מחר מייקל בן 50. מאמר שני לכבודו. מחר פוסט שלישי מקורי/ מנחם לס

הערה:

הערה שניכתבה אחרי הכנסת המאמר: כשתגיעו לתמונה השלישית, שימו לב לכף ידו הענקית של מייקל. היא היתה אחת מכפות הידיים הגדולות ביותר של כל שחקני ה-NBA ללא התחשבות בגובהם. במאמר מחר אסביר מדוע זה נתן לו יתרון עצום, ומדוע כפות ידיו הן עוד סיבה שרק טיפוס אחד ממיליארדים נולד ככה. היחידי עם כף יד גדולה כמעט כשל מייקל (ב-4 מילימטר קצרה יותר) היה ד"ר ג'יי, הלא הוא ג'וליוס אירוינג

 

מייקל ג´ורדן – הטוב אי-פעם


שיקגו סטדיום, שיקגו, 1988

מאמר שהתפרסם ככתבת שער ב-"7- ימים" של ידיעות אחרונות, וספרי "חיצים ובונבונים"

צעד ארוך, כפיפת ברכיים, יישורן המהיר, תוך כדי השקעת כח אדירה – יחסית לרגליים כה צנומות. עתה באה ההמראה. הוא עולה ועולה ועולה. ועולה יותר. שניים מהמגינים גבוהים ממנו ב-10 ס"מ, וכשהם עולים איתו, הם מגיעים כמעט לקצה גבול קשת המעוף יחד איתו.

אבל כאן קורה משהו מוזר: הם מתחילים בנחיתה בזמן שהוא ממשיך לעוף. רק עם ד"ר ג´יי ראיתי דבר כזה. לפתע נידמה לך שהוא מקבל תאוצה מחודשת. עכשיו הוא נעצר לרגע בתקרת האולם, מוציא סנדוויץ´, נוגס, ואז מסתכל סביבו לראות אם כל חבריו מסאות´ שיקגו הגיעו למשחק. כשהוא נוכח לדעת שכולם שם, הוא מכופף מרפקו, ואז מיישרו, ובכוח אדיר מכניס DUNK מרטיט לרשת. עכשיו הוא יכול סוף סוף להתפנות לנחיתה, אחרי מה שנראה כמו חמש דקות קוסמיות באוויר.

איש עדיין לא ראה את מייקל ג´ורדן מהלך על מים, אם כי כל עכבר כדורסל בדרום שיקגו ייתן לך 5 ל-1 שהוא מסוגל לעשות זאת ללא כל קושי, אם רק יתחשק לו, כמובן. אך עשרות, אלפים, ואף מיליונים ברחבי העולם ישבעו לך שהם ראו אותו מהלך באוויר. הם ישימו ידם על התנ"ך וישבעו בכל בית משפט שיצור מהלך על שתיים זה, אכן מסוגל להלך באוויר. כי זאת יש לדעת: הפנומן הזה, הנקרא מייקל ג´ורדן, הופך לנגד עינינו בהתמדה ובמהירות לאגדת כדורסל שלא הייתה, אין, ומי יודע אם אי-פעם נזכה לראות כדוגמתה.

 

מייקל הצעיר לפני הקרחת…

עכשיו הכדור שוב בידו. הוא נע לעבר פקעת שחקנים היודעת ש´אייר ג´ורדן´ עומד להמריא שוב. הוא משקיע כח מתפרץ עצום – ויש המראה. פעם נוספת כל השומרים שלו כבר צונחים, אך ג´ורדן נשאר שם, ליד התקרה. עכשיו ניוטון וקופרניקוס עצבניים, מוציאים מהקבר את הסרגלים והמחוגות, ומתחילים לבדוק את נוסחאותיהם.

המורה שלי, קווינט, קורא עכשיו מילים אלו והוא מחפש אותי. הוא רוצה שוב לתפוס אותי באוזני, להרימני כמטר מהרצפה, ואז, כשאני תלוי בין שמיים לארץ הוא שוב ישאל:" או.קיי. מנחם, כמה זמן ייקח לך לנחות?". אחרי שלא אדע את התשובה – כמו תמיד – הוא ישחרר את אזני ויאמר: "הזמן בו תגיע לרצפה הוא השורש המרובע של פעמיים הגובה חלקי 9.8 (שהיא תאוצת משיכת כח האדמה, מ.ל.). המשתנה היחיד בזמן הנחיתה הוא הגובה, ולא משנה אם זה ג´ורדן או אידיוט כמוך". או.קיי קווינט, מורה שלי, אז מדוע הוא שוהה באוויר בזמן שכולם נוחתים? מה הופך את האיש הזה למלאך מעופף? כמספר האנשים שאתה שואל כך מגוון התשובות וההסברים.

 

קולונל דוגלאס קילפטריק, ראש המחלקה להנדסת החלל של אקדמיית חיל האוויר, מסביר במילים אלו:" ג´ורדן מתגבר על משיכת האדמה ע"י שימוש בכח שרירי במישור האנכי ובכך יוצר קשת טיסה נמוכה".

"תשובה נהדרת, סגן אלוף, אך מה זה אומר לאדם הפשוט?"

"זה אומר שהוא אדיר, אף על-פי שאני בעצמי לא כל כך מבין מה אמרתי זה עתה", מפטיר הקולונל.

"מרכז הכובד שלו עונה לכל חוקי האירונאוטיקה כמו כל חפץ אחר והוא עולה ויורד בקשת פראבולה, כמו כל אחד מאיתנו. אך לו יש גם ´שהייה´ כי הוא מרים את ידיו עם הכדור בזמן שמרכז הכובד שלו יורד. במילים אחרות, הוא מצליח טוב יותר מכל אחד לעשות תנועות גוף מסביב הפראבולה של מעוף מרכז כובדו". כך מנסה עכשיו את כוחו בהסבר התופעה ד"ר לינקולן פורד, מהנדס/פיזיולוג מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת שיקגו.

-"האם זאת התשובה המלאה , ד"ר?"

"אולי, אך אינני בטוח", הוא עונה. "מה שכן בטוח, זה שהוא עושה משהו שעובד".

אך את התשובה הטובה מכולם מספק פרופסור דרל ניומברג, ממחלקת הפיזיקה של אוניברסיטת מישיגן: "מה כל הטרראם? שדים, רוחות, ומלאכים, ואפילו ציפורים ומטוסים, עושים את מה שג´ורדן עושה כל הזמן".

 

ג´ורדן בן ה-25, בעונתו הרביעית ב- NBA, הרים העונה את הכדורסל שהוא מציג לרמה אחרת. נכון, הסדרה נגד דטרויט הייתה קשה מאוד. מאמן דטרויט צ´אק דיילי הציב לקבוצתו משימה אחת ויחידה – לעצור את ג´ורדן – והצליח. שחקניו הצליחו להגביל אותו לערבים של 23, 24 ו-25 נקודות. כסף קטן במונחים של ג´ורדן, שסיים עתה – מעט מוקדם – עונה נפלאה. הבה ונסתכל על הישגיו העונה: מלך הסלים של הליגה עם ממוצע של 35 נקודות; מלך גניבות הכדורים (3.16 למשחק); אחד מטובי החוסמים; ה- M.V.P של משחק האול-סטאר; הזוכה בתחרות הדאנק; חבר ב´חמישיית ההגנה הטובה´ שנבחרה ע"י השחקנים, ו-´שחקן ההגנה מס´ 1´ בבחירת אנשי התקשורת. כל אלו הביאו לו תואר אישי נוסף, ה- M.V.P של הליגה בבחירת אנשי התקשורת, עם כ- 155 קולות למקום ראשון מתוך 200 בוחרים – כ- 120 קולות לפני לארי בירד במקום השני.

אין כלל שאלה שג´ורדן הוא כיום השחקן הפופולארי, והכישרוני ביותר בליגה. אף שחקן מתחת ל- 2.10 מ´ לא עשה מה שג´ורדן עושה כבר שתי עונות. רק וילט צ´מברליין קלע יותר מ-3000 נקודות בעונה. רק צ´מברליין – עם ה-2.17 מ´ שלו – קלע יותר נקודות ממנו לעונה בהיסטוריה של ה- NBA . ג´ורדן גם חסם העונה יותר מ-140 זריקות, הישג העולה על 14 סנטרים בליגה, וקטף יותר ריבאונדים מ- 7 סנטרים!

האם ניתן לעצור את ג´ורדן? צ´אק דיילי, מאמן דטרויט אמר במהלך סופשבוע האול-סטאר השנה (וביצע זאת הלכה למעשה בניצחון האחרון על שיקגו בפלייאוף): "הדרך היחידה לעצרו היא דאבל-טים ברגע שהוא עובר את קו החצי. אפילו שלושה, ארבעה או חמישה שחקנים. אני לא מתבדח!"

לארי בירד, כוכב הבוסטון סלטיקס ענה באותו נושא: "אנחנו בסלטיקס מעדיפים לתת לו את הזריקה מבחוץ בתקווה שיחמיץ".

-"אך מה אם הוא מתחיל להשחיל את הזריקה מרחוק, לארי?"שאלתי.

"אז אני רוצה לעלות ליציע וליהנות מההצגה כמו כולם. אתה מדבר כאן על שחקן הכדורסל הטוב ביותר בעולם שהוא כמעט בלתי ניתן לעצירה", הוא אומר.

בוב קוזי, כוכב העבר של הסלטיקס מחזיק בתיאוריה אחרת: "הדרך היחידה היא להכניס לו מרפקים. לפגוע בו מעט ולהתישו פיזית כדי להוציאו משיווי משקלו. אתה יודע, BUMP פה, BUMP שם". לעומתו טומי היינסון, מאמן הסלטיקס לשעבר, אומר שהוא היה מוותר על שמירה על ג´ורדן כי זה ממילא בלתי אפשרי. מה שהיה עושה במקום הוא דאבל-טים של הפוינט גארד ושאר השחקנים, כדי שהכדור לא יגיע לג´ורדן: "אפילו ג´ורדן לא יכול לעשות מאומה בלי הכדור. אולי הוא יזנק לשמיים ויכניס את גופו לסל במקום הכדור, אך עד כמה שזכור לי, ב-NBA לא נותנים עבור זה שתי נקודות", הוא אומר בחיוך. את התשובה המקורית ביותר לשאלה שכל הליגה שואלת בימים אלו נותן פרנק ליידן, מאמן היוטה ג´אז: "קולט 45. אני מאמין שאקדח קולט ´45´ יעשה זאת. זאת הדרך היחידה!"

 

חמישיית הדרים טים – לא היתה ולא תהיה חמישייה טובה ממנה בקבוצה אחת!

ג´ורדן הוא כה טוב, שאנשים מצפים ממנו ליותר ויותר. גדולתו וגאוניותו הן שהוא מצליח להעלות את רמת משחקו בכל פעם שרמת הצפייה ממנו עולה. במשחק שראיתי בדאלאס במארס – בו ניצחה דאלאס – הגארד שלה רולנדו בלקמן ששמר על ג´ורדן, קלע 9 מ- 27 (33 אחוז) ומסר 5 אסיסטים. הכותרת בעיתון למחרת זעקה: "בלקמן עשה זאת לג´ורדן". מה ששכחו להדגיש היה שמייקל קלע 15 מ-30 בדרך ל-35 נקודות, גנב שלושה כדורים ומסר ארבעה אסיסטים. הוא פשוט כה טוב, שממנו מצפים ל-50 נקודות בכל משחק, ואם אפשר, עם 20 ברגים באוויר.

ג´ורדן הוא לא סתם שחקן. הוא אמן, הוא בדרן, הוא יצרן. "כשאני עולה לאוויר, אני אף פעם לא יודע מה אני עומד לעשות. זה הכל אינסטינקט", אמר לנו במסיבת העיתונאים באול-סטאר האחרון. כמו מוצרט ובטהובן, המוסיקה שלו היא הרבה יותר מתווים. היא יצירה. כל מבצע, כל סל, נותנים לך הרגשה שאתה חוזה במשהו שלעולם לא יחזור עוד. כל התעופפות היא MOTION POETRY IN.

במילים אחרות, סל של בירד או מוזס מלון הם עבודה. סל של ג´ורדן הוא יצירה.

הפופולאריות העצומה לה זוכה ה-NBA כיום אינה שייכת לג´ורדן בלבד. אך הוא בלי ספק מהווה קטליזאטור ראשי וגורם מספר אחד בהפיכת הליגה מליגה נחותה לבייסבול, פוטבול והוקי, לליגה שוות כח. "הוא מוכר כרטיסים יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של המשחק", אומר עליו בלי להסתיר את שביעות רצונו, דייויד שטרן, הקומישינר של הליגה. מספר הצופים עלה בשיקגו מאז הגיע, ב-150 אחוז. במשחקי חוץ הוא ´מוכר´ את האולמות בפיניקס, אינדיאנה וקליבלנד – כולן קבוצות בינוניות ביותר. הוא אפילו גרם ל-OUT SELL באולמות של הנטס, הגולדן סטייט, וסקרמנטו – קבוצות ששכחו מזמן איך נראה מגרש מלא – בעוד שהסלטיקס והלייקרס הגדולות השאירו שם אלפי מקומות ריקים. ביל קרייפלד, מנהל יוטה ג´אז גילה, שכרטיסים למשחק הבית נגד שיקגו באפריל נמכרו שלושה חדשים לפני המשחק:" יכולנו למכור גם 50,000 אם היה מקום; ופה מדובר במייקל ג´ורדן, לא מייקל ג´קסון".

 

כמו כוכב פופ, הוא זקוק עתה לליווי משטרתי לכל מקום שהוא הולך. לחלק מהמקומות הוא נאלץ כבר להגיע כשהוא מחופש מהחשש שיזהו אותו ויתחילו לרדוף אחריו. הוא גם תורם ל- שבעה גופים פילנתרופיים, והוא אחד הגיבורים של המלחמה בהתנוונות שרירים. ג´ורדן הוא גם השחקן שב-´ליל כל הקדושים´ (חג ההלואין), בו כל ילדי האומה מתדפקים על כל דלת עם האיום "TREAT OR TRICK", משאיר פתק על דלתו: "היי, קידס. אני מצטער שאינני בבית. יצאנו למשחק חוץ. בואו מחר". ג´ורדן הוא היום הבן היקיר של האומה, ובעצם של העולם כולו. מסין ועד בריה"מ, מאיטליה ועד ישראל, מסטטוויל, אוהיו, ועד מטולה, ישראל, מייקל ´אייר ג´ורדן´ הוא היום כוכב הכוכבים.

אמש פורסמה בחירת ה- M.V.P של ה- NBA. כאמור, ג´ורדן נבחר ברוב קולות. אלמלא היה נבחר זו הייתה עלולה להיות השדידה הגדולה ביותר מאז שוד הרכבת באנגליה, הגזענות הגדולה בתבל. אך לא גזענות של לבנים נגד שחורים, אלא גזענות וקנאה של בני אנוש כלפי ייצור מעופף מפלנטה אחרת.

**********************************

כל מה שניבאתי בשנות 1987 ו-1988 על מייקל ג´ורדן התגשם. כל הסופרלטיבים לא נשמעים מוגזמים היום כי מייקל היה בדיוק כיצד שתיארתי אותו. ואז הוא החל להפוך את יכולתו כגאון כדורסל למנצח. הוא לקח 3 אליפויות, אז לקח חופשה של שנה וחצי לנסות כוחו בבייסבול, וכשניכשל (לא ניכשל בבושה, אבל ניכשל בניסיונו להיות שחקן מין השורה ב-MLB  ליגת המייג´ורס, הפרמייר-ליג בבייסבול, אם כי כמה מנג'רים טוענים שמייקל היה כנראה כן עושה את הליגה אילולא השביתה) חזר לכדורסל וניצח שוב 3 אליפויות כשהוא ה-MVP של כל אחת משש האליפויות.  הטרוף שלו לנצחון הוא דבר שלא היה לו כנראה אח ורע בספורט. הוא כה רצה לנצח, ולא רצה להשאיר דבר לצ'אנס כי במשחק שביעי הכל יכול לקרות, וכך הוא השליט את רצונו על שאר חברי קבוצתו ולא הירשה לאף סידרה להגיע למשחק שביעי.

לא יהיה ג´ורדן אחר בימינו. כמו שיש משה רבנו אחד, בטהובן אחד, רמברנט אחד, איינשטיין אחד, ככה יש מייקל ג´ורדן אחד.  עד כדי כך נמצאת רמת משחקו על כל פרטיה מכל שחקן כדורסל אחר.  הייתי אומר שמכל השחקנים מאז, קובי בריאנט הוא האחד שהגיע הקרוב ביותר למייקל, אך בכל זאת נמצא שנות אור מתחתיו. לברון ג'יימס הוא השלישי, אבל עליו לנצח לפחות עוד שתיים-שלוש אליפויות לפני שהדיון עליו יכול להפוך לרציני.

אז בינתיים מייקל ג'ורדן היה, והוא עדיין, גאון כדורסל הנמצא לבדו ברומו של עולם ההופס.

 

מייקל נגד לארי. לא צריך שמות משפחה. הבסט נגד הבסט.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 67 תגובות

  1. מנחם, תענוג.
    פעם דברו עם אהוד אולמרט עליו.
    אולמרט סיפר, שכשהיה ראש עיר, הבן שלו עבר לגור בשיקגו (או באזור). הוא דיבר עם ראש עיריית שיקגו (אם זכרוני אינו מטעני) וביקש ממנו כרטיס לבולס. ראש עיירית שיקגו אמר לו שאין בעיה. אולמרט יחבר משחק והוא ישיג לו הזמנה.
    אולמרט אמר שהוא התכון לכרטיס עונתי (מנוי). ראש עיירית שיקגו אמר לו שהוא יכול להיכנס לרשימת ההמתנה אשר מונה 27,000 ממתינים.
    עד כדי כך הוא היה גדול!

  2. דבר אחד קטן לא הבנתי אדון מנחם , איך זה שמייקל עשה 140 חסימות בעונה אחת ורשום שדוויין וויד מחזיק בשיא חסימות לגארד עם 106 לעונה אחת !!??

  3. הספר שלך על חיצים ובונובונים הוא יצירת מופת
    אשמח מאוד לסיקוול + תגובות נבחרות של גולשים באתר

    זה יכול להיות להיט היסטרי

  4. טור מדהים- רק רציתי להגיד שג'ורדן בשיא שלו חסם 131 פעמים ולא 140.
    סתם כדי לדייק:)
    1.6 גגות למשחק. לא ייאמן. גארד.

  5. האיכות המדהימה של בן אדם נדיר שיודע לסחוף גם כאלה שלא קשורים לענף בו הוא מתעסק ולוקח אותם יחד איתו לחוויה נפלאה כשהוא גורם להם להבין שהם רואים משהו בלתי רגיל – מייקל ג'ורדן.

  6. לכולם – תודה על המחמאות. אבל אסור להתעלם מחסרונותיו של מייקל ג'ורדן כאדם. התחרויות שבו היא כנראה כוח מנטלי אדיר שגרם לו להיות מה שהיה, אבל באותו זמן גרם לו גם לדרוס כל יריב בדרכו, ולא רק בכדורסל. אני כל כך מצטער שאין ביכולתי להחזיר את המאמר שכתבתי עליו ועל מאמנו!

    1. מנחם אני מסכים , המיתוס על מייקל ספג זעזועים בשנים האחרונות.
      הנאום שלו עם כניסתו להיכל התהילה היה מביך, מיותר ולא מתאים.
      היתה לו גם בעיית הימורים , שכמובן סלחו לו על כך.
      גם בחייו האישיים ידע מורדות.
      האם אמריקה סולחת לגיבוריה בכל מחיר ?

  7. הי מנחם,
    תודה על הכתבה. בתור מעריץ של מייקל אודה לך אם תוכל לפרט בכמה מילים מה היה הסיפור עם המאמן שלו.

  8. מאמנו בתיכון שסבל מבעיות מנטליות אבל היה אחלה מאמן שגילה בג'ורדן את כשרונו המיוחד מיד (שהפך לשיכור ומסומם, עם נסיונות לשיקום, אבל מייקל אף פעם לא הושיט יד לעזרה) חשב שעדיף למייקל בכיתה י' לשחק בג'וניור וורסיטי במקום בוורסיטי כדי שבי"א ו-י"ב הוא יעשה דברים גדולים. בדיוק כך היה. אבל מייקל לא סלח לו על כך לעולם ובסיפור לספורטס אילוסטרייטד סיפר על "מאמן התיכון שלא חשב שהוא טוב מספיק לקבוצה". זה פשוט לא נכון.

  9. @בושי ג'ורדן בעונת 87-88 נתן 131 גגות בעונה הרגילה ובעונה שלפני כן 125 גגות. אולי בשיא של וויד הכוונה לפוינט גארדס. ג'ורדן מחזיק בשיא החסימות לגארד בכל הזמנים.

  10. הי מנחם
    אם זכרוני אינו מטעה אותי מאמר זה (שקראתי עשרות פעמים ונהנתי בכל פעם) הופיע לראשונה בספר אחר שלך משנת 92 או 93 שנקרא כדורסל מעולם אחר.

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט