הכדור כמעט עגול / עידו מוריה מאוסטרליה

הכדור כמעט עגול

היום נדבר על אפקט הפרפר. איך אמריקאי שמנסה לטפס הר בצרפת, ממוטט משחק בין מאתיים שנים שהומצא באירלנד ועבר למושבת עונשין ששיחקה אותו בכדור הלא נכון. בואו נתחיל.

 

יום שבת במלבורן עירי הוא ממתק לכל חובב ספורט. ה MSG  האצטדיון המרכזי מלא במאה אלף צופים כי 2 שכונות משחקום בינהן פוטבול אוסטרלי האצטדיון הקטן של 50 אלף צופים מלא, גם כן, במשחק פוטבול אוסטרלי של קבוצה אורחת. ובערב יהיה עוד משחק של מאה אלף צופים. אין עוד עיר שחולה על משחק כמו שמלבורן חולה על פוטבול אוסטרלי.

כל הרכבות נערכות להוביל את כמות האנשים הזאת. מרכז העיר נסגר לתנועה והפאבים מחכים להכיל את מאות אלפי האנשים שיצאו אחרי המשחק ויהו צמאים. אין עוד עיר שמאלכסת שלוש אצטדיונים פעילים ממש במרכז העיר וכולם מלאים. יש עוד ספורטים שמשוחקים בסופי שבוע, אבל, פוטי זו הדת השלטת במלבורן.

אז על מה העניין?


לפני מאתיים שנה האירים באחד הגלגולים של הכדורגל המציאו גרסא משלהם למשחק שמותר לתפוס את הכדור ביד ולרוץ  למגינים מותר לתקל אותו. אם בועטים והכדור נתפס באוויר אז המשחק נעצר. קצת מזכיר כדורגל, קצת מזכיר רוגבי. בניגוד לכדורגל אין נבדל. מה שעושה את המשחק לטעמי למשחק הכי פחות טקטי בעולם.
כי תשים עשרה שחקנים ליד השער, תמסור להם מסירה ארוכה… ועשית גול, אבל, פףףף… מה אני מבין..

בכל אופן, לפני מאתיים שנה האירים חוו תקופה קשה והרבה מהם הוגלו לאוסטרליה. הם הביאו איתם את המשחק, בגלל המחסור באביזרים במושבת העונשים במדינת ויקטוריה והמחסור בכדורים המשחק שוחק בכדור רוגבי אליפסי ועם גופיות קצרות וצמודות שמשאירות את הצופות עם הלשון בחוץ, והשאר היסטוריה..

בתחילה היתה ליגה עירונית של 8 שכונות וכמה ערי שדה, אליה נוספו שאר הערים המרכזיות ביבשת. ועדיין מלבורן מרכזת את מרבית העניין, מי שנולד כאן נולד לתוך המשחק.
בפגישות עסקיות מתחילים את הפגישה בירידות הדדיות על הקבוצות, הלוחית של האוטו היא עם צבעי הקבוצה, והילדים הולכים לבית ספר עם מדי בית ספר אבל גרביים ותחתונים של הקבוצה שלהם. עיר חולת פוטי אנחנו.

אבל הכל הולך להשתנות בגלל אמריקאי מטקסס שניסה לטפס על הר בצרפת עם קצת עזרה מהחבר הכימכאי שלו.

אחרי המקרה המתוקשר, שאלו עצמם מנהלי הליגה: -"האם אצלנו הכל כל כך נקי?" והתחילו לבדוק. כל מי שמתעסק בייצור יודע שאם מחפשים באגים גם מוצאים.

אסנדון שכונה צפונית ליד שדה התעופה מחזיקה קבוצה שממלאת את הMSG בכל יום שבת נתון, היתה הראשונה שנתפסה. מאמן הכושר שלהם האכיל את כ-ל ה-ק-ב-ו-צ-ה בממריצים ועירויים. ואסנדון אפילו לא סיימה בחצי העליון של הטבלה..

ביום שישי נכנסו לתשאול עוד 32 שחקנים מקבוצות אחרות, ואף אחד מהם לא ייצא נקי. מה שמוביל לציטוט הבא.

"בליגת הפוטי, הדופינג הוא לא בשיל לסיים במקומות 1-4. הדופינג הוא על מנת להיות מסוגלים לעלות למגרש."

הציטוט שייך למאמן הכושר של אסנדון שגם זכה באליפות עם קבוצת ג'לונג (עיר של 100000 איש ממזרח למלבורן… שממלאת את האצטדיון כל שבת נתון) 3 פעמים ב 6 השנים האחרונות.

אז הנה זה קורה באמת. ספורט שעושה בדק בית ומגלה שהוא רקוב עד היסוד

מה יהיה עם זה אני אכתוב בהמשך.

ככה זה נראה…

http://www.youtube.com/watch?v=uQ-Zhz6nb2c

 

 

 

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. אלו היו שתי הדקות הכי כאוטיות שראיתי באיזשהו ספורט. אבל זה נראה מרתק, ולא חשבתי שיש כל כך הרבה סמים בספורט עם חשיפה כל כך מוגבלת.

  2. המשחק הוא לא כוס התה שלי. בעיקר כי הוא לא טקטי, אבל במדינת ויקטוריה הוא דת שלטת ואם הצלחה לא מתווכחים.
    לליגה קוראים AFL ובמלבורן בלבד באים 300K צופים בשבוע למשחקים.
    זה המשחק הפופלרי גם באדלייד ופרת.

    בסידני ובריסביין אוהבים רוגבי.

    המון שחקני AFL עוברים לשחק בNFL האמריקאי כי: – הם מעולים בביעיטות ויש המון אוזיס בקבוצות המיוחדות ובתור בועטים.
    – המשחק נראה להם קל יותר עם כל הפאדים מסביב.

להגיב על רועי ויינברג לבטל

סגירת תפריט