זכוכית מגדלת- המאמן (24): טיירון לו/ אפלטון

פורסם ב - 08. ינו, 2017 ע"י ב - כללי

לאחר מנוחה יזומה לשמירת כוחות והימנעות מפציעות מקלדת, חוזר מדור זכוכית המגדלת והפעם עם אורח מיוחד- האלוף, טיירון ג'מאר לו.

גיל: 39

קבוצה נוכחית: קליבלנד (שנה שנייה כמאמן ראשי)

מאזן בליגה: 14-27 (65%), ואליפות.

טיפוס מאמן: "שחקן עבר"

טיירון לו נמצא ברשימה המצומצמת של מאמנים שלקחו אליפות בעונתם הראשונה כמאמן ראשי. בחרתי לכתוב את הפוסט מעט שונה מהפורמט הקבוע של המדור, מכיוון שאחת השאלות הבסיסיות שעומדות מאחורי כל הפרוייקט היא השאלה: 'מה עושה מאמן מוצלח?'. האם זהו סט של תכונות מסוימות, אישיות יוצאת דופן או פשוט רצף אירועים מקריים שהביא אותם להצלחה על פני אלו שהכוכבים לא האירו להם פנים באותה הצורה (תרתי משמע).

לאחר בחינה של 23 מאמנים, כבר די ברור שהשאלה של מה עושה מאמן מוצלח צריכה להיבחן בפריזמת זמן רחבה. אבל המקרה היחידני של לו נותן לנו הזדמנות לבחון במיקרוסקופ תכונות מסויימות שאולי ישפכו אור על תופעות רחבות יותר.

לטיירון לו, יש מזל של מתחילים. ב-98 הוא נבחר במקום ה-23 בדראפט ע"י דנבר, ונשלח ללייקרס בטרייד. שנה לאחר מכן כבר זכה באליפות. ואז עוד אחת. המשך הקריירה לא מבשר על גדולה יוצאת דופן, אבל הוא זכה לקריירה ארוכה של 14 עונות בליגה הטובה בעולם. מעמיד ממוצעים של 8.5 נק' ו-3 אס' למשחק.

להיות בזמן הנכון במקום הנכון זו תכונה?

מעבר לכך הרעש הגדול ביותר שעשה לו כשחקן היה להידרס ע"י אייברסון.

ב-2009 פרש ממשחק ושימש כמאמן פיתוח שחקנים בסלטיקס, עד שקליבלנד שכרו אותו כעוזר מאמן ראשי בקליבלנד, לצד דייוויד בלאט שהיה שם לא מוכר לסוללת הכוכבים שנבנתה בקאבס.

ללו יש יכולת מיוחדת להתחבר לשחקנים. הוא אחד מהם. הוא גדל בשכונת מצוקה לאם חד הורית, בדיוק כמו לברון. נולד במקסיקו, מיזורי, אביו נכנס ויצא מהכלא. הוא שיחק שנים ב-NBA, היה בכל מצב אפשרי. "תמיד הייתי אותו בן אדם", מעיד לו על עצמו, "אני תמיד ישיר ותמיד אומר את האמת בפנים. אני חושב שהשחקנים מאמינים בי כי הם יכולים להזדהות איתי. בקריירה שלי הייתי בכל מצב שבו תוכל לדמיין. הייתי שחקן פותח, עליתי מהספסל. ישבתי עונה שלמה בבית בגלל פציעה. זכיתי באליפויות, שיחקתי בגמר ה-NBA, שיחקתי בקבוצה הכי גרועה בליגה. כל מימד של המשחק, הייתי בו וחוויתי אותו. אני חושב שזו הסיבה ששחקנים מאמינים בי".

אחד מהחבר'ה

דובר רבות על העונה וחצי של בלאט בקליבלנד. חוסר היכולת של בלאט לזכות באמון השחקנים, ובמיוחד לזכות בברכתו של ראש החבורה, לברון ג'יימס. לברון זלזל בבלאט ובחוסר הניסיון שלו ב-NBA מהרגע הראשון, ונראה היה ששאר השחקנים מאבדים את האמון במאמן כשראו שהוא לא מתעמת עם הכוכב הסורר. בכל אותו זמן, טיירון לו היה האוזן הקשבת של השחקנים. עם לברון תמיד היה לו חיבור מיוחד, גם בגלל סיפור הילדות הדומה וגם בשל העובדה ששיחק בליגה והיה נוכח בקבוצות אלופות. ניסיון שהיה חשוב במיוחד ללברון.

במחצית עונת 2015-16, פוטר דייויד בלאט מקליבלנד והמשרה הוצעה מיד לעוזרו. השינוי לא נראה בקליבלנד מייד. למעשה לא היה להם מאזן טוב יותר עם לו מאשר עם בלאט. אך הקבוצה התאחדה סביב המאמן הצעיר. לו לא חשש להתעמת מול לברון. הקבוצה המשיכה בפלייאוף כצפוי והגיעה לגמר. הדוגמא הטובה ביותר למערכת היחסים בין המאמן הרוקי לשחקן הטוב בעולם התרחשה דווקא במשחק 7 של גמר ה-NBA, כפי שמסופרת ע"י קורט סטירר מ-ESPN.

גולדן סטייט הובילו 42-49 במחצית. בחדר ההלבשה לו צעק על כולם, אך הביקורת על לברון היתה החדה מכולן. השחקן שהוביל את הקבוצה בכל קטגוריה אפשרית עד אותו רגע. "לברון, מה קורה עם שפת הגוף שלך?", צעק לו, "היא נראית נוראית. תתקן אותה מייד". לברון החזיר מבט כאילו אומר, "מה אתה רוצה ממני?". לו החזיר, "אתה חייב לשמור על דריימונד. אתה חייב לקחת זריקות פנויות. תפסיק לאבד את הכדור כל כך הרבה. תתקן את שפת הגוף שלך! עוד משהו שתרצה שאגיד לך?" לברון ישב שם לא מאמין למשמע אוזניו. הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו. עוזר המאמן ניסה להרגיע אותו- "סמכת על המאמן כל העונה. תסמוך עליו עכשיו". לברון יצא בסערה מחדר ההלבשה אל עבר המגרש. לו חייך לעצמו. הוא תפס אותו. ההמשך היסטוריה.

לברון הודה מאוחר יותר שהעימות הזה במחצית משחק כל כך חשוב עצבן אותו. הוא לא הבין מאיפה זה מגיע. אבל הכבוד והאמון שהיו לו במאמן, גרמו לו לתעל את הכעס למשחק גדול.

כאן נכנס הגורל ורצף האירועים האקראי לשאלת הצלחת המאמן. לו הצליח במשימה ויצר קשר של אמון עם הכוכב הכי גדול שלו. הוא גרם לכך ששחקנים יאמינו בו ובדרך שלו. אבל אם המחצית השנייה של אותו משחק היתה נגמרת בדרך אחרת, הסבירות הגדולה היא שלא היינו כותבים היום על טיירון לו בפרוייקט המאמנים של הופס.

 

Tags:

28 תגובות ל - “זכוכית מגדלת- המאמן (24): טיירון לו/ אפלטון”

  1. אבוס ראסברוק

    08. ינו, 2017
    19:32

    המהלך הכי גדול שלו היה הפסק זמן לפני הסל של קיירי.
    לו לא גאון כדורסל, כנראה, אבל הוא יודע לזרום עם הקצב שלו ולשמור על שלווה. שיחק אותה בענק בגמר, וכנראה שהוא מספיק תופס מעצמו ואיכשהו זה עובד מול השחקנים.

    Reply to this comment
  2. לידיעת הציבור

    08. ינו, 2017
    20:26

    "שירות"-"הביטחון"-הכללי טובח באזרחים שעל ביטחונם הוא אמון בכדי להכניס את עצמו לסירה אחת עם גרמניה וצרפת ובכך לנחם את עצמו.

    Reply to this comment
  3. שייקה

    08. ינו, 2017
    21:03

    שתי נקודות על לו –

    1. עד כה הוא מוכיח שיש לו חוש טוב לפסקי זמן, וגם התרגילים שמלווים בחזרה למגרש מצליחים לו לא מעט.

    2. בראיון הנרחב איתו שפורסם לפני כמה שבועות, הוא אמר (והרוב פספסו את זה) שהוא אף פעם לא ישן לילה שלם, בכוונה, משום שהוא לא רוצה לחלום (!!). ההסבר המנומק גרס שהוא כל כך שלם ושמח בחיים שלו שחלום רע עלול לקלקל לו את זה…

    טיפוס מעניין באופן כללי, עם אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת נדירה בקריאת סיטואציות אנושיות. מספיקה מסיבת עיתונאים אחת שלו מול כזו של בלאט וההבדלים זועקים לשמיים.

    Reply to this comment
    • גיא

      08. ינו, 2017
      21:26

      הוא נשוי? אב לילדים? ממה הוא כל כך חושש בסיוטים ?

      Reply to this comment
      • שייקה

        09. ינו, 2017
        08:47

        לא נשוי ולא אב, מבחירה. גם לא מתכוון להקים משפחה. ממליץ בחום לקרוא את הכתבה שהייתה עליו.

        Reply to this comment
    • עגל

      08. ינו, 2017
      22:16

      אין ספק שהוא בן אדם מעניין

      Reply to this comment
  4. עגל

    08. ינו, 2017
    22:18

    בואו אני אגיד לכם מה עושה מאמן למאמן גדול – שיש לו את השחקן הטוב ביותר בעולם. תשאלו את ג'קסון ופופוביץ'.
    אותי אימן שאול לופו האגדי. למה הוא לא הפך להול אוף פיימר? כי הייתי שחקן בינוני במונחי ליגה ב'. את אח שלי ואת נו פאני אימן רוני קן האגדי עוד יותר. מאמן עליון על טיירון לו בכל אספק. לא שמעתם עליו? כי לא היה לו את לברון

    Reply to this comment
  5. מנחם לס

    08. ינו, 2017
    22:41

    התובה של אבוס ראסברוק כוללת תאור מושלם של לו. לא יכול להיות משפט יותר הולם:

    "לו לא גאון כדורסל, כנראה, אבל הוא יודע לזרום עם הקצב שלו ולשמור על שלווה. שיחק אותה בענק בגמר, וכנראה שהוא מספיק תופס מעצמו ואיכשהו זה עובד מול השחקנים."

    Reply to this comment
  6. IDO

    08. ינו, 2017
    23:11

    אולי הוא לא מהפכן אסטרטגית אבל הוא יודע מי חם ןמי לא.

    ההחלטה שלו לתקוף התקפה אחר התקפה את סטף קארי היתה שווה אליפות.
    השנה אגב יש הרבה יותר מהלכים וסטים אצל הקאבס שבאים להדגיש את האיכויות של קאווין לאב.

    יש הרבה מאמנים שקיבלו יד טובה וחירבנו אותה. טיירון לו ממקסם את היד המצויינת שלו

    Reply to this comment
    • צביקה

      09. ינו, 2017
      11:47

      לגמרי מסכים. עושה את המקסימום עם היד הטובה שקיבל. והעונה הזאת עד עכשיו נראית מצויין. הסגל נבנה טוב ומתחזק נכון. יש תרגילים. מה שקורה עם קיירי שהופך להיות רכז אמיתי וגם חיית ריבאונד זה משהו דרמטי. ברור שהכל בנוי על אנון עם לברון – אבל זה מרכיב קריטי בהצלחה של מאמן.

      Reply to this comment
  7. פומה

    08. ינו, 2017
    23:50

    הסיפור עם לו פשוט .
    הוא פשוט היה שחקן נבא בלאט לא.
    לו באמת היה שם והרגיש. הוא מבין את המשמעות לתת אמון בשחקן לאפשר לא חטעות ולתת לו להתפתח.
    למיטב הבנתי לאחר הרבה קריאה מי שהעיף את בלאט לא באמת היה לברון .
    לברון טיפש מדי בשביל זה קולני מדי מושך אש לא החלטי .
    מיים שקטים חודרים עמוק אומרים דייוויד לא הבין זאת קרוב לודאי והסתבך עם טיפוס שקט אבל מאד עקבי .
    קווין לאב היה זה שנפגע מבלאט החל מההערה על משכורתו והמשך בספסול ברגעי ההכרעה .
    לברון היה זה שהתאבד על הבאת לאב והימר על הקריירה שלו .
    בלאט הלך להתנגשות עם הקבוצה בחר מסלול עוקף לברון הביא את מוזגוב קידם את שאפארס ומתיו דבלדובה ובנה צוות משלים מעולה .
    אבל הכוכבים היו נגדו לפחות לברון קיירי מו וליאמס.
    לו הלך כמאמן עם הכוכבים אבל הוא בא מהגטו והוא יודע לדבר איתם בשפה שלהם .
    נתן ללאב ביטחון למרות השמירה וקידם אותו לאט
    גולדן סטייט. בעטו בדלי והבעלים של קליבלנד למיטב הבנתי ידע לשמן את הליגה איפה שצריך ….
    דריימונד הורחק במה שנראה מהלך מתוכנן היטיב איגודלה בוגוט סטף נפצעו והשאר הסטוריה .
    גולדן סטייט בעטו בדלי שוב והביאו את דוראנט על חשבון חצי קבוצה ומצבו של לו מצוין .
    הוא לא צריך להבין יותר מדי בכדורסל יש לו שבעה עוזרים הוא צריך להקשיב לנהל ולהיות חבר וכתף תומכת של השחקנים .
    את זה הוא עושה מצוין .
    כל העולם במה וכל האנשים שחקנים לו שחקן מצוין אחרת לא היה שורד מהיכן שהגיע ובמקומות שהיה.
    יש לו את זה הוא קנה שקט לעצמו לברון אוהב אותו וזהו .
    לדעתי הוא מאמן של שחקנים יותר משחקן עבר הרבה יותר .
    הוא חריף בוטה אבל יש לו למיטב הבנתי לב זהב .
    אז השחקנים אוהבים אותו , זה כל מה שצריך בליגה הזו .

    Reply to this comment
  8. רנדי אורטון

    09. ינו, 2017
    02:35

    הגדולה של לו היא שלברון אוהב אותו,כל השאר לא חשוב ולא צריך להרחיב בנושא.

    Reply to this comment
  9. ערן שור

    09. ינו, 2017
    04:11

    תודה אפלטון. קשה כמובן להשתחרר מתחושת ההחמצה עם בלאט. אם רק היה מקבל הזדמנות להוביל קבוצה בפליי-אוף עם קיירי ולאב בריאים, לדעתי היה יכול להשיג לא פחות. בסופו של דבר, נראה לי שלמאמן בקבוצה של לברון באמת יש תפקיד משני יחסית ולו ייזכר בסופו של דבר כמו ספולסטרה — מישהו שהיה לו המזל להיות שם בזמן הנכון. שניהם יהיו צריכים להראות משהו נוסף בעתיד כדי להיזכר כמאמנים בעלי שם.

    Reply to this comment
  10. Dror2

    09. ינו, 2017
    07:08

    כמעט כל מי שכותב על בלאט שוכח כמה שהעונה וחצי שהוא עשה היו סנסציוניות ומדהימות. הוא הגיע משום מקום במונחי nba הישר לעמדת יתרון בגמר הnba. למרות פציעות של שני כוכבים מתוך שלושה. שני פרמטרים שכל אחד מהם הוא הסטוריה.
    שלא לדבר על זה שזריקה אחת של שאמפרט שקצרה בשני סנטימטר ויכול להיות שעכשיו עוד היינו מנתחים את האליפות הסנסציונית שהיתה שם.

    Reply to this comment
    • אפלטון

      09. ינו, 2017
      08:45

      זה בדיוק העניין.
      כמה שרצף אירועים מקרי של דקות בודדות יכול להכריע על גורל קריירה שלמה. בלאט היה רחוק קליעה אחת מלהיות אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בהיסטוריה של ה-nba.
      לו היה רחוק שגעת אחת של גרין מלהפוך לעוד פסקה בהיסטוריה, עכשיו יש לו צ'אנס להיות אחד הבודדים עם 2 אליפויות כמאמן וכשחקן.

      Reply to this comment
      • אשך טמיר המקורי

        09. ינו, 2017
        10:30

        לא הייתה שום שגעת של גרין, הייתה פרובוקציה מכוונת של לברון והשופטים קנו את השיט הזה

        Reply to this comment
  11. גיא

    09. ינו, 2017
    07:09

    תודה, אפלטון.

    אין ספק שלו הוא הדוגמה המושלמת לדיכוטומיה שבמעמד המאמן ב-NBA.
    כשהוא מצליח זה בזכות הכוכבים,
    כשהוא נכשל זה בגללו.

    Reply to this comment
  12. Berch

    09. ינו, 2017
    09:53

    יאללה שיבוא לחולון… לוקחים אליפות בטוח !!!
    (ושיביא שחקנים יותר טובים מסטודמאייר)
    🙂

    Reply to this comment
  13. עידן עופר

    09. ינו, 2017
    10:31

    תודה רבה אפלטון, מעולה.

    Reply to this comment
  14. אשך טמיר המקורי

    09. ינו, 2017
    10:33

    היה מה שהיה, השנה הזו היא שלו והקאבס חזקים ויציבים מתמיד.
    עדיין מחכה למפולת ואם המזפח לא מסוגל לדגדג אותם אז ס"א תעשה זאת בגמר.
    אני אהיה שם עם הפופקורן

    Reply to this comment
    • פומה

      09. ינו, 2017
      16:15

      עדין האופי של לברון יודע והצליח גם בעבר לבעוט בדלי ברגע האמת….

      Reply to this comment
  15. דורון האסטבן

    09. ינו, 2017
    23:22

    באיחור רב, אחלה כתבה נהדרת שסידרה לנו מי הוא טיירון,
    הסידרה משובחת מאד
    ותודה גם לאלו שלא הספקתי להודות.
    תודה אפלטון

    Reply to this comment
  16. המשגיח

    10. ינו, 2017
    08:34

    מצוין אפלטון. תודה

    Reply to this comment
  17. asi

    10. ינו, 2017
    14:54

    בתור אחד שכותב על הקאבס בעקביות מסכים לגמרי עם הנקודות שהעלית. גם פיל ג'קסון סיפר שהדבר הראשון שעשה כשעבר מעמדת העוזר לעמדת המאמן הראשי בבולס היה לעשות שיחה אישית עם מייקל וגם לתקוף אותו אבל לשמור על כבודו מצד שני. מייקל גם העריך מאוד את פיל והשיטה עבדה גם בלייקרס כשג'קסון מספר שהסוס שהיה צריך את הרסן היה קובי ולא שאק. אם שכנעת את הכוכבים עשית את מרבית העבודה כמאמן. מצד שני יש כאלה שבלתי ניתנים לאילוף דוגמת קאזינס, אייברסון, ספריוול, רודמן ועוד.

    Reply to this comment
  18. יובל

    28. פבר, 2017
    15:33

    סדרת הכתבות הטובה ביותר שהייתה באתר לטעמי.. הסדרה שבעקבותיה התחלתי ממש לעקוב אחרי האתר
    הייתי ממש שמח לראות את ההמשך שלה…
    יש סיבה שהפסקתם איתה?

    Reply to this comment
  19. The man

    27. ינו, 2018
    11:22

    לפי דעתי טיירון לו היא הבעיה הגדולה של קליבלנד, המאמן חסר הניסיון גורם להגנה הגרועה של קליבלנד. אם מדברים על לברון אני חושב שלא צריך בכלל להתייחס אל הקשר בין השניים, צריך להתייחס איך לשפר את ההגנה. דווין וייד אכזב אותי מאוד השנה , מי שהיה אמור להיות להתחבר עם לברון ולחזור לצמד הרצחני שזכה בשתי אליפויות אך דווין וייד לא פותח בהרכב מי שבמקומו הוא גיי אר סמית וזו טעות גדולה של לו, וויד לא רגיל לעלות מהספסל ולכל הממוצעים שלו נמוכים. אייזאה תומאס חזר מהפציעה מלפני כמה שבועות ובנתיים הוא לא מרשים כלל וזה בגלל ההרכב ההתקפי של קליבלנד עם קווין לאב כסנטר ולו הבין אחרי כמה הפסדים רצופים שצריך להוריד את קרודר לספסל וטירסטן ישחק כסנטר. אולי המצב ישתפר עכשיו אבל לפי דעתי הפתרון הכי טוב שGM של קליבלנד צריך לעשות כדי להפוך לקבוצה אדירה עם ספסל מעולה הוא להעיף את טיירון לו וההחלטות הגרועות שלו ולהביא מאמן עם החלטות טובות יותר, לפי דעתי אפשר להביא את דייויד פייזל שפותר לא מזמן מהממפיס גריזליס ואפילו שהוא מאמן לא מנוסה הוא יוכל להביא טבעות לפי דעתי.
    מסכימים?

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *