יום שני לאולסטאר- אירועים ובלוגים חיים

יובל שחם, כתבנו בשטח מעדכן כל העת בדף הפייסבוק מאירועי האולסטאר השונים. בכל יום הוא יעלה פוסט מסכם המתאר את האירוע המרגש שהוא מסיבה אחת גדולה והנאה גדולה למשתתפים ולצופים.

הנה מקצת מאירועי היום השני:

19:00- הכרזות הפיינליסטים להיכל התהילה

20:00- אימוני הנבחרות לאולסטאר- פיד בלייב בפייסבוק האתר

22:30- משחק האולסטאר של הדי-ליג

04:00- תחילת האירועים המרכזיים:

תחרות ה-Skills

משתתפים: דווין בוקר, קאזינס, אנתוני דייויס, יוקיץ', הייווארד, פורזינגיס, איזאה תומאס, ג'ון וול

גם השנה, כמו בשנה שעברה התחרות תהיה בין הגבוהים לקטנים.

זוכה השנה הקודמת- קרל אנתת'וני טאונס לא משתתף השנה אבל הגבוהים השנה כשרוניים במיוחד, כאשר התחרות תהיה בין שני האירופאיים הצעירים, פורזינגיס ויוקיץ'.

תחרות השלשות

משתתפים: אריק גורדון, קיירי אירווינג, קייל לאורי, ווסלי מתיוס, סי ג'יי מקולום, קליי תומפסון, קמבה ווקר, ניק יאנג.

זוכה השנה הקודמת: קליי תומפסון.

איך ג'ו אינגלס לא משתתף? זו השאלה הנפוצה ביותר בגוגל במהלך סוף השבוע האחרון. או שלא. אבל אני בטוח שלפחות רועי וויינברג שלנו חיפש את התשובה לתעלומה. והתשובה מפי האיש והאגדה בעצמו: "לא ביקשו ממני".

אז בהיעדרו של המנצח הוודאי, קליי תומפסון כנראה יאלץ לקחת את התואר בפעם השנייה ברציפות. מעניין האם יעשה כמו בירד וישאל בחדרי ההלבשה מי הולך להגיע במקום השני.

תחרות ההטבעות

משתתפים: אהרון גורדון, דריק ג'ונס, דיאנדרה ג'ורדן, גלן רובינסון ה-3.

האירוע המרכזי של הערב ואולי של סופ"ש האולסטאר כולו. ניפק לנו כמה מרגעי הקלאסיקות הגדולים של ה-NBA והפך דווקא השנה, לאחר השיא של שנה שעברה, לאירוע בלי ציפיות מיוחדות. רק נקווה שיהיו כמה דאנקים מוצלחים שרון טחן יוכל להכניס מחר בפייסבוק.

בינתיים בואו נקרא שוב על התחרות מפי האיש והפייסבוק: אליפות ההטבעות 2017

*********************************

יומן מסע- פרק ראשון

אתחיל מהסוף – היום הראשון של סוף שבוע האולסטאר היה היום הכי מטורף ועמוס שיצא לי לחוות בליגה מאז ומעולם.

כדי לנסות ולהעביר לכם את כל חוויותיי מניו אורלינס בצורה הכי טובה שאפשר, בנוסף לסירטונים והתמונות בעמוד הפייסבוק של הופס אני אוסיף פה באתר בכל לילה\בוקר את סיכום היום שלי. סוג של יומן מסע בן 3 חלקים.

המסע לניו אורלינס

יצאתי מביתי לכיוון שדה התעופה ביום רביעי בשעה עשר בערב. אחרי מסע מפרך שכלל טיסה לניו יורק, טיסה לאטלנטה ומשם נהיגה של 7 שעות לניו אורלינס, הגעתי בליל חמישי לניו אורלינס החמימה.

לפני הטיסה גיליתי שהעיר פשוט מפוצצת. אחוז התפוסה במלונות ברחבי העיר היה 99.6 אחוז – לא נתקלתי בדבר כזה מעולם.

החלטתי להפעיל את קשריי בסוכנות היהודית והאנשים החמודים מהקהילה היהודית בניו אורלינס החליטו לארח אותי. הם הזמינו אותי להגיע בליל חמישי להקרנה מיוחדת שהם עושים לסרט  'ON THE MAP’. הסרט מספר את סיפור הקבוצה האגדית של מכבי תל אביב וזכייתה בגביע אירופה בשנת 77\78. בהקרנת הסרט נכח טל ברודי יחד עם נציגים מכובדים נוספים כמו ריק בארי וננסי ליברמן.

מסתבר שברודי מרביץ ציונות ברחבי אמריקה ומופיע עם הסרט הזה במקומות רבים.

היה בהחלט אירוע נחמד ובסופו הלכתי לישון כדי להתכונן ליום שישי העמוס.

אימוני הצעירים

מוקדם בבוקר אספתי את המדיה פאס שלי ומיהרתי לאירוע הראשון אליו אני מוזמן – אימון נבחרת הצעירים.

לפני שאספר קצת על האימון עצמו, הנה לכם היכרות קטנה עם מערך האולסטאר של האן בי אי ושל ניו אורלינס אותו למדתי להכיר עם הזמן.

ככתב שחווה מספר די רב של משחקים כאן ברחבי אמריקה, באירוע בעל סדר גודל כזה של סיקור תקשורתי לא הייתי מעולם.

המוני אנשי תקשורת מכל רחבי העולם, מיליוני עובדים של האן בי אי שמתרוצצים ומסבירים לך לאן ללכת ומה לעשות ובעיקר המון שבילים ומסדרונות שמרגישים כמו מבוך.

לפני שאגע בנושא האיצטדיונים אספר שמחוץ להם הוקמה רחבה ענקית מלא ברחבות משחקים ובמות ענק.

ניו אורלינס התברכה בשני איצטדיונים ממש סמוכים זה לזה – הסמותי קינג סנטר(אולם הכדורסל של הפליקנס) והמרצדס סופרדום (איצטדיון הפוטבול בעל הגג הנסגר). אנשי האן בי אי משתמשים בשני האולמות בסוף השבוע כשבאולם הפוטבול הענק בנו מגרש כדורסל, סגרו אותו עם וילונות ענק והנה לכם אולם כדורסל.

האירועים הקטנים יותר (אימוני הקבוצות, אולסטאר הדי ליג וכו') משוחקים באולם המאולתר כשהאירועים הגדולים משוחקים באולם הכדורסל המקורי.

הגעתי בבוקר בדיוק לתחילת אימון נבחרת העולם. עמד שם מייק בראון וחילק הוראות לשחקנים שלו(לא ברור למה) והיה נחמד לראות את פרוזינגיס והחבר'ה מקרוב, אבל הדבר המעניין ביותר שאני יכול לספר לכם על האימון עצמו זוהי הכניסה של ג'ואל אמביד שהגיע מצויד במספר רב של תפוחי עץ אותם הוא פשוט חיסל אחד אחרי אחד.

לאחר כחצי שעה של צפייה החלטתי לחתוך משם לכיוון מלון הריץ' קרלטון בו מתכנסים השחקנים של אירועי יום שבת ושל שתי קבוצות האולסטאר ליום תקשורת מרוכז שאורך כשעתיים וחצי.

עיתונאים, שחקנים ומה שביניהם

לכל אירוע אני משתדל להגיע מוקדם. חשוב לי להגיע וללמוד את המקום, לראות איך דברים עובדים ולשים את עצמי בפוזיציה טובה לעומת שאר אנשי התקשורת.

מכיוון שהסיקור התקשורתי כאן הוא כה רב, אם אחד כמוני יגיע רק 10 דקות לפני ראיון עם שחקן מסוים, אני לעולם לא אמצא מקום בו אוכל ממש לשמוע אותו ולצלם אותו.

הגעתי למלון וראשונים היו שחקני תחרויות השבת. היה די משעמם להקשיב לווסלי מתיוס וארון גורדון מספרים קלישאות, אז החלטתי לנצל את הזמן לקצת מינגלינג עם אנשי התקשורת המוכרים בעולם הכדורסל האמריקאי.

הראשון בו נתקלתי היה ג'ף גודמן אשר משמש ככתב כדורסל המכללות הבכיר ב  – ESPN . החלפתי איתו מספר מילים על קבוצתי האהובה מנוטרדאם ולאחר מכן הוא סיפר לי שהוא בחור יהודי ומאוד מעורב בקהילה היהודית בעיר מגוריו בוסטון ושהוא מקווה להגיע לארץ בפעם השניה בקיץ הקרוב. לאחר מכן תפסתי לשיחה את כריס היינס, כתב הגולדן סטייט ווריירס החל מתחילת העונה ומי ששימש כאחד הכתבים הבכירים של קליבלנד בתקופתו של דייויד בלאט.

היינס סיפר שהוא עוד זוכר את ההצקות של הישראלים לגבי דייויד, אבל שהכל ברוח טובה. הוא נהנה מאוד מהעבודה עם גולדן סטייט ומספר ש"החיבור שם נראה פשוט נפלא".

לפתע נתקלתי גם בג'ומיין ג'ונס. למי שלא זוכר, ג'ונס היה שחקן אן בי אי סביר בהחלט ובסיום הקריירה הספיק לעבור בבני הרצליה. זיהיתי אותו מיד וניגשתי לדבר איתו. הוא ישר סיפר שהוא עוד זוכר את האימונים של אריאל בית הלחמי (כן כן, בית הלחמי נכנס לי לכתבת האולסטאר) ומאוד מאוד אהב לחיות בישראל. כיום הוא סיפר לי שהוא לוקח חלק בתוכנית אותה מציעה האן בי אי לשחקני עבר שפרשו לאחרונה. הם מתלווים במשך עונה שלמה לצוות הליגה במשחקים ואירועים שונים ולומדים כיצד להפוך את הקריירה הבאה שלהם לטובה יותר. יפה מאוד מה שהליגה הזאת עושה בכל הנוגע לשחקניה (הנוכחיים ומהעבר).

לאחר שהמינגלינג הסתיים התבשרתי שהראשונים שעולים לדבר עם התקשורת יהיו נבחרת המערב. מכיוון שידעתי שדוראנט ו-ווסטברוק בטח לא יגיבו האחד על השני (מה שהתברר כנכון) החלטתי ללכת ולתפוס מקום בשולחן של סטפ קארי.

למזלי תפסתי מקום טוב והצלחתי לשמוע את סטפ מדבר. הוא מאוד החמיא לאיזאה תומאס והימר שקליי ייקח שוב את תחרות השלשות, דיבר על המפגש של דוראנט ו-ווסטברוק ואמר שהוא חושב שברגע שהם יהיו באותו חדר הלבשה שוב הכל יעבור חלק וילך כרגיל וכמובן התייחס לעונה שלו ושל גולדן סטייט.

רגע מגניב היה ששאלתי אותו על הקעקוע שיש לו על היד בעברית.

לא תיזמנתי את זה כך, אבל השאלה שלי באה ישר אחרי כתב מאחת המדינות הערביות ששאל את סטפ על התמיכה של מדינות מזרח התיכון בו ואיך הוא מרגיש לגבי זה. קארי כמובן ענה באלגנטיות, אבל הרגשתי שמיד אחר כך שהגיעה השאלה שלי וסטפ חשף את הקעקוע בעברית, אותו כתב לא היה מבסוט כל כך וזה קצת קילקל לו. כמעט תקרית דיפלומטית.

אחרי קארי שמעתי קצת את דוראנט והארדן (שהגיע עם תיק גב בצורת דמות של בחור מזוקן ובמשך רוב הראיון היה עסוק במשחקי אבן נייר ומספריים עם התקשורת) וגם הספקתי לשמוע מעט את ווסטברוק.

כששמעתי שהוא ענה על שאלות שקשורות בדוראנט (תשובות בנוגע לשבוע האופנה), ניסיתי מאוד לשאול אותו שאלה על שבוע האופנה כדי שאולי יענה לי על דוראנט, אבל היה לו קשה לשמוע אותי כנראה בתוך הר הכתבים.

מיד לאחר מכן המתנתי לנבחרת המזרח וקיבלנו ידיעה שלברון לא הולך להגיע בעקבות סיבה משפחתית (כבר נמאס לו מהאירועים האלה?).

בכל מקרה, בשביל לברון וקיירי יש לנו את שי בקליבלנד, ככה שלא הרגשתי צורך ללכת ולנסות לתפוס אותם וניסיתי לחשוב על מישהו מעניין שכתבי הופס בדרך כלל לא מגיעים אליו.

החלטתי שאתפוס מקום ליד השולחן של איזאה תומאס, גם שחקן נהדר (האמ וי פי מבחינתי) וגם סיפור נהדר.

שמעתי אותו ארוכות מדבר על הסלטיקס, איך זה להיות אגדה בבוסטון, איך השפיע עליו דני איינג', איך עברו עליו הטריידים בעבר, וכו'.

איזאה סיפר הרבה על מה זה להיות בחור נמוך שכולם מזלזלים בו ועל כך שהשאיפה שלו היא להיות השחקן הטוב בעולם. לא פחות ולא יותר.

חלק מהדברים בסרטון המצורף.

אחרי שסיימתי עם איזאה ניגשתי לקואץ' שלו סטיבנס שדיבר גם הוא על התחרותיות במזרח ועל הכשרון והסגנון של הקבוצה שלו.

בסיום הבוקר העמוס הזה התפנו לי שעתיים וחצי בערך עד למשחק הסלבריטיז והחלטתי לנצל את הזמן לחוות קצת ניו אורלינס וזה אומר שלושה דברים – מוזיקה, אוכל ובירה.

הלכתי לאחד הברים המפורסמים של ניו אורלינס ונהנתי ממנת ים משובחת יחד עם בירה מקומית שמייצרים במיוחד לכבוד המארדי גרה שמתקרב ובא וברקע של כל זה להקת ג'אז שמנגנת לייב.

ישבתי זמן מה עד שהגיע זמני להמשיך לעבוד ולעבור לחלק האחרון של הערב.

משחק הסלבריטיז \ צעירים

צעדתי בחזרה לאיצטדיון הפוטבול הענק – "הסופרדום" –  כדי לצפות במשחק הסלבריטיז השנתי.

למי שלא מכיר, זהו משחק ראווה נחמד שמשלב סלבריטיז מכל רחבי אמריקה. התאכזבתי מעט מכיוון שרוב מי ששיחק היו אנשים שקשה לי להגדיר אותם כסלבריטיז, אבל בין היתר היה אפשר לראות את מארק קיובן (קלע מצוין בחימום, לא קלע בכלל במשחק), החקיין האגדי של שחקני האן בי אי מהפייסבוק ברנדן ארמסטרונג, שחקני העבר ג'ייסון וויליאמס וביירון דייויס, שחקנית הכדורסל והאחות של – קנדיס פארקר, וכמה ראפרים מקומיים.

את הקבוצות אימנו דריימונד גרין וקייל לאורי. המשחק התחיל וכבר אז הבנתי שמדובר בשיעמומון ושהדבר המעניין ביותר שקורה שם זו הכניסה של כוכבי האן בי אי לאולם (קאזינס ואנתוני דייויס הגיעו לצפות).

בסיום היה רגע משעשע שאחד מהכתבים\ילדים של ESPN עלה לשחק וגם קלע סל, אבל בגדול המשחק הזה היה די משעמם ולפני סיומו כבר חציתי את הכביש לצד השני כדי לערוך היכרות ראשונה עם הסמותי קינג סנטר לקראת משחק הכוכבים הצעירים.

הגעתי לאולם וכפי שאני עושה תמיד אני מתחיל בסיבוב היכרות – איפה אני יושב, לאן השחקנים הולכים, מה הדרך הכי מהירה לפרקט והיכן מוצאים את האוכל והשתיה שמגיעים לנו. לגבי החלק האחרון – לא היה שום דבר, אבל קיבלתי כרטיס בשווי 25 דולר שנתם לי הספק נאה מהבחינה הזאת.

צפיתי מעט בחימום ומיהרתי לעלות לקומה האחרונה בפינה שם הייתי ממוקם.

המשחק במיוחד בתחילתו לא הניב שום דבר מעניין אז התפנתי לשיחה עם השכן שלי, בחור מאתר גרמני שהגיע גם הוא לצפות באולסטאר לראשונה. דיברנו כדורסל ופתאום הבנתי שגרמניה נמצאת במצב לא רע בכלל מבחינת כדורסלנים עם שרודר, זיפסר ונוביצקי שמייצגים אותם בכבוד בליגה הטובה בעולם.

המחצית הראשונה כמו בכל משחק צעירים הייתה מלווה בקצב גבוה, הרבה דאנקים, ניסיונות לדאנקים ושלשות. מלא שלשות.

חמישיית העולם כללה את דנטה אקסום, באדי הילד, ניקולה יוקיץ', פרוזינגיס ודאריו סאריץ'.

מנגד חמישיית האמריקאים כללה את קאט, מיילס טרנר, מרקיז כריס, דווין בוקר ודיאנג'לו ראסל.

כבר בהתחלה יכולתי לראות שאחד השחקנים הבולטין ביותר בשני המחזורים הללו הוא שחקן שאהבתי מאוד כשהיה בקולג' – באדי הילד.

אתלט נפלא, קלעי מצוין וגם מגן נהדר (במשחקים בהם נדרש לעשות הגנה). הילד התחיל טוב וכמוהו פרוזינגיס כשבצד השני בוקר התחיל לחמם את הידית.

אט אט המשחק התקדם ונכנסו המחליפים שגם בסך הכל היו השחקנים הבולטים במשחק – ג'אמל מורי מצד אחד (הבחור קנדי ולכן משחק בנבחרת העולם) ופראנק "דה טנק" קאמינסקי מהצד השני.

לשניהם משותף אחד – יש להם ידית שאי שאפשר לקנות בכסף. קלעים טהורים.

עד הרבע האחרון לא היה כל כך על מה לכתוב, אבל בחמש הדקות האחרונות המשחק קיבל קצת הגנות מכיוון שהתוצאה הייתה צמודה ואז נכנס להילוך שני הmvp של המשחק – ג'אמל מורי.

מורי התחמם ועם חמש שלשות רצופות בתצוגת קליעה פשוט מטורפת הוא הוביל את נבחרת העולם לניצחון 150-141.

עוד בלטו:

בנבחרת האמריקאים קאמינסקי הנפלא עם 33 נקודות, ג'ונתן סימונס שסיים עם 19 וכמה מהלכי הילייטס מרהיבים וכמובן אנתוני טאאונס שסיים עם 24 נקודות ו-11 ריבאונדים.

בנבחרת העולם מי שבלט פרט למורי היה באדי הילד שסיים את המשחק עם 28 ופרוזינגיס שסיפק מספרים יפים של 24 נקודות ו-10 ריבאונדים.

בסיום ניגשתי לשמוע את השחקנים מתראיינים ופרט לקלישאות הידועות היה דבר אחד מאוד מעניין שציין באדי הילד.

הוא דיבר על הגלובליזציה של האן בי אי ושאין זה פלא שנבחרת העולם כבר מנצחת את נבחרת האמריקאים והדבר רק יילך ויתפוס תאוצה. אני אמנם לא חושב שהעולם יצמצם את הפער בצורה מוחלטת באמריקה, אבל אני בהחלט חושב שהרבה מכוכבי הדור הבא של הליגה יהיו שחקנים שאינם אמריקאים. הנבחרת הזו היא הדוגמא החיה לכך.

זהו זה, הסתיים לו יום ראשון של אולסטאר.

מדהים לחשוב שזהו היה היום שאמור להיות פחות מעניין.

אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי הסיפורים והראיונות בעמוד הפייסבוק שלנו במשך כל היום.