יומן יוסטון (3): ואלה שמות / יוסי באומס

אחרי חודש מלא עליות ומורדות ופגרת אול-סטאר ארוכה החלטתי לסקור כל שחקן של יוסטון העונה ביחס לשנה שעברה. נתחיל:

צ'אינו אונאקו. סנטר בן 20 מלואוויל, רוקי, שלא שיחק כמעט העונה ונקווה שיצליח יותר מהתקופה של אח שלו בארץ.

נקודת ציון: זריקת הסבתא מהעונשין.

קייל ויז'לטר: סנטר בן 24 ששיחק 9 משחקים העונה ועולה לפעמים מקצה הספסל.

נקודת ציון: גם אני לא ידעתי מי זה.

סיימנו עם קצה הספסל (טיילור אניס וקי ג'יי מקדניאלס הועברו מהקבוצה), בואו נעבור לחלקים היותר מרכזיים, לא כולל לו וויליאמס שרק הגיע:

סם דקר. פורוורד בן 20, אחת ההפתעות הגדולות ביוסטון השנה. גבוה משלים שמעריך כל דקת משחק ונלחם על כל כדור. עוד ילדון שמתאים להתקפה של הרוקטס.

נקודת ציון: מה שהוא עשה לממפיס בחודש שעבר.

https://www.youtube.com/watch?v=iNIj59Vcu3o

קלינט קפלה. סנטר בן 22 שמשלים ביחד עם סם דקר את אזור הצבע הצעיר אצל הרוקטס, בשנה שעברה כבר התחילה קפיצת המדרגה והשנה 7.5 ריבאונדים 1.3 בלוקים ו-12 נקודות למשחק ב-23 דקות מראות לנו סנטר צעיר שיהיה נכס בשנים הקרובות עבור יוסטון.

נקודת ציון: 65% מהשדה זה נתון שאסור לפספס והוא לא הסנטר היחיד.

ננה. הסנטר הוותיק, כבר בן 34, הצטרף השנה לבניה המחודשת של הרוקטס, תורם המון ניסיון לקבוצה אך הזמן כבר נותן אותותיו בברזילאי הלא צעיר.

נקודת ציון: בקרירה הארוכה שלו ננה קלע רק ב-15% מהשלוש. השנה הוא מעל 42%.

מונטזל הארל. הסנטר בן ה-23 מנצל כל דקה על המגרש ונדבק ברעב הקבוצתי. ברוטציה הרחבה של יוסטון הוא נלחם על כל דקה ומצליח להחדיר את רוח הלחימה שהקואוץ' כל כך רוצה.

נקודת ציון: כשיש לך 2 סנטרים צעירים שקולעים ב65% מהשדה, כנראה שאתה עושה משהו טוב מר ד'אנטוני.

נעבור לחמשת השחקנים החשובים ביותר:

טרבור אריזה. בן 31, פורוורד. השחקן היחיד שנשאר עקבי. אחרי שנות נדודים בין ניו יורק, ניו אורלינס, לייקרס, וושינגטון ואורלנדו, אריזה בעונתו השלישית ברצף ביוסטון והרביעית בסה"כ המספרים שלו מאוד דומים בשלוש השנים ביוסטון והעקביות שלו בתוך כל השינויים שקרו בקבוצה, היא אחת מאבני היסוד של ההצלחה השנה.

נקודת ציון: השחקן שלא מפספס משחקים והחשיבות שלו משמעותית הרבה מעבר לפרקט.

פטריק בברלי. בן 28, רכז. פציעה בתחילת העונה הביאה את הארדן לעמדת הרכז ועל זה אין מה לדבר, כי הבחירה ללא ספק עבדה, ואז בברלי חזר מהפציעה, לעמדה שונה לתפקיד שונה ואפילו פחות זמן עם הכדור משנה שעברה. מה עשה מר בברלי? השאיר להארדן את המפתחות להתקפה ומתרכז בהגנה, בתנועה ללא כדור, בחסימות ללא כדור, ברוח לחימה, ממש מיני דריימונד גרין.

נקודת ציון: אם הארדן משאיר את הרוקטס שניה בליגה בהתקפה, בברלי הוא העוגן ההגנתי שלה ובלעדיו הקבוצה לא היתה באותו מקום.

ריאן אנדרסון. בן 28, פורוורד. אחרי הסיפור הלא פשוט של ריאן אנדרסון בשנה שעברה, המעבר וההתחלה החדשה עשו לו רק טוב, המספרים חזרו לעצמם, הזריקות ל-3 לא מפסיקות להכנס והאמת שאף אחד ביוסטון לא ציפה לכניסה כל כך חלקה לקבוצה.

נקודת ציון: הסיפור של ריאן והקאמבק הבלתי יאומן שלו.

אריק גורדון. בן 28, גארד. אחרי התחלה סבירה בקליפרס ובניו אורלינס והמון פציעות לאורך הקריירה, אריק גורדון מראה השנה מה זה קלעי אמיתי. אחרי שלפרקים הוא אף הוביל על קרי בתור מלך השלשות של העונה, הוא נרגע קצת וכרגע הוא במקום הרביעי בהפרש של 2 שלשות מהארדן שבמקום השני. 184 שלשות היו לו העונה ואם לראין אנדרסון היה סיפור קשה מנטלית, התסכול של הפציעות אצל אריק גורדון יכול היה כבר מזמן לכבות רוח של שחקן אחר אבל משהו ברוח של יוסטון השנה מוציא את כולם שם לדרך חדשה

נקודת ציון: רק תהיה לי בריא!

ג'יימס הארדן. הגענו לאיש הזקן והאגדה, אם ראסל ווסטברוק מפלרטט עם טריפל דאבל, הארדן הרבה יותר קרוב לעונה של קואדרופל על מה אני מדבר? עקב האכילס, האיבודים.

אני יכול לדבר שעות על השינויים שהוא עשה על שיפור הסטטיסטיקות ועל העובדה שהוא שחקן ההתקפה הטוב בליגה, על הנפילה של השנה שעברה והשיפור בכל הפרמטרים כולל האיבודים. איך יכול להיות שהוא אחראי ל-6 איבודים למשחק?

*הביקורת אינה גורעת כמובן מיכולותיו הגראנדיוזיות השנה ובסך הכל מרגישה כמו הגרוש ללירה, בדרך לאליפות

נקודת ציון: טריפל דאבל היסטורי של 50 15 15, גדול שחקני ההתקפה בליגה, האמ.וי.פי של העונה ואולי גם טבעת תהיה לו השנה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. תודה על היומן!
    מדהים שאחרי כל הסיקור הזה, אתה מבין שבנוסף יש גם את לו וויליאמס, שעד כה ב-2 משחקי הבכורה שלו נתן תפוקה יפה מאוד.

    לגבי הארדן והאיבודים – לדעתי למרות העלייה הנומינלית בכמות האיבודים למשחק, מבחינה ריאלית האיבודים שלו לא באמת ״התדרדרו״ לעומת שנים קודמות. השנה, מאז שעבר לעמדת הרכז, הוא נוגע הרבה יותר בכדור, ומוסר הרבה יותר, מה שמעלה את הסיכוי לאיבוד.
    בשנים קודמות הייתי רואה אותו משחק ופשוט מתפלץ מזה שהוא היה כופה איזה מהלך של בידוד, שבסופו היה מאבד את הכדור בגלל כדרור מיותר.
    השנה כמות המהלכים הזאת קטנה, אך מצד שני הוא מאבד לא מעט כדורים כשהוא מנסה למסור לחבריו לקבוצה. איבודים מסוג זה אינם תמיד 100% באשמתו, מה גם שזה הגיוני שהם יקרו למי שלא מנוסה לשחק כרכז מוביל.
    מאמין שכבר בעונה הבאה כמות האיבודים שלו תרד, אם כי עדיין תישאר יחסית גבוהה.

    1. המצביעים השמרנים לא יבחרו במישהו מהמקום השביעי במערב לשחקן המצטיין של העונה. לכן גם הלכו על הבחירה היבשה של ג'מאל קרופורד ולא בחרו בדריימונד גרין לשחקן ההגנה שנה שעברה (לדעתי היה צריך להיות הוא או דאנקן).

      לדעתי סיכוי קטן שזה יהיה הארדן אם ד'אנטוני מאמן העונה וגורדון/לו וויליאמס השחקן השישי (וככה צריך, למרות שמגיע להארדן). המצטיין יהיה לברון או קוואי, ואם לברון ממשיך את הכושר מפברואר עד סוף העונה אז הפרס שלו.

    2. ידידי המלומדים שניכם טועים
      על סמך בחירות הMVP בוחרים לפי ה2 הראשונים מהמזרח/מערב
      ברוב מוחלט של המקרים
      הסיכוי סביר יותר שדוראנט או קרי יקחו את התואר לפני ווסטברוק
      אני עדיין חושב שאחרי שב14/15 באותה הסיטואציה בין קרי להארדן בגלל מיקום הקבוצה אין שום סיכוי שראסל ווסטברוק יקבל את התואר
      ואם לא העונה של ווסטברוק התואר היה של הארדן ביתר קלות
      אבל בגלל שווסטברוק נותן לו מיימדים של מספרים רגילים כולכם שוכחים
      שלא לברון לא קוואי ולא קריי או דוראנט כל כך חשובים ומשפרים את הקבוצה כמו האיש והזקן

  2. טבעות ליוסטון ? מישהו כאן התבלבל . בפלייאוף , היכן שהשמירות מתהדקות ומקשות על הקלעים , ומצד שני תפקידה של ההגנה הופך חשוב יותר , המציאות תטפח על פני הטקסאנים . לא כל הטקסאנים כמובן – יש טקסאנית שבנוייה נכון יותר. יוסטון אפילו לא הקבוצה הטובה בטקסאס .

      1. העקיצה ברורה . אבל אין המשל דומה לנמשל .
        אני אומר שקבוצות שהן רק ג'אמפ שוטס לא יכולות לזכות באליפות.
        זאת מהמפרץ , אליה אתה מתכוון , ניצלה את היכולות של זוג קלעי עילית . אבל היא לא הגיעה לכלום עד שלא הביאה בטרייד שהעלה את האוהדים שלה על בריקדות את אחד הסנטרים הטובים בליגה ושלחה תמורתו קלע שהיה השחקן הפופולרי בקבוצה עד אז . ע"ע בוגוט תמורת מונטה אליס.
        וגם זה לא הספיק . לולא העליה המטאורית של דריימונד גרין כציר ההגנה שלנו , לא היתה מגיעה אליפות .

        1. על זה אני מסכים. בלי בוגוט לא הייתם לוקחים ב-2015, בלי בוגוט לא לקחתם ב-2016 ולא תקחו ב-2017. האירוניה הייתה משעשעת בכל מקרה, ואני לא חושב שיוסטון היא קבוצה של ג'אמפ שוטס ותו לא.

          לא מעריכים מספיק את קלינט קפלה. לפני הפציעה הוא עשה עבודה נהדרת ויחזור לעצמו בצבע, ומסביבו גם יש שומרים לא רעים (בברלי ואריזה). יוסטון עדיין לא תקח אליפות כי הם לא יעברו את הספרס בסיבוב השני לדעתי, אבל הם יותר מקבוצת ג'אמפ שוטס.

          1. באשר ל-2015 , לקחנו אליפות אחרי שבפיגור 1 :2 בסדרת הגמר קר הושיב את הוגוט על הספסל והוא לא ראה כמעט מגרש בשלושה האחרונים , כאשר ה- SBDS עשה את העבודה .
            באשר ל-2016 , המזג החם של גרין עלה לנו באליפות הרבה יותר מההיעדרות של בוגוט .
            באשר ל-2017 , לא הייתי ממהר במקונך להצהיר הצהרות . יש לנו די והותר תחליפים בעמדה 5 .
            יוסטון אולי מסוגלת ליותר , אבל תחת ד'אנטוני היא ראן-אנד-גאן ומזניחה את ההגנה. וגם בצד ההתקפי אין לה משחק צירופים סבלני . שם המשחק – הזקן מוביל כדור , זורק לסל אם מאפשרים לו , או מוסר והזריקה לסל מגיעה מיד מצד אחד הסייד-קיקים שלו .

      2. יוסטון עוד לא ממש צלחה עם השיטה שלה את הפלייאוף, מה שגם שיש קבוצת ג'אמ שוט טובה ממנה התקפית והגנתית.
        הארדן לא מקבל את השריקות שלו בפלייאוף ומאבד יותר. בנוסף, השאלה תהיה איך יוסטון תשחק שהארדן נח.

        1. אני לא מבין מה הקטע של אנשים כאן עם יוסטון. רק לפני שנתיים היא היתה בגמר המערב. השנה כולם ניבאו לה מקום שמיני, אשברי החמוד ניבא שלא יעפילו לפלייאוף, הם פאקינג מקום שלישי בליגה כולה ועדיין כולם סקפטים.

          1. מאוד מעריך את יוסטון , פשוט חושב שלממפיס יש את לא מעט יתרונות בדיוק במקומות שיותר בעייתיים אצל יוסטון כגון שני גבוהים טובים מאוד שנותנים להם עדיפות מתחת לסל וגארדים בעלי יכולות הגנה טובות שירשו על הארגון לא מעט. (בקיצור לא מזלזל ביוסטון פשוט מאוד מעריך את ממפיס מודה שלפעמים קצת משוחד כלפיהם)

    1. בתור אוהד דאלאס שחושב שהם הקבוצה השלישית בטקסס באופן כללי, לא השנה
      אי אפשר לדעת מה יהיה בפליאוף אבל לדעתי הם שווים גמר אזורי לפחות כרגע

  3. אחלה תודה.
    אם כבר הסיפור העצוב של ריאן אנדרסון, הוא התארס לאחרונה אז מגיע לו מזל טוב.
    קייל ווילטג'ייר ואונואקו אמורים לראות יותר דקות בשנה הבאה, יוסטון מכניסה את הצעירים לרוטציה בהדרגתיות.
    דקר באמת הפתעה עצומה השנה, לא חשבתי שהמשחק שלו יתורגם ל-nba והוא באמת הפך לחלק משמעותי ברוטציה כשהוא למעשה בשנה הראשונה שלו בקבוצה, אחרי שפספס את כל עונת הרוקי שלו בגלל פציעה.
    לגבי שני הסנטרים של ה-65% מהשדה, שיגידו תודה להארדן, לא לדאנתוני. כל הסלים שלהם מגיעים מלובים ומסירות ללייאפ שמסדר להם המזוקן.
    לגבי ה-mvp, גם לדעתי בשלב הזה כבר אפשר להניח שזה יהיה ווסטברוק. הארדן היה מקבל את התואר בכל שנה אחרת אבל בין מקום שלישי ושישי, כשאוקלהומה כנראה רק ילכו וישתפרו והארדן ינוח יותר לקראת הפלייאוף, התואר הזה הולך לצ'יטה.
    לגבי היכולת בפלייאוף- מגיע עכשיו רצף משחקים שיתן לנו יותר מושג איך הקבוצה תוכל להתמודד מול הקבוצות החזקות יותר:
    אינדיאנה, קליפרס, ממפיס, סן אנטוניו, יוטה, שיקגו וקליבלנד לקינוח.

    1. אין שום סיכוי שתואר MVP הולך לווסטברוק, לא רק שהקבוצה שלו לא נמצאת בשני המקומות הראשינים אחוזי אפקטיביות שלו פשוט עלובים. שחקן שדואג רק לתועלת האישית שלו, חצי מהטריפל דאבלים נעשו על ידי פמפום של הקבוצה בריבאונדים

      1. אני אישית מעדיף שה-mvp כבר יילך לקוואי.
        קודם כל, הוא ראוי לא פחות מהארדן ו-ווסטברוק. הוא בהחלט השחקן הכי טוב בקבוצה שלו, אפילו שהוא לא דופק תצוגות כמוהם.
        בנוסף, הקבוצה שלו נמצאת במקום ה-2 בקונפרנס.
        והכי חשוב – זה יפתור את כל הסאגה סביב השאלה אם לווסטברוק מגיע יותר מהארדן או להפך. כנאמר – שניים רבים, השלישי לוקח.

        1. למה לא לברון? הוא ללא ספק השחקן שמשפיע הכי הרבה על קבוצתו יש לו חודש פברואר מדהים, וקבוצתו במקום הראשון. לתלא ספק הוא MVP

        2. גם מבין השלושה הראשון שהייתי בונה סביבו קבוצה בליגה , בעצם אולי חוץ מלפלופ הראשון בליגה שהייתי בונה סביבו קבוצה נקודה.

  4. לפעמים אני מרגיש בחלום אם איך שהקבוצה משחקת.
    יחד עם זאת ההגנה הרעועה ובעיית הריבאונד גורמות לחשש מסוים בנוגע לתפקוד בפוסט-סיזון

  5. פוסט מצויין.
    דקר – אהבתי אותו עוד כצעיר במכללה. הוא וקמינסקי היו נהדרים כ-1-2 בויסקונסין
    הראל הבא בתור לככב. אהבתי אותו מאד בלואיוויל. משהו במשחקו מזכיר את קרל מלון.

  6. השיטה של דאנטוני עם הארדן כרכז היא אופטימלית לצוות השחקנים ביוסטון. השאלה מה יהיה בפלייאוף אז המשחק יותר אינטנסיבי ויש יותר זמן להתכונן לקבוצה מולך.
    הארדן גדול השנה, אבל הוא לא יוכל לשחק 48 דקות, והשאלה איזה יוסטון נראה שהארדן נח.
    בנוסף, הקו הקדמי שלהם הוא לא משהו לדבר עליו בפלייאוף (עד שאתבדה…)

  7. ההבדל בין ג"ס ליוסטון בהצהרה של הייט-אשברי ש"לא לוקחים אליפות בג'אמפ-שוטס" הוא שג"ס היא קבוצה חכמה, גמישה ומגוונת שאכן מבססת את משחקה על שלשות, אך יוסטון היא קבוצת OCD של שלשות ולובים.
    OCD זה לא בריא ולא מתגמש, רבותיי

  8. מה שאתם מפספסים רבותי הוא שיוסטון מכוונת לשנה ההבאה. השחקנים צעירים ורעבים. השנה נעשה לכל שאר הבכירות את המוות ונקווה לנס כדי באמת להצליח. שנת המבחן האמיתית היא השנה הבאה

  9. אני לא חושב שמישהו השנה בנה ביוסטון על אליפות ומילת המפתח הייתה בניה ובעצם הורדת המשקולת קיבלנו כדורסל צעיר ומהנה ממש כמו ג"ס של 14/15 המילה אליפות ממש לא פסולה אך היא לא היתה המטרה גם שם
    ואולי המילה אליפות היא משקולת כל כך כבדה שהיא אחד הגורמים המרכזיים להפסידי אליפויות

להגיב על ברוך רובין לבטל

סגירת תפריט