מוק דראפט 2017 גרסה 1.0 של הופס / יונתן גזלה


התחלנו להכיר קצת את החברה בתחילת השנה: http://www.hoops.co.il/?p=82781

 

המשכנו למוק ראשוני טופ כדי לבדוק דופק http://www.hoops.co.il/?p=82781

 

ועכשיו, נקיים סדר מוק דראפט כהילכתו עד סוף הסיבוב הראשון.

 

בפעם הקודמת שנפגשנו סדר הבחירה היה קצת שונה, היינו לפני הטורנירים האזורים וטורניר המכללות הגדול והיינו לפני הטרייד דד ליין. חלק מהפרוספקטים הצליחו לדחוף כלפי מעלה, חלק נהנו מהספוטלייט והרייטינג שבאים עם ריצה של המכללה שלך במעלה הבראקט בטורניר וחלק פשוט התרוממו מכיוון שהשינוי בסדר הבחירה גם מוביל לשינוי בצורך הקבוצתי של הקבוצה שתבחר בהם.

האחרון מן הסתם ישתנה ביחס לסדר הבחירה כשזה יתברר ב-16 למאי. האירועים הבאים שנותרו בשביל להרשים קבוצות הם רבים וחשובים. יש חשיבות רבה ל"גוף עבודה" של שחקן לאורך זמן אך קשה להתכחש לאפקט האחרונות. ובזה יש יתרון לאימונים האישיים הפרטיים שהקבוצות מזמינות לקראת הבחירה עצמה. אז מה נותר?

 

1. הדראפט קומביין – 9-14 במאי. סוג של שוק עבדים בהם האדונים ממששים את הסחורה ומודדים אותה בצורה של סרט נע. מצד שני במה זה שונה מגיבוש של יחידה מובחרת בה הצבא חייב למיין במהירות קבוצה ענקית של מועמדים ברמה הפיזית, פיזיולוגית, מנטאלית וערכית. מניסיון לדראפט קומביין יש חשיבות בעיקר לפרוספקטים הפחות חשובים ולאלה בסיבוב השני. הקרם דלה קרם בשנים האחרונות נעדר מהקומביין וסומך על הג'י אמים שיעשו את העבודה מבלי שיצטרכו להתמודד מול חברה רעבים שיקחו מולם סיכונים וישמרו עליהם אגרסיבית כדי להראות שהם שייכים לאותה הליגה.

2. הלוטרי – ב-16 במאי כדורי הפינג פונג יקפצו ושלוש קבוצות ירגישו כחתן שבדיוק שבר את הכוס. ברי מזל ודחף לחגוג, יחד עם בחילה קלה שמתגנבת עם האחריות הפתאומית שנפלה על כתפיהם. לעיתים קל יותר לקחת סיכון במקומות נמוכים יותר מאשר לבצע טעות נצחית במקומות 1-3.

3. בין הלוטרי לדראפט קבוצות יחלו לזמן פרוספקטים לראיונות ואימונים אישיים שיעזרו להם להחליט על מי הם בונים את עתידם.

4. ה-18 ביוני זה התאריך האחרון בהם שחקנים יכולים לחזור בהם מהכניסה לדראפט ולחזור למכללות/קבוצות שלהם תוך כדי שמירה על מעמדם כ"חובבנים"

5. ה-22 ביוני – הקומיש יעלה לבמה והחגיגה הניו יורקית תחל עם הבחירות.

 

מזכיר לכולם שישנם רשימה של דילים שקשורים למיקום שיכולים לשנות את סדר הדראפט:

1. פילי לוקחת את הבחירה של הלייקרס אם היא מחוץ לטופ 3

2. פילי יכולה להחליף עם סקרמנטו בחירה אם זאת תהפוך לגבוהה משלה.

3. שיקגו מקבלת את הבחירה של סקרמנטו אם זו לא טופ 10 (כרגע לא סביר).

4. ניו אורלינס נותנת לסקרמנטו את הבחירה שלה אלא אם כן זו בחירה טופ 3

5. פורטלנד מקבלת את הבחירה של דנבר.

 

ציון אחרון. ההשוואה לשחקן עבר או עכשוי הוא מבחינת סגנון משחק ולא רמת משחק אז תחסכו את הכעס והעלבון כלפי אלה שעוד לא קרעו זוג נעליים…אז יאללה:

 

 

1. סלטיקס (מהנטס): מרקל פולטס, רכז, 1.93 מ', וושינגטון, פרשמן.

אין כרגע שום שינוי משמעותי פה. חשבו שטורניר המכללות יתן דחיפה לשני החברה מתחתיו. כרגע הסלטיקס צריכים סקורר ומפלצת תחת הסל. את הראשון פולטס נותן בשפע. את השני יצטרכו הסלטס לדוג כמו שפורטלנד דגה את המפלצת הבוסנית נרקיץ'. פולטס יכול לשחק במקום אייזיה או לצידו, בסלטיקס ימצה את הפוטנציאל ההגנתי שלו וניתן לסמן V ליד כל רובריקה של כישורי כדורסל כשלוקחים אותו. והכי חשוב הוא אחלה פוליסת ביטוח או מנוף כשהסלטיקס ישבו עם תומאס בעתיד.

השוואה לשחקן: ג'יימס הרארדן פוגש את דווין וויד.

 

2. השמשות מפיניקס: ג'וש ג'קסון, סמול פורוורד, 2.03 מ', קנזס, פרשמן.

זה התחיל עם "עוד אתלט מוכשר ללא יסודות או קליעה אמינה", זה המשיך עם "וואו איזה מגן אדיר ושחקן קבוצתי עם מסירה וחדירה, חבל שאין לו קליעה אמינה". כשהקליעה נכנסה מכל הטווחים זה נשמע כמו: "וואו איזה שחקן מפחיד אבל המכניקה שלו מוזרה לא בטוח שזה יעבור ב-NBA". ואז הסיפור על הונדליזם והאיומים על שחקנית כדורסל מקנזס בבר אחרי שזו זרקה משקה על חברו לקנזס שהיה האקס שלה. ושאלות האופי החלו לצוץ. אבל אם מנקים את כל הרעש ניתן לזקק את ג'קסון כך: ג'קסון הצליח לשפר אלמנטים במשחקו כל כמה חודשים ולמרות שהיה בקבוצה עם מנהיגות ותיקה שלא שיחררה לו את המושכות בשום שלב הראה לכל הסקאוטים את כל מה שהיו צריכים לראות. ההתאמה לפיניקס פה מושלמת כי כרגע בלדסו את יוליס פה להשאר ובוקר הוא לא SF.

כך שבין בוקר למרקיז כריס, ג'קסון הוא התאמה נהדרת שתייצב את השמירה של השמשות בשנים הבאות ותיתן להם את העמדה שהכי קשה למצוא ב-NBA כיום: ווינג אמין עם קליעה, אתלטיות, מסירה, חדירה והגנה.

למה לא לונזו? כי עם לונזו שנה הבאה (אם לונזו בא אז בלדסו בחוץ כנראה) הם יקלעו 113 אבל יספגו 118. כפי שפילי למדה לפעמים לוקחים פשוט את מה שצריך, והסאנס צריכים Two way monster!

השוואה לשחקן: קאווי לנארד פוגש את אנדרו וויגינס.

 

3. לייקרס: לונזו בול, רכז, 1.98 מ', UCLA, פרשמן.

אין ספק שזה שידוך מושלם ברמה השיווקית: מג'יק (חיים של מומי) מביא את הפוינט הגדול הבא כשהוא יהפוך למנטור שלו.

הלייקרס מזיזים את דיאנג'לו לעמדת הסקורר ויוצרים צמד צעיר ומבדר. לאבאר בול יושב בשורה הראשונה יחד עם הסלבים ויורה כותרות צהובונים כל משחק ולוק וולטון מקבל אתגר שמאמנים צעירים צריכים כמו אבעבועות רוח. השאלה היא האם יש פה מהלך אחד גדול או שנראה את בול כמהלך משני יחד עם הבאת פרי אייג'נט גדול כפול ג'ורג'.

זה משנה, כי עם הבסיס העכשווי בול הולך לתת להם קליעה ומשחק התקפה סופר מהנה ותזזיתי, אך ההגנה… אוי ההגנה. כשהמגן הכי טוב בקבוצה הוא זובץ' (או לארי נאנס) אתה בבעיה.

השוואה לשחקן: פני הארדוויי פוגש את ריקי רוביו ו…טוב נו טיפה ג'ייסון קיד.

 

4. אורלנדו מג'יק: ג'ייסון טאטום, סמול פורוורד, 2.03 מ', דיוק, פרשמן.

דיוק של השנה הייתה בלגן גדול עם היררכיה בעייתית ואימון מחפיר של ששבסקי שהפך לפרח אמריקאי מוגן ששלים נעלים למשמע שמם הקדוש. אבל קרה משהו בטורניר ה- ACC. ג'ייסון טייטום פתאום נראה כמו השחקן הטוב במכללות. הוא עשה הכל. הגנה, התקפה, מסירות, פוסט אפים, שלשות, סיום מתפרצות. פשוט השחקן ההתקפה הכי מיומן מזה שנים שמגיע לדראפט. ואז הם עפו מול סאות' קרולינה.

טייטום ננעל על ידי השחקן עם שם הכדורסל הכי "משחקי הכס" אחרי KCP, בחור בשם סינדאריוס ת'ורנוול Sindarius Thornwell. עדיין מה שהראה בפברואר ותחילת מרץ יספיק לאורלנדו סוף סוף למצוא את ה-SF של חלומותיהם. מצד שני זו אותה הקבוצה שבטוחה שאלפריד פייטון הוא פוינט גארד העתיד שלה ושארון גורדון הוא ווינג קולע…

השוואה לשחקן: פול פירס הצעיר בגוף של שיין באטייה.

 

5. פילדלפיה 76: מאליק מונק, שוטינג גארד, 1.93 מ', קנטקי, פרשמן.

טוב נגמרו המשחקים. הפרוסס, הגימיקים, הפציעות המסתוריות. הפסטיבל נגמר. הסיקסרס מבחינתי היו כמו הסדרה "אבודים" (Lost). מותח, מקורי, מרגש לעתים, לא צפוי, בועט וצעיר. הסדרה ההיא נגמרה בקול ענות חלושה עם סיום אנמי וסתמי לאחר ש-6 עונות היו עסוקים בלהוסיף שאלות במקום לספק תשובות. ופתאום לקהל נמאס וההפקה הייתה צריכה לסגור את כל הפערים מהר בחצי עונה אחרונה.

ג'ואל אמביד מבחינת כדורסל היה סימן קריאה אך מבחינת בריאות סימן שאלה. בן סימונס בקושי אפילו התאמן עם הקבוצה. עונה הבאה כשכולם בריאים ופילי תוסיף את בחירות הדראפט המוצלחות לפאזל, האוהדים רוצים תזוזה. לא אליפות, או אפילו גמר מזרח, אבל תזוזה, נגיד לכיוון מקומות 6-8.

פחות מזה וצריך חשיבה מחדש.

כמובן שהסיקסרס מעדיפים שתי בחירות דראפט על אחת, אבל אם יקבלו רק את שלהם אז מליק מונק הוא בעל סיכוי סופר גבוה להיבחר פה.

מונק הראה את יכולת הקליעה והאתלטיות האדירה בקנטאקי אך לא הראה את מה שאני יודע עליו מכיוון שראיתיו בתיכונים. מליק מונק יכול להוליך כדור ולהיות פוינט גארד. במשחקים שפוקס היה פצוע והכדור היה בידיים שלו אני ראיתי כוכב. בפילי הוא מתאים כמו כפפה ליד. כמו קיירי ללברון. הוא יוכל לשחק כ-SG קולע או PG קולע וחודר כשסימונס מנהל את ההצגה.

השוואה לשחקן: סי ג'יי מקולם עם ניתור של MJ (מזכיר שוב – מדובר על סגנון משחק ולא רמה…)

 

6. ניו יורק ניקס, דה-ארון פוקס, רכז, 1.93 מ', קנטקי, פרשמן.

האלפריד פייטון הבא? כך אולי חשבו כולם כולל אני כשדירגתי אותו נמוך הולך לדאלאס.

אני כן ציינתי שהוא לא קלע גרוע כמו שהוא נראה מכיוון שבתיכונים היה קלע יציב של 35% מהשלוש, והזריקה שלו טובה מכנית. אז בא הטורניר…אף אחד בטורניר לא עזר לעצמו יותר מאשר דה-אהרון פוקס (או בשמו היהודי רב אהרון פוּקס). רכז אגרסיבי בשתי צידי המגרש שמסרב להפסיד ונותן את הכל כל פוזשן. הצורה בה נעל את לונזו בול וקלע עליו 39 נקודות הרימו הרבה גבות ואף אפילו הקפיצו אותו מעל בול לכמה ימים במוקים הבנויים על הייפ.

מדובר עדיין על שחקן בעל מהירות ג'ון וולית (ברצינות.. הוא, ראסל וג'ון וול בתחרות ריצה מקצה לקצה ואני לא סגור מי לוקח), שלמד תוך כדי גם לשלוט בקצב. הוא מוסר מצויין חודר על ואגרסיבי בהגנה כמו מעט שחקנים במיוחד כשהמשחק חשוב. בניקס – עכשיו שרוז כבר לא בתמונה וג'נינגס מלהטט במכשפים, הבחירה הזאת, אם תהיה על הלוח, היא no brainer. אה… רגע… זו בחירה של הניקס, כן?

השוואה לשחקן: ג'ון וול וג'יימס הארדן (בשינויי התנועה).

 

7. סקרמנטו מלכים: דניס סמית',רכז, 1.88 מ', מכללת צפון קרוליינה (NC), פרשמן.

דניס סמית החמיץ את הטורניר לאחר עונה מזעזעת של האחות הלא מוצלחת של UNC. מייק גוטפריד פוטר מ-NC בפברואר אך עדיין אימן עד סוף השנה. הנה דרך מקורית לבנות אמון בין מאמן לשחקניו…

ובכל זאת, דניס סמית' הוא מפלצת. אם פולטס מקבל פאס על הפסדים אז למה לא סמית'?

הוא קפיצי, סופר יצירתי וחכם בפיק אנד רול. מוסר בחסד ונותן כמה רגעי FU זועמים כל משחק כשההגנות נראות חסרי אונים מולו. אז כיצד שחקן שהחל את השנה כטופ 3 הגיע הנה?

הנתונים הסטטיסטיים מצויינים, המשחק מול דיוק הראה ממה עשוי והוא בנוי בול ל-NBA. התיאוריה שלי היא שמדובר על שילוב בין שני היבטים: הפציעת ברך שסיימה לו את כיתה יב' והמידות שלו, שמנוגדות לטרנד הפוינט גארדים הגבוהים והארוכים. סמית' הוא 2"6 (שנראה נמוך יותר) אך עם מוטת ידיים סבירות של 3"6. הוא אומנם אתלטי אך בגובה הזה כדאי שתהיה כריס פול.

סקרמנטו נראים בנויים מצויין לעתיד בעמדות 2-5 אך קוליסון הוא וותיק שמוביל קבוצה מהספסל ולא הארכטיקט של ההתקפה שלך. טיי לוסון בהגנה הוא מיס מץ' תמידי כיום בעולם של הארדן ווסטברוק.

השוואה לשחקן: דמיאן לילארד.

 

8. זאבים: ג'ונתן אייזיק, סמול פורוורד, 2.10 מ', פלורידה סטייט, פרשמן.

ג'ונתן אייזיק או בשמו היהודי החדש באתר הופס: יונתן יצחק, פתח את הטורניר עם הופעה דומיננטית מול פלורידה גולף קוסט. היו לו 17 נקודות, 10 ריבאונדים, חמישה אסיסטים, שלושה בלוקים ושתי חטיפות.

בכלל אם ניתן לסכם את העונה של אייזיק זה "הבזקי גדולה". ישנם רגעים בעונה שנראה כמו קווין דוראנט הצעיר או KG של עונותיו הראשונות (בפנים ובחוץ). והיו רגעים שנראה כמו דראגן בנדר, שרוך שתקוע חסר עונים בפינה מחכה לנדבות מהגארדים שלו.

הוא צריך בערך שנתיים של פיתוח על מנת להראות את הגדולה שלו בהתקפה. בהגנה לעומת זאת הוא מוכן כבר עכשיו לעמדות 3-4. מתאים למיניסוטה כמו כפפה ליד בעידן בו רוביו נזכר שנבחר לפני סטף קארי. הוא ירווח את המשחק מההתחלה אבל השליטה בכדור ברמת ווינג NBA תבוא בהמשך.

העניין היחיד שמדאיג אותי זה טום תיבדו ו"אהבתו" לרוקיז. אם יפול לקבוצה הבאה, דאלאס, יהפוך לסופר סטאר תוך 3 שנים. הנה אמרתי את זה. התקרה היא אול סטאר ושחקן טופ 10 בליגה. הרצפה, לצערי, גם נמוכה מאוד.

השוואה לשחקן: KG ו-KD עשו ילד. אבל הם הזניחו אותו מעט.

 

9. מאבריקס: לורי מרקנאן, פאוור פורוורד, 2.13 מ', אריזונה, פרשמן.

שחקן שמזכיר לי את דון נלסון המאמן המהפכני שאהב מיס מאצ'ים יותר מאת אשתו.

מה שנלסון לעיתים שכח זה את הצד השני של המתרס. שחקן גבוה וזריז שקולע משלוש הוא גם לעיתים חור הגנתי שאפשר לדחוף.

למרקנאן הפיני ישנם הרבה כלים התקפיים והפיתוי להביא את ה"דירק הבא" לדאלאס הוא גבוה, אבל מי שצפה מקרוב במרקנאן בטורניר ראה שהוא אחד השחקנים היחידים שבאמת היה להם טורניר מאכזב.

לעומת מה שהראה בתחילת העונה ובטורניר שהביא את אריזונה לדירוג במקום השני, הציפייה היתה שידחוף את אריזונה לפחות לעלית 8. אבל האמת הערומה נחשפה. אין לו יכולת להאבק מול סנטרים או מספרי 4 אגרסיביים. ובגדול, בסוף נראה כמו דירק הזקן ולא זה הצעיר.

עדיין אסור לשכוח שמדובר על פרשמן בגובה 7 פוט עם קליעה אבסולוטית ומגוון התקפי מרשים. התאמה קבוצתית היא קריטית כאן. ושוב לא כדאי לפסול שחקן עם מוסר עבודה גבוה שיגיע לעולם פיתוח הגוף של ה-NBA.

השוואה לשחקן: ריאן אנדרסון וצ'נינג פריי עשו תינוק ודירק נשא אותו בבטנו.

 

10. סקרמנטו (באדיבות השקנאים): מיילס ברידג'ס, שוטינג גארד/סמול פורוורד, 1.98 מ', מישגן סטייט, פרשמן.

מי שראה את השחקן מקרוב נשבע שהוא בסוף יהיה הסופרסטאר של הדראפט הזה. הוא שיחק PF במישיגן סטייט בגלל ידיו החזקות וגופו השרירי (כ-220 פאונדס של שריר יצוק), אבל ב-NBA יהפוך ל-SG או SF שיעשה טרור בריבאונד.

הוא חזק ואקספלוסיבי כמו ג'בארי פארקר אך קלע נהדר משלוש שיודע להעיף אותם גם תחת שמירה. מיילס ברידג'ס הוא מה שסקרמנטו צריכה. שחקנים אגרסיביים עם אדג' מבית ספרו של דריימונד גרין. טווח הדעות עליו הוא סופר קוטבי כשחלק מהמוקים זורקים אותו לתחתית הסיבוב הראשון כי הם רואים בו ג'סטין אנדרסון שחזק על החלשים במכללות, או אחרים כמוני או כמו דראפט אקספרס שרואים אותו כ-10-11.

הסיבה שאני הולך ל-10 כאן היא רק בגלל סקרמנטו. אם היא לוקחת את דניס סמית' לא תיקח שוב PG. מצד שני הקינגס לקחו את ניק סטאוסקס לפני שנתיים…

השוואה לשחקן: ג'אברי פארקר נמוך עם קליעה.

 

11. דיטרויט פיסטונס: פרנק נטילקינה, פוינט גארד, 1.95 מ', שטרסבורג, צרפת.

האיש והמשוטים הארוכים (מוטת ידיים של 7 פוט!!!). לא ראיתי שום משחק בלייב שלו. והוא סוג של מסתורין.

הוא לא שם מספרים יפים ביורוליג כמו פורזינגיס והוא בעיקר הראה יכולות במשחקי נבחרות הנוער השונות. המנייה שלו תיקבע באימונים האישיים והפתוחים של סוכנו שכמו פורזינגיס ודונטה אקסם ימשכו סקאוטים שיריירו על נתוניו.

ממה שכתוב ברוב האתרים וממה שרואים בסרטוני היוטיוב, הוא מגן אגרסיבי שיודע לנהל משחק. הקליעה שלו יפה ורציפה למרות הידיים הארוכות. האם הפיסטונס במצבם מכניסים למיטה החולה שלהם עוד פרוספקט מבטיח כמו דראמונד? האם זה יגרום לרג'י ג'קסון לרגרסיה נוספת ודיכאון למראה מחליפו העתידי?

העניין הוא שאין פוינט גארדים בהמשך הדראפט ששווים סיכון בבחירה כה גבוהה. מצד שני עוד לא נמצא הסטרץ' 4 המושלם לשחק לצידו של דרמונד בהתקפה שלא יהוה חור בהגנה. שזה עוד צורך של דטרויט. כך הצרפתי נראה לי כבחירה הגיונית.

השוואה לשחקן: כריס דאן? מייקל קרטר וויליאס? נראה כטוב משניהם אבל מבחינת סגנון משחק…

 

12. הורנטס: הארי ג'יילס, פאוור פורוורד/סנטר, 2.11 מ', דיוק, פרשמן.

ישנם מוקים שכבר דחפו את זאק קולינס, הסנסציה מגונזגה, לכאן. למה?

כי הוא לבן וגבוה ומדובר בהורנטס, האוספים לבנים גבוהים כמו גוגואים. אם יש 2 עמדות שההורנטס בטוחים בהם זה עמדת ה-PG עם קמבה, ועמדת ה-C עם קודי זלר, שאתו ההורנטס קבוצת צמרת מזרחית ובלעדיו בתחתית הליגה.

אין שחקן שמשלים את קמבה טוב יותר בפיק אנד רול. ההורנטס צריכים הרבה קליעה. היי, ג'יי ג'יי רדיק מסיים חוזה! סגרו איתו.

אולי אילו החזיקו בבחירה נמוכה יותר הם יכלו ללכת על לוק קנארד או גרייסון אלן. אך בבחירה 12 מותר גם לקחת סיכון. הארי ג'יילס לא באמת השתקם מהפציעה וכשחזר לא באמת השתלב בשיטה של ששבסקי. אני מאמין שכמה חודשים של אימונים אישיים ונראה את ג'יילס מטפס צ'יק צ'ק במעלה הדראפט. הוא לא יחזור למקום הראשון כפי שהיה עד שנה שעברה.

אך נראה לי שג'ורדן וה-GM שלו בשלב של סופרסטאר או באסט. שארלוט מחזיקה כבר 10-12 שחקנים טובים שלא נופלים ברמה של מי שנשאר. פרי אייג'נטס לא דופקים בשערי המשרדים של הקבוצה.

אם ג'יילס חוזר למסלולו שארלוט תצחק על כולם. אם לא אז לא טרגדיה כי למעט ג'סטין ג'קסון אני לא רואה בהמשך יותר מדי אבק כוכבים.

השוואה לשחקן: כשבריא? כריס וובר ודוויט האוורד. כשלא בריא? פסטוס אזילי…

 

13. דנבר נאגטס: ג'סטין ג'קסון, סמול פורוורד, 2.03 מ', צפון קרוליינה, סיניור.

הנאגטס עוד לא מצאו את הפוינט גארד המושלם אז הם מצאו פוינט סנטר בשם יוקיץ'. אני מאמין שג'מיר נלסון יחזיק את העמדה עד שהשכל הישר ישים את ג'מאל מורי כ-PG קולע. הנטייה של חלק מהמוקים היא לשים כאן סנטרים מכיוון שיש כמה בהמשך. ודנבר חייבת סנטר הגנתי ליד או במקום יוקיץ' מהספסל.

פלאמלי זו בדיחה בשלב זה הגנתית עם יוקיץ'. מצד שני צ'נדלר וגלינארי הם אחלה פיתיון לטריידים ואת ברטון כדאי כרגע להשאיר על הספסל. כאן נכנס ג'קסון שעשה קצת מכל דבר עבור UNC, וזה צריך לעבור ל-NBA.

איש הדבק האולטימאטיבי שלא יהיה השחקן האתלטי או המרהיב בקבוצה אך תמיד יבצע את המהלך הנכון. הוא מאוד שיפר את הקליעה ואם ברמה הבאה לא ידרשו ממנו ליצור התקפה הוא כן יצליח להשחיל זריקות פנויות או לתקוף שחקן שרץ לכיוונו.

השוואה לשחקן: אוטו פורטר ומאט בארנס.

 

14. אינדיאנה פייסרס: או ג'י אנונובי, שוטינג גארד/סמול פורוורד, 2.03 מ', אינדיאנה, פרשמן.

עם שם ניגרי מתחרז, המתאים לג'דיי ממלחמת הכוכבים, גוף NBA מושלם לווינג ואתלטיות מצוינת, יש לו הרבה תכונות שגורמות ל-GMים לרייר.

סנטר העתיד כבר נמצא בפייסרס. קוראים לו מיילס טרנר. רק יש איזה SF אחד, פול ג'ורג' שמו, שנשמע מזמזם להנאתו בחדר ההלבשה את נעימת הפתיחה של "חי בלה לה לנד". פול ג'ורג' בעצמו לא הגיע מוכן לליגה ושיחק בפרזנו סטייט פור גוד סייק.

עדיין הפייסרס הימרו עליו כמו שהימרו על טרנר ויצא להם טוב. האם לארי לג'נד ינסה לפגוע שוב? מדובר על שחקן שנפגע בברך יחסית בתחילת השנה וירד מהרדאר כשקבוצתו אתו נראתה מצוין ובלעדיו כמו מכללה שכוחת אל.

ישנם הרבה סימני שאלה על איך ומתי יחזור מהפציעה. אבל כמו פול ג'ורג' מדובר על צל"ש או טר"ש. ידיים ארוכות, קליעה סבירה ואתלטיות מטורפת שכוללות סיומות עם ראש ליד הטבעת והבנה נהדרת של איך משחקים נכון, אבל החלק החשוב הוא הגנה. הוא יהפוך קודם כל למגן כנף מצוין ואולי רק אז לשחקן התקפה מוביל בהמשך הקריירה.

השוואה לשחקן: אל פרוק אמינו וקוואי לנארד.

 

15. מיאמי היט: ג'ארט אלן, פאוור פורוורד, 2.11 מ', טקסס, פרשמן.

האם ההיט ייצרו את תאומי המשוטים? וויטסייד הוא 11"6 עם מוטת ידיים של 7"7. אלן הוא אותו הגובה עם מוטת ידיים של 5"7. כשידייהם פרוסות אחד ליד השני הם סוגרים 15 פיט או כמעט 5 מטר!

נכון שהוא לא יציב ובעל קליעה בינונית וחסר קליעה בכלל משלוש. אבל הוא מסיים נהדר ובעל חכמת משחק לא רעה.

בביג 12 הוא נתן 16.8 נקודות ב-50% מהשדה עם 10 ריבאונדים וכמעט 2 חסימות. אם יוסיף עוד 15 פאונדס של שריר יהיה סנטר מחליף מבוקש בליגה שירוץ, יחסום, יסיים ויגן על הטבעת.

השוואה לשחקן: ביסמק ביומבו גבוה יותר.

 

16. בולס: טרנס פרגוסון, שוטינג גארד, 2.01 מ', אוסטרליה (בן 18).

טרנס פרגסון היה אמור לשחק באריזונה עם לורי מרקנאן ואולנזו טרייר. הוא הרשים בנייקי הופס סאמיט של שנה שעברה ונראה כמו בחירת טופ 10 מובהקת. במקום, פרגוסון החליט להפוך לשחקן מקצועי באוסטרליה ונאבק למצוא את מקומו בליגה שהיא מאוד פיזית (דלבדובה ובוגוט לא צמחו בריק…) ולא מזמינה לילדודס.

הוא ממש לא הראה שם התקדמות או שום דבר מעניין. תחשבו ברנדון ג'ניינגס בשנתו ברומא. עדיין, מדובר באחד האתלטים הטובים בדראפט. SG גבוה סטייל דרוזן עם קליעה מצוינת מבחוץ. הדראפט קומביין והאימונים האישיים יקבעו את גורלו. אם לא ירשים שם עלול להתדרדר לסיבוב השני ואם יהיה טוב עלול להיבחר כאן או בטווח ה-12-16.

שחקן להשוואה: טרנס רוס, ג'יי אר סמית' הצעיר.

 

17. בלייזרס: ג'סטין פטון, סנטר, 2.13 מ', קרייטון, פרשמן.

הבלייזרס צריכים ספסל ובריאות. כשהחמישייה היא לילארד, סי ג'יי, אמינו, וונליי ונרקיץ זו חמישייה טובה ומאוזנת.

יש להם כמה ווינגים ויוצרים כקראב וטרנר על הספסל והארקלס אמור להצטרף לספסל מהחמישייה. אם אני ניל אושיי, אם אין סטרץ' 4 שמרשים גם בהגנה (אולי כריס בוש יחזור לליגה?) חייבים לגבות את נרקיץ במשהו שהוא לא מיילס לנארד.

ג'סטין פטון של קרייטון הוא אופצייה לא רעה מהספסל אם אזילי אכן עושה קולות של מסיים קריירה. הוא מספיק ארוך עם מוטת ידיים של 3"7 כדי להפריע לזריקות. הוא חכם הגנתית עם חוש מיקום מצויין ומאוד בוסרי בהתקפה, אך עם כמה מהלכי פוסט אפ וזריקה מבטיחה שיכולה להגיע לקשת השלוש עם הזמן. העניין הוא שהוא לא יוכל לשמור על PF או סנטרים מהירים וכך קשה לי להאמין שישתלב עם נרקיץ' המאסיבי, לעגון את ההגנה של החמישייה השנייה לעומת זאת יכול להתאים יותר לפטון.

 

18. הוקס: טי ג'יי ליף, פאוור פורוורד, 2.08 מ', UCLA ונבחרת ישראל (הייתי חייב), פרשמן.

נכון, הוא גבוה אך לא ארוך, הוא לא חזק כדי לקטוף ריבאונדים ברמה הבאה, הוא לא זריז כדי להתמודד בהגנה עם הדריימונדים והדוראנטים של הליגה והרבה סקאוטים נשארו עם שאלת לונזו/סטיב נאש. האם הוא טוב לבד? או תוצר של רכז ששם אותו במצבים מצוינים? כי בשום מצב אחר שחקן מ-UCLA ששם 17 נקודות ב-29 דקות עם 64% מה-2 ו-47% מהשלוש לא היה נבחר גבוה בהרבה.

הוא גם הספיק לתת 8 ריבאונדים וחסימה. אז האם ה-5 ס"מ של מרקנאן שווים 10 מקומות בדראפט? הדראפט קומביין עוד עלול לדרדר אותו יותר מכיוון ששם האתלטים משחקים "אין כדורסל" חזק ואתלטי כדי לדחוף את המניה שלהם קדימה. ליף הוא שחקן חכם שמשחק עם הגוף והראש. אז אם יש קבוצה שתראה מעבר לשוק הבשר, זו ה"ספרס של המזרח".

שם יתפתח נהדר ויראה מה הוא שווה. גם הבלייזרס עלולים לחטוף אותו קודם אך הציוות שלו עם נרקיץ בהגנה כשיש כבר את דיים ו-סי ג'יי זו בעיה…

 

19. הבאקס: אייזיה הארטנשטיין, 2.13 מ', סנטר, ז'לגיריס קובנה וגרמניה.

הגיע זמן שיגיע שחקן ל-NBA עם שם של רבי. לא סגור על יהדותו…אז בואו נדבר על רבי ישעייהו הארטנשטיין. להרנטשטיין תהיה הזדמנות להרשים אותנו במשחק של נייקי הופס בסופ"ש הקרוב.

אז רגע. יש כאן שחקן שהוא 0"7 מגרמניה שהוא וורסטילי ובעל פוטנציאל קליעה גבוה? והוא גם עדיין בן 18? ורגע ותזכירו לי מי הקבוצה שבחרה את דירק בדראפט? נכון מילווקי!

אז למה מקרנאן לא מקבל את תואר ה"דירק"? כי הארטנשטיין עוד לא הוכיח שהוא קלע יציב מחוץ לקשת ברמה שהיא מעל תיכון. הוא חזק ודי אתלטי ובעל מכניקה נהדרת של קליעה (הוא גם שמאלי אז בכלל). אם הוא מזכיר שחקן זה את סבוניס ג'וניור של OKC. נראה אם מניותיו יעלו בקרוב, כי בז'לגיריס הוא לא קיבל הזדמנויות.

 

20. בלייזרס (מהגריזליס): לוק קנארד, שוטינג גארד, 1.96 מ', דיוק, סופרמור.

אני הולך להפתיע כאן לעומת מוקים אחרים כי יש גבול כמה אפשר לבטל שחקנים לבנים אמריקאים בדראפט.

כמו במקרה של ליף, שמישהו עם יד על הלב יגיד לי שאם לוק קנארד משבט את עצמו וקורא לשיבוט שלו לוקאס קנארדוביץ', הוא לא נבחר טופ 15?

מדובר על שחקן שרוב העונה היה טוב מג'ייסון טייטום והשחיל כדורים על כל סוגי השומרים ברמת המכללה. אז הוא לא קארי או אפילו רדיק כרגע. אבל בסוף מדובר על משחק שצריך להשחיל כדור בחור ועדיף כמה שיותר מרחוק. גם אם יפול כמה מקומות, את יוטה הוא בטוח לא יעבור (לבן כבר אמרנו?) הוא מוסר מעולה, קולע מכל הטווחים ויודע גם לשחרר את עצמו בעת הצורך.

כקלע ספוט אפים הוא יהיה אפילו יותר מרשים. אחלה תוספת לספסל של הבלייזרס. אם הבלייזרס לוקחים גבוה בבחירה לפני, אין סיבה לוותר על תוספת חיובית כל כך.

 

21. OKC: זאק קולינס, פאוור פורוורד, 2.13 מ', גונזגה, פרשמן.

סנטר צעיר עם גודל מעולה (230 פאונדס) שעובד נהדר במערך קבוצתי, חכם נייד ואגרסיבי מאוד.

לא אתלט על ברמת ה-NBA אבל זה לא יהווה מכשול עבורו. משחק פוסט מעולה שעלול לעזור ל-OKC אם ירצו לשים כזו פונקציה שאף מעוניינת לשמור (כן, קנטר מדבר עליך).

הקליעה שלו עוד לא אבסולוטית, אבל הפוטנציאל להגיע לזריקת שלוש ברמת NBA שם תוך כמה שנים. הוא מתחרה חזק עם מנוע מצויין שיתאים לאופיו הסוער של ווסטברוק. הוא כרגע שחקן שלא מסכימים עליו. חלק מהמוקים בכלל לא מתייחסים אליו כבחירת סיבוב ראשון. חלק שמים אותו במקום ה-15. עדיין לא הראה יכולת מסירה מהפוסט או יכולת להתמודד עם סנטרים ברמת NBA מכיוון ששיחק מאחורי הפולני הענק של גונזגה שאולי יגיע לסיבוב שני אם בכלל.

 

22. ראפטורס (דרך קליפרס): דונובן מיטשל, גארד, 1.91 מ', לואוויל, סופומור.

דונובן מיטשל הוא אחד השחקנים הכי כיפיים בדראפט.

הוא אתלט מצויין עם 210 פאונדס של שריר שנותן נשמה והגנת ברזל ברמת המכללה וכנראה יצליח להחזיק עמדה טוב ב-NBA. הוא קצת פזיז ובעל מבחר זריקות לא מרשים אבל הוא קלאסי כמיקרוגל שיכנס ל-10-15 דקות ויתן קצת נקודות באחד על אחד או במתפרצות.

הראפטורס צריכים גארדים והרבה. ובאמת שבשלב הזה אין לי יכולת לדרג בין מיטשל או ג'אוואן אוונס מאוקלהומה סטייט. אם קורי ג'וסף נשאר הייתי הולך על מיטשל הדינאמי וההגנתי ואם ג'וסף זז בטרייד אז אוונס יכול להיות חתיכת גניבה בשלב הזה. האחרון, פוינט גארד של 19 נקודות ו-6.8 אסיסטים למשחק אך נמוך לעמדה ב-NBA והראה מבחר זריקות בעייתי בקבוצה רעה. אז כרגע נלך על מיטשל.

23. הנטס (מהווזיארדס): קאלב סווניגן, פאוור פורוורד, 2.05 מ', פרדו, סופומור.

אני שוב מכניס כאן שחקן שלא בטוח שיבחר בשלב הזה. אך אם אני הנטס, אני הולך בדראפט הזה על סיכונים גבוהים.

שחקן רוטציה נחמד זה מיותר לחלוטין במצב שלהם. צריך לחבוט הום ראנים כאן או לוותר בכלל. אדמור סאמנר הוא כזה כפוינט גארד 6"6 שפשוט נפצע ולא יכל להראות כלום. אבל לי קשה לוותר על קאלב.

שחקן עם X על המצח אך עם צ'יפ על הכתף. ה-X הגיע שנה שעברה כשהוא הגיע אחרי עונה נהדרת וקיווה להיבחר בסיבוב הראשון בחלק הקדמי. מדובר על אתלט ארוך (מוטת ידיים 3"7) וחזק מאוד עם משחק פוסט, הולכת כדור וקליעה משלוש.

העניין הוא שבדראפט קומביין הוא נראה עלוב ולא שייך והסקאוטים שמו עליו X. הוא חזר לשנתו השנייה עם זעם.

18.5 נקודות, 12.5 ריבאונדים, 3 אסיסטים ב-54% מהשדה ו44.7% משלוש, והעניין איתו הוא כביכול הניתור והריצה שלו, וכאן הפיתרון הוא ג'יימס ג'ונסוני/ דריימונד גריני. פאקינג תוריד במשקל! הוא רשום כ-250 פאונדס, אבל לי נראה יותר…אם ירד לסביבות 225-230 קבוצות יבכו על הוויתור הזה. אם יהיה מדוכדך אז הלכה בחירה מאוחרת…

 

24. אורלנדו מג'יק (מהראפטורס): טיילר לידון, פאוור פורוורד, 2.08 מ', סיריקיוז, סופרמור.

כאן אפשר לסגור את הפינה הסטרץ' 4 שהמג'יק מחפשים. אחרי שיקחו בע"ה את טייטום לכנף לידון הוא היורה מהפינות שיחליף את גורדון כשהמג'יק ירצו לרווח את המגרש.

אם זה היה פוטבול אז גורדון היה משחק רק בהגנה ולידון רק בהתקפה. הוא אמנם יצטרך לשפר כמעט כל אספקט במשחק שלו ב-NBA. אך עדיין מדובר על שחקן שיודע לעשות הרבה מאוד, והכי חשוב יוכל להשחיל כדורים מהפינות מהיום הראשון. קלע העונה 13.5 נק' ב-52% ל-2, 39.2% מהשלוש, עם כ-9 ריבאונדים, בלוק, וחצי וחטיפה.

 

25. יוטה ג'אז: ג'ון קולינס, פאוור פורוורד, 2.08 מ', וויק פורסט, סופמור.

ברוב המוקים הוא ממוקם גבוה יותר ב-5-10 מקומות. אז למה אני לא מחזיק ממנו מספיק לטופ 15?

נתחיל ממה שיש לו. אתלט מצויין שמסיים חזק בטבעת. משחק משובח מתחת לסל. כולל פוסט אפים, מיד ריינג', כניסות לסל ובמיוחד אוהב לסחוט פאולים בהטעיות וחוכמת משחק. יש לו משחק בוגר של בן 25.

אז מה עושה כאן שחקן של 19 נקודות ב-62% מהשדה עם 10 ריבאונדים ובלוק וחצי? נתחיל במדידות. הוא 10"6 אבל עם ידיים סופר קצרות של 8"6. זה אולי מידות של SF ב-NBA. נכון שיש לו ניתור מצויין אבל ב-NBA זה יתורגם לשחקן שלא יגן על הטבעת ויתקשה לסיים בצבע שם חי במכללות (תחשבו ג'וליוס רנדל בלי יכולת הולכת הכדור). השופטים ב-NBA לא ישלחו אותו לקו על כל מגע כמו במכללות והוא לא הצליח להרחיב את הקליעה והמכניקה שלו לא מדהימה.

מה שהוא מביא מספיק לסיבוב ראשון, אבל יש כאלה שנשבעים שמדובר על בלייק גריפין חדש או משהו בסגנון הזה. סורי לא רואה את זה. אבל אולי הסקאוטים של היוטה כן רואים משהו ויקחו אותו כסוג של מכת אנרגיה מהספסל שיתפתח בהמשך עם קליעה מבחוץ.

 

26. בלייזרס (מהקאבס): ג'ואן אוונס, רכז, 1.86 מ', אוקלהומה סטייט, סופרמור.

שחקן של 19 נקודות ו-6 אסיסטים. זריז עם הכדור ונכנס לסל מתי שרוצה.

מוסר נהדר, מזכיר רכז שכזה בשם מלו טרמבל ממרילנד שאף נמוך ממנו. שחקני אחד על אחד עילאיים סטייל די ג'יי אוגיסטין או ארון ברוקס שיתנו לך התפוצצות התקפית אך לא יחזיקו לך התקפה של קבוצה מודרנית.

האסיסטים שלו נובעים מחדירות אגרסיביות לסל מול הגנות חלשות אולי יתן לבלייזרס קצת כוח אש בעמדת הגארד או שידלג בן הקבוצות עד שיגיע ליורוליג. סורי על הפאסימיות אבל אני לא רואה אותו כיותר מזה.

עדיין ברור לי שקבוצה כלשהי תלך על הסטטיסטיקה היפה שלו בסיבוב הראשון.

 

27. נטס (מהסלטיקס): סמי אוג'יליה, סמול פורוורד/פאוור פורוורד, 2.01 מ', SMU.

עוד בחור ניגרי שיגיע לליגה השנה.

הוא טרנספר מאוניברסיטת דיוק שלא ידעה מה לעשות עם כישרון כזה אז היא קברה אותה בעומק הספסלכדי  לנבול כפי שקורה לשאר הפרייארים שמגיעים אליה עם הבטחות מקאוץ' K.

ווינג סופר חזק שיהיה רוקי בן כמעט 23 שנה הבאה. קלע 19 נקודות עם 7 ריבאונדים. הגוף שלו מזכיר מאוד את אנדרה איגיוודאלה, רק לא ארוך כמוהו בידיים. הוא בנוי כמו טנק כשהוא מחזיק עליו סט שרירים של 235 פאונדס וקליעה רכה כחמאה.

קלע השנה ב-52% מ-2 ו-42% מהשלוש. ב-NBA לא ישחק הרבה כ-PF למרות שפיזית יכול להתמודד עם חלקם. יכול בכיף לשחק דיפנסיב אנד ב-NFL אם ישתעמם בנטס. התפתח קצת מאוחר במשחקו כך שנראה כמו מבוגר בין ילדים. מעניין מה יעשה בליגה של הגדולים.

 

28. לייקרס (דרך הרקטות): בם אדיומבו, 2.08 מ', סנטר, קנטקי, פרשמן.

יש רגעים שאם תעצמו עיניים ותפזלו מעט תראו את דוויט האוורד. מעט נמוך לסנטר אך עם ידיים די ארוכות של 2"7.

ניתור מעולה, חוסם בחסד, משחק עם הגב לסל, ריבאונדר מצוין ומגן טבעת סבבה. אילו השנה היתה 2004 היה נבחר כנראה בטופ 10. קיבל הרבה זמן מסך עם מונק ופוקס אך לא נשארו לו הרבה כדורים עם קנטקי ההגנתית.

היו לו הבזקים של משחק מיד ריינג', אך אני לא יודע אם יראה את זה ב-NBA. עדיין קלע ב-30 דקות 13.3 נק ב-60%. נכון ש-8 ריבאונדים לא נראים מרשימים אבל 3.1 אופנסיב ריבאונד זה כבר יותר יפה.

יש מצב שיטפס מעלה באימונים האישיים ובקומביין. הוא אתלט מצויין שכבר מחזיק גוף של 250 פאונדס על פריים רחב. יש עוד הרבה מה לפתח שם. הלייקרס יכולים להיות חממה טובה למרות שהם עמוסים לעייפה בסנטרים. הוא יכול להוות טרייד צ'יפ לא רע אם יפול עד לכאן.

 

29. סן אנטוניו ספרס: ג'וש הארט, סמול פורוורד, 2.01 מ', וילנובה, סניור.

חשבתי להפתיע כאן עם דילן ברוקס שאני כה אוהב מאורגון.

הידיים הקצרות שלו בכנף הם סוג של אנטי ספרס שתמיד משחקים אותה אדישים לנתונים כמו מוטת ידיים אך: דני גרין, קאווי, דדמון, גאסול סימונס ושאר ארוכי הידיים מראים אחרת. אבל יש לי הרגשה שהספרס גם השנה יבחרו עוד פנינה מלאת חוכמת משחק, אופי חזק וקשוח וורסטיליות שישתלב כמו כפפה בספסל שלהם והוא דווקא יגיע בדמותו של ג'וש הארט.

אולי זה ווישפול ת'ינקינג, אבל לאלוף המכללות לשעבר שעושה כל כך הרבה דברים טוב לא מגיע להיבחר בבחירה 40-60 כפי שמנבאים לו רוב המוקים. יש שם כל כך הרבה כישרון שלא הגיוני שבמערכת חכמה כמו הספרס לא ידעו מה לעשות אתו.

 

30. ג'אז (באמצעות לוחמים): אלק פיטרס, פאוור פורוורד, 2.06 מ', ואלפרזיו, סניור.

מי זה?

לבן גבוה, 9"6 בן 22 230 פאונדס, שמשחק בקונפרנס אלמוני ושם 22 נקודות ב-52% ו- 37% לשלוש יחד עם 10 ריבאונדים.

עד עכשיו לא שמעתי עליו והספקתי לראות כמה סרטונים ערוכים בהם נראה כסוג של דאג מקגרמוט שעושה הכל ויורה בקץ' אנד שוט או מכדרור. כל כולו נראה יורוליג. אבל היי אותו דבר ניתן לומר על ג'ו אינגלס. חוץ מזה שם כמו אלק פיטרס חייב להגיע לג'ז לא?

 

וזהו…

 

אלו שיכלו להיכנס ועוד יכנסו לקראת הדראפט:

איבן ראב (מקליפורניה, כנראה יכנס, אני פשוט לא מחזיק ממנו), ג'ורדן בל (אורגון), סינדריוס ת'ורנוול (סאות' קרולינה, שיקפוץ בכיף לסיבוב הראשון אם יראה המשכיות בקומביין), דילן ברוקס (אורגון), דווין רובינסון (פלורידה), ג'ונתן מוטלי (ביילור), ג'רון בלוסומגיים (קלמסון), גרייסון אלן (איך נפלו גיבורים, דיוק), דווין בייקון (פלורידה סטייט, ההוא שדפק לג'ונתן אייזיק את העונה ולא השאיר לו זריקות…).

נתראה לעדכון קצר אחרי הלוטרי ב-16/5.

John

כותב כשזה בוער בעצמותיי או כשעונת הדראפט בעיצומה

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. תודה רבה, מעניין ונהדר!

    הערת עריכה: הרווחים בין השורות קצת גדולים ומפריעים לקריאה, אולי ניתן לסדר את זה? וגם המספרים של הגבהים התהפכו..

  2. ניתוח מצויין. נהניתי לקרוא.

    חשוב לי לציין לגביי מיילס ברידג'ס שהוא נראה מצויין, אך הוא עדיין לא מדורג גבוה, כי יש לא מעט תקדימים לשחקנים שדומים לו, בצורת המשחק והנתונים הפיזיים, והם לא הצליחו להפוך לדומיננטיים כמו במכללות.

    אני מקווה שהוא יהיה יותר דומה לפארקר, מאשר ארון גורדון או יותר גרוע – תומאס רובינסון.

    אגב – חשוב לציין עוד משהו: הדראפט הזה הוא מהעמוקים שסוקרו בשנים האחרונות, אך לא מדובר על עומק לאורכו, כי גם על עומק בטופ. הצמרת ב-Board לא נטולה ע"י שחקן אחד בלבד וישנם לא פחות מ-3 שיכולים לסיים בבחירה הראשונה וזה לא מפאת העובדה שהוא דראפט נטול כשרון, אלא דווקא, כי שלושתם אוחזים בפוטנציאל להיות שחקן פרנצ'ייז, אם יגיע לסיטואציה נכונה עבורו. אני אישית הייתי מאוד רוצה לראות את הדראפט מתנהל בטופ בדיוק כמו שרשמת, אך דבר שאין ביכולתנו לצפות הוא מהלכים שעשויים לקרות מאחורי הקלעים בין קבוצות. בד"כ כשמדובר על כשרון כזה, הרבה קבוצות מנסות לשים עליו את היד ולא מעט גם הופכות נואשות לכך בערב עצמו. כאשר יש בליגה לא מעט קבוצות שנמצאות בצומת דרכים, עשויות לקרות עסקאות יוצאות דופן. בטח כשהפעם קורה מצב בו גם הצמרת מעורבת (בוסטון).

    1. יש בזה משהו. ההבדל הוא בקליעה. אתלט שיודע לזוז על המגרש לשמור ולקלוע מבחוץ הוא בעל התחלה טובה וסיכויים נמוכים יותר לבאסט.רובינסון, פארקר וגורדון הגיעו ללילגה ללא קליעה

      לגבי בוסטון. אנחנו בעידן שכל הצמרת מלאה בשחקני חמישייה שעושים את תפקידם אחרת לא היו בצמרת. אני חושב שג'קסון הוא התאמה טבעית מעולה רק שעדיין צריך לקחת בחשבון שגם באטלר גם ג'ורג' וגם הייוורד יכולים להגיע לבוסטון. אין אף פוינט בשוק ותומאס כרגע יצרן הנקודות האמין היחידי בקבוצה. אני מאמין בג'יילן בראון אבל הוא עדיין כמה שנים מהקפיצה הרצינית שלו. אם תומאס יהווה מכשול בהגנה בפלייאוף ברמה שתעיף את בוסטון בסיבוב ראשון או שני יש מצב שפולטס יהיה סגור ונעול

      1. מסכים לחלוטין.

        אני אישית גם מאמין שיהיה נכון יותר לבוסטון לבנות על הבאת SF מהשוק טריידים (באטלר או ג'ורג'). היאוורד לא ייתן ערך מוסף לקבוצה כמוהם.

        אגב, מדהים כמה כל אחד מהם יכול להוסיף לקבוצה. מצד אחד, באטלר הוא שחקן מצויין גם ל-2 וגם ל-3. הבעייה איתו היא קליעה פחות טובה מרחוק. בעיקרון, ג'ורג' הוא ההתאמה האידיאלית בעיניי, אבל אני לא יודע עד כמה הוא יהיה נלהב לשחק בסלטיקס לאחר כל השמועות מהדד-ליין וגם החוזה שלו יכול להסתיים כבר בקיץ הבא וזה יכול להוות גזע הגלגלים הקבוצה. דילמה גדולה. אם בכלל הקבוצה תהיה בה שוב.

        בכל מקרה, בגלל האופציות בעמדה בקבוצות אחרות, לטעמי זה נכון לכוון להבאת SF וותיק יותר. כרגע הייתי מעביר תמורתו את סמארט ביחד עם בראדלי, אם צריך. רוזייר יקבל יותר זמן בשביל שישתפר ויהיה יציב יותר. קראודר יכול לעלות מהספסל ולהוות נכס אדיר לסגל הזה ככה.

        אגב, אם איך שג'ונסון נראה כרגע, לא הייתי ממהר לתת לו ללכת בלי לברר אם אפשר עוד להשאיר אותו בחוזה נמוך. אבל הגיוני שינסו ללמוד אותו מתחת לאף של הסלטיקס כשהם יהיו עסוקים בעסקה גדולה.

          1. צריך להבין שהעניין החשוב לגביי קראודר הוא לאו דווקא המשחק שלו נטו, אלא גם החוזה שלו. 6 מיליון לשנה + עוד 3 שנים ל-SF שמשפיע בשני צידי המגרש בצורה לא רעה בכלל והוא גם בעל יכולת הנהגה לא מוערכת מספיק. אם אני איינג' ואני צריך לבחור להעביר אחד מהם בטרייד, זה יהיה בראדלי, למרות שבאופן כללי הוא טוב ממנו.

          2. אגב, אני לא חושב שנכון להחליף את קראודר ב-SF צעיר. לטעמי, הדבר הנכון הוא להקריב יותר ולנסות להביא SF וותיק ודומיננטי יותר, כמו באטלר, PG13, או היווארד.

  3. פרויקט מדהים… תודה רבה.
    אני יודע שכל המוק דראפט שמים את פולטס ראשון אבל יש לי שאלה, דני איינג' הוכיח שנה שעברה עם ג'יילן בראון שהוא לא מחפש את השחקן הכי טוב על הלוח, אלא את השחקן שהכי חסר לו.
    אני לא רואה הרבה כדורסל מכללות, אבל די ברור לי שפולטס ליד אייזיאה זה לא שילוב אידיאלי. זה שולח לספסל את השומר הכי טוב בקבוצה ואחד הטובים בליגה על עמדות החוץ. אם פולטס עולה מהספסל אז הסלטיקס מקבלים מהבחירה הראשונה בדראפט אדיר (על הנייר) שחקן ספסל. אני לא סגור מה הכי חסר לסלטיקס (מבחינתי פוורורד סקורר סטייל פול ג'ורג' זה אחלה), אבל בוודאי לא חושב שגארד יוצר זה מה שחסר לקבוצה הזו.
    בשנה שעברה רבים חשבו שאיינג' יוותר על הבחירה לטובת טרייד על איזה כוכב. בסוף הוא יצא מהקיץ גם ג'יילן בראון וגם עם אל הורפורד. מה הסיכוי שאיינג' יפתיע אותנו השנה וילך על טרייד?

    1. בתור אוהד של בוסטון אני אנסה להגיד לך איך אני רואה זאת בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר מהצד השני, שהוא השימוש בבחירה, במקום להעבירה לקבוצה אחרת, ולבחור במרקל פולץ.

      לפולץ יש נתונים פיזיים שמאפשרים לו לשחק גם בעמדת הסקנד גארד לצד תומאס. מעבר לנתוניו, גם יכולתו בכלל התחומים מאפשרת לו להיות רלוונטי מאותה עמדה. מעבר לכך, בוסטון נוטים להשען על השיטה החדשה בליגה והיא לנסות לטשטש כמה שיותר את ההבדל בין העמדות, בעזרת שחקנים וורסטיליים. עובדה טובה לכך היא השימוש בסמארט גם בעמדה 2 ולפעמים אף ב-3 (למרות חוסר היכולת להשפיע התקפית מאותן עמדות, בעיקר בעמדה 3).

      נוסף על כך, טענה שציינו אותה ורק מעטים מסוגלים לחשוב בצורה מבריקה ככה – הבאת פולץ נותנת לבוסטון קלף חזק לקראת פקיעת החוזה של תומאס בקיץ הבא. אם פולץ יוכיח שהוא LEGIT ותומאס יירד ביכולתו / ידרוש סכומים שהקבוצה לא מוכנה לשלם – יש לה אלטרנטיבה לכך והלחץ לא מונח על כתפיה במקרה כזה.

      וגם אוסיף שההשוואה בין הדראפט הקודם והדראפט הנוכחי היא לגיטימית, אך עשוייה להביא לאי-דיוקים ובמקרה שאתה עשית חוסר הדיוק מגיע בנק' בה צריך להשוות בין האיכות הכללית של כל CLASS. 2016 הוא כרגע מהכיתות דראפט החלשות שהיו בעשור הנוכחי, כאשר רק 2013 נראה רע יותר (בכל זאת, דראפט גרוע גם ברמה היסטורית..). לעומת זאת, 2017 עמוק בצורה יוצאת דופן ועבר המון זמן מאז שהיה עומק ושפע של פוטנציאלים בכלל האזורים בדראפט (טופ5 , סוף הלוטרי, סוף סיבוב ראשון ואפילו התחלת סיבוב שני). כשאיינג' בחר בבראון זה כי הוא טען שאין צורך בעוד גארד לרוטציה, כאשר אין לו במיקום הבחירה שלו כבר פוטנציאל לשחקן פרנצ'ייז. לכן, הוא בחר בשחקן הכי כשרוני שגם ממלא בצורה הכי טובה צורך שהיה להם. מדובר על חשיבה אסטרטגית ולא חשיבה הגיונית בהכרח. ניתן לראות זאת גם בבחירות הבאות שביצע, בהן בחר בשחקנים שיכלו להבחר נמוך יותר, אך לא היה באפשרותו להעביר את הבחירות הללו תמורת נכס אחר ולכן בחר גם בפוטנציאלים שהוא יוכל גם להשאיר אותם לעוד שנה באירופה.

      האם איינג' יכול להפתיע ולבחור פתאום בג'קסון ב-1#? בהחלט כן…בעיקר כשהמאזן הכולל שלו בדראפט, לעומת הטריידים שהוא מבצע, לא מרשים בכלל בלשון המעטה….אך צריך גם לראות אם ברוקלין בכלל מסיימת אחרונה, כי פיניקס ממש דולקים אחריהם במירוץ ולברוקלין יש את כל הסיבות לנסות לסיים מעליהם. ובנוסף לכך, צריך שגם הכדורים בהגרלה יצאו לטובתה של בוסטון, כי למרות שסמלם הוא תלתן המזל, בהגרלות קודמות דווקא היה להם פחות מזל (לוטרי 97 ולוטרי 07. ועכשיו לוטרי 17? רבים יראו בכך סימן משמיים).

      יכול להיות שזה עדיף שדווקא בוסטון לא יסיימו עם הבחירה הראשונה ואז אולי הם ישקלו יותר בחיוב להעבירה. חלק יגידו שזה כי הפוטנציאל הכללי שבוסטון יכולה להוציא מכלל האפשרויות שלה מטורף (גם בחירה ראשונה ואולי גם סטאר מהשוק החופשי + טרייד גדול). חלק יגידו שהם ישמחו שאולי זה יקרה, כי זה יגרום סוףסוף לאיינג' להעביר את הבחירה תמורת שחקן גדול בליגה. אין לדעת. אך ברגע עוד לא הגענו לגשר ולכן אי אפשר עוד לחצות אותו ולדעת מה מצפה לנו בצד השני.

      ואסיים בלגעת בנושא הטרייד – בשלושת החלונות האחרונים שהיו לקבוצה לטרייד היא הייתה פעילה ע"פ המקורות הכי אמינים במדיה והתקשורת. הסברתי בעבר בתגובות באתר שהחלון של בוסטון לבצע מהלך גדול בעזרת הכמות הכי גדולה של נכסים שיש לה הוא עד הדד-ליין הבא. הזמן הכי טוב לביצוע מהלכים הוא בערב הדראפט, בו גם קבוצות הופכות לעיתים לנואשות וגם יש פחות הגבלות ומשתנים בתמונה כמו בדד-ליין. איינג' בהחלט עשוי לברר אפשרויות למהלך גדול בדראפט, אך קשה כרגע לנתח זאת לעומק עד שלא נדע היכן הבחירה שלהם מסיימת. מה שכן חשוב לציין הוא שבגלל המעמד של בוסטון בליגה והעובדה שיש לה אופצייה ממשית לבחור אחד מ-3 השחקנים העתידיים להיות סטארים בליגה מהדראפט – כל מהלך מצידם יכול לטרוף את הקלפים בליגה. לכן, יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות הללו.

      1. תודה על התשובה המפורטת… מסכים עם הרעיון שלהיות עם אופציה ל"הלחיץ" את תומאס עם פולטס זה אחלה, למרות שאין סרט שתומאס לא מקבל מקסימום בסוף העונה הבאה. אם לא בבוסטון, אז כמעט בכל קבוצה אחרת.
        הבעיה עם הרעיון הזה היא המחשבה שהמצב הנוכחי של הסלטיקס עם החוזים הנמוכים של תומאס ובראדלי מסתיים בתום העונה הבאה. בקיץ הבא בוסטון תהיה תקועה עם חוזה של 30 מליון להורפורד ועם תומאס ובראדלי כשחקנים חופשיים. ההזדמנות לקחת את פולטס ואפשרות לקבל סופרסטאר עם חוזה רוקי היא אטרקטיבית מאוד, אבל היא מאבדת ככה את הכלי הכי חזק שלה לטרייד. התחושה שלי היא שחלון ההזדמנויות הנוכחי של בוסטון יימצא בשיא שלו בעונה הבאה. עוד סופרסטאר אחד וזו קבוצה שיכולה ללכת עד הסוף, בתקווה שלברון ייחלש אי-פעם. בקיץ הבא, עם תומאס כשחקן חופשי, בוסטון תצטרך לעשות שינויים גדולים שעשויים לדחות שוב את הגדרתה כקונטדרית.

        באמת שאני לא יודע מה עדיף… מאחל לאיינג' בהצלחה עם זה

        1. ציינתי זאת כבר בעבר – החלון למהלך גדול הוא עד הדד-ליין של העונה הבאה.

          לטעמי בוסטון צריכה לא כוכב אחד, אלא שניים כדי להוות אתגר אמיתי לקאבס וגולדן סטייט. אין בעייה שאחד מהם יהיה כוכב עתידי (כמו פולץ), אבל חובה 2. לא אחד. הורפורד מצויין, אך אני מתקשה להאמין שהוא יהיה יותר משחקן שלישי בטריו עתידי ובגלל שהוא צפוי לירידה ביכולתו, הוא גם עלול לאבד את ההגדרה הזאת ולכן עדיף להביא עוד סטאר וזה אפשרי. אגב, למה הוא קיבל חוזה עצום אם הוא לא יהווה סטאר פאוור? כי בסוף הוא תורם המלא מקומות אחרים שלא בהכרח יופיעו בסטטיסטיקה כזוהרים. בעיניי זה כמו גרין בגולדן סטייט, רק פחות ווקאלי. נוסף על כך, הבאתו הציבה את בוסטון בטופ המזרחי ובעזרת עונה טובה, הורפורד עשוי להיות בכלל האבן דומינו שתפעיל את הבאה אחריה והיא בכלל הקריטית כאן – הבאת סטאר לקבוצה. אני אישית חושב שבמהלך נועז והוא יהיה משתלם רק אם הם יצליחו להביא לקבוצה סטארים נוספים.

          אגב, אני יודע שכך גם ההנהלה הבכירה חושבת (הבאת 2 כוכבים ולא רק אחד). השאלה היא – מה בתכנון שלהם? כנראה ששם לא יעלו לאינסטגרם את התוכניות.

        2. אני לא כל כך יודע מה הולך מבחינת משכורות בבוסטון אבל גם לי יש את הרושם שבוננזת החוזים המגוכחים לשחקנים מעולים הולכת להגמר בקרוב (כי חוזים נגמרים עוד שנה שנתיים) ואיינג' יאלץ להתחיל לחשוב פעמיים לפני שהוא מביא לנו עוד שחקן של 30 מליון לעונה כמו באטלר ג'ורג' או הייוורד, בעיקר כי זה יסנדל את האפשרות לבנות טוב לעומק. ואני מזכיר שאנחנו בתקופה שבה כל קלי אוליניק דורש איזה 15 מליון וגם מקבל.
          קיצר, האופציה של לקבל שחקן טוב ותורם על חוזה רוקי לשנים הקרובות נראית מאוד
          אטרקטיבית. מה גם שככה נהיה במצב שנוכל להבטיח המשכיות עוד 3-4 שנים כשתומאס ידעך והורפורד יהיה פחות רלוונטי.

          אין מצב לדעתי שאיינג' מביא את ג'וש ג'קסון כי הוא התחיל השנה את פרוייקט ג'יילן בראון וקשה לי לראות אותו מסנדל את ג'יילן, בעיקר כשעושה רושם שהוא עוד ישתלם בעתיד.
          עם אין לנו בחירה ראשונה-שניה, אני לא אופתע אם איינג' יקח עוד פרוייקט מעניין כמו הפיני שיכול להיות היי ריסק היי גיין מטורף.

      2. יודעים שדראפט חזק כאשר כוכבי המכללות הגדולים של אותה השנה שהם לא פרשמנים בקושי עושים סיבוב ראשון ורובם בשני. אני עדיין לא סגור על כמה סופר סטארים או אפילו אול סטארים באים השנה. העניין הוא באיכות ובעומק. צריך לזכור גם שהסיכוי כיום של פוינט גארד להיכנס למשחק האול סטאר מאוד נמוך כריס פול לילארד וקונלי היו בחוץ השנה… אז אולי נעריך את הדראפט הזה רק עוד 5 שנים יותר

    1. כמה רכזים טובים יש בליגה? הרבה מאוד. כמעט בכל קבוצה.

      כמה מהם מביאים לשינוי אמיתי בקבוצה? לא הרבה כמו האחוז של רכזים טובים בכל קבוצה.

      לעומת זאת, כמה SF טובים יש בליגה? השפע קטן מבעמדת הרכז. לעומת זאת, העילית בעמדה מצליחים להביא לשינוי אמיתי בקבוצות שלהם ונחמד שגם הצירוף מקרים שבו שלושת ה-SF הטובים בליגה נמצאים ב-3 הקבוצות הטובות בליגה (קאבס -LBJ, ווריורס – KD, ספרס – קאווי).

      1. כמו שזה נראה כרגע, SF שמשפיעים על שני צידי המגרש גם משפיעים יותר על משחק קבוצתם, מאשר רכזים שלמים בליגה (כמו וול למשל).

        יש המון משתנים שאפשר לטעון נגד הדעה שלי. אני יודע זאת. אך אני עדיין חושב שבליגה בה יש שפע של רכזים, אולי דווקא שחקן טוב ב-SF יצליח להביא לשינוי אמיתי בקבוצתו בצורה פשוטה יותר ממה שרכז יצטרך לעשות.

        1. השינוי הוא בהגנה. ווינג מגן משפיע גם על הגנת הפנים וגם על החוץ. מכל שפע הרכזים בליגה כמה מהם כיום הם מגינים עיליים? בעניין הזה הדור הזה בנחיתות. רכזים כצ'ונסי, ג'ייסון קיד, גארי פייטון או אפילו ג'ון סטוקטון היו מגנים קשוחים. נכון שצריך לקחת בחשבון את רמת האנרגיה שרכז מוציא כיום בהתקפה (מה שמשאיר אדים להגנה) אבל רובם לא מצליחים לבטל אחד את השני וכך הפער בין הקבוצות פעמים רבות הוא בשאר השחקנים. אמירה מאוד כללית אני יודע, ונובעת מתחושה…

      2. יונתן הכל נכון רק שכחת דבר אחד מדובר בפיניקס וכל מה שפיניקס עושים בדראפט זה לבחור ברכז ואז להעביר בטרייד את הרכז הקודם שהיה להם.
        ככה הם אוהבים 🙂

        1. לא נכון, לפעמים בוחרים רכז ואז אחרי מספר שנים מעבירים אותו לקבוצה אחרת, ואז מחזירים אותו בפרי אייגנסי

        2. חחחח נחכה ונראה מה מצפה לנו הפעם.

          אני זוכר את הפאדיחות של מינסוטה ואיך הם עדיין שמרו על שפיות בבחירות האחרונות.

          אבל כמובן שמדובר על התנהלות שונות.

  4. נהדר, תודה רבה. אני חושב שניקיליטינה יבחר אפילו יותר גבוה, ויש דבר אחר שלדעתי יקרה בסוף הסיבוב הראשון והמשך מגמה של השנים האחרונות – הרבה קונטנדריות יבחרו כל מיני שחקנים בין לאומיים בשביל לשמור על הזכויות שלהם לעתיד, נגיד פשנקיס מגראן קנריה, ג'ין מנאנסי וקאבה ממגה ויזוריה שיכולים ללכת למקומות 25-30.

    1. מסכים בגדול. העניין עם הבינלאומיים, שרובם לא בולטים בשום קבוצה ולכן האימונים האישיים שלהם יקבעו.

      לגבי נקיליטינה – נראה לי ש-7 לסקרמנטו, 10 לדאלאס אלו האופציות היחידות שלו להתקדם. קשה לי להאמין שפילי תלך עליו. אלא שוב אם ירשים מאוד באימונים האישיים. גם אז ידרשו הרבה ביצים לניקס להשאיר את פוקס אם הוא על הלוח.

  5. פילי תיהיה מהנה לצפיה אם תבחר במונק. זו תיהיה קבוצה מרתקת. לגבי הקינגס אם באמת ילכו על רכז וסמול אשמח אם יבחרו באיזאק בשבע ויקחואת מי שישאר מסמית וניטקילה. איזאק הוא בדיוק השחק להשלים קו קדמי אתלטי כמו של הקינגס הצעירים. לגבי קיילב סווניגן סיפור מעניין יש לביגי ואני חושב שהוא מדורג כל כך נמוך במוקים בגלל הההגנה שלו.שחקן כל כך משובח יצליח לדעתי הוא ריבאונדר אדיר וזו תכונה שמתרגמת טוב ללנבא. סליפר ענק הוא אנדרו גונס החמוד עם הצמה הסינית קומבו גרד עם אפסייד מטורף שלדעתי כבר בסוף הסבוב הראשון הוא גניבה. איתן האף מויסקונסין גם סליפר מזכיר לי את מילסאף בלבן.

    1. זיו כרגע הקינגס מאוד מאמינים בווילי קואלי-סטיין שנראה כמו גירסה מהירה יותר ועם פוסט אפ של דיאנדרה ג'ורדן מאז שבוגי עזב ובסקאל לביסייה שגם היה נהדר מאז פגרת האול סטאר. חוץ מזה יש להם גם את פאפאיניס שהוא בסך הכל בן 19 (למרות שאני לא רואה אותו משחק דקות משעותיות בעתיד הנראה לעין, בשנתיים הקרובות הוא יהיה בעיקר בדי-ליג). הקינג ינסו להחתים גבוהים ותיקים על חוזים קצרים לפחות לשנה הקרובה ואני ממש לא רואה אותם משתמשים בבחירת טופ-10 על גבוה בדראפט כל-כך עמוק אפילו שיש להם 2. אם אני הקינגס אני לוקח פוינט יוצר ווינג קופקטי ומהיר עם שמירה טובה וקליעה (בדיוק כמו שיונתן אמר)

      1. קוליסון מושלם כרכז מחליף וחונך.

        אייזיק זה פרוייקט. היו משחקים שנשבעתי שהוא סופרסטאר. הוא 2.11 עם צעד מהיר של גארד. זה הרבה בראש. הוא חייב שיטה בא מקבל את הזריקות בזרם המשחק ולא תלוי בנדיבות אחרים
        https://youtu.be/Hnq7SuvyCaA

        אם צופים בזה זה נראה מדהים אבל במשחקים רבים הלך לאיבוד ואסף נקודות זבל באופנסיב ריבאונד או מתפרצות

  6. תודה ענקית לג'ון על ההשקעה הרצינית. בקשר לעשרת הראשונים ישנה די אחידות בין המוק-דראפטים השונים, אבל כפי שאנחנו יודעים, פתאום הסלטיקס בוחרת בלונזו בול, וכל הגלגל מתהפך. לכל מנ"כל ישנו דף של 10-12 אפשרויות כי יש לו רק 5 דקות להחליט על מישהו אחר כי כבר 4 חודשים הוא בטוח שהסלטיקס בוחרים במרקל…

  7. כתבה ענקית אבל חשוב לאמר שקצת לא דייקת בניתוח השחקנים עצמם לדוגמא
    סמית' ידוע כשחקן שלא אוהב למסור על אף היכולת
    ג'קסון ידוע כשחקן שהוא לא facilitator ומתקשה מול מגיני עילית לייצר
    אנונובי ידוע כחבר קליעה באופן מוחלט

    ועוד כמה דברים קטנים.. אבל בגדול ענק! שאפו!

    1. אחי היקר. לא כתבתי שסמית "אוהב" למסור אלא שהוא מוסר בחסד. כשהוא רוצה. ראיתי לא מעט משחקים של הבחור והוא השחיל לא מעט מסירות פיק אנד רול יפיפיות שלא ראיתי מלונזו. השוותי אותו ללילארד…

      אם דיברת על ג'וש ג'קסון אז הוא מוסר יוצא דופן! הוא כמעט לא היה עם הכדור ביד והוא מסר 3 אסיסטים מעמדת הpf. אבל יכולת המסירה המופלאה שלו נראת יפה מאוד במשחקים שלו מאשר בסטטיסטיקה

      אננובי ממש לא ידוע כחסר קליעה. ונראה לי ש"קליעה סבירה" די ממצה שחקן שיש לו מכניקה טובה אבל זורק ממש מעט מבחוץ. קשה להגיד על שחקן חסר קליעה כשקלע 41% מהשלוש (נכון שקלע אחת כל שני משחקים). העונה ירד ל31% אבל לא הוגן לשפוט לפי עונה בא נפצע אחרי 16 משחקים כשרק החל ללמוד איך להיות הכוכב של קבוצתו. ג'וש ג'קסון החל את העונה עם 20% וסיים עם 37% מהשלוש. אננובי הוא מאוד raw כי אילו היה מלוטש היה טופ 5 בקלות כי הוא חתיכת אתלט.

  8. לדעתי ג'ונתן אייזיק בדרך להיות הפלופ של הדראפט, דניס סמית' יגיע לדאלאס ומרקנן הפיני ייבחר לסקרמנטו לבנות קו קדמי צעיר לצד קאולי סטיין

    1. ומה יהיה עם לאסיבייר במקרה הזה? עדיף לנסות לשדרג את הקבוצה בעמדות הגארד. ולפי האופציות בדראפט, להביא רכז ולתת לקוליסון ללכת. אי אפשר להמשיך לאגור שם כל הזמן שחקנים ולחשוב שהם יצמחו בחור השחור הזה.

    2. אייזיק כפי שכתבתי בסכנה גדולה כי הוא תלוי סיטואציה. מה שהיה הכי חסר לי זה שהוא היה ניגש לדווין ביקון מקבוצתו ואומר לבחור "אם אין לי 18 זריקות כל משחק אני קורע אותך". לא הגיוני ששחקן כזה נדחק לתפקיד רול פלייר כשהוא ב3 רמות מעל כל קבוצתו. הוא מאוד אגרסיבי על המגרש ואין לו גרם של רכות אבל הוא לא הראה אגרסיביות מול חברי קבוצתו ולכן כמו יאניס יצטרך מאמן יצירתי שילטש אותו ויגיד לו תעשה מה שאתה יודע… קיצר לא טיבדו…
      בקבוצת ילדודס של סקרמנטו עלול להיתקל בתרבות קלוקלת כששאר הצעירים ירגישו ששנה הבאה היא שנת אודישינים לתפקיד הכוכב. זה מתקון לעונה מבולגנת. לכן ככל שיפול יותר למעטה לכיוון דאלאס כך יטב לו.

  9. הכל טוב ויפה חוץ מבול ללייקרס… הצעירים חסרי המנוח של מג׳יק ו-וולטון פשוט מסרבים להתחרות בפיניקס על תואר השטיח של הליגה. לוס אנג׳לס בפאניקה, נראה שהדראפט הקרוב הוא לא זה שיושיע אותנו.

    1. הדראפט יכול לקדם אותם אבל זה לא כולל את הכנסת לאבאר בול לחדר ההלבשה לתת הוראות לסווגי P ודיאנג'לו ראסל. זה מתקון לתוכנית ריאליטי לא פלייאוף ה-NBA. אבל הלייקרס לא יעמדו בפיתוי. that said, צריך לתת צ'אנס להנהלה החדשה…

  10. אין מילים לתאר את איכות העבודה שהושקעה כאן. מעל ומעבר לכל אתר אחר. ואני אפילו לא עוקב אחרי מכללות

  11. כתבה מושקעת ונהדרת, תודה. יותר מהכל אני רוצה לדעת מה הסלטיקס יעשו. להביא רכז כשיש לך גם את סמארט שעולה מהספסל? לא יודע לגבי זה. אני אומר ג׳ימי באטלר או פול ג׳ורג׳.

להגיב על john לבטל

סגירת תפריט