סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA / גיא רוזן

 

ניו יורק ניקס 96 (17 – 21) – ניו אורלינס פליקנס 110 (15 – 24)
הסיפור של המשחק הוא יותר מי לא שיחק, מאשר מי שיחק.
מבחינת כדורסל – זה סיפור פשוט.
הפליקנס היו גדולים הלילה על הניקס בכמה רמות.
הם עלו ליתרון קטן בסוף הרבע הראשון (3+),
יתרון שגדל בהתמדה עד להפרש של 9 נק' בהפסקה,
ואז ברבע שלישי גדול הם גמרו את המשחק (31 – 15 לפליקנס ברבע).
אבל כאמור הסיפור הם השחקנים שלא סיימו את המשחק.
ראשון, יש את דייויס. המצטיין של המשחק, ובהפרש. דייויס סיים את המשחק עם 40 נק', 18 רב', 3 חס', ב-29 דקות משחק. הוא לא סיים את המשחק בגלל שברבע הרביעי א'קווין ניסה להתנקש בדייויס עם עבירה מכוערת במיוחד, עבירה שהשאירה את דייויס מחוץ למשחק.
שני, את א'קווין. הוא הורחק מידית עם פלגרנט 2 , ולדעתי יורחק בהמשך מעוד משחקים.
כרמלו אנתוני, הוא הורחק אחרי 2 טכניות (סיים את המשחק עם 18 נק', 6 רב').
ואחרון, ומפתיע מכולם – דרק רוז. רוז פשוט נעלם. הוא אמור היה לפתוח, אבל לא הגיע הלילה למשחק.
ב-ESPN מסרו שהניקס לא הצליחו ליצור אתו קשר, ושגם נציגים רשמיים של ה-NBA ניסו ליצור אתו קשר לפני המשחק ללא הצלחה (ברנדון ג'נינגס פתח במקומו של רוז, וסיים את המשחק עם 20 נק')
בשורות הפליקנס אין שחקן נוסף חוץ מדייויס שקלע יותר מ-12 נק' (אוואנס מהספסל),
בשורות הניקס חוץ מכרמלו מג'נינגס לא היה שחקן נוסף עם דאבל פיגרס.

 

שיקגו בולס 94 (19 – 19) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 109 (23 – 16)
זה כבר היה גמור במחצית.
בלילה בו באטלר מגיע לרבע האחרון עם נק' אחת בלבד ב-29 דקות,
בלילה שכזה אין לבולס הרבה סיכוי.
ברבע הראשון הבולס עוד הצליחו להשאר במרחק סביר מהת'אנדר (26 – 20 לת'אנדר ברבע),
אבל ביום בו התקפת הבולס לא פוגעת, הת'אנדר לקחו את הפיקוד על המשחק ברבע השני, ומאחורי משחק מצוין של הספסל בראשותו של קנטר, הם ירדו להפסקה עם יתרון של 15 נק'.
במחצית השנייה המגמה המשיכה –
הבולס החטיאו, הת'אנדר הגדילו את ההפרש (22 הפרש בפתיחת הרבע האחרון), עד לרבע האחרון שהיה לא יותר מזמן-זבל מתמשך.
הת'אנדר נהנו ממשחק נהדר של הגבוהים (22 נק', 11 מ-14 מהשדה, לאדאמס. 20 נק', 11 רב', 8 מ-10 מהשדה, לקנטר), וממשחק מאוזן להפליא של הגארדים הפותחים (21 נק', 14 רב', 9 אס', לווסטברוק. 13 נק' לאולדיפו).
בשורות הבולס, ווייד (22 נק') וקארטר (15 נק') היו היחידים שהגיעו למשחק הלילה,
באטלר אכזב עם נק' אחת בלבד, 0 מ-6 מהשדה, אבל גם עם 7 אסיסטים.

 

מינסוטה טוימברוולבס 101 (12 – 26) – דאלאס מבריקס 92 (11 – 27)
איזה מזל שיש את דאלאס!
למרות שהם שיחקו הלילה נגד אחת מהקבוצות הגרועות בליגה,
קל זה לא היה.
מינסוטה שהזדקקו לניצחון הלילה כמו אוויר לנשימה דווקא פתחו חזק את המשחק.
רבע ראשון יוצא מן הכלל, בהנהגתו של אנתוני טאונס המצוין, הסתיים בתוצאה 33 – 19 לטובת מינסוטה.
אבל צריך לזכור – אלו מינסוטה.
ברבע השני דאלאס התחילו לחתוך בהפרש, כאשר הם מורידים אותו בהדרגה,
14 הפרש בסיום הרבע הראשון הפכו ל-8 הפרש במחצית, ול-7 הפרש בלבד בפתיחת הרבע האחרון.
סל של בארנס, 7 דקות לסיום, כבר הוריד את ההפרש ל-4 נק' בלבד,
אבל שלא כמנהגם, מינסוטה הלילה שיחקו כדורסל ברבע האחרון –
רוביו וג'ונס הצעיר הקפיצו את ההפרש ל-12 , 5 דקות לסיום, הפרש אותו המאבריקס כבר לא הצליחו לסגור.
טאונס (34 נק' ב-77% מהשדה, 11 רב', 4 אס', 3 חס') הצטיין בשורות מינסוטה,
בארנס (30 נק') ונוביצקי (26 נק') הובילו את קלעי דאלאס.

 

לפוסט הזה יש 113 תגובות

  1. תודה, גיא. הנס הגדול של הערב, AD קם על הרגליים אחרי הטיסה למושבים. מקווה שזה לא רציני.

    ההיעדרות של רוז, בזמן הכתיבה, היא הנושא המרכזי.

    ציטוטים של הורנסק והשחקנים אחרי משחק:

    Hornacek said too early to comment much on Rose: "Everything will become clear later on. We want to respect whatever he's going through."

    Jennings on Rose: "Definitely concerned. Definitely a situation I've never been in. I just hope everything is alright."

    "All we can do is hope that he's all right," Courtney Lee says of mysteriously absent Rose. Says he was at shootaround.

    Joakim Noah says he spoke to Derrick Rose after the game and that "he's ok." Joakim: "I don't really wanna talk too much about it because I don't know what the situation is."

    מסתורי ביותר. מה נראה לכם?

      1. השמועות עדיין רצות כאן. לרגע שכחתי שרוז מקומי וחלק מהכתבים מכירים אותי מילדות. יש כאן דיבור, טיפונת גזעני, על רוז, אחיו (יש לו אח?) והחברה שמקיפים אותם.

  2. האם יש מישהו מבין המאזינים שמתנדב לגלם את הסניגור במחזה הקטן שאני מתכנן "לאן נעלם דרק רוז, מה צריך לעשות כשיצוץ, אם, מהחור שבו הוא מתחבא וכמה הייתה כדאית ההחתמה של השרץ"?
    אה?
    מתנדבים?
    סומסום? לא?

    1. אני סניגור בנשמה, אז תן לו את מנת הספק.
      למשל, משהו רע במיוחד שקרה לבן משפחה ונסיעה s.o.s.

      מעבר לזה – ברור שהניקס הוא ארגון חולה. מסוג המקומות שחייבים להגיע אל הגרעין, לנכש אותו, ואולי להבריא.
      בטוח שזה רוז? לא כרמלו, שמשרה את האווירה על הפרצ'ייז? או אולי מעליו. היסטוריה של מחלה יש לניקס. אתה בטח יודע יותר טוב ממני לעשות דיאגנוזה. דריק רוז, נדמה לי שזו רק התפרצות מקומית.

    1. כאשר כתוב "המורדים התנקשו בחיי ראש הממשלה." (הדוגמה ממילון אבן שושן ל-'התנקש"), הכוונה היא שהם הצליחו להוציא לפועל תכנית שמטרתה לרצוח ראש ממשלה.
      לכן ניסיון התנקשות זה בהחלט צרוף אפשרי.
      ואפילו מתבקש –
      כי אם המורדים נכשלו, אז נכון לכתוב:
      "ניסיון ההתנקשות בחיי ראש הממשלה נכשל."

      1. אבן שושן כבר לא בבית,
        אבל ההגדרה במילון רב-מילים בעריכת פרופ' יעקב שויקה,
        ההגדרה ל-'התנקשות' היא:

        תקיפה והריגה של מישהו, לרוב של דמות פוליטית או ציבורית ידועה (בעיקר בצירוף 'התנקשות בחייו').
        • ההתנקשות בחייו של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי בשנת 1963 היכתה את העולם בהלם.

    2. ???

      נסיון התנקשות בנשיא- נסיון לרצח הנשיא.

      התנקשות בנשיא- רצח הנשיא.

      איך הגעת לזה שהתנקשות זה *נסיון* לרצוח? חחח…

      1. OK סליחה על הלגלוג, בדקתי ואכן התנקשות היא גם ניסיון לרצח, אבל בימינו מתייחסים להתנקשות שהצליחה או נכשלה-
        כלומר, אם ינסו להתנקש ח"ח באישיות כלשהי ולא יצליחו אז הביטוי "ניסיון ההתנקשות נכשל" וכד' הוא הביטוי הנכון.

    1. ווטסון היה אדיר,
      וויליאס אפילו עוד יותר (2 התפיסות הבלתי אפשריות שלו מזכירות את אודל בקהאם).
      בשנה הבאה הצמד בדרכם ל-NFL.

  3. הקוורטרבק ווטסון הוא מהסוג השקט, אבל הוא קוורטרבק נפלא, עם עתיד מזהיר ב-NFL כי הוא קר רוח יותר מכל אחד אחר שאני מכיר בפוטבול.
    [ויילי
    ובובן בולוור הוא חיה רעה שנשמע ממנו המון ב-NFL וויליאמס הוא רסיבר

  4. גם בן בולוור הוא שחק הגנה אוכל אשים שב-NFL מתים על כאלה.

    אבל בינינו? קלמסון היא קבוצה של יורמ'ים. כולם ילדים ובים, הולכים לכנסייה, ואין להם בארים ללכת כי אין בארים מסביב למסון. עליהם לבוא לגרינוויל, 15 מייל נסיעה

  5. ממשיך את השרשור פה.
    מהמקורות: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ, וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי. (שמואל א, פרק כח, פסוק ט)"
    אולי האדונים ה"ה גיא וסומסום מומחי סיאנס, אבל אני לא רואה איך אדם יכול לשאול "למה רצחת אותי". מה שנקרא פרדוקס 🙂 😉 😀

    1. זה בגלל שהמשמעות של 'התנקש' השתנתה.
      בעלת האוב מאשימה את שאול שהוא שם מכשול בדרכה במטרה להרוג אותה.
      מוקש = מכשול.
      "חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה יְשֻׂגָּב."

      1. לפי האתר רב_מילים התנקשות איננה נסיון בלבד. תראו בתגובות.
        https://blog.ravmilim.co.il/qa/
        ובאותה הזדמנות מתן שווה לך לקרוא שם את הטור של רוביק רוזנטל שנקרא "המתקנים בע"מ כאויבי השפה העברית". נסיון התנקשות זה ביטוי שגור ומקובל וכמו שאומר רוביק, שפה זה דבר מתפתח ולא שיעור בזיאולוגיה ולכן צריך להפריד בין הקפדה על דקדוק לבין דקדקנות מאוסה

        1. השאלה היכן עובר הגבול.
          יש לי חבר שאם מתקנים לו זכר/נקבה במספרים הוא שואל: "הבנת או לא הבנת?" ובכל זאת, נוטים לתקן זאת לא מעט, למרות שההשפעה הפרקטית היא אפס.
          או כמו שאמר פעם זוהיר בהלול: "יש לכם שפה כל-כך יפה שלא ברור למה אתם מתעקשים לסרס אותה."
          וחוץ מזה שאם לא נתקן, איזה תחביב יישאר לאשכנזים?

          1. הגבול הוא באמת אפור, אבל ברור גם שיש ביטויים שנחשבים כיום תקינים למרות שיש בהם טעות ולכן אני אוהב את הגישה שמתייחסת לשפה כגוף מתפתח. כשאני מתלבט לגבי ביטוי מסוים אני שואל את עצמי האם יש אפשרות שישתמשו בביטוי הזה בחדשות, פשוט כי זה גוף שמצד אחד צריך להנגיש את המידע לקהל רחב ומצד שני מחויב להגהה לשונית. במקרה הנוכחי אני בהחלט יכול לראות את יונית לוי משתמשת בביטוי ניסיון התנקשות (לא עלינו..).
            לגבי זכר ונקבה, יש כאלה שחושבים שזה באמת ייעלם בעוד כמה דורות אבל לפחות לפי מחקרים מעודכנים הרוב בכל זאת משתמשים בהטיות האלו בצורה נכונה (שוב, לפי הטור של רוביק רוזנטל. אני לא בלשן)

        1. רק שבמשמעות המקורית, מוקש הוא לא כלי שהורגים אתו, אלא מכשול, בדרך כלל רוחני.
          החלק של ה-להרוג ב-"וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי." היא המילה 'להמיתני".

          אני זוכר שקראתי בבלוג של האקדמיה ללשון העברית דיון בנושא, ושם הוסבר שאפשר להשתמש הצרוף "ניסיון התנקשות".
          גם הדוגמה של אבן – שושן מצביעה לכוון –
          לא היו כותבים "המורדים התנקשו בחיי ראש הממשלה." עם נקודה בסוף המשפט, אם לא היה ברור שזה ניסיון מוצלח לביצוע רצח.

        2. על מנת שנוכל לקבל תשובה ברורה,
          שלחתי בקשה להבהרת הנושא באתר של האקדמיה ללשון העברית.
          אעדכן כאשר אקבל תשובה.

          1. כולם צודקים!
            (או – האקדמיה בחרו שלא להחליט…)

            להלן התשובה שקבלתי:

            שאלה דומה לשאלתך הופנתה אלינו בעבר, והנה התשובה הנרחבת שהשיבה עליה עמיתתי תמר קציר:
            מקורו של הפועל התנקש בתנ"ך – בדברי בעלת האוב אל שאול: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי" (שמואל א כח, ט). מן ההקשר בפסוק זה ברור שהתנקשות היא כוונה לפגוע ולא הפגיעה עצמה.
            אם כן ביסודו של דבר התנקשות איננה הריגה אלא ניסיון הריגה. בגלי צה"ל ובמידה מסוימת גם בקול ישראל מקפידים על השימוש הזה.
            ואולם המילה 'התנקשות' קיבלה גוון נוסף – ניסיון פגיעה מכוון באישיות ידועה. נראה שמשנוסף למילה גון המשמעות הזאת הוא החל להיתפס כעיקר במילה, והחלו להשתמש במילה לציון הריגה מכוונת של אישיות ידועה. כלומר ממד הניסיון שבמילה נעשה שולי יותר וממד הכוונה לאישיוות מסוימת נעשה עיקר. מכאן ניסוחים דוגמת 'ניסיון התנקשות', שבהם המילה התנקשות כבר מציינת את ההריגה עצמה.
            במילון אבן-שושן הגדרת המילה התנקשות היא "התנפלות, ניסיון לפגוע במישהו או לרצחו נפש". הגדרה זו עולה בקנה אחד עם המקור במקרא ועם הנהוג בייעוץ הלשון בתחנות הרדיו הנזכרות. לעומת זאת במילון 'רב מילים' המקוון בעריכת יעקב שויקה (מילון המבקש לתאר את העברית בת ימינו) הגדרת המילה התנקשות היא "תקיפה והריגה של מישהו, לרוב של דמות פוליטית או ציבורית ידועה (בעיקר בצירוף 'התנקשות בחייו')". הגדרה זו מתאימה לשימוש במילה לאחר שהתרחש התהליך שהצעתי לעיל.
            האקדמיה ללשון העברית לא עסקה במילה זו, והיא איננה כלולה בשום מילון ממילוניה המקצועיים, ולפיכך אין החלטה מחייבת בעניינה. כמו במקרים רבים של שינויי משמעות יש המתנגדים להם משום שהם יוצרים נתק בין לשון ימינו ללשון המקורות ויש הרואים בהם תהליך טבעי של שפה חיה שאין בו כל פסול.
            במקרה של המילה 'התנקשות' העניין בעייתי במיוחד, משום שהוא עלול ליצור חוסר הבנה. אך אין לי פתרון לכך.
            מכל מקום כאמור השימוש המסורתי במילה הוא לציון הניסיון ולא ההריגה עצמה. עד כאן לשונה.
            בברכה,
            בת-שבע ורדי

          2. עם כל הכבוד לבת-שבע ורדי, אין מצב שכאשר תשמע בגלי צה"ל או בקול ישראל את הידיעה "בדלנים פרו רוסים התנקשו אמש בנשיא אוקראינה" כוונתם תהיה כי רק היה תכנון או ניסיון כזה והנשיא לא החזיר ציוד.

          3. אני חושב שלזה היא התכוונה.
            במקור, 'התנקשו' היה בדיוק כמו שמתן תאר,
            כיום המילה התפתחה למשמעות במילון רב-מילים,
            ואז, ה-'התנקשות' היא כמו בדוגמה שלך.

          4. אם אני מבין נכון, האקמדיה בעצם אומרת:
            התנקשות=ניסיון רצח, אבל בגלל שלאורך השנים רבים השתמשו בביתה באופן שונה, אפשר לזרום גם עם התנקשות=רצח.
            אין לי בעיה להודות בטעות, אבל הפעם אני חושב שהצדק יותר איתי (נתפשר על 80/20? 😉 ) על אפם וחמתם של נותני ה +1 (סמיילי קורץ ומבקש לקחת את זה בהומור).

          5. אם להתייחס לתגובתך המקורית בה ניסית לתקן את גיא על כך ש"ניסיון להתנקשות" הוא ניסיון לניסיון לרצח, הייתי במקומך מסתפק ב"טוב חבר'ה, what about those knicks"

          6. בעולם מטורף, האדם השפוי נראה מטורף.
            זה לא שימוש מוטעה יותר מאשר להשתמש במילה "רעיון" כדי לבטא מחשבה מקורית במקום דברי הבל ("רעיון רוח" מקהלת) או "חומץ" כדי לציין את הנוזל החמוץ ולא חומוס (לפי טענת כמה אנשים, או לפחות רק מאיר שלו, לגבי הופעת החומץ במגילת רות).

          7. "הביאו לרבי אלעזר ברבי שמעון והיה תופס גנבים. שלח לו רבי יהושע בן קרחא: חומץ בן יין, עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה."
            חז"ל בטח התכוונו לאנלוגיה על שילוב יין עם חומוס, נכון?

          8. וואו מתן, אז הערת לגיא שהוא עשה טעות וכשמסתבר שזאת לא באמת טעות אתה הולך מתווכח עם האקדמיה ללשון שקבעה שזה ביטוי לגיטימי גם אם פעם הוא נחשב כטעות. וכשלג'וס מסביר לך שזאת לא באמת טעות אם כיום זה מקובל על כולם, כולל חבורה של בלשנים טהרנים שמדברים בשח-רחוק ושולחים מסרונים בזמן שאנחנו מדברים בסלולרי ושולחים סמסמים, אתה מתפלפל איתו על השאלה אם חומץ זה חומוס תוך שאתה מתעלם מהטענה שלו.
            אני מבין למה חבר שלך לא נותן לך לתקן לו זכר ונקבה (סמיילי קורץ וכו')

          1. מתן אני מסכים איתך לגמרי.
            טעויות צריכים לתקן לא להשריש
            אגב להבא אין צורך שאביע דעה באף נושא,פשוט תראו מה ljos חושב ותהפכו..:)

          2. חח לא בקטע רע אחי..סתם מתחיל להיראות כמו מגמה..אבל היי לפחות מצאנו מכנה משותף בתחושת המיאוס מכדורגל (במתכונתו הנוכחית)

  6. תודה גיא.
    מזל טוב לקלמזון על האליפות המפתיעה ביותר. חבל שלא ראיתי, נראה שהיה משחק גדול.
    הנה זה עכשיו מינסוטה עולה על הגל אני אומר לכם.
    באוקלהומה יש יופי של שחקנים. ווסטברוק צריך לנסות לשחק ככה כל משחק. להוריד את כמות הזריקות לסביבות ה-20 גג 25. קנטר בכושר נהדר מהספסל.
    מה קרה לבאטלר היום בהתקפה זה לא מובן. אולי ווסטברוק עייף אותו

  7. תודה על הסיקור
    ועל הדיון המעמיק והמרתק על התנקשות… כולל ציטוטים מהמקורות. קלאסי.
    אני יודע שמנחם חובב את מאות התגובות אבל לפעמים זה גם כיף ככה, ואפשר להתעמק בהן גם…

    פעמיים כי טוב 🙂

  8. באיזה עוד אתר ספורט יש דיון שכזה, על השפה העברית, ועל המילה 'התנקשות' ?

    (אולי באתר של לה-פמיליה. רק ששם זה פחות בדגש על השפה…)

      1. התבלבלת ב-+1, גיא התכוון במובן החיובי (לא סתם הוא אחד המשתתפים הראשיים בדיון), כי ברוב אתרי הספורט המגיב הממוצע זה ילד בן 7 שכותב "מסי יוטר תוב מרונאלדו!!!111אחד אחד"

  9. תודה על הסיקור!
    אני לא מסכים בקשר לעבירה של אוקווין על דיוויס. לליגה יש נטייה לשרוק לפי תוצאת העבירה, ובגלל שדיוויס התרסק ונפצע קלות זה נראה רע, אבל העבירה לא הייתה חמורה בכלל. מה שהיה שם זהבעיקר איבוד שיווי משקל של דיוויס. יש יותר סיכוי לדעתי שיפחיתו אותה לפלגרנט 1.
    ובלי קשר, דיוויס פשוט מדהים! מחכה לראות אותו בקבוצה שיכולה להגיע לאנשהו

    1. חלום רטוב זה לראות אותו יחד עם החבר הארדן ביוסטון. גם ככה ניו-אורלינס ויוסטון עושות החלפות שחקנים כמו קבוצות תאומות. אז יאללה רק עוד קפיצה קטנה

  10. בענין ההתנקשות.
    אני מסווג כאחד ששולט היטב בשפה העברית . לדעתי, רוב דוברי העברית מפרשים את המילה התנקשות בנסיון שצלח. אם הוא לא צלח אנחנו עוברים לנסיון התנקשות.
    הפסוק בו התנקשות היא השמת מוקש, אינו בשימוש יותר בימינו.

    בענייני כדורסל.
    ראיתי את המשחק בין מינסוטה הבינונית לדאלאס העייפה מהבק טו בק שלה. מדהים איך המאמן תיבודו, שיש לו כבר בטח 30 שנה על הכביש בכדורסל מתעסק 90% מהזמן בכעס על החלטות השופטים. יש לו כל כך הרבה מה לעשות עם קבוצתו הבינונית שזועקת לשיפורים והוא מתעניין רק בשאלה אם רוביו הצליח לגעת בירך של נוביצקי או לא.
    אני הייתי מפטר אותו רק בגלל התכונה האיומה הזאת.

  11. אם צריכים עוד חפירות להעברת היום:

    אפרופו אוקווין ודיוויס, השאלה אם לשרוק לפלגרנט 2 ולא 1 בגלל חומרת התוצאה, היא סוגיה קלאסית: האם הנזק שנגרם מחמיר את האופן בו נראה את המעשה.

    כלומר: מה בעצם ההבדל בין אדם שרצה לרצוח (אבל פספס), וזה שבאמת רצח?
    שניהם רעים בדיוק אותו דבר. שניהם חשבו על המעשה, הצטיידו ברובה, עשו תצפית, התמקומו מול הבניין, הניחו את הראש על הכוונת, לקחו אוויר – ולחצו.

    למה הראשון ייכנס לכלא לפחות זמן מהראשון?
    כי הוא לא פגע? כי הקורבן שלו התכופף ברגע האחרון? כי היתה רוח חזקה יותר? כי הקורבן שלו יותר חזק והוא שרד את הפגיעה, אבל במקרה השני – לא?

    בקיצור, ישוחרר אוקווין. או שלא.

  12. אז נשים רגע את הזרקור (זה היה מצחיק אתכם יותר אם הייתם יודעים את שמי) על ג'ימי באטלר. הנקודה היא לא משחק הנקודה מאתמול. שחקנים עלו ויעלו חולים, גם אם עדיין משונה שקבוצות לא מתייחסות למחלות כאלו כאל סיכון בריאותי והשפעה על היכולת של השחקן בדומה לעומס או שריר בא-לי תפוס.
    שמועות הטרייד על באטלר תופסות תאוצה ונעלמות בדומה למזג האוויר בניו אינגלנד. כמו שג'ורג' קרלין סיפק את תחזית מזג האוויר המדוייקת ביותר – הוא ימשיך להשתנות ולחזור במשך הרבה, הרבה זמן, שמועות באופן כללי יתקיימו בואקום, במציאות, בדמיון פורה של כתב או בלב מקווה של שחקן. אז למה להתעסק בזה? גם כי אני בשיעור ממש משעמם, אבל גם כי מעניין לראות מה השמועות הללו מרמזות שחושבים על המציעים והמוצעים לטרייד. כנראה שזה בעיקר השיעור המשעמם.

    אז שיקגו יתנו את באטלר. ברור, ברור שזה לא יקרה. הפרים (תודה, עגל, אבל אני לא בטוח ששוורים לא מתאים יותר העונה) לא יתנו את השחקן הטוב ביותר שלהם, בטח לא אחרי שהביאו את ווייד בעיקר כדי להיות העיתון שמעל אפו של באטלר שיצעק "לא!" כל פעם שהוא עושה משהו רע ואנוכי (חבל שבעונה שעברה לא היה מי שידחוף את האף של ג'ימי לשלולית כל פעם שהוא השתין על חברי קבוצתו). אבל נניח. אם כך, הם כנראה לא יקבלו כוכב במקומו, כי אין אחד מלבד בוגי שמעורער מספיק בקבוצתו, אבל נראה שקאזינס והקינגס הם חתונה קתולית – נפרדים רק במוות. מוות רגשי והתעללות לא עילה לגירושים.
    אז זה אומר ששיקגו מרגישים שהם תקועים במקום (התשיעי המקולל) וצריכים שינוי. ושיטת הלהיכשל כלפי מעלה של מייקל ביי יושבת עליהם בול. ואם צריך פיצוץ כדי שזה יקרה, אדון ביי אולי יהיה מוכן לספק מהמחסן הפרטי שלו כמה.
    הקבוצות שיכולות לתת משהו כזה הן בוסטון (שמחכה שנים בדיוק לרגע כזה), דנבר (שמחכה שנים לרגע שאפשר יהיה לא לצחוק עליה) ופילדלפיה (שמחכה להחליט אם לחכות). לכל אחת מהן יש שחקנים לתת (סמארט, קראודר וג'ונסון מבוסטון, מודיאיי, נורקיץ'\יוקיץ' ומישהו מדנבר. כל שחקן שלא קוראים לו אמביד מעיר הברומאנס) וגם בחירות דראפט גבוהות לחלק. אבל לא בטוח שזה מה שעדיף עבור שיקגו.
    כל טרייד כזה יהפוך את שיקגו לגרסאות שונות של השנים האחרונות של בוסטון, כולל רונדו הממורמר. ווייד יישאר כמעט לבד להחזיק קבוצה צעירה או כזו שמורכבת מחלקי חילוף. והברכיים של ווייד לא סוחבות הרבה היום מעבר לשקי קרח.

    זה משאיר אותנו עם הבחירה היחידה שנראית הגיונית. וזו שהכי מעצבנת אותי. תום ת'יבסודו בטח כבר שונא את השחקנים שיש לו. הוא מאמן של "תנצחו עד שתמותו" והוא קיבל שחקנים שינצחו רק עוד שנתיים לפחות. אני יותר ויותר מתחיל לראות איך הוא זורק את וויגינס ועוד כמה צעירים שהוא לא מאמין בהם (שזה בעיקרון כולם, כי צעירים הם השטן של החיפזון, אבל כנראה שקיט-קאט בטוח יישאר) תמורת באטלר. ככה הוא מקבל שחקן שיכול לנצח עכשיו, ששיחק עבורו (ואולי כמו קירק דאגלס עבור סטנלי קובריק הוא יהיה היחיד שמסוגל לשרוד איתו יותר מסרט מלחמה אחד) ושיקגו יקבלו כוכב עתידי פוטנציאלי וכזה שיכול לנצל את ווייד ללמידה ממושכת.
    אז הטרייד הזה מעצבן אותי. כי זה אומר שהרס"ר ניצח. הוא הראה שהצעירים לא משחקים את המשחק שלו, אז הוא מוותר עליהם ועל הקבוצה הפוטנציאלית הענקית שיכולה לגדול שם תחת מאמן מוצלח תמורת קבוצה שלא תגיע לשום מקום ששיקגו שלו לא הפסידה כבר.

        1. לא רואה הרבה אוהדי ניקס שלא חותמים על מעבר כזה.
          רק שככל הנראה כרמלו וזכות הוטו שלו יבחרו להישאר בעיר הולדתו גם אם יעבירו את הקבוצה ל-Whynot, מיסיסיפי.
          למרות שמלו ליד רונדו ו-ווייד נראה אידיאלי עבורו. הוא תמיד היה שחקן מסיים הרבה יותר טוב ממה שהוא והאיזו מוכנים להודות, ושני הותיקים ידעו לנצל זאת.

    1. קירק דוגלאס וסטנלי קובריק, חחח
      התיזה מעניינת אבל אני לא רואה את שיקגו נותנים את באטלר.
      אתה לא לומד בבן גוריון במקרה?

    2. סחתיין על התגובה המושקעת מכל הכיוונים (קצת כדורסל, קצת קולנוע, קצת מזג אויר). הרבה תלוי בטיב היחסים שהיו בין באטלר לתיבודו מה גם שמינסוטה זה לא מהיעדים האטרקטיבים בארה"ב. שיקגו עם ווייד זאת קבוצה שעל פניו מכוונת להווה אבל מאחר והחוזה של וייד מסתיים עוד שנה וחצי אולי יעשו שם חושבים מחדש.

  13. חייב לומר על המשחק של מינסוטה, זאק לאבין נפצע ברבע האחרון בומקומו נכנס טיוס ג'ונס שמתחילצ העונה אני אומר שצריך לקבל דקות, והוא קלע 7 נקודות סופר חשובות ולדעתי לא החטיא מהשדה (אמנם 10 דקות אבל לרבע רביעי במינסוטה זה מרשים). אני ממש מקווה שהוא יתחיל להיכנס לרוטציה כי יש לו קליעה הגנה ואופי, שזה שלושת הדברים שמינסוטה זקוקה להם נואשות

  14. אז בסופו של יום, סיקור של שלושה משחקים לא מאוד חשובים ולא מאוד מותחים קיבל כ-90 תגובות בזכות השילוב המנצח בנינוח שושנים של דרק רוז ובת שבע ורדי. ותחשבו על זה.

    1. Boring, Oregon – ככה מושכים תיירות!

      Cranky Corner, Louisiana – העיירה שכל דבר מעצבן אותה…

      Brilliant, Ohio – לא רוצה להעליב אבל…

      Do Stop, Kentucky – תחפשו את זה בגוגל מפות. נראה כמו סצנת פתיחה בסרט אימה. 2 בתים ותחנת דלק עם ג'נקיאדה

  15. גיא רוזן, אם הלכתי לבירור בויקיפדיה אני באמת חושב, אך גיא היה
    מסביר את יותר טוב והייתי באמת מבין, וגם נהנה על הדרך,
    באמת

להגיב על ינון יבור לבטל

סגירת תפריט