סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA / גיא רוזן

 

שארלוט הורנטס 105 (31 – 39) – אטלנטה הוקס 90 (37 – 33)
במשחק חד צדדי, שארלוט ניצלו את היעדרו של מילסאפ, והשיגו ניצחון קל ששמר אותם בתמונת הסיכויים במאבק על הכרטיס האחרון לפלייאוף במזרח.
המשחק היה צמוד במשך רבע אחד בדיוק – הרבע הראשון בו אטלנטה הובילה הפרש נמוך כמעט לכל אורכו, ושהסתיים בתוצאה שוויון 19.
רבע שני טוב של שארלוט אפשר להם לרדת להפסקה עם יתרון של 9 נק', יתרון אתו הצליחו להגדיל לפער דו ספרתי במהלך הרבע השלישי, כאשר ברבע האחרון ההפרש רק לטפס, והמשחק נגרר לדקות אחרונות של "זמן זבל".
ווקר ובאטום הצטיינו בשורות שארלוט עם 16 נק' לכל אחד,
שרודר היה הקלע הבולט של אטלנטה עם 20 נק'.

 

אורלנדו מג'יק 112 (26 – 45) – פילדלפיה סיקסרס 109 (26 – 44)
יתרון של 17 נק' בשלהי הרבע השלישי לא הספיק לסיקסרס בשביל ניצחון,
במשחק שלמרות שלא קבע כלום עבור המשתתפות בו, הגיע להארכה, והסתיים רק אחרי סיום דרמטי.
20 שניות לסיום, אנדרסון מהסיקסרס ניגש לקו העונשין כשקבוצתו בפיגור 97 – 98 .
הוא מחטיא את הראשונה, ועם הזריקה השנייה הוא משיג שוויון 98 במשחק.
ב-20 השניות שנותרו עד לסיום הזמן החוקי, 2 הקבוצות מצליחות לאבד את הכדור, כל אחת התורה, והמשחק נגרר להארכה.
ההארכה התנהלה בשליטת אורלנדו, כאשר כל מה שהסיקסרס מצליחים לעשות זה לצמצם את ההפרש בניסיון לא מוצלח להדביק את הפער שאורלנדו פתחו בתחילת ההארכה.
ווצ'ביץ' (26 נק', 13 רב') ופורניר (19 נק') הצטיינו בשורות אורלנדו.
הולמס (24 נק', 14 רב') וקובינגטון (24 נק', 13 רב') הצטיינו בשורות הסיקסרס.

 

אינדיאנה פייסרס 107 (35 – 35) – יוטה ג'אז 100 (43 – 28)
שיא קריירה של 38 נק' לא הספיק בשביל גורדון הייוורד וקבוצתו.
זה היה משחק של חתול ועכבר, כאשר יתרון 5 נק' אותו פתחה אינדיאנה בסוף הרבע הראשון התברר כמספיק בסיומו של המשחק.
המשחק התאפיין בריצות:
הפייסרס פותחים פער של 5 – 10 נק', הג'אז מצמצים את הפער עד כמעט לשוויון – הם הגיעו עד לפרש של נק' אחת בלבד במהלך הרבע השלישי, ולהפרש של 2 נק' ברבע האחרון אחרי שכבר היו בפיגור דו ספרתי.
בסופו של דבר, האיזון במשחקה של אינדיאנה היה יותר מדי עבור יוטה –
4 שחקני חמישייה סיימו את המשחק עם 15 – 21 נק' (טיג 21 נק', ג'ורג' 19 נק').
ביוטה אלו היו הייוורד (38 נק', 66% מהשדה) וגובר (16 נק', 14 רב', 8 חסימות) שכמעט והצליחו להביא את הניצחון לקבוצתם.

 

בוסטון סלטיקס 110 (45 – 26) – וושינגטון וויזרדס 102 (42 – 28)
המשחק היה הרבה פחות צמוד ממה שהתוצאה מרמזת.
בוסטון פתחו את הרבע האחרון עם יתרון של 17 נק', והוויזרדס לא ממש הצליחו להחזיר את המשחק להפרש שאיים על הסלטיקס.
למעשה – מאמצע הרבע השני, הפעם היחידה שהסלטיקס הצליחו להוריד את ההפרש לפחות מ-8 נק', הייתה אחרי סל של אוברה, 2 דקות לסיום. סל שהוריד את ההפרש ל-6 נק'.
אבל אז מרכוס סמארט חיסל את סיכויי וושינגטון עם רצף של סל, חסימה על בוגדנוביץ', רב', ו-2 קלעות עונשין מוצלחות שהחזירו את ההפרש ל-10 נק'.
תומאס (25 נק') ובראדלי (20 נק', 9 רב') הצטיינו בשורות הסלטיקס,
ביל (19 נק') וג'ון וול (16 נק', 8 אס') היו הקלעים המובילים של הוויזרדס.

 

יוסטון רוקטס 125 (49 – 22) – דנבר נאגטס 124 (33 – 37)
צמוד, צמוד, ועם מעט הגנה.
זה היה די צפוי –
2 מקבוצות ההתקפה היותר מוכשרות שיחקו אחת נגד השנייה, והתוצאה הייתה משחק מבדר שהסתיים בדרמה בדקות הסיום.
שלשה של הארדן העלתה את הרוקטס ליתרון מבטיח של 5 נק' (123 – 118), 1:28 לסיום.
אבל דנבר לא וויתרו, וריצת 6 – 0 (כל הנקודות של בארטון – שלשה, חטיפה, וסל 2 נק' + סחיטת עבירה שהובילה לנק' עונשין מוצלחת) נתנה להם יתרון 124 – 123 , 30 שניות לסיום המשחק.
החטאה של הארדן נתנה לדנבר את ההזדמנות להגדיל את היתרון, אבל נלסון החטיא ניסיון ל-3, ו-6 שניות לסיום הארדן קטף את הריבאונד.
יוסטון בחרו שלא לקחת פסק זמן, כאשר הארדן מנצל את הרב', ולוקח את הכדור קואסט-טו-קואסט לליי אפ שמחזיר את היתרון ליוסטון, 125 – 124 , 2.5 שניות לסיום.
ניסיון לא שגרתי של דנבר (יוקיץ' ניסה למסור לליי אפ של הרננגומז) להשיג את סל הניצחון נחטף על ידי הארדן, ויוסטון השיגו את הניצחון.
הארדן (39 נק', 7 רב', 11 אס', 4 חטיפות) הוביל את הרוקטס במשחק בו כל שחקני החמישייה של הרוקטס מסיימים בדאבל פיגרס,
האריס (שיא קריירה של 28 נק'), ויוקיץ (22 נק', 13 רב', 8 אס') הובילו את הנאגטס.

 

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 95 (40 – 30) – גולדן סטייט ווריורס 111 (56 – 14)
ב-2 מילים:
לא כוחות.
שוב הת'אנדר פגשו את גולדן סטייט, שוב גולדן סטייט הביסו את הת'אנדר.
והפעם, זה היה למרות שהמשחק שוחק באוקלהומה סיטי, ולמרות שקווין דוראנט לא שיחק.
הרבע הראשון עוד היה צמוד, כאשר גולדן סטייט מצליחים לסיימו עם יתרון מינימלי של 3 נק'.
אבל אז התפוצצות של גולדן סטייט ברבע השני (34 – 17 לגולדן סטייט ברבע) שלחה אותם להפסקה עם יתרון של 20 נק', ואת המשחק למחצית שנייה של "זמן זבל".
קליי תומפסון (34 נק', 7 שלשות) וסטפן קרי (23 נק', 7 שלשות, 6 אסיסטים) היו בלתי עצירים הלילה,
בעוד שהת'אנדר סיימו את המשחק עם 4 מ-21 השלוש.
אולדיפו (17 נק') וראסל ווסטברוק (16 נק', 8 רב', 7 אס', 4 מ-16 מהשדה) היו הקלעים המובילים של הת'אנדר.

 

לוס אנג'לס קליפרס 114 (42 – 29) – ניו יורק ניקס 105 (27 – 43)
לא כוחות 2#
גם במשחק הזה, הרבע הראשון עוד היה צמוד.
זה היה 6 הפרש אחרי רבע 1, 10 אחרי 2 רבעים, 25 הפרש אחרי 3 רבעים, ורבע אחרון שהיה כולו "זמן זבל" כאשר כל מה שנותר לניקס לעשות זה לצמצם מההפרש מול מחליפי הקליפרס.
בלייק גריפין (30 נק') וכריס פול (13 נק', 13 אס') הצטיינו בשורות הקליפרס,
פורזינגיס (18 נק', 11 רב') ורוז (18 נק') היו השחקנים הבולטים בשורות הניקס.

לפוסט הזה יש 66 תגובות

    1. כי בין היתר, עבור רבים מהאוהדים בארה"ב, החוויה של להיות במשחק אינה כוללת בהכרח צורך במשחק כדורסל או משחק כדורסל טוב.

  1. למי ששכח – מספרי 1 ו-2 לא שכחו לשחק כדורסל. לקח להם מספר משחקים להיזכר בשנתיים שעברו ואיך נראים החיים על המגרש ללא KD . אבל עכשיו , עם שניהם שוב עם ידית מאופסת ודריימונד שר ההגנה כתמיד , ההרתעה חוזרת .

    1. הם היו, ונשארו, הצמד 1+2 הטוב בליגה.
      הלילה 1 + 2 של גולדן סטייט נתן את התשובה: 3!!!!!!!!!!!!!! (14 סימני קריאה…)

      נגד כמעט כל קבוצה בליגה, הם פייבוריטים ברורים.
      אבל –
      גם מבול של שלשות לא משנה את דעתי. זו קבוצה עם חוסר איזון בולט, כזה שגם דוראנט לא פותר.

    2. אכן הבעיה היא היציבות של האחים ספלאש. זה קצת בעייתי לקלוע 60% בכמה משחקים ואז לרדת ל20% לשלוש. לא הייתי בונה על ניסים כמו שהיה מול אוק' בשנה שעברה. אם ה40% ומעלה לשלוש יתייצבו בכל משחק אפשר להתחיל לדבר על הרתעה.

  2. תודה גיא אחלה סיקור.
    ביום שגולדן סטייט קולעים ככה אין הרבה קבוצות שיכולות לעמוד בקצב. בטח שמהצד השני משחק חלש מאוד לווסטברוק.
    דיברנו על זה שעם אוקלהומה מנצחים הם יכולים למצוא עצמם מאיימים על המקום הרביעי. אבל באותה מידה הם יכולים למצוא עצמם במקום השביעי. אגב, גם יוטה אם לא תיזהר עוד יכולה להגיע לשם.

    1. מעניין, המאבק על מקומות 4 – 7 במערב.
      לקליפרס יש את הלו"ז הקל ביותר, ובהפרש.
      לממפיס, יוטה, והת'אנדר יש לו"ז לא קל, כאשר לת'אנדר יש הכי הרבה משחקי חוץ (7 כאלו, לצד היותם הקבוצה עם מאזן החוץ הגרוע ביותר בין ה-4, 41% ניצחונות בחוץ).
      על פניו, נראה סביר יותר שהת'אנדר יאבקו על המקום ה-6, ולא על המקום ה-4.
      ההימור שלי?
      4. קליפרס.
      5. ג'אז.
      6. ת'אנדר.
      7. ממפיס.

        1. האמת שאתה צודק.
          אני חושב שמקום 7 אידיאלי לאוקלהומה עם סיכוי (קטן) להפתיע את סן אנטוניו בסיבוב הראשון.
          מול יוסטון אני פשוט לא חושב שיוכלו לעמוד בקצב ההתקפי לאורך סדרה. הם יצטרכו לקלוע משהו כמו 110-115 למשחק בממוצע. ומול ווסטברוק יעמוד פטריק בברלי, לא טוני פרקר.
          ומצידם יוסטון יסבלו מאוד מסדרה מול ממפיס. קבוצה שבנויה בדיוק נגד מה שיוסטון עושה.
          תכלס מלבד 1-8 כל סדרות המערב הן קשות רצח ובאמת עם סיכויי הפתעה גבוהים.

      1. מקווה שלא ייגמר ככה כי זה מבטיח more of the same ומאצ'אפים משעממים.
        גולדן סטייט – פורטלנד, היינו שם. רק קצת נורקיץ'. נו.
        ספרז- ממפיס, הו לא שוב!
        יוסטון – אוקלהומה, כאילו הרבה היילייטס, תכלס הרבה לרוץ ותוצאה ברורה.
        כבר עדיף ספרז – אוקלהומה, יוסטון – ממפיס. מאצ'אפים יותר מסקרנים.
        קליפרס – יוטה תהיה סבבה. זה ברור. ובכך יסתיים העניין בשתיהן לעונה. שום סיכוי בהמשך. עם הקליפרס זה יהיה אפילו משפיל.

  3. תודה על הסיקור המוקדם גיא!

    אמרתי לכם אתמול שלדעתי הווריורס ינצחו. עם דוראנט, בלי דוראנט, עדיין אי אפשר להמר כמעט על הפסד שלהם ולצאת צודקים, גם אם היריבה היא קבוצה שמאוד צמאה לנצח אותה, כמו אוקלהומה.
    ניכר כי הלוחמים יצאו מההלם של הפציעה של דוראנט, ובקצב הזה הם בכל זאת יצליחו להבטיח את המקום הראשון.
    אבל – בניגוד למשחק הדי ליג הקודם שהיה בינם לבין הבפרס, במפגש הבא סטיב קר יהיה חייב להעלות את הסגל המלא למשחק במטרה לנצח אותו. לספרס בכל מקרה יש שובר שוויון מול הווריורס, אז לפחות שהווריורס יוסיפו לספרס עוד L למאזן.

    לגבי יוסטון –
    אם יש חסרון בטרייד בוא שלחנו את ברואר תמורת לו, זה שעכשיו חוץ מאריזה, אין שחקן יציב בעמדה 3. דקר הוא איפהשהו בין 3 ל-4, ולאחרונה הוא נתקל בקיר הרוקי.
    אם אריזה חס וחלילה ייפצע – הרוקטס בבעיה קשה.
    וג׳יימס הארדן? איזה תצוגת קלאץ׳. פאק יה!

  4. גיא אתה מחזיק את המצודה בשביל כולם (באנגלית זה נשמע יותר טוב)

    אתמול ניסיתי להיות חמוד עם ההימורים שלי וטעיתי בכל המשחקים חוץ מגולדן סטייט 🙂 ככה שאצמד לניתוחי בדיעבד.

    זה ישמע הזוי ועד עכשו אמרתי את זה בלחש כי גם ככה חושבים לפעמים שאני קונספירטור (אני לא וכדור הארץ הוא משולש ויש לי הוכחות #pizzagateisreal). סטף קרי מחטיא שלשות פנויות לחלוטין רק מסיבה אחת וזה לא חנק (כמות סלי הקלאץ' שלו בקריירה נכנסים משום מה לסלי המחזור של המוח הקולקטיבי). זה כשיש לו בעיה בקרסוליים או בברכיים.

    בגלל שהמכניקה שלו כל כך דינאמית ומזיזה כל כך הרבה מפרקים קשה להראות שינוי במכניקה שלו. היתה לי תחושה שהוא מחזיק פציעה טורדנית שמאפשרת לו לשחק אך עם כאבים או אי נוחות. סטף הוא מכחיש פציעות סדרתי ויודע לבלוע כאבים טוב אבל זה משפיע על הזריקה שלו. אני לא לוחש את התיאוריה יותר מכיוון שבפודקאסט של bballbreakdown העלו את אותה הסברה בדיוק ונתנו הסבר הגיוני למה. בשבוע האחרון זה נראה אחרת וההטבעה אתמול בלילה לא נראתה לי מקרית (שימו לב כמה קפיציות הוא הראה יחסית לעצמו)

    אני לא מכחיש שבנפילה שלו היו אלמנטים פסיכולוגים אני רק סובר שזה לא היה רק זה.

    1. מודה ועוזב, ירוחם 🙂

      אז אכן שרודר קלע 20… אבל הניצחון היה די מובטח להורנטס 🙂

      כנ"ל מה שרשמתי לגבי IT שנח 2 משחקים וחזר "טרי" אל מול קבוצה שלאחרונה מגמגמת לא מעט…

      היום יש לGS משחק בק2בק ותשחק בחוץ מול דאלאס… דאלאס גם התחילה לגמגמם במשחקים האחרונים (אז מה אם ניצחה את ברוקלין במשחק צמוד עד לדקה האחרונה?).

      נראה כמו ניצחון נוסף לווריורס… אם כי, בגלל הבק2בק, חלק זה לא יהיה. או שכן?

  5. מעקב MVP :
    39 נקודות וסל ניצחון לזקן וכמעט בוודאות מסיים 3
    16 נקודות ותצוגת קליעה מבישה לציטה וכנראה שלא יתקדם למקומות 4-5 במערב

    תזכירו לי למה אנחנו מתלבטים ?

    1. כי ווסטברוק מצליח לקחת 8.4 ריבאונדים למשחק uncontested כלומר ללא שחקן ברדיוס של לפחות מטר ממנו.
      https://www.reddit.com/r/nba/comments/5qat1j/statistically_analysis_russell_westbrooks/

      אחלה ניתוח שראיתי בנושא רק מלפני חודש.

      אילו היה רוצה היה רץ קדימה ונותן לגבוהים לקחת ריבאונד ולשלוח אותו קדימה…אבל הוא כזה סילון שההבדל לא גדול. הוא ריבאונדר מעולה אבל הסכמה של OKC מאפשרת לו ניפוח של הריבאונדים.

      אם ווסטברוק היה לוקח 7 ריבאונדים למשחק אף אחד לא היה פוצה פה. הארדן ולברון עולים עליו בכל קטגוריה כדורסלנית השנה אישית וקבוצתית. בנוסף ווסטברוק זועם ומזיע ומתחרע והחברה ב-ESPN מתים על זה. שוב אני לא "הייטר" רק לא מסתנבר מנתונים ריקים ושיקריים. הוא בהחלט עונה על הקריטריון האסטטי וכיף לצפות בו מתחרה לרוב. אבל לטעמי השחקנים סביבו לא מוציאים את המיטב סביבו (למעט סטיבן אדמס ואולי רוברטסון) כאשר גם הארדן וגם לברון השנה מוציאים מהצוות המסייע את המיטב שלהם בהרבה אספקטים.

      אגב מבחינה אסטטית אני מעדיף לצפות ב-OKC בקלות יותר מיוסטון וקליבלנד

      1. ממליץ בחום להתעמק בניתוח המדהים שננתי בלינק לרדיט. כבר אין כאלה בעיתוני הכדורסל הרגילים.
        לעצלנים שביניכם אסכם (הנתונים מלפני חודש):
        ווסטבורק לוקח 8.4 ריבאונדים כאשר הוא ללא יריב לידו למשחק שזה יותר מרוב הסנטרים בליגה.

        יש לו את האחוז הכי נמוך של contested DREB% (ריבאונד הגנה עם יריב) בין כל השחקנים שלוקחים מעל 5 ריבאונדים

        ווסטברוק לו עולה עם השחקן ההתקפה שלו לקליעה כדי להפריע לזריקה. הוא (עד לפני חודש) עלה 160 פעם כל העונה כדי להפריע לזריקת היריב (3.1 פעמים למשחק כשאפילו מחליפו קמרון פיין ששיחק כלום דקות עלה 4.1 פעמים להפריע לזורק) הוא מקום אחרון בליגה בין השחקנים שמשחקים מעל 30 דקות למשחק. הוא בין האחרונים בליגה בעליה עם שחקן שעולה לקליעת 3 נקודות כשאחריו יש את הסנטרים רודי גולבר וויטסייד. זאת אומרת שכשהוא לא עולה יחד עם הקלע בניסיון להפריע לזריקה נחשו למה הוא פנוי? נכון לקפוץ על הריבאונד הגנה הפנוי.

        היריב של ווסטברוק הוא +6.9% מעל הממוצע באחוז הקליעה נגדו. אחרון בין הגארדים בליגה

        ראסל גם לוקח 1.2 ריבאונד הגנה ללא יריב למשחק מהחטאות עונשין. זה מעל לרוב הסנטרים בליגה שאשכרא אמורים להיות שם. יש לו ריטואל קבוע שעושים לו בוקסאווט כדי שהוא יגיע בריצת עמוק אל תוך הרחבה ויקח ריבאונד אחרי החטאות עונשין רגילות. העניין הוא שזה מזיק לקבוצה שלו שלמרות סוללת הריבאונדרים שלו היא במקום ה-29 בריבאונד הגנה אחרי החטאות עונשין.

        אם ווסטברוק ריבאונדר כזה טוב אז ברור שכשהוא יורד לספסל OKC נפגעת בריבאונד לא? אז קצת כן. אבל הנפילה היא פיצית ואפשר לשייך אותה לגורמים אחרים עדיין כנתון OKC לוקחת 51.8% מהריבאונדים למשחק. +3.4 יותר מהיריבה. בלעדיו הם ב-50.9% זאת אומרת עדיין מצויינים (מבלי להתייחס לזה שאדמס בדרך כלל יורד איתו לנוח.

        טוב זה תרגום זריז ועצל שלא עושה צדק לניתוח.

        עכשו אם תנטרלו את עניין הטריפל דאבל והריבאונדים נשארנו עם הארדן ולברון שאולי קולעים מעט פחות בהרבה פחות זריקות אך הם יעילים ממנו ומשמעותיים ממנו בכמעט כל תחום.

        אגב מי שרוצה לקטול את הניתוח שלי וללכת לכיוון ה-advance stats שמפארים את ווסטברוק אשמח להשיב. כמוכן גם תיאוריית קובי מתקבלת על הדעת (היעילות לא חשובה אלא הפחד ממנו מה שגורם לכל השאר לאסוף ריבאונדים בהתקפה, להיות יעילים ולעשות טעויות מנטאליות

        1. אני רק רוצה לציין שיש גם הגיון ויתרון ברעיון של אוקלהומה להביא לכך שווסטברוק יקח את הריבאונד כשזה אפשרי(כך שזה לא רק שהם עושים לו טובה בשביל לנפח לו את הסטטיסטיקה שיהיה מרוצה וירוץ לMVP). זה חוסך עוד כמה שברירי שניה עד שניות לא מבוטלים במעבר של התאנדר להתקפה, מה שגם מאפשר לווסטברוק כאשר הוא מזהה שזה אפשרי לעשות את הפריצות המהירות שלו להתקפה כנראה בתדירות יותר גבוהה וגם מאפשר להם יותר התקפות מעבר בהן אני מעריך שאחוזי הקליעה שלהם יותר גבוהים.
          אם הסיכוי של התאנדר לקחת ריבאונד בעונשין לא נפגע מהנוכחות של ווסטברוק כשחקן השלישי בתוך הקשת אז בהחלט אין בכך לפגוע בנתוני הריבאונדים שהוא משיג.
          כל זה כאמור בהחלט לא מצדיק הזנחה בהגנה מצידו.

    1. מסכים. אנשים נוטים לזלזל בו. הוא שחקן היסטורי כמו מייקל, לברון, קארים, מג׳יק, לארי, שאק, טימי, דה דרים, אינגלס וקובי (פחות או יותר בסדר הזה).

      1. לא יכול לשתוק על שחקן שלבש צהוב כל החיים שלו היה נאמן לקבוצה וסחב אותה לבד על גבו לבד לאליפות יהיה כלכך נמוך ברשימה , אינגלס שני רק לגורדן !

        1. אני לא ידוע מדוע פמפמו את אוקלוהמה באתר שללא דוראנט ללוחמים יהיה קשה לעבור אותה אוקלוהמה למרות המאזן והסגל המצויין נתונה לחסדיו של ראסל ווסטברוק, וכמה הוא יחליט לקלוע בלי להתחשב בחבריו או באחוזים שיטה כזאת לא מחזיקה בפלייאוף.

          1. אני גם ממליץ על החלפת משקפיים אוקלהומה היא הקבוצה שפשוט לא מאיימת על הלוחמים, פמפון באתר שנועד להציג את אוקלוהמה כסכנה. הופעה של איש אחד שפוגעת בשאר השחקנים (אין לי ספק שהארדן לברון קרי היו מוציאים הרבה יותר מהקבוצה הזאת).

  6. ואפשר גם : וויליאמס, מקגי (ז״ל), פארקר, שאראס, רונאלד יוסטון, ברד ליף (של גליל, לא השאריות במכבי), דייוויד ת׳רדקיל, קונסטנטין פופה

  7. הארדן ניצח את המשחק בהתקפה אחרונה מהחלומות.
    אבל בהתקפה הקודמת של יוסטון הוא חדר בצורה עוד יותר מרשימה (ופספס, מה לעשות גם העייפות משחקת בשניות ההכרעה). היכולת שלו לחדור כמו חמאה כמעט כל מצב הגנתי היא פנומנלית. השליטה שלו בגוף היא נדירה. הוא מיצב את עצמו השנה ברמה הראשונה של שחקני ההתקפה ההיסטוריים. הוא בעצם נהיה סטיב נאש על סטרואידים = יותר שרירים ופחות "שכל".

    1. לדעתי, רוב ההבדל ברמת ניהול המשחק בין הארדן לנאש נובע מניסיון.
      הארדן קיבל רק השנה את המושכות.

      ההבדל המשמעותי ביותר בין ה-2 הוא שהארדן מסוגל להגיע למצבי זריקה יותר בקלות,
      בעוד שנאש היה קלע "טהור" יותר.
      (נאש היה קלע ברמה של הגדולים ביותר, ממוצע הקריירה שלו הוא 42.8% , זה של קרי הוא 43.7% . אם משווים את נאש לפני הנסיגה ביכולתו ב-4 השנים האחרונות של הקריירה, אז האחוזים שלו עולים על אלו של קרי.)

  8. עוד משהו על ווסטברוק בלי קשר למשחק הנפל אמש: תארו לכם שהיתה לכם את אוק' של היום, הייתם מחווים דיעה שהקבוצה בנויה על כתפיו הרחבות של ווסטברוק והיא מדהימה אבל אין לה סיכוי לעבור את מקום 5 במערב. עכשיו היו מציעים לכם להוסיף כוכב, לאן הקבוצה יכולה להגיע? בגלל הסגנון הריכוזי של ווסטברוק והעובדה (בעיני) שהוא לא משחרר את הרסן ולא ממש מאפשר לשחקני העזר לפרוח, הייתם אומרים שהם יכולים להגיע לגמר המערב וביום טוב אולי אפילו לעלות לגמר הכללי.
    אז נחשו מה – כל זה כבר קרה. האבולוציה של אוק' קורית ברברס. אז למה אני אומר זאת? כי זה מחזק את הערכה של אלה שאומרים שווסטברוק, עם כל היכולת העל-אנושית שלו מסרס את הקבוצה ושבסגנון המשחק שלו הוא יוצר לה תקרת זכוכית. שחקן כמוהו כמעט אף פעם לא יוכל לקחת אליפות.

    1. מי הכוכב שינדב את עצמו לשחק שם? אגב היחיד שלא יפחד זה קליי תומפסון. תן לו 10% יוסג' והוא מנפק לך 19 זריקות ו-22 נקודות למשחק

    2. אלו הקביעות שהכי קשה לי לקבל- 'שחקן כמוהו לא יזכה באליפות'.
      שחקן כמוהו בהחלט יכול לזכות באליפות. כן הוא צריך לשנות גישה, ונראה שהשנה הוא לומד את זה.
      הזכייה באליפות היא כל כך קשה, בטח היום כשקבוצות מתהדרות ב3-4 אולסטארס אבל לווסטברוק לגמרי יש את הכלים להיות שחקן מוביל לאליפות.

      1. על זה, אני מסכים ב-100%!

        אני זוכר שג'ורדן היה 'שחקן כמוהו לא יזכה באליפות',
        אני זוכר שלברון היה 'שחקן כמוהו לא יזכה באליפות'.

        ווסטברוק הוא אחד מהשחקנים הטובים בליגה.
        אין בכלל ספק שאם תיבנה סביבו קבוצה מתאימה, הוא יוכל להוביל קבוצה לאליפות.
        אני גם מסכים שהוא חייב להשתפר, בעיקר בכל הנוגע לקבלת ההחלטות.

        1. באמת? לא זכור לי כאלה שהצהירו שג'ורדן לעולם לא יזכה באליפות. היו כאלה שהעדיפו עליו את מג'יק והיו כאלה שאמרו שיצטרך לחכות לנפילת האמפריות (מה שהיה נכון. ג'ורדן היה בשיאו ב-88 כאינדיוידואל אבל זכה רק ב-91).

          ווסטברוק כמו שהוא עכשו לא יגרום לאף כוכב לרוץ לשחק איתו ובטח לא יוביל קבוצה לאליפות. אם הוא ישתנה? אז הוא כבר ווסטברוק אחר. אני לא דטרמיניסטי לגבי אופי האדם. ואז נשפוט מחדש.

      2. הוא לא יזכה באליפות כמו שהוא היום. זה לא חוק טבע, אם ישתנה – כן, למה לא?
        גם אם יחבור לג"ס הוא יזכה באליפות . . .

    3. צודק.
      כבר בסוף עונת 2011 דוראנט דרש פגישה עם פרסטי בנוגע לווסטברוק, לו הוא קרא "חבר הקבוצה הכי גרועה ששיחקתי איתו". הוא הסכים לנסות בכוח לגרום לזה לעבוד ובסוף העונה הם הגיעו לגמר.
      אז הכוכב שצריך הוא אחד שיהיה מוכן לוותר על האגו שלו ועצמו עבור ווסטברוק. פאו גאסול יהיה פנוי בסוף השנה?

    4. אנתוני דייוויס – בדיוק מה ששניהם צריכים. ראס צריך גבוה שהוא מכבד, הגבה צריך אלפא. בכל מקרה חייבים שני כוכבים בשביל להיכנס לדיון.

      1. גבוה מהטופ זה לא מספיק . צריך גם קלע מעולה מעמדה 2 או 3 , כי קבוצה לא יכולה להגיע רחוק עם קלע-על יחד , בעיקר בגלל העומס , שלא לדבר שאחוזי הקליעה של ראסל לא מהגבוהים בלשון המעטה.

        רגע – בעצם היה שם אחד כזה עד השנה . רק שנמאס לו …

          1. Nothing personal . פשוט אין ל-OKC השנה כלים מולנו . בעיקר אין קלעים לעמוד בקצב שלנו . בנוסף , האנטי נגד KD הכניס אותו למוטיבציה במפגשים הראשונים השנה, ולפני זה של הלילה ראסל פתח פה על סטף והכניס אותנו שוב למוטיבציה.
            בשנה שעברה היה לכם אחד, אתה יודע מי , שתמיד היקשה עלינו , ובתוספת סטף הפצוע-חלקית בסדרה מולכם כמעט הדחתם אותנו .
            אבל השנה הוא עבר צד…

      2. דיוויס הוא אחלה אלפא. אני כבר לא מאמין באגדות אודות הזכר האלפא שמוביל את עדר הכלבים אחריו. זו המצאה של שכונות. דריימונד גרין יכול לעשות שרירים של אלפא עד מחר אם סטף וקליי לא נעולים הם קבוצת 500. אם הוא לא מנתר על כל כדור אבוד ומגן על הטבעת הם מסריחים. לא הצלחתי לספור כמה ניצחונות השיגו כי הוא צעק והנהיג את חדר ההלבשה הכבוי. דיוויס צריך שחקנים ומאמן. כל השאר אגדות ESPN.

          1. אני אמשיך לכתוב את זה בכל פעם שהנושא יעלה:
            הרעיון של זאבי אלפא מקורו במחקר מדעי מעמיק. שנעשה על להקת זאבים. אחת. בגן חיות. עם זאבים שמעולם לא נפגשו קודם. המחקר שווה ערך לזריקת שני אסירים עירומים למקלחת כשהסבון זרוק באמצע על הרצפה.
            בפועל זאבים בטבע מתנהגים בדיוק הפוך – מי שמוביל את הזאבים במסעות הם הזקנים. לא בגלל כבוד, אלפא או משהו שמקדש כוחניות, אלא כדי לקבוע את קצב המסע בקצב של החלשים והאיטיים יותר כדי לא לאבד אותם.

        1. דיוויס אחלה אלפא לעמדה שלו . מה לעשות , ובמשחק של היום חובה קו אחורי איכותי . ראסל הוא כלבויניק מצויין – אני אפילו חושב שהוא צריך להיות ה-MVP בגלל היכולת המדהימה לעשות הכל . אבל הוא רחוק מלהיות 1 או 2 "טהור" מעולה – ראה האחוזים שלו מהשדה . הוא כאמור כלבויניק מעולה , אבל ככזה הוא דורך לאחרים על הרגליים ומבלבל את המערך הקבוצתי .
          אם הייתי דונובן הייתי מנסה את ראסל כקומבו על עמדות 2 – 3 , ומחפש רכז איכותי עם יד טובה מאוד לעמדה 1 . אחוז ה- USAGE שלו לא מתאים לקבוצה שרוצה להגיע רחוק .

        2. JOHN – הזילזול שלך במי שהולך להיות DPOY השנה לגמרי לא במקום . התרומה שלו להגנה של GS פשוט מדהימה. בדקתי מתי בפעם האחרונה אוקלהומה קלעה בבית פחות מ-100 נק' למשחק .
          הפעם האחרונה היתה מול בוסטון אי שם בראשית דצמבר , בניצחון 99: 96 . הלילה זה קרה שוב .
          ג"ס ראשונה בליגה ב- FG% שהיריבות קולעות מולה . וזה בראש וראשונה על גרין .

          1. לא זלזלתי בו. להפך. תקרא שוב. זלזלתי במושג אלפא בכדורסל. זה מושג חלול. צעקות ו"ההובלה" שלו לא חשובים כמו זה שכל בורג במערכת יעשה את חלקו ברמה גבוהה ואם חלק אחד לא מתפקד שום אלפא לא יתקן את זה. ג"ס במיטבה כשהמכונה זזה. ולמכונה הזו אין נהג אחד.

  9. מזכיר לכולם –
    לפני המשחקים הלילה ב- NBA, יש ב- 20:30 בערוץ 5 גמר גביע בכדוריד (ב-18:00 גמר הנשים).
    מחזיקת הגביע הפועל ראשון נגד האלופה מכבי תל אביב.
    מכבי תל אביב הפייבוריטית עם התקציב ועם שיא נצחונות רצופים בליגה.
    הפועל ראשון לציון עם המסורת ועם סגל טוב שמתחיל להתחבר אחרי צירוף מאוחר של זרים.
    אחרי מי לעקוב – במכבי תל אביב – נובק בוסקוביץ', שחקן נבחרת סרביה, הזר הבכיר בישראל כיום וחן פומרנץ, שחזר לפני שנה מקריירה יפה בליגה הגרמנית (הטובה בעולם).
    בהפועל ראשון – ניב פישלוביץ' – שוער, ישראלי, הפועל תצטרך יום טוב שלו כדי שיהיה לה סיכוי. רנאטו ווגריניץ' – בן 41 אבל עד לפני 3-4 שנים שיחק ברמות הכי גבוהות באירופה, בשנה הקודמת שיחק במכבי ראשון וקבע שיא שערים למשחק גמר גביע, אבל הפסיד להפועל. כדאי גם לשים עין על עוז חממי, פינה יד ימין של הפועל ובעיני אחד הישראלים שהכי כיף לראות בליגה.

  10. דניאל מיניביצקי, צלף לשעבר ביחידת מגלן היה מת.נקש של המוסד ובן טיפוחיו של ראש המוסד הידוע בכינויו גוש-חרא-שתום-עין.
    בכיר המוסד שאול מייזליש, הידוע בכינויו פחדרון בארון, רצה לנקום בראש המוסד, על שלא קיבל טפיחה על השכם לאחר שר.צח את גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל. ולכן הורה על חט.יפתו ורצ.יחתו של דניאל כדי ללמד את הפיראט המחורבן שלא כדאי לו לזלזל בשאולי

    1. זהו ניסיון ליצור פרוזה חדשה ולהתנער מהתבניות הארכאיות שמנחות את הסופרים בני זמננו. הניסיון שלי נועד ליצור דיכוטומיה ואנטגוניזם שיגרמו לקורא לזוע באי-נוחות בכסאו מחד, ולחגוג את החיים מאידך.
      אשמח לשמוע משוב כן ואמיתי מה אתם חושבים.
      תודה

    2. אני חושב שהפרוזה שלך היא חצי כח…
      גם ככה עפר שלח זמם לר.צוח את דניאל מיניביצקי ולביים את מותו כהתאבדות. הוא הרי מתאים לפרופיל.

      הקטע הוא שעם כל השנאה שיש בין שאוליקו ההומו ועפריקו חד העין, בסופו של יום הם משדרים על אותו הגל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט