הטור של לס ליום חמישי בערב: מה חצי העונה לימדה?

מה למדנו עד עתה כשחצי העונה מסתיימת הערב בהפסד מיאמי  לת'אנדר והפסד הלייקרס לקליפרס?

ללא סדר הגיוני (ואשמח לתוספות בתגובות) הנה 10 הדברים החשובים שאני למדתי:

 

1. מיאמי היא נומרו אונו.

מיאמי חזרה להיות הקבוצה החזקה ביותר בליגה, והסיבה היא ההשתפרות המפליאה של לברון במשחקו.  רק בימים של מייק היתה הרגשה שהבולס יכולים לנצח כל משחק, בגללו. עד לפני כחודש אף פעם לא חשתי זאת עם לברון. החודש האחרון שינה הכל: אני בכל שנותי ב-NBA לא ראיתי שיפור כזה דרמטי אצל שחקן שהוא כבר ברום משחקו.  מה למעשה לב השיפור? הכניסה החדשה שלו לסל.  אני כתבתי כאן כמה פעמים מאז שלברון הגיע להיט שהוא חייב לקבל כדור בתנועה, כי בעמידה אין לו את ההטעייה ואת הצעד הראשון של קובי, או דוויין. אז ראו זה פלא: פתאום הוא מצא את ההטעייה ואת הצעד הראשון. והוא חזק כל כך ופורץ כמו טנק שנראה לחוזה שהמפלצת בלתי ניתנת לעצירה.  זה היה השיפור הגדול הראשון. השיפור השני בא עם קליעת דאונטאון שהשתפרה לחלוטין, והשיפור השלישי הוא זריקת הפאול.  הוא לא שחקן שיקלע בפלאאוף 63 נק', או במשחק רגיל 81, אבל הוא יקלע (וקולע) בכל משחק בסביבות ה-30. זה הפך לנתון קבוע. אקסיומה במשחק ההיט, ורק בגלל השיפור הזה מיאמי היא הנומרו אונו של הליגה כשחצי עונה הסתיימה. ומילה אחת נוספת: מיאמי היא הקבוצה המסוגלת לרומם את עצמה גבוה נגד יריב קשה, יותר מכל קבוצה אחרת. נראה מה יהיה הערב בעיר הקאובויים נגד דוראנט וראסל!

2. לא כל הכוכבים מתיישרים

כשדווייט האווארד וסטיב נאש התחברו ללייקרס, היו שחשבו שהשניים עם קובי ופאו גאסול, ושלום עולם העושה את כל העבודה השחורה שלהם, הלייקרס תהיה קבוצת-על, הטובה בליגה.  היום היא עם סכוי קטן לעשות את הפלייאוף, ואם היא מפסידה הלילה לקליפרס, היא יכולה לחלום על הפלייאוף. מה קרה? האוארד נראה כמו הצדף של עצמו. אני לא יודע אם זאת פציעת הכתף או מין אי-חשק בלתי ניתן להסבר.  אולי ההצגות של קובי והצהרותיו בחדר ההלבשה ניכנסו עמוק לגוף הגולייתי הזה.  העובדה היא שהכוח הדומיננטי האדיר הזה מהעבר הפך סתם לעוד שחקן.  קובי משחק כדורסל לא מובן – יום אסל ויום באסל, שבוודאי מבלבל את שחקני קבוצתו יותר מכל דבר אחר. משחקן של 30-40 נק', פתאום יש לו יום של 4. לך תדע מה הולך בראש שלו.  סטיב נאש מוסר מסירות מצויינות, וקולע באמינות, אך ללא האוארד במיטבו, ופאו גאסול במיטבו – וכשהשניים יודעים לצפות למסירות שלו – סטיב הוא בזבוז. מסירותיו לשחקני הספסל הן גאוניות לעתים, אבל זה כמו נזם זהב לאף חזיר (או משהו כזה; שכחתי את האימרה מהתנ"ך). בקיצור ולעניין, סך היחידים של הלייקרס הוא הרבה יותר מסך הקבוצה, וזאת הבעייה של המאמן, והאיגו של השחקנים.

3. פוינט גארדים צעירים, מצויינים, נמצאים כחול על שפת הים

קיירי אירוינג, ג'ון וול, דרו הולידיי, ברנדון ג'נינגס, דמיאן לילרד, אריק בלדסו, סטיפן קרי, ריקי רוביו, טיי לאוסון, קמבה וולקר, ג'רמי לין, ראסל ווסטברוק, ועוד רבים שלא קופצים לי לרגע לראש מהווים מפל מים גדול ממפלי הניאגרה של גארדים.  הם באים כאילו על  חשבון מחסור קריטי ודרמטי בסנטרים דומיננטיים כמו שהיו בעבר.

4. השניים שעלו לראש הפירמידה

נכון לחצי העונה, לברון ג'יימס וקווין דוראנט הם שני שחקני הליגה הטובים ביותר. ראש וכתף מעל השלישי – קובי בריאנט. ואז באים כל האחרים ככרמלו אנטוני, דוויין ווייד, ג'יימס הארדן, ראסל ווסטברוק, טוני פרקר, וכריס פאול. והחשוב ביותר: לברון כבר לא 'אוייב הציבור מס' 1'. נראה שהכל נישכח, ולא מטריד יותר איש.

5. האפקט של הלוקאאוט מתחיל להיראות על כל צעד ושעל

האפקט נראה כבר בגדול בטרייד הבומבסטי של הגריזליס. נראה יותר ויותר חוזים הרבה מתחת המקסימום, ועונשים כבדים על 'שוברי סף השכר'. קבוצות של שוק קטן לא תוכלנה להחזיק שחקנים שידרשו (ויקבלו) חוזי עתק (ג'יימס הארדן מאוקלהומה אמרנו?). עד ה-21 לפברואר נראה כמה טריידים די בומבסטיים, וה-PARITY בליגה ייהפך לעובדה קיימת לשנים הבאות.

6. מסתבר שג'רמי לין אינו כוכב העל שחשבו, אבל הוא גם לא FLUKE!

מסתבר שהוא לא הסופר-כוכב שחשבו שיהיה בניו יורק, אבל מצד שני מסתבר שהוא שחקן סולידי, וטוב בהרבה משהשמיצו עליו השונאים. הוא מצא את ה-RHYTHM שלו עם הארדן. הוא לא בשורה אחת עם הולידיי , לילנד, או אירוינג, אבל הוא סטרטר סולידי מאד ומתאים לשיטת קווין מקהייל כמו כפפה ליד.

7. אין דבר כזה יותר הנקרא 'משבצות'

על איזה משבצת משחק כריס בוש? מה משחק כרמלו אנטוני, 3 או 4? דוויין ווייד משחק לא פחות כרכז משוטינג גארד. בדנבר אנדרה איגודלה משחק שוטינג גארד לא פחות מסמול פורוורד, התפקיד "המוגדר" שלו, ואותו דבר אפשר לומר על קורי ברואר. ומה משחק קווין גארנט? או לברון ג'יימס. או קווין דוערנט. היום זה מישמש שלא זכור לי כמובו בערבוב "תפקידים"

8. הסושיאל מדיה ניכנס ל-NBA 'ביג-טיים', ויישאר שם כל עוד ישנה ליגה

רוב השחקנים מדברים אל העולם דרך הטוויטרים שלהם. אפילו למאמנים שלהם הם שולחים את אי שביעות רצונם – או הערכתם – דרך הטוויטר.  יום חמישי הוא השיא כשישנם רק שני משחקים, ו-450 שחקני NBA  (מלבד ה-60 העסוקים באותו ערב) מביעים דעתם, מראים את עומק ידיעתם (או חוסר ידיעתם) במשחק. ה-אייפונים של כולם פתוחים וזה הזמן לדבר אחד עם השני, עם הסוכנים, לעשות דילים, לתכנן את העתיד, ולהתחבר ל-'שלישיות גדולות' כפיע שעשתה מיאמי, הניקס, הסלטיקס, והלייקרס.

9. השחקנים התחכמו

שחקנים לא ממהרים לחזור יותר מפציעות לפני שהם מוכנים. דריק רוז הודיע שהוא "רק 80% מוכן", וזה קרה יום אחד אחרי שמהנהלת הבולס יצאה הודעה בפרס רליס ש-'רוז חוזר אחרי האול סטאר'. "אני רחוק מלחזור", הוא אמר ל- TODAY USA בראיון. "אני לא חוזר עד שאני 110%. מתי זה יהיה? אני לא יודע!". קווין לאב לא ממהר אף הוא. דרון ויליאמס,  קירק היינריך, כריס קיימן, אנדרו ביינום, וכל האחרים, נותנים למנהלי הקבוצות להזיע. הם לא מסתפקים יותר בדיעת רופא הקבוצה. הם הולכים היום למומחים פרטיים, נייטרליים, לשמוע את דעתם בקשר לחזרה.

10. הליגה מתפקדת מצויין, תודה

היו שחששו שה-LOCKOUT האחרון ייפגע מאד בליגה. אין דבר רחוק מהאמת: כמעט כל הקבוצות מדווחות עם חדשות כספיות טובות. האולמות רובם מפוצצים, ואלה הנראים רבע ריקים זה בגלל שבעלי מינויים שנתיים לא מגיעים. הרייטינג בטיווי בעלייה. תכניות ה-טיווי של ה-NBA ו-TNT (בעיקר 'מפגש הכוכבים' פעם בשבוע) הן כולן בשיאי ציפייה. מצפים לשיאי ציפייה באול-סטאר. בין הקבוצות לא קיים PARITY מחלט, אבל היום אין קבוצות שהן מעל ומעבר האחרות, ואין קבוצות חלשות שנרמסות ערב-ערב. הליגה פורחת מכל הכיוונים, כולל רמת המשחק!

11. בונוס לחקלאים באתר (שרואים דברים כאלה רק ברפת): גם הצ'ירלידרס בסדר!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. מנחם פגעת בול אני מסכים עם רוב מה שכתבת וכן כמה שקשה לי להודות רמת המשחק של לברון אכן מתחילה להזכיר את הגדול מכולם ומה שמדהים אותי זה שאמנם אני לא ראיתי יותר מדי משחקים של מיאמי אבל ממה שראיתי זה שפשוט לברון וויד מנצחים אשררה לבד כל הצוות המסייע כולל בוש שמדי פעם דופק משחק טוב פשוט חושך

  2. בעניין הצי'רלידרס, אני רוצה להתלונן על משהו,

    איך זה יתכן שהחליפו את כל המעודדות היפות של הלייקרס, לקחו את הבלונדיניות עם החזה הגדול ושמו כאלה עם חזה קטן.

    זה נוגד את תקנון המקצוע.
    מנחם, תכתוב מכתב קובלנה לסטרן.

  3. אני אחזור על הפוסט שלי מחם מהתנור כי זה מספיק חשוב ועוד לא הגיע למיינסטרים מדיה –

    ג'רי באס, בעלי הלייקרס והבעלים הכי מצליח בהסטוריה של הנבא גוסס מסרטן.
    המשפחה לצידו ברגעיו האחרונים בבית החולים.

    עצוב מאד מאד.
    סוף תקופה.

  4. הספרס,OKC,כמה רמות מעל מיאמי
    ואם יש צדק וגם הגיון הרי שבמפגשים בניהם התוצאה צריכה להיות
    לא פחות ממבוכה להיט,
    אין מה לעשות אני לא מאמין בקנייה של צלחות או בזבנג וגמרנו
    אלא בעבודת כפיים ארוכה ומתמשכת,
    אני לא מאמין בקבוצה של שחקן אחד גדול ככל שיהיה אלא בקבוצה של 5 שחקנים שמאכילים אחד את השני.
    שההיט יזכו בטבעת זה בערך כמו שלפיד היה לוקח את הבחירות עד הסוף לראשות הממשלה.

    1. אני לא באמת מאמין שאתה עושה את ההשוואה של האגדה ההיא
      לחלטורה של היום
      בטח לא לכבודו של מייקל ביום הולדתו

  5. תאמין לי מנחם אתה הג'ורדן של כתבי הספורט.

    גם אם לא תמיד מציינים את זה במיוחד תמיד כיף לקרוא אותך.

    מסכים עם כל הנק' שהעלית אפילו קובי התחבר לטוויטר!
    זה אומר שנפרץ הסכר..

  6. ממבט קרוב: הצ'יר לידרז של הקליפרס מה-זה-כונפות, שזה לא להאמין. לדונלנד סטרלינג יש עוד הרבה מה ללמוד מממציאן, ד"ר ג'רי בס הגוסס. למבחנים של נערות הלייקרס מגיעות כל שנה יותר מ-1000 נשים מכל היבשת, והן עוברות סידרה מפרכת של תחאויות ואודישנים. בערןוץ של הלייקרס עשו על זה ריאליטי שואו השנה.
    וכמו שקובי אמר לפני התבוסה האחרונה לקליפס: "הם עוד לא הראו לי דבר וחצי דבר" או משהו בסגנון. סופ"ש מעולה לכל חובבי ההופס. אני אתעל האולסטארס אדלג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט