מעורב הופס ליום רביעי / מנחם לס

 

 

1. הלוגו החדש של אליפות העולם בכדורסל הואר הלילה על המגדל המרכזי בשנחאי

 

אמש ב-10 בלילה הואר לראשונה הלוגו החדש של אליפות העולם בהופס בשנחאי ב-2019.

2. חמשה משחקים שכדאי לסמן בלוח – מהקל לכבד!

28 למרץ – היט בפיסטונס

לחזות במאבק ההיט להתקדם ולהתקדם ככל שאורכת העונה ולשפר את משחקם וסכוייהם לעשות את הפלייאוף היו אחד התענוגות הגדולים של כל אוהדי ה-NBA בעלי הלב והנשמה, והאמונה באלוהים (שימו לב שלא הגדרתי את אלוהים; שכל אחד יגדירו כרצונו.

נכון לכתיבת שורות אלה, מיאמי ודטרויט הם בשוויון למקום השמיני והאחרון במזרח. אחרי פתיחה איומה המיאמי היט עשו קפיצה לחלל והם מסרבים לחזור לארץ. ממשיכים לרחף. גורן דראג'יק מוכיח לדוק הזקן שגם ווניל אירופאי איטי יכול להצליח בתור פוינט גארד בליגה, וכל אלה שהאמינו שדיון וויטרס הוא מטומטם מדי לשחק בליגה, שיחשבו ארבע פעמים.

28 במרץ – נאגטס בבלייזרס

מאבק כמעט תאומי למקרה של היט נגד דטרויט. איש לא ציפה (מלבד K-700 כמובן) מהנאגטס להיות קונטנדרים העונה. אבל הנה הם, במקום שמיני – משחק אחד לפני פורולנד. הרבה בזכות ניקולה ג'וקיץ' שהפך לכוכב התקפה. דמיאן לילארד יצא מהמשבר אליו ניכנס; ויוסוף נורקיץ' הגיע. וואללה איזה משחק!

אפריל 6 – הבאקס בפייסרס

במזרח נמצאות 6 קבוצות הלוחמות על שלושה מקומות בפלייאוף. הבאקס הם משחק מאחורי הפייסרס למקום ששי, ועם רקורד של 2-8 בעשרת משחקיהם האחרונים הם אחת הקבוצות החמות בליגה. הפייסרס הם 5-5 בעשרת האחרונים. קשה להאמין – אבל יכול מאד להיות שהמפסיד במשחק הזה יעוף גם מהפלייאוף – עד כך צמוד המאבק.

29 למרץ – ווריורס בספארס

שתי הקבוצות נאבקות כל העונה על הרקורד הטוב במערב. לכן אני לא מבין משחקים בהם המאמנים לא משתפים את כולם.

אני לא מאמטן לשטויות שהפלח לא מסתכל אפילו על מספר הנצחונות וההפסדים. הוא מסתכל רק על טבעת ששית. אז יש לי חדשות בשבילו: ללא יתרון בית הוא יכול לנפנף לטבעת ששית  BYE-BYE!

אם הווריורס מוציאים נצחון בסן אנטוניו, ניתן למחוק את שם הספארס מעונת 2016-17. TRUST ME!

מרץ 22, מחר (היום) – פיסטונס בבולס

3. סמיואל ברדוביץ', PH.D בפיזיקה לשקיל: "ישנו גבול לטפשות, ובעיקר כשילדים מקשיבים לך"

"כשאתה אישיות חשובה כשאקיל אוניל שילדים מקשיבים לו ונהנים מבדיחותיו, עליך להיות אחראי כשאה מדבר ברצינות. הרי שקיל או'ניל לא יכול להיות טרח עד כדי להאמין שהעולם שטוח, אז לומר זאצ ברצינות זה כלל לא מצחיק", אמר סמיואל בראיון באתר החלל.

וכסמיואל נשאל מה בקשר למה שקיירי אירוינג אמר ,בכל הרצינות" על העולם השטוח הוא הגיב: "על קיירי אני יכול להאמין שהוא לא שמע על כדור הארץ העגול ולא ראה צילומי חלל. כל מה שהוא יודע זה מה שהוא רואה בנסיעתו ב'פרארי' שלו.

4. הפעמים ששנאנו את לברון ביותר

 אחד: כשבהפסד למג'יק באליפות המזרח הוא סרב ללחוץ את ידי שחקני היריבה ונעלם  מהבניין.

*

*

שניים: כשהוא מתלונן ובוכה ועושה פלופינג

*

*

שלוש: "ההחלטה"

*

*

וידיאו שני שלא ראיתם ע 'ההחלטה'

*


*

ארבע: לא אחד. לא שניים…אלא ארבע…חמש…שש…

*

*

חמש: לברון מעליב עתונאים בPRESS CONFERENCE אחרי הפסד לבוסטון במשחק פלייאוף

*

*

4. דמאר דרוזן משלשל 42 הערב (אמש)

*

*

 

5. קאזינס – 41 חיצים, 17 קרשים:

6. איבקה ולופז זורקים מהלומות. הליגה מתחממת

*

*

מה שאנשים לא זוכרים זה התסכול האיום של טורונטו כשהם משחקים נגד שיקגו בולס. ב-11 המפגשים האחרונים ביניהם התוצאה היתה בולס – 11 W; טורונטו? 11 "L".

אבל מה הקשר לאיבקה? אני מוכן להתערב שהוא אפילו לא ידע, ואם דיברו על זה האנגלית הבינונית שלו כנראה לא קלטה את המסר.

7. מה קרה לאיגו? אנדרה איגודלה: "אני "DUMB NIGGA; סטיב קאר? "לא יותר מ-"MASTER"

*

*

8. ווסטברוק על המכות עם סטפן קרי

*

*

9. הדאנק הזה של סטפן קרי נגד ה-OKC היה הראשון מאז מרץ 2016 – כמעט שנה!

*

*

10. זה למה ה-NBA מאבדת צופים ואוהדים


*

11. האם לג'יי ג'יי רדיק נמאס מהקליפרס?

*

*

12. חמשת הפלייז הגדולים של שלשום

*

 

13. היום הוא יובל ה-3 שנים מאז פיל ג'קסון הפך לבוס של הניקס

רקורד מאז הגיע?

157 הפסדים ; 76 נצחונות

כמה שילם לו דולאן על כך עד עתה? 36 מיליון דולארים.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 106 תגובות

  1. מעורב מעולה
    לברון מקפיד לנפק סיבות למה לא לאהוב אותו ( פחות מתחבר ללשנוא )
    ההתעסקות שלו במקום שלו בהיסטוריה ביחס לאחרים הבכינות שלו
    הוא בריון מעדיף להכנס לעימות עם קארי שנראה כמו רבע עוף
    הוא תמיד יקפיד להגיד משהו שיגרום לך לרצות לזרוק נעל על המסך

    1. אין אנשים מושלמים.
      הבן אדם 14 שנה בליגה , אז או קיי אספו עליו כמה אי נעימויות.על חלק הוא אפילו מתחרט כמו ההודעה על המעבר למיאמי.
      ברוב הזמן הוא אדם למופת. על שחקן מיותר לציין.

  2. שונאים את לברון כי הוא
    too black, too strong

    כי הוא השחקן הכי טוב בעולם כבר נצח. לברון הוא הדמות הראשית בליגה, המאן-טו-ביט, מהיום שהוא הגיע מהתיכון (עם חוזה 100 מיליון דולר מנייקי). 14 שנה של בנאדם אחד מעל הליגה – בטח שישנאו את זה. זו ההגדרה של דיקטטורה.

    כל היתר – הבכיות, הדסיז'ן, זה שהוא פאסיב-אגרסיב בלי יותר מדי רוח שטות – כל זה, בשוליים. זו לא הסיבה העיקרית, סתם תפאורה להיטפל אליה.

    הוא פשוט העריץ של המשחק, ואנשים מתעייפים מעריצים.

        1. כל סדרות הגיבורים שנטפליקס עושים לפי מארוול הן מהטובות בז'אנר.
          אבל לוק קייג' וג'סיקה ג'ונס – הן כבר חורגות לתחום של טלוויזיה מצוינת.
          פס קול, צילומים, תסריט, משחק. יש בהן הכל.

      1. סומסום צודק לברון לא מצטייר טוב כמו גורדן, הוא חזק מדי שחור מדי טוב מדי חסר כריזמה. נוסיף לכך את "ההחלטה "הביזיונית וכל הדרך שהייתה (אין לי שום בעיה עם זה ששחקן עוזב קבוצה הבעיה במקרה פה היא הדרך ) שייצרה לו מיליונים של שונאים והנאום המגוכח של הטבעות ואפשר להבין מדוע יש כלפיו שנאה ספורטיבית. עם זאת היא עברה את מחוזות הטעם הטוב כבר מזמן. לגבי ווסטברוק השאלה היא לא רק איזה כוכב ירצה לשחק לידו אלא גם את עניין המיקום, אני לא רואה שום כוכב מצטרף כשחקן חופשי לעיר מעפנה כזאת.

    1. זה נכון שמי ששולט בתחום מושך אליו אש. אבל את הגדולים שלפניו לא שנאו ככה. ג'ורדן בירד מג'יק וקארים לא יצרו אנטגוניזם כזה. ודאי לא דאנקן, שאקיל ואולאג'ואן.

      אולי בגלל שכל הרשימה היו אמינים בזהות שלהם. היו את הצנועים והיו את היהירים, אבל לברון הוא יהיר שבטוח שהוא צנוע. הוא בטוח שזה שהוא גאון כדורסל שיודע למצוא שחקנים פנויים עושה ממנו פחות אגוצנטרי.

      וכל מה שמנחם כתב הם ביטויים לזה

      1. את קארים לא אהבו במרבית שנותיו, בנוסף אתה צריך לזכור שזה תקופה אחרת היום עניין המדיה נכנס כל הבעת פנים של לברון מצולמת כל מעשה מתועד. מעניין אותי לראות איך גורדן היה נמלט מהסיפורים של ההימורים כיום התקשורת הייתה צולבת אותו, אני בכלל לא מדבר על מגיק ואיידס.

        1. מסכים מאוד לגבי תקופה אחרת מבחינת מדיה – אגב זו היתה הבעיה של קארים – הוא לא שש למצלמות ולריאיונות ולכן לא הכירו אותו. גם כך הוא לא היה שנוא כלברון אלא נתפש יותר כעוף מוזר.
          לדעתי הטינה אל לברון יותר עמוקה מזה. אגב אני לא שותף לה. קטונתי מלשפוט אדם שמגיל כל כך צעיר נושא משקל כה כבד של ציפיות ותשומת הלב שיחד איתן

    2. כל המדדים שעושים לגבי מי השחקן השנוא הם פגומים. כל מה שהשנאה הרבה שיש כביכול ללברון (מדובר במקביל בשחקן האהוב ביותר) הינה סה"כ ביטוי לכמה הוא מוכר ופופולרי. צריך לקחת בחשבון שרוב האוהדים לא מגיעים לדרגת מעורבות והכרות גבוהה במיוחד עם מגוון שחקני הליגה ולכן כאשר הם צריכים לבחור את מי הם שונאים זה יתרכז במי שהכי מוכר. זה נכון באותה מידה גם לגבי את מי הם אוהבים. לראיה גם לברון וגם קרי גבוה ברשימת הספורטאים האהובים והשנואים.

      לא שונאים את לברון כי הוא שחור מידי לא שונאים אותו כי הוא חזק מדי. שונאים אותו כי מזהים אותו. ככל שאדם מזוהה יותר יש עליו שיח נרחב יותר ויש נטייה לייצר קיטוב בשיח שמוביל ללקיחת עמדה של אהבה שנאה כלפי נושא השיח. זה יקרה עם כל נושא שיתפוס גל של פופולריות וחשיפת יתר. כן, אני אומר שאם תצליח לגרום לאנשים לדבר מספיק על תפוחי אדמה תקבל בשלב מסוים שני מחנות מקוטבים וקולניים שיתווכחו על האם ולמה צריך לשנוא או לאהוב תפוחי אדמה.

      1. תיאוריה נחמדה ויפה, שיש בה הרבה הגיון.
        אבל תסתכל על הפילוח בסקרים על האהדה/שנאה ללברון בין שחורים ולבנים (או במקביל סטפן קרי) ותראה שיש הבדלים שאי אפשר להתעלם מהם.
        הצבע וגווניו השונים עדיין משחקים תפקיד מאוד משמעותי בחברה האמריקנית. קשה לנו להבין את זה כי אנחנו לא שם ורואים רק את מה שמקרינים לנו בטלוויזיה עם הפילטרי PC שלה (כן, די מפחיד שזה אחרי פילטר pc).
        לברון בהחלט עשה את המעבר בשנים האחרונות למיינסטרים אבל הדרך שלו לשם היתה הרבה יותר קשה מאשר שחקנים כמו סטיב נאש או סטפן קרי שמיד חובקו על ידי כולם.

        1. הבאת שמות של שני שחקנים שבפירוש לא האמינו בהם והיו צריכים כל הזמן להוכיח שהם לא תופעה חולפת והשוות אותם לילד שהופיע בספורט אילוסטרייטד בגיל 16. ילד שקיבל 100 מיליון עוד לפני ששיחק דקה. לברון היה במיינסטרים ושודר בespn בלייב מכיתה יא.

          אני לא סותר את מה שאתה אומר על רגישות גזעיית ואף טוען שהתופעה שאף אחד לא מדבר עליה זה היחס של שחורים לשחורים הבהירים או המעורבבים. פשוט הדוגמאות שהבאת על שחקנים שכביכול אומצו בקלות למיינסטרים לעומת לברון הם לא מציאותיות

          1. טוב הם היו גם צריכים להגיע לטופ כדי להיות מחובקים.
            מן הסתם זה לא שהתקשורת תהפוך כל ג'יי ג'יי רדיק למשיח הלבן החדש.
            לברון זה סיפור באמת מעניין כי הוא מחובק על-ידי התקשורת מגיל צעיר ועמד בכל הציפיות. משהו באמת נדיר ומיוחד. אבל הרגשות כלפיו בציבור (שוב, בעיקר בציבור הלבן), לעומת החיבוק התקשורתי הם מאוד קוטביים. וברור שלהתנהלות שלו יש חלק גדול מזה, אבל להגיד שה-Too black too strong היא לא סיבה גדולה לשנאה כלפיו יהיה התעלמות מהמציאות.

          2. לברון בהחלט התחיל מנקודה אחרת מסטפן קרי אבל תשווה בבקשה את סטפן קרי להארן והיחס שהם מקבלים בתקשורת, אנשים שלא חיים אצלנו לא מבינים עד כמה הנושא הזה עמוק. אין לי ספק עם הארדן היה שחקן לבן/ מגולח לא היה ספק שהוא MVP והמכירות שלו היו עולות פלאים

          3. ברוך אשווה בכיף בין הארדן לסטף. סטף היה כוכב פרינג ב2014 וקיבל מעט תשומת לב למרות שהביא קבוצה צעירה יחד עם דוויד לי קליי תומפסון וג'ק למאזן חיובי והפסד סיבוב ראשון מול הקליפרס ושנה קודם לסיבוב שני נהדר מול סן אנטוניו.

            את הפיצוץ בתשומת לב קיבל כשג"ס החלה להביא סגנון חדש לליגה והיא נתנה קפיצה מדהימה בדרך לשלוש אליפויות מערב (טוב יש עוד כמה שבועות) סטף נתן כמה עונות מכללות מטורפות. לא ספרו אותו. עד העונה איזה חלק במשחק של הארדן זעק "הפנים של הליגה"? ההגעה התחופה לקו העונשין והכדרור האינסופי? השנה הוא מקבל אחושילינג הכרה והפרסום שלו עלה בהתאם. לקהל הלבן אולי יש עקצוץ כשמישהו מזכיר אותם חיצונית. אבל כבר 25 שנה האתלטים והפנים של הnba שחורים וזה לא פגע בהם בשום אופן. סטיב נאש גם בעונות הmvp מעולם לא עקף את קובי במכירת חולצות או פרסום. קווין לאב לא נחטף על ידי אף ענקית נעליים כמשיח הבא. הוא מקבל בדיוק את הפרסום שמגיע לו.

            אני לא יודע על איזה שנאת לברון אדירה (מחוץ לאתר זה) יש בארה"ב. כל הפורומים הכלליים כמו רדיט ועוד הרבה פורומים שאני מסתובב שם זה נראה שקארי מקבל את רוב השנאה. וכמעט כל וידאו של היילייטס ביוטיוב מפוצץ שנאה יוקדת על סטף קארי. שנאה כלפי לברון שהיא חוצת קבוצות זכורה לי סביב ההחלטה. אין ספק שבארץ ספיציפית יש כלפיו יותר הבעות שנאה מסיבות שונות

          4. 2015 הוא נתן עונה אישית מדהימה בכל קנה מידה הוא הדהים אותנו על בסיס קבוע מדוע הוא לא נבחר לMVP? הוא סחב קבוצה פצועה תוך הופעות מדהימות על בסיס לילי אז הטענה של התקושרת לא לתת לו את הפרס הייתה שהשחקן צריך לבוא מהקבוצה הטובה ביותר. עונה שעברה הוא לא נבחר לאחת מחמישיות העונה אני לא זוכר שחקן בהיסטוריה של הכדורסל שלא נבחר לאחת מהחמישיות עם ממוצעים כמו שלו. יש פה הרבה אלמנטים שקשורעם לזקן ולצבע העור שלו, נוסיף על כך שהוא לא ניחן באתלטיות כמו של לברון ווסטברוק… ונקבל שחקן שחור עם זקן שקשה מאוד להפוך לפנים של הליגה.

          5. 2015 מדוע שיהיה mvp? כשתגיד לי מה הקריטריונים לפרס אתן לך תשובה. למה קארי לא זכה בפיינלס mvp? איגי קלע זריקות חופשיות שנבעו מאסטרטגיה של קליבלנד לעשות בליץ על קארי שעדיין סיים עם 26 נקודות למשחק. טענו שלברון נתן את הגמר הטוב בכל הזמנים למפסיד הוא נשמר על ידי איגי… ואם השנה הארדן יזכה במקום ווסטברוק מה יהיה טיעון הנגד? שראסל שחור יותר?

            בלי קשר הארדן נתן עונה די ביזיונית שנה שעברה. אחד משנות ההגנה הגרועות שלו מנהיגות שכללה ריבים וחוסר סדר בחדר ההלבשה. זה לא שהוא שכח לשחק אלא שיחק איך שרצה מתי שרצה. הקבוצה שלו הייתה אנדראצ'יברית. אשמח שתגיד במקום מי היה צריך להיבחר והאם אתה מחשיב הגנה ומנהיגות חיובית כפרמטר חשוב בכדורסל.

            על בסיס מה באה הטענה על צבע עור וזקן? כי אדידס חשבה אחרת ממך והחתימה אותו על חוזה נעליים ענק. הוא מופיע בהמון פרסומות ויצא עם סלביות אמריקאיות וממש לא דמות נשכחת או מוחבאת בתרבות האמריקאית. בפעם המאה חשיבה בתבניות של צבע עור ותרבות קיימות אבל אני ממש לא מרגיש שבnba צבע עור זה מכשול. להפך.

            מתי היה שחקן לבן שאינו אירופאי שנבחר ראשון בדראפט? לך תביט על מי שנבחר מעל גורדון הייוורד בדראפט 2010. ונניח שוול וקאזינס היו בחירות אפסייד טובות. למה שחקן המכללות הכי טוב בי פר אותה שנה שהפגין אתלטיות עילית כח וקליעה מכל מצב לא נבחר בין ה3 הראשונים. איזה אלמנט במשחקו לא זעק בחירה ראשונה? ואני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אילו לא היה מגיע ליוטה.

        2. זה נכון שיש עניין גזעני בארה"ב(חייתי שם לא מעט וראיתי את זה) אבל מלכתחילה אנשים נמשכים לאנשים שדומים להם(וזה לא. חייב להיות צבע עור) מה שמטה את זה אוטומטית לפני שמגיעים לגעת בגזענות בארה"ב. מעשית אם לברון היה שחקן ממוצע, תוך כדי שהוא מתנהג אותו דבר, אף אחד לא היה מדבר עליו ואף אחד לא היה שונא אותו.

          עכשיו אתה משווה אותו לשני חברה שבאו כאנדרדוגים. לא נחשב, אנשים אוהבים להיות בעד האנדרדוג, ואי אפשר להשוות בין הדרכים.

          1. עם כמה שמדברים על הגזענות בארהב אני חייב לציין שלטעמי מה שקורה פה בארץ לא נופל מהגועל נפש שיש שם. אני מורה בישראל והמצב פה מדאיג ומחמיר

    3. שונאים אותו כי הוא טוב מידי בשביל להיות בכיין ופלופר ובשביל להקים סופר טימס. אנשים לא אוהבים שהחזקים ביותר משתמשים בעזרים של חלשים בשביל לנצח. פלוס הוא נראה כאילו כל משפט שלו נכתב בידי יועץ תקשורת. פאקינג בנאדם מחליא.

  3. יופי של מעורב
    יום שלישי הבא מסומן ביומן. נאגטס בלייזרס זה משהו שאף חובב של הליגה לא ירצה להפסיד. קרב על שש נקודות

  4. לא רוצה לקלקל את הציפיה , אבל גם המשחק האחרון שלנו בעונה הסדירה בס"א הוא השני ב- B2B כששניהם בחוץ ! ואיפה הראשון ? ביוסטון . כנראה שאצל סילבר כתוב שבכל פעם שהווריורס נוסעים לדרום-מרכז , צריך לשבץ אותם ב-B2B .
    אז אם אני סטיב קר , אני זורק מראש אחד מהשניים ועולה עם הספסל . השאלה איזה מהם לזרוק

        1. יכול להיות שליוסטון לא יהיה אינטרס לנצח. בשלב הזה בטוח יהיו חישובים והרוקטס מעדיפה לפגוש את גולדן סטייט בגמר ולא בסיבוב השני.

          1. אני חושב שהאינטרס צריך להיות להימנע מלפגוש את ג"ס עד כמה שאפשר (כמו עם הקאבס במזרח). אם יוסטון יעופו בסיבוב שני זה מבאס אבל לא נורא, הספרס עדיין קבוצה טובה יותר. גמר מערב זה הישג עצום שעוד יכול לפתוח להם את התיאבון.
            כמו שאני מכיר את הארדן זה לא ישנה כלום, הוא ילך על ניצחון בכל מצב, אבל בטוח שבאחורי הראש החישובים האלו ישפיעו על השחקנים.

  5. תודה רבה מאוד מנחם. השנאה שלי ללברון נובעת מההתנהלות שלו כאדם וממה שהוא מחצין כלפי התקשורת פלופים – זה חלק מן המשחק ושחקן שחוטף כל כך הרבה מכות וקרבות טבעי שישמור על עצמו – הוא לא מרכוס סמארט שזה עיקר המשחק שלו. אבל בעיניי לא הזכרת את החלק הכי גרוע שלו – היחס כלפי החברים שלו לקבוצה – חרא של מנהיג שלא מסוגל לקחת אחריות זה תחתית המדרגה מבחינתי + לצאת על החברים שלך בתקשורת – לא בשיחה פרטית לא באסיפת קבוצה – בתקשורת זה פשוט בזוי.
    בקשר למה שסומסום אמר בעיניי זה פשוט לא נכון – אני מת על מסי ולמדתי עם השנים להעריך את רונלדו – פשוט לא נמאס לי מזוג השחקנים האלה "העריצים של המשחק" על פי הגדרתך – להיפך הלוואי שישארו כמה שיותר שנים. לברון too black, too strong – איזה התקרבנות! השחקן הכי גדול בדור האחרון שעם אופי יותר מסתגל היה עם עוד שתי טבעות לפחות. הלוואי שיכולתי לאהוב את השחקן הגדול והאדם הקטן הזה.

    1. לגבי מה שאתה כותב על היחס שלו לחבריו לקבוצה –
      לא מעט שחקנים ששיחקו לצידו לאורך השנים טוענים בדיוק ההפך.
      זה לא במקרה ששחקנים חופשיים מוכנים לוותר על כסף בשביל לשחק בקבוצה עם לברון.
      (ע"ע המעורב של אתמול, זה שסיפר על חתימתו של ריי אלן במיאמי)
      זה גם לא במקרה שלברון, להבדיל מלא מעט שחקנים אחרים שנדדו בליגה, שמר על קשרים טובים עם רוב מי ששיחק לצדו.

      זה שהוא אמר שהקבוצה צריכה רכז מחליף,
      אז אתה טוען שעדיף היה ללברון ולשאר שחקני הקבוצה שלברון ישתוק, ושבמקום שיהיה את דרון וויליאמס בקבוצה, הם היו נשארים רק עם קיי פלדר?

      1. מקבל חלקית את מה שאתה אומר (לא מכיר את העובדות אבל אני בטוח שאתה יודע הרבה יותר טוב) אתה מחדש לי שהוא נשאר בקשר טוב עם החברים מהעבר ( דרך אגב גם עם השחקנים הפחות מוערכים וטובים??) – אבל לא מקבל את היציאות האלה בתקשורת את ההקנטנות של החברים שלו ואת זה שכאשר מהלך שלא הולך תרגיל שהתפספס וכו' הוא מעפעף מתעצבן צועק – לא ככה נראה מנהיג – בוודאי לא אחד שמדבר על המורשת שלו כאילו הוא אלכסנדר מוקדון.

        1. נוריס קול, זה שלא מצליח למצוא קבוצה ב-NBA, מתאמן כל שנה בקיץ יחד עם לברון ודוויין ווייד במיאמי. וזה נמשך גם אחרי שלברון עזב את מיאמי (כמובן שבקיץ האחרון זה גרר גל שמועות שכמובן לא היו קשורות לכלום).
          הבירדמן, שלצערי גמר את העונה מוקדם מדי, הצטרף לקאבס בגלל הקשר הטוב שלו עם לברון מתקופתו של לברון במיאמי.
          אפילו צ'למרס, שספג צעקות מלברון כמו שאף שחקן אחר לא ספג, שמר עם לברון על קשר והיה שותף למחנה אימונים של לברון בקיץ 2015.

          אותי, אישית, לא מטרידים כל הפרצופים של לברון. הוא לא הראשון (יש לי קילומטראז' רציני של צפייה בצ'ארלס בארקלי בתקופתו בסאנס. 0 הבדל בין ה-2), ולא האחרון (דריימונד גרין? הוא לוקח את כל נושא הפרצופים והמחוות למחוזות חדשים. אבל במקרה שלו זה בגלל שהוא שחקן נשמה…), עם התנהלות כזו.
          רק שבמקרה שלו, בוחנים כל תנועה שלו עם זכוכית מגדלת.

          אבל מה שהכי מצחיק אותי, שלא מעט מאוהדי הספרס מתעבים אותו,
          תוך ציון ההתבכיינות והפלופים
          כאשר זו הקבוצה שבתקופה שהיא הייתה הקבוצה הכי אלימה בליגה (לא קשוחה. אלימה), היא גם הייתה הקבוצה הכי בכיינית בליגה, עם שורה של הצגות של פופ ושל דנקן לשופטים (הצגות ששוות לא פחות מפרס טוני),
          וכאשר בשורותיה משחק המאסטר הגדול של הפלופים – מאנו האחד והיחיד.

          (בו זמנית, מי שקרא קצת מהתגובות שלי בעבר יודע שהעובדות הנ"ל לא מונעות מבעדי להעריך את גדולתם של פופ, דנקן, ג'ינובילי, והספרס.)

          1. צודק. אבל בכל זאת כמה הבדלים:
            1. המשחק של מאנו הרבה יותר משכנע. אין עליו. זאת קלאסיקה ברמה של מריל סטריפ ואל פאצ'ינו.
            ובכל זאת מאנו הוא עלה נידף ברוח מול מאסת השרירים הזאת של לברון שמתפתל מכאבים אחרי כל ליטוף ועף 20 מטרים ליציע אחרי כל מגע. נו באמת. זאת המורשת שלך?

            2. פרצוף העגל של דאנקן הוא מושא להמון בדיחות אפילו עצמיות
            https://www.youtube.com/watch?v=9KbzLHvEPf8

            3. לגבי ברוס לי בואן. אני חושב שנעשה לו עוול. המורשת שלו היתה גדולה כאחד משחקני ההגנה הגדולים שידעה הליגה, אבל היא הוכתמה בשנתיים האחרונות שלו כשהוא לא סחב והתחיל לשחק מלוכלך במטרה לפצוע את שחקני היריב

            4. אין לי שום תירוץ לזריקת נאש על המזכירות של רוברט הורי. שום תירוץ. חוץ מהטענה השחוקה שהיינו מנצחים גם ככה את הסדרה

            5. את שורשי השנאה ללברון אפשר למצוא בסרט ספייס ג'אם:
            תציצו על הרעים: אחד מהם נראה בול כמו לברון ג'יימס והשאר משחקים כמו גרין
            https://www.youtube.com/watch?v=Mh3VZMZ-GbM

            6. יש עוד משהו שכל חבר מועדון ללל יודע:
            לברון לא לקח מעולם אליפות לבד. הוא עטף את עצמו בשחקנים מעולים וצוות משלים על פי דרישתו. מה שמעולם לא עלה על דעתם של הגדולים ביותר (בארקלי חטא בזה ומעולם לא זכה באליפות)

          2. תכלס.
            קארים אף פעם לא זכה עם אוסקר/מג'יק ולהפך.
            לארי אף פעם לא זכה עם מקהייל ופאריש.
            קובי בכלל לא זכה עם שאק/גאסול.
            דאנקן מעולם לא שיחק עם רובינסון/פארקר/ג'ינובילי.
            צריך להמשיך או שהנקודה ברורה?
            האמת היא שלברון זכה באליפות האחרונה בלי אף שחקן שהיה משמעותי בפלייאוף שלא ליד לברון. אף לא אחד.

          3. יופי של תגובה, אוהד ספרס.

            רק לנקודה אחת אני חייב להתייחס –

            לא לכל שחקן יש את המזל של לנחות בקבוצה:
            עם מי שייזכר כגדול המאמנים בתולדות הליגה, לצד סנטר HOF שהוא לא רק שחקן מדהים, אלא גם בן אדם מדהים, כזה שידע לפנות את המקום בשביל שדנקן יוכל לפרוח.

            או בקבוצה עם הסנטר הגדול בתולדות המשחק, קבוצת פאר עם בעלים ממולח שידע איך בונים ומתחזקים אימפריה.

            הנקודה ברורה –
            להבדיל ממג'יק, בירד, או דנקן,
            לברון נאלץ לקחת חלק פעיל בבניית התשתית לקבוצות האליפות שלו.

            ורק להזכיר איך שבשנה שעברה כמעט ואף אחד לא ספר את הקאבס,
            ועדיין הם זכו באליפות.

  6. העולם שטוח? אני חושב שבאמת זה לא נראה הזוי לשאקיל להגיד את זה. הם פשוט לוקחים את עניין הפוסטמודרניזציה, כל אחד והאמת שלו, קצת רחוק מדי. איך הוא אמר? הוא נוסע הרבה באוטו מעיר לעיר והעולם נראה לו שטוח, אז זהו. שטוח.
    וזה מגיע מאותו אחד שחושב שטיסה לירח לוקחת 8 שעות, כי הוא "נראה יותר קרוב מקליפורניה"..

  7. בחזית לברון חדשה: הקינג יצא על לאבאר בול ואמר לו לא לערב את הבנים שלו (של לברון) בדיונים על הלונזוים והלאמלים שלו (זה אחרי שבול אמר שלבנים של לברון יהיה קשה להצליח בגלל ההשוואות אליו).
    הניסוח המדויק היה קצת פחות עדין:
    Keep my kids' name out of your mouth, keep my family out of your mouth

      1. נכון אבל הוא משיג הדיוק את המטרה ההפוכה. לאבאר בול מדבר על כל העולם ואשתו ועכשיו לברון מיקד את השטויות שיוצאות לו נונסטופ מהפה דווקא בבנים שלו.

        1. טוב נו, לברון כנראה לא יכול להגיד היום שום דבר בלי שמישהו יעשה מזה לימונדה. ברוח. הימים אולי כדאי שינצח את זה ויפרוש ישר לבית הלבן.

          1. אף אחד לא יתפלא אם זה יקרה, הוא מכוון לשם, וכבר יכול לסמן V על התנאי הכרחי – ערימה בעובי של פורט נוקס, להתחיל את המסע, והרבה חברים טובים במקומות הנכונים.
            וכשהוא מגיע, בקשה קטנה אחת – ג'יי.אר סמית' לתפקיד מזכיר המדינה.

        2. כי לברון מוכיח פעם אחר פעם שאין לו מושג בתקשורת.
          זו הדיכוטומיה של הבחור הזה

  8. מעורב מלא בכל טוב, תודה מנחם.

    בקטנה לגבי לברון. הוא היה שנוא הרבה לפני שהיה הדיקטטור של הליגה. אולי זכה ב-mvp אבל לפני מיאמי היתה לו סדרת גמר אחת וגם היא נגמרה בסוויפ. ממש לא דיקטטור.
    וכמו שכתבו לפניי, מישהו שונא את פדרר או מסי או טייגר וודס לפני שהסתבך כמו ששונאים את לברון? על עניין הצבע בכלל מיותר לדבר. כאילו ששאק לא היה strong ו- black.

    אני מאמין שהעצירות של הוידאו זה משהו שישתנה, זה הפך לדבר בלתי נסבל ואני מניח שהביקורת תעשה את שלה. אגב, זה קצת מתקשר לנושא העייפות. כשמשחק נעצר כל כך הרבה פעמים זה מאפשר מנוחה בלי שאנחנו שמים אליה לב. זה מאוד משמעותי. אני זוכר איך ג'ורדן תמיד היה יורד לנוח לקראת סוף רבע כדי לקבל מנוחה רצופה של 10 דקות נטו עם סיום הרבע וכמה דקות של הרבע הבא (שני או רביעי). היום 10 דקות מנוחה זה ריוויו אחד וזריקות עונשין.

    הקבוצה הכי מעניינת בקיץ תהיה הקליפרס והאם מפרקים את החבילה או ממשיכים. כמובןמשזה תלוי מה יעשו בפלייאוף. כנראה ייפצעו…

    1. דיקטטורה, לא רק במובן של הישגים ספורטיביים. אלא היותו אייקון-העל, הוא אאוטספוקן, מוחצן, מושך אש, יהיר, דעתן, בעל הבית. אין מקום להשוות לפדרר-של-מירקה, או האספרגר-מסי. אני מדבר על הליגה של המראדונות, וכאלה אין הרבה, אם בכלל.

      1. מסכים ששונאים אותו כי הוא מוחצן, יהיר, דעתן (שליטה כל כך גדולה על הפרנצייז), אף אחד לא שונא אות׳ו כי הוא תומך בהילרי פומבית או יוצא נגד אלימות שוטרים. שונאים אותו בגלל האופי, בדיוק כמו ששונאים את מראדונה, בדיוק כמו ששונאים את רונאלדו. לא שחור מדי ולא חזק מדי ולא כלום. רק בגלל האופי. ואולי קצת סגנון משחק שקשה להתחבר אליו. זהו.

      2. סומסום עשית אותו ממש לוחם פוליטי גיבור האומה ורובין הוד. מרדונה היה דמות צבעונית משוגעת שרואים פעם במאה שנה – להזכירך הבן אדם היה נרקומן אלים אבל תמיד ידעת מה הוא חושב מרגיש ומה בא לו בטוב או שלא בטוב. לברון הוא העשיר שמקלל את הנרקומן מקבץ הנדבות ברמזור כי הוא מפריע לו בדרך. אדם שמכור לכוח.

        1. לדעתי, זו רק התפיסה שלך אודותיו.

          לברון ג'יימס הוא אחד משחקני ה-NBA שתרמו הכי הרבה למטרות פילנתרופיות, אחד מהשחקנים שהם הכי מעורבים בקהילה בה הם חיים, ואחד השחקנים הבודדים שלא מפחד להביא דעות בנושאים שנויים במחלוקת.

          לא מכיר אותו אישית, וכך גם אתה לא. אבל גם אם הכל PR –
          אז הלוואי ויותר עשירים היו מתעסקים ב-PR כמוהו.

          1. אם אתה חושב שאנשים שתורמים הם לא צמאי כוח אתה טועה. – היות ואני עובד סוציאלי אני יודע כמה כוחניות ובריונות יש בעסקי החמלה – לצערי ישנם אנשים מאוד מאוד דורסניים באציטלא של אמפטיה ותמיכה.

  9. תודה על המעורב. ה-28.3 זה היום הכי גדול של כדורסל שנשאר בעונה הסדירה עם שני משחקים קריטיים. אסור לפספס.

    בקשר לפיל ג'קסון, אני באמת לא מבין את ההתעקשות שלו על המשולש. הוא היה מאמן שידע לעשות ויתורים כשצריך בשביל לנצח ולהתאים את השיטה, אבל כאן הוא מנסה לכפות אותה ולא לבנות את הדבר הכי טוב בשביל הסגל שלו. זה מה שמבדיל אותו מפופוביץ' למשל.

    1. ואני לא מבין את ההתעקשות הזאת על פיל ג'קסון.
      אדם שעשה את הכסף שלו והמורשת שלו מאימון השחקנים הטובים ביותר.
      נכון, הבן אדם עילוי בניהול אגואים ובכיינות לשופטים.
      אבל כשאין לך GOAT או אפילו HOF של הטופ 10, מתגלה הערך האמיתי של המותג הזה של פיל ג'קסון.

  10. בפעם הבאה שמישהו יאמר לי שכדורגלנים טיפשים וכדורסלנים אינטליגנטיים , אזכיר לו את אגדות הכדורסל אירווינג ואוניל שלדידם העולם שטוח ושהכל קונספירציה

  11. חצי מהפלופים של לברון בסרטון הן עבירות אמיתיות. רבאק, העבירה המכוערת של טייסון צ'אנדלר נחשבת כפלופ של לברון?!
    בסרטון ממסיבת העיתונאים של לברון ווייד אחרי ההפסד לבוסטון לא רואים שלברון אמר retarded על הכתבת אבל הוא בהחלט עושה שם פרצופים מצחיקים לאללה . . .

  12. אני עברתי שוב בשביל לוודא ולא הצלחתי להבין מה היה הקשר של סעיף השנאה ללברון. קליבלנד אפילו לא שיחקה אתמול.
    זה נועד בשביל לעורר את הדיון אהבה/שנאה ללברון? כי אם כן זה בכלל תמוה כי זה פחות או יותר הנושא שהכי נטחן פה.
    דיי תמוה סה"כ.

  13. שלום, פעם ראשונה שכותב כאן. קורא שנתיים וחצי.
    ההופס נעלה מעולה וממש עילוי שאין כמותו
    תודה לכל הכותבים המצוינים והמגיבים התותחנים.
    מנחם גיא מידן זעפרני שגיא נאור שגב טבול אפלטון ג'ון עגל סומסום מומי
    ועוד כותבים רבים נותנים עונת mvp גדולה מכל אתר ספורט בעולם.
    ההתלהבות של הדורון הרוחני והאהבה שלו ושלכם לאתר
    השפיעה גם עלי לאהוב לצחוק ולכבד את המחשבות שלכם.
    תודה גדולה (דורון תחזור!) גיא איפה דורון !?!? פרשנות 🙂

  14. שיעשו 30 על 30 עם לברון כולם יבינו עם כמה שינאה וקינאה הוא היתמודד ביגלל שהוא הגדול מכולם
    לעומת ג'ורדן שהליגה שינתתה את החוקים כדי שיקח אליפויות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט