מהעקרונות שהסרטון מנסה להעביר אבל מצפייה די נרחבת אני אומר כבר די הרבה פעמים שקארי שומר בינוני. גיא אוהב להביא את נתוני ה״ מוריד את האחוז שקולעים עליו״ וכל מיני סטטיסטיקות מתקדמות אבל בלי לזלזל בהן, בעיניי הן לא מספרות את כל התמונה. קליי שומר מעולה אגב.

    2. אני לא כל כך מתלהב מסטט׳ ספציפית שאף שחקן לא עשה בהיסטוריה. הרי מה יותר מרשים – 20 נק, 10 אס ו-1.9 חטיפות או 25 נק, 12 אס ו-1.5 חטיפות? בעיניי גם הסטטיסטיקה של הארדן העונה מרשימה יותר משל ווסטברוק למרות שהנתונים של ראסל ״היסטוריים״. תן לי עוד אסיסט מהרכז שלי על חשבון שני ריבאונדים בכל יום נתון. שלא לדבר על אחוזי הקליעה.

    3. אפרופו אחוזי קליעה – פה וול בבעיה. הפערים שלו באחוזים האפקטיביים מול תומאס (וגם מול קארי כמובן) מהותיים. ועד שהוא לא יצליח לייצב את הקליעה מבחוץ וגם את הקליעה מחצי מרחק הוא לא יצליח לעשות את קפיצת המדרגה. ובפלייאוף זה יבוא לידי ביטוי אפילו יותר, כשההגנות יהיו פיזיות יותר והשופטים לא ישרקו על כל חדירה. וול יקבל מבטים פנויים, בטח במאני טיים, ויצטרך להוכיח שהוא מסוגל לקבור את הקליעות החשובות. זה מה שיהפוך אותו לסופרסטאר בליגה, לא עוד חצי חטיפה או אסיסט.

    4.פעם התיחסו לחטיפות כאינדיקציה לשחקן הגנה טוב. כשווסטברוק מוביל את הליגה בחטיפות אבל שומר כל כך רע אפשר להבין את חוסר הקורלצציה בין השניים.

    5.אולי הנקודה הכי חשובה בטיעון של וול היא ההצלחה הקבוצתית של הוויזרדס ביחס לציפיות. לא רבים חשבו שוושינגטון תעפיל לפלייאוף העונה, בטח לא מקום רביעי ועונה של 50 נצחונות בקירוב. זאת הצלחה ענקית, רק מיאמי ואולי יוסטון הצליחו יותר ביחס לציפיות המוקדמות.

    6. הכי חשוב – כיף של מאמר ועוד יותר כיף שזה מגיע מילד בן 14. שאפו!!

    1. 1.זה כבר עניין די אידיאולוגי.
      2. 25-12-1.5 נחשב בתוך הסטטיסטיקה שהבאתי- המספרים הנתונים הם לפחות. לגבי כל השאר בנקודה הזו, אני מסכים לגמרי.
      3. הוא קולע מידריינג׳ די טוב ובתהליך שיפור תמידי בטווח הזה.
      4. בגלל זה הזכרתי שהוא לא רק חוטף מצוין אלא גם שומר אדיר
      5.מסכים.
      6. תודה רבה!!!

  9. יופי של כתבה אהבתי שלקחת את הסרטון של קורזמבה והשתמשת בנתונים שלו אני מאוד מעריך אותו אבל ראוי שאם ביססת חלק גדול מהכתבה על הסרטון שלו גם תוסיף אותו בסוף! בסה"כ הוא עשה יופי של סרטון על ג'ון וול

  10. קודם כל תודה, נהניתי לקרוא.

    לדעתי וול אחלה שחקן והכל, אבל ממש לא קרוב להיות "המועמד החמישי".
    ההתקפה שלו טובה, אבל לא בליגה של תומאס קרי ודוראנט, או אפילו של כריס פול לצורך העניין.
    האחוזים שלו (effective ו trueShooting) נמוכים מאוד.
    בליגה שמתבססת יותר ויותר על שלשות, האחוזים שלו משם מביכים.
    יש לו אמנם הרבה אסיסטים, אבל גם המון איבודים (יותר מ4 למשחק).
    ואני לא בקיא בטלנובלות שמאחורי הקלעים, אבל היה לו גם איזה ריב עם ביל, או איזו התבטאות על החוזה שלו, לא ממש זוכר, מה שגם מוריד מהתדמית של השחקן ללא אגו.

    מבחינתי אם מישהו הוא המועמד החמישי זה דוראנט, למרות הפציעה הוא עדיין יגיע לכ65 משחקים, מספיק בהחלט לדעתי (לברון עם 73 ובטח מתכנן לנוח עוד איזה משחק שניים עד סוף העונה).
    חוץ מכמות אסיסטים הוא עולה על וול לדעתי בהכל, פלוס הקבוצה שלו מקום ראשון בליגה ובלעדיו הם נכנסו לתקופה די קשה.

    אבל שוב, למרות חוסר ההסכמה, אחלה פוסט, תודה 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט