גרף אחד שווה אלף מילים (1)

חברים יקרים, דיברנו מספיק על הטרייד של קאזינס וכספי לניו אורלינס ועל הציוות של קאזינס עם דיוויס. דשנו מספיק באולסטאר (ראיתם איך "כוכבי הליגה" יורדים להגנה?! אם הדופק של שחקן עולה על 120 הוא מייד מוחלף).

די, קאט דה בולשיט.

אני רוצה לחזור לדבר על מספרים, והפעם נשתמש בתמונות של אתר נפלא הקרוי sportsviz מבית המדרש של The Sports Geeks.

התמונה הבאה היא תיאור של כמות הנקודות, כדורים חוזרים ואסיסטים בממוצע למשחק בעונת 2016-2017. הנתונים מתייחסים לכל שחקני הליגה ששיחקו יותר מ-10 משחקים.

איך להבין את התרשים? כל עיגול הוא שחקן אחד. גודל העיגול מתייחס למספר הנקודות שאותו שחקן קולע בממוצע. ציר ה-X הוא כ"ח למשחק בעוד ציר ה-Y הוא אסיסטים למשחק. כפי שהמקרא מימין למעלה מציין, הצבעים השונים מתייחסים לעמדות השונות על המגרש.

תרגיל – נסו לזהות את שמות השחקנים שמסתתרים מאחורי העיגולים. מספרתי כמה מהם  בין 1 ל-14. אני זיהיתי ארבעה שמות די בקלות (בסוף הטור יש לינק לאיור המקורי והמלא).

מי שלא יכול להתאפק שיגלול למטה ויגלה את רשימת השמות.

מה ניתן לראות כאן?

ראשית, עיגולים גדולים (הרבה נ"ק) נמצאים בקורלציה עם ריחוק מהראשית, כלומר אלו הם שחקנים שטובים בהכל – קליעה, כ"ח ואסיסטים. ברור ששחקנים אלו גם משחקים יותר דקות.

דבר שני, ככל שאתה יותר סנטר כך אתה לוקח יותר כ"ח ומחלק פחות אס'. רואים בברור את החלוקה לפי תפקידים כאשר שחקני עמדה 5 נמצאים בשעה 2-3 של הגרף (קרוב לציר ה-X) ושחקני עמדה 1 קרובים יותר לשעה 1.

לא רואים את גובה השחקן (מי אמר איזיאה תומאס).

עוד דבר שניתן לראות הם צברים של שחקנים עם נתונים מאוד דומים. אלו הם עיגולים סמוכים מאוד זה לזה או שחופפים אחד את השני. אם תלכו ל-sportviz ללינק המקורי אתם תופתעו לראות את חלק מהשמות המפוצצים צמודים לשמות פחות גדולים.

ניתן לראות שישנם שחקנים שנמצאים מאוד קרוב לציר ה-X, אלו הם שחקנים שלוקחים כ"ח ולא מחלקים אס'.

ישנם גם שחקנים שקולעים הרבה (עיגול גדול) אבל לא תורמים כ"ח או אס' (קליי תומפסון)

ואני שואל, האם באמת יש כזה הבדל בין הארדן לבין ווסטברוק?

—————————————————————————————————————- 

ואלו שמות:

1. ג'יימס הארדן (יוסטון, עם אוקלהומה) 29 נ"ק, 8.2 כ"ח, 11.3 אסיסטים.

2.  ראסל ווסטברוק (אוקלהומה מאז ולעולם) 31 נ"ק, 10.4 כ"ח, 10.1 אסיסטים.

3.  לברון ג'יימס (קליבלנד, בינתיים זה מתאים לי) 26 נ"ק, 7ץ8 כ"ח, 8.8 אסיסטים.

4.  ג'ון וול (וושינגטון פתאום נעשתה מעניינת), 23 נ"ק, 4.5 כ"ח, 10.6 אסיסטים.

5. דמרקוס קאזינס (ניו אורלינס, תמיד עם כספי) 28 נ"ק, 10.8 כ"ח, 4.8 אסיסטים.

6a. אנתוני דיוויס (ניו אורלינס, הולך להיות אצלנו שמח) 28 נ"ק, 12 כ"ח, 2.2 אסיסטים.

6b. קארל אנתוני-טאונס (מינסוטה) 23.7 נ"ק, 11.8 כ"ח, 2.9 אסיסטים.

7a. גריק פריק (מילווקי ביתה של גולדה) 23 נ"ק, 8.6 כ"ח, 5.5 אסיסטים.

7b. קווין דוראנט (בוגד במכורתו) 26 נ"ק, 8.3 כ"ח, 4.8 אס'.

7c. בלייק גריפין (קליפרס) 22 נ"ק, 9 כ"ח, 5 אס'.

8. איזיאה תומאס (בוסטון) 30 נ"ק, 2.6 כ"ח, 6.3 אס'.

9. סטף קרי (ג"ס), גוראן דראגיץ' (מיאמי), מייק קונלי (ממפיס) 25 נ"ק, 4.3 כ"ח, 6.3 אס' (נתונים של סטף, העיגול הימני בין השלושה).

10. דמיאן ליליארד (פורטלנד) 26 נ"ק, 5 כ"ח, 5.8 אס'.

11. דמאר דהרוזן (טורונטו), גורדון היוורד (יוטה), קוואי לנארד (ס"א), פול ג'ורג (אינדי), כרמלו אנתוני (ניו יורק), ג'בארי פארקר (מילווקי), רודי גיי (מי זוכר איפה הוא משחק עכשיו?) 28 נ"ק, 5.4 כ"ח, 3.8 אס'. דהרוזן עיגול עליון שמאלי, רודי גיי ימני תחתון, ג'בארי עיגול ירוק. (הנתונים של דהרוזן)

12. קוואי לנארד (ס"א) 26 נ"ק, 6 כ"ח, 3.4 אס'.

12. ג'ימי באטלר (שיקגו פרים) 24.5 נ"ק, 6.4 כ"ח, 4.8 אס'.

13. קייל לאורי (טורונטו) 23 נ"ק, 4.8 כ"ח, 7 אס'.

14. חסן וייטסייד (מיאמי), אנדרה דראמונד (דטרויט), דאנדרה ג'ורדן 17 נ"ק, 14 כ"ח, 0.6 אס' (נתונים של ווייטסייד, עיגול ימני תחתון מבין השלושה)

 

הלינק לאתר המקורי

http://sporviz.com/nba/points-rebounds-assists-by-season?year=2017

 

 

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. מה שטיפה הפתיע אותי – יש הרבה שחקנים שלוקחים מעט נקודות ומעט ריב' (וויטסייד, דרומונד, דיאנדרה, עוד שניים שם) ומעט מאוד של מעט נק' והרבה אס' (היחיד לדעתי הוא רוביו). מלמד קצת על התפקיד של הרכז בליגה היום כשחקן שגם יכול למסור הרבה וגם לייצר נקודות.

    וזה נתן עוד זווית ליחוד של דריימונד. כל כך גבוה בריב' ובאס', כל כך מעט נקודות. הבחור שילוב של פיפן ורודמן

    1. דריימונד אגב הוא הנקודה הירוקה קצת מתחת לנקודה הצהובה של לברון

      1. נכון. ואם תשווה לגרף של שה שעברה אז תראה שבסה"כ אין שינוי גדול אצלו. גם אין שינוי גדול גם אצל דוראנט וגם אצל לברון.

      2. אני יודע, וזה עדיין מרשים. השחקן היחיד שאצלו הנקודות הן לא הדבר הראשון או השני הכי חשוב, גם לא בטוח שהשלישי (הגנה, ניהול משחק, תנועה בלי כדור וריבאונד לפני) ועדיין סוג של כוכב.

        1. אה, הנחתי שאתה יודע, רק רציתי להקל על הקוראים האחרים.

    2. רועי כיף לראות עוד מישהו שמעריך את דריימונד סוף סוף..
      שחקן כל כך טוב וכך כך אנדרייטד שזה פשוט מדהים
      לטעמי שחקן שהופך כל קבוצה עם כוכב אפילו אם רק אחד למפלצת
      נכון הוא לא שחקן שיעשה לך 25 ואפילו לא 20 במשחק.. אבל חוץ מזה הוא יעשה הכל (למרות מה שאמרתי עכשיו אני רק מציין ששנה שעברה חבר אמר לי שדריימונד אובררייטד וקלעי איום.. יומיים אחרי הוא סחב את גולדן ב game 7 על גבו עם משהו כמו 7 שלשות במשחק ו30 נק בערך)
      ללא ספק סופרסטאר

  2. מאוד מעניין, תודה!
    כשמשווים לשנים קודמות, עולות כמה מגמות מעניינות, למשל:
    1. עלייה גדולה בעמדת ה-PG. בעיקר בנקודות, אבל גם בריבאונד
    2. צניחה גדולה בעמדת ה-PF. בעיקר בריבאונד, גם בנקודות
    3. הסנטרים מוסרים יותר

    1. מסכים במיוחד בקשר ל-3. קאזינס עם איזה 6.5 אסיסטים למשחק ב-2017, יוקיץ' יכול לסיים משחקים עם 8-9 אס' כאילו כלום וגם לטאונס וגאסול לא חסר. זה מוסיף המון לעמדה.

  3. תודה על הפוסט. דברים שלי קפצו לעין :
    לברון ג'יימס הוא משהו מיוחד (המיקום שלו בגרף בהתחשב בגיל, מספר העונות בטופ, הילוך ליגה סדירה וכ'ו).
    שוטינג גארדים – הרבה באותה רמה וסגנון. יודעים לשים נקודות על הלוח אבל אין שחקני אולאראונד שבולטים בכל האספקטים.
    5 ו-6a באותה קבוצה מעכשיו. מפחיד.

  4. מה זה ? לקחת טביעות אצבעות מהטלטאביז ?

  5. מעניין מאד
    חשוב אבל לזכור שזו תצוגה מסויימת של נתונים.
    אם ציר ה Y יהיה כ"ח, ציר ה X יהיה נקודות והנפח יהיה אסיסטים, התמונה תראה שונה ומי "שימצא" במקומות הראשונים הם קאזינס ואנטוני דיוויס. ווסברוק בכל אופציה יהיה בין הראשונים

    1. אין כאן מקומות ראשונים. זה סה"כ דרך הצגת נתונים.

  6. אתם יודעים מה יהיה מעניין לראות?

    וידאו של גרף כזה משנה לשנה, לראות איך שחקנים מתפתחים (מבחינת המספרים היבשים).

    1. יהיה כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי זה, אלא אם אתהמתכוון עבור שחקנים ספורים או בודדים.

      1. כמובן שמתכוון

    2. ניסיתי לשים חיצים שמראים בכמה השחקן זז לעומת השנה הקודמת אבל זה היה סיוט. אפילו רק לשחקני המפתח, אז ויתרתי. סורי

  7. יפה מאד עגל (אחד מכוכבי הבידור שמפרק אלופות ומנתח כל דבר
    נפלא ובחוש הומור אדיר)
    תודה עגל האהוב על כולנו!!!

  8. תודה
    זוית מעניינית מאוד
    לדעתי ואני מתחיל להאמין יותר יותר שעם השנים יש יותר מקום לתודעה מאשר ל סטיסטיקה יבשה

    לקבוע מי גדול ממי על סמך מספרים בלבד זה חובבני ביג טיים

  9. יפה לראות איך לאורך השנים הקווים של הסנטרים והרכזים מתקרבים זה לזה בדרך לאולי השקה עתידית.
    וגם יפה לראות שבשנות ה-60 היו בערך 20 שחקנים בליגה.

  10. חמוד מאוד. מי שרוצה לראות פריק סטטיסטי שיחפש את דניס רודמן בשנים 92-94

  11. ניתוח יפהפה תודה.

  12. נפלא.
    מעלה בזיכרון את המחקר היסודי והמכונן על כדורגלני העולם של 538, שמוכיח: ליאו מסי הוא בלתי אפשרי. גרפים ונתונים שומטי לסת. עליונות לא נתפסת ממש:
    https://fivethirtyeight.com/features/lionel-messi-is-impossible/

    1. טוב לא ממש צריך את 538 בשביל לדעת שליאו מסי הוא בלתי אפשרי, בכל זאת הוא נראה כמו שחקן פליסטיישן בעולם האמיתי

  13. ושדרוג שהייתי מציע לגרף הקיים:
    לבטא את *האפקטיביות והיעילות* של כל שחקן (אחוז אפקטיביות ו/או פרמטר אחר, למשל נירמול ל-36 דקות), על ידי צבע כהה יותר.

    זאת אומרת, יהיו כמה עיגולים כחולים קרובים זה לזה בפינה הימנית למטה. ואפילו בגדלים דומים. הכחול הכהה יותר – שחקן אפקטיבי וטוב יותר.

  14. זוית מעניינת על הנתונים….
    יש שחקנים פחות זוהרים שמציגים נתונים יפים?

  15. תודה, עגל.

    אני מסכים עם סומסום, חסרה לי מאוד היעילות.
    זה גרף שמציג מצוין נפח סטטיסטי
    (מושג שכרגע המצאתי, ושנותן אמינות ל-"ניפוח הסטטיסטיקות")
    (סטטיסטיקאים ושקרים…),
    אבל מתעלם מהמחיר.
    לרב' ההגנה, יש מחיר באחוזי קליעה של היריב.
    לרב' ההתקפה, יש מחיר בנק' בהתקפת מעבר מהירה.
    לאס', יש מחיר באיבודים.
    לנק', יש מחיר בהחטאות.

    אם היינו לוקחים את ההצעה של סומסום, ומיישמים אותה על הגרף,
    אז ווסטברוק והארדן עדיין היו בולטים, אבל בדרך חיוורת למדי,
    בעוד שדוראנט וכריס פול, היו מתבלטים.

  16. בזכות הגרף, מי שצד פה את העין שלי הוא בלייק גריפין. שכחתי עד כמה הוא טוב. 5-9-22. גריפין הוא בלי ספק ה-4 הטוב בליגה (ad מוגדר כאן כ-5 וגם הנתונים שלו חמשיים). מה שמייד הוביל אותי לשאלת דריימונד, העיגול הירוק הקטנטן מתחת ללברון. גרין בטח טוב יותר, אמרתי לעצמי.
    ובכן – ממש לא:
    http://www.landofbasketball.com/player_comparison/draymond_green_vs_blake_griffin.htm

    ונדמה לי שבמקום אחר, כשהוא לא צריך גם לחפות על האימפוטנציה של מבאה מוטה ב-3 – גריפין היה עוד יותר אפקטיבי.

    1. אמל"ק, גריפין מול דריימונד:

      גריפין קולע יותר מפי שתיים, 21.5 מול 8.9
      לוקח ריבאונדים פעם וחצי יותר, 9.5 מול 6.7
      נותן אותו מספר אסיסטים, 4 (לכאורה הפורטה של גרין)

      והוא קולע באחוז אפקטיבי טוב יותר, ובאחוז טוב הרבה יותר מה-2 – 52 מול 44.

      היתרונות של גרין הם אחוז הרבה יותר טוב מה-3 (לגריפין פשוט אסור לזרוק משם – והוא גם לא עושה את זה הרבה האמת), ויתרון קל בחטיפות (1.3 מול 1) ובלוקים (1 מול 0.6). מינורי.

      1. צריך לקחת את נתוני החטיפות והחסימות בערבון מוגבל.
        יש לא מעט שחקנים עם נתוני חטיפות/חסימות גבוהים, בעוד שהם שחקני הגנה גרועים.
        ווטברוק מהמר המון, ומשיג 1.5 חטיפות למשחק. אבל הוא גם מאפשר לשחקנים לעבור אותו בקלילות.
        ללברון, לדוגמה, יש פחות חטיפות למשחק מלווסטברוק, אבל הוא בעקביות מוריד את אחוזי יריביו.

        כך שהעובדה שגרין מוביל את טבלת החוטפים, ללא מחיר באפקטיביות ההגנתית, רק מראה עד כמה הוא שחקן הגנה אדיר.

    2. אין בדברי להוריד בערכו של גריפין,
      ואני לא חושב שאפשר להאשים אותי כחבר באגודת ידידי גשר הזהב,
      אבל –
      כשמכניסים למשוואה את ההגנה,
      הפער בין ה-2 מצטמצם.
      גרין מוריד את אחוזי יריביו ב-5.4% ,
      והוא עמוק בדיון אודות שחקן ההגנה הטוב בליגה.

      גריפין שחקן הגנה לא רע בכלל (ויש לו חלק גדול בשיפור ההגנתי של הקליפרס העונה), כאשר הוא מוריד את האחוזים של יריביו ב-2.4% .

      כשלוקחים בחשבון מי הסנטר שמשחק לצד כל אחד מה-2 ,
      אז הפער בתפוקה ההגנתית בין ה-2 גדל במידה כזו שתוצאת ההשוואה בין ה-2 צמודה במיוחד.

      1. הכל נכון. אבל זה רק צד אחד.
        כשרואים מי אחראי לצד ההתקפי ליד גרין – סוללת הקלעים הטובה בהיסטוריה – מול האחריות ההתקפית האדירה של גריפין, לתת כל ערב בוחטה של 22 נקודות, והוא עושה את זה באחוזים מצוינים מסתבר. אול אין אול, בוודאי שהוא מציג חבילה הרבה יותר כדאית.
        תן לגריפין את קארי, תומפסון ודוראנט לידו, עם הלוקסוס של להיות "שר ההגנה". משוכנע שהוא יהיה מגן טוב יותר, ובהתקפה אפקטיבי עוד יותר, דאנק ועוד דאנק להיילייטס.

        1. פלוס אחריות לקחת ריבאונד – על כל 2 של דריימונד, הוא לוקח 3. באמת, הנתונים האלה הפתיעו אותי מאוד. גריפין טיפוס בלתי נסבל כידוע, זה קצת מסתיר את העובדה שמדובר בשחקן אדיר.

          1. אני מסכים שגריפין שחקן נהדר.
            ואני חייב לציין שההגנה שלו השנה זו הפתעה גדולה עבורי,
            בשנה שעברה הוא היה בינוני מינוס.

          2. מצחיק אתה,
            הנתונים הפתיעו אותך כי זה נתוני קריירה תשוה את העונה הנוכחית או או 2 העונות האחרונות ותראה שאין הרבה דמיון למסרים שהבאת סתם כדוגמא בריבאונד דריימונד ממוצע שנתיים אחרונות 8.85 כשגריפין 8.6
            ובאסיסטים כמובן שההבדל בולט יותר לטובת גרין וכו'

    3. סומסום תשמע (כל מה שאגיד פה הוא לעניות דעתי)
      לא חושב שזה השוואה בכלל כשדריימונד הוא שר ההגנה ללא עוררין בלי קשר גריפין אולי קולע יותר אבל בכל הנוגע לניהול משחק דריימונד משמעותי הרבה יותר גם אם ההבדל בכמות האס לא ניכר
      בנוסף יש לי אחלה של תמונה שמסבירה כמה דריימונד משפיע על גולדן והצלחתה (נכונה לפלייאוף) אשמח לשלוח לך אותה.. אם יש לך דרך כלשהי

    4. אין מה לדבר, גריפין שחקן גדול.
      השאלה שאתה מעלה היא האם בקבוצה אחרת הוא יוכל להיות אפילו יותר טוב. לא יודע, אולי.
      אני מסכים שבקבוצה שבה הנטל ההתקפי שלו יהיה יותר קטן הוא יוכל להיות שחקן הגנה יותר טוב (כמו אצל הארדן).

  17. ראיתי את הגראף המקורי, אבל עתה אחרי ההסבר של הפרופסור, והתגובות, אני מעריך הרבה יותר את מה שראיתי ואז לא כל כך התרשמתי!

  18. אחלה גרף. תודה.

    אפשר להסיק מזה בעיקר מסקנה לגבי מי המועמדים העיקריים לתואר ה אם.וי.פי. (הראשונים שמספרת)

  19. תודה עגל. כמו שאמרו לפני זה גרף שמושפע ישירות מיוסאג' רייט.
    מעניין אם אפשר להכניס את היוסאג' כקורלציה לנתונים האלו, די בדומה להכנסת נתוני היעילות.
    השחקנים שלהם ההבדל החיובי הגדול ביותר בין היוסאג' לעיגול שבהם הם עומדים יתבררו כיעילים ביותר.
    מניח ששם באמת דוראנט יבלוט במיוחד השנה.

    1. הגרף ממש לא מושפע מיוסאג' רייט (הדבר היחידי שמושפע ממו הוא גודל הנקודות אבל גם הן לא מספרות לנו על השימוש בכל שחקן) אבל בהחלט מדקות משחק.

      1. קראתי עכשיו את ההגדרה ליוסאג' רייט והיא באמת לא מתייחסת לריבאונדים ואסיסטים (אבל כן לאיבודים). קצת בעייתי בעיני.
        למה לא מכניסים אסיסטים או לכל הפחות יחס אס/איב לכל הפחות לפורמולה של יוסאג'?

        1. הגדרות מוקדמות יותר הכניסו גם אסיסטים (1/3 מהסך הכללי). בימינו ההגדרה שהתקבעה היא כזו שמודדת רק כמה כדורים הסתיימו בידיו של השחקן.
          זה הכל שאלה מה שאתה בוחר להכניס או למדוד.

    2. אני מניח שזה די פשוט לתרגם את הגרף כך שכל המספרים יהיו פר דקת משחק. זו השוואה יותר נכונה ואז השחקנים שמופיעים כנקודה סינגולרית ליד ראשית הצירים יקבלו יותר משמעות.
      לשחקן נתון זה יכווץ את שני הצירים X ו-Y באותו פקטור מספרי ולכן הזוית שלו ביחס לציר ה-X לא תישתנה. אבל המיקום היחסי וכן גודלם של העיגולים ישתנה בו-זמנית.

  20. מאוד מעניין!

    את הכוכבים לא קשה לזהות. השאר זו כבר משימה לא פשוטה..

  21. הנתון המפתיע מבחינתי מייק קונלי , כל הזמן גאסול בלט לי העונה והוא פשוט משייט עם נתונים נאים ויעילים מתחת לראדר, פתאום הסכום הכספי העצום שממפיס שלמה לו הקיץ נראה עוד יותר סביר לי ממה שנראה בזמן החתימה על החוזה. (למרות שבעיניי הוא אחד מחמשת מנהלי המשחק הכי טובים בליגה).

  22. צריך גם לקחת בחשבון את הקבוצה שלהם ואופי המשחק שלה – לפי הגרף ווסטברוק והארדן טובים מדוראנט וקוואי, אבל ברור שהמספרים שלהם מושפעים לא רק מכשרון, ויש כשרון, אלא גם מסגנון המשחק – קוואי, כמו כל שחקן אחר בס"א בעשרים השנים האחרונות, לא יכול להגיע למספרים כאלה בגלל האיזון בקבוצה. אי אפשר לזקוף זאת לחובתו.

  23. מה שבעיקר ניתן לראות כאן זה כמה זה מטופש להסתכל על העולם דרך גרפים.
    במקום פשוט להסתכל על התמונה מפרקים אותה לאלפי נקודות קטנטנות, ואז מנסים לחבר ביניהן (לפחות את חלקן כי יש המון) ולנסות להבין מזה מה רואים בתמונה… במקום כאמור פשוט להסתכל בה!

    דבר מוזר מעין כמוהו

  24. כשמסתכלים מצד הגוף ניתן להניח שלטמיר שני אשכים כמו לכל הגברים שכן התמונה נראית דומה (שערה לפה או לשם).
    כשבודקים בנתוני הבדיקה מתברר שיש לו רק אשך אחד.
    המסקנה: מראה עיניים יכול להיות מטעה לא פעם. החוכמה היא שילוב בין מראה עיניים ונתונים מספריים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט