חם במערב: קליבלנד אצל הקליפרס, הספרס בממפיס, יוסטון בדנבר ויש עוד – משחקי שבת / יאיר זעפרני

פורסם ב - 18. מרץ, 2017 ע"י ב - כללי, משחקי NBA

הליגה נכנסה לחודש האחרון שלה והקבוצות מתחלקות ל-3: כאלה שאיבדו עניין ומכוונות למטה, כאלה שחייבות לשפר עמדות ומכוונות למעלה, וכאלה שמנצלות את הזמן עד הפליאוף בשביל לתת לכוכבים לנוח. הלילה', לעומת זאת, רוב הקבוצות הן מהסוג השני, המשובח. אז מה יש לנו? 8 משחקים שיכללו מפגשים  בהשתתפות חמשת הקבוצות עם המאזנים הטובים בליגה כיום וכל קבוצות הפליאוף במערב. במוקד: הקליפרס מארחת את האלופה, הווריירס פוגשת את מילווקי, סן אנטוניו מתארחת במאורת הדובים, שחזור של הגמרים של 97' ו-98', מפגש מעניין בין דנבר לבין יוסטון בפפסי סנטר וגם הזדמנות לחזות בראסל ווסטברוק בכבודו ובעצמו ובדרך לעוד טריפל-דאבל, בתשע בערב שעון ישראל. אז קדימה, למקומות, היכון, צא!

מצב ההימורים: בכי רע. יצר ההרפתקנות בשבוע שעבר גרם ל-12 הימוריי בשבוע שעבר להיות נכונים רק בחציים ולהעמיד את הנתון העונתי, ממש לפני הישורת האחרונה, על 97/146 שהם שני שלישים. לא משהו לספר לנכדים.

המשחק המרכזי

2:30: לוס אנג'לס קליפרס (29-40) – קליבלנד קאבלירס  (22-45)

(מפגש שני ואחרון בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לקליפרס)

דוד, מלך ישראל, זה שהשיר עליו אומר שהוא חי וקיים (לא הוכח מדעית), לא היה במקור האדם הקלאסי בשביל לזכות במלוכה. למעשה, מספר התנ"ך (שמואל א, פרק ט"ז) שכאשר מאס אלוהים בשאול המלך והורה לשמואל לגשת אל בית לחם ואל בית ישי למצוא את המלך החדש, החליט שמואל שבנו הבכור של ישי, אליאב, הוא הראוי ביותר למלוך. אלא שאלוהים חשב אחרת ואמר לשמואל "אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ–כִּי מְאַסְתִּיהוּ". שמואל מנסה גם את הבן השני של ישי, אבינדב אבל אלוהים רומז לו שגם מזה לא תבוא הישועה. כך עוברים בפני שמואל כל שבעת בני ישי אבל אלוהים לא חושב שאפילו אחד מהם ראוי להיות המלך. שמואל, שלא מבין איך יכול להיות שהוא נשלח אל בית ישי להביא משם את המלך אבל אלוהים פסל את כל ילדיו של ישי, שואל אותו אם תמו הנערים וישי עונה לו שיש לו עוד בן אחד אבל הוא רואה צאן. שמואל קורא להביא את הנער האדמוני דוד, והשאר, כמו שאומרים היסטוריה.

נזכרתי בסיפור היפה על בחירת דוד, סיפור שהמשפט מתוכו 'כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" הפך לנכס צאן ברזל בשפה העברית, השבוע כשחשבתי על לוס אנג'לס קליפרס. כשאנחנו סוקרים את המועמדות לקחת את הליגה השנה (ואת המערב בפרט) אנחנו קודם כל חושבים על גולדן סטייט. אלא שהפציעה של דוראנט טרפה את הקלפים ומשאירה ואקום מאחוריה. סן אנטוניו היא השם הבא אבל שתי העונות האחרונות גילו לנו שהמכונה של הספרס אמנם מתקתקת בעונה הסדירה אבל מתקשה מאוד כשזה מגיע לפליאוף. זה משאיר אותנו עם יוסטון שהפכה את עצמה לקונטנדרית בזכות שיטה התקפית יעילה וזקן אחד אלא שלא בטוח שהשיטה והכוכב האחד שמברכזה (כיאה למדינת הכוכב הבודד) מתאימים לפוסט סיזון. וכאן נשאלת השאלה – למה לא הקליפרס?.

בחמישה חודשים שחלפו מאז שהליגה החלה קצת שכחנו מהקליפרס. הקבוצה הראשונה של עיר המלאכים (לפחות ע"פ הטבלה) אמנם התחילה את הליגה בסערה אבל מאז נתנה לפציעות, עוד פציעות וגם קצת לוזריות קליפרסית טיפוסית בין לבין להשכיח מאתנו את העובדה שעם מה שיש להם בסגל, הם בהחלט מסוגלים ללכת רחוק. אחרי איבוד העשתונות מול יוסטון לפני שנתיים ואחרי שהעונה שעברה, בה הרכב הגלקטיקוס של הקליפרס סיים את דרכו עם הדחה בקול ענות חלושה בסיבוב הראשון של הפליאוף, אף אחד כבר לא מעז לצפות מהקליפרס לכלום ובכל זאת אשאל את השאלה – למה לא הקליפרס?!

אולי בשביל להוכיח לנו שהם מסוגלים, הקליפרס יצטרכו לנצח משחקים כמו זה שמחכה להם הערב מול קליבלנד. רק לפני שבוע עמדו הקליפרס בפני משחק מכריע מול יוטה, משחק שהיה יכול לאפשר להם לעקוף את יריבתם על המקום הרביעי. זה נגמר, כמובן, בהפסד שאחריו באו עוד שניים רצופים (מול מילווקי ודנבר הלוהטות). המנטליות של הקליפרס, היא הצרה הראשית של המועדון הזה וחוסר היכולת שלהם לחזור למסלול הניצחונות, גם עם שובם של גריפין ופול הפצועים להרכב, היא דוגמא נוספת לקושי הפסיכולוגי ממנו סובלת הקליפרס. אבל, שוב בהנחה שהקליפרס, בכל עונה מתחברת בשלב מסוים לכדי קבוצה מנצחת לתקופה ספציפית, למה שזה לא ייקרה פעם אחת דווקא בתקופה הזו של השנה?

אז כאמור הערב מול קליבלנד לקליפרס יש הזדמנות לתת לנו הצצה לאפשרות הזו. הקבוצה של דוק ריברס חייבת להיזהר כי אוקלהומה וממפיס נושפות בעורפה ואם היא לא רוצה להתדרדר בטבלת המערב עוד יותר כדאי לה להתחיל לנצח כמה שיותר. גם היריבה שמגיעה הערב לסטייפלס סנטר, על אף היותה האלופה, היא כזו שהקליפרס יכולה לנצח. קליבלנד מתקשה באופן תמידי במשחקי ליגה בצד השני של מפת ארצות הברית ובאופן כללי נמצאת במאזן שלילי של 5-4 מתחילת חודש מרץ. הקאבס בשלב הזה של העונה עסוקים באגירת כוחות לקראת הפליאוף ומניחים את ההנחה ההגיונית שהרודפות אחריה, בוסטון וושינגטון הן כמו בפונקציה השואפת לאפס – מתקרבות, מתקרבות אבל לעולם לא ישיגו אותה. הקליפרס יוכלו לנצל גם את היעדרו הצפוי של קיירי אירווינג (שיש סיכוי קטן שישחק אחרי שנחבל בברך שמאל במשחק הקודם) ואת העובדה שקליבלנד תהיה קצרה מתמיד ללא איימן שמפרט, קייל קורבר ודרק וויליאמס שכולם פצועים פציעות שכנראה ישפיעו על השתתפותם במשחק הנוכחי אבל לא ימנעו מהם תורמה לקליבלנד בהמשך החודש.

בקיצור, לפני שהתירוצים יתחילו להיגמר לדוק ריברס וחניכיו ולפני שתשימו אותי ללעג על ההשוואה מתחילת הקטע, הקליפרס אמורה לתת הערב תצוגת יכולות. ואם היא שוב תפשל – נו, אז גם מקום שביעי במערב זה עדיין יותר טוב מהיריבה העירונית…

אמ;לק: דוד המלך היה אנדרדוג אבל בסוף שיחק אותה; לוס אנג'לס קליפרס היא היום במצב אנדרדוג אבל זה לא אומר יותר מזה; קליבלנד פצועה ובאס"ק אבל עם הקליפרס אי אפשר לדעת; כך או כך זה המשחק המרכזי ללילה זה.

ואם צריך להמר: אני אהיה עקבי אם ההשוואה המטופשת שלי ואלך על הג'ינג'י. בלייק גריפין וחבריו ינצחו את גוליית שעומד מולם ויקלעו לו בול בפוני (סתם, סתם, לברון היה מת שיהיה לו פוני..). הקליפרס ב-10.

21:00: אוקלהומה סיטי ת'אנדר (29-39) – סקרמנטו קינגס (41-27)

(מפגש שלישי ואחרון בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 1-1)

מחלת האבעבועות השחורות, נחשבת עד היום לאחת מהמחלות הקטלנית ביותר בתולדות האנושות וכנגיף שקטל כנראה הכי הרבה אנשים בהיסטוריה האנושית. לשמחתנו, היום המחלה כבר הודברה לחלוטין ואת רוב הקרדיט על כך אפשר לתת לרופא כפרי אלמוני בשם אדוארד ג'נר. ג'נר היה השמיני מבין תשעת ילדיו של כומר בעיירה ברקלי שבאנגליה. הוא למד רפואה בלונדון וחזר לעיירתו החקלאית על מנת לעזור למקומיים להתגבר על מכאוביהם ומחושיהם. לצד, עיסוקו כרופא המקומי פינה ג'נר מזמנו למחקר שהתמקד במחלות לב ועיוורון.

והנה יום אחד, בשנת 1796, הבחין ג'נר בכך שנשים שעבדו בחליבת פרות ברפת וכתוצאה מעיסוקן זה חלו במחלת הקרויה 'אבעבועות הפרות' (שהייתה חריפה הרבה פחות מאשר 'האבעבוועות השחורות'), לא נדבקו באבעבועות השחורות. ג'נר הניח שמסיבה כלשהי הן מחוסנות מפני ה'מוות השחור'. הוא ניגש לרפת וערך את בדיקותיו ולאחריהן קבע שאכן יש קשר בין ההדבקה במחלת הפרות לבין חוסר ההידבקות בנגיף הנורא. הוא החליט לבחון את העניין ולאחר שילד בן 8 בשם ג'וזף פיפס נדבק במחלת הפרות הוא הזריק לו אבעבועות שחורות וגילה שהילד אכן לא נדבק בנגיף הקטלני. מכאן הוא החל לשלוח את ממצאיו לבטאוניים רפואיים ולמכוני מחקר ולאחר שזכה ליחס מזלזל ומפקפק בהתחלה, המשיך לערוך ניסויים שהוכיחו את טענתו ולמעשה רק לאחר מותו, הוכר החיסון שלו ככזה שמרפא את המחלה. זמן רב אמנם לקח עד שהמחלה הודברה בפועל (המקרה האחרון נרשם ב-1976 וב-1980 הכריז ארגון הבריאות העולמי על ניצחון על המחלה) אבל ג'נר מוכר עד היום כמי שניצח את המוות השחור.

אז מה הקשר בין אדוארד ג'נר לבין המשחק הלילה בין אוקלהומה סיטי ת'אנדר לבין הקינגס? אם נהיה כנים, אין הרבה. ובכל זאת כמו במקרה של ג'נר שמצא את הישועה בסירחון של הרפת, אולי גם בליגה שלנו הדברים יתחילו להתבהר מאחד המועדונים המסריחים בליגה – סקרמנטו קינגס.

על פניו הקינגס סיימו למעשה את תפקידם לעונה. המלכים לא יגיעו גם השנה לפליאוף (ולשמחתם גם מינסוטה לא תגיע, כך שהם רק במקום השני מבחינת רצף העונות ללא פוסט סיזון) והאמת היא שגם למקום בין שלושת האחרונים בליגה, המגדילים את הסיכויים לקבל פריבילגיות בלוטרי, הם לא יגיעו (ולא שזה יעזור להם כי הבחירה שלהם בלאו הכי הולכת לפילדלפיה במקרה כזה).  אלא שלקינגס בכל זאת יש תפקיד ובמשחקים שלה יוכרעו הרבה מאוד מההתמודדויות שנותרו על הפרק. לקינגס תהיה משמעות בהכרעה בקרב על המקום הראשון בליגה בסוף העונה (הם ישחקו גם נגד הווריירס וגם נגד הספרס), תהיה להם משמעות בקרבות על המקום הרביעי במערב (ישחקו נגד הקליפרס, יוטה, ממפיס והת'אנדר, הערב) וגם בקרב על המקום השמיני בפליאוף המערבי ועל המקומות הנותרים בפליאוף המזרח יהיה להם מה להגיד (יארחו את מילווקי ואת דאלאס). השאלה היחידה שנותרה היא האם הקינגס יתחפשו לשטיח ויספקו ניצחונות לכל מאן דבעי או שמא הם ימשיכו את המגמה אותה הם התחילו בשני המשחקים האחרונים (מול אורלנדו ופיניקס) ובמסגרתה הם מציגים כדורסל תחרותי ואף מנצחים.

תשובה ראשונית לכך נוכל לקבל הלילה באוקלהומה סיטי, שתארח את המלכים במטרה להמשיך ולשמור על המקום השישי, זה שלא מבטיח מפגש עם קווין דוראנט (או שלא) בסיבוב הראשון בפליאוף. הת'אנדר נמצאים בתקופה קצת מבולבלת לאחרונה וסובלים מאי אחידות בין משחקים (מה שקרוי בערבית – יום עאסל, יום ראסל). מאז פגרת האולסטאר ניצחו אנשי הרעם שלושה ניצחונות ברציפות, הפסידו ארבעה רצופים ושוב ניצחו ארבעה משחקים אחד אחרי השני.  נכון להיום הם במקום השישי במערב ופוזלים אפילו לעבר המקום הרביעי עם מאזן דומה לזה של הקליפרס. לאיזה מצב רוח ייכנסו ראסל וחבריו עד סוף העונה? אלוהים יודע. מה יהיה להם יותר חשוב – ממוצע טריפל דאבל לכוכב הקבוצה או ניצחונות? גם את רק היושב בשמיים (אולי אולי אהרון שדה) יכול לחזות.

או שאולי נגיד את זה ככה: ווסטברוק מרסק השנה את שיא אחוזי השימוש (USAGE) של שחקן בתולדות הליגה כש42.2% מהתקפות הת'אנדר עוברות דרכו ובמשחקים האחרונים הקפיד להעלות את כמות האסיסטים שלו עם 13, 14, 16 ו-19 מסירות לסל בכל אחד מארבעת הניצחונות האחרונים. בין אם הוא עושה את זה בשביל להיות אוסקר רוברטסון הבא או בין אם הוא עושה את זה בשביל לגרום לקבוצה שלו לנצח, זה לא משנה. התוצאה היא אותה תוצאה ואם ווסטברוק ימשיך להבי את התוצאה הזו גם במשחק הלילה מול הקינגס אז סביר שלא דרן קוליסון מהצד השני או מישהו אחר מהשחקנים של דייב ייגר, יעצור אותו. או שאולי, נקבל מסקרמנטו קצת אופי, שינוי לא רע בשביל המועדון הנכשל הזה…

אמ;לק: אדורד ג'נר הביא לעולם את החיסון ממחלת האבעבועות השחורות; סקרמנטו קינגס הביאו לעולם בעיקר עוגמת נפש בעשור האחרון; ראסל ווסטברוק יביא לעולם בקרוב ממוצע עונתי של טריפל דאבל; מול סקרמנטו וווסטברוק טוב אמור להספיק, אלא אם…

ואם צריך להמר: הקינגס כבר ניצחו שניים ברצף. זה אומר הכל, לא? הת'אנדר ב-13.

00:00: אטלנטה הוקס (31-37) – פורטלנד טרייל בלייזרס (37-30)

(מפגש שני ואחרון בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 להוקס)

לא יודע למי ממכם יצא להיות באחרונה בקולנוע (בכל זאת אנחנו בשנת 2017!) אבל רוב הקוראים בוודאי מכירים את ה'בקרוב'- ים, הפרומואים לסרטים שתיכף יעלו לאוויר, שמוקרנים לפני שהסרט מתחיל. מה שמעניין הוא שלמרות שהקדימונים הללו משודרים לפני שהסרט מתחיל, בכל זאת המילה בשפה האנגלית שמתארת אותם היא Trailers"", מילה שמרמזת על כך שהם בפיגור או במעקב אחרי משהו ובטח ובטח לא מגיעים לפניו או מקדימים אותו.

אז למה בכל זאת זכו הטריילרים לשמם? התשובה נעוצה בהיסטוריה של הקדימונים. הטריילר הראשון, שע"פ לו האריס, מנהלם לשעבר של אולפני פאראמונט הנודעים, הוקרן על במה מאולתרת בניו יורק ב-1912,  לאחר הצגה מקומית. גם בעידן בו הטריילרים החלו לתפוס תאוצה, שנות ה-30 של המאה הקודמת היה מועד הופעתם לאחר הסרטים שהוקרנו. רק בשלב מסוים באותו עשור הפנימו באולפני הסרטים ובתי הקולנוע שעדיף להקרין את הטריילרים בטרם הקרנת הסרטים וזאת מסיבה פשוטה שלא ברור איך לא חשבו עליה קודם – עם תום הסרט לשמו הגיע הקהל שבא לקלונוע, הצופים הלכו הביתה ולא נשארו לצפות בעוד פרסומות, מה שהפך את הטריילרים למיותרים…

בניגוד לטריילרים, ששמם מצביע על משהו שכבר אינו רלבנטי כיום, ה'טרייל' בשמם של הפורטלנד טרייל בלייזרס בהחלט במקום, במיוחד בימים האלו. הבלייזרס בהחלט רודפים בשבועות האחרונים ועדיין נמצאים מאחורי דנבר נאגטס בקרב על הכרטיס האחרון לפליאוף המערב והסנריו המוביל כרגע הוא שהם ימשיכו לפגר גם עם הישמע הגונג לסיום העונה.

הבעיה העיקרית של פורטלנד כרגע היא שהרדיפה שלהם נעשית בעצלתיים. הבלייזרס אמנם עומדים על מאזן 2-6 בחודש מרץ, המאזן הטוב ביותר שלהם באיזשהו חודש בעונה הנוכחית אבל הואיל ולדנבר מאזן שווה באותה תקופה ממש ולצד ניצחונות מרשימים על הספרס ועל אוקלהומה, החליפות מצאו את עצמם מפסידים לניו אורלינס (שעלולה להיות יריבה ישירה) ולוושינגטון (אחרי שהובילו כבר בדו-ספרתי בשלהי המשחק) – נראה שהבלייזרס צריכים ללחוץ חזק יותר על הגז בכדי לסגור את פער 2.5 המשחקים בינם לבין הנאגטס.

מי שאמור לבוא לעזרתם של הבלייזרס הוא הלו"ז, הלא מאוד קשה שמחכה להם עד סוף העונה. בניגוד לדנבר שתסבול מסדרה לא פשוטה של משחקי חוץ לצד משחקים מול אריות הליגה, פורטלנד תהנה מ-10 משחקים ביתיים ורק 5 משחקי חוץ ותארח את הניקס, את מינסוטה (פעמיים), את מילווקי, את ניו אורלינס וגם את דנבר עצמה. לוח המשחקים שנותר לצד העובדה שפורטלנד מובילה במאזן המשחקים הפנימי מול דנבר (1-2 כרגע) עושה את הגורל של הקבוצה של טרי סטוטס די בידיים שלה.

וכשאני אומר 'בידיים שלה', אני בהחלט מתכוון לידיים של דמיאן לילארד, ווינר מדופלם, ש-36 נקודות שלו ביום חמישי אצל הספרס, נתנו לפורטלנד את הניצחון המרשים ביותר שלה העונה. עם לילארד ימשיך עם המומנטום, אזי יכול להיות שזה לא יהיה המפגש האחרון שלו מול הספרס העונה (בכל מקרה השתיים יפגשו שוב דקה לפני שהעונה נגמרת).

הלילה לילארד וחבריו יתארחו באטלנטה, קבוצה שכרגע מעורסלת היטב במקום החמישי במזרח, בלי כוונה מיוחדת להתחלף במקומות עם אינדיאנה שמדורגת אחריה עם 2 משחקים פחות או טורונטו שמדורגת מעליה עם 2.5 משחקים יותר. איך שלא מסתכלים על זה, העונה של אטלנטה היא בהחלט הצלחה ואלה שחזו שאחרי עזיבתם של הרפורד וטיג והחלפתו של הראשון בדוויט האוורד, הקבוצה תדרדר מטה-מטה (אני לא הייתי ביניהם) מוזמנים לאכול את הכובע. כמו שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב כך גם הימצאות של אטלנטה בפליאוף היא אקסיומה בימינו ולא משנה מה ההרכב, הנצים יודעים למצוא את מקומם בין 8 הגדולות של המזרח מדי שנה בשנה. בדרך כלל, זה לא נותן להם הרבה כשהפליאוף מתחיל ואטלנטה היא תמיד בין הראשונות לעוף (אם כי בשנתיים האחרונות היא עברה שלושה סיבובים במצטבר), גם השנה, בטח בכושר הנוכחי של ההוקס (מאזן 6-5 מאז פגרת האולסטאר), סביר שזה יהיה התסריט. אוון טרנר ימשיך להיעדר בפורטלנד.

אמ;לק: למה טריילרים נקראים כך? כי פעם זה היה נכון; למה הטרייל בלייזרס נקראים כך? כי היום זה נכון; למה אטלנטה נקראת כך? כי נצים מצליחים לצוד איזה משהו בכל עונה.

ואם צריך להמר: אטלנטה מנומנמת מדי ולא ביתית מספיק (16-19 בבית, 15-18 בחוץ). מי שצריכה את הניצחון יותר, גם תשיג אותו. פורטלנד ב-14.

המשחק שאפשר לוותר עליו בשביל שעת שינה טובה

1:00: שארלוט הורנטס (39-29) – וושינגטון וויזארדס (26-42)

(מפגש שלישי מבין ארבעה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-2 לוויזארדס)

גרובר קליבלנד, נשיא ארצות הברית לשעבר, שהיום ממש אנו מציינים 180 שנה להיוולדו (נולד ב-1837 לאלו מהקוראים שמתקשים באריתמטיקה פשוטה), הוא הנשיא היחיד בתולדות האומה הגדולה שנספר פעמיים במניין הנשיאים. מדוע? כי קליבלנד הוא הנשיא היחידי של ארה"ב שלאחר שניצח מערכת בחירות והפסיד במערכת הבאה אליה הגיע כנשיא מכהן, החליט לגשת למלאכה שוב ולזכות שוב. וכך הפך קליבלנד לנשיא ה-22 והנשיא ה-24 של ארצות הברית (בין שתי הכהונות הוא התחתן, עסק בעריכת דין ודג דגים, לאו דווקא בסדר הזה), כאשר שתי מערכות הבחירות האחרונות שלו, זו שהפסיד וזו שניצח, היו מול בנג'מין הריסון הרפובליקני.

ב-NBA של ימינו השם קליבלנד אמנם מייצג משהו אחר (את העיר, שדרך אגב לא קרויה על שמו של הנשיא המנוח אלא על שם מייסדה מוזס קליבלנד ובניגוד לגרובר קליבלנד, אם היא תגיע לגמר השנה היא תוכל ליצור רצף היסטורי אחר, להפסיד, לנצח ואז שוב להפסיד), אבל אם יש קבוצה שמזכירה לי את הנשיא ה-22 וה-24 של ארצות הברית זו שארלוט הורנטס שמאז שנולדה מחדש בעונת 2003-04 לא מצליחה להעפיל פעמיים ברציפות לפליאוף וזאת למרות שבארבע שנים האחרונות, סגל השחקנים שלה לא משתנה דראסטית מעונה לעונה.

רק תביטו בסגל של ההורנטס השנה ובזה של השנה שעברה. כל החשודים המיידים להובלת הקבוצה למאזן 34-48 בשנה שעברה, מאזן שהתרגם בסוף העונה לפליאוף, עוד איתנו כאן. קמבה ווקר אפילו טוב יותר השנה, באטום, זלר, מייקל קיד גילכריסט (הפעם לעונה שלמה ולא רק ל-7 משחקים כמו בעונה הקודמת), מרווין וויליאמס והמאמן סטיב קליפורד, כולם עדיין פה. ג'רמי לין שהיה רכז מחליף הלך, אל ג'פרסון שכבר לא היה בשנה שעברה מה שהתרגלנו ממנו, הלך גם כן אבל מעבר לזה אין שום סיבה הגיונית לנסיגה שחלה ביכולתה של שארלוט העונה. בטח כשלוקחים בחשבון את פתיחת העונה המוצלחת שלה.

אלא שהמאזן של שארלוט בשנת 2017 עומד על 10 ניצחונות ו-25 הפסדים. ההגנה שלהם שהייתה שישית בטיבה בליגה בחלק של 2016 של העונה, נמצאת במקום ה-14 בליגה מאז. והקבוצה שהייתה בפליאוף בשנה שעברה, תראו אותו השנה בטלוויזיה ולא יעזור לה שהיא הקבוצה עם הכי פחות איבודים בליגה או זו שקולעת עונשין הכי טוב.

עושה רושם ששלושת ההפסדים הרצופים האחרונים של שארלוט, סתמו את הגולל על הסיכוי שלהם להדביק את מילווקי, מיאמי ודטרויט שלפניה עם פער של 3.5 משחקים. העובדה שניקולאס באטום נעדר לאחרונה בגלל מיגרנות לא ברורות, גם היא לא תורמת לסיכויים של ההורנטס. לוח המשחקים שממתין להם עד סוף העונה גם הוא לא מבטיח שהצרעות ילקקו דבש…

גם משחק הלילה של הצרעות שמגיע אחרי שלושה לילות מנוחה, לא מהווה ניצחון בכיס בשביל הקבוצה של סטיב קליפורד. וושינגטון, יריבתם, נמצאת בעיצומו של מאבק על שיפור עמדות לקראת הפליאוף וכרגע נאבקת בבוסטון על תואר הסגנית של קליבלנד. המכשפים הפסידו שני משחקים לא מתוכננים השבוע, מול דאלאס ומול מינסוטה אבל התאוששו עם ניצחון נאה על שיקגו בליל אמש כשג'ון וול נותן משחק לפנתיאון עם 20 אסיסטים. וול עצמו שסבל מכאבים בקרסול השבוע (במה שאולי, לצד ירידת מתח מסוימת, מסביר את ההפסדים שהגיעו), הפך להיות הוויזארד עם הכי הרבה משחקים של 25 נקודות ו-10 אסיסטים לפחות מאז עונת 1984-85.

לא בטוח שוושינגטון תצליח להעפיל למקום השני עד תום העונה. לוח המשחקים של הוויזארדס כולל 10 משחקי חוץ כולל גיחה של 4 משחקים למערב ומפגשים מול קליבלנד, גולדן סטייט, הקליפרס, בוסטון ויוטה. בהתחשב בכך ובאפשרות שג'ון וול יקבל יותר ויותר דקות מנוחה לקראת הפליאוף, סביר שנראה את הקבוצה מהבירה מחליקה פה ושם, אבל עדיין מנסה לשמור על פער סביר מטורונטו שבמקום הרביעי (כרגע הפער ביניהן הוא 2.5 משחקים לטובת הקבוצה של סקוט ברוקס). הלילה מול שארלוט הוויזארדס העייפים שחסרים את טריי בורק ומרקיף מוריס החולים, יכולים בהחלט למעוד. זה בהחלט לא אמור להיות כל-כך נורא בשבילם, כל עוד זה לא הופך להיות הרגל קבוע.

אמ;לק: גרובר קליבלנד היה נשיא ארה"ב שלא ידע לשמור על רצף; שארלוט הורנטס היא קבוצה NBA שלא יודעת לשמור כמו שצריך מאז שהתחילה 2017; וושינגטון תנסה להמשיך לכבוש את צמרת המזרח במפגש החוץ בקרולינה הצפונית.

ואם צריך להמר: וושינגטון עייפה מדי והמשחק מול שיקגו אתמול קצת הוכיח את זה. שארלוט תפתיע בביתה ותצא עם ניצחון. ההורנטס ב-12.

3:00: שיקגו בולס (37-32) – יוטה ג'אז (26-43)

(מפגש שני ואחרון בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לבולס)

הנה כמה עובדות על בעלי חיים שאולי ידעתם ואולי לא:

אם תרימו את הזנב של הקנגורו, אתם תימנעו ממנו את היכולת לקפוץ (יש מצב שזה עובד גם על בלייק גריפין?);

צפרדע היא אחד היצורים היחידים, אם לא ה…, שיודעת לעצום את האוזניים (בקיצור, לא תפחידו צפרדע עם שכנים ששומעים מוזיקה מזרחית עד 3 לפנות בוקר);

לגמל שלמה יש אוזן בין הרגליים ("אתה מקשיב לי מאמי או שאתה סתם שמח לראות אותי?");

כשהיפופוטמים עצבניים הזיעה שלהם נהיית אדומה (שזה הופך את האוהדים ההיפופוטמים של מכבי ת"א כדורסל לממש מובכים בשנה האחרונה);

שאגה של אריה נשמעת למרחק של עד 8 קילומטרים (אבל זה ממש לא מאיים על הצפרדע…).

והנה עוד עובדה על בעלי חיים:

השוורים משיקגו העונה לא פחות רנדומליים מחמשת המשפטים שצוינו לעיל (ועוד הרבה, הרבה יותר).

אוי שיקגו בולס, שיקגו בולס, איזו קבוצה מרגיזה. אפילו המדענים שפענחו את הצופן של מכונת המסרים הנאצית 'אניגמה', לא היו יכולים לחשוף את המנגנון לפיו הבולס פועלת העונה. החבורה של פרד הויברג מסוגלת העונה לנצח כל קבוצה, להפסיד לכל קבוצה, לשחק כדורסל מביך ומעליב את הצופים ואת ג'יימס נייסמית' המנוח ולמחרת לנצח את אלופת ה-NBA כאילו כלום לא קרה. היא יכולה לנצח ארבעה משחקים ברציפות, דבר שיגרום לשחקנים שלה להכריז ש'הנה, עלינו סוף סוף על דרך המלך' ואז, בלי למצמץ להפסיד חמישה מתוך שישה משחקים, כולל תבוסות מביכות והפסד לאורלנדו (שזה יותר גרוע מתבוסה מביכה). היא יכולה לשחק היטב כשכל הכוכבים שלה פצועים ולהסריח את המגרש כשהם כשירים, היא יכולה לנצח בשידור ישיר ארצי את כל מה שזז ולהפסיד במשחק פחות חשוב גם למכבי קרית גת במשחק רדיוס באשקלון.

כן, גם השנה שיקגו בולס לא הולכת לחדש את ימיה כקדם. גם השנה, הבולס ימשיכו לגרום לאוהדים שלהם לבכות מרוב געגועים לשנת 1998. ואם זה לא מספיק, אז הערב תגיע לביקור בעיר הרוחות יוטה ג'אז, שרק תעשה את דמעות הנוסטלגיה שעולות במורד הגרון של אוהדי השוורים, גדולות יותר.

בניגוד לשיקגו, שממשיכה ללכת מדחי אל דחי ובאופן כללי נראית כמו איך שקבוצה ששמה את המפתחות בידיים שלה רג'ון רונדו ומייקל קרטר-וויליאמס אמורה להיראות, יוטה ג'אז דווקא נותנת עונה מבטיחה. הג'אז טיפסו עד המקום הרביעי במערב ועם פער סביר על הדולקות אחריה יכולה להזמין כבר את האולם הביתי למשחקי הפליאוף. ליוטה יש שלישיה מעולה שכוללת את ג'ורג' היל, גורדון היורד ורודי גובר, שמשקיף גבוה מעל כולם. כשהיא מקבלת תרומה משמעותית מהספסל, כמו שקרה לה השבוע עם דונטה אקסום ששבר את שיא הקריירה שלו עם 22 נקודות מול אוקלהומה או עם ג'ו אינגלס שתרם 18 נקודות בניצחון על הלייקרס אז ליוטה יש כבר ערך מוסף רב מאוד בדרך להיות קבוצה שבקלות יכולה להיות הסוס השחור בפליאוף. הג'אז צריכים בשלב הזה של העונה לתת לעוד שחקנים הזדמנות להיכנס לכושר משחק טוב לקראת הפליאוף, לקוות שמכסת הפציעות השנתית נגמרה בחצי השנה הראשונה הקטסטרופאלית שעברה הקבוצה בתחום ועל הדרך ללמוד קצת את היריבות ולעשות הכנה מנטאלית בכדי להתיש אותן לכשיפגשו. היכולת שלה החבורה של קווין סניידר, לצד יתרון שלושת המשחקים שלה על הקליפרס שדולקת אחריה אמורים בהחלט לאפשר לה לעשות את זה. יריבה כמו שיקגו הלא צפויה שתחסר את דווין וויד וקמרון פיין, יכול בהחלט לעשות את אותו דבר. או שלא, כי אם שיקגו, אף פעם אי אפשר לדעת…

אמ;לק: הבולס הם קבוצה יותר בלתי צפויה מאשר דוד ביטן, הוא יו"ר קואליציה מביך; יוטה ג'אז רק מחכה לפליאוף שתיכף יגיע ויכלול אותה בתוכו; מי ינצח הערב ביניהם? מישהו מכיר איזה מגדת עתידות?

ואם צריך להמר: יוטה היא הקבוצה שאני תמיד טועה בהימורים עליה. הבולס היא קבוצה שאני לפעמים אפילו לא מנסה. בגלל שהבולס בבק טו בק, אני אלך על האורחים. הג'אז ב-6.

3:00: ממפיס גריזליס (30-39) – סן אנטוניו ספרס (15-52)

(מפגש שני מבין ארבעה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לגריזליס)

איך יודעים אם משהו מעניין? אין ממש שיטה טובה למדוד. הניו יורק טיימס נדרש גם הוא לסוגיה הזו ועל-כן פיתח בשנים האחרונות כלי מדידה שבודק כמה פעמים אוזכרו מושגים ואנשים שונים בעיתון מאז 1851.  מדי שנה מפרסם הניו יורק טיימס רשימות מהן ניתן ללמוד מהם המושגים המובילים עליהם נכתב בעיתון במהלך השנה היוצאת ולפעמים מפרסם העיתון גם מושגים המובילים לאורך כל תקופת המדידה.

כך למשל ניתן לגלות כי צרפת וגרמניה הן המדינות הזרות עם הכי הרבה אזכורים בעיתון המפורסם, כי אירלנד וישראל מובילות את רשימת האזכורים בממוצע לתושב (0.03 פעם מוזכרת ישראל בהתאמה לגודל אוכלוסייתה. בהתחשב בזה שישראל היא מדינה צעירה בהרבה מאירלנד, כנראה שאנחנו מובילים בממוצע לתושב לשנה…), כי הנצרות היא הדת המאוזכרת ביותר עם כ-280,000 אלף אזכורים, היהדות לא הרחק מאחוריה עם כ- 255,000 אלף אזכורים ואילו האסלאם שמספר מאמיניה גדול פי כמה וכמה מהיהדות, אוזכרה רק 50,000 אלף פעם בעיתון הנודע. הכלי של הניו יורק טיימס ילמד אותנו שגם היום אדולף היטלר יותר פופולארי מג'סטין ביבר, אחרי פיגור משמעותי בתחילת המאה הקודמת, כלבים כבר מזמן הרבה יותר נחשבים מחתולים, שמלחמה מוזכרת פי 3 משלום ושמנהטן עקפה בסיבוב את ברוקלין בעשור האחרון כרובע המאוזכר ביותר של העיר ניו יורק.

גם בנוגע לקבוצות ספורט עשו בניו יורק טיימס בדיקה לשנת 2015 וגילו כי ריאל מדריד היא מועדון הספורט המאוזכר ביותר ע"י העיתון, קצת לפני הדאלאס קאבויס (פוטבול) וניו יורק יאנקיז (בייסבול). הלוס אנג'לס לייקרס הם קבוצת הNBA המאוזכרת ביותר במקום השישי של דירוג קבוצות הספורט והניו יורק ניקס, הקבוצה המקומית של הטיימס, מדורגת שמינית. ברשימת 50 הקבוצות המובילות ניתן למצוא גם את קבוצות ה-NBA הבאות (מהכמות הגבוהה לנמוכה): שיקגו בולס, בוסטון סלטיקס, לוס אנג'לס קליפרס, ברוקלין נטס, גולדן סטייט ווריירס, יוסטון רוקטס, מיאמי היט ודאלאס מאבריקס.

ואיפה סן אנטוניו ספרס, הקבוצה שנכנסה לשנת 2015 בתור אלופת הNBA וכנראה המועדון הכי מצליח של הליגה הטובה בעולם הכדורסל ב-20 שנה האחרונות? ובכן, נסו ברשימה אחרת. כי בניגוד לדברים שאנחנו מגדירים אותם כמעניינים, סן אנטוניו ספרס היא מוצר משעמם ודי מונוטוני. אותו מאמן כבר 20 שנה? שלושה שחקנים היסטוריים שמשחקים כל הקדנציה באותה קבוצה? כדורסל אפור והגנתי? במילה אחת זה יוצא מ-ש-ע-מ-ם.

משעמם, משעמם אבל מצליח. גם השנה האפרוריות של הספרס שעוברת ככה בשקט ליד התהפוכות אצל הווריירס, ה'דרמה קינג' שנקרא לברון ג'יימס,  מצבי הרוח של שיקגו, האומללות הרגילה של הניקס ורכבת ההרים שמכונה 'העונה של מיאמי היט' , לא מקבלת כותרות. בכל זאת, כמה שבועות לפני סיום העונה, הספרס נמצאים שוב במקום הגבוה, אליו הם רגילים, עם פוטנציאל לא קטן לקבל את כתר הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה בסוף העונה.

בשבת שעברה נמצא פתאום ניצוץ של עניין עם ההודעה של המועדון על אי-סדירות פעימות הלב של אחד מכוכבי הקבוצה, למרקוס אולדריג', אלא שמהר מאוד הפאוור פורוורד הפותח של הדורבנות חזר לשחק והעניינים בטקסס חזרו לסורם, זאת אומרת, למנת השעמום הרגילה. הספרס עומדים על 9 מ-11 מאז האולסטאר ונמצאים מרחק יריקה מהשגת יתרון ביתיות למשך כל הפליאוף, שם בטח יהיה מעניין יותר.

הלילה תתארח סן אנטוניו אצל קבוצה נוספת שסימפטום ה'שגרה, זה לא רע' היא חלק מהחיים שלה. גם העונה כמו בכל העשור האחרון, ממפיס גריזליס ממשיכה להימנות על קבוצות הפליאוף המערביות אי-שם בין המקומות 4 ל-8. גם השנה יש מי שמהמר עליהם כסוס השחור של הפליאוף וגם השנה קשה להאמין שזה יקרה בסוף. כיאה לדובים, הגריזליס חווים עונה מנומנמת. לצד פציעות מרובות בסגל (זה מה שקורה שבונים על צ'נדלר פרסונס…) והבלחות בדמות ניצחונות על כל ארבע הקבוצות הטובות בליגה מבחינת מאזן, הגריזליס משייטים על מצב קרוז בדרך לפליאוף כשהם לא מצליחים לעבור את ה-60% אחוזי הצלחה בשום שלב של העונה.

אחרי חמישה הפסדים רצופים בתחילת מרץ, הפסדים בהם ההגנה הטובה בדרך כלל של ממפיס לא תפקדה, חזרה ממפיס לתפקד בצד הרודף של המגרש והצליחה לשמור את יריבותיה בשלושת המשחקים האחרונים, מילווקי, שיקגו ואטלנטה על ממוצע של 91.6 נק' למשחק. לחסרון של פרסונס ולחזרה של טוני אלן לחמישייה בטח יש קשר לעניין אבל בעיקר ממפיס השנה היא לא מסוג הקבוצות שאפשר להיות בטוחים שהן יעלו עם מלוא המוטיבציה למשחק נתון.

מול הספרס, צ'ילבה ידועה של הדובים, המוטיבציה כבר תבוא מאליה. הגריזליס שמעדיפים להימנע מלפגוש את הקבוצה של פופוביץ' בפליאוף, מבינים שבשביל לעשות כן הם חייבים לנצח אותה עכשיו ולהיצמד אל הת'אנדר והקליפרס שמדורגות מעליהם. מעבר ליריבות המרה בין שתי הקבוצות, המשחק הערב יהיה גם דרבי של האחים גאסול כמו גם  הזדמנות לקוואי לאונרד, שנעצר על 36% אחוז מהשדה במפגש האחרון בין שתי הקבוצות לנקום את נקמתו ולהוכיח לעולם שהדיבורים האחרונים עליו כ-MVP הם בהחלט במקום.

אמ;לק: ע"פ הניו יורק טיימס, ניו יורק ניקס זה מעניין וסן אנטוניו ספרס זה משעמם; ע"פ יאיר זעפרני זו עוד דוגמא לכך שאנחנו  חיים בעלמא דשקרא (עולם השקר); הדורבנות המפוהקים יפגשו הערב את הדובים העייפים למשחק שאמור להיות הכל חוץ מחסר עניין.

ואם צריך להמר: הספרס הפסידו השבוע לפורטלנד וירצו להימנע מהפסד שני ברציפות שיסיג אותם בקרב על המקום הראשון בליגה. מצד שני, מי מבין מה עובר לפופוביץ' בראש והאם הוא בכלל רוצה את המקום השלישי. וממפיס? היא יריבה מרה לספרס בכל מצב אבל לכו תדעו איזה ממפיס נקבל היום. בדחילו ורחימו אלך עם האורחים (שיחסרו את טוני פארקר ודיונטה מוריי). הספרס ב-5.

3:30: דנבר נאגטס (35-33) – יוסטון רוקטס (22-47)

(מפגש שני מבין ארבעה בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לרוקטס)

משל חסידי מספר על מלך אחד שביקש לבנות לעצמו את הארמון היפה ביותר בעולם לרגל יום השנה להכתרתו. הוא שכר למלאכה את האדריכלים הטובים ביותר ואלו בנו לו ארמון מפואר ביותר שאנשים היו מגיעים מרחוק לראות את יופיו הנדיר. בנוסף, שכר המלך גם ארבעה צבעים שיצבעו כל אחד מהם את אחד הקירות שבטרקלין הארמון. שבוע לפני טקס הסרת הלוט מעל הארמון החדש ערך המלך ביקור בארמון ההולך ומקבל צורה וגילה לחרדתו שרק שלושה קירות צבועים. ליד הקיר הרביעי, מצא המלך את אחד הצבעים יושב ואינו עושה דבר – "תתחיל לעבוד, אין זמן!" רעם עליו המלך אבל הצבע הרגיע אותו והבטיח לו שהמלאכה תהיה מוכנה בזמן.

בבוקר יום הסרת הלוט הגיע המלך וגילה שהצבע, עיטר את הקיר הרביעי במראה ענקית ממנה נשקפו יופיים של הקירות האחרים למראה מלבב מעין כמוהו. הוא שמח שימחה גדולה והחליט לשלם לצבעים בו במקום את שכר רב על עבודתם. המלך הזמין את הצבעים לעמוד כל אחד ליד הקיר שלו וליד שלושת הקירות הוא תלה שק עם מטבעות זהב. "ומה עם הקיר שלי?" שאל אותו הצבע הרביעי. "לפום צערא – אגרא" השיב לו המלך את הפתגם הארמי שמשמעותו – לפי הצער, כך השכר. והסביר לו שמהקיר שלו רואים את השתקפות שלושת שקי הזהב שתלויים על הקירות האחרים…

קצת פחות מחודש לסיום העונה עומדת דנבר נאגטס בפני העפלה לפליאוף, לראשונה מזה שלוש שנים. ההישג של הנאגטס אמנם נחמד ובטח ובטח מהווה שיפור ביחס לעונות האחרונות שלה אבל עם מאזן שלילי, וחולשה של יריבותיה לקרב, הוא לא ממש מרשים אף אחד. אלא שלוח המשחקים שדי פירגן לנאגטס מאז פגרת האולסטאר עם מפגשים מול הלייקרס, סקרמנטו (פעמיים), ברוקלין ושארלוט החלשת, הולך להעביד אותם בפרך עד סוף העונה. לנאגטס מצפות שלוש התמודדויות עם יוסטון, אחת עם קליבלנד, משחקי חוץ בדאלאס, אוקלהומה, פורטלנד, מיאמי ואינדיאנה וסך של 9 משחקי חוץ ב-14 המשחקים האחרונים.

על פניו זה נראה כמו לוז בעייתי שבמציאות בה פורטלנד ודאלאס אורבות לטרף, בהחלט יכול למנוע מהנאגטס את ההעפלה המיוחלת אלא שאולי מדובר פה דווקא בהזדמנות לנאגטס להראות לנו שמגיע להם, ש'לפום צערא – אגרא' ואם הם יעבדו קשה ויצליחו להעפיל כתוצאה מכך לפליאוף, אז כנראה שהם באמת ראויים למקום הזה ואף מסוגלים לנפק הופעה מכובדת מול אלופת הליגה הסדירה במערב.

בינתיים, צעירי דנבר מנסים ככל יכולתם להוכיח לנו שמגיע להם להופיע בפליאוף. הם ניצחו שישה מתוך שמונת משחקיהם בחודש מרץ (בינתיים לא מול קבוצות מרשימות מאוד) והפגינו בארבעה מתוך הניצחונות הללו הגנה מצוינת שהורידה את היריבה לפחות מ-100 נקודות למשחק. דנבר נודעה השנה בעיקר בזכות ההתקפה שלהם (הרביעית בליגה באופנסיב רייטינג) כשההגנה חלשה עד מאוד (מקום לפני אחרון בליגה בדיפנסיב רייטינג). שיפור בתחום האחרון, יכול בהחלט לתת לקבוצה של מייק מאלון את הגרוש האחרון ללירה ולעזור להם להתגבר גם על היריבות הקשות שמחכות להם בישורת האחרונה.

הלילה, מחכה לדנבר אחד מהמבחנים הלא פשוטים שלה בתקופה הקרובה – מפגש מול יוסטון רוקטס. הנאגטס שמשחקים לאחרונה בלי ווילסון צ'נדלר ודנילו גלינארי שלא ברורה כרגע חומרת פציעתם (אבל ברור שלא ישחקו הערב) יפגשו קבוצה התקפית מצוינת שמשחק הריצה של הנאגטס וההגנה החלשה שלהם, הם מתנה בשביל הקבוצה שעלתה בתקופה האחרונה למקום הראשון בליגה באופנסיב רייטינג. הרוקטס מגיעים אחרי שהופתעו אמש בידי הפליקאנס אבל למרות התקלה הלא צפויה צריך להגיד שמאז שלו וויליאמס הצטרף לספסל שלהם הם מעמידים 117.4 נקודות ל-100 פוזשנים ולא יאהבו לספוג הפסד שני ברציפות מול קבוצת סף פליאוף.  דנבר תצטרך להיות במוד הגנתי מאוד בשביל לצאת הערב עם הניצחון שיכול להיות כל-כך חשוב בשבילה. האם היא מסוגלת? אם כן, זו סיבה מאוד גדולה לדאגה ליריבות שלה לקרב על הכרטיס האחרון.

אמ;לק: לפום צערא אגרא זה משפט בארמית שאומר שמי שעובד קשה – מקבל את שכרו הראוי; דנבר נאגטס עובדת לאחרונה קשה בהגנה והיא מאוד תשמח שהמשפט הזה יהיה נכון; יוסטון קולעת בלי הכרה לאחרונה ותקווה שהכנסת האורחים בפפסי סנטר תאפשר לה להמשיך במנהגה.

ואם צריך להמר: משחק מוקש. מצד אחד, דנבר נחושה, בבית ולא שיחקה אמש. מצד שני, יוסטון היא בדיוק מסוג הקבוצות שלדנבר קשה מולן כי כל מה שהיא עושה – יוסטון עושה יותר טוב ומה גם שהרוקטס לא רוצים לאבד גובה. אני אלך על הפתעה. הנאגטס ב-7.

4:30: גולדן סטייט ווריירס (14-54) – מילווקי באקס (34-34)

(מפגש שני ואחרון בין שתי הקבוצות העונה. מאזן עד כה: 0-1 לווריירס)

אחד משיריו הפחות מוכרים של הזמר אריק לביא ז"ל, 'המונית הצהובה', מספר את סיפורו של ישראלי שעזב את כל מה שיש לו בישראל בשביל להגשים את 'החלום האמריקאי' ומשמש כנהג מונית במנהטן. השיר שכתב לביא עצמו, הוא מצד חד שיר ביקורת על הנהיה אחרי הכסף, שבא להחליף את הערכים, את הזהות ואת הבית  אבל מצד שני שיר שיש בו המון אמפתיה למי שמוכן לשים בצד את הנוחות, להתעטף בזרות ומנוכרות בשביל להבטיח לעצמו (ולילדיו?) עתיד טוב יותר.

שתי התחושות הללו, ביקורת לצד אמפתיה, משמשות בי בערבוביה בימים האחרונים כשאני חושב על 'הקבוצה הצהובה', גולדן סטיט ווריירס שגם היא, כמו אותו איש בשיר מכרה את עצמה לאלוהי הכסף ועכשיו מרגישה ניכור וגעגועים למה שהייתה. הווריירס, ודשנו בזה לא מעט, שמה את ידה על קווין דוראנט בתחילת העונה ובתמורה ויתרה על הספסל שלה, כמו גם על חלק מהזהות שלה. שמונה חודשים עברו וקווין דוראנט נמצא עמוק ב'זמן פציעות' מה שגורם לגולדן סטייט לצאת קרחת מכאן ומכאן וגורם לי להרגיש קצת חמלה על הקבוצה שרק לפני שנה סיפקה לי ולעוד הרבה אוהדי כדורסל שיושבים על הגדר, הרבה רגעי נחת ואושר.

כמו השיר של אריק לביא, בו אנחנו לא יודעים את ההמשך, כך גם במקרה של הווריירס אנחנו נצטרך לחכות בשביל לגלות אותו. האם דוראנט יחזור העונה? האם תמצא הנוסחה הנושנה שעשתה את קארי, ת'ומפסון וגרין למה שהם? האם אנחנו מספידים את הקבוצה של סטיב קר מוקדם מדי או שמא, הפעמונים אכן מצלצלים בקול ולא, הם לא מבשרים על חתונה?!.

הערב תפגוש גולדן סטייט את מילווקי באקס ותקווה לחבר ניצחון שלישי ברציפות ולהמשיך את המומנטום שנוצר בזכות רבע אחרון מוצלח מול פילדלפיה ומשחק קליל מול אורלנדו מג'יק. האיילים נמצאים בכושר מצוין וניצחו שמונה מתוך תשעת משחקיהם האחרונים. הבאקס מפגינים שיפור מהותי באחרונה, שיפרו את ההגנה שלהם (מהמקום ה-21 בליגה בתקופה שלפני האולסטאר למקום ה-12 בליגה בתקופה שאחריו) ומגבילים את הזריקות של היריבות שלהם ל-3. חזרתו של קריס מידלטון לצד המנהיגות של הגריק פריק והכושר הטוב שלו, בהחלט עושה בינתיים את העבודה לקבוצה של ג'ייסון קיד שמדורגת פתאום שביעית במזרח.

ועם זאת, לא בטוח שזה יספיק, בטח בהתחשב בכך לקבוצה מחכים תשעה משחקי חוץ מתוך ארבעה עשר המשחקים הנותרים שלה ובטח בהתחשב בזה שמיאמי ודטרויט, היריבות שלה על הכרטיסים הפנויים גם הן נמצאות בכושר טוב עד מאוד.

ו'עם זאת' נוסף מגיע גם בקשר למשחק הערב. מילווקי אמנם בכושר טוב אבל מול גולדן סטייט, יריבה שהבאקס עושים לה באופן מסורתי קשיים (גם בשנים האחרונות), לא בטוח שזה יספיק. הווריירס אמנם לא 'חייבים' את הניצחון באותה מידה שהבאקס זקוקים לו אבל לקבוצה מהמפרץ יש משמעות עתה לכל הפסד, גם בקרב מול הספרס על ראשות המערב אבל יותר במובן המנטאלי, הבעיה העיקרית של הלוחמים בשנה האחרונה.

בקיצור, בהחלט צפוי פה משחק מעניין ואין לנו אלא לקוות שהטובה ביותר תנצח. ותאמינו או לא, כרגע לא ברור שזו גולדן סטייט.

אמ;לק: אריק לביא היה אחלה זמר (ואז הוא מת); גולדן סטייט הייתה אחלה קבוצה (ואז הגיע דוראנט); מילווקי רוצה להמשיך במומנטום; הווריירס רוצים להתחיל אחד משלהם; מישהי מהן תנצח הערב.

ואם צריך להמר: אגוז קשה לפיצוח עם פוטנציאל להפתעה (שהיא בעצם לא ממש הפתעה) אבל בגלל הבק טו בק ובגלל הביטחון שנצבר אצל הווריירס בשני המשחקים האחרונים (עד כמה שניצחון על אורלנדו יכול לתת ביטחון…), אני אלך עם הקבוצה הביתית. הדאבס ב-9.

188 תגובות ל - “חם במערב: קליבלנד אצל הקליפרס, הספרס בממפיס, יוסטון בדנבר ויש עוד – משחקי שבת / יאיר זעפרני”

  1. ולדי קוגן

    18. מרץ, 2017
    16:57

    אחלה פריוויו, אחלה משחקים וגם אחד בשעת פריים טיים בארץ. נהדר

    Reply to this comment
  2. רועי ויינברג

    18. מרץ, 2017
    17:23

    פריוויו מעולה, כרגיל. יש לי תחושה של הפתעה מסויימת וניצחון של הבאקס. יש להם את הכוח אש בשביל לעצור את הקו האחורי של הווריורס (מידלטון, ברוגדון והגריק פריק שיוכל לשמור על גרין). הם קבוצת ריבאונד לא רעה ושחקן כמו גרג מונרו שיוכל להביס את ג"ס בלואו-פוסט.

    Reply to this comment
    • אבי

      18. מרץ, 2017
      18:15

      רק אתמול הם שיחקו (כלומר יש להם בק2בק) וניצחו את הלייקרס ב-4 בלבד… ג"ס אחרי מנוחה ולאט לאט מתאפסים על עצמם אחרי הברדאק שנוצר אצלם עם פציעתו של KD

      אני בספק עם ההפתעה הזו… אם כי, הליין של הבטים (-12 על ג"ס) נראה לי קצר גבוה.

      Reply to this comment
  3. עידן עופר

    18. מרץ, 2017
    17:36

    מאסטר פיס! תודה יאיר.

    Reply to this comment
  4. סומסום

    18. מרץ, 2017
    17:46

    מזל טוב, יאיר.

    עכשיו מתחיל מוצ"ש כהלכתו, מייד ניגש לקרוא. שקט בבית!

    Reply to this comment
  5. המשגיח

    18. מרץ, 2017
    18:35

    תודה מאסטרו. לא יודע איך אתה מצליח לעשות את זה.

    Reply to this comment
  6. מנחם לס

    18. מרץ, 2017
    19:01

    אהבתי את שני הסיפורים על דוד המשך ושאול, וכן על ג'נר. אני לומד ממך המון דברים חדשים, בנוסף להנאה גדולה מהקדימון מבחינת כדורסל.
    נהדר ממש.

    Reply to this comment
  7. איתן

    18. מרץ, 2017
    19:07

    כמו תמיד כיף לקרוא.

    כמה הערות לקראת המשחק באוקלהומה שעומדת על מאזן של 8-4 בתריסר המשחקים האחרונים, כפי שיאיר ציין הקבוצה אכן הייתה מעט מבולבלת לאחר ערבוב החפיסה בדדליין האחרון בו היו מעורבים 6 שחקנים IN & OUT.

    אני מציע זוית אלטרנטיבית ליום עסל יום ראסל (אגב גאוני) מכיוון שלמעשה קל הרבה יותר לשייך את ארבעת הנצחונות האחרונים להכנסתו של גיבסון לחמישייה ע"ח סבוניס שפתח את העונה טוב אך טרם התאושש מההתנגשות בקיר הרוקי.

    שינוי משמעותי נוסף הוא חזרתו של אולדיפו מפציעה שהשביתה אותו ל-3 שבועות, ומאז שחזר קולע 20 נקודות בלמעלה מ-55% מהשדה ו-70% מהשלוש עם מעל 3 שלשות למשחק.

    בנוגע לתהייה שהועלתה האם ווסטברוק חרד לגלות שטור האסיסטים שלו בסכנה ולכן התחיל למסור פי 2 (ההבדל בין רצף 4L ל-4W) גם כאן לצערם של מספר חובבי פנטזיות הסיבה האמיתית היא פשוטה הרבה יותר והיא שאולדיפו וגיבסון עזרו לו להשלים 9.5 אסיסטים למשחק.

    Reply to this comment
  8. אפלטון

    18. מרץ, 2017
    19:11

    רגע רגע אני חייב לעצור לשנייה. אדוארד ג'נר הזריק אבעבועות שחורות לילד בן 8? על סמך תחושה? די דומה למה שדיבאץ' עשה בסקרמנטו. אחרי שעבר את קאזינס הוא היה מחוסן בפני כל מחלה.
    יאללה חוזר לקרוא. תענוג

    Reply to this comment
    • ג'ורג' חבש הסקרן

      18. מרץ, 2017
      20:08

      אין על האתיקה הרפואית של המאה ה-18

      Reply to this comment
    • סומסום

      18. מרץ, 2017
      20:45

      כן, גם לי סיפור האבעבועות השחורות עשה את זה. מסתבר שזו אחת המחלות שרק המין האנושי לוקה בהן. או לפחות לקה בהן, כמו שיאיר ציין, היא הוכחדה (וכמובן תתפרץ מתישהו בגלל שאיזו מדינה משוגעת, אהמ אהמ אהמ, מחזיקה במלאי זנים קטלניים שלה. מה יש, שיהיה).

      התחזית היא שיחסלו גם יתר המחלות האנושיות-בלבד (חצבת למשל) – פרט לאחת, שממשיכה להתפשט כמו מגפה. והיא הטמטום. ובאמת, אני לא מכיר אף חיה מטומטמת. אין דבר כזה בטבע.

      Reply to this comment
      • מלובני

        18. מרץ, 2017
        21:02

        לא פגשת את הכלב שלי

        Reply to this comment
      • תומר שור

        18. מרץ, 2017
        22:56

        למעשה הסיפור הוא יותר מעניין הואיל ומדובר על מחלות שהן וריאציה על מחלות של חיות (לכן החיסון היה למי שהתעסק עם פרות). זו גם הסיבה שבקו הרוחב שלנו ובעיקר צפונה נוצרו המחלות הקטלניות ביותר (הואיל ואנו היינו ישנים עם החיות באותו הבית)…זו גם הסיבה שבאמריקה לא היה להם אף מחלה כזאת (ולכן 97% מהם מתו כאשר נחשפו לאדם הלבן שנשא עמו את כל המחלות).
        לבסוף כיום גם המחלות הגדולות מגיעות בדיוק מאותו מקור – לדוגמא שפעת העופות….

        Reply to this comment
  9. התותח הקטמוני

    18. מרץ, 2017
    19:35

    מעולה – תודה רבה יאיר.

    Reply to this comment
  10. מתן גילור

    18. מרץ, 2017
    19:44

    מעולה. תודה רבה.
    לקליבלנד סגל חסר כמעט כמו של מכבי לקראת משחקה בב"ש מחר.
    המשל על הארמון הזכיר לי בדיחה:
    בתו של מלך אחד (כך הבדיחה) מתאהבת בבחור צפוף פיגמנטים ומבקשת להינשא לו. האב, שלא שש עלי קרב לקבל את הזר, מסכים, אך מציב כתנאי עמידה בשלוש משימות והבחור כהה העור מסכים.
    המלך: "המשימה הראשונה: עליך לבנות לי ארמון מפואר תוך לילה אחד."
    "כושי אוהב – כושי בונה".
    המלך קם בבוקר, מסתכל מהחלון ורואה ארמון מפואר.
    המלך: "המשימה השניה: עליך להקיף את הארמון בתעלה ולמלאה מים תוך לילה אחד."
    "כושי אוהב – כושי חופר."
    המלך קם בבוקר ולא מאמין למראה עיניו. את הארמון מקיפה תעלה מלאה במים.
    המלך: "המשימה השלישית: אתה צריך שיהיה לך מכשיר מטר וחצי!"
    "כושי אוהב – כושי קוצץ."

    Reply to this comment
    • bobby

      18. מרץ, 2017
      19:53

      בדיחה שנלקחה היישר ממאגר ה״כבר לא פוליטיקלי קורקט״, אני מניח? 😜

      Reply to this comment
  11. bobby

    18. מרץ, 2017
    19:51

    תודה על פריוויו נהדר, לליל משחקים נהדר!

    Reply to this comment
  12. רועי ויינברג

    18. מרץ, 2017
    20:05

    שמועות עקשניות על איחוד של דוק ריברס ואורלנדו. האם ריברס יהיה המאמן הראשון בהיסטוריה שיועבר פעמיים בטרייד?

    Reply to this comment
    • אפלטון

      18. מרץ, 2017
      20:13

      מה? הוא הג'נרל מנג'ר, מה הוא יעביר את עצמו בטרייד? יחד עם לתת לבן שלו עבודה זה ישבור את שיאי ניגוד האינטרסים.
      ועם אורלנדו מוכנים להעביר נכסים תמורתו הם באמת מנסים להתאבד

      Reply to this comment
    • יאיר

      18. מרץ, 2017
      20:32

      וואו! בעיקרון הלוואי אבל מה התמורה?

      Reply to this comment
    • יאיר

      18. מרץ, 2017
      21:54

      אולי אורלנדו תעבור אליו בטרייד?

      Reply to this comment
  13. kami

    18. מרץ, 2017
    20:13

    הכי כיף לתת למישהו מחמאה בלהגיד שזה היה כרגיל.. (גם הסיפורים, גם הכתיבה וגם הכדורסל)
    האם אפשר לשאול (ותרגיש חופשי להתעלם) מה אתה עושה קודם בכתיבת הפוסטים, בוחר סיפורים ואז מחבר למשחקים או מסתכל על המשחקים, חושב על קשר ואז מחפש סיפורים במוח מלא המידע שלך?

    Reply to this comment
    • יאיר

      18. מרץ, 2017
      21:55

      לפעמים ככה ולפעמים ככה. לרוב אני מסתכל על המשחקים, חושב מה אני רוצה להגיד על אחת הקבוצות ומנסה למצוא דימוי מתאים (ולפעמים לא קשור אבל לא נורא…). לפעמים, יש לי סיפור ממש טוב שאני רוצה להכניס ואז אני בכלל חורג מכללי האתיקה של הקשר.

      Reply to this comment
  14. יונתן .S.

    18. מרץ, 2017
    20:14

    תודה רבה על הסיקור. תמיד מעניין לקרוא.

    כמה נקודות לקראת המשך העונה והלאה:

    1 – טורונטו. כפי שהיה צפוי שיקרה בטווח הארוך, הקבוצה מתעייפת ונראית פגיעה ללא המנהיג האמיתי שלה. חשוב להבין שמדובר בקושי שמתבטא גם מנטאלית. מדובר בחבורה של שחקנים טובים מאוד שכנראה לא בעלי יכולות הנהגה גדולות (דרוזן אולי קרוב לזה, אך לא באופן מובהק. איבקה לא כזה ושאר הרוטציה לא מכילה שחקנים שיסחבו על גבם את הקבוצה. גם אם רק מנטאלית). קשה להתווכח עם העובדה שהכישרון הוא זה שחסר באופן הכי ברור לעין, אך ההשפעה רחבה יותר. בכל מקרה, הפציעה הזאת פגעה ביכולת של הראפטורס למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם לעונה הזאת ונשאלת השאלה – האם הם יצליחו לחבר הכל ON THE FLY בתוך הפלייאוף?

    2 – חשוב לי לציין נתון כאן: לאחר תחילת עונה רה בהגנה, אם מחשיבים את המשחקים שרק אחרי האול-סטאר, הסלטיקס בעלי ההגנה ה-4 בטיבה בליגה. וחישוב של סך כל המשחקים של העונה מצביע על כך שהיא מדורגת כעת במקום ה-12, לאחר שגם בילתה במקום האחרון בליגה בשלב מסויים. וכמובן שהחישוב הזה כולל גם את תומאס בחמישייה. אצל הירוקים המצב הוא ברור – לאחר שכמעט כל העונה הם לא שיחקו בהרכב מלא של החמישייה שלהם, המטרה שלהם הוא לתת לה לשחק כמה שיותר ביחד, בכדי שיוכלו להמשיך לפתח ביניהם את הזרימת משחק שמאפשרת להם להגיע לפוטנציאל ההגנתי הזה. אני מאמין שהדרך העיקרית שלהם להגיע לגמר המזרח הוא להצליח למצות את מלוא הפוטנציאל ההגנתי שטמון כאן עם בראדלי, סמארט, קראודר ובראון (לפחות מבחינת הפוטנציאל שלו והנתונים הפיזיים).

    3 – ריכוז סמכויות וההשפעה של ההתנהלות על פרנצ'ייז. לפעמים אני תוהה עם עצמי אם ייתכן שהריכוז סמכויות שיש לואן גאנדי, ריברס ות'יבודו משפיע לרעה על בניית הקבוצה והפיכתה לטובה יותר. כלל הקבוצות הללו הן מהמועדונים, שלפחות כרגע, לא עומדים בציפיות שיצרו לעצמם. לא האוהדים, לא התקשורת – הם לעצמם. נכון שהוולבס צעירים ובכך גם פחות יציבים והקליפרס תמיד פצועים, אך ייתכן שבמקרים כאלו בהם חווים משבר מסויים, GM בקבוצה היה מצליח למצוא פתרונות טובים יותר מאותם מכובדים. פשוט כי הוא יכול להסתכל רחוק יותר ולעבוד באופן נוח יותר, מבלי להתעסק גם באימון וגם בניהול הקבוצה. התאוריה הזאת אינה בהכרח האבן נגף של הקבוצות, אך אני מאמין שהיא לא בהכרח עוזרת בהצלחת הקבוצות. ה-NBA היא לא כדורסל המכללות. מדובר פה על ניהול יותר מורכב ועל אימון של אושיות שנתפסות בהרבה מקומות כבעלי מעמד חשוב מהמאמן (מה שנחשב לנדיר, עד לא קיים, ב-NCAA או אירופה).

    4. המשך לנק' הקודמת וניסיון לקחת זאת צעד קדימה.
    אם נשים את הוולבס בצד לרגע, כרגע הפרנצ'ייזים בלוס אנג'לס ודטרויט עומדים בפניי צומת דרכים חשובה. אצל הקליפרס היא כנראה גם קריטית יותר, כי שם יש גם חלון הזדמנויות קצוב. ומאידך, אני מאמין שהמצב שם פחות בעייתי מהמצב בדטרויט, שם בוודאות נדרש שינוי מהותי ברוטציה. אם אשווה לרגע בין הפיסטונס להיט, המבנה והשלד הקריטי יחסית דומה, אך המוח בנוי אחרת. ההיט לא בעלי רכז גדול, אך אחד אפקטיבי וכזה שנלחם. לטעמי הוא פחות כשרוני מג'קסון, אך ההשוואה קצת בעייתית, כיוון ובהתנהלות ניתן לראות שג'קסון נכשל בתור רכז ואינו מתאים כלל לעמדה. או לפחות בתור רכז פותח. מה הנקודה שלי בכך? לא כזאת מאירת עיניים, אך הינה חשובה – חילוף הרכז. אך אני אזקק את האפשרויות לכדי מקור אחד מבחינתי – מהדראפט. אני אישית מאמין שניסיון להביא רכז מהשוק החופשי לא בהכרח יענה על הדרישות וייתכן שגם הוא עשוי להסתיים במפח נפש, כי לקבוצה אין את היכולת הכלכלית או ההוכחות בכדי לשכנע שם רציני להגיע לבוכנות. ברם, הדראפט הקיץ מלא ברכזים בעלי פוטנציאל גבוה. אולם יהיה קשה למצוא לקבוצה פרטנרית לביצוע מהלך כלשהו. ואם זאת, אני מאמין שישנה אפשרות טובה מאוד שאפשר ליישם.

    נתחיל בהצעה רגילה. טרייד בין הטרייל בלייזרס והפיסטונס בערב הדראפט. אז הקונספט הוא כזה:

    פורטלנד מקבלת מהטרייל בלייזרס את הבחירה בסיבוב הראשון של דטרויט ואת רג'י ג'קסון.

    דטרויט מקבלת את הבחירה בסיבוב הראשון של פורטלנד (הגבוהה מבין השתיים) ואת אוון טרנר.

    אם אתם שואלים מה חשוב בדיוק בבחירות שאני מבצע ביניהן החלפה, אז אסביר שכרגע יש לפורטלנד 2 בחירות בסיבוב הראשון (כיוון והשנייה הינה של דנבר מאותו טרייד על נורקיץ'). הן יחסית קרובות והדבר החשוב יותר הוא שיש לקבוצה כבר שלד מבוסס (לילארד-מקולום-נורקיץ') והם צריכים למצוא דרך להקיף אותו בצורה הכי אפקטיבית. אני מאמין שגם ככה יהיה ניסיון מצידם לארוז את שתי הבחירות שיש להם בכדי להביא נכס אחר למועדון או בחירה גבוהה יותר או שחקן מוכח מקבוצה שנדרשת לשינוי. וכעת, אני מבין שיש כאן פוטנציאל לביצוע מהלך גדול יותר, כי ניסיון לשכנע את פורטלנד להסכים למהלך יהיה קל יותר, אם היא תקבל תמורה שבוודאות תתרום לה מיידית. בכדי לקבל תמורה טובה אנחנו ננסה להכניס למשוואה רק מקרים בהם קבוצות נמצאות בצומת דרכים והן יודעות שנדרש מהן מהלך בכדי להתקדם ולא להיתקע בבינוניות. וכאן אני בעצם הולך להציע את המהלך הבא. עסקה המנוהלת בין 4 קבוצות. כולן צריכות שינוי מסויים, אך הכיוון של כל אחת שונה. הטרייד המרובע מערב את ברוקלין, שארלוט, פורטלנד ודטרויט וכך הוא נראה:

    ברוקלין מקבלת 2 בחירות סיבוב ראשון ב-2017 (אחת מדטרויט ואחת מפורטלנד, שהיא הנמוכה מהשתיים). בנוסף, היא מקבלת גם את אלן קראב (פורטלנד) ואת מיילס פלאמלי (שארלוט).

    שארלוט מקבלת את ברוק לופז (ברוקלין)

    דטרויט מקבלת את הבחירת סיבוב ראשון של פורטלנד (הגבוהה מבין השתיים שיש לה) + את אוון טרנר.

    פורטלנד מקבלת את רג'י ג'קסון (מדטרויט) ואת מה שאני מאמין שכן יגרום לה להשתכנע לבצע את המהלך הזה – ג'רמי לין.

    למה זה משתלם להורנטס? כי חמישיית ההורנטס עשוייה להיות במצב כזה: ווקר, באטום, קיד-גילכריסט, וויליאמס, ולופז – כאשר זלר עולה מהספסל או משחק גם לצידו של לופז. העיקר שיש לקבוצה עומק אמיתי בצבע שיתרום לווקר וייתן להם סוג של יתרון שלא קיים בצמרת המזרח. זהו מצב שעשוי להיות מעניין בעיניי…
    למה שברוקלין תסכים לכך? כי אין לה כל כך ברירה האמת….זהו התנאי שהם הציעו לטרייד על לופז – שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון. כרגע בקבוצה מבינים שהם מחוייבים למכור את הנכסים שלהם במחיר נמוך, כדי להשיג נכסים שעשויים להיות רווחיים בעתיד (שחקנים צעירים / בחירות דראפט). מכיוון שבטרייד הנ"ל לברוקלין חשובות הבחירות באופן כללי ופחות ההבדל שיהיה במיקומם המדוייק, אין סיבה לטעמי שלא יהיה ניתן להוציאו לפועל מצד מצד דטרויט ופורטלנד. בנוסף, הקבוצה תקבל תחליף בעמדת הסנטר ולא יווצר חלל (למרות ההבדל הגדול ברמות של השחקנים, כרגע נסתכל על ההחלפה כמילוי מקום ברוטציה בלבד). והדבר האחרון – היא מקבלת שחקן צעיר שהיא יכולה לאפשר לשלם לו את חוזהו המוגזם ואולי הוא גם יצמח להיות שם שחקן ששווה חוזה גבוה.
    מה יוצא לפורטלנד מכך? פשוט מאוד – פורטלנד יכולה להיפטר בטרייד אחד משני החוזים הכי מכבידים שישנם על התקרה שלה – אלן קראב ואוון טרנר. החלק המעניין פה הוא שבגלל ההצעת חוזה מברוקלין בקיץ האחרון, ההצעה נופחה לגודלה הנוכחי. מכיוון שבערב הדראפט כבר ניתן להעביר את קראב לקבוצה שהציעה לו חוזה כשחקן חופשי מוגבל, אני מאמין שברוקלין תהיה מוכנה לקבל אותו.
    חשוב גם לציין כאן עוד דבר – לפורטלנד, בניגוד לשאר המעורבות בעסקה, יש כבר שלד מבוסס וברור (לילארד, מקולום ונורקיץ'). הקבוצה לא צריכה להעמיס שחקנים צעירים שלא יהיה לה את המקום לתת להם להתפתח. היא צריכה להוסיף, עוד לפני כן, שחקנים מוכחים שיתרמו לה באופן מיידי. להביא את לין וג'קסון ייתן לה שני שחקנים שיודעים ליצור לעצמם מצב לקליעה ושניהם מהספסל יכולים להיות צמד שייתן לה SPARK ואף יבנה לה יתרון על היריבה שאפילו החמישייה לא הצליחה לבנות לעצמה.

    ודטרויט. האם היא תסכים? לטעמי היא מרוויחה גדולה כאן. ייתכן שהכי גדולה. היכולות שטרנר מציע כשחקן הם בדיוק מה שקבוצה כמו דטרויט תעריך ותדע להשתמש בהן. הוא שחקן גבוה, מסוגל להיות אגרסיבי בהגנה כשיודעים לדרבן אותו וכנראה הכי חשוב – הוא מנהל משחק טוב. קבוצה שתדע להשתמש בו ולצפות ממנו להיות בדיוק השחקן הזה גם תקבל זאת בשפע. בנוסף, ישנה הבחירה מפורטלנד. הבחירה הזאת עשוייה מאוד להסתיים גם באזור ה-10 עד 13 בדראפט, פחות או יותר. היא נותנת לקבוצה סיכוי סביר לבחור ברכז מ-CLASS משופע ב-PG וגם אם לא מדובר על רכז שבוודאות הוא בעל תקרה גבוהה, עדיין יש אפשרות שרכזים טובים יישארו על הלוח כשיגיע זמנה לבחור בשחקן (די-אהרון פוקס או פרנק אנטיליקינה הן אופציות, במידה והמניה שלהם תרד קרוב לדראפט). במקרה הכי גרוע? היא תוכל גם לבחור בשחקן בשביל קבוצה אחרת במקום הזה ולמסור את אותו שחקן בטרייד נפרד בשביל רכז אחר מהליגה. זאת אופצייה שפחות יעדיפו בהנהלה, אך אני מאמין שזה סיכון ששווה לקחת. לחשוב שזה יכול לקרות בתמורה לרג'י ג'קסון? אין סיבה לא לרצות להמר על מצב כזה.

    אין ספק שהמהלך שהצעתי כאן הוא נדיר במבנה שלו וקשה להאמין שהוא ייצא באמת לפועל, אך ניסיתי ליצור כאן דוגמא שלטעמי מראה איך בפשטות אפשר להרים את העתיד של 4 קבוצות בליגה. כמובן שאני לא עוקב צמוד של אף אחת מהן, לכן אשמח לשמוע גם דעות של אוהדים ועוקבים שלהן כאן.

    Reply to this comment
    • רועי ויינברג

      18. מרץ, 2017
      21:53

      אחלה תגובה, ואני מסכים שהפיסטונס חייבים שינוי, אבל דראגיץ' לא רכז גדול? מתחילת ריצת הניצחונות הוא עם 22 נקודות (52% מהשדה, 45.5% מהשלוש עם 4 ניסיונות במשחק) ו-5.6 אסיסטים במשחק. יש מצב שאפילו שווה חמישיית NBA שלישית אם מיאמי משתחלת למקום 6 או 7.

      Reply to this comment
      • יונתן .S.

        18. מרץ, 2017
        22:35

        תודה לך רועי. דראגיץ' רכז טוב, אך לא כמו העילית בליגה. וול, לאורי, קרי, כ.פול ותומאס טובים יותר לטעמי. ראינו למשל אתמול איך בוסטון נראית ללא תומאס ואני בטוח שמיאמי בלי דראגיץ' גם שונה מאוד, אך הכישרון שלו הוא לא גדול כמו השמות הנ"ל.

        בכל מקרה, זוהי לא הנק' שלי. אני ניסיתי להעביר את הנקודה שמיאמי מצליחה לתפקד מצויין עם רכז מצויין שעדיין הוא לא מהטופ 3 בליגה וזאת עם בסיס דומה לשל דטרויט (סנטר מאסיבי ושילוב של שחקנים אגרסיביים וקלעי שלשות לא רבים).

        Reply to this comment
        • רועי ויינברג

          18. מרץ, 2017
          23:53

          עם זה אני מסכים, והסיבה לדעתי היא מאמן גמיש מחשבתית בהרבה וצוות מקצועי עם מחלקת סקאוט מדהימה. שנייה רק לספרס

          Reply to this comment
          • Ish

            19. מרץ, 2017
            00:04

            זה יפה איך הוא נהיה גמיש לגבי דראגיץ' רק כשלא נותרה לו ברירה אחרת. כאילו כל הכבוד לספולסטרה שהגיע לזה בסוף(לקח רק שנתיים) אבל נראה לי שדראגיץ' היה יותר אפקטיבי בלי כל המקלות בגלגלים עד אז.

    • Ish

      18. מרץ, 2017
      22:30

      אתה באמת מציע שפורטלנד תלך בעקבות פיניקס ותחזיק בקבוצה לא 3, אלא 4 קוואזי רכזים (שחושבים כולם שהם רכזים פותחים)?
      נייוזפלאש, זה לא יעבוד.

      Reply to this comment
      • יונתן .S.

        18. מרץ, 2017
        22:40

        Ish, יש בנקודה שלך עובדות מוצקות, אך אני מאמין שההבדל המשמעותי כאן הוא שלפורטלנד יש שלד מבוסס ומאמו רציני יותר ממה שהיה אז לפיניקס. בנוסף לכך, הם צריכים לטעמי לחפש דרך להוריד את תקרת השכר שלהם, אם הם לא ירצו למצוא עצמם במצב בו הם יפסידו שחקנים מפאת חוסר באמצעים.

        תמיד ניתן למצוא פתרונות לעומס בעמדה. לקליבלנד ובוסטון זה הולך טוב מאוד. כך גם בקליפרס. כל עוד אתה יוצר היררכיה ברורה והקבוצה מצליחה, זה יכול לעבוד.

        Reply to this comment
        • Ljos

          18. מרץ, 2017
          22:50

          יש משהו במה שאתה אומר, אבל –
          בוסטון שורדת את עודף הלבנבנים הגבוהים גם בזכות הארגון המסודר, ההיררכיה הברורה וההבנה של כל שחקן את מקומו. אבל גם בזכות שהשחקנים האלו מחזיקים בכמות אגו שמשתווה למספר הפיגמנטים של אולייניק.

          רג'י ג'קסון ודמיאן לילארד לעומת זאת? לא ממש. רג'י כבר יצר יריבות עם ראסל, כשהוא היה המחליף שלו ותמיד אמר שהוא רוצה לפתוח.

          Reply to this comment
        • Ish

          18. מרץ, 2017
          23:44

          הורנאסק היה מאמן רציני ביותר וההיררכיה בשנה לפני הייתה ברורה ביותר ופורה(קבוצה יותר מוצלחת ממה שיש בפורטלנד כרגע(48-34)), יש מהלכים מטומטמים של הנהלות שלא משנה מי המאמן אף אחד לא יהיה מסוגל להציל. להוסיף את ג'קסון ולין לספסל של פורטלנד הינה מהלך כזה. סטוטס יכול להיות אלוהים והוא לא יוכל למצוא דקות משחק שיגרמו לכולם להיות מרוצים. (מאחורי לילארד ומקולום נשארות 25 דקות לאייש בהן את עמדות 1 ו2(לין וג'קסון לא יכולים לשחק ב3)) ובעוד לין עשוי להיות ילד טוב(למרות שלדעתי אפילו הוא לא מסוגל לזה בזמנו חשבנו שדראגיץ' כזה ילד טוב שזה לא יפריע לו) ולהתנהג, ג'קסון לא ישתוק ואו יהפוך לרעל בחדר הלבשה(האפשרות הסבירה יותר) או לשחקן שלא מסוגל להביא שום תוצרת(ראה דטרויט בימים אלו) או גם וגם.

          יש דרכים טובות בהרבה להוריד בתקרת השכר. לקחת שחקן שמרוויח 51 מיליון בשלוש שנים הקרובות מקבוצה שנואשת להפטר ממנו ולא להשיג אפילו דבר אחד שמקדם את הקבוצה מקצועית, אינה אחת מהן. פורטלנד לא הולכת להיות קונטנדרית בעתיד הקרוב, יש להם את הלוקסוס לחכות להזדמנויות טובות בהרבה ולא להתעלל בעצמם יותר ממה שכבר עשו בקיץ האחרון.

          Reply to this comment
          • יונתן .S.

            19. מרץ, 2017
            00:13

            אלו נקודות טובות שהעלית לגביי דקות המשחק. רק אציין שכשהגיתי את הרעיון הזה מבחינת פורטלנד, הסתכלתי גם על הרווח הכלכלי והמקצועי יחדיו. אני מאמין שג'קסון עשוי להשכיל מהקדנציה הלא מוצלחת בדטרויט ולהבין שהוא יועבר לקבוצה בא לא מצופה ממנו להיות רכז ראשון. אני גם מאמין שיש אפשרות רצינית בה לין משחק לצד ג'קסון כמחליפים.

            בכל מקרה, מלבד פורטלנד, אני מאמין שכולן מרוויחות טוב מהלך ואם זה לא מצב אידיאלי, יש אפשרות מאוד הגיונית לפצל אותו לשתי עסקאות נפרדות, כאשר באחת פורטלנד ודטרויט עוברות על מהלך לטרנר וג'קסון עם קבוצה שלישית והשנייה בה שארלוט וברוקלין מעורבות. שוב, מדובר פה ברעיונות פנטזיה, אך אני מאמין שיש בהם מן הגיון. אך אכן יש אמת בדברייך וקשה להאמין שפורטלנד יסכימו לכך. בכל מקרה, אני הייתי מעביר על הרעיון מחשבה בתור פורטלנד. הוא משתלם להם כלכלית, זה בטוח. ואם גם ככה לא מדובר בקונטנדרית רצינית, לפחות שישקיעו בהגיון הכלכלי וברוטצייה הקבוצתית.

  15. איתמר

    18. מרץ, 2017
    20:16

    ההרגשה הזאת כשאתה נכנס לפריוויו ומתחיל לקרוא ועובר שתי פסקאות של משלים מקראיים לפני שאתה נזכר שיום שישי זה היום של זעפרני

    Reply to this comment
    • אפלטון

      18. מרץ, 2017
      20:27

      ואז אתה נזכר ששבת זה היום של זעפרני ושמחר שביזות יום א'

      Reply to this comment
  16. no funny shtuff

    18. מרץ, 2017
    20:19

    זעפרני, הקדימונים שלך הפכו לחלק אינטגרלי מערב מוצ"ש.
    תענוג לקרוא, תודה רבה.

    קאבס-קליפרס משודר בערוץ הספורט.

    Reply to this comment
  17. יותם פלדהיים

    18. מרץ, 2017
    20:39

    גם אוקלהומה – סקרמנטו משודר, בספורט 5 live

    Reply to this comment
  18. סומסום

    18. מרץ, 2017
    21:11

    לטופס המשעמם, ממש ביאסתי את עצמי והלוואי שאיכשל:

    אוקלהומה ב-14
    אטלנטה ב-8
    וושינגטון ב-4
    קליפרס ב-13
    יוטה ב-16
    סן אנטוניו ב-6
    יוסטון ב-14
    גולדן סטייט ב-18

    Reply to this comment
    • אבי

      18. מרץ, 2017
      21:44

      סומסום,

      האם יש מידע כי קיירי לא ישחק היום בוודאות…?

      כמה ההימור על קליפרס מינוס 3 הוא טוב? 🙂

      Reply to this comment
      • סומסום

        18. מרץ, 2017
        21:59

        ממה שראיתי, אין מידע סופי לגבי קיירי, לא יצאה שום הצהרה.
        ומעדיף לא להיות אחראי לכסף של אחרים 🙂 משוכנע שאחרים יוכלו לעזור לך יותר עם הליין.

        Reply to this comment
        • אבי

          18. מרץ, 2017
          22:11

          אין שום אחריות, הכל בסדר 🙂

          בכל זאת דעתך חשובה.

          Reply to this comment
          • אבי

            18. מרץ, 2017
            22:12

          • סומסום

            18. מרץ, 2017
            22:18

            הימור קשה. לברון אוהב לתת את האיי-גיים שלו באל.איי, מצד שני, הקליפרס נתנו את המשחק הכי טוב שלהם השנה נגד הקאבס, בקליבלנד (אבל זה היה מזמן).
            אם הכל דופק לקליבלנד שום דבר לא יעצור אותם, התחושה שלי – הם עוד לא יציבים מספיק, יותר מדי היעדרויות – קיירי אולי לא משחק, קורבר לא, שפרט לא בטוח, די-וויל כנראה גם לא – ולאב רק חזר. והקליפרס חייבים נצחון משמעותי. לכן אני הולך איתם, ואפילו ב-10 פלוס.

          • אבי

            18. מרץ, 2017
            22:25

            תודה.

            נקווה לטוב 🙂

            במשחקים האחרונים הקליפרס מגמגמים קשות… אפילו מול פילי הם ניצחו רק בדקות האחרונות.

  19. גיל

    18. מרץ, 2017
    21:14

    יש למישהו לינקים

    Reply to this comment
  20. מאיר אריאל

    18. מרץ, 2017
    21:27

    תודה רבה איש יקר. נפלא כרגיל (:

    Reply to this comment
  21. מיקי

    18. מרץ, 2017
    21:33

    מצוין, תודה רבה

    Reply to this comment
  22. ערן

    18. מרץ, 2017
    21:56

    יאיר, פנטסטי כרגיל. נדהם כל פעם מחדש מהשילוב של ידע, יצירתיות, כישרון כתיבה, וגם השקעה. אם רק רוב העיתונאים ה"אמיתיים" היו טורחים (ומסוגלים) לקמצוץ מזה, היו לנו עיתונים לתפארת בשפה העברית (ואולי האשמה גם בקהל הקוראים, שמסתפק, או אפילו מעדיף, דיווחים קצרים ושטחיים). בכל מקרה, תענוג לקרוא וללמוד, אז תודה.

    הערה לגבי מדידה של מה מעניין — הכלי של הניו-יורק טיימס הוא כמובן מוטה מאוד, כיוון שמדובר כאן בעצם על מה שכותבי ובעיקר עורכי העיתון מאמינים שמעניין קהל יחסית מצומצם של קוראים. בהקשר זה, יחד עם עמיתים מהולנד וארה"ב (וגם פוסט-דוקטורנט מאיראן), פיתחנו בשנים האחרונות כלי מדידה שמתבססים על חיפושים בגוגל ובעיקר מספר כניסות לדפי וויקיפדיה של מאות אלפי אנשים מתחומים שונים. את אלו ניתן (וזה אכן מה שאנחנו עושים) לבחון מול מה שעיתונים שונים כותבים עליו, וכך לבחון היצע מול ביקוש. לא כלים מושלמים כמובן, אבל טובים יותר אני מאמין לבחינת עניין ציבורי מול היצע עיתונאי.

    Reply to this comment
  23. Von

    18. מרץ, 2017
    22:02

    בינתיים בקליפורניה משחקים גם טניס, עם פוטנציאל לגמר שוויצרי באינדיאן וולס. לינק למשחק של פדרר למעונינים:
    http://www.olympicstreams.me/tennis/atp-indian-wells-usa–stadium-1-:-sock-j.-vs-federer-r-live-stream/2-465466/

    Reply to this comment
  24. Smiley

    18. מרץ, 2017
    22:26

    וילאנובה לא מצליחה להיכנס לקצב מול וויסקונסין

    Reply to this comment
  25. מוטוראי

    18. מרץ, 2017
    22:43

    שמתם לב שהשדר של OKC ממש מנסה להכניס מילים שקשורות לנפט?

    הוא משתמש במילה energy בתדירות גבוהה מאד וברבע השני טען שסקרמנטו is drilling a lot of dry holes כשהם לא הצליחו לקלוע שלשות.

    צורת פרסום תמוהה למדי, מעניין אם זה מאמץ שמתמשך בעוד חזיתות.

    Reply to this comment
    • אפלטון

      18. מרץ, 2017
      23:28

      קשור אולי לזה שאוקלהומה משחקת בצ'ספיק אנרג'י ארינה?

      Reply to this comment
      • מוטוראי

        18. מרץ, 2017
        23:46

        זאת הנחת המוצא, אבל אתה לא שומע את השדר של ניו אורלינס מתאר איך דיוויס עשה מהרוקטס סמות'י תות.

        Reply to this comment
      • אפלטון

        19. מרץ, 2017
        00:39

        רק שצ'ספיק אנרג'י הם גם מבעלי הקבוצה שמשלמים לשדרים את המשכורת בניגוד לסמות'י קינג או טויוטה שהם נותני החסות לאולם.
        אבל בלי קשר דיבורי נפט במערב התיכון זה כמו דיבורי חומוס בארץ. סוג של תחביב עממי

        Reply to this comment
  26. the comedian

    18. מרץ, 2017
    23:15

    יאוווו וילאנובה עפה, תהיה לנו אלופה חדשה

    Reply to this comment
    • דקסטר

      18. מרץ, 2017
      23:25

      הפתעה שהיא לא באמת הפתעה.
      ויסקונסין הם ממש לא מדורגת 8 רגילה. יותר כמו 4.

      Reply to this comment
  27. דני

    18. מרץ, 2017
    23:23

    מה יהיה עם כספי?? אני לא מפסיק לקרוא על קבוצות פלייאוף אשר מחתימות שחקנים מהדי ליג, וכספי לא נקרא על ידי אף אחד..הוא החלים מהפציעה, בישמזל

    Reply to this comment
  28. עגל

    18. מרץ, 2017
    23:25

    תודה זעפרני. אתה פשוט נכנס ושם אותנו על המפה בכדורסל אבל לא רק אלא בהכל.

    Reply to this comment
  29. רן הנרגן

    18. מרץ, 2017
    23:32

    הגיע הזמן שהטיעון המטופש שג"ס מכרה את העומק שלה עבור דורנט. ראשית, הספסל של השנה שעברה לא היה טוב במיוחד. לא היו משחקים רבים שהוא הצליח לשמור על היתרון שהחמישיה הראשונה בנתה. אם נשים את איגואדלה בצד אזי ספייטס ברבוסה אוזילי וליוינגסטון לא ממש תרמו בשלבים בקשים של הפליאוף. הם לא טובים יותר מהקומבינציה של ליוינגסטון, מקקאו איאן מגי וווסט.

    שנית המחיר תמורת דורנט היה השחרור של בארנס (לא סיפק את הסחורה ההתקפית בפליאוף), בוגוט (נהדר אבל רגלי חרסינה), אוזילי (תודה לפורטלנד על 15 מיליון הדולרים שקיבלתי לרפד את פרישתי) וברבוסה (הגיל, הגיל). שיקום מי שחושב שהמחיר היה יקר.

    מי שצופה במשחקים של ג"ס יכול לראות שבדקות שתוצאת המשחק עדין לא הוכרעה סופית ישנם על המגרש לפחות שלושה מתוך סטפ, קלי, דורנטט גרין ואיגודלה. לאף קבוצה בליגה אין את הלוקסוס הזה.

    Reply to this comment
    • יאיר

      18. מרץ, 2017
      23:38

      זה לא העומק, זה הנשמה שהלכה לאיבוד ושם לא תשכנע אותי שזה לא קרה.

      Reply to this comment
      • Ljos

        18. מרץ, 2017
        23:57

        ולא תצליח לשכנע אותי שהנשמה אבדה.
        כל שחקן שהגיע מרגיש בדיוק כמו הטיפוס של הקבוצה – אם זה עם התמיכה במקגי, ההזדמנויות לקלארק ומקאו, פאצ'וליה החביב ואפילו דוראנט – אולי הסופרסטאר היחיד בליגה שהייתה לו את האופי והנשמה של גולדן סטייט של השנתיים האחרונות.
        רק חבל לי על בוגוט וברבוסה.

        Reply to this comment
        • Ish

          19. מרץ, 2017
          00:00

          שנאה יכולה לשכנע אנשים בהרבה דברים (מלחמת הכוכבים/פוליטיקה מקומית)

          Reply to this comment
          • יאיר

            19. מרץ, 2017
            00:12

            מה פתאום שנאה? אם כבר אכזבה. הייתי ממש בעדם בשנה שעברה ופייר – התאכזבתי

        • סומסום

          19. מרץ, 2017
          04:02

          "אולי הסופרסטאר היחיד בליגה שהייתה לו את האופי והנשמה של גולדן סטייט של השנתיים האחרונות" = לאבד 1-3 בסדרת גמר?

          Reply to this comment
      • הממזר של סטוקטון

        19. מרץ, 2017
        00:21

        ואני הדלקתי נר נשמה לעילוי נשמתה של סאן אנטוניו, כשטוני פארקר מהטריו עשה הנשמה מפה לפה לאשתו של חברו לקבוצה, ברנט בארי, אני רק יכול לשער את מה שאביו, ריק, אמר לו יום אחרי – "סאן, בגולדן סטייט זה לא היה קורה.. קבוצה עם נשמה.. אני יודע.. שיחקתי שם.."

        Reply to this comment
        • Ljos

          19. מרץ, 2017
          00:44

          "אבא, אבא, למה בחרת לאהוד אותם?"
          "ובכן, בן", אמר תוך כדי סידור המשקפיים עם האגודל, "במחקר סטטיסטי נרחב שעשיתי לפני שנים רבות הוכחתי, בהינתן שגיאה של פלוס מינוס שלוש עונות, שלאהוד אותם יתן את הסיכוי הטוב ביותר לרצף הנדרש עבור אוהד קבוצה על פי הספרים – דשדוש קצר בתחתית, טיפוס גבוה, נפילה קצרה מטה, עלייה שוב לצמרת, גמר, אליפות, גמר ואז בחזרה לתחילת המעגל. זו הייתה ההחלטה האנליטית הנכונה".

          Reply to this comment
          • הממזר של סטוקטון

            19. מרץ, 2017
            00:50

            ו קוואי… – יש לי קראש רציני עליו. העלם הכי יפה פנימית וחיצונית.

  30. רועי ויינברג

    18. מרץ, 2017
    23:51

    פאפאגיניס עם 14 נקודות ב-60% מהשדה ו-11 ריבאונדים. טוב שהוא מקבל דקות בזמן המת הזה של העונה כמחליף של וק"ס.

    Reply to this comment
    • יונתן .S.

      19. מרץ, 2017
      00:14

      תסמונת סוף עונה של עליית הממוצעים של שחקנים שוליים על מנת ליצור סיכוי לרווח עתידי עליהם בעתיד + לעשות טנקינג ועדיין להראות טוב.

      Reply to this comment
  31. עמרי

    19. מרץ, 2017
    00:12

    מאסטרפיס.
    תודה רבה.
    Go Rockets!

    Reply to this comment
  32. נמרוד

    19. מרץ, 2017
    00:22

    פורטלנד פתחו בטירוף, כבר 23-5 אחרי פחות מ7 דק'

    Reply to this comment
  33. הממזר של סטוקטון

    19. מרץ, 2017
    00:28

    Reply to this comment
  34. Smiley

    19. מרץ, 2017
    00:39

    רבע ראשון מטורף של הבלייזרס מול האין הגנה (ומילסאפ) של ההוקס

    Reply to this comment
  35. Mbk

    19. מרץ, 2017
    00:48

    פריוויו משובח
    תודה !

    Reply to this comment
  36. Smiley

    19. מרץ, 2017
    01:10

    אחריהמחצית הזאת של ההוקס נשאלת השאלה למה שחררו את טיג ונתנו לשרודר לנסות להוביל?

    Reply to this comment
    • Ish

      19. מרץ, 2017
      01:20

      זה או ירוק עם פרצופים של נשיאים עליו או בפורמט מספרים אלקטרונים בבנק

      Reply to this comment
  37. עומר

    19. מרץ, 2017
    01:31

    בקליבלנד שלושת הכוכבים יקבלו יום מנוחה.
    אז צפו לנצחון של הקליפרס

    Reply to this comment
    • Ish

      19. מרץ, 2017
      01:35

      Don't count on it

      אם יש משהו שההסטוריה מלמדת אותנו הוא שהקליפרס תמיד עשויים להיות מסוגלים למצוא את הדרך להפסיד, גם אם זה כנגד כל הסיכויים.

      Reply to this comment
  38. הממזר של סטוקטון

    19. מרץ, 2017
    02:39

    Reply to this comment
  39. ברץ

    19. מרץ, 2017
    02:44

    לפני כמה שנים יצא לי להיות בבוסטון במשחק נגד מיאמי של לברון-וייד-בוש, זה היה משחק אחרון או לפני אחרון לעונה ושלושתם לא שיחקו (לברון ווייד נשארו במיאמי).
    עונה שעברה הייתי באותו משחק של היום, קליבלנד בקליפרס והיה כל כך כיף לראות את כל הכוכבים.
    מבאס בשביל האוהדים שבאו למשחק, במיוחד אלה שזה בטיול או נסיעת עבודה וזה בגדר הזדמנות של בערך פעם בחיים לראות את השחקנים האהובים עליהם.

    Reply to this comment
  40. גיא

    19. מרץ, 2017
    02:59

    אין לי שידור לקליבלנד

    Reply to this comment
  41. חזיר יבלות צעיר

    19. מרץ, 2017
    03:02

    כדורסל מצחין בעיר המלאכים

    Reply to this comment
  42. הממזר של סטוקטון

    19. מרץ, 2017
    03:07

    Reply to this comment
  43. שי אבן צור

    19. מרץ, 2017
    03:08

    עוד מאסטר פיס לאוסף

    Reply to this comment
  44. שי אבן צור

    19. מרץ, 2017
    03:09

    גועל נפש שהקאבס משחקים בלי השלישיה
    מביך שהם מובילים

    Reply to this comment
  45. סומסום

    19. מרץ, 2017
    03:24

    קבוצה עלובה קליבלנד.
    זה סיפור מסריח, ומקווה שזה יעלה להם במקום 1 במזרח, או ליתר דיוק – במפגש עם מיאמי בסיבוב הראשון. זה העונש הראוי.
    ונניח שהיו חייבים משחק מנוחה – אי אפשר היה לעשות אותו מחר בערב, באותו אולם, במשחק הטנקינג של הלייקרס?
    ולא, לא יכול להיות שמקבלים עקרונית בכלל את הדבר הזה. חוסר ספורטיביות במובן הכי בסיסי. של קבוצת מולטי-מיליונרים, שזכתה בלוטו של העולם, להיות בן-אלים, אחד ממיליון שמגיע ל-NBA, ומרוויח סכום לא מוסרי של כסף. איזה עולב.

    Reply to this comment
  46. הממזר של סטוקטון

    19. מרץ, 2017
    03:41

    ממפיס מזהה קונטנדרית, נדלקים לה האישונים.

    ממפיס סיבוב ראשון זה סיוט..

    Reply to this comment
  47. סומסום

    19. מרץ, 2017
    03:48

    ותובנה אחת ספורטיבית –
    המחצית הזו מאפשרת לבדוק את הטענה, שמושמעת גם כאן לאחרונה, על עוצמתה המדהימה של קליבלנד קבאלירס, או ליתר דיוק – הספסל של הקבוצה. "ממש חמישיה פותחת לגיטימית", נאמר כאן.
    ובכן, עם 13 מ-41 מהשדה, zero מ-13 מהשלוש (טוב, 13 זה סימן רע), ו-2 אסיסטים חמודים, לסך 31 נקודות, אכן, מדובר בחמישיה לגיטימית לכל דבר.
    בליגה של נגורנו-קרבאך – יאיר ירענן את זכרוננו בשבוע הבא – מקום בו הספונסר הראשי הוא כנופיית זייפני דלק, והקומישנר הכל-יכול הוא ראסול סטוקטון ראסולביץ' ("טיטאן"), לשעבר סוחר נשק ופיסטוק-שאמי מהים השחור. סידר לקליבלנד האלה נצחון בסדרת הגמר האחרונה.

    Reply to this comment
    • הממזר של סטוקטון

      19. מרץ, 2017
      04:05

      כן, שחקני חמישיה פותחת לגיטימית.

      קח כל קבוצה תוציא ממנה את 3 הטנורים הראשיים, האחוזים שלה ירדו.

      Reply to this comment
      • סומסום

        19. מרץ, 2017
        04:15

        אני מבין שנראטיב ההיסטריה הולך ומסלים, לאחרונה זה היה כבר, "כל תוצאה פרט לאליפות נוספת של קליבלנד תהיה הפתעה מרעישה". נפוליאון בשערי פאריז!
        אבל ברצינות, זו לא טענה רצינית. דרון ווליאמס, נחתך מהקבוצה שלו, ומדובר בדאלאס, כן? צ'נינג פריי, בערך כנ"ל, שוטטות באורלנדו – עוד אריה מאריות (הים. הננסיים) של הליגה. להזכריך איך הגיעו אימאן שמפרט וג'יי.אר סמית', שהוא בכלל שחקן חמישיה ראשונה בקאבס? הפסולת שאיש לא רצה, במשלוח חד-סטרי מהניקס. הניקס! מי עוד, ריצ'רד ג'פרסון קשישא. קייל קורבר, שאיבד את מקומו באטלנטה – קבוצה שאתה במיוחד אוהב לציין כמה היא עלובה. הוא אפילו לא מספיק טוב שם. ג'יימס ג'ונס. דריק וויליאמס, שנחתך כבר מהליגה כולה.
        על איזה שחקן בחמישיה פותחת מדברים כאן? אולי טריסטן תומפסון – וגם הוא כשלעצמו לא שווה מקום כזה, לא בחמישיה קונטנדרית, לטעמי לטריסטן אין מקום באף חמישיה בליגה, בערך.

        Reply to this comment
        • הממזר של סטוקטון

          19. מרץ, 2017
          04:28

          אם אתה עונה לי – אז תביא ציטוטים שלי, ולא של אחרים.

          אם אתה בא להראות לי שיש GM מאותגרים מנטלית בליגה הזו, אז אני כבר מודע לעניין.

          מה גם שלקבוצות יש שיקולים יותר גדולים מ "האם שחקן פלוני אלמוני הוא שחקן חמישיה לגיטימי ?" זו ראיה מאוד צרה, כשחושבים על התמונה הכללית ולטווח ארוך, ולא כל שחקן מתאים לכל קבוצה.
          ולהביא החלטות רציונליות של GM ניקס ואורלנדו זה אבסורד שלא בדיוק משרת את התיזה שלך.

          הטענה הזו מתקיימת בעולם שבו החמישיה הפותחת של דטרויט/אטלנטה/אינדיאנה, היא החמישיה הפותחת של דטרויט/אטלנטה/אינדיאנה.

          ו TT שחקן לגיטימי בעולם שבו דראמונד הוא סנטר העתיד או משהו כזה.

          Reply to this comment
    • עידן

      19. מרץ, 2017
      04:12

      לקליבלנד הספסל הכי טוב בליגה.ושאני כתבתי לפני כמה ימים התייחסתי לזה שקליבלנד תהיה מועמדת לאליפות גם בלי לברון גיימס.אם יביאו אפילו סמול פוורד מדרגה שנייה כמו האריסון בארנס במקומו.הסיפור של המשחק היום הוא שונה כי קליבלנד משחקת בלי הטופ 3 פלוס קורבר במשחק חוץ נגד קבוצת פלייאוף.

      Reply to this comment
      • עידן

        19. מרץ, 2017
        04:16

        חמישייה של
        איירוינג
        סמית
        בארנס
        לאב
        תומפסון

        ספסל
        די וול
        שומפארט
        קורבר
        גפרסון
        דרק וויליאמס
        פריי
        סאנדרס

        קבוצה כזאת לוקחת את המזרח גם בלי לברון גיימס

        Reply to this comment
        • סומסום

          19. מרץ, 2017
          04:32

          אמונה מול עובדות, סיבוב 1173:
          קליבלנד בלי לברון ג'יימס (בקדנציה השניה, מאז חזר), שיחקה כבר 23 משחקים – מדגם סביר בהחלט.
          המאזן? 4 נצחונות, 19 הפסדים.
          קליבלנד עם קיירי + לאב, בלי לברון: 4 נצחונות, 16 הפסדים.

          אתה מבלבל עם שיקגו בולס ומייקל ג'ורדן (טעות מובנת בהחלט), שהגיעה ל-55 נצחונות בעונה לאחר פרישתו הזמנית, רק שני נצחונות פחות מהעונה הקודמת, ומקום 2 במזרח.

          Reply to this comment
          • הממזר של סטוקטון

            19. מרץ, 2017
            04:34

            מסקנה : קיירי ולאב לא שחקני חמישיה פותחת לגיטימים…

          • עידן

            19. מרץ, 2017
            04:36

            תוציא לברון גיימס תכניס האריסון בארנס או כל סמול פוורד אחר דרגה 2 ותראה שקליבלנד לוקחים את המזרח.לברון נח בדרך כלל במשחקי חוץ קשים.המשחקים שעולים לי עכשיו לראש הם המשחק של היום שיקאגו בחוץ שהם עוד היו קבוצת פלייאוף ומיאמי

          • סומסום

            19. מרץ, 2017
            04:38

            איך הגעת לזה?
            הם בהחלט שחקני חמישיה לגיטימיים – אלא שהקבוצה הזו של קיירי ולאב, לא מספיק טובה להרבה יותר מהשתתפות בליגה. עם שחקן כמו דוראנט נניח, הם יכולים לעשות פלייאוף. ועם שחקן כמו לברון – זה נשמע לא הגיוני, אבל תן לזה צ'אנס – אפילו את האליפות של הליגה כולה, גם אם תשים ממול א הקבוצה הטובה בהיסטוריה של ה-NBA.
            מצחיק, נכון? אני אומר, הלוואי שאפשר היה לבדוק את זה. ובסדרה של 7 משחקים, כמו שצריך. הוא באמת עד כדי כך טוב, הטיפוס המגעיל הזה.

          • הממזר של סטוקטון

            19. מרץ, 2017
            04:44

            איך הגעתי לזה הוא שואל…

            עם ההיגיון שלך… אפשר להגיע איתו רחוק.

            אתה מייחס למשחק הזה כמו פאזל, מאניבול, מרגיש כמו לדבר עם מורי קדנטציה 2012-13

            "תוציא. ת' הוא. תכניס ת' זה.." – יש דינמיקה, כימיה, שיטת משחק שמבוססת על היתרונות והחסרונות של השחקנים. אני מבין שאתה בא מהבייסבול, אבל לא הכל סטט', וכבודם במקומם מונח.

  48. שי אבן צור

    19. מרץ, 2017
    04:09

    לא שאני מתלונן או משהו אבל ברגע שבערוץ הספורט קלטו שהקאבס לא באו לשחק הם יכלו ללות את השידור של ממפיס-ספרס. במקום, הם תקועים במשחק המשעמם בסטייפלס סנטר

    Reply to this comment
  49. שי אבן צור

    19. מרץ, 2017
    04:16

    הורס אותי התשדירים האלה Why do we play
    הם משחקים כי הם מרוויחים טונה של כסף ממשהו שהם אהבו לעשות כילדים.

    Reply to this comment
  50. עידן

    19. מרץ, 2017
    04:30

    הקאבס האלו לא מספיק אני מתעב אותם ביום יום החליטו היום לזרוק משחק דווקא נגד הקליפרס שכבר חודשיים אני מת שירדו למקום 6.שלשום התוכנית שלי למערב עבדה ב100 אחוז.היום בינתיים התאנדר עשו את העבודה.הקאבס המתועבים האלו דופקים קצת את התוכנית.מקווה בהמשך לניצחונות של ממפיס דנבר והוורירס.למי שלא מבין מה התוכנית שילך לפריוויו של יום חמישי.נדמה לי זו תגובה 6

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      04:35

      בזה אני לגמרי איתך. זה משחק מתועב, והלוואי שייענשו – הוא גם לא פייר כלפי כל הקבוצות האחרות, מעבר לאוהדים והכסף שלהם. ובהקשר הזה, גם אני אוהד שמשלם ממיטב כספו וזמנו.

      Reply to this comment
    • ברוך רובין

      19. מרץ, 2017
      05:18

      הקאבס בנוייה כל כולה סביב הייתרונות והחולשות של לברון, הוא שהופך את כל שחקני הספסל והמשנה לכאלה מדהימים האריסון בארנס בקאבס לא שווים יותר מסיבוב ראשון,עידן מה שאתה מנסה לעשות זה להוריד מגדולתו על ידי השערות מופרכות, באותה מידה אפשר להגיד שאם לברון היה בוחר לשחק בספרס קליפרס תאנדר…. היה לו יותר טבעות מג'ורדן.

      Reply to this comment
  51. סומסום

    19. מרץ, 2017
    04:46

    עידן, בוא ננסה אחרת. לאיזה מקום מגיעה הקבוצה של:
    מתיו דלבדובה, ג'יי.אר סמית', אימאן שמפרט, ג'יימס ג'ונס, טריסטן תומפסון וטימוטי מוזגוב (AKA "תאומי מגדל העמק")? שכחתי מישהו? אה, נחזק אותם עם קנדריק פרקינס ומייק מילר, אבל בעונה האחרונה לקיומם.
    לאן תגיע קבוצה כזו?
    עפ"י אותו הגיון שלך, היא אמורה לעשות אליפות המזרח. כי הרי גם הקבוצה הזו, עם לברון, הגיעה לפיינאלס ממש. וזה מה שאתה טוען גם עכשיו כלפי הקאבס בלי לברון = הם שווים אליפות מזרח.
    דלבדובה, סמית', שמפרט, ג'ונס, טריסטן, מוזגוב – מה הם שווים?

    Reply to this comment
    • עידן

      19. מרץ, 2017
      05:14

      למה אתה כל הזמן משמיט את קיירי ולאב.בלי קיירי ללברון אין שום אליפות בקליבלנד והטענה שלי היא ששחקן כמו בארנס במקום לברון ינצח את המזרח עם הסגל גם הנוכחי שהוא הכי
      עמוק שאני ראיתי וגם עם הסגל של בלאט שהמתחרה העיקרית שלהם הייתה אטלאנטה שסיימה ראשונה במזרח.אני לא מטיל ספק שלברון השחקן הכי טוב בליגה אני מטיל ספק בחוזקה של המזרח וגם אם היה שם סמול פוורד כמו בארנס הם היו לוקחים את המזרח.לקליבלנד של היום יש עומק מטור,ף אם אתה משווה אותם לאיגי ולבינגסטון המפורקים ולמקאדו קלארק מקגי לוני ומאט בארנס זה בכלל לא כוחות

      Reply to this comment
      • סומסום

        19. מרץ, 2017
        05:21

        יש עובדות מעל. תתחיל בלהתמודד איתן. תסתכל על המאזן של קליבלנד, * עם קיירי ולאב *, בלי לברון.
        אם אתה מתעלם מהעובדות האלה, אז זו כבר ספקולציה, השערה, תקווה, אמונה. ואז זה כמו להתווכח אם יש או אין אלוהים, בערך. אין על מה להתווכח.
        וכשמדובר בלברון, זה קורה להרבה אנשים – הוויכוח עובר מעובדות לכיוון של אמוציות ואמונות. היי – אתה עצמך אמרת, שאתה מתעב אותו מהיום שהוא הגיע לליגה. לא נראה לי משהו שקשור לעובדות, מספרים, שחקנים. הוא פשוט לא בא לך טוב בעין, וזה פרפקטלי לג'יט.

        Reply to this comment
      • ברוך רובין

        19. מרץ, 2017
        05:21

        הקאבס בנוייה כל כולה סביב הייתרונות והחולשות של לברון, הוא שהופך את כל שחקני הספסל והמשנה לכאלה מדהימים האריסון בארנס בקאבס לא שווים יותר מסיבוב ראשון (קיירי ולאב לא הוכיחו שהם יכולים לסחוב קבוצה בלי לברון),עידן מה שאתה מנסה לעשות זה להוריד מגדולתו על ידי השערות מופרכות, באותה מידה אפשר להגיד שאם לברון היה בוחר לשחק בספרס קליפרס תאנדר…. היה לו יותר טבעות מג'ורדן. מפתיע אותי שאתה פעם אחר פעם מתלונן על המסע של לברון במזרח ולא על זה של קרי במערב, שבמשך שנתיים נפגש עם שני קבוצות משמעותיות (קליבלנד בסגל מלא, ואוקלהומה).

        Reply to this comment
      • עידן

        19. מרץ, 2017
        05:24

        בארקלי אמר על לברון מיליון דברים אבל לא סתם לברון התעצבן על הפעם האחרונה שבה אמר האם לברון גיימס לא רוצה להתחרות.הוא פגע בול.בכל אחת מ 7 השנים האחרנות היה ללברון את הסגל הכי טוב בליגה.אל תקששקש לי על קרי תומפסון וגרין שבאו משום מקום כסיפור סינדרלה לפני שנתיים וחצי וגם היום אחרי האובראציבריות שלהם אומרים שווסטברוק הארדן כריס פול באטלר דרוזן יותר טובים מהם למרות האנדראציבריות שלהם

        Reply to this comment
        • סומסום

          19. מרץ, 2017
          05:39

          וואלה? קבוצה שעושה 67 נצחונות בעונה אחת, 73 בעונה שאחריה, פתאום לא שווה? קבוצה שלא מפסידה שני משחקים רצוף? שבקושי מפסידה בבית בעונה שלמה? MVP פה אחד שתי עונות והקלע הטוב בהיסטוריה? הקלע השני הכי טוב בליגה, עם 37 ברבע? שחקן ההגנה של הליגה, אול-אראונד משוגע שמתקרב לקוודרופל דאבל ו-5X5 כל משחק שני? איגואדלה, אולסטאר בפני עצמו, השחקן ה-6 של הליגה במשך נצח, ופיינאלס MVP?בוגוט, בחירת דראפט מס' 1 ואחד השחקנים הכי חכמים בליגה? שון ליבינגסטון, מחליף שהוא סיוט מאצ' אפ לכל פוינט גארד מהצד השני? ספייטס, אזילי, ברבוסה השועל – כל זה, כלום לא היה שם?
          אז רגע – כל הסיפור על ה-9-73 פתאום לא שווה כלום? כי בעצם, ללברון היתה קבוצה יותר טובה??
          די עידן, זה לא רציני, סליחה.
          זו הקבוצה הכי טובה בעולם – והיא נכנעה למפגן יחיד (עם קיירי כעזרה), של שחקן אחד, בשיאו, תוך שהוא מפגין עליונות על כל הכוכבים האלה, משתי הקבוצות, בכל 5 הקטגוריות.
          עונה אחרי שאותו שחקן הוביל קבוצה שלא צריכה לשחק קט-סל בשכונה, ל-6 משחקים בפיינאלס. אלה העובדות. לא ספסל ולא נעליים.

          Reply to this comment
          • עידן

            19. מרץ, 2017
            05:53

            אם קרי כל כך טוב אז למה הארדן ווסטברוק שלא השיגו כלום בקריירה שלהם מבחינה קבוצתית וכנראה גם לא ישיגו ראויים לפני קרי לפי דעתך ולדעת רוב הפורום הזה להיות באולסטאר.למה קליי תומפסון רבים פה טענו שאין לו מקום גם על הספסל באולסטאר כנל לגבי דריימונד גרין.אלו שחקנים שבאו מלמטה שאף אחד לא ספר אותם.בגלל זה אני חושב שהם אובר אציברים.הם השיגו יותר ממה שהיה מצופה מהם אבל על הנייר לפי דעת רוב הפורום הם שחקנים טובים לא יותר מזה.לברון גיימס אמור להיות השחקן הטוב בעולם וככזה הוא אמור לתת אקסטרה.אם תוספת של איירוינג לאב סמית קורבר דרון וויליאמס שומפארט ושאר החברה לא מספיק לו כדי לשלוט בליגה אז כנראה הוא פחות היסטורי ממה שאתם חושבים.למייקל גורדן היה את פיפן את רודמן רק בחלק ההגנתי וחבורה של שחקנים משלימים.

          • ברוך רובין

            19. מרץ, 2017
            06:09

            עידן מסתכלים על העונה הנוכחית שבה קרי פחות מרשים מראסל ומהארדן אין ספק שלפני שנה ושנתיים הגיע לו בחסד להופעיע באולסטאר, וכשתומפסון תופס את המקום של פול זה בחלט לא מוצדק. ברגע שכתבת את האמרה האווילית שללברון ש את הסגל החזק בליגה 7 שנים אפשר לסגור את הדיון מחוסר אובייקטיביות. ראית את גורדן ושיקגו? היה להם את הסגל העמוק בליגה.אני בכלל לא מדבר על ההבדלים בתקופות ושאז שחקן יכל לשלוט על הליגה מהשנייה הראשונה בגלל הסגנון.

          • סומסום

            19. מרץ, 2017
            06:11

            נדמה לי שאפילו גדולי חסידי גולדן סטייט / מתעבי לברון, פה בפורום, יחלקו עליך, בשאלה לגבי ההבדל בין הצוות המסייע של מייקל ג'ורדן, לזה שיש ללברון.
            תתחיל בלבדוק מה ג'ורדן עשה בלי פיפן. אפילו לא עבר סדרת פלייאוף, כלשהי.

          • עידן

            19. מרץ, 2017
            06:28

            בשלוש האליפויות הראשונות של גורדן אפילו את רודמן לא היה לו.חוץ פיפן ובי גיי ארמסטרונונג כולם קלעו בחד ספרתי.ב 3 האחרות החמישייה מלבד גורדן פיפן ורודמן הורכבה מרון הארפר ולוק לונגלי.וה 2 שחקנים היחידים שתרמו מהספסל היו קוקוץ וקצת סטיב קר.איפה פה בדיוק הצוות מסייע המדהים במיוחד שרודמן הוא לא פקטור בהתקפה.איפה הצוות המסייע הזה לזה שהיה ללברון במיאמי עם וויד ובוש שהיו שחקני פרנצייז בקבוצות שלהם עם 25+ נק למשחק כל אחד.פלוס צוות משלים נהדר עם באטייה ריי אלן צאלמרס רשארד לואיס וכריס אנדרסון והקבוצה העמוקה שיש לו היום בקליבלנד שעולה על זו של מיאמי

        • סומסום

          19. מרץ, 2017
          06:59

          עזוב, אתה אדם דתי.
          באמת, שתי מבחינת התעלמות מעובדות/ עיוות שלהן, מתחת לאידאולוגיה נוקשה – לברון זוכה "שלא בצדק", מאלף ואחת סיבות. אחת מהן – "יש לו את הקבוצה הכי טובה לידו".
          שיהיה. כבר עדיף על טיעון, "לברון זוכה בזכות השופטים", "לברון זוכה בזכות חולשת המזרח", "לברון זוכה כי לא היתה אוקלהומה שתדיח אותו לפני שאוי-אוי-אוי גולדן סטייט נבהלו בגמר", וכו'.
          לברון זוכה שלא בצדק: זו אידאולוגיה. זו אמונה. ועם אמונה קשה להתווכח. אין טעם להתווכח.

          Reply to this comment
  52. מאיר אריאל

    19. מרץ, 2017
    04:56

    אוייי מאנו נחנקנו כבר

    Reply to this comment
  53. סומסום

    19. מרץ, 2017
    05:01

    יאללה, יש משחק בשיקגו.
    פיצוי על ההשכמה המיותרת הזו.

    Reply to this comment
  54. מאיר אריאל

    19. מרץ, 2017
    05:05

    פופוביץ מנהל משחק בינוני ומטה …
    פלח עקשן וטיפשץ מה הקשר להכניס את ברטאנס על ראנדולף??
    אובררייטד

    Reply to this comment
  55. מאיר אריאל

    19. מרץ, 2017
    05:07

    סליחה …מחול לי אבי כי חטאתי

    Reply to this comment
  56. מאיר אריאל

    19. מרץ, 2017
    05:12

    איכסה איזה שחקן מטונף קונלי
    להקיא עליו

    Reply to this comment
  57. סומסום

    19. מרץ, 2017
    05:16

    באטלר בהאסל וגניבה מדהימה על הייווארד, נותן את זה לבולס. נצחון גדול לשיקגו. הקבוצה הכי לא מובנת בליגה, שוב במירוץ הפלייאוף.

    Reply to this comment
    • גיא א

      19. מרץ, 2017
      05:21

      לא יאמן. הקבוצה הכי חסרת הגיון בשנים האחרונות

      Reply to this comment
  58. מאיר אריאל

    19. מרץ, 2017
    05:19

    לא חטאתי ולא כלום…
    הספרס לא יגיעו לכלום אם בדקות ההכרעה פארקר וגרין יהיו על הפרקט.
    כל הכבוד פופ יפרד עקשן נתת לפארקר להסריח את הפארקט ועכשיו במינוס 8 קראת למילס שיציל אותך. מאמן חלש.
    דני גרין אתה מביך בנאדם. מביך.

    Reply to this comment
    • ברוך רובין

      19. מרץ, 2017
      05:24

      ניהול משחק זה החולשה העיקרית של פופ כמאמן, בהכנה הוא מספר 1.

      Reply to this comment
  59. סומסום

    19. מרץ, 2017
    05:23

    ביכולת הזו של הספרז וגולדן סטייט (כל עוד KD בחוץ, או חוזר כמו נגיף מוחלש) – הרוקטס חייבים להרגיש שזה הצ'אנס הגדול שלהם.

    Reply to this comment
  60. גיא הרשע

    19. מרץ, 2017
    05:28

    אז זה היום בו רשימת המעומדים ל-MVP מצטמצמת ל2?

    (לברון יוצא מהרשימה בגלל שלוב של מאזן + מנוחות יזומות, וקאוויי בגלל שהוא צריך את המקום הראשון במערב)

    Reply to this comment
    • עידן

      19. מרץ, 2017
      05:31

      זה שוב בין פליטי אוקלהומה הארדן ווסטברוק עם יתרון לווסטברוק במידה וישמור על ממוצע הטריפל דאבל

      Reply to this comment
    • הממזר של סטוקטון

      19. מרץ, 2017
      05:31

      מי קבע שקוואי צריך את המקום הראשון ?

      Reply to this comment
      • גיא הרשע

        19. מרץ, 2017
        05:36

        קבע?
        בטוח שלא אני.
        זו דעתי, ההערכה שלי על תמונת הסיכויים לזכייה ב-MVP.
        לאורך כל הדרך אלו היו ווסטברוק והארדן שהובילו.
        מעט הסיכויים שהיה ללברון, לדעתי, הלילה אזלו.
        וקאוויי, המספרים שלו כל כך נחותים מול אלו של שאר המתמודדים, כך שהוא היה זקוק למקום הראשון בליגה בשביל לשמור על הסיכוי.
        ונמקום הראשון חומק לו ממשחק למשחק.

        Reply to this comment
        • הממזר של סטוקטון

          19. מרץ, 2017
          05:43

          ומתי הפעם האחרונה ש MVP הגיע מקבוצה שמדורגת 10 בליגה ו 6 בקונפרנס ?

          Reply to this comment
          • גיא הרשע

            19. מרץ, 2017
            05:48

            בוחרים שמסכימים עם שאלת הדרוג, יבחרו בהארדן.
            שאר הבוחרים יבחרו בווסטברוק כאשר לשאלתך ישיבו –
            "היו מי שנבחרו ל-MVP עם דרוג נמוך (מוזס מלון, קארים),
            אבל כמה פעמים היה בליגה שחקן עם ממוצע של טריפל דאבל, שהוא גם מלך הסלים".

            (אישית, אני בעד הארדן. כתבתי את דעתי על בחירת התקשורת)

          • הממזר של סטוקטון

            19. מרץ, 2017
            05:53

            היה כבר אחד עם טריפל דאבל שלא זכה..

            זה כנראה יהיה הארדן. זה צריך להיות קוואי.

    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      05:31

      עם עונות כאלה של הארדן וראסל, לא חושב שלמי מהאחרים היה איזשהו סיכוי אמיתי.

      Reply to this comment
      • עידן

        19. מרץ, 2017
        05:36

        השאלה מה יעשו בפלייאוף.אם לא יגיעו לפחות לגמר מערב כל ה mvp שווה לתחת.לא יותר מתחרות סטטיסטיקות אינבידואולית

        Reply to this comment
  61. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    05:39

    שהקאבס יילכו לעזאזל. ממש הורסים את הליגה כשככה מופיעים למשחק

    Reply to this comment
  62. מאיר אריאל

    19. מרץ, 2017
    05:43

    מסכים.
    זה בין הארדן לווסטברוק.
    קוואי היה יכול להיות אם הספרס היו מסיימים ראשונים אבל הם לא. למה?
    כי דני גרין בושה וחרפה. וטוני פארקר לא קשור כרגע לענף.
    ממפיס הבינו את זה ושלחו על קוואי דאבל וטריפל טים. אבל מי יקלע מהדאבל טים על קוואי??? מילס לא מקבל מספיק דקות .בטח לא במאני טיים.
    פופוביץ עם ניהול משחק סירחון.
    למרקוס זה פשוט לא זה. די שחרר אותנו מהחצי מרחק שלך כבר רבאקקקק אתה 2.10 עם גוף ענק וחזק לך עד לסל יכוסית.
    אני עדיף את דאנקן עליו גם בגיל 58.
    מאנו זה מכונת איבודי כדור.
    אין לספרס קו אחורי.
    אז או שקוואי יהפוך למייקל ג'ורדן או שזה שוב יגמר בהדחה מוקדמת.
    ואפילו אם קוואי יהפוך למייקל לא בטוח שזה יעזור כי זה לא שנות ה90 שאסור איזורית. וזה בדיוק מה שהיריבות של הספרס עושות.
    זה כזה הימור קל להשאיר את גרין ופארקר חופשיים הם לא יכולים לקלוע גם אם החיים שלהם תלויים בזה.

    Reply to this comment
  63. גיא הרשע

    19. מרץ, 2017
    05:45

    עידן, אני מסכים אתך שלקאבס סגל מצוין.

    אבל תחליף את לברון בהאריסון בארנס?
    תקבל קבוצה שמתמודדת עם אינדיאנה ומיאמי על מקומות 6-7-8 במזרח.
    קליבלנד לפני הגעתו של לברון לא ראתה פלייאוף. כשמוסיפים חיזוק (לאב, בארנס), מקבלים קבוצת פלייאוף, אבל אחת שהיא לא ממש מאוזנת –
    פחות מדי הגנה, וחד ממדיות התקפית.

    הסגל הנוכחי נועד למקסם את היתרונות היחסיים של לברון וקיירי.
    סוללה של קלעים שמרווחים את המשחק ומאפשרים ל-2 לעשות את מה שהם עושים הכי טוב –
    לחדור לסל, ולנצל מיס מאצ'ים.

    Reply to this comment
  64. סומסום

    19. מרץ, 2017
    05:50

    פייי, אם דנבר יצליחו לגנוב את זה עכשיו, זה אולי המשחק שעושה להם פלייאוף. יעלו ל-2.5 מעל פורטלנד.

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      06:00

      שתי הזדמנויות היו לנאגטס, להוביל להארכה או לנצח עם שלשה. פעם יצאו מטיימאאוט, השניה במעבר אחרי החטאה של יוסטון.
      בשני המקרים הלכו לוויל בארטון, בערב של 2 מ-13, ו-1 מ-9 מהשלוש. והוא דייק בהתאם – פעם מהשלוש, פעם בלייאפ.
      מה המאמן של דנבר רואה, שאני האהבל לא מבין מכאן?

      Reply to this comment
  65. הממזר של סטוקטון

    19. מרץ, 2017
    06:02

    Reply to this comment
  66. סומסום

    19. מרץ, 2017
    06:04

    ג"ס מוחצת את מילווקי בבק2בק בלי פארקר, אחרי נצחון שלה ב-4 נקודות על הטנקינג לייקרס –

    זמן (לכולם!) לעבור למשחק ההכרעה, רבע גמר המונדיאל, ארה"ב מול אלופת העולם הדומיניקנית, פול האוס בסן דייגו. המנצחת ממשיכה לחצי הגמר. 2:4 ליאנקיז, אמצע החמישי. ערוץ 61. ואמוס דומיניקה.

    Reply to this comment
  67. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    06:08

    המשחק משגע אותי

    Reply to this comment
  68. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    06:09

    שניים על בסיסים. אחד אאוט

    Reply to this comment
  69. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    06:10

    דאבל פליי. קוס אמק!

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      06:13

      נו, שיישאר צמוד.
      לאמריקאים יש פיצ'ינג עמוק וזה אמור לתת להם את האדג', הם חייבים להגדיל יתרון לפני הקלוזינג. כי שם – יש לדומיניקה שניים מהטובים בעולם, בטנסס מהיאנקיז ופמיליה מהמטס.

      Reply to this comment
  70. גיא הרשע

    19. מרץ, 2017
    06:14

    לפני עונת 2016/7 ,
    מאז עונת 84', היה רק שחקן אחד עם 2 טריפל דאבל של 40 נק' רצופים –
    מייקל ג'ורדן ב-89'.

    העונה, ווסטברוק עשה את זה פעם אחת,
    והלילה, זו הפעם השנייה העונה של הארדן עם טריפל דאבל של 40 נק' ב-2 משחקים רצופים.

    Reply to this comment
  71. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    06:29

    איך יצאנו מהאינינג החמישי…

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      06:40

      הדומיניקה כבר עם 2 מ-20, במצבי ריצה.
      זה אחוז נורא. הם ממש לא משחקים בשכל, סומכים על האולסטאר ליינאפ שלהם, ומחכים לביג סווינג.
      אני מעריך שהם יפסידו הערב, למרות שזה מאוד נזיל עם כאלה חובטים.

      Reply to this comment
  72. סומסום

    19. מרץ, 2017
    06:43

    בבקשה. עוד דאבל של פולאנקו, המדהים.
    דומיניקה תצא מפה עם ריצה-שתיים?

    Reply to this comment
  73. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:00

    איזו תפיסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

    Reply to this comment
  74. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:01

    חובטים חזק הדומיניקנים. הם גם גדולים בגוף.

    Reply to this comment
  75. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:02

    נראה היה שהוא תפס את הכדור. פתאום הום רן!

    Reply to this comment
  76. סומסום

    19. מרץ, 2017
    07:02

    אתה ראית את זה?
    את ההומראן של מני מצ'אדו – ואז אדם ג'ונס, החבר שלו מבולטימור, לוקח את זה??

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      19. מרץ, 2017
      07:05

      בוודאי שראיתי. אבל לא ידעתי ששניהם מבולטימור. אולי בגלל זה מצ'אדןו נענע את המגבעת כנותן כבוד לג'ונסץ

      Reply to this comment
      • סומסום

        19. מרץ, 2017
        07:07

        לגמרי, זה הולך להיות רגע אייקוני של האליפות הזו, עוד תראה אותו הרבה.

        Reply to this comment
  77. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:03

    קאנו הזה

    Reply to this comment
  78. סומסום

    19. מרץ, 2017
    07:03

    וואו, איזה רגע. מצ'אדו מתחיל את הריצה על הבסיסים, ואדם ג'ונס שודד לו את ההומראן – ומצ'אדו, ממרחק, עושה לו כזה סאלוט. סחתן אחי. רגע נהדר.

    Reply to this comment
  79. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:06

    קרא את התגובה שלי למעלה

    Reply to this comment
  80. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:07

    איזה POWER ביינאפ של הדומיניקנים. כל אחד סכנת הום ראן בכל זריקה

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      07:10

      זה הכוח שלהם, אבל זה לשחק יותר מדי יהיר, מחכים רק לביג סווינג.
      עכשיו ייכנסו הקלוזרים של הדומיניקה, רק במצב שהם לא מכירים, של פיגור קטן, ולא באינינג אחרון.
      זה מעניין, מה קורה שאתה מעלה קלוזר בסיטואציה של ריליף. בטננס מהיאנקיז הוא אדיר, ג'וריס פמיליה מהמטס גם כזה – ז מעניין מה שהולך לקרות.

      Reply to this comment
  81. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:17

    אל תשכח שארה"ב השאירה בבית את 5-6 הפיצ'רים הטובים ביותר

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      07:22

      ידוע, וברור שאם האמריקאים רוצים, יש להם דרים-טים אמיתית, במיוחד מבחינת הפיצ'רים.
      אבל לטוב זה שינו את כללי התחרות, והגבילו את הפיצ'רים הפותחים, מאוד.
      וככה מקטינים אפשרות של כל הנבחרות האחרות, שיש להם פיצ'ר או שניים טובים, לרכב עליהם לאורך משחק שלם. לאמריקאים כמובן יש מאגר עצום של פיצ'רים.

      Reply to this comment
  82. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:22

    3-6

    Reply to this comment
  83. סומסום

    19. מרץ, 2017
    07:24

    דומינקה טועה שוב ושוב, בשני צדדי המגרש.
    אתה בפיגור 4-3, משחק הדחה, אינינג 8. זה כמו גיים 7. למה אתה מחכה עם שני הקלוזרים המצוינים שלך? יש לך שניים, לא אחד – ודליס בטנסס הוא אחד שקשה בכלל לגעת בו. למה הוא לא שיתף אותו?
    המשיך עם הרליבר, וחטף 2 ריצות, שיעלו לו במשחק ובאליפות, כנראה.

    Reply to this comment
  84. סומסום

    19. מרץ, 2017
    07:28

    יש לך אולסטאר בשלוש השנים האחרונות, כוכב של היאנקיז, הקלוזר שלהם, עם era 2.10 – ואתה לא משתמש בו? מחכה איתו למה?
    איזו טעות של דומיניקה. בדיוק אותה טעות של האוריולז בסדרה האחרונה שלהם, השאירו את בריטון בחוץ, עד שהיה מאוחר מדי. הנה.

    Reply to this comment
  85. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:31

    זה היה הפולנקו מהפיטסבורג פיירטס? חשבתי שהוא מכסיקני

    Reply to this comment
  86. סומסום

    19. מרץ, 2017
    07:31

    זה הולך ונסגר לטובת טים usa.
    מבטיח חצי גמר גדול עם המארחת, בדוג'רס סטדיום, מול יפן.
    ובחצי השני, פוארטו ריקו המעולה, עם הולנד, הסוס השחור.

    הגמר המסתמן הוא ארה"ב – פוארטו ריקו, אבל לך תדע, במשחק נתון.

    Reply to this comment
  87. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:33

    מצד שני כואב לי על הדומיניקנים. הם חיים ומתים עם המשחק הזה. אפילו כדורגל רציני אין להם. רק בייסבול, וקצת כדורסל

    Reply to this comment
  88. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:34

    דיאז מהרדס, לא?

    Reply to this comment
  89. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:35

    אני חושב שפעם הוא שקל 300 פאונדס+

    Reply to this comment
  90. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:37

    איין קינסלר הוא אחד מאיתנו, לא? היה אמור לשחק עבור ישראל?

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      07:40

      לגמרי, ויש עוד כמה, פדרסון מהדודג'רס, קווין פילאר מטורונטו.
      פולאנקו מהפיראטס, כן.

      Reply to this comment
  91. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:40

    נראה לי שמצ'אדו בוכה

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      19. מרץ, 2017
      07:42

      כמובן שהוא מנסה לעצור דמעותיו, אבל הוא בטוח בכה כשהאמריקאים חבטו

      Reply to this comment
  92. סומסום

    19. מרץ, 2017
    07:46

    דומיניקה הרשתה לעצמה להשאיר את באוטיסטה על הספסל הערב. הנלי רמירז מהרד סוקס, לא ראה משחק כל הטורניר. אלה אולסטארים בפני עצמם. יהירות. ישלמו עליה.

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      07:47

      אדווין אנקרנסיון! הרכש הלוהט של קליבלנד אינדיאנס. נדמה לי שלא הגיע אפילו.

      Reply to this comment
  93. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:46

    גרגרסון זורק כדור שנראה איטי, אבל המון אקשיון

    Reply to this comment
  94. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:49

    אפילו עכשיו AT BAT הוא נראה מדופרס כזה

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      07:49

      זה גמור, 6-3 ועוד אאוט אחד.
      אגב, גם ג'וני קואטו לא הגיע לדומניקנית.

      Reply to this comment
  95. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:55

    לאלה שלא חזו, ארה"ב ניצחה 3-6 והיא בחצי הגמר.

    Reply to this comment
  96. מנחם לס

    19. מרץ, 2017
    07:58

    ארה"ב נגד יפאן בחצי הגמר, יום שלישי, 9 בערב זמן גרינוויל (ניו-יורק). לפני זה ביום שני משחק חצי הגמר הראשון, פורטו ריקו והולנד. לא היה חסר הרבה שאנחנו נהיה שם!

    Reply to this comment
    • סומסום

      19. מרץ, 2017
      08:01

      היה חסר לא מעט, אל תהיה טמאע, מנחם 🙂 מה שהנבחרת הזו השיגה, מעל ומעבר, כל נצחון – תענוג.
      ולא הייתי רוצה לראות אותם מובסים ב-mercy rule בחצי גמר, עם האמריקאים או פוארטו ריקו או דומיניקה. היה יכול להיות מכוער.
      מקווה שיהיה גיוס של הכוכבים הגדולים לאליפות הבאה. ברור לי שנהיה באז מהאליפות הזו, קיבלו פה כל מה שחולמים.

      Reply to this comment

הגיבו