מייקל – יותר מכל ספורטאי אחד שאני מכיר, ובהרבה דברים לא רק ספורטאי – היה אייקון אדיר כל כך שהשפעתו על העולם כולו מורגשת עד היום, ואולי תורגש לעולם. הוא היה האחראי הבלעדי על שתי אופנות – 'מודות' – שהן "IN" עולמי עד היום, מלבד כמה שחקני רוגבי אנגלים וסקוטים, שחקני פוטבול אוסטראלי , וכמה דרום אפריקאים במשחקים שלהם – שעדיין משחקים עם מכנסיים קצרות שהביצים יוצאות מהם, ולנו – שוב, בגלל ג'ורדן – הם נראים כהומואים המשחקים רוגבי.

1. מודת המכנס הארוך המגיע עד הברכיים (ומתחתיהן).

2. היופי שבקרחת 

מייקל החל לשחק במכנס הרגיל. גם בצפון קרולינה וגם בבולס. אבל בשנת הסופומור שלו הוא הרגיש שיוכל להתעופף טוב יותר ללא לחץ והגבלה על האבר בין הרגליים ושני הכדורים האליפטיים שמתחתיו, והוא ביקש מההנהלה מכנס ארוך. כמה שחקנים העתיקו אותו, ואז ה-FAB FIVE של מישיגן החליטו כולם לשחק עם "המכנס של מייקל", והם אף האריכו אותו כשכמה מהם – כריס וובר וג'לן רוז בעיקר – לבשו מכנס שירד אל מתחת לברך. תוך כמה שנים המכנס הארוך הפך למודה ולאופנה של העולם כולו, מלבד שחקני רוגבי בבריטניה ואוסטראליה, אבל האנגלים תמיד היו משונים אז נעזוב אותם.

למעשה המכנס הארוך השפיע אפילו על אופנת בגדי הים, ומה שפעם לבשו רק 'יורמ'ים' מרמת אפעל, הפך לבגד הים העולמי. כשחברי אלכס – שמרן שלא נדע, ועיקש כפרד – מסתובב איתי בחוף הצוק עם ה-'סליפ' שלו אני מודיע לו קבל עם ועידה שבארה"ב רק גייז לובשים בגדי ים כאלה, אבל הוא בשלו. שייערב לו.

והקרחת. מייקל הפך אותה בהצגת יחיד לדבר היפה והמקובל ביותר בנמצא. זה החל רק עם הבראת'רס. אבל לאט לאט הלבנים התלבשו על הרעיון, אבל לצערי אני עדיין לא ראיתי לבן עם קרחת נאה. ראיתם את הקרחת של רון קופמן? הישנו דבר מכוער יותר בעולם מהדבר הזה? טוב, אם אתם מסתובבים בקיבוץ כמו גונן, ורואים איזה צעיר בן 26 ששמו תמוז (או חשון, או טשיש, או קיטוע – הקיבוצניקים הם אלופים עם השמות שלהם!) תדעו שדהכל באשמת מייקל. למרות שהקרחת לא מסתדרת עם ראש לבן, הם מתעקשים. ועכשיו גם ההיספנים והאסייתים, הסינים והיפאנים. רק להודו האופנה הקרחית שג'ורדן החל בכל העולם עדיין לא הגיעה. אבל בתחנות הדלק של ארה"ב, במוטלים, ובחנויות 7-11 והקיוסקים ברחבי המדינה שכולם בשליטה הודית מחלטת, אתה רואה יותר ויותר קרחות פה ושם. על הטיבטים והאסקימוסים אני לא יודע, אבל ראיתי יותר ויותר פקירים, נזירים, וכוהני דת מקורחים. אני מחכה לרגע שהאופנה תגיע גם לנשים, אם כי ישנן כבר כמה זמריות קרחות.

אין הרבה אנשים בעולם היכולים להתגאות בהשפעה כלל-עולמית כזאת כפי שמייקל גרם.

ישנם עוד דברים המייחדים את מייקל מכל שחקני הכדורסל האחרים, ולמעשה מכל האתלטים האחרים בעולם. הוא יצר בעצם היותו שם, בעצם מהלך שביצע, או בהחלטה שהחליט – לוגואים שהפכו לנחלת עולם, תמונות המוכרות ללא כותרת, או עובדות שהשפעתן ניכרת עד היום. ללא כל סדר הגיוני, אלה הדברים הקופצים לי לראש:

1. JUMPING LOGO

מייקל הפך לסמל המסחרי של נייקי. הוא יצר כמה לוגואים שכל ילד בעולם מכיר. זהו רק אחד מהם.

2. SPONSORSHIP וחסויות

מייקל הפך את הספונסורשיפ לחלק בלתי ניפרד מכל ספורטאי-על בעולם. הוא הפך לסמל ולאות של נייקי.  קווי ייצור משלו, "AIR JORDAN", ושאר המוצרים הנושאים את הקו שלו ואת החסויות שלו, הפכו למוצרים הנמכרים בעולם בין בני נוער. ספורטאי העולם כולו חייבים לו תודה. היו ספורטאים לפני שייצגו חברות-על, אבל מייקל העלה את הרף לרמה שלא נודעה לפני כן, והוא החלוץ של ספורטאים עם קוויי ייצור, חסויות, או מוצרים הנושאים את שמם.  דרך נייקי – מייקל, ואחריו טייגר וודס, הפכו למיליארדרים הראשונים בין ספורטאי העולם.

3. SPACE JAM

הסרט ספייס ג'אם בכיכוב מייקל ג'ורדן הפך ללהיט כלל עולמי. הסרט פיתח תעשייה שלמה שהיא עדיין תוססת וגועשת. מייקל הפך לגיבור המחלט של ילדי ארה"ב, וצעצועי SPACE JAM הם עד היום בין הנמכרים ביותר בארה"ב.

4. "I WANT TO BE LIKE MIKE"

המשפט הפשוט הזה פרץ וכבש את העולם כולו. כולם רוצים להיות ילדים עם כדור…לנתר לשמיים…להיות האלוף הגדול…להיות גבור הסרטים לילדים. מייקל הפך למין 'חבר' של ילדים שכלל לא מכירים אותו, אבל המשפט "אני רוצה להיות כמו מייק" הפך לאידיום ומין ניבון שפה, ללא הכוונה הראשונה של הלוגו. "BE LIKE MIKE" הפך לנושא לשירים, סרטים, ומחזות. כל אחד רוצה להיות כמו מייק. עובדה. אף אחד לא רוצה להיות לברון. לא עכשיו לפחות.

5. רגעי כדורסל

*THE FLU GAME ('משחק השפעת') בו הוא קלע במשחק החמישי נגד יוטה 38 נק' ב-41 מעלות חום

*THE LAST SHOT: הזריקה ששברה לביירון ראסל את העקב, וליוטה את הלב ב-1998, כשבזריקה האחרונה הוא מנצח את המשחק, זוכה בטבעת ששית, ועוזב את הבולס.

*63": משחק הפלייאוף נגד הסלטיקס בו שיחק פצוע, ושאחריו לארי בירד התלונן שבערב ההוא הוא נאלץ לשחק נגד אלוהים.