העתיד של הכדורסל הישראלי, חלק ג': גילאי הנוער / ערן שור

 

 

בפוסט הקודם כתבתי על נבחרת העתודה. הפעם על גילאי הנוער.

 

נבחרת הנוער מודל 2016

 

בדצמבר הסתיימה לה אליפות הנוער (ילידי 1998) האירופאית בטורקיה, שנדחתה מהקיץ בגלל ניסיון ההפיכה הכושל. קיימות תיאוריות קונספירציה שגורסות שארדואן בכלל עמד מאחורי ההפיכה. קצת קשה לי להאמין. לעומת זאת, לא אופתע בכלל אם הוא ידע על התכנון החובבני ונתן לזה לקרות כדי שיוכל לנצל את הכישלון הידוע מראש, להכות באופוזיציה ביתר מרץ ולעצב את הפוליטיקה, התקשורת, בתי המשפט, והאקדמיה במדינה כך שישרתו את מטרותיו (יש לי שני דוקטורנטים טורקים שמעורים היטב במה שקרה וטוענים שזה תרחיש סביר למדי).

בכלל, ארדואן בתורכיה, כמו פוטין ברוסיה, מראים לנו מה קורה כששליט שנבחר בבחירות דמוקרטיות נשאר בשלטון יותר מדי שנים וממשיך לצבור כח:

  • קיבוץ סמכויות ומשרדי ממשלה מתחומים שונים תחת אחריותו של השליט
  • דמוניזציה של קבוצות מיעוט ויריבים פוליטיים
  • אימוץ נלהב של מוטיבים לאומניים ודתיים שמקנים נקודות בדעת הקהל
  • הקצנה והפרזה של מידת הסכנה הנובעת מאיומים בטחוניים כדי לצבור כח פוליטי
  • זלזול מופגן או אפילו פגיעה ברשות השופטת, באקדמיה, באמנים, במפקדי הצבא ובמוסדות הפוליטיים ("האליטות") במטרה להצטייר כעממי ומחובר לרגשות הציבור
  • השתלטות על עיתונים וכלי תקשורת מרכזיים, שחלקם הופכים לשופר של מפלגת השלטון והעומד בראשה, לצד הפעלת לחצים על כלי תקשורת אחרים וסגירה של דילים מאחורי דלתות סגורות במטרה להבטיח סיקור אוהד
  • ובמק­­­­­­­­ביל, רדיפה, השמצה ודה-לגיטימיזציה של כלי תקשורת ועיתונאים שלא מיישרים קו ומעיזים להעביר ביקורת
  • חקיקת חוקים כנגד תנועות אזרחיות שמאיימות על הנרטיבים של השלטון או סתם מציעות שיח שונה
  • ולצד כל אלו, גם לא מעט שחיתות אישית וצבירת הון וטובות הנאה לעצמו ולמקורבים לו, תוך ניצול ציני של עמדות הכח

 

וכן, אני בהחלט מביא בחשבון שהתיאור בפסקה הקודמת עשוי להזכיר לקוראים גם איזה פוליטיקאי מזרח תיכוני נוסף.

 

ארדואן ופוטין. הפרש של 15 סנטימטרים בגובה, אבל הרבה מן המשותף

 

בכל מקרה, לא התכנסנו כאן כדי לדבר על פוליטיקה (לפחות לא רק), אז נחזור לכדורסלני העתיד, והפעם גילאי הנוער (עד גיל 18). בהשוואה לאליפויות העתודה (עד גיל 20), ההיסטוריה של אליפויות נוער באירופה ארוכה בהרבה, כשאליפויות מתקיימות כבר מאז 1964 (בעתודה התחילו רק מ-1992). ועם זאת, למרות מספר תחרויות גבוה בהרבה, ההישגים של נבחרות הנוער הישראליות פחותים משמעותית מאלו של נבחרות העתודה. מעולם לא זכינו במדליה באליפות הזו וההישג הבולט הוא מקום רביעי באליפות של 1972 (הנבחרת של מיקי ומוטי). למה זה? העניין דורש בדיקה יותר יסודית, אבל למען האמת נראה לי שזו בעיקר מקריות.

ומה עם האליפות האחרונה בתורכיה?

מבחינת התוצאות והשורה התחתונה, לישראל הייתה אליפות מאכזבת מאוד, שבסופה ירידה לדרג השני באירופה. אבל אם מסתכלים מעבר למיקום הסופי (כפי שצריך כשמדובר בנבחרות צעירות), הנבחרת דווקא שיחקה לא רע בכלל, בעיקר בהתקפה, והציגה כמה כשרונות מעניינים. במשחק הראשון היא כמעט הצליחה להפתיע את בוסניה עם הכוכב דזנאן מוסא (הנה אחד שדווקא כן יגיע ל-נבא, למרות הגיבנת). בהמשך, היא גם נתנה פייט מצויין לליטא שזכתה בסופו של דבר בכסף (בשני המשחקים ישראל עוד הובילה בפלוס 15 בתחילת הרבע הרביעי!), סרביה, לטביה, וקרואטיה. אבל מלט-דאון מנטאלי בסיום של כל המשחקים הללו הוביל להפסדים צמודים, כולל אחרי שתי הארכות (בוסניה וליטא) ושתי שלשות באזר ביטר (לטביה וקרואטיה). שילוב יוצא דופן של של חוסר מזל, נאיביות, והגנה לא מספיק טובה, שלא הצליחה לספק עצירות ברגעים המכריעים. ראוי גם לציין את החיסרון של עידו פליישר, שמשחק במכללת הוואי והיה אמור להיות הגבוה המרכזי של הנבחרת הזו.

ככה עושים את זה נכון. דזנאן מוסא הבוסני, גארד בגובה 2.05, יחד עם עוד מישהו שיודע דבר או שניים על כדורסל. מוסא הוביל את בוסניה לאליפות אירופה לקדטים ומסיים כמלך הסלים של כל אליפות גילאים צעירים שהוא משתתף בה, כולל אליפות העולם האחרונה עד גיל 17, שם היו לו מעל ל-30 נקודות למשחק. בעוד כמה שנים על מסך הטלוויזיה/מחשב/סמארטפון שלכם היישר מהליגה הטובה בעולם. וכן, הוא גם גיבן.

 

אז מי בלט לדעתי בנבחרת הנוער וכמה רחוק הם יגיעו?

יובל זוסמן היה המצטיין של הנבחרת באליפות הזו (כמו גם באליפות הקדטים לפני שנתיים) והשחקן היציב ביותר שלה. לדעתי, הוא צפוי להתפתח לשחקן סולידי בנבחרת הבוגרים בעוד כמה שנים ואולי אפילו יוביל אותה לאחר הפרישה של הדור הנוכחי. כנראה השחקן הכי מבטיח שיש לישראל בגילאים הצעירים. זוסמן הוא סמול פורוורד די גבוה (קרוב לשני מטר עם ידיים ארוכות מההתרשמות שלי), בעל יכולת חדירה נאה ומסירה טובה, וגם הקליעה מבחוץ לא רעה. מסיים חדירות יפה בשתי הידיים, כמעט בלי הבדל ביניהן (חשוב מאוד). גם היכולת בהגנה טובה, בעיקר האינסטיקטים (שני באליפות בחטיפות), ובנוסף הוא ריבאונדר מצויין, שהוביל את הנבחרת גם בנקודות וגם בריבאונד (בין עשרת המובילים של הטורניר בשתי הקטגוריות).

זוסמן לא מאד אתלטי או מהיר, וצריך לשפר עוד את השליטה בכדור ואת הדיוק והסבלנות בסיומת – עדיין לא חד מספיק והחמיץ לא מעט ליי-אפים. אבל הוא נותן הרבה האסל, יוזם ועושה את הדברים הקטנים. יופי של שחקן שכמעט לא ירד מהמגרש ובצדק. זוסמן הוא גם היחיד בנבחרת הזו שכבר מקבל דקות משמעותיות בליגה הלאומית, ברעננה של ברק פלג, והיחיד שכמעט בוודאות יגיע לרמות הגבוהות ולנבחרת. כספי הוא לא, אבל יש בו משהו מטל בורשטיין הצעיר לדעתי, ונקווה שלשם זה הולך.

הנה המיטב של זוסמן מהאליפות:

 

בנוסף לזוסמן, מצא חן בעיני דווקא עמית עבו הצעיר (קטן בשנה מהאחרים) ממכבי תל אביב, שלמרות מידות לא מרשימות בכלל (1.80 רזה) משחק עם הרבה תעוזה וחוצפה חיובית. כמו בלאט ג'וניור, אם היה נולד בשנות ה-80' הוא היה יכול להפוך לכוכב, לפחות בליגה. עבו שמאלי עם שליטה מצויינת בשתי הידיים, קליעה טובה (אם כי לא עקבית) משלוש עם שחרור מהיר מאוד וחדירה נאה, כשהוא מצליח לא פעם למצוא את הזווית או הפלוטר ולסיים מעל הידיים המושטות של שחקנים בגובה 2.10 או לסחוט את הפאול. מלבד המשחק הראשון מול בוסניה והאחרון מול שבדיה, לא הייתה לו אליפות טובה במיוחד והוא גם לא קיבל יותר מדי קרדיט מהמאמנים. יש בו גם משהו קצת ערסי ועושה רושם שהוא די "חש את עצמו", כמו שדובי היה אומר.

עמית עבו. כישרון וחוצפה יש, אבל מה עם הגובה? בקושי 1.80, כולל הפריזורה.

ועדיין, הוא מזכיר לי טיפה את… סטף קרי (הנה, אמרתי את זה ונשארתי בחיים), למרות שכמובן לא מדובר על אותן רמות (אפילו לא קרוב). משהו בסגנון המשחק – שחרור הכדור המהיר משלוש, חוסר הפחד, והוירטואוזיות בסיומות באיזור הסל. עבו עדיין עושה הרבה טעויות – זורק שלשות פזיזות מטווחים של סטף ונכנס לפעמים לתוך יער של ידיים, אבל בעיני יש בזה גם אלמנט של "מי שלא עושה, לא טועה". באמת חבל שאין לו עוד איזה 10 סנטימטרים. אז כן, יכול להיות שכל מה שייצא ממנו בסוף זה עוד שחקן ליגה לאומית (אני מאמין שהוא יגיע יותר גבוה; אולי יובל נעימי בשיאו), אבל עבורי לפחות היה כיף יותר לצפות בו מאשר באחרים עם גובה וגודל מבטיחים יותר, אבל ללא הניצוץ המיוחד הזה שאפשר לראות אצל עבו. הנה, תראו בעצמכם (כולל ההשוואה המופרכת לכאורה לסטף):

 

יונתן רבינוביץ'. פוינט גארד בגובה 1.86, תוצר מחלקת הנוער של הפועל תל אביב. הפוינט גארד הפותח של הנבחרת, שנתן אליפות יפה ודי יציבה. שחקן מהיר, עם קליעה טובה מבחוץ וראיית משחק נאה. שלא כמו עבו, לא כופה את עצמו על המשחק, לטוב ולרע. לטוב כי הוא יציב, לא עושה הרבה טעויות ומשחק בתוך הקצב. לרע, כי לפעמים הוא נראה קצת פאסיבי ולא יוצר מספיק, לעצמו ולאחרים. נראה לי שהוא לא מהיר ואתלטי (או גבוה) מספיק לרמות האירופאיות הגבוהות. ועדיין, כשרון נחמד, שהראה יד טובה משלוש במהלך האליפות (היחיד בישראל עם אחוזים סבירים מהטווח הזה) וגם יכולת קלאץ' לא רעה. בהחלט יכול להתפתח בסופו של דבר לשחקן הרכב בליגת העל הישראלית.

הנה רבינוביץ' (שימו לב שלא מעט מגיע בקלאץ'):

 

גם למיכאל מושקוביץ' (2.01) הייתה אליפות לא רעה. מושקוביץ',בוגר האקדמיה של איגוד הכדורסל, שיחק באליפות רוב הזמן כפאוור פורוורד, אבל לדעתי, יכול בהחלט לעשות הסבה מוצלחת לעמדת הסמול. יש לו חדירה נאה לסל, עם לא מעט כח, סיומת לא רעה בשתי הידיים, שיכולה עוד להשתפר, וגם ראיית משחק טובה (הוביל את הנבחרת באסיסטים עם כמעט ארבעה למשחק). את הקליעה מבחוץ הוא צריך עוד לשפר הרבה (כרגע לא ממש מהווה איום), אבל לפחות הגובה והפיזיות שם, כך שיש עם מה לעבוד.

מושקוביץ'

 

האחרון שראוי לדעתי להזכיר כאן הוא מירון רוינה. פאוור פורוורד/סנטר לא גבוה (2.02), שנתן אליפות יפה (שני בנבחרת בנקודות; שלישי בריבאונדים) ודי הפתיע אותי. חזק, אגרסיבי ונחוש. עמד יפה מול הגבוהים העדיפים של הנבחרות המקבילות, נלחם על ריבאונד התקפה וגם תפס עמדה יפה כדי לקבל מסירות לליי-אפ. יכולת הסיום, לעומת זאת, עדיין לוקה מאוד בחסר. החמיץ הרבה ליי-אפים ובאופן כללי עשה רושם קצת נגרי (לא ראיתי בכלל קליעה מטווח של מעל לשני מטר). אם ישפר את התחומים הללו, יוכל להפוך לשחקן נחמד בליגת העל הישראלית, שאוהבת אנדר-סייזד פאוור פורוורדים/סנטרים כמוהו.

רוינה

 

 

עד כאן על גילאי הנוער. אסיים בפוסט הבא עם קצת על הקדטים, סיכום ותחזית.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. תודה ערן על הטור המקיף והמענייו. איזו בקיאות!

    לאיזה שליט מזרח תיכוני התכוונת? נוני?!

    לגבי זוסמן השמועות בביצה מדברות עליו באמת כדבר הבא. עבו נראה לי הרבה יותר יחסי ציבור משחקן עתיד לנבחרת אבל נראה…

    לגבי נבחרת הנוער, הירידה לדרג ב' היא לא פחות משערורייה שנוצרה בשל עיניים גדולות מדי. לצד ניהול משחק כושל של דני גוט הגיע גם הרעיון לנסות להגיע להארכה עם ליטא כדי להשיג שם, אולי, את ההפרש הרצוי. במקום ללכת במהלך האחרון לסל, השחקנים פשוט כדררו עד הסוף. בהארכה הפסדנו

    1. נוני? כמובן שהתכוונתי למחמוד עבאס… מה, זה לא היה ברור? 🙂

      לגבי המשחק מול ליטא, זה אכן היה לא נעים לראות (כמו תמיד במקרים הללו כשקבוצה משחקת נגד מה שטבעי לשחקנים לעשות), אבל בסופו של דבר זה לא מה שקבע את הירידה. גם אם היו מנצחים לא היו עולים לרבע הגמר.

      1. ולגבי עבו, סביר להניח כשאתה צודק. כמו שכתבתי, הגג שלו נראה משהו באזור של יובל נעימי, שכידוע מעולם לא היה טוב מספיק כדי להיות שחקן נבחרת מוביל. ועדיין, מה שדיברתי עליו הוא בעיקר ההנאה בלראות אותו משחק (ולצד זה הצורך לתפוס את הראש כשהוא עושה את השטות התורנית). הוא לא מוכשר או גבוה כמו קטש, אבל יש בו את המשהו הזה שגורם לך לרצות לראות מה המהלך הבא שלו, קצת כמו שהיה לעודד ולקוסמים אחרים. לפחות ככה אני הרגשתי כשצפיתי בו.

    2. אולי השליט המדובר הוא אריה דרעי ?
      יש פירסומים שדרעי מחפש נהג שיסיע את בניו לבילויים בשבת על חשבון המדינה בושה וחרפה .

  2. אני מעריץ ממש את השליטה שיש לך על דברים שקורים בישראל – כשאתה במונטריאול הקפואה – אפילו עם שחקני נוער. מדהים ממש.

  3. תחשוב בעתיד אולי לבחור יום שבוע רגיל למאמריך המצויינים. יום ששי הוא בד"כ עמוס מאמרים. ביום רגיל היו יותר תגובות למאמריך.

  4. כרגיל מאמר נהדר.
    לגבי ארדואן, גם רוב הטורקים שאני מכיר היו בטוחים שהיתה כאן איזו קונספירציה של ארדואן עם ההפיכה, או לכל הפחות שהיא עבדה מאוד לטובתו ולהעצמת השליטה שלו בעמדות מפתח. אולי גם ביביהו הראשון יארגן איזה מיני קו?
    לגבי הילדים, סחטיין עליך, לא שמעתי עליהם בחיים וכנראה בלי הטור הזה לא הייתי שומע עליהם. שוב נותר להתבאס שאין בארץ את חוק 2 הזרים שנוכל לראות קצת ישראלים בקבוצות.

  5. תודה.
    מהתרשמותי עבו הוא בדיוק מה שרשמת. יצא לי לראות אותו בגיל נערים בגמר הגביע מולנו, והוא עשה ממש ככל העולה על רוחו, לטוב ולרע. יש בו מים חוצפה ערסית שכשהדברים לא מצליחים אז היא בכלל לא חיננית אבל מבחינת יכולת אישית- וירטואוז מהרמות הגבוהות ביותר

  6. לא, לא מזכיר לי פוליטיקאי מהמזרח התיכון, לפחות לא מהארץ…
    מה יהיה??? גם עם הבחירות לנשיאות וגם הפוסט זהה, ממש חא מתאים לאתר שמכבד את עצמו!!! זה אתר ספורט או פוליטיקה?פשוט הורס את חווית הקריאה, וחבל!

  7. ערן, תודה על הפוסט. מתנצל על התגובה המאוחרת.
    אני חושב שכולכם מפספסים בנושא של עבו. כן מוצא חן בעיניכם, לא מוצא בעיניכם. זה לא רלוונטי. הוא השחקן הכי טוב במחזור שלו בפער כל כך בולט שזה מצחיק לעלות לגביו את הספקות שהעליתם. הוא עושה השנה מה שהוא רוצה בליגת הנוער. הוא כל כך יותר טוב מכולם (הוא רק בכיתה יא אגב. נשאר כיתה).
    הטענה שהוא יהיה כל דבר מעבר לשחקן מוביל בנבחרת הבוגרת היא טענה דרושת הסבר.
    בקשר למירון, הוא משחק השנה דקות אמיתיות בכפר סבא (מקום שלישי בליגה הלאומית אני חושב) שזה לא פחות מרשים מזוסמן. הוא לא נגר. כמה ישראלים בגודל שלו אתה מכיר שמובילים כדור במתפרצת? אגב הוא התחיל לשחק רק בגיל 15.

    1. תודה איל. בקשר לרוינה, ממה שהתרשמתי הוא עדיין מקבל מספר מוגבל ביותר של דקות בכפר סבא (משהו כמו עשר דקות למשחק) והתפוקה בהתאם (בערך שתי נקודות למשחק). זוסמן לעומתו הוא כבר הישראלי המוביל של רעננה מצמרת הלאומית, עם הרבה דקות, עשר נקודות למשחק ותרומה משמעותית באספקטים אחרים. אבל זו לא תחרות כמובן, ומקווה ששניהם יתפתחו יפה ויצליחו. לא ידעתי אגב שמירון התחיל לשחק כל כך מאוחר. לאור זאת, סט הכישורים שלו בהחלט מרשים ובעיקר התנועה.

      לגבי עבו — הספק נובע כמובן מהמידות הצנומות והעובדה שלא הרבה שחקנים הצליחו לעשות מעבר מוצלח לבוגרים עם מידות כאלו, גם אלו שכיכבו בנוער. אלון שטיין למשל היה כוכב גדול עוד יותר מעבו בנוער של מכבי תל אביב בזמנו. עמית בן דוד היה קולע 30 למשחק בתיכונים ואם אני לא טועה היה גם מלך הסלים של אליפות אירופה לקדטים (דרג ראשון). שניהם גבוהים יותר מעבו, ועדיין אף אחד מהם לא הגיע כידוע לנבחרת הבוגרת ואפילו לא הפך לשחקן ליגה מוביל. בקיצור, הצלחה ודומיננטיות בנוער באמת שלא מבטיחות כלום לבוגרים. עדיין, אני דווקא אופטימי יחסית יותר מאחרים אני חושב וכן רואה בעבו איזה משהו מיוחד. ועם זאת, חשוב לזכור שהצלחה שלו תהיה נגד הסיכויים.

  8. הייתי רוצה שתעשו כתבה על כישרונות יהודים צעירים מרחבי העולם שיכולים להיות הדבר הבא בכדורסל שלנו

להגיב על רועי ויינברג לבטל

סגירת תפריט